איבדתי חבר במלחמה, מתי אחזור לעצמי?

אין דרך מדויקת לנבא את פרק הזמן שייקח לאדם שמתמודד עם אובדן חבר בלחימה לחזור לעצמו. 

 

משך ההחלמה אישי ותלוי משתנים רבים, בהם חומרת הטראומה, גיל, מצב בריאותי, תמיכה חברתית ותהליך הטיפול שאתם עוברים.

 

בכל זאת, ננסה להכיר כאן נתוני מחקרים של עיבוד אבל לא מוכר, או יגון משולל זכויות.

 

לאבחון מדויק ותכנית טיפול מותאמת לאבל ואובדן, יש להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך.

 

לוחמי.ות חרבות ברזל

לזכר החברים שנפלו במערכה. המסע שלך להתמודדות עם האובדן הוא תהליך אישי וייחודי

כלי הערכה לתהליך עיבוד האבל

הערכה אישית לתהליך השכול וההסתגלות לאובדן חבר

אופי הקשר עם הנפטר

עוצמת הקשר וסוג היחסים משפיעים על חדות וגיוון התגובות השכול. חברויות צבאיות וחברויות שנוצרו בתנאי מתח קיצוני יוצרות קשרים עמוקים ובעלי משמעות ייחודית. במחקרים על חיילי קרב נמצא ששכול צבאי מורכב מופיע ב-30.3% מהוותיקים ו-24.8% מחיילי קרב עם PTSD. הייחודיות של הצבא הישראלי (שירות חובה, מילואים, קהילתיות) עשויה להשפיע על דפוסי השכול.

(Charney et al., 2018; Simon et al., 2018; Worden, 2018)

נסיבות הפטירה

נסיבות המוות משפיעות משמעותית על תהליך השכול. מוות אלים או פתאומי, במיוחד כאשר האדם היה עד לאירוע, עלול לגרום לתסמיני פוסט-טראומה נלווים לשכול. מחקרים על ותיקי קרב מראים ששכול מורכב קשור למוות של חברי יחידה ולתחושות "אשמת ניצול". בצבא הישראלי, הקרבה הגיאוגרפית והחברתית עשויה להגביר את החשיפה לידיעות על נפילת חברים.

(Kristensen et al., 2012; Pivar & Field, 2004; Papa et al., 2008)

זמן שחלף מהאובדן

שכול טבעי עובר שלבים צפויים: הלם ראשוני (חודשיים ראשונים), עיבוד אקטיבי (3-12 חודשים), ואינטגרציה (שנה ומעלה). רוב האנשים חוזרים לרמות תפקוד קודמות תוך 3-12 חודשים. שכול מורכב מאופיין בעוצמה ומשך חריגים של תסמינים הפוגעים בתפקוד, ומופיע בכ-10% מהאבלים. זיהוי מוקדם חשוב להתערבות מתאימה.

(Bonanno & Malgaroli, 2020; Lundorff et al., 2017)

רמת התפקוד הנוכחית

 פגיעה

פגיעה בתפקוד היומיומי היא אחד המדדים החשובים לחומרת השכול ולצורך בטיפול מקצועי. כ-10% מהחברים המתאבלים מפתחים אבל מורכב הדורש התערבות מקצועית. אצל לוחמים משוחררים שיעור השכול המורכב גבוה יותר - עד 30% מהחיילים המשוחררים ו-25% מהלוחמים עם PTSD - כך לפי נתוני הצבא האמריקאי. שכול מורכב מתאפיין בהימנעות מפעילויות, קושי בהשלמה עם המציאות, ותחושות אשמה או כעס עזים.

(Lundorff et al., 2017; Charney et al., 2018; Simon et al., 2018)

תמיכה חברתית ומשפחתית

תמיכה חברתית היא גורם מגן מרכזי בתהליך השכול. מחקרים מראים שתמיכה חברתית איכותית קשורה להתאוששות מהירה יותר ופחות סיכויים לפתח שכול מורכב. חשוב שהתמיכה תהיה מתאימה לסוג האובדן - אנשים שחוו אובדן דומה יכולים לספק הבנה והזדהות ייחודיות. באבל צבאי יש חשיבות למניעת "אבל לא מוכר" - מצב שבו החברה אינה מכירה במשמעות האובדן או בזכות לאבל.

(Stroebe et al., 2005; Doka, 2002)

התמודדות והתערבות

טיפולים ממוקדי שכול מבוססי ראיות כגון טיפול שכול מורכב (CGT) מציגים יעילות גבוהה. מחקרים מצביעים על כך שCGT יעיל פי 2 מטיפול בדיכאון רגיל, עם שיעור תגובה של 51% לעומת 28%. בחיילים וותיקים, שילוב טיפול בשכול עם טיפול ב-PTSD משפר את התוצאות. ההתערבויות מוקדמות יכולות למנוע פיתוח שכול מורכב כרוני.

(Shear et al., 2005; Simon et al., 2020)

היסטוריה נפשית קודמת

היסטוריה של הפרעות נפשיות קודמות, במיוחד דיכאון וחרדה, מהווה גורם סיכון משמעותי לפיתוח שכול מורכב. מחקרים מצביעים על כך שאנשים עם רקע של הפרעות רגש נמצאים בסיכון גבוה פי 2-3 לפתח שכול מורכב לאחר אובדן. גורמי פגיעות אלה משפיעים על יכולת ההסתגלות הטבעית.

(Kersting et al., 2011; Lundorff et al., 2017)

טראומות נוספות

חשיפה למספר טראומות מגבירה את הסיכון לשכול מורכב ולקושי בעיבוד הכאב. מחקרים על חיילי קרב מראים שצבירת טראומות יוצרת "עומס אלוסטטי" הפוגע ביכולת ההתמודדות הנפשית. בוותיקי קרב, שכול מורכב קשור לחומרת החשיפה הכללית לטראומות קרביות.

(Bomyea et al., 2012; Doron-LaMarca et al., 2015)

תמיכה מוסדית

תמיכה מוסדית מהצבא והיחידה משפיעה משמעותיות על תהליך השכול הצבאי. מחקרים מראים שיחידות עם תרבות תמיכה חזקה ומפקדים שמכירים בכאב האישי של החיילים מציגות שיעורים נמוכים יותר של שכול מורכב. העדר תמיכה מוסדית עלול להוביל ל"אבל לא מוכר".

(Adler et al., 2009; Hoge et al., 2008)

השפעה על זהות וערכים

שינוי יסודי בהשקפת העולם ("שבירת הנחות יסוד") הוא מאפיין מרכזי של שכול מורכב. מחקרים מראים שאובדן טראומטי עלול לשבור הנחות בסיסיות על צדק, בטיחות ומשמעות החיים. אנשים עם שינויים יסודיים אלה זקוקים לעבודה על בניית משמעות חדשה בתהליך ההסתגלות.

(Janoff-Bulman, 1992; Park, 2010)

מסלול ההסתגלות האישי שלך

 

שלבי הסתגלות צפויים

 

המלצות להתמודדות

 
שיחה אישית כבר ב־24 השעות הקרובות. ממוקדת, דיסקרטית, ועם כיוון ברור להמשך. 140 ש"ח בלבד.

הערה חשובה: הכלי מציע הערכה כללית בלבד על בסיס מחקר מדעי בינלאומי. תהליך השכול הוא אישי וייחודי לכל אדם. המחקרים המצוטטים מבוססים על אוכלוסיות לא ישראליות ועשויים שלא לשקף במדויק את הייחודיות התרבותית והצבאית בארץ. לקבלת ייעוץ מקצועי ותמיכה מותאמת לחברה הישראלית, יש להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך בתחום הטיפול בשכול. 

 

 

מקורות:

 

Adler, A. B., Bliese, P. D., McGurk, D., Hoge, C. W., & Castro, C. A. (2009). Battlemind debriefing and battlemind training as early interventions with soldiers returning from Iraq. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 77(5), 928-940.

 

Bonanno, G. A., & Malgaroli, M. (2020). Trajectories of grief: Comparing symptoms from the DSM-5 and ICD-11 diagnoses. Depression and Anxiety, 37(1), 17-25.

 

Bomyea, J., Risbrough, V., & Lang, A. J. (2012). A consideration of select pre-trauma factors as key vulnerabilities in PTSD. Clinical Psychology Review, 32(7), 630-641.

 

Charney, M. E., Bui, E., Sager, J. C., Ohye, B. Y., Goetter, E. M., & Simon, N. M. (2018). Complicated grief among military service members and veterans who served after September 11, 2001. Journal of Traumatic Stress, 31(1), 157-162.

 

Doka, K. J. (2002). Disenfranchised grief: New directions, challenges, and strategies for practice. Research Press.

 

Doron-LaMarca, S., Niles, B. L., King, D. W., King, L. A., Pless Kaiser, A., & Lyons, M. J. (2015). Temporal associations among chronic PTSD symptoms in U.S. combat veterans. Journal of Traumatic Stress, 28(5), 410-417.

 

Hoge, C. W., Castro, C. A., Messer, S. C., McGurk, D., Cotting, D. I., & Koffman, R. L. (2008). Combat duty in Iraq and Afghanistan, mental health problems and barriers to care. New England Journal of Medicine, 351(1), 13-22.

 

Janoff-Bulman, R. (1992). Shattered assumptions: Towards a new psychology of trauma. Free Press.

 

Kersting, A., Brähler, E., Glaesmer, H., & Wagner, B. (2011). Prevalence of complicated grief in a representative population-based sample. Journal of Affective Disorders, 131(1-3), 339-343.

 

Kristensen, P., Weisaeth, L., & Heir, T. (2012). Bereavement and mental health after sudden and violent losses: A review. Psychiatry, 75(1), 76-97.

 

Lundorff, M., Holmgren, H., Zachariae, R., Farver-Vestergaard, I., & O'Connor, M. (2017). Prevalence of prolonged grief disorder in adult bereavement: A systematic review and meta-analysis. Journal of Affective Disorders, 212, 138-149.

 

Papa, A., Neria, Y., & Litz, B. (2008). Traumatic bereavement in war veterans. Psychiatric Annals, 38(8), 546-558.

 

Park, C. L. (2010). Making sense of the meaning literature: An integrative review of meaning making and its effects on adjustment to stressful life events. Psychological Bulletin, 136(2), 257-301.

 

Pivar, I. L., & Field, N. P. (2004). Unresolved grief in combat veterans with PTSD. Journal of Anxiety Disorders, 18(6), 745-755.

 

Shear, M. K., Frank, E., Houck, P. R., & Reynolds III, C. F. (2005). Treatment of complicated grief: a randomized controlled trial. JAMA, 293(21), 2601-2608.

 

Simon, N. M., Hoeppner, S. S., Lubin, R. E., Robinaugh, D. J., Malgaroli, M., Norman, S. B., ... & Rauch, S. A. (2020). Understanding the impact of complicated grief on combat related posttraumatic stress disorder. Depression and Anxiety, 37(9), 845-854.

 

Simon, N. M., Wall, M. M., Keshaviah, A., Dryman, M. T., LeBlanc, N. J., & Shear, M. K. (2018). The loss of a fellow service member: Complicated grief in post-9/11 service members and veterans with combat-related posttraumatic stress disorder. Journal of Clinical Psychiatry, 79(2), 16m11350.

 

Stroebe, M., Schut, H., & Stroebe, W. (2005). Attachment in coping with bereavement: a theoretical integration. Review of General Psychology, 9(1), 48-66.

 

Worden, J. W. (2018). Grief counseling and grief therapy: A handbook for the mental health practitioner. Springer Publishing Company.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2026