טיפול תרופתי נגד חרדה | על השימוש בקסנקס, ואבן ובנזודיאזפינים

דרג פריט זה
(40 הצבעות)
תרופות נגד חרדות תרופות נגד חרדות

תרופות נגד חרדה

סוגים, השפעות ודרכי פעולה

 

Anxiety Disorders

 חרדה וטיפול בה

 

חרדה, אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, מסבה המון מצוקה וסבל.

חרדה יכולה ללוות את האדם במשך תקופת חיים ארוכה, לעיתים שנים רבות, מבלי לחלוף.

אט אט האדם לומד להתרגל לחיים עם החרדה, מרשה לעצמו פחות ופחות, נמנע ונותן לחרדות להשתלט על עולמו הפנימי ועל חייו יותר ויותר.

 

מבחינה אבחונית, קיימים כמה סוגים של הפרעות חרדה, שמשותפת להן המצוקה הרבה שפוגעת באיכות החיים של המתמודד.

לחרדה יש נטיה להתעצם, לדעוך ולהופיע שוב בתקופות חיים שונות, מה שמחייב היכרות עם תסמינים ודרכי טיפול יעילות וחדשות. 

 

קיימים שני מישורים עיקריים לטיפול בחרדה - מישור הטיפול הנפשי ומישור הטיפול התרופתי. 

במאמר זה נדון בטיפולים תרופתיים בחרדות. 

 

טיפול תרופתי בחרדה

טיפול תרופתי בחרדה ניתן לרוב ע"י פסיכיאטר המאבחן את הפרעת החרדה.

בשנים האחרונות חל שינוי לכיוון טיפול תרופתי בחרדות הניתן גם ע"י רופאי משפחה, בעיקר במקרים בהם נדרש צורך במינונים נמוכים יותר או במקרים קלים. 

חשוב לדעת כי תרופות פסיכיאטריות אינן "מרפאות" חרדה, כי אם מקלות עליה או משכיחות אותה זמנית.

לכן, במרבית המקרים, כשהמטופל מפסיק את הטיפול התרופתי, החרדה נוטה לחזור בהדרגה.

כאן נכנסת חשיבותה של הפסיכותרפיה.

במאמר קצר זה נסקור כרונולוגית את סוגי הטיפולים התרופתיים בהפרעות חרדה, ונרחיב יותר על התרופות שנעשה בהן שימוש נרחב - בנזודיאזפינים.

 

אבל רגע... 

 

מה אם אני לא מוכן להיעזר בתרופות נוגדות חרדה? (ובתרופות בכלל)

מצוין, וטוב שכך, אלא שיש מקרים רבים בהם תרופות נגד חרדה מאפשרות עבודה בסיסית על דפוסי חשיבה.

כמו בהיררכיית הצרכים של מסלו, גם בחרדות, אם הגוף מוצף בתגובות חירום, לא ניתן ללמוד משהו חדש (מה שנדרש בכל טיפול פסיכולוגי), 

זה נכון שתרופות הן לא מענה אידיאלי, אבל יש סיטואציות בהן היכולת שלנו לחשוב בצורה בהירה מתערערת מאוד, ובמקומה מופיעות מחשבות שליליות אוטומטיות, בעיקר ברמות גבוהות של חרדה ודחק. 

לעיתים, כאשר החרדה חזקה מאוד, מומלץ להיעזר בטיפול תרופתי באופן זמני וקצר טווח, מה שיאפשר למטפל ולמטופל לבנות את התשתית שתאפשר עבודה קלינית ולאחר מכן גם שינוי טיפולי.

 

קדימה לעבודה:בואו נתחיל עם סוגים של תרופות מפחיתות חרדה, מההתחלה: 

 

 

מעכבי מונואמין אוקסידאז - MAO-I

בעבר נהגו פסיכיאטרים לרשום תרופות מעכבי מונואמין אוקסידז (MAO-I)  עבור מטופלים הסובלים מחרדה. על אף שהן יעילות מאוד בטיפול, ל- MAO-I יש תופעות לוואי חמורות למדי, חלקן עלולות להיות קטלניות, וכיום הן כמעט לא נמצאות בשימוש. כאשר תרופות אחרות נכשלות בהשגת שינוי והחרדות עמידות לאורך זמן, הן מוצעות למטופלים.

 

 

בנזודיאזפינים

תרופות פסיכיאטריות חדשות יותר, כמו קסנקס, שייכות למשפחת הבנזודיאזיפינים , משמשות לטיפול קצר-טווח בכל הפרעות החרדה כמעט: התרופה יעילה למתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD) חרדה חברתית , פוביות , PTSD ולעיתים גם כטיפול פסיכופרמקולוגי שמתלווה לפסיכותרפיה בהפרעות מצב-רוח (כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית). במקרים מסוימים, נעזרים רופאים בסוגים של התרופה במהלך טיפול לגמילה מאלכוהול, כמו גם ב-OCD ובהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

 

היסטוריה

התרופות ממשפחת הבנזודיזיפין זוהו לראשונה באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת.

בתחילה הן הופיעו בשם ליבריום וכעבור מספר שנים כ-ואליום, שם המוכר לרבים בישראל כ"תרופת הרגעה" נפוצה. 

בניגוד לתרופות נוגדות חרדה ישנות יותר, ממשפחת הברביטורטים , הגלולה החדשה פחות מסכנת את המשתמשים בדיכוי נשימתי, תופעת לוואי מאוד בעייתית של התרופות הברביטורטיות.

 

צפו בסטודנט חביב וחרוץ לרפואה, שמדקלם בשתי דקות את ההבדלים בין ברביטורטים לבין בנזודיאזפינים: 

 

 

פעילות ביוכימית

מבחינה ביוכימית, משפיעות התרופות הללו על דיכוי קולטנים מסוג חומצת גאמא-אמינובוטירית (GABA-A), מוליכים בין-עצביים במערכת העצבים המרכזית המעורבים בוויסות שינה, רגיעה וחרדה. 

בנזודיאזפינים אינם יעילים במיוחד להתמודדות עם התקפי פאניקה - כנראה לאור מיקומם המוחי של התקפי חרדה והפרעת פאניקה, השונה מהפרעות חרדה אחרות. 

התרופה נוגדת החרדה מאטה ומדכאת מערכת העצבים המרכזית, מפחיתה התרגשות ויוצרת השפעה מרגיעה וסדאטיבית (מרדימה ומטשטשת).

דיכוי מערכת העצבים המרכזית מפחית חרדה. התרופה נוטה להשפיע במהרה והיא בעלת משך חיים קצר - היא נכנסת ויוצאת מהמערכת במהירות רבה. השימוש בבנזודיאזפינים מאושר אך ורק במרשם רופא. 

 

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של בנזודיאזיפינים כוללות תחושת נמנום, יובש בפה, סחרחורות, חוסר קואורדינציה ויציבות, "בליעת מילים", בלבול וליקויים בזיכרון.

הנתונים מלמדים כי שיעור התמותה הנובע ישירות מצריכת-יתר של בנזודיאזפינים עלה בין השנים 1999 ל-2015 ב-800%,  נתון שתרם להגדרת הביקורתית של החברה האמריקאית כ"חברת הקסנקס (Xanax Society)".

ושימו לב לנתון הבא:

מספר מקרי המוות כתוצאה ממנת יתר של בנזודיאזפינים המשמשים לטיפול בחרדות, התקפי פאניקה ונדודי שינה, גדל פי 4 בין השנים 2002 ל-2015.

למרות המגמה המבהילה הזו, ההשפעות השליליות של שימוש יתר בבנזודיאזפינים, שימוש לרעה והתמכרות ממשיכות לטוס מתחת לראדאר. משתמשים רבים מדווחים את תרופה זו, ובפרט את ה-XANAX, כחומר ממסך ולא מטפל, ומתארים גם את הההתרגלות המהירה אליו (התרגלות זו, המכונה בשפה המקצועית סבילות / tolerance, מהווה מרכיב חשוב בדרך להתמכרות המתבטאת בתלות גופנית ונפשית בכדורים).  הטיפול עלול להיות רצוף עליות ומורדות, מה שמעלה לעיתים את הצורך ליטול את התרופה בתדירות גבוהה יותר ומגביר את הבעייתיות שלה כחומר ממכר.

ישנה הסכמה מקצועית רחבה בקרב מומחי בריאות הנפש, שהשימוש האופטימלי בבנזודיאזפינים נועד לעזור למטופלים באמצעות הקלת החרדה בטווח הקצר בלבד, שמופיע בדרך כלל יחד עם משבר זמני או אירוע מלחיץ, אבל לא מומלץ להשתמש בתרופות אלה יותר משבוע-שבועיים.

אגב, מחקר חדש שפורסם בכתב-העת JAMA , מעלה נתונים מדאיגים לגבי מתן מרשמים ארוכי טווח לטיפול בבנזודיאזפינים בקרב קשישים וקשישות המתמודדים עם דיכאון וחרדה, למרות ההמלצות המפורשות. מחקר אחר מלמד כי היקף המרשמים לבנזודיאזפינים, שכותבים רופאים לחולים בארה״ב, הכפיל את עצמו בין השנים 2003 ל-2015. 

FDA, רשות התרופות האמריקאית, פרסמה לאחרונה אזהרה לגבי התרופה זולדיפם (שנקראת גם סטילנוקס ו-אמביאן). האזהרה מתייחסת לחשד כי זולדיפם, בנזודיאזפין היפנוטי שמשמש בעיקר לטיפול בהפרעות שינה, מופרש מהגוף בקצב איטי יותר, בעיקר בקרב נשים, ולכן עלול ליצור בעיה תפקודית בבוקר שלאחר השימוש.

מידע זה חשוב במיוחד עבור הנוטלים/ות את גרסאת השחרור המושהה של התרופה, אמביאן CR, שהפרשתה מהמערכת אורכת זמן רב אף יותר. 

יתירה מכך, מחקר שפורסם ב-JAMA Psychiatry במאי 2019JAMA Psychiatry במאי 2019, מלמד כי שימוש בכל סוג של בנזודיאזפין במהלך השלבים המוקדמים של הריון מגביר את הסיכון להפלה.

אין ספק שהקסנקס האפיל על הציפרלקס כביטוי של מצב הרוח חברתי... 

הגמילה מבנזודיאזנפינים ממש קשה ומייסרת ויכולה להימשך במקרים מסוימים אפילו שנים.  תסמיני הגמילה יכולים להיות חמורים כל כך, שהמטופל לא יגיב כבר בצורה מוצלחת לסבב טיפולי מחודש בתרופות אלו. 

 

סוגים נפוצים של בנזודיאזפינים בישראל: 

פלורזפם, ואליום, אסיוול, טרנקסל, ואבן, ליברקס דרג'ה ו-לניטין. 

לוריבן, קסנקס, ריווטריל, קלונקס והלסיון הן התרופות החזקות יותר.

 

קנאביס רפואי כטיפול נגד חרדה

שיעור הולך וגדל של מטופלים, בישראל ובעולם, מעדיפים שימוש בקנאביס רפואי על פני תרופות נוגדות חרדה מסורתיות, ממשפחת הבנזודיאפינים.

במחקר שנערך בקנדה במאי האחרון, נמצא כי מטופלים רבים זונחים את השימוש בתרופות מסורתיות לטיפול בחרדה ובבעיות שינה כדוגמת – וליום, קלונקס, זנקס וכדומה, לאחר שהתנסו בקנאביס רפואי.

כפי שראינו, לתרופות המסורתיות לטיפול בחרדה יש תופעות לוואי רבות, ביניהן פיתוח תלות וישנוניות, בייחוד כאשר הן ניתנות בשילוב עם תרופות נוספות.

עם הלגליזציה של הקנאביס בקנדה ובכלל ברחבי העולם המערבי, נפתחת הזדמנות קלינית לבחון לעומק את הפוטנציאל, כמו גם הנזקים האפשריים, של טיפול בחרדה באמצעות קנאביס.

cannabis as anti anxiety med

במחקר, 146 אנשים שטופלו בתרופות נוגדות חרדות ממשפחת הבנזודיאפינים, על בסיס קבוע, קיבלו במקביל גם קנאביס רפואי.

מתוכם, מדווח כי כ-45%, הפסיקו לחלוטין את השימוש בתרופות לטובת עישון קנאביס וכן דיווחו ירידה משמעותית בעוצמות הלחץ והחרדה מהן סבלו.


יחד עם זאת, מסייגים החוקרים, כי אין בתוצאות כדי להעיד על טיב הקשר בין השימוש בקנאביס לבין הפסקת השימוש בבנזודיאפינים, כמו גם על טיב ואופן ההשפעה המדויק של הקנאביס על מצבם של הנבדקים.

כמו כן, אין להם מידע מספק באשר למקור גידול הקנאביס בו השתמשו במחקר, והאם זה רלוונטי כמו מוצרי קנאביס אחרים שכרגע זמינים בקנדה.

עקב כך, היות וכרגע מדובר בתוצאות ראשוניות, החוקרים מסייגים ומדגישים שאין במסקנות די כדי להציע שימוש בקנאביס כתחליף לתרופות נוגדות חרדה מסורתיות.

 

 

תרופות נוגדות דיכאון לטיפול בחרדה 

תרופות נוגדות דיכאון מוכרות כיום כיעילות גם בהתמודדות עם הפרעות חרדה, כמו הפרעת חרדה מוכללת, פוביות עקשניות, OCD, הפרעות טראומה, הפרעת פניקה ובייחוד חרדה חברתית, והן נפוצות ביותר למטרה זו.  

תרופות ממשפחת SSRI , מעלות את רמות הסרוטונין במוח של האדם מתוך הנחה שזהו המוליך העצבי האחראי, או לכל הפחות קשור מבחינה ביוכימית, לתנודתיות שמאפיינת דיכאון ולחרדה. 

ssri therapy for anxiety disorders

 

הסיבה שתרופות המשתייכות למשפחת ה – SSRI (כמו ציפרלקס, סרוקסט ופרוזאק) הינן כה נפוצות לשימוש ככלי לטיפול בחרדות, נעוצה ביתרון המשמעותי של תופעות לוואי נמוכות לצד ההשפעה החיובית שיש להן על רגיעה ושיפור מצב הרוח.

תרופות ממשפחת SSRI פותחו במקור כדי לטפל בהפרעות ממצב רוח, אך בהמשך נמצאו יעילות לטיפול בהרבה הפרעות נפשיות אחרות.

 

חסרונות של טיפול בחרדה באמצעות נוגדי דיכאון

עד שנת 2005, היה השימוש בסרוקסט שכיח מאוד לטיפול בחרדות בקרב ילדים ובני-נוער, בעיקר חרדה חברתית, עד שמחקר מבהיל העלה שהתרופה מעלה את הסיכוי להתנהגות אובדנית. המחקר הוביל לאזהרה שרשומה כיום בחוברת ההסבר על התרופה.

אבל גם אם הסיכון באובדנות אינו שכיח במידה שמחייבת את הורדת התרופות נוגדות הדיכאון מהמדפים (וזה בהחלט לא המצב כיום), ממצאים מחקריים מעלים ספקות לגבי הכדאיות של שימוש ב-SSRI לטיפול בהפרעות חרדה. מאמר מטה-אנליזה שפורסם בכתב העת ב- BMJ בשנת 2017 סיכם מסקנות של 28 מחקרי יעילות, פרסום שגרר לא מעט הרמות גבה... 

 

צפו בכתבה ״מלכודת הציפרלקס - הצד האפל של התרופות נוגדות הדיכאון״: 

נחזור לסקירה המפתיעה: 

הממצאים הנרחבות של המאמר המדובר, שכללו תקופות מעקב של 8 עד 52 שבועות, עם יותר מ -5,000 מטופלים מלמדים כי יותר משליש מהמטופלים שסבלו מהפרעת חרדה (36.4%) חוו הישנות של התסמינים במהלך תקופת המעקב.

מחקרים מאוחרים יותר הוסיפו ספקות קליניים, בהצביעם על כך שרוב התקפי החרדה החוזרים מתרחשים בחודשים הראשונים, לאחר הפסקת הטיפול.

במילים אחרות -

נגעת נסעת - הפסקת? נפלת... 

ממצא אחרון זה מתכתב עם ההשלכות הקשות, שמשקלו הולך ומתגלה בשנים האחרונות, של סינדרום הפסקת השימוש בתרופות נגד דיכאון - antidepressant withdrawal syndrome

BETA BLOCKERS

 

חוסמי ביתא  - Beta Blockers 

סוג נוסף של תרופות נגד חרדות נקרא חוסמי בטא (Beta Blockers) , או β-blockers.

במקור פותחה התרופה כדי להפחית לחץ דם, אך היא התגלתה בהמשך כיעילה בהפחתה ישירה של תסמיני החרדה הגופניים.

בהיבט הפסיכולוגי משתמשים בתרופה בעיקר עבור מטופלים הסובלים ממתח קיצוני לחץ נפשי שמופיע לרוב במצבים של חרדה חברתית. התרופה טובה במיוחד למי שחרד מהחרדה ובעיקר למי שמתמודד עם מופע של תסמיני חרדה גופניים. 

תפקיד התרופה הוא להפחית את הסימפטומים הגופניים של Fight& Flight שנגרמים במצבי חרדה – הזעת יתר, דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה-  באמצעות עיכוב של פעילות האנדרנלין והנוראדרנלין במערבת העצבים.

המכניזם הביוכימי של חוסמי בטא מתבצע באמצעות הצמדות לנוירוטרנסמיטורים קטקולימינרגיים וחסימתם באופן חלקי וזמני.

המוח עדיין ישחרר אדרנלין, אך המולקולה הייחודית שבתרופה חוסמת את הפידבק הביולוגי ומצמצמת משמעותית את השפעתו, כך שהמעגל האכזרי של החרדה נעצר בזמן.

 

חלק מנוגדי הבטא חוצים את מחסום הדם-מוח וכך מצליחה להשפיע באופן ישיר ומהיר. 

התרופה נכנסת לפעולה תוך חצי שעה בקירוב ומגיעה לשיא השפעתה בפרק זמן של שעה עד שעה חצי מהרגע שניטלה. אחד היתרונות המרכזיים של בטא בלוקרס הוא שאפשר לתכנן מתי לקחת את התרופה לקראת אירוע מאיים. אם אתם למשל, אמורים להעביר מצגת וסובלים מפחד קהל, ניתן לחשב את טווח ההשפעה האופטימלי של החומר לאור לוח הזמנים של המשימה. 

שימוש בתרופה לאורך זמן עלול לגרום לעייפות, כמו גם להנמכה רבה מדי של לחץ הדם ולתופעות מזיקות אחרות. התרופה מסוכנת לאוכלוסיות מסוימות, למשל עבור הסובלים מבעיות נשימה או אסטמה וחולי סכרת. 

 

סוגים נפוצים של β-blockers בישראל: 

דרלין (פרופרנולול) 

New Anxiety Medications 

תרופות נוגדות חרדה חדשות

 

תת-פרק עם מחקרים חדשים על תרופות נגד חרדה שנמצאות בתהליכים של ניסויים קליניים - נעדכן מעת לעת:

 

קלוריל

התרופה Amiloride, או בשמה הגנרי קלוריל, משמשת לטיפול אצל חולים המתמודדים עם לחץ דם גבוה.

התרופה מונעת את תהליך הירידה ביוני אשלגן והמאפיין הפיזיולוגי המרכזי שלה היא היותה משתנת.

אבל מחקר חדש מעלה כי קלוריל עשויה לשמש גם כנוגדת חרדה -  כאשר היא ניטלת בשאיפה, קלוריל מפתיחה את התסמינים הגופניים החריפים של התקפי החרדה. היתרון של שאיפת התרופה הוא בכניסתה המהירה דרך מחסום דם-מוח, מה שלא מתאפשר בנטילתה כגלולה.  

 

AVN-101

AVN-101 הוא חומר הנחקר על ידי חברת התרופות Avineuro פרמצבטיקה כטיפול ניסיוני בהפרעות חרדה - כמו גם כטיפול חדשני באלצהיימר.

לדברי החוקר הראשי, AVN-101 נועדה להיות תרופה בטוחה, בעלת יכולת ריפוי רב-תכליתית, שמטרותיה לטפל בהפרעת חרדה מוכללת (GAD), כמו גם במחלות הקשורות לתפקוד לקוי של התפקוד הקוגניטיבי ונובעות מבעיות המערכת העצבים המרכזית. 

 

 

חסרונות ותופעות לוואי של תרופות נגד חרדה

למרות שהטיפולים התרופתיים בחרדה יעילים למדי וכמעט לכל אדם ניתן למצוא את התרופה המתאימה, לטיפול התרופתי יש גם לא מעט חסרונות: 

  • לחלק מהתרופות לוקח זמן שהן משפיעות ועד שניתן לבחון את מידת השיפור שמקנות לאדם, כך שלעיתים ההחלטה להחליף בין תרופות נעשית רק לאחר תקופת זמן ארוכה ולוקח פרק זמן ארוך ביותר עד שמתאימים לאדם את התרופה והמינון המתאימים לו.
  • משך הזמן הזה לעיתים קשה ביותר עבור אדם שכבר נמצא במצוקה קשה, אשר לעיתים אף מחריפה בפרק הזמן של ההסתגלות לתרופה.
  • תופעות לוואי, שרק את מיעוטן הזכרנו למעלה
  • כשנוטלים תרופות פסיכיאטריות יש צורך להיות תחת מעקב רפואי או פסיכיאטרי, וכמו כן גם הפסקת נטילתן כרוכה בתהליך הדרגתי ולא מיידי. בנוסף לכך, בשימוש לא אדפטיבי, יש סיכון לתלות מסוימת או להתמכרות לתרופה, לכן יש חשיבות כה גדולה למעקב אחר השימוש בה.

טיפול פסיכולוגי בחרדה

בסוף הגענו לפורטה שלנו...

טיפול פסיכולוגי בהפרעות חרדה. 

טיפול נפשי לסוגיו השונים, מסייע רבות לסובלים מחרדה, כאשר המקובל ביותר שבהם הוא CBT,

הטיפול מאפשר לאדם לברר ממה בדיוק חרד, כיצד להתמודד עם הפחד, תוך שהמטופל נחשף לחרדהבאופן הדרגתי בטיפול ולומד שהשד ממנו חשש אינו כה נורא.

האדם לומד כיצד לתעל את המחשבות המטרידות, שגורמות לו לסבל רב, למקומות נכונים יותר ובמרבית המקרים החרדה חולפת כמעט במלואה, או לכל הפחות מתקבלת הקלה משמעותית.

 חשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי כאשר סובלים מחרדה, גם אם מדובר במשהו מושרש ביותר בנפשו ובחייו של האדם, על מנת לפתור אותה, או לכל הפחות להקל רבות בסבל הרב שמסבה לסובלים ממנה.

 

 

 

התקשרו אלינו לשיחת הכוונה

למטפל/ת בחרדה

ב מכון טמיר תל אביב

או בקליניקות עמיתות בכל הארץ

 

072-3940004

 

 

צוות המטפלים

מכון טמיר 

 

 

 

כתיבה:

גיא רומח, פסיכולוג

שייקו ברנדווין, פסיכולוג

קרין אמיתי, MSW

 

 

תודות:

יעל טל וגיא פינקלשטיין

 

 

 

- המאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי - 

 

 

 

 

 

 

קהילות עזרה עצמית ותמיכה לגמילה מתרופות נגד חרדה

 

ארגון המתמודדים עם גמילה מבנזודיאזפינים:

 http://www.benzobuddies.org/

לפי הערכות, פעילים כיום באינטרנט כ-14,000 בלוגים אישיים של מתמודדים עם תסמיני גמילה מבנזודיאזפינים (benzo withdrawal).

 

  

קהילת מתמודדים עם הפסקת שימוש בתרופות נוגדות דיכאון:

https://www.survivingantidepressants.org/

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

 

9 New Anxiety Medications (2018): Drugs In Clinical Trials. Mental Health Daily: https://mentalhealthdaily.com/2018/02/17/new-anxiety-medications-2018-drugs-in-clinical-trials/

 

 

Akbar, S., & Alorainy, M. S. (2014). The current status of beta blockers’ use in the management of hypertension. Saudi Medical Journal, 35(11), 1307–1317

 

 

Ballenger, J. C. (2000). Anxiety and Depression: Optimizing Treatments. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(3), 71–79

 

 

Cassano, G. B., Rossi, N. B., & Pini, S. (2002). Psychopharmacology of anxiety disorders .Dialogues in Clinical Neuroscience, 4(3), 271–285

 

 

Cozanitis, D. A. (2004). One hundred years of barbiturates and their saint. Journal of the Royal Society of Medicine, 97(12), 594–598

 

 

Farach, F. J., Pruitt, L. D., Jun, J. J., Jerud, A. B., Zoellner, L. A., & Roy-Byrne, P. P. (2012). Pharmacological treatment of anxiety disorders: Current treatments and future directions. Journal of Anxiety Disorders, 26(8), 833–843

 

 

Fiedorowicz, J. G., & Swartz, K. L. (2004). The Role of Monoamine Oxidase Inhibitors in Current Psychiatric Practice. Journal of Psychiatric Practice, 10(4), 239–248

 

 

Griffin, C. E., Kaye, A. M., Bueno, F. R., & Kaye, A. D. (2013). Benzodiazepine Pharmacology and Central Nervous System–Mediated Effects. The Ochsner Journal, 13(2), 214–223

 

 

Helfand M, Peterson K, Christensen V, et al. Drug Class Review: Beta Adrenergic Blockers: Final Report Update 4 [Internet]. Portland (OR): Oregon Health & Science University; 2009 Jul

 

 

Hoffman, B. F., & Shugar, G. (1982). Benzodiazepines: Uses and Abuses. Canadian Family Physician, 28, 1630–1639

 

 

Kang M, Ghassemzadeh S. Toxicity, Benzodiazepine. [Updated 2018 Jan 31]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2018 Jan

 

 

Anna Lembke, M.D., Jennifer Papac, M.D., and Keith Humphreys, Ph.D.(2018). Our Other Prescription Drug Problem. N Engl J Med 2018; 378:693-695

 

 

López-Muñoz, F., Ucha-Udabe, R., & Alamo, C. (2005). The history of barbiturates a century after their clinical introduction. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 1(4), 329–343

 

 

Michael Liebrenz, Marie-Therese Gehring, Anna Buadze, Carlo Caflisch. (2015) High-dose benzodiazepine dependence: a qualitative study of patients? perception on cessation and withdrawal. BMC Psychiatry 15:1

 

 

Roper-Hall, H. T. (1936). The Barbiturates: Their Chemistry, Action, and Toxicology: (Section of Odontology). Proceedings of the Royal Society of Medicine, 29(3), 275–281

 

 

Roy-Byrne P, Stein M, Bystritsky A, Katon W. Pharmacotherapy of panic disorder: Proposed guidelines for the family physician. J Am Board Fam Pract. 1998;11(4):282–290

 

 

Tyrer, P .Shawcross (1988). Monoamine oxidase inhibitors in anxiety disorders Journal of Psychiatric Research, Volume 22, Supplement 1, 1988, Pages 87-98

 

 

https://www.health.harvard.edu/newsletter_article/treating-social-anxiety-disorder

 

 

https://www.calmclinic.com/anxiety/social-anxiety-medication

 

 

https://www.verywellmind.com/medications-used-to-treat-social-anxiety-disorder-3024946

 

 

https://www.verywellmind.com/xanax-alprazolam-2584326

 

 

https://drugabuse.com/library/the-effects-of-xanax-use/

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019