מה לעשות כשבני נוער מאיימים בהתאבדות? | כלים, מחקר והמלצות

דרג פריט זה
(12 הצבעות)
אובדנות אצל בני נוער - זיהוי, אבחון וטיפול אובדנות אצל בני נוער - זיהוי, אבחון וטיפול

 

 

התנהגות אובדנית אצל בני נוער -

זיהוי, הערכה והתערבות

 

מכון טמיר

 

 

עבור אנשי מקצוע שמטפלים במתבגרים עם קשיים מרובים וקושי בויסות רגשי , התמקצעות בהערכה ובטיפול בהתנהגויות אובדניות היא כמעט הכרחית.

גם מתבגרים שמגיעים לטיפול ללא כוונות או התנהגות אובדנית עלולים לפתח כזו בעתיד כתוצאה משינוי בנסיבות, ולכן ידע בתחום הוא תמיד רלוונטי.

31 ילדים מתחת לגיל 9 ניסו להתאבד אשתקד בישראל, כך לפי נתוני המועצה לשלום הילד.

נתונים מתוך מחקריים עדכניים בעולם מזהירים כי 71% מבני הנוער שמתו כתוצאה מהתאבדות, נפטרו במהלך ניסיון ההתאבדות הראשון (שנקרא גם 'ניסיון האינדקס') - מה שמחייב מידת דריכות ועירנות גבוהה במיוחד.

ביפן, למשל, מספר מקרי ההתאבדות של ילדים ומתבגרים זינק השנה לשיא חדש ב-30 השנים האחרונות.

 

 

בישראל מרוכזת הפעילות המקצועית למניעת התאבדות בקרב בני נוער תחת קורת גג של מועצה לאומית.

יחד עם זאת, עצוב לקרוא על דיווח באתר הארץ, לפיו פעילויות ופרויקטים של מניעה והתערבות במקרי אובדנות של מתבגרים, אשר מופעלות על ידי משרד החינוך בבתי הספר, סובלות מסיכון תקציבי. מקורותיו, לפי טענת המועצה, במשרד הבריאות.

ובימי הקורונה, הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך, חיה פרידמן, אומרת בראיון ברשת ב׳, במהלך יוני 2020, שקיימת עליה ניכרת בקרב בני נוער שחושבים על התאבדות.

 

מניעת התאבדות אצל מתבגרים

אחד האתגרים המרכזיים של רשויות הבריאות הוא להפחית זמינות של אמצעים קטלניים לביצוע התאבדות. ואכן, קשר כזה קיים: כאשר יש נגישות לכלי ירייה, מידת הסיכון עולה.

למשל, לאחרונה החל משרד הבריאות להגביל את הרכישה של תרופות נגד חום וכאבי ראש, ממשפחת הפרצטמול . למרות שהתרופות הללו נתפסות כנוגדי צינון ומשככי כאבים תמימים (אקמול, קולדקס, פראמול לצינון), הן משמשות אמצעי שכיח לניסיונות התאבדות אצל בני נוער.

לאור ניסיון מוצלח של מחקרים קהילתיים - אפידמיולוגיים שנערכו באנגליה, החליט גם הרגולטור הישראלי לבקר ולווסת את רכישת הכדורים על ידי הציבור בבתי המרקחת ולהגבילו ל-30 יחידות בלבד. 

 

למרות שגורמים רבים שמשפיעים על סיכון של מתבגר להתאבד אינם ניתנים לשינוי ישיר, דווקא קונפליקט משפחתי ומעקב הורים מהווים יעדים להתערבות.

סכסוך משפחתי ומעקב מפקח הורי נמוך קשורים לאובדנות אצל ילדים ונוער, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה ב- JAMA Network Open.

 

 

בריונות ברשת ואובדנות בני נוער

מקרים של בריונות ברשת בקרב בני נוער, עד כדי התאבדות, מציפים את החדשות, ומתבטאים בטווח רחב ביותר, מאלימות פיזית בבית הספר או במשפחה ועד לבריונות רשת.

אופי ומינון ההטרדות משתנה מקהילה לקהילה ומבית ספר לבית ספר, אך למרות שנראה כי מספר הדיווחים מאמיר - אין מדובר בתופעה חדשה.

למעשה, כבר בתחילת שנות ה-80 החל דוקטור דן אולוויס הנורבגי לחקור את הנושא, לאחר שב-1982 התאבדו שלושה נערים בגילאי 10-14 כתוצאה מבריונות.

חרף העובדה שאין פרופיל מסוים המשותף לנערים שהתאבדו כתוצאה מבריונות, ידוע קשר בין היות קורבן למעשי בריונות לבין דיכאון, וכן קשר בין דיכאון לבין התאבדות, מה שתוקף במחקר שפורסם בכתב העת JAMA על הקשר בין אובדנות של בני ובנות נוער לבין התעללות מצד בני גילם. 

אי לכך, הורים חייבים להיות עם אצבע על הדופק בכל הנוגע לסימני דיכאון המתעוררים אצל ילדיהם. במצב בו הורה או מורה חושד שילד נפל קורבן לבריונות, עליו להתערב ולהפסיק את המעשים לאלתר, ולתעד את שראה. ילדים ונערים שנפלו קורבן לבריונות זקוקים לסביבה תומכת של מבוגרים ובני גילם. 

כאשר להורה סיבה סבירה לחשוב שלילדו המתבגר מחשבות אובדניות, חשוב לפעול מהר. חשוב שלא לעזוב את הילד לבד, להרחיק ממנו חפצים מסוכנים ולמצוא במהירות עזרה מקצועית. סביר מאוד שהילד יכחיש מחשבות שכאלה, אך על ההורה לסמוך על חושיו ועל תחושת בטנו, כשיש סיבה טובה לכך. יש לזכור כי בנושאים מעין התאבדות לעיתים אין הזדמנות שנייה. כאן, צריך ההורה להיות החלטי ונחוש.

אם אתם מרגישים צורך, מוזמנים לפנות אלינו להדרכת הורים בנושא התמודדות עם חשיבה אובדנית אצל בני נוער.

עלות: סביב 330 ש״ח. 

child suicide

טיפול DBT במקרים של אובדנות בני נוער

טיפול DBT הוא השיטה הטיפולית העשירה ביותר מבחינת ידע, מחקר וניסיון קליני, להתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית ועם משברים אובדניים על רקע קשיים בוויסות רגשי.

 

המיומנויות של מטפלי DBT במקרי אובדנות

חלק חשוב והכרחי בהכשרת מטפלי DBT כולל הקניית כלים מקצועיים וידע קליני אודות ניהול משבר אובדני.

מטפלי DBT פרטניים ומנחי קבוצות מיומנויות DBT מכירים היטב את יסודות ההערכה וההתערבות במקרים אובדניים ואף נבחנים על כך כחלק מתהליך ההכשרה.

כאשר בני ובנות נוער משתתפים בטיפול DBT קבוצתי בלבד (קבוצה לפיתוח מיומנויות בלבד, ללא טיפול אישי) נדרשים מנחי הקבוצה להעריך בתחילת התהליך את מידת קיומם של גורמי סיכון אובדניים, לזהות סימנים מחשידים וטריגרים משבריים במהלך הקבוצה ולהתערב כאשר קיים ספק לגבי התנהגות אובדנית.

 

 

עקרונות DBT לטיפול בבני נוער במשבר אובדני 

הקווים המנחים שפיתחה מרשה לינהן, מייסדת ה-DBT, לטיפול בהתנהגות אובדנית, כוללים בין היתר:

 

  • להכיר ולדעת כיצד לקיים הערכה מקצועית של גורמי סיכון להתנהגות אובדנית, הן בטווח המיידי והן לטווח הארוך.

 

  • לאסוף מן המטופל ומבני משפחתו תיאור מדויק ואקטואלי של התודעה האובדנית - המחשבות / הכוונות / התכניות / הניסיונות.

 

  • לפקח על התנהגות המטופל באופן מתמשך. במקרה שהמטופל אושפז על רקע המשבר, ייזום המטפל קשר עם הצוות הפסיכיאטרי, במטרה לשקול את העיתוי והדרך המתאימים לשלב כוחות מקצועיים.

 

  • ליישם 'ניתוח שרשרת', טכניקה טיפולית ב-DBT, שנקראת גם אנליזה פונקציונלית, ו'ניתוח פתרון' לכל התנהגות אובדנית שעולה. 'ניתוח פיתרון' הוא ניסיון למנוע זרזים המקדמים התנהגות האובדנית, הוא צריך להחליף תגובות חירום אותן אימץ המטופל במיומנויות אדפטיביות שמציעה השיטה. מיומנויות אלו מורכבות בעיקר מפיתוח יכולת לעמידות במצוקה שתפקידה להחליף את הכוונה וההתנהגות האובדנית

     

  • המטפל נדרש להיות אקטיבי יותר מהרגיל כאשר הסיכון להתנהגות אובדנית גבוה, וגמיש יותר מהרגיל  כאשר הוא נדרש לתגובה המחייבת תושיה.

     

  • המטפל דן בפתיחות בבעיה ומשתמש בעובדות פסיכו-חינוכיות לגבי אובדנות, תוך שהוא ער וקשוב לגורמי סיכון אינדיבידואליים הרלוונטיים לחיי המטופל (כלי לפגיעה עצמית, תכנית, עיתוי מוגדר, ניסיונות בעבר, הפרעות פסיכיאטריות במשפחה ועוד).
  • הקו הרציונלי בו נוקט מטפל DBT במהלך התערבות במשבר עם מתבגרים צמוד למסר כי התנהגות אובדנית היא תגובה לא יעילה, ומעודד אותו לבחון יחד פתרונות אלטרנטיביים יעילים להפחתת הכאב הנפשי.
  • המטפל מערב בפרטי המשבר את הדמויות המשמעותיות בחיי המתבגר האובדני (בדרך כלל הוריו), ומקיים עימם תקשורת בתדירות גבוהה. זאת לצד אפשרות של קיום פגישות טיפוליות במסגרת אישית ומשפחתית - במידת הצורך.
  • לינהן מדגישה את חשיבותה של הברית הטיפולית כאשר מדובר במטופל עם סיכון אובדני. למערכת יחסים אמיתית וחמה יש משקל רב בגיוס כוחותיו של המטופל, אתגר הכרחי בדרך ליציאה ממצב החירום.

מפאת הסערות הללו והשלכותיהן, מוגדרת השתתפות מטפל ה-DBT בקבוצת עמיתים שבועית כחלק אינהרנטי מהפרוטוקול הטיפולי. במידת הצורך, יוזמת הקבוצה פניה למדריך/ה קליני מנוסה שיייעץ נקודתית על טיפול במשברים אובדניים בקרב מתבגרים ובכלל.

 

 

 מחקר: יעילות טיפול DBT בפגיעה עצמית ואובדנות בקרב בני נוער

במחקר שערכו ב-Mehlum  2014 ועמיתיו , חולקו 77 מתבגרים שאובחנו כבעלי קווים של הפרעת אישיות גבולית לשתי קבוצות טיפול, קבוצה אחת השתתפה בטיפול DBT-A והשנייה קיבלה טיפול דינמי רגיל, באופן אינטנסיבי מהרגיל.

הטיפול בשתי הקבוצות נמשך 19 שבועות, ועוצמת הסימפטומים נמדדה, בהתבסס על מדדי דיווח עצמי ודירוגי החוקרים, בתחילת הטיפול, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר הראו כי שיעורי הירידה בהתנהגויות הפגיעה העצמית בקבוצה שטופלה בגישת DBT-A (יישום של פרוטוקול DBT לבני נוער ) היו גבוהים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הטיפול השנייה, כמו גם הירידה במחשבות אובדניות וסימפטומים דיכאוניים. ממצאים אלו מצטרפים לממצאים הקיימים המעידים על יעילות גבוהה של הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי בטיפול באוכלוסיית בני נוער הסובלים מהפרעה זו.

 

האם דיכאון והתאבדות אצל בני נוער עלולות להיות מדבקות?

בחינת חיפושי אינטרנט אחר המלה "התאבדות" בעקבות הסדרה 13 סיבות (13 Reasons Why): 
"13 סיבות" היא סדרה של "נטפליקס" העוקבת אחר ההכנות שעורכת דמות של בת נוער בדיונית בדרך להתאבדות. סיומה של הסדרה בסצינת התאבדות בת שלוש דקות שלמות. הסדרה עוררה סערה לא קטנה ברשת ומחוצה לה, ודיון ער בהשלכות של סדרה כזו:

  • האם היא הופכת את ההתאבדות לדבר נחשק?
  • האם ההפך הוא הנכון, והיא מעלה את המודעות לקיומה של התופעה?

במחקר המוצג להלן בחנו החוקרים האם חיפושי האינטרנט אחר "התאבדות" השתנו באופן כלשהו בעקבות הסדרה.

החוקרים השתמשו ב"Google Trends" שמאפשר בדיקת התנועה ברשת לגבי חיפושים שונים. הם בדקו חיפושים אחר המלה "התאבדות" בתחומי ארה"ב ובחנו אילו מושגים סמוכים היו הפופולריים ביותר בחיפוש, כלומר יחד עם איזו מלה אנשים חיפשו את המלה "התאבדות". לגבי כל מושג כזה הם בדקו את מספר החיפושים שנערכו עליו- לפני שהסדרה עלתה לאוויר, ולאחריה.
התוצאות:
תוצאות הבדיקה העלו כי במצטבר, החיפושים אחר המלה גדלו ב-19% ביום ה-19 שלאחר פרסום הסדרה. במספרים מדובר על בין 900,000 למליון וחצי חיפושים יותר ממספר החיפושים הצפוי אחר המלה "התאבדות" לולא עליית הסדרה. בחלק מהימים שלאחר פרסום הסדרה מספר החיפושים היה גדול אף יותר ובסך הכל הוא נע בין 15% חיפושים יותר מהצפוי ל-44% חיפושים יותר מהצפוי.
אספקט חשוב נוסף הוא כמובן תוכן החיפושים, ומרביתם נטו להאדרה של התופעה: למשל צירופים כמו "איך לבצע התאבדות" או "איך להרוג את עצמך" זכו לאחוזי חיפוש גבוהים מהרגיל. גם החיפוש אחר קווי סיוע היה גבוה מהרגיל, עם צירופים כמו "מספר חירום למתאבדים". ולבסוף, גם הנושא של מודעות להתאבדות נוכח יותר מהרגיל בחיפושים, עם צירופים כגון "התאבדות של בני נוער" או "מניעת התאבדות".
משמעות התוצאות:
הבדיקה אחר דפוסי החיפוש באינטרנט מעלה כי הסדרה "13 סיבות" הובילה לשתי תוצאות עיקריות: מצד אחד, העלאת המודעות לתופעת ההתאבדות בקרב בני נוער. מצד שני, האדרת התופעה בקרב לא מעט מן הצופים. כמובן שלא ניתן לדעת האם החיפושים האינטרנטיים, ולו אחד מהם, הובילו לנסיון התאבדות ממשי. ועם זאת, כבר הוכח בעבר קשר בין מגמות החיפוש ברשת אחר מושגים הקשורים בהתאבדות לבין התאבדויות ממשיות. ידוע גם שסיקור תקשורתי של התאבדויות מוביל לעליה במספר נסיונות ההתאבדות ושהחיפושים אחר שיטות התאבדות מדויקות גברו לאחר שחרור הסדרה.

ניתן למנוע השפעות אלה באמצעות שימוש בהמלצות של ארגון הבריאות העולמי בנוגע למניעת סנסציוניות בסיקור התאבדויות, למשל להמנע מצילום סצינות של התאבדות, או פרסום מספר חירום בתחתית המסך עבור המבקשים להתאבד.

 

 

 

כתיבה:

 

מיה גינסברג, MSW, עו״ס קלינית

 

איתן טמיר, MA, לשעבר מנהל ער״ן בחיפה; מדריך צוותים חינוכיים וטיפוליים על התערבות וזיהוי מצבי סיכון אובדניים אצל מתבגרים  

 

סמדר שטינברג, MA, ביבליותרפיסטית מוסמכת

 

 

 

תודות:

 

גיא פינקלשטיין וצוות המכון 

 

תכנית לאומית חדשה להתמודדות עם בני נוער שסובלים ממשבר נפשי <

 

 

 

 

:מקורות

 

 

רותם אליזרע (2019). למניעת התאבדות ילדים: תוגבל מכירת תרופות צינון וכאב. מתוך אתר YNET

 

 

עידו אפרתי (2018). בתוך עשור: זינוק במספר ניסיונות ההתאבדות מתחת לגיל 14. מתוך אתר הארץ

 

 

שירלי נחמה פרקש (2019).  כשהבת שלך מחליטה לשים קץ לחייה. מתוך אתר YNET

 

 

 

W. Ayers, John & Althouse, Benjamin & Leas, Eric & Dredze, Mark & Allem, Jon-Patrick. (2017). Internet Searches for Suicide Following the Release of 13 Reasons Why. JAMA Internal Medicine

 

  

Braden JB, Sullivan MD. Suicidal thoughts and behavior among adults with self-reported pain conditions in the national comorbidity survey replication. The Journal of Pain: Official Journal of the American Pain Society. 2008;9(12):1106–1115

 

 

Brief Cognitive-Behavioral Therapy for Suicide Prevention. Craig J. Bryan and M. David Rudd, 2018. Guilford press

 

 

Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: Second Edition: The Nuts and Bolts. Robert D. Friedberg and Jessica M. McClure, 2018. Guilford press

 

 

Leanza, N. (2017). 13 Reasons Why … You Should Stay Alive. Psych Central. Retrieved on July 21, 2018, from https://psychcentral.com/blog/13-reasons-why-you-should-stay-alive/

 

 

Miller AL, Wyman SE, Huppert JD, Glassman SL, Rathus JH. Analysis of behavioral skills utilized by suicidal adolescents receiving dialectical behavior therapy. Cognitive and Behavioral Practice. 2000;7:183–187

 

 

Mehlum, Lars et al. (2014). Dialectical Behavior Therapy for Adolescents With Repeated Suicidal and Self-harming Behavior: A Randomized Trial. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry , Volume 53 , Issue 10 , 1082 - 1091

 

 

Minkoff, K. , Bergman, E. , Beck, A.T. , Beck, R. (1973). Hopelessness, depression, and attempted suicide. American Journal of Psychiatry, 130, 455–459

 

 

Nixon, M. K. (2008). Dialectical Behaviour Therapy with Suicidal Adolescents. Journal of the Canadian Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 17(3), 162–163.

 

 

Dr. Gail Saltz (2017). Preventing Teen Suicide: Be Alert to the Warning Signs. US NEWS: https://health.usnews.com/wellness/for-parents/articles/2017-02-07/preventing-teen-suicide-be-alert-to-the-warning-signs

 

 

Sulik, L.R. , Garfinkel, B. (1992), Adolescent suicidal behavior: Understanding the breadth of the problem. Child Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 1, 197–228

 

 

Susan Swearer Bullying: What Parents, Teachers Can Do to Stop It. Questions for bullying expert Susan Swearer, PhD, 2010 , http://www.apa.org/news/press/releases/2010/04/bullying.aspx

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020