טיפול תרופתי נגד חרדה | על השימוש בקסנקס, ואבן ובנזודיאזפינים

דרג פריט זה
(27 הצבעות)
תרופות נגד חרדות תרופות נגד חרדות

 

תרופות נגד חרדה:

סוגים, השפעות ודרכי פעולה

 

 

Anxiety Disorders

 

 

חרדה, אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, מסבה המון מצוקה וסבל.

מבחינה אבחונית, קיימים כמה סוגים של הפרעות חרדה, שמשותפת להן המצוקה הרבה שפוגעת באיכות החיים של המתמודד.

לחרדה יש נטיה להתעצם, לדעוך ולהופיע שוב בתקופות חיים שונות, מה שמחייב היכרות עם תסמינים ודרכי טיפול יעילות וחדשות. 

 

קיימים שני מישורים עיקריים לטיפול בחרדה- מישור הטיפול הנפשי ומישור הטיפול התרופתי. 

 

טיפול תרופתי בחרדה

טיפול תרופתי בחרדה ניתן לרוב ע"י פסיכיאטר המאבחן את הפרעת החרדה. בשנים האחרונות חל שינוי לכיוון טיפול תרופתי בחרדות הניתן גם ע"י רופאי משפחה, בעיקר במקרים בהם נדרש צורך במינונים נמוכים יותר או במקרים קלים. 

חשוב לדעת כי תרופות פסיכיאטריות אינן "מרפאות" חרדה, כי אם מקלות עליה או משכיחות אותה זמנית. לכן, במרבית המקרים, כשהמטופל מפסיק את הטיפול התרופתי, החרדה נוטה לחזור בהדרגה. כאן נכנסת חשיבותה של הפסיכותרפיה.

במאמר קצר זה נסקור כרונולוגית את סוגי הטיפולים התרופתיים בהפרעות חרדה, ונרחיב יותר על התרופות שנעשה בהן שימוש נרחב - בנזודיאזפינים. 

 

 

מעכבי מונואמין אוקסידאז - MAO-I

בעבר נהגו פסיכיאטרים לרשום תרופות מעכבי מונואמין אוקסידז (MAO-I) עבור מטופלים הסובלים מחרדה. על אף שהן יעילות מאוד בטיפול, ל- MAO-I יש תופעות לוואי חמורות למדי, חלקן עלולות להיות קטלניות, וכיום הן כמעט לא נמצאות בשימוש. כאשר תרופות אחרות נכשלות בהשגת שינוי והחרדות עמידות לאורך זמן, הן מוצעות למטופלים.

 

 

בנזודיאזפינים

תרופות פסיכיאטריות חדשות יותר, כמו קסנקס, שייכות למשפחת הבנזודיאזיפינים, משמשות לטיפול קצר-טווח בכל הפרעות החרדה כמעט: התרופה יעילה למתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD)חרדה חברתית, פוביות, PTSD ולעיתים גם כטיפול פסיכופרמקולוגי שמתלווה לפסיכותרפיה בהפרעות מצב-רוח (כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית). במקרים מסוימים, נעזרים רופאים בסוגים של התרופה במהלך טיפול לגמילה מאלכוהול, כמו גם ב-OCD ובהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

 

היסטוריה

התרופות ממשפחת הבנזודיזיפין זוהו לראשונה באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. בתחילה הן הופיעו בשם ליבריום וכעבור מספר שנים כ-ואליום, שם המוכר לרבים בישראל כ"תרופת הרגעה" נפוצה. בניגוד לתרופות ישנות יותר, ממשפחת הברביטורטים, הגלולה החדשה פחות מסכנת את המשתמשים בדיכוי נשימתי, תופעת לוואי מאוד בעייתית של התרופות הברביטורטיות.

 

צפו בסטודנט חביב וחרוץ לרפואה, שמדקלם בשתי דקות את ההבדלים בין ברביטורטים לבין בנזודיאזפינים: 

 

 

פעילות ביוכימית

מבחינה ביוכימית, משפיעות התרופות הללו על דיכוי קולטנים מסוג חומצת גאמא-אמינובוטירית (GABA-A), מוליכים בין-עצביים במערכת העצבים המרכזית המעורבים בוויסות שינה, רגיעה וחרדה. בנזודיאזפינים, לעומת זאת, אינם יעילים במיוחד להתמודדות עם התקפי פאניקה- כנראה לאור מיקומם המוחי של התקפי חרדה והפרעת פאניקה, השונה מהפרעות חרדה אחרות. 

התרופה נוגדת החרדה מאטה ומדכאת מערכת העצבים המרכזית, מפחיתה התרגשות ויוצרת השפעה מרגיעה. דיכוי מערכת העצבים המרכזית מפחית חרדה ובמידה מסוימת מפחית גם את חומרתם של התקפי חרדה. התרופה נוטה להשפיע במהרה, והיא בעלת משך חיים קצר - היא נכנסת ויוצאת מהמערכת במהירות רבה. השימוש בהן מאושר אך ורק במרשם רופא. 

 

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של בנזודיאזיפינים כוללות תחושת נמנום, יובש בפה, סחרחורות, חוסר קואורדינציה ויציבות, "בליעת מילים", בלבול וליקויים בזיכרון.

הנתונים מלמדים כי שיעור התמותה הנובע ישירות מצריכת-יתר של בנזודיאזפינים עלה בין השנים 1999 ל-2015 ב-800%, נתון שתרם להגדרת הביקורתית של החברה האמריקאית כ"חברת הקסנקס (Xanax Society)".

ושימו לב לנתון הבא:

מספר מקרי המוות כתוצאה ממנת יתר של בנזודיאזפינים המשמשים לטיפול בחרדות, התקפי פאניקה ונדודי שינה, גדל פי 4 בין השנים 2002 ל-2015.

למרות המגמה המבהילה הזו, ההשפעות השליליות של שימוש יתר בבנזודיאזפינים, שימוש לרעה והתמכרות ממשיכות לטוס מתחת לראדאר. משתמשים רבים מדווחים את תרופה זו, ובפרט את ה-XANAX, כחומר ממסך ולא מטפל, ומתארים גם את הההתרגלות המהירה אליו (התרגלות זו, המכונה בשפה המקצועית סבילות / tolerance, מהווה מרכיב חשוב בדרך להתמכרות המתבטאת בתלות גופנית ונפשית בכדורים).  הטיפול עלול להיות רצוף עליות ומורדות, מה שמעלה לעיתים את הצורך ליטול את התרופה בתדירות גבוהה יותר ומגביר את הבעייתיות שלה כחומר ממכר.

ישנה הסכמה מקצועית רחבה בקרב מומחי בריאות הנפש, שהשימוש האופטימלי בבנזודיאזפינים נועד לעזור למטופלים באמצעות הקלת החרדה בטווח הקצר בלבד, שמופיע בדרך כלל יחד עם משבר זמני או אירוע מלחיץ, אבל לא מומלץ להשתמש בתרופות אלה יותר משבוע-שבועיים.

אגב, מחקר חדש שפורסם בכתב-העת JAMA, מעלה נתונים מדאיגים לגבי מתן מרשמים ארוכי טווח לטיפול בבנזודיאזפינים בקרב קשישים וקשישות המתמודדים עם דיכאון וחרדה, למרות ההמלצות המפורשות.

FDA, רשות התרופות האמריקאית, פרסמה לאחרונה אזהרה לגבי התרופה זולדיפם (שנקראת גם סטילנוקס ו-אמביאן). האזהרה מתייחסת לחשד כי זולדיפם, בנזודיאזפין היפנוטי שמשמש בעיקר לטיפול בהפרעות שינה, מופרש מהגוף בקצב איטי יותר, בעיקר בקרב נשים, ולכן עלול ליצור בעיה תפקודית בבוקר שלאחר השימוש. מידע זה חשוב במיוחד עבור הנוטלים/ות את גרסאת השחרור המושהה של התרופה, אמביאן CR, שהפרשתה מהמערכת אורכת זמן רב אף יותר. 

אין ספק שהקסנקס האפיל על הציפרלקס כביטוי של מצב הרוח חברתי... 

הגמילה מבנזודיאזנפינים ממש קשה ומייסרת ויכולה להימשך במקרים מסוימים אפילו שנים.  תסמיני הגמילה יכולים להיות חמורים כל כך, שהמטופל לא יגיב כבר בצורה מוצלחת לסבב טיפולי מחודש בתרופות אלו. 

 

סוגים נפוצים של בנזודיאזפינים בישראל: 

פלורזפם, ואליום, טרנקסל, ואבן, ליברקס דרג'ה ו-לניטין. 

לוריבן, קסנקס, ריווטריל, קלונקס והלסיון הן התרופות החזקות יותר.

 

 

תרופות SSRI

תרופות נוגדות דיכאון מוכרות כיום כיעילות ביותר גם בהתמודדות עם חרדה, ולכן הן הנפוצות ביותר למטרה זו.  

תרופות ממשפחת SSRI, מעלות את רמות הסרוטונין במוח של האדם מתוך הנחה שזהו המוליך העצבי האחראי, או לכל הפחות קשור מבחינה ביוכימית, לדיכאון ולחרדה. הסיבה שתרופות המשתייכות למשפחת ה – SSRI (כמו ציפרלקס, סרוקסט ופרוזאק) הינן כה נפוצות לשימוש, נעוצה ביתרון המשמעותי של תופעות לוואי נמוכות לצד ההשפעה החיובית שיש להן על רגיעה ושיפור מצב הרוח.

תרופות ממשפחת SSRI פותחו במקור כדי לטפל בהפרעות ממצב רוח, אך בהמשך נמצאו יעילות לטיפול בהרבה הפרעות נפשיות אחרות, כמו גם בהפרעות חרדה, ובפרט חרדה חברתית.

עד שנת 2005, היה השימוש בסרוקסט שכיח מאוד לטיפול בחרדות בקרב ילדים ובני-נוער, בעיקר חרדה חברתית, עד שמחקר מבהיל העלה שהתרופה מעלה את הסיכוי להתנהגות אובדנית. המחקר הוביל לאזהרה שרשומה כיום בחוברת ההסבר על התרופה.  

 

 

 

חוסמי ביתא  - Beta Blockers 

סוג נוסף של תרופות נגד חרדות נקרא חוסמי בטא (Beta Blockers), או β-blockers. במקור פותחה התרופה כדי להפחית לחץ דם, אך היא התגלתה בהמשך כיעילה בהפחתה ישירה של תסמיני החרדה הגופניים. בהיבט הפסיכולוגי משתמשים בתרופה בעיקר עבור מטופלים הסובלים ממתח קיצוני לחץ נפשי שמופיע לרוב במצבים של חרדה חברתית. התרופה טובה במיוחד למי שחרד מהחרדה ובעיקר למי שמתמודד עם מופע של תסמיני חרדה גופניים. 

תפקיד התרופה הוא להפחית את הסימפטומים הגופניים של Fight& Flight שנגרמים במצבי חרדה – הזעת יתר, דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה-  באמצעות עיכוב של פעילות האנדרנלין והנוראדרנלין במערבת העצבים. המכניזם הביוכימי של חוסמי בטא מתבצע באמצעות הצמדות לנוירוטרנסמיטורים קטקולימינרגיים וחסימתם באופן חלקי וזמני. המוח עדיין ישחרר אדרנלין, אך המולקולה הייחודית שבתרופה חוסמת את הפידבק הביולוגי ומצמצמת משמעותית את השפעתו, כך שהמעגל האכזרי של החרדה נעצר בזמן. חלק מנוגדי הבטא חוצים את מחסום הדם-מוח וכך מצליחה להשפיע באופן ישיר ומהיר. 

התרופה נכנסת לפעולה תוך חצי שעה בקירוב ומגיעה לשיא השפעתה בפרק זמן של שעה עד שעה חצי מהרגע שניטלה. אחד היתרונות המרכזיים של בטא בלוקרס הוא שאפשר לתכנן מתי לקחת את התרופה לקראת אירוע מאיים. אם אתם למשל, אמורים להעביר מצגת וסובלים מפחד קהל, ניתן לחשב את טווח ההשפעה האופטימלי של החומר לאור לוח הזמנים של המשימה. 

שימוש בתרופה לאורך זמן עלול לגרום לעייפות, כמו גם להנמכה רבה מדי של לחץ הדם ולתופעות מזיקות אחרות. התרופה מסוכנת לאוכלוסיות מסוימות, למשל עבור הסובלים מבעיות נשימה או אסטמה וחולי סכרת. 

 

סוגים נפוצים של β-blockers בישראל: 

דרלין (פרופרנולול)

 

 

תרופות נוגדות חרדה חדשות

תת-פרק עם מחקרים חדשים על תרופות נגד חרדה - נעדכן מעת לעת:

התרופה Amiloride, או בשמה הגנרי קלוריל, משמשת לטיפול אצל חולים המתמודדים עם לחץ דם גבוה. התרופה מונעת את תהליך הירידה ביוני אשלגן והמאפיין הפיזיולוגי המרכזי שלה היא היותה משתנת.

אבל מחקר חדש מעלה כי קלוריל עשויה לשמש גם כנוגדת חרדה -  כאשר היא ניטלת בשאיפה, קלוריל מפתיחה את התסמינים הגופניים החריפים של התקפי החרדה. היתרון של שאיפת התרופה הוא בכניסתה המהירה דרך מחסום דם-מוח, מה שלא מתאפשר בנטילתה כגלולה.  

 

 

חסרונות של תרופות נגד חרדה

למרות שהטיפולים התרופתיים בחרדה יעילים למדי וכמעט לכל אדם ניתן למצוא את התרופה המתאימה, לטיפול התרופתי יש גם לא מעט חסרונות: 

  • לחלק מהתרופות לוקח זמן שהן משפיעות ועד שניתן לבחון את מידת השיפור שמקנות לאדם, כך שלעיתים ההחלטה להחליף בין תרופות נעשית רק לאחר תקופת זמן ארוכה ולוקח פרק זמן ארוך ביותר עד שמתאימים לאדם את התרופה והמינון המתאימים לו.
  • משך הזמן הזה לעיתים קשה ביותר עבור אדם שכבר נמצא במצוקה קשה, אשר לעיתים אף מחריפה בפרק הזמן של ההסתגלות לתרופה.
  • תופעות לוואי, שרק את מיעוטן הזכרנו למעלה
  • כשנוטלים תרופות פסיכיאטריות יש צורך להיות תחת מעקב רפואי או פסיכיאטרי, וכמו כן גם הפסקת נטילתן כרוכה בתהליך הדרגתי ולא מיידי. בנוסף לכך, בשימוש לא אדפטיבי, יש סיכון לתלות מסוימת או להתמכרות לתרופה, לכן יש חשיבות כה גדולה למעקב אחר השימוש בה.

טיפול נפשי לסוגיו השונים, כאשר כיום המקובל ביותר לכך הוא CBT, מסייע רבות לסובלים מחרדה. הטיפול מאפשר לאדם לברר ממה בדיוק חרד, כיצד להתמודד עם הפחד, המטופל נחשף לחרדתו באופן הדרגתי בטיפול ולומד שהשד ממנו חשש אינו כה נורא. האדם לומד כיצד לתעל את מחשבותיו הגורמות לו לסבל למקומות נכונים יותר ובמרבית המקרים- החרדה חולפת כמעט במלואה, או לכל הפחות מתקבלת הקלה משמעותית.

חרדה יכולה ללוות את האדם במשך תקופת חיים ארוכה, לעיתים שנים רבות, מבלי לחלוף. אט אט האדם לומד להתרגל לחיים עם החרדה, מרשה לעצמו פחות ופחות, נותן לה להשתלט על עולמו הפנימי ועל חייו יותר ויותר. לכן, חשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי כאשר סובלים מחרדה, גם אם מדובר במשהו מושרש ביותר בנפשו ובחייו של האדם, על מנת לפתור אותה, או לכל הפחות להקל רבות בסבל הרב שמסבה לסובלים ממנה.

 

התקשרו אלינו לשיחת הכוונה

למטפל/ת בחרדה

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות עמיתות בכל הארץ

1-800-509-809

צוות המטפלים

מכון טמיר 

 

 

 

סיכמו: יעל טל, גיא רומח, שייקו ברנדווין, גיא פינקלשטיין וצוות מכון טמיר 

- המאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי - 

 

 

 

קהילות עזרה עצמית ותמיכה לגמילה מתרופות נגד חרדה

 

ארגון המתמודדים עם גמילה מבנזודיאזפינים:

 http://www.benzobuddies.org/

לפי הערכות, פעילים כיום באינטרנט כ-14,000 בלוגים אישיים של מתמודדים עם תסמיני גמילה מבנזודיאזפינים (benzo withdrawal).

 

  

קהילת מתמודדים עם הפסקת שימוש בתרופות נוגדות דיכאון:

https://www.survivingantidepressants.org/

 

 

 

 

 

מקורות:

Akbar, S., & Alorainy, M. S. (2014). The current status of beta blockers’ use in the management of hypertension. Saudi Medical Journal, 35(11), 1307–1317.

Ballenger, J. C. (2000). Anxiety and Depression: Optimizing Treatments. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(3), 71–79.

Cassano, G. B., Rossi, N. B., & Pini, S. (2002). Psychopharmacology of anxiety disorders .Dialogues in Clinical Neuroscience, 4(3), 271–285.

Cozanitis, D. A. (2004). One hundred years of barbiturates and their saint. Journal of the Royal Society of Medicine, 97(12), 594–598.

Farach, F. J., Pruitt, L. D., Jun, J. J., Jerud, A. B., Zoellner, L. A., & Roy-Byrne, P. P. (2012). Pharmacological treatment of anxiety disorders: Current treatments and future directions. Journal of Anxiety Disorders, 26(8), 833–843. http://doi.org/10.1016/j.janxdis.2012.07.009

Fiedorowicz, J. G., & Swartz, K. L. (2004). The Role of Monoamine Oxidase Inhibitors in Current Psychiatric Practice. Journal of Psychiatric Practice, 10(4), 239–248.

Griffin, C. E., Kaye, A. M., Bueno, F. R., & Kaye, A. D. (2013). Benzodiazepine Pharmacology and Central Nervous System–Mediated Effects. The Ochsner Journal, 13(2), 214–223.

Helfand M, Peterson K, Christensen V, et al. Drug Class Review: Beta Adrenergic Blockers: Final Report Update 4 [Internet]. Portland (OR): Oregon Health & Science University; 2009 Jul. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK47172/

Hoffman, B. F., & Shugar, G. (1982). Benzodiazepines: Uses and Abuses. Canadian Family Physician, 28, 1630–1639.

Kang M, Ghassemzadeh S. Toxicity, Benzodiazepine. [Updated 2018 Jan 31]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2018 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK482238/

Anna Lembke, M.D., Jennifer Papac, M.D., and Keith Humphreys, Ph.D.(2018). Our Other Prescription Drug Problem. N Engl J Med 2018; 378:693-695. DOI: 10.1056/NEJMp1715050

López-Muñoz, F., Ucha-Udabe, R., & Alamo, C. (2005). The history of barbiturates a century after their clinical introduction. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 1(4), 329–343.

Michael Liebrenz, Marie-Therese Gehring, Anna Buadze, Carlo Caflisch. (2015) High-dose benzodiazepine dependence: a qualitative study of patients? perception on cessation and withdrawal. BMC Psychiatry 15:1.

Roper-Hall, H. T. (1936). The Barbiturates: Their Chemistry, Action, and Toxicology: (Section of Odontology). Proceedings of the Royal Society of Medicine, 29(3), 275–281.

Roy-Byrne P, Stein M, Bystritsky A, Katon W. Pharmacotherapy of panic disorder: Proposed guidelines for the family physician. J Am Board Fam Pract. 1998;11(4):282–290

Tyrer, P .Shawcross (1988). Monoamine oxidase inhibitors in anxiety disorders Journal of Psychiatric Research, Volume 22, Supplement 1, 1988, Pages 87-98.

https://www.health.harvard.edu/newsletter_article/treating-social-anxiety-disorder

https://www.calmclinic.com/anxiety/social-anxiety-medication

https://www.verywellmind.com/medications-used-to-treat-social-anxiety-disorder-3024946

https://www.verywellmind.com/xanax-alprazolam-2584326

https://drugabuse.com/library/the-effects-of-xanax-use/

Google

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il