מהם תסמינים חיוביים ושליליים של סכיזופרניה ומה ההבדלים?

תסמינים חיוביים ושליליים בסכיזופרניה



ההערכה היא כי לא פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה האנושית סובלת מסכיזופרניה, מחלה נפשית שהוגדרה ע״י ארגון הבריאות העולמי כאחד מעשרת המצבים הרפואיים המכבידים ביותר

 

רבים מהמתמודדים עם סכיזופרניה חווים את התסמינים החיוביים והשליליים של המחלה. 

 

במאמר זה נדבר על תסמינים חיוביים שליליים של סכיזופרניה, על ההבדלים בין ״חיובי״ ל״שלילי״ בהקשר זה, על סיבוכים של המחלה, על אבחון ועל טיפול.

 

 

כמה מילים על סכיזופרניה

לרוב, תסמיני סכיזופרניה מתחילים להופיע במהלך גיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, אך סימנים מוקדמים לכך יכולים לצוץ כבר בילדות (לפעמים בדיעבד ולעיתים ניתן ממש לצפות). 

 

סכיזופרניה מגיבה היטב לטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות, פסיכותרפיה ואופציות טיפוליות אחרות.

 ואולם טיפול מתמשך נחוץ ע״מ לסייע לניהול ומניעה של התסמינים. 

 

זאת ועוד, יש כמה דרכים לזיהוי מוקדם של התסמינים החיוביים והשליליים של סכיזופרניה. 

 

לסכיזופרניה יש תסמינים חיוביים ושליליים כאחד, כאשר החיוביים הם אלה שמשפיעים על המחשבות או ההתנהגות של המטופל, בהן דלוזיות, הלוצינציות, שינויים מוזרים או לא-מוסברים בהתנהגות ובלבול או הפרעת מחשבה. 

 

 

מה חיובי בתסמינים חיוביים של סכיזופרניה?  

תסמינים חיוביים נקראים כך לא בגלל היותם חיוביים ערכית, אלא משום שהם מתייחסים לסימנים פסיכוטיים בהתנהגות, בתפיסה או במחשבות, שצצות לאחר שהאדם פיתח את המחלה. 

 

המונח תסמינים שליליים, לעומת זאת, מתייחס למחשבות והתנהגויות שהיו לאדם לפני התפתחות הסכיזופרניה ואבדו מאז. כלומר, סימפטומים שליליים הם היבטים או מאפיינים חשובים של האדם שפשוט נעלמו. 

 

לרוב, קל יותר לזהות תסמינים חיוביים של סכיזופרניה מאשר תסמינים שליליים, בעיקר כי השליליים מסווים את עצמם לעתים קרובות כמשהו אחר.

במהלך האבחון, פסיכיאטר ינסה לשלול מצבים אחרים, כמו דיכאון או הפרעה דו-קוטבית, לפני שייתנו אבחנה. 

 

אנשים עם סכיזופרניה עשויים לחוות חלק מהסימפטומים הללו או את כולם: 




הלוצינציות

הלוצינציה היא דבר שלמרות שאינו קיים – המטופל מאמין שהוא יכול לגעת בו, לראות אותו, לשמוע, להריח או אפילו לטעום אותו.

 

אחד מהסוגים הנפוצים ביותר של הלוצינציות אצל סכיזופרנים הוא הלוצינציה שמיעתית, כלומר רעשים שאדם שומע בראשו, שיכולים למשל להיות קולות.

לעתים קרובות קולות אלה יהיו מתעללים או ביקורתיים, אך הם עשויים גם להיות ידידותיים או לנהל שיחה.

 

למרות זאת, עבור מרבית האנשים ששומעים קולות הם יהיו אמיתיים ממש כאילו אדם בסביבתם מדבר.

יש מחקרים שהשתמשו בסריקות fMRI שהראו שינויים משמעותיים באזור הדיבור במוח בקרב מתמודדים עם סכיזופרניה.

 

הדבר מהווה אינדיקציה ברורה לכך שהמוח שוגה לחשוב שהקולות המנטליים אמיתיים.

כ-70% מהחולים מדווחים שהם שומעים קולות



שינויים בהתנהגות ובמחשבות

לעתים קרובות סכיזופרנים חווים שינויים לא צפויים בהתנהגות ובחשיבה שלהם ועשויים, למשל, להאמין שישות אחרת שולטת באופן מלא או חלקי בנפשם, בגופם או בשניהם.

 

הפרעת חשיבה

הפרעת חשיבה היא אופן חשיבה מבולבל ולא-מאורגן שעלול לגרום לאדם לבטא את עצמו בדרכים לא שגרתיות כשהוא מדבר או כותב.

 

הדבר נפוץ בסכיזופרניה ובהפרעות פסיכוטיות אחרות.

הפרעת חשיבה קשורה ליכולת לשמר ריכוז ומיקוד, להעריך מצבים באופן לוגי וקוהרנטי ולתכנן ולבצע משימות בצורה לוגית ומוכוונת מטרה.

גם ההתנהגות וגם השפה יכולות להיות אינדיקציות להפרעת מחשבה. 



דלוזיות

דלוזיה, או מחשבת שווא, היא דבר מה שאדם מאמין ללא כל ספק שהוא אמת, למרות שיש ראיות לכך שהדבר שגוי.

 

לעתים קרובות דלוזיות, שלרוב מתבססות על דבר שקרי או לא מציאותי, גורמות לאנשים להתנהג שונה מהרגיל, והם אף עשויים לנסות להשתמש ברעיון דלוזיוני להצדקה או הסבר של פעולותיהם.

 

אדם שחווה דלוזיות עשוי להאמין שיש מסרים סמויים במאורעות יומיומיים נפוצים, למשל למצוא משמעות שאינה באמת קיימת בצבע בגדיו של אדם או בשידורי החדשות.

 

אדם עם סכיזופרניה עשוי גם לחוש שמישהו מתבונן בו או עוקב אחריו או מדבר עליו מאחורי גבו.

כתוצאה מכך הוא עלול להפוך חשדן ביחס לחברים קרובים ומשפחה, מה שידוע לעתים כסכיזופרניה פרנואידית ומתרחש בקרב כ-50% מהסכיזופרנים.

 

גורמים סביבתיים וגנטיים שונים עשויים לעורר פרנויה.

דלוזיות עשויות להימשך כמה שבועות או כמה חודשים. מחקר מלפני 20 שנה שבדק 200 סכיזופרנים מצא ש-57% מהם חוו דלוזיות חוזרות במהלך המחקר. 



הפרעות פסיכומוטוריות 

 הפרעות בתנועה שכיחות בקרב הסובלים מסכיזופרניה, כאשר דיסקינזיה מאוחרת (Tardive dyskinesia) היא הבולטת בהן.

הפרעה זו נחשבת 'היפר-קינטית', כלומר מתאפיינת בתנועה מוגזמת, לא רצונית, לרוב של הפנים ו/או הגפיים.

בעיות פסיכו -מוטוריות עשויות להופיע כגמלוניות, מאניירות יוצאות דופן, פעולות שחוזרות על עצמן, ובמקרים קיצוניים, קשיחות ללא תנועה המוחזקת לפרקי זמן ממושכים.

 

דיבור לא מאורגן

סכיזופרניה מתבטאת גם בקושי להתרכז ולנהל מערך חשיבתי שמאפשר מקשורת מובנת,

דיבור לא מאורגן מתבטא באופן הדיבור, שעובר בצורה לא קוהרנטית, כמענה לשאלות עם תשובות לא קשורות, אמירת תכנים לא הגיוניים או שינוי נושא לעתים תכופות.

 

 

סיכונים וסיבוכים

למרות שתסמיני סכיזופרניה יכולים להיות בדרגות שונות של חומרה, סכיזופרנים הם בעלי סיכון מוגבר להשלכות שליליות, למשל: סכיזופרניה נקשרה לשיעור תמותה גבוה יותר ממצבים רפואיים אחרים, כמו מחלת לב וכלי דם, סרטן ריאות ומחלת ריאות חסימתית כרונית (OCPD). 

 

הדבר עשוי להיות תוצאה של ניהול לקוי של גורמי סיכון הניתנים לשינוי.

 

תחלואה נלווית

קרוב ל-50% מהמתמודדים עם סכיזופרניה סובלים מבעיה נפשית נוספת או מהפרעת התנהגות, למשל דיכאון, התמכרויות או חרדה.

 

מתמודדים/ות עם סכיזופרניה עלולים להימצא בסיכון גבוה יותר למוות בהתאבדות, בעיקר סביב התפרצות ההפרעה.

 

זאת ועוד, הם עשויים גם לחוות אפתיה, לפרוש מהחברה ולהיות לא יצרניים.

סימפטומים אלה יכולים להוביל גם לאבטלה מתמשכת, חובות או משבר כלכלי אחר. 

 

 

סימפטומים שליליים

דיברנו עד עכשיו על הסימפטומים החיוביים המוכרים של סכיזופרניה.

 

אבל כדי שמשהו יוגדר כחיובי, חייב להיות גם צד שלילי.

אז בואו נדבר על זה.

 

מהם סימפטומים שליליים של סכיזופרניה?

סימפטומים שליליים ידועים פחות.

הם כוללים יכולות שנפגעו בעקבות המחלה או במהלכה ומתבטאים באובדן תפקוד בתחומים, כגון רגש או מוטיבציה.

 

למשל:

 

  • אדישות קיצונית.

  • איטיות מוטורית.

  • תגובות רגשיות לא מותאמות (למשל צחוק נוכח דבר מה עצוב או בכי נוכח דבר מה משמח).

  • התבודדות.

  • הפחתה בדיבור או אילמות.

  • ליבידו מופחת.

  • חוסר קשב או ריכוז.

 

למרות שהסימפטומים השליליים מקבלים פחות חשיפה במדיה, הם משפיעים רבות על איכות החיים של המתמודד עם סכיזופרניה ועל יכולתו לחיות חיים טובים.

 

סכיזופרניה מופיעה אצל רבים בפתאומיות, בלי התראה מוקדמת. אבל עבור רוב המתמודדים/ות, התהליך מתרחש לאיטו, עם סימני אזהרה עדינים וירידה הדרגתית בתפקוד,

הרבה לפני האפיזודה הפסיכוטית הראשונה, מדווחים חברים ובני משפחה ש׳משהו נראה לא בסדר׳, בלי לדעת מה בדיוק. 

לרוב מדובר בזיהוי בשלב מוקדם של תסמינים שליליים במחלה. 

 

בלי טיפול, אנשים רבים מתקשים להתמודד עם התסמינים הללו. 





אבחון

רוב המתמודדים/ות עם סכיזופרניה מאובחנים בין גיל הנעורים לתחילת שנות ה-30 לחייהם.

 

לעתים אבחון מוקדם אינו עניין פשוט, משום שחלק מהסימפטומים המוקדמים, למשל איטיות, אדישות וחוסר מוטיבציה, הם תסמינים נפוצים של גיל ההתבגרות.

 

ברגע שאדם מתחיל לחוות דלוזיות, הלוצינציות ממשיות לגמרי, הפרעת חשיבה והתנהגות היפראקטיבית, קל יותר לאבחן את המצב.

 

האבחון יכלול בדיקה רפואית מקיפה, מבדקים קוגניטיביים או אישיותיים, לקיחת היסטוריה רפואית ומשפחתית, בדיקות שתן ודם (כדי לשלול גורמים אחרים, כמו שימוש בסמים ואלכוהול) וסקירות CT או MRI כדי לחשוף בעיות חבויות, למשל גידול במוח. 

 

הרופא יאבחן סכיזופרניה רק אם אדם חווה באופן עקבי לפחות שני סימפטומים חיוביים של ההפרעה ב-6 החודשים האחרונים והיו לו הפרעות נפשיות כלשהן במהלך אותה תקופה.

 

 

טיפול

קיימות אופציות טיפוליות רבות לסכיזופרניה, בהן תרופות, התערבות פסיכולוגית וחברתית ותרפיה. 

 

תרופות – רופא יכול לרשום תרופות אנטי-פסיכוטיות לטיפול ארוך טווח בסכיזופרניה. תרופות אלה משנות הכימיה במוחו של המטופל ע״מ להפחית את הסיכון/למנוע תסמינים פסיכוטיים. במקרים מסוימים הרופא עשוי לרשום מתן תרופות באמצעות זריקה קבועה, כל 2-4 שבועות. לחילופין, הוא עשוי לרשום נוגדי דיכאון או תרופות נוגדות חרדה ע״מ לסייע לניהול הסימפטומים. מחקרים מציעים שתרופות אנטי-פסיכוטיות עובדות טוב יותר על התסמינים החיוביים מאשר על השליליים ועל הפרעת חשיבה. 

 

התערבות פסיכותרפית

אפילו בהינתן תרופה ומינון נכונים, סכיזופרנים עשויים להידרש להתערבות פסיכו-חברתית בצורת טיפול אישי או משפחתי.

הדבר עשוי לכלול שיקום מקצועי או חברתי.

ישנם גם מקרים שבהם המטופל יזקק לסיוע ותמיכה מתמשכים ביומיום.

 

נזעי חשמל (ECT)

יש פסיכיאטרים הממליצים למתמודדים עם סכיזופרניה על טיפול בנזעי חשמל (ECT).

מחקרים מראים ש-ECT יכול להיות יעיל במיוחד עבור אלה שחווים במקביל דיכאון. במקרים קיצוניים, או כאשר המטופל מסכן את עצמו או אחרים, ייתכן ויידרש אשפוז. צפי: ללא טיפול, סכיזופרניה עשויה להסתבך ולהתפתח לכדי בעיות בריאותיות חמורות שעלולות להשפיע על היבטים אחרים של חיי היומיום.

 

 ואולם, למרות שאין דרך למנוע סכיזופרניה, יש דרכים להתמודד עם ההפרעה, למשל לעבוד עם רופא ליצירת תכנית טיפול קפדנית ולהיצמד אליה, לחפש עזרה מקצועית, לחדול משימוש בחומרים מזיקים, כמו סמים ואלכוהול, ולקבל תמיכה מהקרובים. 

 

גם אם הסימפטומים מצומצמים עם הזמן הודות לטיפול תרופתי נכון, סכיזופרניה מצריכה טיפול מתמשך לאורך כל החיים.

 

 

 

 

מקורות:

 

Hugdahl, K., Løberg, E. M., Specht, K., Steen, V. M., van Wageningen, H., & Jørgensen, H. A. (2008). Auditory hallucinations in schizophrenia: the role of cognitive, brain structural and genetic disturbances in the left temporal lobe. Frontiers in human neuroscience, 1, 6. https://doi.org/10.3389/neuro.09.006.2007

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021