הפרעת הסתגלות | סימנים של קשיי הסתגלות בהתמודדות עם לחצים

דרג פריט זה
(1 הצביע)
קשיי הסתגלות - תסמינים וטיפול נפשי קשיי הסתגלות - תסמינים וטיפול נפשי

הפרעת הסתגלות

איך מתמודדים עם קשיי הסתגלות?

 

כתיבה:

סמדר שטינברג, בעלת תואר שני בביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה,

מטפלת ומנחה סדנאות ב"המרכז הישראלי לביבליותרפיה" 

 

עריכה:

איתן טמיר, מ.א., ראש מכון טמיר

המאמר נערך לאחרונה ב-24.1.2020

 

 

הסתגלות לשינויים ומעברים בחיים

אחד האתגרים הכי קשים במציאות חיינו הוא שאנו נאלצים לחוות שינוים רבים. 

עונות משתנות, אנשים באים והולכים, אנשים שהיו משמעותיים בחיינו הלכו לעולמם, נערים בגרו והם מתגייסים לצבא, הנה הם בטירונות. אנשים מתחתנים, מתגרשים, מביאים ילדים, מתחילים ללמוד, מסיימים ללמוד, מתחילים עבודה חדשה וכבר ממשיכים הלאה בחיוך לעבודה הבאה, אולי כזו שמחייבת רה-לוקיישן ומחייבת הסתגלות.

כל שלב התפתחותי ואתגריו, תמיד יש התמודדות עם שינוי ועם התחדשות. במעבר לגיל השלישי מגיעה היציאה לגמלאות וגם "הקן המתרוקן", אותו שלב שבו הילדים גדלים ועוזבים את הבית.

חיים. שינוי הוא עדיין הדבר הקבוע היחיד בעולמנו... 

אלא ששינוי מעורר בדרך כלל לחץ ומתח נפשיים, ולכן קרוב לוודאי שגל של לחץ נפשי לא יאחר להגיע - אין טבעי ונורמלי מזה. 

הפסיכולוגיה מחפשת את הגבול בין התמודדות נורמטיבית עם שינוי שמכתיב מציאות חדשה לבין קשיי הסתגלות שניתן להגדירם כהפרעה שדורשת ייעוץ פסיכולוגי. כמו תמיד, הגבול דק ומטושטש. ברור לנו שכל שינוי בשגרת החיים, בעיקר שינויים שליליים אבל גם חיוביים, מחייבים גמישות פסיכולוגית ומאמץ נפשי.

מתי אנחנו יכולים לחשוד שתמו "ימי החסד" של תקופת הסתגלות נורמטיבית ושבמקומה מגיחה תופעה פסיכולוגית  מדאיגה שמאותתת על בעיה שדורשת עזרה?

על זה המאמר. 

 

 

קשיי הסתגלות אבחון תסמינים וטיפול

 

מהי הפרעת הסתגלות (Adjustment Disorder)?

הפרעת הסתגלות היא מצב נפשי מנטלי קצר-טווח, שמופיע כאשר לאדם קשה מאוד להתמודד, או להסתגל, לשינוי בעקבות אירוע חיים משמעותי.

האירוע יכול להיות חיובי או שלילי, אך מהווה מקור להגברה של לחץ נפשי.

את מרבית האירועים הללו אנחנו מצליחים לחצות ולשוב בחלוף הזמןמ לשיגרה, אלא שבמצב של הפרעת הסתגלות, האדם ממשיך לחוות תגובות רגשיות או התנהגותיות שמחזקות תחושות של חרדה ו/או דיכאון.

בשנת 2013 שינתה מערכת הסיווג האבחונית בבריאות הנפש  את המונח "הפרעת הסתגלות" לתסמונת תגובה לחץ (stress response syndrome), אולם השימוש הקליני בשם הקודם נותר על כנו.

 

 

כיצד מאבחנים הפרעת הסתגלות?

מתן אבחנה של הפרעת הסתגלות כוללת DSM-5 כמה קריטריונים:

תסמינים שמופיעים 3 חודשים לאחר אירוע מלחיץ, כאשר ההפרעה עצמה היא סוג של מטריה דיאגנוסטית שכוללות לעיתים הפרעות נפשיות אחרות, אפשר אפילו לכנות אותה הפרעה נפשית זמנית.

כדי לאבחן הפרעת הסתגלות נדרשים 1 או יותר מההתנהגויות או התסמינים הבאים:

  • מצוקה נפשית שחורגת מהפרופורציה של עוצמת האירוע המדובר
  • פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתחומים תפקודיים אחרים
  • קשיי ההסתגלות אינם נובעים מהפרעה נפשית קיימת
  • התסמינים אינם קשורים לאובדן, שכול או אבל
  • הסימפטומים נוכחים 6 חודשים לכל היותר ממועד האירוע

 

 

נרחיב על כל אחד מ-5 התסמינים: 

 

  • מצוקה נפשית שחורגת מהפרופורציה ביחס לעוצמת האירוע  - כל שינוי הוא קשה, אבל כאשר התגובה מופרזת באופן קיצוני, נדרשת עזרה מקצועית. הרעיון הוא שהפרעת הסתגלות מאובחנת רק כאשר עוצמת המצוקה עולה על המצופה מאדם שמגיב באופן נורמטיבי לגורם הלחץ. למשל, אם אתם חווים פרידה רומנטית קשה, גיוס לצבא שמותח את גבולות המסוגלות שלכם, או אובדן הורה, סביר מאוד להניח שתחוו מצוקה רגשית משמעותית למשך תקופה מסוימת. זו עדיין לא הפרעת הסתגלות, זו תגובה נורמלית. חשוב לציין שמבחינה אבחונית, מתייחס הפסיכולוג המאבחן להבדלים בין-תרבותיים. 

     

  • פגיעה ניכרת בתפקוד חברתי, תעסוקתי או בתחומי תפקוד אחרים  - מדובר באינדיקטור הכרחי שמופיע כמעט בכל אבחון של הפרעה נפשית.
  • המצוקה לא נובעת מהפרעה נפשית מוכרת. אם היא קשורה למצבים מנטליים קיימים, הפרעות חרדה נניח, סביר שלא ניתן יהיה להתייחס אל הבעיה כקושי בהסתגלות לאירוע נקודתי, אלא כהרחבה של הפרעת החרדה. אותו דבר לגבי הפרעות אישיות, או דיכאון קליני.
  • התסמינים אינם נובעים מאובדן, שכול או אבל - גם כאן, עיבוד אבל הוא תהליך נורמטיבי, משברי אפילו, שעוצר את הכל. זה עדיין לא הופך את ההתמודדות להפרעה נפשית. אגב, מתמודדים עם אבל מושהה או אבל פתולוגי, נכנסים כבר לקטגוריה אבחונית שהיא סיפור שונה לגמרי. 
  • הסימפטומים נוכחים עד 6 חודשים ממועד האירוע - נניח שהילד התגייס לצה"ל באוגוסט? עד פברואר אמורים קשיי ההסתגלות לצבא לחלוף, בעיקר עקב התרגלות לאתגרי השינוי הנדרשים במערכת הצבאית ויציאה מההלם ההתחלתי (שבאמת קשה לעכל אותו).  אחרי 6 חודשים, בפברואר, מדובר כנראה בבעיה אחרת, אולי זו לא בעיה פסיכיאטרית, אולי בכלל מדובר על בעיית מוטיבציה. אבל אם אנחנו בתחום של מצוקות נפשיות ואבחונן, נציין כי במקרים רבים של התמשכות קשיי ההסתגלות של חיילים בסדיר לצה"ל, יעלה כאן חשש להפרעת דחק-פוסט טראומטית (PTSD). מה שמבחין בין שתי ההפרעות הוא לא רק משך ההתמודדות, אלא גם מידת החומרה (הפרעת PTSD מערבת בדרך כלל חשיפה לאירוע טראומטי מסכן חיים - של המתמודד או של אדם אחר בסביבתו).

האבחון של הפרעת הסתגלות מתקיים באמצעות ראיון קליני, אבחון פסיכולוגי, שאלונים תקפים (כמו ADNM-5 מקוצר - שאלון הפרעת הסתגלות), ומתבצע על ידי פסיכולוגית קלינית או פסיכיאטרית מומחית.

 

סוגים של הפרעות הסתגלות

המהדורה החמישית של DSM-5 מונה 5 תת-סוגים של הפרעת ההסתגלות, שבכל אחד מהם קיים גוון קליני קצת שונה: 

  • גוון דכאוני:  כאשר מופיעים גם מצב רוח ירוד, בכי, אשמה וחוסר תקווה
  • גוון חרדתי: רגזנות, כעס ודאגה
  • גוון מעורב חרדתי-דכאוני: שילוב קשי הסתגלות לבין דיכאון לחרדה
  • גוון של בעיות התנהגות
  • גוון רגשי-התנהגותי: שילוב בין סימפטומים רגשיים לבין הפרעת התנהגות

 

 Adjustment Disorder DIAGNOSIS and TREATMENT

 

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

במקרים הללו מומלץ לשקול פנייה למטפל מקצועי:

  • הימנעות -  הימנעות ממגע עם רגשות, או עיסוק כפייתי בפעילות מסיחת דעת, עלולים להצביע על בעיה פסיכולוגית. הימנעות מועילה בטווח הקצר, שכן היא מפחיתה חרדה וכאב נפשי, אך היא מגבירה את הסיכון לבעיות פסיכולוגיות וגופניות בהמשך.
  • אי חזרה לתפקוד  - קושי עצום ומתמשך לחזור לתפקוד המוכר לאחר האירוע הקשה מהווה אף הוא סימן אזהרה
  • תלונות תדירות על מכאובים חדשים - בעיקר כאבים ובעיות גופניות לא רקע פיזיולוגי

  

 

גם אימפולסיביות בקבלת החלטות - יכולה להוות דגל אדום:

תהליך קבלת ההחלטות מקבל אופי אימפולסיבי מדי (פזיז) או אובססיבי מדי (מהוסס)

 

   

מהם השינויים המלחיצים ביותר בחיים?

לאורך השנים, מחקרים פסיכולוגיים יצירתיים תרמו לזיהוי ולחידודהגורמים המלחיצים ביותר בחיינו.

שינויים אלו נמדדים, למשל, באמצעות סולם ייחודי שמדרג את השפעתם של גורמי לחץ לאורך החיים, שאלון שנקרא על שם מפתחיו: Holmes and Rahe Stress Scale

 

 

האם אי אלו מהשינויים המפורטים ברשימה רלוונטי לגבייך?

לכל שינוי ברשימה יש ערך במספר שמציין את רמת הלחץ שהוא מביא איתו.

אפשר לראות שגם שינויים חיוביים, כמו נישואים או הישגים אישיים יוצאי דופן, מהווים אף הם גורמי לחץ בעלי השפעה.

כאשר מצרפים את הערכים של השינויים מתקבל ציון. אם הציון הינו 40 ומעלה כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי. במידה והציון הינו 60 ומעלה טיפול מומלץ במידה רבה מאד.

 

אירועי חיים מלחיצים - Holmes and Rahe Stress Scale

מוות של בן משפחה מקרבה ראשונה 100


גירושים 73


שהייה בכלא 63


מוות של בן משפחה קרוב (שאינו מקרבה ראשונה) 63


פציעה או מחלה קשה 53


נישואים 50

 

פיטורים מהעבודה 47


פרישה מהעבודה 45


שינוי במצב הבריאותי של חבר משפחה 44


הריון 40


קשיים ביחסי מין 39


חבר משפחה חדש 39


הסתגלות מחדש למצבים שונים בעסקים 39


מוות של אדם קרוב 37


שינוי מקצוע 36


שינוי במספר הוויכוחים עם בן משפחה מדרגה ראשונה 35


משכנתא  31


עיקולים עקב משכנתא או הלוואה 30


שינוי בתחומי אחריות בעבודה 29


בן או בת שעוזבים את הבית 29


קשיים עם הבעל או האשה 29


הישגים אישיים יוצאי דופן 28


בן משפחה מקרבה ראשונה מתחיל או מסיים במקום עבודה 26


התחלה או סיום לימודים 26


שינוי בתנאי המחייה 25


שינוי בהרגלים אישיים (של האדם עצמו או משפחתיים) 24


קשיים עם המנהל בעבודה 23


שינוי בשעות העבודה או בתנאי ההעסקה 20


מעבר בין בתי ספר 20


שינוי בפעילות הקהילתית 19


שינוי בפעילויות החברתיות 18


משכנתא או הלוואה בסכום בינוני 17


שינוי בהרגלי השינה 16


נופש 13


שינוי בהרגלי האכילה 13


תקופת החגים 12


הפרה מינורית של החוק 11


שינוי במקום המגורים 20


שינוי במספר המפגשים המשפחתיים 15

 

 

איך מטפלים בהפרעת הסתגלות? 

טיפול פסיכולוגי מתאים במרבית המקרים, עשוי לסייע לאדם המתמודד עם קשיי הסתגלות לגייס כוחות ולשוב לאיתנו. 

הטיפול יכול לסייע לאדם להיות יותר במודעות לנקודות החוזק שלו, למשאבים הפנימיים והחיצוניים שלו, בהלימה עם הערכים שיקרים לו.

 

פסיכותרפיה

השיטות הטיפוליות ביעילות ביותר להתמודדות פסיכולוגית עם קשיי הסתגלות הן טיפול CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי), שעוזר להתמודד עם הזכרונות והמחשבות הקשים באופן מבוקר באמצעות דמיון מודרך ומטלות התנהגותיות, טיפול תמיכתי או טיפול קבוצתי.

באופן כללי, חשובה מאוד, ממש, תמיכה בין-אישית, דאגה ואיכפתיות לבריאות האישית,  תרגול מיינדפולנס, תזונה נכונה, לישון כמו שצריך, לדאוג להגיינה וגם לאסתטיקה לאמץ כל פעילות חיובית אחרת שעוזרת למתמודד להירגע, להתאקלם מחדש ולהרגיש הקלה נפשית וגופנית.

 

טיפול תרופתי 

נטילת תרופות אנטי דיכאוניות יכולה לסייע גם בשלב מוקדם של תהליך ההסתגלות.

אבל, אתם יודעים, לא חובה לרוץ לשם... 

 
מתמודדים עם אירוע חיים המחייב הסתגלות?
צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית
להתאמה למטפל/ת במכון טמיר תל אביב
 
או למטפלי הקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ

 

072-3940004

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

  

 

לנדאו, ח. (2012). על המעבר לארץ אחרת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 11/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2716

 

 

Anne M. Doherty, Faraz Jabbar, Brendan D. Kelly, Patricia Casey, Distinguishing between adjustment disorder and depressive episode in clinical practice: The role of personality disorder, Journal of Affective Disorders, 168, 2014-10-15, עמ' 78–85

 

 

https://paindoctor.com/top-10-stressful-life-events-holmes-rahe-stress-scale/

 

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Holmes_and_Rahe_stress_scale

 

 

http://www.abct.org/Information/?m=mInformation&fa=fs_BEREAVEMENT

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019