טיפול תרופתי נגד חרדה | זאנאקס, ואבן ובנזודיאזפינים

מהן הפרעות חרדה? 

הפרעות חרדה מתייחסות לקבוצה של הפרעות נפשיות המאופיינות בתחושות חרדה ופחד, כולל הפרעת חרדה כללית (GAD), פוביות,  חרדה חברתית, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) והפרעה פוסט-טראומטית (PTSD).

בדומה לדיכאון, טווח הסימפטומים של הפרעות חרדה נע על ספקטרום בין רמות קושי קלות עד חמורות.

חרדה יכולה ללוות את האדם במשך תקופת חיים ארוכה, לעיתים שנים רבות, מבלי לחלוף.

אט אט האדם לומד להתרגל לחיים עם החרדה, מרשה לעצמו פחות ופחות, נמנע ונותן לחרדות להשתלט על עולמו הפנימי ועל חייו יותר ויותר. 

מבחינה אבחונית, קיימים כמה סוגים של הפרעות חרדה, שמשותפת להן המצוקה הרבה שפוגעת באיכות החיים של המתמודד.

לחרדה יש נטיה להתעצם, לדעוך ולהופיע שוב בתקופות חיים שונות, מה שמחייב היכרות עם תסמינים ודרכי טיפול יעילות וחדשות. 

קיימים שני מישורים עיקריים לטיפול בחרדה - מישור הטיפול הנפשי ומישור הטיפול התרופתי. 

במאמר זה נדון בטיפולים תרופתיים בחרדות. 

- המאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי - 

מהו טיפול תרופתי בחרדה?

טיפול תרופתי בחרדה ניתן לרוב ע״י פסיכיאטר המאבחן את הפרעת החרדה.

בשנים האחרונות חל שינוי לכיוון טיפול תרופתי בחרדות הניתן גם ע״י רופאי משפחה, בעיקר במקרים בהם נדרש צורך במינונים נמוכים יותר או במקרים קלים.  

חשוב לדעת כי תרופות פסיכיאטריות אינן מרפאות חרדה, כי אם מקלות עליה או משכיחות אותה זמנית.  

לכן, במרבית המקרים, כשהמטופל מפסיק את הטיפול התרופתי, החרדה נוטה לחזור בהדרגה.

המצב הביטחוני והמתחים עקב מלחמת חרבות ברזל הביאו לעלייה בצריכת תרופות נגד חרדה, דיכאון וקשיי שינה. נתונים עדכניים מבתי מרקחת פרטיים מראים עלייה של 10-20% בצריכת תרופות נוגדות חרדה ללא מרשם. אנשים עם מרשמים קודמים לתרופות חרדה ודיכאון מבקשים גם לרכוש כמות גדולה יותר שתספיק לחודשיים שלושה. 

כאן נכנסת חשיבותה של הפסיכותרפיה.

במאמר קצר זה נסקור כרונולוגית את סוגי הטיפולים התרופתיים בהפרעות חרדה, ונרחיב יותר על התרופות שנעשה בהן שימוש נרחב - בנזודיאזפינים.

אבל רגע... 

מה אם אני לא מוכן להיעזר בתרופות נוגדות חרדה? 

מצוין שאתם זהירים עם תרופות, אולם קיימים מקרים בהם תרופות נגד חרדה מאפשרות להניע טיפול. 

במצבי חרדה, בהם הגוף מוצף בתגובות חירום, לא ניתן ללמוד משהו חדש (מה שנדרש בכל טיפול פסיכולוגי), 

אז תרופות אינן מענה אידיאלי, אבל חרדה מערערת את היכולת לחשוב בצורה בהירה, ובמקומה מופיעות מחשבות שליליות אוטומטיות, בעיקר ברמות גבוהות של חרדה ודחק. 

כאשר החרדה חזקה מאוד, מומלץ להתייעץ עם רופא ולשקול טיפול תרופתי קצר טווח, מה שיאפשר למטפל ולמטופל לבנות את התשתית שתאפשר עבודה קלינית ולאחריו גם שינוי טיפולי.

למרות המגוון של הפרעות החרדה, ההבדלים בין הטיפולים הפרמקולוגיים הם די מוגבלים.

אבל בואו נצא לעבודה - נתחיל עם סוגים של תרופות מפחיתות חרדה, מההתחלה: 

מהן תרופות מעכבי מונואמין אוקסידאז - MAO-I?

בעבר נהגו פסיכיאטרים לרשום תרופות מעכבי מונואמין אוקסידז (MAO-I)  עבור מטופלים הסובלים מחרדה.

על אף שהן יעילות מאוד בטיפול, ל- MAO-I יש תופעות לוואי חמורות למדי, חלקן עלולות להיות קטלניות, וכיום הן כמעט לא נמצאות בשימוש. רק במצבים בהם תרופות חדשות יותר (כמו בנזודיאזפינים) נכשלות בהשגת שינוי והחרדות עמידות לאורך זמן, מוצעות MAO-I למטופלים.

מהם בנזודיאזפינים (Benzodiazepine)?

בנזודיאזפינים הן תרופות פסיכיאטריות חדשות יותר, כמו אטיבן (לובירן) או קסנקס, שייכות למשפחת הבנזודיאזיפינים , משמשות לטיפול קצר-טווח בכל הפרעות החרדה כמעט: התרופה יעילה למתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD) , חרדה חברתית , פוביות , PTSD ולעיתים גם כטיפול פסיכופרמקולוגי שמתלווה לפסיכותרפיה בהפרעות מצב-רוח (כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית). במקרים מסוימים, נעזרים רופאים בסוגים של התרופה במהלך טיפול לגמילה מאלכוהול, כמו גם ב-OCD ובהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

חשוב לדעת שיש דימיון ניכר בין ההשפעה

של אלכוהול ושל בנזודיאזפינים על הפחתת חרדה.

אינטראקציה בין נטילת תרופות לבין שתיית אלכוהול

יוצרת אפקט סינרגטי שמגביר את ההשפעה.

לא מפתיע, לכן, הקשר החזק כל כך

שנמצא במחקר לגבי הקשר בין חרדות לבין שתיית אלכוהול:

היסטוריה

התרופות ממשפחת הבנזודיזיפין זוהו לראשונה באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת.

בתחילה הן הופיעו בשם ליבריום וכעבור מספר שנים כ-ואליום, שם המוכר לרבים בישראל כ"תרופת הרגעה" נפוצה. 

בניגוד לתרופות נוגדות חרדה ישנות יותר, ממשפחת הברביטורטים , הגלולה החדשה פחות מסכנת את המשתמשים בדיכוי נשימתי, תופעת לוואי מאוד בעייתית של התרופות הברביטורטיות.

צפו בסטודנט חביב וחרוץ לרפואה,

שמדקלם בשתי דקות את ההבדלים

בין ברביטורטים לבין בנזודיאזפינים: 

פעילות ביוכימית

מבחינה ביוכימית, משפיעות התרופות הללו על דיכוי קולטנים מסוג חומצת גאמא-אמינובוטירית (GABA-A), מוליכים בין-עצביים במערכת העצבים המרכזית המעורבים בוויסות שינה, רגיעה וחרדה. 

בנזודיאזפינים אינם יעילים במיוחד להתמודדות עם התקפי פאניקה - כנראה לאור מיקומם המוחי של התקפי חרדה והפרעת פאניקה, השונה מהפרעות חרדה אחרות. 

התרופה ניטלת כגלולה לבליעה. היא מאטה ומדכאת מערכת העצבים המרכזית, מפחיתה התרגשות ויוצרת השפעה מרגיעה וסדאטיבית (מרדימה ומטשטשת).

דיכוי מערכת העצבים המרכזית מפחית חרדה. התרופה נוטה להשפיע במהרה והיא בעלת משך חיים קצר - היא נכנסת ויוצאת מהמערכת במהירות רבה. השימוש בבנזודיאזפינים מאושר אך ורק במרשם רופא. 

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של בנזודיאזיפינים כוללות תחושת נמנום, יובש בפה, סחרחורות, חוסר קואורדינציה ויציבות, "בליעת מילים", בלבול וליקויים בזיכרון אנטרוגרדי (אחסון תכנים מההווה ומהעתיד).

הנתונים מלמדים כי שיעור התמותה הנובע ישירות מצריכת-יתר של בנזודיאזפינים עלה בין השנים 1999 ל-2015 ב-800%,  נתון שתרם להגדרת הביקורתית של החברה האמריקאית כ"חברת הקסנקס (Xanax Society)".

ושימו לב לנתונים הבאים:

מספר המרשמים לתרופות נוגדות חרדה זינק בחדות בין השנים 2008 ל-2018, בייחוד בקרב מבוגרים צעירים (Archer et al, 2022).

מספר מקרי המוות כתוצאה ממנת יתר של בנזודיאזפינים המשמשים לטיפול בחרדות, התקפי פאניקה ונדודי שינה, גדל פי 4 בין השנים 2002 ל-2015.

למרות המגמה המבהילה הזו, ההשפעות השליליות של שימוש יתר בבנזודיאזפינים, שימוש לרעה והתמכרות ממשיכות לטוס מתחת לראדאר. משתמשים רבים מדווחים את תרופה זו, ובפרט את ה-XANAX, כחומר ממסך ולא מטפל, ומתארים גם את הההתרגלות המהירה אליו (התרגלות זו, המכונה בשפה המקצועית סבילות / tolerance, מהווה מרכיב חשוב בדרך להתמכרות המתבטאת בתלות גופנית ונפשית בכדורים).  הטיפול עלול להיות רצוף עליות ומורדות, מה שמעלה לעיתים את הצורך ליטול את התרופה בתדירות גבוהה יותר ומגביר את הבעייתיות שלה כחומר ממכר.

ישנה הסכמה מקצועית רחבה בקרב מומחי בריאות הנפש, שהשימוש האופטימלי בבנזודיאזפינים נועד לעזור למטופלים באמצעות הקלת החרדה בטווח הקצר בלבד, שמופיע בדרך כלל יחד עם משבר זמני או אירוע מלחיץ, אבל לא מומלץ להשתמש בתרופות אלה יותר משבוע-שבועיים.

אגב, מחקר שפורסם בכתב-העת JAMA , מעלה נתונים מדאיגים לגבי מתן מרשמים ארוכי טווח לטיפול בבנזודיאזפינים בקרב קשישים וקשישות המתמודדים עם דיכאון וחרדה, למרות ההמלצות המפורשות. מחקר אחר מלמד כי היקף המרשמים לבנזודיאזפינים, שכותבים רופאים לחולים בארה״ב, הכפיל את עצמו בין השנים 2003 ל-2015. 

FDA, רשות התרופות האמריקאית, פרסמה לאחרונה אזהרה לגבי התרופה זולדיפם (שנקראת גם סטילנוקס ו-אמביאן). האזהרה מתייחסת לחשד כי זולדיפם, בנזודיאזפין היפנוטי שמשמש בעיקר לטיפול בהפרעות שינה, מופרש מהגוף בקצב איטי יותר, בעיקר בקרב נשים, ולכן עלול ליצור בעיה תפקודית בבוקר שלאחר השימוש.

מידע זה חשוב במיוחד עבור הנוטלים/ות את גרסאת השחרור המושהה של התרופה, אמביאן CR, שהפרשתה מהמערכת אורכת זמן רב אף יותר. 

יתירה מכך, מחקר שפורסם ב-JAMA Psychiatry, מלמד כי שימוש בכל סוג של בנזודיאזפין במהלך השלבים המוקדמים של הריון מגביר את הסיכון להפלה ומחקר אחר מתאר קשר בין טיפול ממושך בבנזודיאזפינים לבין דמנטיה, בעיקר אצל קשישים. 

נראה שהקסנקס האפילה על הציפרלקס... 

הגמילה מבנזודיאזנפינים ממש קשה ומייסרת ויכולה להימשך במקרים מסוימים אפילו שנים. 

תסמיני הגמילה יכולים להיות חמורים כל כך, שהמטופל לא יגיב כבר בצורה מוצלחת לסבב טיפולי מחודש בתרופות אלו. 

סוגים נפוצים של בנזודיאזפינים בישראל: 

פלורזפם, ואליום, אסיוול, טרנקסל, בונדורמין, ואבן, ליברקס דרג׳ה, לניטין, לוריבן, קסנקס, ריווטריל, קלונקס, רסטוריל, נומבון והלסיון

מהי התרופה החזקה ביותר לטיפול בחרדות?

Ativan, או lorazepam, היא אחת התרופות הפוטנטיות (החזקות) ביותר במשפחת הבנזודיאזפינים.

היא ניתנת כתרופת מרשם לטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון והתקפי חרדה. 

קנאביס רפואי כטיפול נגד חרדה

שיעור הולך וגדל של מטופלים, בישראל ובעולם, מעדיפים שימוש בקנאביס רפואי על פני תרופות נוגדות חרדה מסורתיות, ממשפחת הבנזודיאפינים.

במחקר שנערך בקנדה במאי האחרון, נמצא כי מטופלים רבים זונחים את השימוש בתרופות מסורתיות לטיפול בחרדה ובבעיות שינה כדוגמת – וליום, קלונקס, זנקס וכדומה, לאחר שהתנסו בקנאביס רפואי.

כפי שראינו, לתרופות המסורתיות לטיפול בחרדה יש תופעות לוואי רבות, ביניהן פיתוח תלות וישנוניות, בייחוד כאשר הן ניתנות בשילוב עם תרופות נוספות.

עם הלגליזציה של הקנאביס בקנדה ובכלל ברחבי העולם המערבי, נפתחת הזדמנות קלינית לבחון לעומק את הפוטנציאל, כמו גם הנזקים האפשריים, של טיפול בחרדה באמצעות קנאביס.

במחקר, השתתפו 146 נבדקים שטופלו בתרופות נוגדות חרדות ממשפחת הבנזודיאפינים, על בסיס קבוע, קיבלו במקביל גם קנאביס רפואי.

מתוכם, מדווח כי כ-45%, הפסיקו לחלוטין את השימוש בתרופות לטובת עישון קנאביס וכן דיווחו ירידה משמעותית בעוצמות הלחץ והחרדה מהן סבלו.

יחד עם זאת, מסייגים החוקרים, כי אין בתוצאות כדי להעיד על טיב הקשר בין השימוש בקנאביס לבין הפסקת השימוש בבנזודיאפינים, כמו גם על טיב ואופן ההשפעה המדויק של הקנאביס על מצבם של הנבדקים.

כמו כן, אין להם מידע מספק באשר למקור גידול הקנאביס בו השתמשו במחקר, והאם זה רלוונטי כמו מוצרי קנאביס אחרים שכרגע זמינים בקנדה.

עקב כך, היות וכרגע מדובר בתוצאות ראשוניות, החוקרים מסייגים ומדגישים שאין במסקנות די כדי להציע שימוש בקנאביס כתחליף לתרופות נוגדות חרדה מסורתיות.

תרופות נוגדות דיכאון לטיפול בחרדה 

תרופות נוגדות דיכאון מוכרות כיום כיעילות גם בהתמודדות עם הפרעות חרדה, כמו הפרעת חרדה מוכללת, פוביות עקשניות, OCD, הפרעות טראומה, הפרעת פניקה ובייחוד חרדה חברתית, והן נפוצות ביותר למטרה זו.  

תרופות ממשפחת SSRI , מעלות את רמות הסרוטונין במוח של האדם מתוך הנחה שזהו המוליך העצבי האחראי, או לכל הפחות קשור מבחינה ביוכימית, לתנודתיות שמאפיינת דיכאון ולחרדה. 

הסיבה שתרופות המשתייכות למשפחת ה – SSRI (כמו ציפרלקס, סרוקסט ופרוזאק) הינן כה נפוצות לשימוש ככלי לטיפול בחרדות, נעוצה ביתרון המשמעותי של תופעות לוואי נמוכות לצד ההשפעה החיובית שיש להן על רגיעה ושיפור מצב הרוח.

תרופות ממשפחת SSRI פותחו במקור כדי לטפל בהפרעות ממצב רוח, אך בהמשך נמצאו יעילות לטיפול בהרבה הפרעות נפשיות אחרות.

חסרונות של טיפול בחרדה עם נוגדי דיכאון

עד שנת 2005, היה השימוש בסרוקסט שכיח מאוד לטיפול בחרדות בקרב ילדים ובני-נוער, בעיקר חרדה חברתית, עד שמחקר מבהיל העלה שהתרופה מעלה את הסיכוי להתנהגות אובדנית. המחקר הוביל לאזהרה שרשומה כיום בחוברת ההסבר על התרופה.

אבל גם אם הסיכון באובדנות אינו שכיח במידה שמחייבת את הורדת התרופות נוגדות הדיכאון מהמדפים (וזה בהחלט לא המצב כיום), ממצאים מחקריים מעלים ספקות לגבי הכדאיות של שימוש ב-SSRI לטיפול בהפרעות חרדה. מאמר מטה-אנליזה שפורסם בכתב העת ב- BMJ בשנת 2017 סיכם מסקנות של 28 מחקרי יעילות, פרסום שגרר לא מעט הרמות גבה... 

הממצאים הנרחבים של המאמר המדובר, שכללו תקופות מעקב של 8 עד 52 שבועות, עם יותר מ -5,000 מטופלים מלמדים כי יותר משליש מהמטופלים שסבלו מהפרעת חרדה (36.4%) חוו הישנות של התסמינים במהלך תקופת המעקב.

מחקרים מאוחרים יותר הוסיפו ספקות קליניים, בהצביעם על כך שרוב התקפי החרדה החוזרים מתרחשים בחודשים הראשונים, לאחר הפסקת הטיפול.

ממצא אחרון זה מתכתב עם ההשלכות הקשות, שמשקלו הולך ומתגלה בשנים האחרונות, של סינדרום הפסקת השימוש בתרופות נגד דיכאון - antidepressant withdrawal syndrome. 

אבל אפילו אם אנחנו לא נכנסים ל״ענייני גמילה״, מחקר חלוצי שפורסם בסוף 2022 מצא כי לימוד ותרגול של מיינדפולנס (MBSR) יעיל יותר מציפרלקס כטיפול מפחית חרדה. 

חוסמי ביתא  - Beta Blockers 

סוג נוסף של תרופות נגד חרדות נקרא חוסמי בטא (Beta Blockers) , או β-blockers.

במקור פותחה התרופה כדי להפחית לחץ דם, והיא משמשת עדיין כתרופה מרכזית וחשובה ביותר בקרב מתמודדים עם מחלת לב איסכמית, או אי-ספיקת לב. 

האם זאת, חוסמי ביתא התגלו כיעילות גם בהפחתה ישירה של תסמיני חרדה גופניים.

בהיבט הפסיכולוגי משתמשים בתרופה בעיקר עבור מטופלים הסובלים ממתח קיצוני ולחץ נפשי שמופיע לרוב במצבים של חרדה חברתית. התרופה טובה במיוחד למי שחרד מהחרדה ובעיקר למי שמתמודד עם מופע של תסמיני חרדה גופניים. 

תפקיד התרופה הוא להפחית את הסימפטומים הגופניים של Fight& Flight שנגרמים במצבי חרדה – הזעת יתר, דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה-  באמצעות עיכוב של פעילות האנדרנלין והנוראדרנלין במערבת העצבים.

המכניזם הביוכימי של חוסמי בטא מתבצע באמצעות הצמדות לנוירוטרנסמיטורים קטקולימינרגיים וחסימתם באופן חלקי וזמני.

המוח עדיין ישחרר אדרנלין, אך המולקולה הייחודית שבתרופה חוסמת את הפידבק הביולוגי ומצמצמת משמעותית את השפעתו, כך שהמעגל האכזרי של החרדה נעצר בזמן.

חלק מנוגדי הבטא חוצות את מחסום הדם-מוח וכך מצליחות להשפיע באופן ישיר ומהיר. 

התרופה נכנסת לפעולה תוך חצי שעה בקירוב ומגיעה לשיא השפעתה בפרק זמן של שעה עד שעה חצי מהרגע שניטלה.

אחד היתרונות המרכזיים של בטא בלוקרז הוא שאפשר לתכנן מתי לקחת את התרופה לקראת אירוע מאיים. אם אתם למשל, אמורים להעביר מצגת וסובלים מפחד קהל, ניתן לחשב את טווח ההשפעה האופטימלי של החומר לאור לוח הזמנים של המשימה. 

שימוש בתרופה לאורך זמן עלול לגרום לעייפות, כמו גם להנמכה רבה מדי של לחץ הדם ולתופעות מזיקות אחרות.

התרופה מסוכנת לאוכלוסיות מסוימות, למשל עבור הסובלים מבעיות נשימה או אסטמה וחולי סכרת. 

סוגים נפוצים של β-blockers בישראל: 

דרלין (פרופרנולול), קונקור וביסופרולול / קרדילוק

תרופות נוגדות חרדה חדשות

תת-פרק עם מחקרים חדשים על תרופות נגד חרדה שנמצאות בתהליכים של ניסויים קליניים - נעדכן מעת לעת:

קלוריל

התרופה Amiloride, או בשמה הגנרי קלוריל, משמשת לטיפול אצל חולים המתמודדים עם לחץ דם גבוה.

התרופה מונעת את תהליך הירידה ביוני אשלגן והמאפיין הפיזיולוגי המרכזי שלה היא היותה משתנת.

אבל מחקר חדש מעלה כי קלוריל עשויה לשמש גם כנוגדת חרדה -  כאשר היא ניטלת בשאיפה, קלוריל מפתיחה את התסמינים הגופניים החריפים של התקפי החרדה. היתרון של שאיפת התרופה הוא בכניסתה המהירה דרך מחסום דם-מוח, מה שלא מתאפשר בנטילתה כגלולה.  

AVN-101

AVN-101 הוא חומר הנחקר על ידי חברת התרופות Avineuro פרמצבטיקה כטיפול ניסיוני בהפרעות חרדה - כמו גם כטיפול חדשני באלצהיימר.

לדברי החוקר הראשי, AVN-101 נועדה להיות תרופה בטוחה, בעלת יכולת ריפוי רב-תכליתית, שמטרותיה לטפל בהפרעת חרדה מוכללת (GAD), כמו גם במחלות הקשורות לתפקוד לקוי של התפקוד הקוגניטיבי ונובעות מבעיות המערכת העצבים המרכזית. 

חסרונות ותופעות לוואי של תרופות נגד חרדה

ֿ

למרות שהטיפולים התרופתיים בחרדה יעילים למדי וכמעט לכל אדם ניתן למצוא את התרופה המתאימה, לטיפול התרופתי יש גם לא מעט חסרונות: 

• לחלק מהתרופות לוקח זמן שהן משפיעות ועד שניתן לבחון את מידת השיפור שמקנות לאדם, כך שלעיתים ההחלטה להחליף בין תרופות נעשית רק לאחר תקופת זמן ארוכה ולוקח פרק זמן ארוך ביותר עד שמתאימים לאדם את התרופה והמינון המתאימים לו.

• משך הזמן הזה לעיתים קשה ביותר עבור אדם שכבר נמצא במצוקה קשה, אשר לעיתים אף מחריפה בפרק הזמן של ההסתגלות לתרופה.

• תופעות לוואי, שרק את מיעוטן הזכרנו למעלה.

• כשנוטלים תרופות פסיכיאטריות יש צורך להיות תחת מעקב רפואי או פסיכיאטרי, וכמו כן גם הפסקת נטילתן כרוכה בתהליך הדרגתי ולא מיידי. בנוסף לכך, בשימוש לא אדפטיבי, יש סיכון לתלות מסוימת או להתמכרות לתרופה, לכן יש חשיבות כה גדולה למעקב אחר השימוש בה.

טיפול פסיכולוגי בחרדה

בסוף הגענו לפורטה שלנו...

טיפול פסיכולוגי בהפרעות חרדה. 

טיפול נפשי לסוגיו השונים, מסייע רבות לסובלים מחרדה, כאשר המקובל ביותר שבהם הוא CBT,

הטיפול מאפשר לאדם לברר ממה בדיוק חרד, כיצד להתמודד עם הפחד, תוך שהמטופל נחשף לחרדהבאופן הדרגתי בטיפול ולומד שהשד ממנו חשש אינו כה נורא.

האדם לומד כיצד לתעל את המחשבות המטרידות, שגורמות לו לסבל רב, למקומות נכונים יותר ובמרבית המקרים החרדה חולפת כמעט במלואה, או לכל הפחות מתקבלת הקלה משמעותית.

 חשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי כאשר סובלים מחרדה, גם אם מדובר במשהו מושרש ביותר בנפשו ובחייו של האדם, על מנת לפתור אותה, או לכל הפחות להקל רבות בסבל הרב שמסבה לסובלים ממנה.

כתיבה:

גיא רומח, MA,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

קרין אמיתי, MSW,

עו״ס קלינית

ד״ר יאנה בייטלמן, פסיכיאטרית מבוגרים, מכון טמיר תל אביב

עדכון אחרון:

12 בינואר 2024

מקורות:

9 New Anxiety Medications (2018): Drugs In Clinical Trials. Mental Health Daily: https://mentalhealthdaily.com/2018/02/17/new-anxiety-medications-2018-drugs-in-clinical-trials/

Akbar, S., & Alorainy, M. S. (2014). The current status of beta blockers’ use in the management of hypertension. Saudi Medical Journal, 35(11), 1307–1317

Archer C, MacNeill SJ, Mars B, Turner K, Kessler D, Wiles N. Rise in prescribing for anxiety in UK primary care between 2003 and 2018: a population-based cohort study using Clinical Practice Research Datalink. Br J Gen Pract. 2022 Jan 31:BJGP.2021.0561. doi: 10.3399/BJGP.2021.0561. Epub ahead of print. PMID: 35314430.

Ballenger, J. C. (2000). Anxiety and Depression: Optimizing Treatments. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(3), 71–79

Cassano, G. B., Rossi, N. B., & Pini, S. (2002). Psychopharmacology of anxiety disorders .Dialogues in Clinical Neuroscience, 4(3), 271–285

Cozanitis, D. A. (2004). One hundred years of barbiturates and their saint. Journal of the Royal Society of Medicine, 97(12), 594–598

Farach, F. J., Pruitt, L. D., Jun, J. J., Jerud, A. B., Zoellner, L. A., & Roy-Byrne, P. P. (2012). Pharmacological treatment of anxiety disorders: Current treatments and future directions. Journal of Anxiety Disorders, 26(8), 833–843

Fiedorowicz, J. G., & Swartz, K. L. (2004). The Role of Monoamine Oxidase Inhibitors in Current Psychiatric Practice. Journal of Psychiatric Practice, 10(4), 239–248

Griffin, C. E., Kaye, A. M., Bueno, F. R., & Kaye, A. D. (2013). Benzodiazepine Pharmacology and Central Nervous System–Mediated Effects. The Ochsner Journal, 13(2), 214–223 

Helfand M, Peterson K, Christensen V, et al. Drug Class Review: Beta Adrenergic Blockers: Final Report Update 4 [Internet]. Portland (OR): Oregon Health & Science University; 2009 Jul

Hoffman, B. F., & Shugar, G. (1982). Benzodiazepines: Uses and Abuses. Canadian Family Physician, 28, 1630–1639

Hoge EA, Bui E, Mete M, Dutton MA, Baker AW, Simon NM. Mindfulness-Based Stress Reduction vs Escitalopram for the Treatment of Adults With Anxiety Disorders: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online November 09, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.3679

Kang M, Ghassemzadeh S. Toxicity, Benzodiazepine. [Updated 2018 Jan 31]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2018 Jan

Anna Lembke, M.D., Jennifer Papac, M.D., and Keith Humphreys, Ph.D.(2018). Our Other Prescription Drug Problem. N Engl J Med 2018; 378:693-695

Mejo SL. Anterograde amnesia linked to benzodiazepines. Nurse Pract. 1992 Oct;17(10):44, 49-50. doi: 10.1097/00006205-199210000-00013. PMID: 1357612.

López-Muñoz, F., Ucha-Udabe, R., & Alamo, C. (2005). The history of barbiturates a century after their clinical introduction. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 1(4), 329–343

Michael Liebrenz, Marie-Therese Gehring, Anna Buadze, Carlo Caflisch. (2015) High-dose benzodiazepine dependence: a qualitative study of patients? perception on cessation and withdrawal. BMC Psychiatry 15:1

Roper-Hall, H. T. (1936). The Barbiturates: Their Chemistry, Action, and Toxicology: (Section of Odontology). Proceedings of the Royal Society of Medicine, 29(3), 275–281

Roy-Byrne P, Stein M, Bystritsky A, Katon W. Pharmacotherapy of panic disorder: Proposed guidelines for the family physician. J Am Board Fam Pract. 1998;11(4):282–290

Smith, J. P., & Randall, C. L. (2012). Anxiety and alcohol use disorders: comorbidity and treatment considerations. Alcohol research : current reviews, 34(4), 414–431

Tyrer, P .Shawcross (1988). Monoamine oxidase inhibitors in anxiety disorders Journal of Psychiatric Research, Volume 22, Supplement 1, 1988, Pages 87-98

https://www.calmclinic.com/anxiety/social-anxiety-medication

https://www.verywellmind.com/medications-used-to-treat-social-anxiety-disorder-3024946

https://www.verywellmind.com/xanax-alprazolam-2584326

https://drugabuse.com/library/the-effects-of-xanax-use/