תרומתו של וילפרד ביון | קבוצות טיפוליות ותיאוריה פסיכואנליטית

דרג פריט זה
(50 הצבעות)
וילפרד ביון וילפרד ביון Bion

וילפרד ביון 

תרומתו של ביון לטיפול פסיכולוגי

קבוצתי ופרטני

 

אתחיל בהזמנה אישית, שאפשר לשוב אליה בסיום הקריאה:

אם אתם מעוניינים בהמלצה על מטפל דינמי בתל אביב, בגישתו של וילפרד ביון ותיאורטיקנים מבריקים אחרים מהפרדיגמה הפסיכואנליטית, אתם יותר ממוזמנים להתקשר אלינו.

 

כפי שתיראו במאמר זה, ובהמלצות הקריאה בסופו, תרומתו של ביון להבנת נפש האדם עצומה וייחודית.

קשה לראות את עולם הפסיכותרפיה ללא אבחנותיו והבחנותיו החדות והמדויקות. 

 

וילפרד ביון 

לאחר פרסום המסה של פרויד, ב-1923, הפסיכולוגיה של ההמון והאנליזה של האני , היה וילפרד ביון התיאורטיקן הפסיכואנליטי הראשון שבחן ברצינות ולעומק את המדיום הקבוצתי כמרחב אפשרי לעזרה נפשית.

 

ביון העניק לנו מתנה יוצאת דופן:

היכולת לראות את הקבוצה כאורגניזם של ממש, עם איברים שלוחים, עם מחשבות, עם כוונות, חרטות, דחפים.

הוא האניש את המעגל האנושי, תוך שהוא משלב תמיד (ובמקביל) בין אישיות האדם ועומקיה לבין הממשקים הדימיוניים של ה״קבוצה כשלם״. 

 

ביון הלוחם

במלחמת העולם הראשונה שירת ביון הצעיר כקצין שריון מסור ומשקיע, אך גם סובל ומיוסר.

בשנת 2008 ביקרתי עם חברתי ד"ר אורלי דביר בתערוכה שהעלתה מיכל היימן והתקיימה במוזיאון תל אביב ("התקפות על חיבור").

בתערוכה הוצגו מכתבים גולמיים ששלח ביון כקצין שריון צעיר אל הוריו במהלך הלחימה.

במכתבים הללו הוא משרטט מאות איורים ובהם דרכים טקטיות להסתערות של מחלקת טנקים על "פיתה גרמנית".

יתכן, כך נרמז, שבתקופתנו היה מאובחן כסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית . 

WILFRED BION

 

למרות שביון זכור היטב בזכות תרומתו פורצת הדרך להבנה ופענוח של תהליכים פסיכואנליטיים בקבוצות, מרבית עבודתו הכתובה התמקדה בפסיכואנליזה אישית ובתיאוריית החשיבה שפיתח כהמשך והרחבה לגישת יחסי האובייקט של מלאני קליין.

עם זאת, לדעתי עמדותיו של ביון קרובות יותר לפסיכולוגיית העצמי של קוהוט מאשר לתיאוריה של מלאני קליין, ולו רק לאור בקשתו מהמטפל האנליטי ״לוותר על תשוקה, הבנה וזיכרון״.

 

נגיע לזה בהמשך. 

 

ביון וקבוצות

את חקירת העבודה הקבוצתית החל ביון כקצין בריאות הנפש בבית החולים הצבאי נורת'פילד באנגליה במהלך מלחמת העולם השניה.

ומה ידעו אז המטפלים?

אפילו פחות ממה שיודעים היום. 

הוא הסתקרן לגבי היישומים של פסיכואנליזה פרטנית ב-Setting הקבוצתי וניסה לבחון את התכנותם במסדרי הבוקר ובמפגשי הקבוצה הגדולה שהנהיג במרכז הרפואי.

בשנים אלו, במקביל לעבודתו במרכז טוויסטוק בלונדון, כתב את ספרו הקנוני "התנסויות בקבוצות ", בו הוא מתאר את התהליכים הפרוטו-מנטליים של הקבוצה, את המנטליות והתרבות הקבוצתית, את משמעות הקבוצה כשלם ואת האימפליקציות של יחסי אוביקט במעגל.

בנפרד מעבודתו של ביון על קבוצות, התפתחו בד בבד ולאחר מכן הקבוצות ההתנסויותיות של גישת הגשטלט, שהדגישו אף הן את ההתמקדות הרדיקלית ב"כאן ועכשיו", הקבוצות של יעקב מורנו בגישת הפסיכודרמה, קבוצות ה-T, קבוצות אימון לרגישות (Encounter / Sensitivity) בגישה התנסותית אינטנסיבית והאנליזה הקבוצתית שפיתח S.H Foulks וממשיכי דרכו.

 

 

קבוצות ההנחה הבסיסית

ההתנסות של המשתתפים בקבוצותיו של ביון עוררה שלל רגשות, רובם תחת השפעת רגרסיה אינטנסיבית בחסות העמימות ההנחייתית. בוויניאטות שלו על קבוצות טיפוליות במכון טוויסטוק הוא מתאר את השתלשלות האירועים בזמן אמת בקבוצותיו ואת התגובות ההתנהגותיות המאפיינות את החברים.

 

ביון מיפה מספר מצבים מנטליים לא מודעים של קבוצות בתנאי "דינמיקה קבוצתית":

  • קבוצת העבודה - הקבוצה עובדת על המשימההמצב המנטלי הראשון, קבוצת העבודה, הוא עמדה בו מתכנסת הקבוצה לעבוד על המשימה שלשמה התכנסה (ה-Primary task). 

שלושת המצבים האחרים, אותם כינה "קבוצות ההנחה הבסיסית" (Basic Assumption Groups), הם מצבים הגנתיים פרימיטיביים, שבכל אחד מהם משתמשת הקבוצה בדפוס התנהגות שונה וייחודי שנועד לשרת את המנעותה מעימות עם החרדה המצמיתה, זו שאינה ניתנת לחשיבה ובוודאי שלא לדיבור: 

  •  קבוצת התלות - הקבוצה מתנהלת סביב סוגיות הקשורות ביחסים עם הסמכות. כשביון מדבר על תלות, כוונתו אינה רק להישענות והזדקקות, אלא גם לאתגור, התרסה והתנגדות כלפי יחידת ההנחיה. מה שמשותף לכל ההתנהגויות בקבוצת ההנחה הבסיסית של תלות הוא שהמנחה הוא האובייקט להשלכות הקבוצתיות - בין אם שומרים עליו, תוקפים אותו או מתחרים על קרבתו. 

  • קבוצת הלחימה-בריחה - במצב קבוצתי זה הקבוצה מתקשה להישאר, לשהות, לעבוד על מטרתה. התגובות ההשרדותיות מגנות עליה מפני חרדה עצומה. אלו נעות בין בריחה, שמתבטאת בהיעדרויות, איחורים, השטחה רגשית, המנעות, התעלמות והכחשה, לבין לחימה, שמתבטאת בתהליכים תוקפניים כמו שעירות לעזאזל, מרד, חרם, בוטות מילולית וחלוקה לתתי קבוצות שמגדירות גבולות נוקשים בין "אנחנו" ו"הם", תוך היעזרות במנגנוני הגנה פרימיטיביים כמו פיצול, אידיאליזציה והשלכה  
  • קבוצת הזיווג - קבוצת הנחת הבסיס השלישית הכי פחות אינטואיטיבית מבין השלוש, אך כשרואים אותה בפעולה מבינים איזו הברקה רקם כאן ביון: במצב של קבוצת ה-Pairing, בוחרים המשתתפים שני אלמנטים - שני אנשים, שני רעיונות, שתי פנטזיות - ומציבים אותם יחדיו במרכז תשומת הלב. ביון טען שהשימוש ב-Pairing נועד לסייע לקבוצה לשרוד באמצעות יצירת פנטזיה לא מודעת של הולדת משיח סימבולי שיושיע אותה מחרדתה הלא מדוברת. 

 

Valency

ביון הרחיב את החשיבה שלו על קבוצות ההנחה הבסיסית:

לטעמו, אצל כל משתתף בקבוצה קיימת מראש מוכנות פסיכולוגית לא מודעת (Valency).

מטרתה של אותה מוכנות אינדיבידואלית היא לייצג את אחת משלוש קבוצות ההנחה הבסיסית "ולהתייצב" ברגע שהקבוצה זקוקה לייצוג הספציפי הזה תוך כדי עבודתה, באמצעות תהליך של הזדהות השלכתית.

למשל, אם משתתף מחזיק Valency של לחימה-בריחה, הוא יוזמן על ידי הקבוצה, באופן לא מודע, לבטא את השפעתו בזמן שהקבוצה כולה מצויה בתוך תהליך רווי תוקפנות. 

 

 

ביון כיום

כיום מתקיימות עדיין 'קבוצות ביון' במסגרות ייחודיות המזמינות את המשתתפים להתנסות למטרות למידה קבוצתית במסגרות אקדמאיות (במסלולי לימודים להכשרות מטפלים למשל). בקורסים האקדמיים נדרשים הסטודנטים לסכם את התהליך שחוו בכתיבת עבודה הבוחנת את ההתנסות לאור חומר תיאורטי על עבודה קבוצתית.

קבוצות פתוחות, בסגנון של ביון, מתקיימות גם בכנסי סופ"ש של מטפלים ומנחי קבוצות, בימי עיון של הקבוצה הבינונית והגדולה (בעיקר סביב היבטים בין תרבותיים ויחסים בין קבוצתיים) ובכנסים ייחודיים שמטרתם לאפשר למשתתפים (גם מנהלים ועובדי HR) ללמוד על עצמם בחסות מסגרת עמומה, כמו במפגשים השנתיים של עמותת אפק .

איך זה להשתתף בקבוצת ביון?

במהלך השנים השתתפתי במספר קבוצות פתוחות באוריינטציה של ביון והנחיתי כמה מהן בכנסים וימי עיון לאנשי מקצוע, כמו גם בקורסים להכשרת מטפלים בסמינר הקיבוצים, אונ' חיפה, אונ' תל אביב ושלוחת אונ' לסלי.

הן כלומד, הן כצופה והן כמנחה, המטרה של כל הקבוצות הייתה התנסותית-חוויתית. 

קצרה היריעה מלתאר את שפע התגובות, ההשלכות וההתנהגויות שעברתי בקבוצות הללו, אך אוכל לומר שמכל אחת מהן יצאתי בתחושה עמוקה ומבוססת שכתיבתו של ביון על קבוצות הייתה מדויקת להפליא. 

ביון ופוקס

לאחר שתפקידו של ביון כמפקד ביה"ח נורת'פילד הופסק על ידי מטה צבא אנגליה, החליף אותו SH פוקס, איש קבוצות שהבין את הקבוצה מפריזמה שונה לחלוטין מביון, הן תיאורטית והן הנחייתית.  ביון הודה שלקבוצות שהנחה לא הייתה תועלת טיפולית אופטימלית עבור המשתתפים, אך ערכן של תצפיותיו וניתוחן לא תסולאנה בפז.

מנחי קבוצות מנוסים מתארים כיום את סגנון הנחייתם כ"חושבים ביון ומנחים פוקס" - זה מתאר היטב בעיניי את חשיבות התיאוריה של ביון בתודעת המנחה לצד הקושי ליישמה בהקשרים טיפוליים יישומיים. 

עבודותיו של ביון ותרומתו לפסיכואנליזה 

ביון היה אמיץ לב, גם כלוחם בצבא וגם בקלחת האגו של מובילי התיאוריה הפסיכואנליטית בתקופתו. הוא לא הפסיק לחדש בכתביו, כאשר לנגד עיניו עומד חיפוש חסר פשרות אחר האמת. מחד, אימץ את התובנות הקלייניאניות ואף החריף את טון הדטרמיניזם שמצא בהן, ומאידך חתר להרחבה ולמיפוי של תהליך ההכלה, בהתייחסו לקשר אם-תינוק ויחסי מיכל-מוכל והשלכותיהם על יחסי מטפל-מטופל.

 

רכיבי אלפא לעומת רכיבי ביתא

בהרחבה לעבודותיה של מאלני קליין, ביון הבחין בין רכיבי רכיבי ביתא לבין רכיבי אלפא:

ברכיבי ביתא מתקיימת חשיבה גולמית, ללא יכולת הסמלה, היא קונקרטית, פסיכוטית וכאוטית ומציגה את המציאות כעמוסה באובייקטים ביזאריים ולא מובחנים.

ברכיבי אלפא מתקיימת חשיבה עם הסמלה, שאינה מושתתת על הכחשת נפרדות, יש בה תכנון ודחיית סיפוקים.

ביון טען כי רבים מהמטופלים מגיעים לפסיכותרפיה לאחר שקרסה אצלם יכולת החשיבה מסוג אלפא, ובאמצעות מנגנון ההזדהות ההשלכתית הם מפעילים על המטפל לחץ לא מודע לקריסה לחשיבה דומה. לחץ כזה הוא אחד הביטויים למושכ מרכזי אחר של ביון -  התקפה על חיבורים - מצב מנטלי בו לא קיימת אינטגרציה. תפקיד המטפל לעזור למטופל להיות יותר סימבולי ולשמר את אותן תובנות, מה שעתיד להעניק למציאות החיים, הפנימית והחיצונית, פשר ומשמעות.

ביון היה חסיד של אי-הידיעה. הוא עודד את מטופליו ומודרכיו להסתכן ולהתאפק מול ההתנסות הרגשית הבלתי-צפויה. האומץ, מבחינתו, הוא לעבור דרך החרדה שכרוכה באי-וודאות, להטיל "קרן של אפילה", עם סימן שאלה ופתיחות לבאות, בדרך האנושית אל האמת. והאמת, לדידו, חיונית לנפש כפי שהמזון חיוני לקיומנו הפיזי. 

מה זה Reverie?

ביון השתמש במושג Reverie, חלימה בהקיץ, כיכולת קלינית של המטפל להעמיד את העצמי שלו בעמדה מקבלת, באופן חופשי ולא מודע, כלפי חווית האחר, כך שהמטופל יוכל להשליך את המשאלות, הרצונות והחרדות הלא מודעים שלו כלפי המטפל, במינימום מאמץ, כבסיס לעבודה אנליטית. 

למעשה, בפסיכואנליזה, היחס לחלימה בהקיץ הוא כאל מצב של קיום משותף, מעין ״משולש של קיום״ של מטפל, מטופל וצד שלישי, שהוא סוג של סובייקט הנוצר באופן לא-מודע על ידי שניהם.  בהמשך לכך, חלימה בהקיץ נקשרת לחיבור עמוק שבו הגבולות בין החולם בהקיץ לבין הזולת, הטבע ואף הוא עצמו, מתרופפים, או אפילו מגיעים לרמה של התעלות. התהליך התודעתי הזה נתפס כסוג של תקשורת, או אפילו שיתופיות שאינה מתרחשת באמצעות שפה.

 

ביון המאוחר

כתביו המאוחרים של ביון התייחסו כבר לאלמנטים רוחניים בטיפול.

הוא הלך עד הסוף עם קילוף הבצל של הנפש עד שפיתח את מושג ה- O, אותה אמת נפשית בלתי ניתנת להבנה.

במאמרו "ללא זיכרון, ללא תשוקה וללא הבנה" ביון מאתגר את המטפל הדינמי ומבקשו לוותר על הידיעה לטובת ההתחדשות והראייה האחרת של המטופל.

 

הספר הטוב ביותר עליו אני ממליץ לקריאה על תרומתו של ביון נכתב על ידי האנליטיקאים האוסטרלים ג'ואן ונוויל סימינגטון . הוא מתורגם היטב לעברית, בהוצאת ספרות עכשיו,  ונקרא "החשיבה הקלינית של וילפרד ביון ".

מי שמכירה את משנתו של ביון לפני ולפנים היא חני בירן, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, אצלה זכיתי להיות מודרך לאורך שנים. 

 

 

תודה על הקריאה,

 

 

איתן טמיר

 

וילפרד ביון

 


מתוך הרצאתו של מייקל אייגן

"ביון, בדרכו שלו, העמיק יותר מכל תיאורטיקן אחר בחקירת נפש האדם. ישנו מספר מועט של פסיכואנליטיקאים אשר הגיעו לעומקים שביון הגיע אליהם. דונלד מלצר כתב כי: אם אתה מנסה לחקור את הנפש ומנסה להגיע רחוק ככל הניתן, הסיכויים הם שתבחין ב'דגלון קטן' שכתובה עליו האות B... שתגיע לנקודה שביון כבר הגיע אליה והתקדם משם. הוא השאיר סימון כמו רצה לומר "אה! כאן! הסתכל על זה. זה שווה בחינה!". כל כך הרבה נקודות בעבודתו חרטו "דגלונים קטנים" בתחום הנפש, סימונים קטנים שאומרים "אם תגיע לכאן, עצור לרגע, הסתכל, זה שווה בחינה".


מה עוד חשוב לקרוא על ביון?

הלינקים של ביון - חני בירן

מההמון של פרויד וביון לעדר הדיגיטלי - איתן טמיר

ביון בלוס אנג׳לס - אבי שניבאום

מאמר על מחשבות אחרי קריאה - אביאל אורן

פודקסט מצוין על חייו ותרומתו של ביון


בשעה טובה, יצא לאור ספרה החדש של חני בירןהאומץ שבפשטות

היבטים מרכזיים בתיאוריה של ביון, הוצאת קרנק
THE COURAGE OF SIMPLICITY
ESSENTIAL IDEAS IN THE WORK OF W. R. BION, Karnac Book Publishing


 אם אתם רוצים להתנסות

בטיפול קבוצתי דינמי

צרו עמנו קשר 

להכוונה לקבוצה מתאימה,

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות בכל הארץ,

או ביוזמות שונות של אנשי מקצוע בארץ: 

מוסדות אקדמיים,

כנסים, ימי עיון,

ארגונים ועמותות

שאנו מיודעים על פעילותם הקבוצתית

 

072-3940004

 

 

 

קראו עוד:

טיפול קבוצתי בתל אביב

קבוצות תמיכה בבאר שבע

קבוצה טיפולית בתל אביב

קבוצת תמיכה לאלמנים ואלמנות

קבוצת תמיכה לגרושים וגרושות

קבוצות תמיכה

 


קורסים לאנשי מקצוע

 

מכון מגיד 

המסלול ללימודים מתקדמים במכון מגיד:  לקרוא את ביון

 

תכנית מבטים באוניברסיטת בר אילן

ויניקוט וביון המאוחריםאפשרויות רדיקליות של נוכחות והתחברות בטיפול הנפשי – ד"ר עפרה אשל  


 

 

מקורות:

 

 

וילפרד ביון (1961) התנסויות בקבוצות ומאמרים נוספים. פסיכולוגיה, דביר, 1992

 

Bion, W. R. (1957a). The differentiation of the psychotic from the non-psychotic personalities, International Journal of Psycho-Analysis, vol.38: . Reprinted in Second Thoughts (1967)

 

 

Bion, W.R. (1959). Attacks on Linking. Int. J. Psycho-Anal., 40:308-315

 

 

Bion, W. R. (1961). Experiences in Groups. London: Tavistock

 

 

Bion, W. R. (1967a). Second Thoughts, London: William Heinemann. [Reprinted London: Karnac Books 1984].Bion, W.R. (1992)

 

 

Bion, W.R. (1977b). Two Papers: The Grid and Caesura. Rio de Janeiro: Imago Editora. [Reprinted London: Karnac Books 1989]

 

 

Cogitations. (Edited by F.Bion). London: Karnac Books

 

 

תמונה: public domain באתר Wikimedia Commons 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר