מה זה אבל פתולוגי? מהו אבל נורמלי? איך מתמודדים ומטפלים?

דרג פריט זה
(18 הצבעות)
אבל פתולוגי - סימנים, אבחון וטיפול לפי גישת CBT אבל פתולוגי - סימנים, אבחון וטיפול לפי גישת CBT

 

אבל פתולוגי

 

מתי עיבוד אבל הוא תהליך נורמלי? 

ומתי הוא מוגדר כאבל פתולוגי?

מהו אבל מושהה ומהו אבל מורכב?

איך עובד טיפול CBT בהתמודדות עם אבל ואובדן?

 

מהו אבל?

אבל (Grief) הוא תהליך פרידה פסיכולוגי כואב, ועם זאת נורמטיבי, עימו מתמודד האדם לאורך חייו. אבל מתעורר לרוב בעקבות מוות של אדם קרוב, אבל גם בעקבות אירועי חיים מטלטלים פרידה מבן זוג, גירושים, מחלה קשה, פיטורים ממקום עבודה, כישלון שאין דרך לתקנו ועוד. 

קיימים הבדלים אינדיבידואליים לא מועטים באופנים בהם בני אדם מגיבים מבחינה נפשית לאובדן של אדם אהוב.

ההבדלים הללו תלויים בכמה שאלות חשובות. הנה כמה מהן: 

  • מי היה האדם שנפטר?
  • מה הייתה מידת הקירבה במערכת היחסים שהסתיימה ועד כמה הקשר היה מורכב? 
  • כיצד האדם האהוב הלך לעולמו?
  • מה מידת התמיכה לה זכה האדם האבל מאחרים בסביבתו?
  • מהו מבנה האישיות של האבל? 

 

לעיתים, כאשר שתחושת האבל מלווה את האדם מעבר לתקופת הזמן הנחשבת בטווח הנורמלי, ויש בכוחה לפגוע במהלך חייו התקין, האבל מוגדר כפתולוגי

 

 

אבל פתולוגי - הגדרה

אבל פתולוגי נכנס בשנת 2013 למהדורה החמישית של ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, אשר מסווג הפרעות נפשיות עפ"י סימפטומים ותסמינים.

עפ"י ה-DSM, מוגדר אבל כמצב תקין אשר במקרים קיצוניים דורש התערבות פסיכולוגית או פסיכיאטרית (כלומר, תרופתית). 

חשוב לציין כי קיימים עדיין חילוקי דעות בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, בעיקר לגבי הקריטריונים האבחוניים של אבל פתולוגי ולגבי נקודה מוסכמת בה אבל נורמלי הופך להפרעה נפשית.

 

 

pathologic grief

 

אנשים בסיכון מוגבר לחוות אבל פתולוגי, או מועדים להתמודדות מורכבת יותר עם אובדן, סובלים לרוב מנטיה לאפיזודות דיכאוניות, מתקשים להתמודד עם פרידות ומקרים רבים חוו טראומות בעבר.

ישנן סיבות שונות המסבירות את תופעת האבל הפתולוגי:

לעיתים מדובר בתחושת אובדן משמעות, בתלות באדם שאבד או באידיאליזציה סביב הדבר שחמק מידיו של האדם, הרגשה שכרוכה בנטיה לראותו כמושלם ויחיד במינו.

כל אלה ונוספים, מפריעים לסובל מאבל פתולוגי לצלוח את תהליך הפרידה הכואב באופן תקין ולהמשיך בחייו.  

 

 

הפרעת אבל מושהה והפרעת אבל מורכב

מצב בו קיים קושי משמעותי בהתמודדות עם האובדן, עם פגיעה ברורה במהלך חייו של האדם מכונה בספרות הפרעת אבל מושהה (PGD- Prolonged grief disorder) או אבל מורכב (Complicated grief).
 

 

אבל מושהה - PGD

אחת התופעות הנפוצות שהופכות תהליך אבל נורמטיבי לאבל פתולוגי היא אבל מושהה, תופעה שהוגדרה כהפרעה נפשית מובחנת במדריך ה-ICD - ספר המחלות הרפואי: Prolonged grief disorder. 

אבל מושהה הוא צער מתמשך אשר מתבטא בכמיהה עצומה לקשר עם המנוח. אבל מושהה שכיח במיוחד בקרב מי שאיבדו ילד או אהוב רומנטי.

קיימת כיום הצעה להכניס אבחנה זו ל-11- ICD תחת קטגוריה של הפרעות הקשורות בסטרס (Stress) וב- DSM-5 מוצע כי אבל מורכב הוא מצב המצריך מחקר משמעותי. למרות שהפרעה זו לא הוכנסה באופן רשמי לספרי האבחנות הפסיכיאטריות, ישנו מחקר עשיר בעשורים האחרונים בנושא אבל פתולוגי (Rosner et al, 2014).

מחקרים אשר בדקו את שכיחות הופעת ה- PGD מצאו שבארצות הברית 10% מאנשים המצויים באבל סובלים מפגיעה משמעותית בחיי היום יום שלהם ובאירופה 4.2%. כמו כן, נמצא קשר בין PGD למצב בריאותי מדורדר, דיכאון ואובדנות.

בהינתן העובדה ש- PGD אינו מופיע כאבחנה רשמית ישנן הגדרות שונות המייחסות להפרעה זו מגוון סימפטומים.

אך למרות ההגדרות השונות ישנה הסכמה בנוגע למספר סימפטומים מרכזיים הקשורים בהיעדר קבלת האובדן ובהיבטים פוסט טראומטיים כתוצאה מהאובדן:

  • היעדר קבלת המוות המלווה בחיפוש אחר המת או בכמיהה עזה אליו
  • חוויה מחדש של החלקים הטראומטיים שליוו את המוות של האדם
  • הימנעות מסימנים המזכירים את האדם המת
  • עירור פסיכולוגי גבוה וכעס
  • ילדים עלולים לחוות בנוסף גם סימפטומים דיכאוניים: עצבות, פאסימיות ואשמה (Cohen et al., 2004).

  

אבל מורכב


מבחינה אבחונית, אבל מושהה תורם להתפתחות של הפרעת אבל מורכב - Complicated grief disorder - שמופיעה לאחר 6 חודשים לפחות של אבל מושהה. אבל מורכב צפוי להתרחש בעיקר בעקבות מוות פתאומי או אלים, כגון מקרי מוות על ידי רצח, התאבדות או תאונת דרכים.

אבל מורכב מופיע בשכיחות של כ-10% מהמתאבלים. 

 

 

סימנים וסימפטומים של אבל פתולוגי

תסמיני אבל פתולוגי דומים לתסמינים של דיכאון קליני, כאשר מושא העצב ממוקד באובדן שחווה האדם.

התסמינים הנפוצים ביותר הם:

  • מצב רוח רע ומתמשך
  • אבדן הנאה
  • התבודדות
  • קושי ביצירת קשרים חברתיים חדשים
  • חוסר עניין ופגיעה בתפקוד יומיומי תקין
  • במצבי אבל פתולוגי, האדם פסימי בכל הקשור ליכולתו להתמודד עם האבל, מרגיש חוסר אונים ובדידות.

קשה לאבחן במדויק מתי אבל הופך לפתולוגי ויוצא מתחומי הנורמה הכה קשים להגדרה כשמדובר בנושאים רגישים מעין אלה. לרוב, התחושה היא סובייקטיבית ומוגדרת ע"י האדם וסביבתו, המרגישים שהאבל עלה על גדותיו, וכן מלווה בסימפטומים המצופים.

למטפל הפסיכולוגי כלים רבים העשויים לסייע למטופל הסובל מאבל פתולוגי, החל מביסוס קשר אמפתי, מעצים ותומך בין המטפל למטופל וכלה בטכניקות טיפוליות שונות. יש מטפלים שיתעמקו בטיב הקשר שהיה למטופל עם האדם שאבד ומדוע התהווה אותו קשר לנדבך שבלתי אפשרי להמשיך בלעדיו.

לעומתם, יש מטפלים שיבחרו בפסיכותרפיה ממוקדת שמטרתה להחזיר לאדם את תחושת המסוגלות והיכולת להתמודד שאבדה לו.

הכלים הנכונים, וכן הטכניקות הנכונות להתמודדות עם האבל משתנים מאדם לאדם, ותלויים במספר משתנים, ביניהם תחושת הדימוי העצמי הכללי של האדם, טיב האובדן שחווה וכן היסטוריית ההתמודדות עם אבדן בעברו. המטפל מנוסה בזיהוי הדרך הנכונה ביותר למטופל להתמודד עם האבל וכן מנוסה בליווי התהליך, במטרה להחזיר את המטופל למהלך חייו התקינים כשהוא מלווה בכלים ובכוחות מחודשים.

 

טיפול פסיכולוגי באבל פתולוגי

תהליך אבל על אובדן של אדם קרוב נחשב תגובה אנושית אוניברסאלית וטבעית המתרחשת בתוך הקשר חברתי ותרבותי. הטיפול בילדים ובמבוגרים המצויים בתהליך אבל עבר שינויים משמעותיים עם השנים, הן מההיבט התיאורטי והן מההיבט היישומי- טיפולי (Malkinson, 2001) ישנה ספרות עשירה ומגוונת שתיארה לאורך השנים את תהליך האבל במונחים שונים כך לדוגמא, בולבי (1980) תיאר שלבים (Stages), וורדן (1991) משימות (Tasks) ורובין (1993) עקבות (Tracks).

בתהליך הטבעי של אבל, התגובות הראשוניות מאופיינות בעוצמה גבוהה שהולכת ויורדת עם הזמן (Parkes & Prigerson, 2010). באופן מסורתי, היה נהוג לחשוב על תהליך האבל כתהליך טבעי ובריא המכונה גם "עבודת האבל" (Freud, 1917/1957) שמטרתו לזנוח או לשחרר את המחויבות לאדם המת. לפי גישה זו, הצלחתו של תהליך האבל מאופיינת בניתוק הקשרים (Detachment) עם האדם המת ויצירת קשרים חדשים.

גישות קוגניטיביות בנות זמננו לעומת זאת, מתבוננות על אובדן כעל אירוע חיצוני ושלילי, שלאדם אין שליטה עליו אך משפיע ולעיתים משנה באופן משמעותי את מערכת האמונות, הרגשות וההתנהגויות. לפי ראייה זו, אבל הוא לא רק תהליך רגשי אלא תהליך הסתגלות קוגניטיבי והתנהגותי לאובדן. לפי ראייה זו, מושם דגש על היחס שבין הרגשות, ההתנהגויות וההנחות שיש לאותו האדם ביחס לעצמו וביחס לעולם ולעתיד. ישנה הנחה שאירוע של מוות הוא בעל השפעה גבוהה ביותר על אותה מערכת הנחות מורכבת. ערעור מערכת האמונות של האדם בעקבות אירוע מוות דורשת ארגון קוגניטיבי מחודש של הסכמות שהתערערו בניסיון להתאימן למציאות החדשה. כמו כן, גישה זו גורסת שככל שאירוע המוות היה טראומטי יותר עבור האדם, כך ערעור מערכת האמונות והתאמתן למציאות באופן אדפטיבי מורכבת יותר.
 

על פי הגישה הקוגניטיבית, תוצאה אפשרית של אבל פתולוגי הוא עיוותים במחשבה (Distorted thinking) הגוררים תגובה רגשית חזקה (לדוגמא, דיכאון) הקשורה במחשבות אוטומטיות בנוגע להערכה שלילית של האדם את עצמו, את העולם ואת העתיד. כך לדוגמא על פי בק (1976), אדם המצוי באבל פתולוגי יכול לפרש את המוות כמכוון נגדו: "איך הוא/ היא יכל/ה לעשות לי את זה" ועל פי מלקינסון ואליס (2000) האדם יכול לראות במוות הוכחה לחוסר הערך שלו: "אני אשמה וחסרת תועלת בכך שלא הצלחתי למנוע את המוות שלו/ שלה".
ישנם מספר טיפולים שהתפתחו בתוך גישת ה- CBT שיכולים להיות מתאימים לטיפול במצבים של אבל פתולוגי:
Adversity-Beliefs-Consequences) ABC), הוא מודל שפותח על ידי אליס (1962) בתוך גישת ה- Rational Emotive Behavior therapy) REBT) ועבר התאמה לטיפול באבל ושכול. בדומה למודלים נוספים, מודל זה מדגיש את המרכזיות של תהליכים קוגניטיביים בהבנת הקושי הרגשי המלווה אירוע שלילי. מודל זה מבחין בין שני סטים של קוגניציות:
רציונאליות ולא רציונאליות, תוך התעמקות בהשלכות הרגשיות וההתנהגויות של קוגניציות אלה.
כמו כן, המודל מדגיש את השינוי האיכותי בין שני הסטים של מחשבות אלה כמסמנים התמודדות "בריאה" ו"לא בריאה" בהתמודדות עם אירוע שלילי כמו אובדן (אליס 1994).
 

תגובות אדפטיביות ולא אדפטיביות לאבל ואובדן

התאמת מודל זה למצבים של אבל מאפשרת להבחין בין תגובות בריאות לאובדן לבין תגובות ממושכות ולא אדפטיביות לאובדן. כמו כן, המודל מציע קווים מנחים לתהליך ההערכה של אדם המצוי באבל דרך הבנת המשמעויות שהאדם נתן לאובדן והחוויה שלו סביב האירוע. במסגרת הטיפול על פי מודל זה, נלמדות אסטרטגיות בריאות הפונות לחלקים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים והרגשיים של האדם במטרה לקדם התמודדות עם האובדן.
מודל ה- REBT גורס שאמונות לא רציונאליות הינן לקויות מכיוון שהן מהוות הערכות מוגזמות בנוגע לאירועים שלאדם אין שליטה עליהם וזאת בהשוואה לבחירה של האדם במתן משמעות או פרשנות שהוא יכול להשתמש בה לטובתו כך שתעניק תחושת שליטה.
מטרת הטיפול על פי מודל זה הינה לאמץ אסטרטגיות התמודדות טובות שיקדמו את ההסתגלות של האדם למציאות החדשה ויורידו את רמת הסטרס שחווה בעקבות האובדן והאמונות הלא רציונאליות בהן מחזיק.

בשלב הראשון של הטיפול, המודל מדגיש את החשיבות הרחבה של תהליך ההערכה שמטרתו להבין לעומק את תגובתו של האדם לאובדן ואת האופן בו הוא מבין ותופס את האובדן. בתהליך זה מוערכות המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של האדם. על מנת לנסח השערה בנוגע לחשיבה של האדם והאופן בו הרגשות וההתנהגויות פועלים באינטראקציה יש על פי המודל לחקור ולהבין באופן מפורט את הפרטים הקשורים לאירוע המעורר (A מתוך החלק של ה- ABC). המידע בנוגע לתפיסת המטופל את האובדן נאסף בשלבי ההערכה הראשוניים (אינטייק) בנוסף לפרטים דמוגרפיים בסיסיים והתפיסות וההנחות של האדם בנוגע לעצמו, לאחרים ולעולם.


לפי מודל ה- ABC, הערכה מפורטת בנוגע לתפיסות של המטופל את האירוע המעורר (A) יאפשר למטפל לזהות את החלקים בהם הקוגניציות לא רציונאליות (B), העומדות בבסיס של תגובות רגשיות מסוימות (C). כמו כן, תהליך זה יאפשר למטפל להבחין בין מחשבות רציונאליות ללא רציונאליות של האדם בנוגע לאובדן. אליס מדגיש שבפעמים רבות ניתן יהיה לזהות מחשבות לא רציונליות בקשר לאובדן ("זה לא היה צריך לקרות לי", "אני לעולם לא אסלח לה/ לו על כך שנטשו אותי") ובמקביל גם מחשבות רציונאליות ("זה מאוד כואב אבל עשיתי כל שיכולתי על מנת לעזור לו/ לה").


חשוב לחקור ביחד עם המטופל את המשמעות האישית, הסובייקטיבית שהוא מעניק לאובדן ("היא הייתה כל החיים שלי", "החיים שלי חסרי משמעות בלעדיה"), ולהקדיש תשומת לב מיוחדת לבחירת המילים של האדם שמתאר את האירוע ("אני עייף מהחיים") ואילו מילים משמעותיות עבורו בהקשר של האובדן. חלק זה יאפשר למטפל להציע פרשנות או משמעות אחרת לאופן בו האדם תופס את האירוע תוך שימוש בסגנון הלשוני הייחודי לו.


השלב הראשון של הטיפול יסתיים לרוב בחינוך פסיכולוגי שבו ינסה המטפל להסביר את הקשר בין הקוגניציות שזיהה משלב ההערכה לבין ההשלכות הרגשיות (לדוגמא, חרדה בזמן בכי), התנהגותיות (לדוגמא, הימנעות ממצבים שעלולים לגרום לבכי) ולעיתים גם הפיזיולוגיות (לדוגמא - הפרעות בשינה, קושי להתרכז) עליהן דיווח המטופל.

השלב הבא בטיפול יתמקד בעצב המלווה את ההשלמה עם האובדן. גישת ה- REBT נותנת לגיטימציה ומקום לכאב ולעצב המלווים את תהליך ההכרה באובדן ומסתכלת עליהם כעל רגשות שליליים בריאים המלווים תהליך זה. כאב על פי גישה זו, הוא הביטוי הרגשי להבנה ולהכרה בכך שאדם שהיה קרוב אלינו איננו עוד. כמו כן, תהליך "שחרור" האמונות הישנות ביחס לאדם המת ואימוץ אמונות חדשות התואמות את המציאות החדשה לא יכול להתרחש בהיעדר עצבות וכאב. לעיתים, במצבים של אבל פתולוגי ניתן לזהות סימפטומים משניים לתהליך האבל (חרדה, סטרס) שהם הרבה פעמים תוצר של דרישת האדם מעצמו להתעלם מהרגשות השליליים העולים בו ולא לתת להם מקום.

 

בחלק הבא, ישנה התמקדות בהבניה קוגניטיבית שתסייע במעבר בין מחשבות לא רציונאליות לרציונאליות בהתמודדות עם האובדן. כך למשל אמירה כמו "אסור לי לבכות בכלל" המעוררת באדם חרדה והימנעות ממצבים מעוררי בכי, יכולה לעבור להיות "הלוואי ולא הייתי בוכה" אשר במקרה הגרוע תותיר את האדם מתוסכל במידה ובכה. בשלב זה יש אימון וחזרה מתמשכים על חשיבה רציונאלית (לדוגמא, "אני בוכה כי אני עצובה ולא כי אני חלשה").
כחלק מתהליך ההבניה הקוגניטיבית מתרחש תהליך של חשיפה המכונה על פי אליס Rational emotive imagery. בתהליך זה, המטפל מנחה את המטופל להרגיש רגש דיספונקציונלי ולהפוך אותו לפונקציונלי יותר דרך התבוננות משותפת של המטפל והמטופל על רגשות שונים ויצירת הבחנה בין כאלה רציונאליים (עצב) לכאלה לא רציונליים (דיכאון). בתהליך זה מזהים המטפל והמטופל ביחד את הקוגניציות המלוות כל אחד מסוגי הרגשות ומתאמנים על המעבר בין רגשות "בריאים" לרגשות שאינם. בדרך זו רוכש המטופל תחושת שליטה גבוהה יותר על הרגשות המתעוררים בו וכפועל יוצא מכך גם על התנהגותו. תהליך זה יכול להיות מלווה ב"שיעורי בית" מהפן ההתנהגותי. כך לדוגמא ניתן להנחות מטופלת שבכל פעם שתרגיש שעומדת לבכות, שתרשום את המחשבות שעוברות בראשה ושהצליחה לזהות.


משהתחילה להתבסס תחושת שליטה על רגשות, מחשבות והתנהגויות יחל הטיפול להתקדם אל עבר תהליך של חשיפה הדרגתית, במידה וישנה הימנעות מסימנים שונים הקשורים באובדן. דרך ה- Rational emotive imagery ומעבר דקדקני על פרטים סביב נושא ההימנעות והרגשות והתחושות שעלולים להופיע במגע עם סביבה מסוימת מתחזקת תחושת השליטה על העתיד לקרות ומתאפשרת ירידה בהימנעות. כך לדוגמא, אימא ששכלה את בנה בצבא ונמנעת מלעבור ליד בית הקברות בו קבור, יכולה לדמיין בפירוט את הכביש המוביל אל בית הקברות, לדמיין את הרגשות והתחושות הגרועים ביותר שיעלו בה בדרכה לשם. לצד זה, ניתן יהיה להכניס אסטרטגיות התמודדות שיאפשרו לעצור את שטף המחשבות הקטסטרופליות כך שהאימא תוכל להגיע אל בית הקברות ולא תמשיך בהימנעותה מהגעה למקום זה. במקביל לתהליך זה ניתן לשלב תרגילי נשימה והירגעות שיכולים להוות חלק מאסטרטגיות ההתמודדות במצבים מעוררי חרדה כמו זה שתואר.

בסיומו של טיפול מסוג זה, ניתן יהיה לזהות כי המטופל "עלה על המסלול" של תהליך אבל בריא שבו הכאב והעצב משמעותיים נוכחים אך האדם רכש לו בחזרה תחושת שליטה, גם אם חלקית, והתקבל איזון (equilibrium) בין המיינד, הרגש וההתנהגות.

 

 

 

מקורות:

 

אציל, ד. (2005). עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 30/10/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=483

Beck, A. T. (1976). Cognitive therapy and the emotional disorders. New York: International University Press.

Bowlby, J. (1980). Loss: Sadness and depression. London: Hogarth.

Cohen JA, Mannarino AP, Knudsen K (2004), Treating childhood traumatic grief: a pilot study. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry 43:1225Y1233

Ellis, A. (1994). General semantic and rational emotive behavioral therapy. In P.P. Johnson, D. D. Burland, & U.Klien (Eds.),Moree-prime (pp.213-240). Concord, CA: International Society for General Semantics.

Freud, S. (1957). Mourning and melancholia (1917). In J. Strachey (Ed. and Trans.), Standard edition of the complete psychological works of Sigmund Freud (Vol. 14, pp. 237-258). London: Hogarth Press

Han, H., Noh, J.-W., Huh, H. jung, Huh, S., Joo, J.-Y., Hong, J. H., & Chae, J.-H. (2017). Effects of Mental Health Support on the Grief of Bereaved People Caused by Sewol Ferry Accident. Journal of Korean Medical Science, 32(7), 1173–1180. http://doi.org/10.3346/jkms.2017.32.7.1173

Maciejewski, P. K., Maercker, A., Boelen, P. A., & Prigerson, H. G. (2016). “Prolonged grief disorder” and “persistent complex bereavement disorder”, but not “complicated grief”, are one and the same diagnostic entity: an analysis of data from the Yale Bereavement Study. World Psychiatry, 15(3), 266–275. http://doi.org/10.1002/wps.20348

Malkinson, R., & Ellis, A. (2000).The application of rational- emotive behavior therapy (REBT) in traumatic and non- traumatic grief. In R. Malkinson, S.Rubin, & E.Witztum (Eds.),Traumatic and non-traumatic loss and bereavement (pp. 173-195). Madison, CT: Psychosocial Press.

Malkinson, R., (2001). Cognitive-Behavioral Therapy of Grief: A Review and Application. Research on Social Work Practice: 11, 671-698.

Rosner, R., Pfoh, G., Kotoučová, M., Hagl, M., (2014). Efficacy of an outpatient treatment for prolonged grief disorder: A randomized controlled clinical trial. Journal of Affective Disorders: 167, 56-63.

Rosner, R., Pfoh, G., & Kotoučová, M. (2011). Treatment of complicated grief. European Journal of Psychotraumatology, 2, 10.3402/ejpt.v2i0.7995. http://doi.org/10.3402/ejpt.v2i0.7995

Rubin, S. (1993). The death of a child is forever: The life course impact of child loss. In M.S. Stroebe, W.Stroebe, & R.O.Hansson (Eds.),Handbook of bereavement (pp.285-299).Cambridge, UK: University Press.
Parkes, C.M., & Prigerson, H.G. (2010). Bereavement: Studies of grief in adult life (4th edition). London: Routledge

Simon, N. M. (2013). Treating Complicated Grief. JAMA, 310(4), 416–423. http://doi.org/10.1001/jama.2013.8614

Shear, M. K., Simon, N., Wall, M., Zisook, S., Neimeyer, R., Duan, N., … Keshaviah, A. (2011). COMPLICATED GRIEF AND RELATED BEREAVEMENT ISSUES FOR DSM-5. Depression and Anxiety, 28(2), 103–117. http://doi.org/10.1002/da.20780

Wetherell, J. L. (2012). Complicated grief therapy as a new treatment approach. Dialogues in Clinical Neuroscience, 14(2), 159–166.

Worden, J. W. (1991). Grief counseling and grief therapy: A handbook for the mental health practitioner. New York: Springer

Zisook, S., Simon, N. M., Reynolds, C. F., Pies, R., Lebowitz, B., Young, I. T., … Shear, M. K. (2010). Bereavement, Complicated Grief and DSM: Part 2: Complicated Grief. The Journal of Clinical Psychiatry, 71(8), 1097–1098. http://doi.org/10.4088/JCP.10ac06391blu

 

כתבו: יעל טל, תום איתן וצוות מכון טמיר

 


הזמנה להרצאה - תהליך האבל ופסיכולוגיית העצמי

ההרצאה מתקיימת במסגרת תוכנית ערבי חמישי תשע”ט - האגודה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - סוגיות בפסיכואנליזה במאה ה – 21
ההרצאה תתקיים בערבי חמישי בין השעות 20:30 עד 22:00 (התכנסות ב-20:00) בבית השחמט, רח’ טאגור 26, רמת אביב

29.11.2018
ד”ר שי שלקס – תהא נשמתו צרורה בצרור החיים: על תרומתה של פסיכולוגיית העצמי להבנתו של תהליך האבל ולטיפול הנפשי באבלים 

לפרטים:
https://iapp-psy.org/2018/08/19/291118/?fbclid=IwAR3rI5OSHhb41rKg_-vFbbOt4NqyLyuSiR39URYYN5oShBJ5HGosHWb-Aj8


 

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il