משבר יציאה לפנסיה | הפסיכולוגיה של יציאה לגמלאות ופרישה מעבודה

דרג פריט זה
(16 הצבעות)

משבר יציאה לגמלאות:

שינוי, הסתגלות וכלים נפשיים

 

כתיבה: 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר



 

מה משמעות העבודה עבור האדם?

כאשר נשאל זיגמונד פרויד מהם לדעתו הקריטריונים לבריאות נפשית, ענה בפשטות: "עבודה ואהבה" (בסדר הזה).  

העבודה היא מקור פרנסה, כמובן, אך גם מקום למפגש חברתי, למימוש עצמי, למסגרת, סדר יום, והינה לרוב חלק משמעותי ביותר בזהותו העצמית של האדם.

בגלל שהעבודה כל כך משמעותית בחיי האדם, אין זה פלא מדוע רבים חווים משבר עם סיום שנות העבודה והיציאה לפנסיה.

מצד שני, בואו ניקח רגע מבט יותר מציאותי: החלום של ילידי המילניום הוא לצאת לפרישה מוקדמת - החלום של צעירים הוא לפרוש, ואתם כבר שם. 

 

משבר היציאה לגמלאות

לפי נתוני הלמ"ס, למעלה מ-70,000 גברים ונשים בישראל נפרדים מדי שנה מחיי העבודה, ומשנים סטטוס לגמלאים. תקופת חיים זו, של סיום חיי העבודה, נחשבת מורכבת מבחינה פסיכולוגית. היא דורשת תשומת לב להסתגלות לשינוי, תמיכה חברתית והעמקת יחסים אין אישיים (זוגים ו/או משפחתיים) ופיתוח תחומי עניין אלטרנטיביים.

מבחינה סטטיסטית, מבוגרים שנכנסים לגיל השלישי, כלומר מעל גיל 60, משתייכים לקבוצת הסיכון המשמעותית ביותר לבצע אקט אובדני. 

אחת הסיבות לכך היא שאין תפקיד חברתי מוגדר לאוכלוסיית הגיל הזה, ולהפך- תפקידיהם החברתיים הולכים ופוחתים (עם עזיבת הילדים מהבית, עם היציאה לפנסיה). כתוצאה מכך, תחושת חוסר היכולת לתרום פוגעת בתחושת משמעות החיים ובתחושת הערך העצמי, אשר שפגיעה בהן עלולה להוביל בתורה לדיכאון ואפילו למחשבות אובדניות. 

 

 

אם יסופקו אלו, כך מעידים רבים וטובים, תוכלו להיכנס לאחת התקופות היפות שיש לחיים להציע.

זוכרים כמה דברים דחיתם לאורך השנים לפנסיה?

שנתחיל להנות מהחיים?

במקום להיות וורקוהוליק, יש לך הזדמנות להתמסר לפעילות מהנה חדשה, רק צריך לבחור מה שאוהבים ולהתמסר לחיים החדשים (אגב, לפי נתונים סטטיסטיים מארה"ב גמלאים רבים בוחרים להמשיך לעבוד...).

 

פרישה לגמלאות מובילה לירידה ברמות מתח


(אלא אם אתם תפרנים...)


רובנו מדמיינים את הפנסיה כשלב נינוח בחיים, בו נוכל לעצור סוף סוף וליהנות מפירות שנים של עבודה מאומצת ומלחיצה.

ניתן לשער שהפנטזיה הזאת נפוצה במיוחד בקרב העובדים בעבודות פיזיות ומלחיצות במיוחד, המחכים בכיליון עיניים למנוחה הנכספת.

לרוע המזל, מחקר שפורסם לאחרונה ב – Journal of Gerontology מצביע על כך שפרישה משוק העבודה עשויה דווקא להגביר את רמות הלחץ של גמלאים בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.

בדומה להנחה האינטואיטיבית, השערת החוקרים הייתה שכיוון שחשיפה מוגברת ללחץ אופיינית יותר לתחומי תעסוקה עם סטטוס חברתי נמוך, פרישה תוביל לירידה ברמות הלחץ וצמצום הפערים בין המעמדות.

לצורך המחקר נבדקו רמות הקורטיזול של עובדים שיצאו לגמלאות לאחרונה.

קורטיזול, המכונה "הורמון הדחק", הינו הורמון לחץ המסייע לגוף להתמודד עם מצבי לחץ ע"י ויסות תהליכי מטאבוליזם ואף משפיע על הפעילות המוחית.

במצב רגיעה, רמות הקורטיזול ינועו לפי מחזוריות יומית. הן יגיעו לשיאן כ-30 דקות לאחר ההתעוררות, וירדו בהדרגה עד השינה.

לעומת זאת, במצבי דחק נראה הפרעה במחזור התקין המתבטאות ברמות קורטיזול גבוהות וירידה איטית ברמות ההורמון לאורך היום, כך שהפער בין רמות הקורטיזול לאחר ההתעוררות ולפני השינה קטן יחסית.

במילים אחרות, נצפה לראות עקומת ירידה במצב תקין, ועקומה שטוחה יותר תחת סטרס. עקומה שטוחה של רמות קורטיזול הינה סמן ביולוגי מרכזי לרמות לחץ גבוהות, ונמצאה קשורה גם לסיכון מוגבר למחלות לב מסכנות חיים. בשל כך, המחקר הנוכחי השווה את עקומות רמת הקורטיזול לאורך היום של עובדים שיצאו לפנסיה לעומת עובדים שבחרו להישאר בשוק העבודה. השערתם הייתה כי בקרב גמלאים תמצא עקומת רמות קורטיזול חדה יותר, המעידה על רמות דחק נמוכות יותר, לעומת נבדקים שבחרו להמשיך במקום עבודתם.

במסגרת המחקר, מדגם רחב של משתתפים בני 60 בממוצע, עברו 5 בדיקות לרמת קורטיזול לאורך היום.

בבדיקה ראשונית החוקרים מצאו כי באופן כללי, פרישה משוק העבודה מקושרת לרמות לחץ נמוכות יותר, כפי שניתן לראות מההשפעה חיובית על השינוי ברמת הקורטיזול לאורך היום.

עם זאת, כאשר הנבדקים חולקו לקבוצות לפי רמות הכנסה, התברר כי בקרב בעלי מעמד או הכנסה נמוכה הפרישה לגמלאות הובילה לאפקט ההפוך. בעוד נבדקים מעוטי הכנסה או מקצוע בעל יוקרה נמוכה לעיתים קרובות סבלו מבריאות לקויה ותגובתיות ביולוגית גבוהה ללחץ בעת הפרישה, בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה הפגינו רמות פחותות של לחץ. לפי החוקרים, פער זה עשוי להיות ביטוי של ההבדלים באורח החיים, כאשר פערים מוקדמים במצב הבריאותי מועצמים עם הגיל.

 

לפי כותבי המאמר, הסיבה לתוצאות הבלתי צפויות עשויה להיות חשיפה לגורמי לחץ חדשים עם הפרישה לגמלאות ממשרה עם הכנסה נמוכה, דוגמת לחצים כלכליים.

תוצאות המחקר מרמזות לכך שרמות לחץ אינן תוצר בלעדי של נסיבות מידיות, ועשויות להיות מושפעות ממגוון גורמים ארוכי טווח. לדוגמא, הרגלי הבריאות שליוו אותנו כעובדים צפויים להשפיע על איכות חיינו כאשר ההכנסה תצטמצם עם ההגעה לגיל הפנסיה.

לצערנו כי רב, נראה שמנעמי הפרישה לגמלאות שמורים בינתיים למעטים ברי מזל.

 

איך להתמיד בתחביב חדש?

מחקר שבחן דפוסי התמודדות של גברים ונשים שיצאו לגמלאות, העלה כי נשים מגלות פתיחות רבה יותר מגברים, להתנסויות חדשות בחינוך פיננסי ובקבלת ייעוץ בעניינים כלכליים (הקניית כלים לניהול פיננסי חיונית ביותר עבור גימלאיות, לאור נטייתן להתרושש במהירות רבה יותר בגיל השלישי, בהשוואה לגברים). 

אתגר ההתחדשות שמתבטא באימוץ הרגלים ועיסוקים חדשים, אינו פשוט עבור מי שחשים שראו כבר הכל.  

איך מתמידים בהרגל חדש?

המחקר העלה כי הקפדה על משבצת זמן קבועה ביום להשקעה בתחביב חיונית ליצירת הרגל קבוע, ורצוי מאד שמשבצת זמן זו תתקיים בשעות הבוקר: החוקרים ביקשו מ-48 סטודנטים להקדיש זמן קבוע למתיחות מדי יום במשך שלושה חודשים. מחציתם התבקשו להקפיד על ביצוע המתיחות בבוקר ומחציתם בשעות הערב.

הממצאים הפתיעו את החוקרים במובהקותם: מסתבר שהסטודנטים שהתבקשו לבצע את המתיחות בבוקר אימצו את התחביב (החלו לבצע את המתיחות באופן "אוטומטי" כחלק משגרת יומם) כמעט חמישים ימים בממוצע מוקדם יותר מעמיתיהם שביצעו את המתיחות בשעות הערב!

אין הסבר חד משמעי לממצאים, אך על פי בחינת רמות ההורמונים ברוק נמצא כי רמת הקורטיזול גבוהה יותר בבוקר. הקורטיזול קשור לתהליך המטבוליזם של הדם ולפיכך גם למידת האנרגיה בגוף, כך שייתכן שגורם זה היה בין האחראים להמרצת המשתתפים לביצוע המתיחות.

מחקרים קודמים כבר הוכיחו שלוקח בממוצע 21 ימים רצופים כדי ליצור הרגל חדש שייכנס באמת לסדר היום ויהפוך "אוטומטי".

לכן, אם אתה מתכנן לאמץ לך הרגל או תחביב חדש כמו יוגה, מדיטציה, כפיפות בטן, קריאה ועוד- תצטרך להתמיד לאורך זמן, ובנוסף תצטרך להשכים על מנת לפנות לכך זמן בשעות מוקדמות, גם אם אתה סובל מקושי להתעורר בבוקר.

 
 

סדנה לקראת פרישה מחיי העבודה

 

תהליך ייעוצי קבוצתי שממוקד בשלב מאתגר זה בחיינו. 

יש ארגונים שמציעים לעובדים חבילות פרישה שכוללות סדנאות ומפגשי ייעוץ.

אצלנו במכון טמיר, במסגרת היחידה לייעוץ תעסוקתי, מוצע תהליך פסיכולוגי ייעודי, בהובלת פסיכולוגיות תעסוקתיות מדריכות ומנוסות בתחום.

עלות ההשתתפות: 2,000 ש״ח. 

 

 

 

 

 

תודות:

 

צוות ייעוץ קריירה במכון טמיר 

 

 

מקורות:

  

יעל ולצר, לסיים את העבודה עם חשש גדול: האתגר של הפורשים. מתוך אתר YNET, אוגוסט 2018

 

John Manganaro (2018). MassMutual Study Scrutinizes Retirement Gender Gap. in: https://www.plansponsor.com/massmutual-study-scrutinizes-retirement-gender-gap/

 

https://in.style.yahoo.com/best-way-habit-stick-says-123706122.html

 

http://time.com/money/5241566/vicki-robin-financial-independence-retire-early/

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021