פרפקציוניזם, דיכאון, בושה ואשמה | איך הם מתחברים?

פרפקציוניזם, דיכאון, בושה ואשמה

פרפקציוניזם והערכה עצמית

אנשים עם רמות גבוהות של פרפקציוניזם מאופיינים בחתירה לשלמות ובקביעת סטנדרטים גבוהים מדי, לצד הערכות ביקורתיות של יכולותיהם וביצועיהם. 

 

הם משקיעים זמן ואנרגיה בהערכה עצמית – לעיתים קרובות הם מודדים את ערכם העצמי במונחים של השגת מטרות ופרודוקטיביות, וחייהם נשלטים על ידי הסטנדרטים הגבוהים שהם קבעו לעצמם. 

 

אנשים אלו נוטים לפתח מושגים נוקשים של הצלחה וכישלון ולהתייחס להצלחה בתור "הכול או כלום". כלומר, להאמין שעל מנת להצליח – דברים צריכים להיות מושלמים מכל הבחינות, ולשם כך נדרשת בדיקה מדוקדקת ומקיפה. בנוסף, הם נוטים להיות חסרי הבחנה ולדרוש שלמות גם בתחומים שבהם ביצועים גבוהים אינם חשובים, ולכן הם רואים כישלונות בטווח רחב של תוצאות.

 

בעקבות הערכה עצמית זו, אנשים פרפקציוניסטים עשויים לחוות קשיים פסיכולוגיים כגון:

 

בנוסף, הם נוטים לחוש רגשות שליליים הקשורים להערכה עצמית – בושה ואשמה.

 

בנושא זה נדון כאן. 

 

 

פרפקציוניזם ובושה

פרפקציוניסטים עשויים להיות פגיעים במיוחד לתחושות של בושה. הנחותיהם לגבי ההשלכות החמורות של הטעויות והכישלונות שלהם – מובילות אותם לחוש בושה. 

בושה כוללת חשיבה שלילית על העצמי וכרוכה בתחושת חוסר ערך, חוסר אונים וחוסר יכולת. בהיבט החברתי, בושה מלווה ברגשי נחיתות וחוסר אטרקטיביות חברתית, לצד רצון לברוח ולהסתיר ליקויים. אומנם הבושה אינה דורשת שאחרים בהכרח ייחשפו לחסרונות האדם, אולם אנשים עם פרפקציוניזם לעיתים קרובות מדמיינים כי "האני הפגום" שלהם מוצג בפני אחרים. 

בעקבות החשיבה של "הכול או כלום", המאפיינת פרפקציוניסטים, כאשר הביצוע אינו מושלם, הם חושבים שהוא שלילי ומהווה לכישלון.

יתרה מזאת, מנקודת מבטם, כישלון במשימה בנקודת זמן מסוימת, מעיד על דפוס כישלונות כולל ומקיף יותר.

כלומר, לא רק שהביצוע הספציפי נתפס בתור כישלון, אלא האדם חושב שהוא עצמו כישלון.

כך, האופן שבו פרפקציוניסטים מעריכים ומפרשים את החולשות, הטעויות והכישלונות שלהם – מוביל אותם להרגיש בושה.

למעשה לא משנה כמה הם השיגו, הם ירגישו שהם היו צריכים לעשות יותר. ולכן, עשויים להגיב בבושה להישגיהם, לצד תחושה שהם לא ראויים וחסרי יכולת. 

 

 

פרפקציוניזם ואשמה

ביצועים לא מושלמים גורמים לפרפקציוניסטים להשלכות רבות על תחושותיהם. מכיוון שהם מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים יתר על המידה, כאשר הם לא עומדים ביעדים של ביצועים, מתנהגים באופן לא מוסרי או מפרים נורמות חברתיות – הם חשים אשמה רבה.

אשמה נוטה להיות קשורה לפעולה ספציפית שבוצעה. בעקבות הביקורת העצמית, אנשים עם פרפקציוניזם מתמקדים שוב ושוב בפגם. וכן, הם מעוניינים לבטל את הנעשה ותוהים מדוע לא התנהגו אחרת. לכן, אשמה כוללת תחושת מתח וחרטה ועשויה להניע אנשים להתנצל בפני אחרים או לפצות אותם. 

בשונה מבושה, אשמה היא חוויה פרטית יותר שיכולה להישמר בסוד, מבלי שידעו על הפגמים, על האחריות למעשה לא מוסרי או על הפרת הנורמות החברתיות.

 

 

בושה ואשמה בפרפקציוניזם לא מסתגל

נראה שקיים הבדל ברגשות של אשמה, בושה וגאווה בין אנשים עם פרפקציוניזם מסתגל (חיובי ובריא) לבין אלו עם פרפקציוניזם לא מסתגל (שלילי ולא בריא).

לאנשים עם פרפקציוניזם מסתגל יש שאיפות וסטנדרטים אישיים גבוהים ואינם מאופיינים בדאגות פרפקציוניסטיות, למשל לא חוששים מטעויות. על כן, הם נהנים משאיפות ומצליחים להרגיש גאווה על הישגיהם, ללא תחושות מוגברות של בושה ואשמה.

לעומת זאת, אנשים עם פרפקציוניזם לא מסתגל מאופיינים בשאיפות ובסטנדרטים גבוהים לצד דאגות פרפקציוניסטיות גבוהות, כגון: ספקות לגבי פעולות, פחד מביקורתיות מצד אחרים וחשש מחוסר התאמה בין ציפיות לתוצאות. בעקבות כך, הם חווים רמות גבוהות של אשמה ובושה בכל הנוגע ליכולותיהם ולביצועיהם.

סטובר ועמיתיו הראו במחקרם כי פרפקציוניסטים השואפים לשלמות ומודאגים מהפגמים שלהם, עשויים לחוות פחות גאווה ויותר בושה ואשמה, בהשוואה לפרפקציוניסטים שאינם דואגים מפגמיהם. לפיכך, עבור פרפקציוניסטים אשר מקבלים את חוסר השלמות שלהם, חתירה לשלמות עשויה להיות בריאה ונורמטיבית. 

 

 

בושה, אשמה ודיכאון: תיאור מקרה

אנשים עם רמות גבוהות של פרפקציוניזם נוטים להתאפיין בביקורת עצמית, להעריך עצמם באופן לקוי, לחוות תחושות עזות של כישלון ולהרגיש אשמה ובושה.

כך, התמקדות זו בערך העצמי שלהם עלולה לגרום להם לחוות דיכאון.

 

במאמרם של מתוס וסטינדי מתואר מקרה של אישה המתמודדת עם פרפקציוניזם ודיכאון:

 

מרי, בת 28, סטודנטית שנה ג' לחשבונאות, אובחנה כסובלת מהפרעת דיכאון מג'ורי עם מאפיינים של פרפקציוניזם, בושה וביקורת עצמית. היא התקרבה למבחני סיום התואר והרגישה שלא מסוגלת לסיימם. מצב רוחה הדיכאוני, קשיי השינה, הירידה במוטיבציה וחוסר הריכוז – השפיעו לרעה על יכולותיה הלימודיות. לדבריה, היא החלה להתמודד עם דיכאון לפני כחצי שנה, בדיוק כשהתקרבה לתקופת המבחנים של הסמסטר שעבר. עד אותה עת, היא הצליחה מאוד בלימודיה, ותיארה כי מטרתה להמשיך ללימודי תואר שני הובילה אותה ללחץ מוגבר להמשיך לקבל ציונים מעולים, למרות שהיה לה ממוצע ציונים מצוין עד כה. אומנם היא קיבלה שבחים והישגים על ביצועיה, אך חשה מודאגת משמירה על תוצאות אלו ולא ראתה בהצלחתה כעדות ליכולת שלה להצליח בעתיד. מרי הציגה סגנונות חשיבה פרפקציוניסטיים וביקורתיים: "אסור לי לטעות, אני כישלון מוחלט, אם לא אכנס ללימודי התואר השני זה אומר שאני חסרת ערך, אני צריכה להצליח יותר משאר הסטודנטים, אני צריכה לעבוד קשה יותר, שום דבר לא טוב מספיק". היא אופיינה בפרפקציוניזם ארוך שנים, כאשר ביקורת עצמית ובושה מילאו תפקידים מרכזיים בהחרפת המצב. הבושה באה לידי ביטוי בכך שהיא דאגה ממה שאחרים חושבים עליה וניסתה לרצות אותם.

 

מרי טופלה בטיפול ממוקד חמלה (CFT) שכלל:

  • חינוך פסיכולוגי (פסיכואדיוקציה) שסייע לפתח מודעות והבנה נפשית.

  • פיתוח מיומנויות.

  • התמקדות בפרפקציוניזם.

 

בזכות הטיפול, חל שיפור משמעותי במצבה - הופחתו הפרפקציוניזם, הביקורת העצמית ורגשות הבושה.

 

 

התערבויות טיפוליות

באמצעות התערבויות טיפוליות ניתן להקל על מצבו של האדם הפרפקציוניסט.

 

בטיפול פסיכולוגי רגשי ניתן לפתח הבנה של מקורות הבעיה; לספק למטופל הבנה של עצמו; ולבחון זיכרונות מחוויות מוקדמות, במיוחד זיכרונות רגשיים של חום וביטחון לעומת איום ובושה.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מסייע לטפל במחשבות ובאמונות ליבה אוטומטיות ולהפחית את הדאגות הפרפקציוניסטיות. 

 

סכמה תרפיה (ST) יעילה כאשר חששות פרפקציוניסטיות עשויות להיחשב כביטוי לסכמה של סטנדרטים גבוהים בלתי פוסקים, המלווים באשמה ובושה.

 

טיפול ממוקד חמלה (CFT) המתמקד בקידום חמלה עצמית ועבודה על ביקורת עצמית, מתאים לאנשים שפרפקציוניזם הוא מאפיין מרכזי במצג הקליני שלהם. שכן, לפרפקציוניזם ישנו תפקיד משמעותי בפסיכופתולוגיה, וחמלה עצמית יכולה להגן מפני ההשפעה הפתוגנית של פרפקציוניזם, למשל להפחית דיכאון. 

 

התערבויות טיפוליות עשויות להפחית דאגות פרפקציוניסטיות, לצמצם תחושות של בושה ואשמה ולשפר את מצבו הנפשי של הפרט.

 

 

כתיבה:

צופית טסלר,

מתאמת טיפול במכון טמיר ת״א

תלמידת תואר שני

בפסיכולוגיה קלינית

 

 

מקורות:

 

Ashby, J. S., Rice, K. G., & Martin, J. L. (2006). Perfectionism, shame, and depressive symptoms. Journal of Counseling & Development, 84(2), 148-156.‏

 

Matos, M., & Steindl, S. R. (2020). "You are already all you need to be": A case illustration of compassion‐focused therapy for shame and perfectionism. Journal of Clinical Psychology, 76(11), 2079-2096.‏

 

Piotrowski, K., Bojanowska, A., Nowicka, A., & Janasek, B. (2021). Perfectionism and community-identity integration: the mediating role of shame, guilt and self-esteem. Current Psychology, 1-9.‏

 

Stoeber, J., Harris, R. A., & Moon, P. S. (2007). Perfectionism and the experience of pride, shame, and guilt: Comparing healthy perfectionists, unhealthy perfectionists, and non-perfectionists. Personality and Individual Differences, 43(1), 131-141.‏

 

Tangney, J. P. (2002). Perfectionism and the self-conscious emotions: Shame, guilt, embarrassment, and pride.‏

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021