מהו דיכאון חורף? | אבחון וטיפול ב-SAD (הפרעה רגשית עונתית)

דרג פריט זה
(17 הצבעות)
דיכאון חורף- SAD - דיכאון עונתי דיכאון חורף- SAD - דיכאון עונתי

 

מהו דיכאון חורף?

 

דיכאון עונתי

כולנו מכירים את ההנחה העממית הידועה - ככל שמזג האוויר קודר יותר, כך מצב הרוח שלנו הופך מדוכדך יותר ורובנו בוודאי שמענו מאריק איינשטיין ש"מותר להיות עצוב בסתיו".

אבל, כידוע, בדיכאון קיימים סוגים שונים אשר נבדלים זה מזה בסימפטומים, במהלך המחלה ובעוצמת הסבל.

אם אתם מתמודדים עם דיכאון, עונתי או כללי יותר, פנו אלינו לשיחת הכוונה והתאמה לטיפול, וקבלו המלצות על פסיכולוגים מנוסים בתל אביב ובקליניקות העמיתות שלנו, שמגישות פסיכותרפיה מהצפון ועד הדרום, לצד טיפול אונליין.

 

מה שאולי יישמע קצת חותר נגד ההיגיון הבריא שלנו הוא העובדה שיש אנשים שיש להם נטייה לדיכאון שמתחיל בשלהי האביב, ומסתיים לקראת הסתיו.

נשמע מוזר?

יתכן מאוד שזו הפרעת מצב רוח עונתית (Seasonal Affective Disorder) ולא רק "דכדוך של סתיו".

 

המונח "דיכאון עונתי" נטבע על ידי הפסיכיאטר נורמן רוזנטל, כבר באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת.

לפי תופעה זו, המכונה בקיצור הפסיכיאטרי SAD, הסובלים מהפרעת מצב-רוח עונתית חיים בעיקר בחציו הצפוני של כדור הארץ, כאשר מועדי ההחמרה בתסמיני הדיכאון יופיעו בספטמבר/אוקטובר והקלה תופיע באפריל/מאי.

הסימפטומים של דיכאון עונתי דומים ברובם לסימפטומים של דיכאון: אכילה מרובה או מועטה, השמנה, אובדן עניין בפעילויות (אנהדוניבה) שהסבו עונג בעבר, שיבושים בשינה (עודף או חוסר) וקשיי ריכוז.

 

 

מה גורם לדיכאון חורף?

מומחים ונוירולוגים בתחום חקר הדיכאון עדיין לא גילו את הגורם הדומיננטי בהפרעה, אך קיימת הסכמה לגבי נטיה ספציפית אצל אנשים הרגישים יותר לחילופי העונות ולשינויים באורך היום, מה שמתבטא בהפרעה בשעון הביולוגי, ובשיבוש הפרשת הסרוטונין בגרעינים מוחיים המכונים גרעיני ראפה.

להפרעת דיכאון עונתית יש הקשר גנטי בולט.

מעניין - מחקר דני חדש העלה כי מטופלים בעלי נטיה גנטית לפתח דיכאון עונתי, בונים עם הזמן עמידות מפני השפעת הגורמים הסביבתיים שקשורים בהתפרצותו.

צפו בסרטון מצוין מתוך כאן מחקרים - דיכאון חורף, SAD - Seasonal Affective Disoreder: 

 

 

טיפולים בדיכאון עונתי

מאחר שההפרעה נעוצה ברובה מגורמים סביבתיים הקשורים באורך היממה, הטיפול הנפוץ והאפקטיבי ביותר הינו "טיפול באור" (light therapy).

ואכן, אחת הדרכים המהירות והיעילות ביותר לטפל בדיכאון עונתי היא עם מנורת טיפול אור, שמדליקה אור חזק, תחליף מלאכותי לשמש.

בטיפול באור, פשוטו כמשמעו, המטופל נחשף לאור באופן קבוע ובעוצמות משתנות באופן שמדמה את עוצמת אור השמש. הדבר אפקטיבי במיוחד בארצות שבהם הימים קצרים מאוד ויש ימים ולעתים אף שבועות ארוכים ללא שמש.

הטיפול הינו פשוט ונעשה בבית – המטופל מקבל "קופסת אור" המכוונת להפיק את האור המתאים למשך 30 דקות עד שעתיים ביום, בהתאם להנחיות.

מחקר שנערך בקנדה ופורסם ב-JAMA Psychiatry בחן את יעילות הטיפול באור בהיר גם עבור דיכאון שאינו דיכאון עונתי, בקרב מבוגרים הסובלים מדיכאון. המחקר השווה בין 4 קבוצות שקיבלו טיפולים שונים לאורך 8 שבועות, אשר את יעילותם נבדקה: טיפול באור בהיר (ובמחקר הספציפי- חשיפה יומיומית במשך 30 דקות לאור פלורסנט), טיפול בנטילה יומית של מינון קבוע מתרופה פסיכיאטרית בשם פרוזאק (תרופה אנטי-דיכאונית), טיפול המשלב את הטיפול באור ואת הטיפול התרופתי, וכן קבוצת ביקורת שקיבלה כדור פלסבו (המכונה dummy pill) ונחשפה למטהר אוויר חשמלי מידי יום.

ממצאי המחקר הראו כי באופן כללי, כל קבוצות המחקר דיווחו על שיפור במצב הדיכאון בתום תקופת הניסוי. באופן ספציפי, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין טיפול בתרופת הפרוזאק לבדה לבין קבוצת הביקורת שטופלה בפלסבו, אך כן נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת הטיפול באור בהיר בלבד לבין קבוצת הטיפול בתרופת הפרוזאק בלבד. השיפור המשמעותי ביותר נמצא אצל מטופלים שקיבלו את הטיפול המשולב של האור הבהיר והתרופה הפסיכיאטרית.

המחקר מעיד על יעילותו המשמעותית של טיפול באור, גם במקרי דיכאון שאינם מסוג הדיכאון העונתי, כלומר המקרים המוכרים בהם הייתה השיטה מוכרת ביעילותה עוד קודם. לאור העובדה שהדיכאון שאינו עונתי הינו כמובן נפוץ הרבה יותר מדיכאון עונתי ופוגע בכ-5% מהאוכלוסייה, חשיבותו של המחקר היא בכך שהוכיח את יעילותה של שיטה נוספת בהתמודדות עם הדיכאון.

במקרים רבים, גם תרופות אנטי-דיכאוניות ממשפחת מעכבי הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI). במקרים שבהם אין שיפור, חלק מן הרופאים ימליצו על תרופות מסוגים אחרים. כמו בכל הפרעה, היכרות עם אופייה והסימפטומים הנפוצים, עוזרים מאוד למטופלים "להתיידד" עמה ובמקרים רבים יוצרים רגיעה וביטחון החשובים מאוד להחלמה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לעזור להתמודד ולהכיל את המחשבות הדיכאוניות.

עם זאת, ישנם הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר:

פעילות גופנית בעצימות בינונית היא אחת הפעילויות שעוזרות למטופלים השרויים בדיכאון חורף להרגיש טוב יותר.

גם רכיבה על אופניים, פעילות אירובית בחדר כושר או בקבוצה, ריצה או שחייה משפרים את מצב הרוח.

 

טיפול באור

 

דיכאון קיץ

לאור העובדה שבישראל שלנו יש למעלה מ-300 ימי שמש בכל שנה, ושבעולם כולו קיימים תהליכי התחממות גלובלית שמשפיעים על הנפש, ורק הולכים ומתחזקים, עולה שאלה - האם ניתן לדבר על דיכאון עונתי שאינו בלעדי לחורף? מומחים ופסיכולוגים מדברים על תופעה חדשה יחסית, שנפקדת בינתיים ממדריך האבחנות הפסיכיאטרי - דיכאון קיץ.

דיכאון בעונת הקיץ מופיע ברבעון השלישי של השנה, בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. הוא מתאפיין בלחץ נפשי גבוה יותר, בשינוי שגרה בעבודה, בהורות ובמשפחה ובהוצאות כספיות שקשורות לחופשות משפחתיות (שבפני עצמן מהוות לעיתים קרובות מקור לסטרס). הכל נראה דחוס יותר, מיוזע יותר ומעצבן יותר. אז דיכאון קליני זה לא, אבל פגיעה משמעותית ברווחה הנפשית בהחלט רלוונטית כאן.

 מלטונין 

ידוע כבר שנים שבעיות שינה הן סממן מובהק של הפרעות מצב רוח. חשוב מכך, ידוע שאצל אנשים מדוכאים, עובר מעט מאוד זמן בין ההירדמות לבין תחילת הREM (כזכור בין ההירדמות לבין הREM אמורה להיות שנת SWS, שזה הזמן העיקרי שאנחנו צוברים מנוחה בשינה). 

השעון הביולוגי שלנו תלוי בגרעין מוחי שמכונה SCN הנמצא בתוך ההיפותלמוס. גרעין זה מעביר לבלוטת האיצטרובל את המסר מתי יש לשחרר מלטונין.

המלטונין- שנמצא בגוף ברמות גבוהות יותר לקראת הלילה- מסייע לאנשים להירדם מהר יותר ולישון ברצף, הוא שאחראי לווסת מצב של עייפת (ג'ט לג) והוא גם יכול למתן תחושות של עצבנות ולמנוע עייפות בשעות היום.

 

MELATONIN DEPRESSION

 

רמות המלטונין מושפעות מהחשיפה לאור ולחושך, ומשפיעות בתורן על המצב הרגשי והגופני. בחושך' רמות המלטונין עולות ויחד אתן עולה גם תחושת העייפות. חשיפה לאור בשעות הלילה- כולל לאור הכחול של הטלוויזיה, סמארטפונים ומסכים אחרים- פוגע בשחרור המלטונין ומקשה על ההירדמות. 

שימוש באור אדום במקום זאת עוזר לשמור על רמות המלטונין הרצויות וכן החשכת הבית כשעה לפני ההירדמות. אחת הבעיות שקשורות לרמות המלטונין הוא הדיכאון העונתי, שמופיע בתקופת החורף במיוחד בארצות קרות, ונובע מחסר בחשיפה לשמש. הטיפול השכיח לבעיה זו היא באמצעות חשיפה לתרפיה באור.

לאחרונה נצברות עדויות מחקריות על כך שחשיפה לאור מסייעת גם בדיכאון רגיל (דיכאון מז'ורי) משום שהיא מווסתת את השעון הביולוגי בגוף. מחקר שנערך לאחרונה במשך שמונה שבועות בהשתתפות 122 מבוגרים הסובלים מדכאון בינוני עד חמור הוכיח שטיפול באור יעיל יותר מפרוזאק, אף שטיפול באור בשילוב פרוזאק מועיל אף יותר. 

 

קשר בין דיכאון עונתי ל-OCD

מחקרים קליניים מבוקרים מלמדים כי הנוירופיזיולוגיה הבסיסית של SAD ו- OCD די דומה: גם בדיכאון עונתי וגם בהפרעה טורדנית-כפייתית קיים תפקוד לקוי של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין.

החוקרים הטורקים שעלו על הקשר בין שתי ההפרעות מצביעים הראו גם כי שכיחותה של OCD עולה לרמה הגבוהה ביותר בסתיו, וכי טיפול באמצעות אור, המשמש גם לטיפול ב- SAD, הוכח יעיל עבור מטופלים הסובלים מ- OCD.

 

 

הערה חשובה לסיום – ישנם טיפולים רבים משלימים לטיפול בדיכאון עונתי , נוסף על אלו שהוזכרו לעיל. אחד מהם הוא צריכה מוגברת של מלטונין, האחראי על ויסות שינה וערות. הקלה בסימפטום הזה, שלעיתים הינו המשמעותי ביותר בפגיעה באיכות החיים של הסובלים מדיכאון, יכולה להיות נקודת מפתח בריפוי.

אולם, חשוב לזכור שטיפולים משלימים ובפרט כאלה המערבים נטילה של הורמונים או חומרים אחרים, יכולים לפגוע בטיפולים אחרים.

על כן, יש להיוועץ ברופא על כל שינוי במינוני התרופות או בחירה בסוג טיפול כזה או אחר.

 

 

 

צרו קשר לשיחת הכוונה למטפל /ת מתאים /ה.

 

 

072-3940004

 

 

שלך,

 

צוות המטפלים

 

מכון טמיר

 

 

 

כתיבה:

שייקו ברדווין, פסיכולוג

סמדר שטינברג, ביבליותרפיסטית

 

עריכה מקצועית:

איתן טמיר, מ.א., ראש המכון 

https://twitter.com/tamir_psy

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

ענת ניסני, מערכת דוקטורס. 2018. דיכאון קיץ: יש כזה דבר? https://www.doctors.co.il/medical-articles/251956/

 

 

 

Green, N.H. et al (2015). Photoperiod Programs Dorsal Raphe Serotonergic Neurons and Affective Behaviors. Current Biology

 

 

Lam, R., & Levitan, R. (2000). Pathophysiology of seasonal affective disorder: a review. Journal of Psychiatry and Neuroscience, 25(5), 469–480

 

 

Melrose, S. (2015). Seasonal Affective Disorder: An Overview of Assessment and Treatment Approaches. Depression Research and Treatment, 2015, 178564

 

 

Roecklein, K. A., & Rohan, K. J. (2005). Seasonal Affective Disorder: An Overview and Update. Psychiatry (Edgmont), 2(1), 20–26

 

 

https://www.webmd.com/mental-health/tc/seasonal-affective-disorder-sad-topic-overview#1

 

 

http://consciouslifenews.com/many-benefits-melatonin-assists-treatment-depression-auto-immune-cancer/11121298/

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020