שבת, 10 מרס 2018 21:13

מהו דיכאון אנדוגני? סיכום סקירה מאת Jacquelyn Cafasso

נכתב ע"י גיא רומח
דרג פריט זה
(11 הצבעות)
דיכאון אנדוגני דיכאון אנדוגני

דיכאון אנדוגני

Endogenous Depression
מאת: Jacquelyn Cafasso

מתוך אתר healthline.com

 

 

כתיבה: 

 

גיא רומח, פסיכולוג

מה זה דיכאון אנדוגני?

דיכאון אנדוגני הוא סוג של הפרעת דיכאון קליני (MDD) הנגרמת בהיעדר גורם חיצוני ברור, למשל פרידה או פטירה של אדם קרוב.

הסיבות להופעתו הן בעיקרן ביולוגיות או גנטיות, ולכן נקרא גם "דיכאון ביולוגי", בשונה מ-"דיכאון תגובתי" המתפתח בעקבות אירוע מלחיץ כלשהו.

בעבר, אנשי מקצוע מתחום הבריאות נהגו להבחין בבירור בני שני סוגי דיכאון אלו, אך כיום הן הוחלפו באבחנה יחידה:

הפרעות דיכאון מאז'ורי (Major Depressive Disorder או MDD).

 

מה זה MDD?

MDD, דיכאון קליני (Major Depressive Disorder) היא הפרעת מצב-רוח (Mood Disorder) בעלת השפעות שליליות על מצב-הרוח, ומתייחסת למצב של הפרעת דיכאון מז׳ורי או עיקרי. 

ההתנהגות, ומספר פונקציות פיזיולוגית כמו עודף וחוסר שינה, הפיתה בתיאבון, פסימיות קשה ועוד. 

כ-5% מהאוכלוסייה מתמודדים עם MDD, המתפתח עקב מעורבות משותפת של גורמים גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.

כאמור, ניתן להתייחס למתמודדים שמפתחים דיכאון ללא כל סיבה ברורה ובפתאומיות כסובלים מדיכאון אנדוגני, שבהופעתו מראה תסמינים שדומים מאוד ל- MDD:

  • תחושות מתמידות של עצב וחוסר-תקווה
  • אובדן עניין בפעילויות שבעבר סיפקו הנאה, כולל יחסי מין, עייפות מוגברת וחוסר-מוטיבציה
  • קשיי ריכוז והימנעות מקבלת החלטות
  • קשיי שינה
  • בידוד חברתי
  • מחשבות אובדניות
  • כאבים גופניים
  • שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה

 

אבחון של דיכאון אנדוגני

אבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום בריאות נפש המוסמך לכך (פסיכיאטר מומחה או פסיכולוג קליני), באמצעות תשאול המטופל לגבי מספר היבטים נוכחיים:

  • המצב הגופני וההיסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל
  • מידע אוטוביוגרפי
  • הימצאות של דיכאון בעבר, או בהווה, במשפחתו של המטופל
  • דיווח של המטופל על מצבו הנוכחי והתסמינים שלו
  • אירועים שהתרחשו לאחרונה העשויים להוביל להתפתחות של דיכאון

שימוש בשאלונים וכלים דיאגנוסטיים אחרים, שיוצרים יחד סוללה (בטריה) ייחודית של מבחנים פסיכולוגיים, שיוצרים יחד אבחון פסיכולוגי מקיף.

איש המקצוע המאבחן עשוי להגיע למסקנה שמדובר בדיכאון אנדוגני, למרות שבאופן רשמי הגדרה זו כבר אינה חלק ממדריך ההפרעות נפשיות הנוכחי (Diagnostics and Statistics Manual או DSM).

 

 

טיפול בדיכאון אנדוגני

טיפול בדיכאון קליני, ובדיכאון אנדוגני בפרט, לרוב דרוש שילוב בין טיפול תרופתי ופסיכותרפיה, בהתאם לחומרת ההפרעה.

במקרים הקלים יותר פסיכותרפיה עשויה להספיק.

 

טיפול פסיכותרפי  

ישנן שלוש שיטות עיקריות לטיפול ב-MDD באמצעות פסיכותרפיה:

 

  • טיפול CBT  (או טיפול קוגניטיבי התנהגותי) - גישת CBT, מטרייה של טיפולים פסיכותרפיים, מתמקדת בשינוי של הרגלי חשיבה והתנהגות בעיתיים, להם משויכת השפעה שלילית על המצב הרגשי. בשונה מפסיכותרפיה פסיכודינמית, טיפול זה לרוב מוגבל בזמן, מכוון מטרות מוגדרות והמטפל בו אקטיבי וממוקד. 
  • פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) - אפשר (ואפשר גם להתווכח עם זה...) לראות פסיכותרפיה בין-אישית כשילוב של 2 הגישות הקודמות. IPT מקדמת את המטופל באמצעות עבודה על מערכות יחסים בהווה ועל בחינה של צורות תקשורת בעייתיות הפוגעות במצבו הנפשי של המטופל.המטפל אינו חייב לדבוק בשיטת טיפול יחידה ועשוי במידת הצורך, ובהתאם להכשרתו, לשלב טכניקות מכל שלושת שיטות הטיפול.

 

טיפול תרופתי

תרופות לטיפול בדיכאון

הטיפול התרופתי מתבסס בעיקר על תרופות ממשפחת ה-SSRI (כמו פרוקסטין ופלוקסטין) או SNRI (כמו וונלאפקסין) וניתן בדרך כלל על ידי פסיכיאטר.

במהלך הטיפול המטופל צריך להיות במעקב קבוע של הרופא המטפל כדי לבחון את יעילות הטיפול והופעתן של תופעות לוואי.

TCA היא משפחה נוספת של תרופות שנעשה בהן שימוש, בדרך כלל רק לאחר שהתברר כי הטיפולים הסטנדרטיים לא מסייעים, שכן יש לתרופות אלה תופעות לוואי חמורות יותר.

חשוב שלא לקחת החלטות בנוגע לטיפול המבוססות על שיקול דעת שאינו של הרופא, למשל: מטופל המחליט על דעת עצמו להפסיק את הטיפול לאחר הטבה משמעותית בתסמיניו.

 

תרופות מבוססות סרוטונין

תרופות ממשפחת SSRI (למשל פרוזאק וזולופט) ו-SNRI (למשל סימבלטה ואפקסור) החלו את דרכן כתרופות נוגדות דיכאון, ובשלב מאוחר יותר התגלתה יעילותן עבור חרדה.

הסרוטונין הוא מוליך עצבי בעל תפקיד ראשי בוויסות רגשות ומצבי רוח, ותרופות מסוג SSRI פועלות באופן שמעכב קליטה חוזרת שלו בתאי העצב, ובכך הן גורמות לעליה בריכוז הסרוטונין במרווח בין הנוירונים.
תרופות אלה מתאימות במיוחד לטיפול בתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעת חרדה מוכללת (GAD), הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה חברתית והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.

תרופות מסוג SNRI, מגבירות את נוכחות הסרוטונין והנורפינפרין (מוליך עצבי הידוע כהורמון לחץ בדם) על ידי עיכוב ספיגה חוזרת, והן מתאימות גם לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת, הפרעת חרדה חברתית והפרעת פאניקה.

במקרים בהם גם הטיפול התרופתי וגם הטיפול הפסיכותרפי אינם מצליחים ליצור הטבה במצבו של המטופל,  נדרשות שיטות התערבות מהשורה השניה, שכן מצבים דיכאוניים כאלה עוברים בד״כ מהגדרה של דיכאון קליני לדיכאון עמיד לטיפול

 

טיפול בנזעי חשמל

הפסיכיאטר המטפל עשוי להמליץ על טיפול בנזעי חשמל (ECT).

באמצעות פולסים חשמליים המועברים דרך אלקטרודות המחוברות לראשו של המטופל ניתן ליצור שינויים ביוכימיים במח ולהשיג הטבה משמעותית בתסמינים הדיכאוניים. שיטת טיפול זו אמנם נשמעת מפחידה ופרימיטיבית, אך היא נעשית בהרדמה מלאה, כך שהמטופל לא מרגיש דבר, והיא עשויה לעזור לאותם אנשים ששום דבר אחר לא סייע להם.

שיטת ECT יודעת עדנה מחודשת בשנים האחרונות, עם הרבה פחות תופעות לוואי.

 

אורח חיים

בנוסף לטיפול המקצועי, אנשים הסובלים מדיכאון יכולים לנסות ולסייע לעצמם באמצעות שינויים ספציפיים באורח חייהם, למשל: ניהול אורח חיים בריא המשלב תזונה נכונה ופעילות גופנית, בילוי עם אנשים אחרים, פעילויות ספורטיביות מהנות כמו טיולים ורכיבה על אופניים, כתיבת יומן, והקפדה על שנת לילה בת שש שעות לפחות. למרבה הצער המצב הדיכאוני לרוב לא מאפשר לסובל ממנו לעשות את הדברים הללו, אך כדאי לנסות ולהקפיד עליהם עד כמה שאפשר.

 

מתי הדיכאון עובר?

זמן ההחלמה תלוי במידה בה הטיפול החל בשלב מוקדם של הדיכאון ובתגובותיו של המטופל לטיפולים השונים. חלק מן המטופלים עשויים לחוש סימנים ראשוניים של הטבה כבר מספר בודד של שבועות לאחר תחילת הטיפול, וחלקם יאלצו לעבור בין מספר תרופות או שיטות טיפול שונות עד שתחל ההטבה.

גם לאחר שהתסמינים מתחילים להיעלם חשוב להתמיד בטיפול עד להחלטת הגורם המטפל להפסיקו, שכן הפסקת הטיפול בשלב מוקדם מדי עשויה להוביל לחזרתם של התסמינים הדיכאוניים ולביטול ההתקדמות שנעשתה בטיפול עד שהופסק.

 

 

 

 

מקורות נוספים:

 

 

 

National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK215119/

 

 

The Anxious Thoughts Workbook: Skills to Overcome the Unwanted Intrusive Thoughts that Drive Anxiety, Obsessions, and Depression. By David A. Clark, Judith S. Beck (Foreword by) , 2018. New Harbinger Publications.

 

 

נקרא 2989 פעמים עודכן לאחרונה ב שבת, 12 אוקטובר 2019 08:30

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019