מהו דיכאון חורף? | אבחון וטיפול ב-SAD (הפרעה רגשית עונתית)

כולנו מכירים את ההנחה העממית הידועה - ככל שמזג האוויר קודר יותר, כך מצב הרוח שלנו הופך מדוכדך יותר ורובנו בוודאי שמענו מאריק איינשטיין ש"מותר להיות עצוב בסתיו".

אבל, כידוע, בדיכאון קיימים סוגים שונים אשר נבדלים זה מזה בסימפטומים, במהלך המחלה ובעוצמת הסבל.

יש אנשים עם נטייה לדיכאון שמתחיל בשלהי האביב, ומסתיים לקראת הסתיו, מה שמוכר כהפרעת מצב רוח עונתית (Seasonal Affective Disorder) ולא רק "דכדוך של סתיו". 

לפי סקר שפורסם בסוף 2022, אותו ערך איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (APA), כ- 38% מהאמריקאים מדווחים על ירידה במצב הרוח בעונת חורף (24% מהמדגם דיווחו ממש על דיכאון עונתי).

הנה עוד כמה ממצאים מעניינים:

• 66% מהמשתתפים ציינו כי הם חווים שינויים התנהגותיים במהלך החורף.

• 33% ישנים יותר.

• 28% אמרו שהם מרגישים עייפים יותר.

• 21% נתונים למצבי רוח.

• 20% מאבדים עניין במה שהם אוהבים לעשות.

• 19% אוכלים יותר ממתקים בחודשי החורף.

סקירת מחקרים מ-2023 מראה שריכוז הסרוטונין במוח גבוה יותר בחודשי הקיץ, מה שמשפר את מצב הרוח. אפילו בחירת המוזיקה שלנו ב-Spotify משקפת את מצבי הרוח העונתיים, עם טראקים יותר אופטימיים בתקופות מלאות שמש לעומת מוסיקה קודרת כשחשוך. בנוסף, התגובה החיסונית שלנו לשפעת ושלל מחלות חורף אחרות גורמת לנו לרצות להתכרבל ולהסתגר יותר, מה שמחקה תחושות של דיכאון (Hohm et al, 2023).

המונח "דיכאון עונתי" נטבע על ידי הפסיכיאטר נורמן רוזנטל, כבר באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת.

במסגרת הפרעה זו, המכונה בספרות הפסיכיאטרית SAD, הסובלים מהפרעת מצב-רוח עונתית חיים בעיקר בחציו הצפוני של כדור הארץ, כאשר חלון הזמנים של ההחמרה בתסמיני הדיכאון יופיעו בספטמבר/אוקטובר והקלה תופיע באפריל/מאי. כל זה ברקע הימים המתקצרים שמביא איתו שעון החורף.

הסימפטומים של דיכאון עונתי דומים ברובם לסימפטומים של דיכאון: אכילה מרובה או מועטה, השמנה, אובדן עניין בפעילויות (אנהדוניבה) שהסבו עונג בעבר, שיבושים בשינה (עודף או חוסר) וקשיי ריכוז.

מה גורם לדיכאון חורף?

מומחים ונוירולוגים בתחום חקר הדיכאון עדיין לא גילו את הגורם הדומיננטי בהפרעה, אך קיימת הסכמה לגבי נטיה ספציפית אצל אנשים הרגישים יותר לחילופי העונות ולשינויים באורך היום, מה שמתבטא בהפרעה בשעון הביולוגי, ובשיבוש הפרשת הסרוטונין בגרעינים מוחיים המכונים גרעיני ראפה.

להפרעת דיכאון עונתית יש הקשר גנטי בולט.

מעניין - מחקר דני חדש העלה כי מטופלים בעלי נטיה גנטית לפתח דיכאון עונתי, בונים עם הזמן עמידות מפני השפעת הגורמים הסביבתיים שקשורים בהתפרצותו. 

מהם גורמי הסיכון לדיכאון חורף?

ובכן, דיכאון בעונת החורף משפיע על נשים  פי 4 מגברים, כאשר גיל 20-30 הוא טווח הגילים השכיח ביותר לפריצת ההפרעה

גורמי סיכון כוללים גיל, כאשר ההפרעה שכיחה יותר בקרב צעירים, היסטוריה אישית של דיכאון קליני וחיים בסמיכות לקוטב הצפוני או הדרומי.

צפו בסרטון מצוין מתוך כאן מחקרים -

דיכאון חורף, SAD - Seasonal Affective Disoreder: 

דיכאון חורף אצל ילדים ונוער

לא רק מבוגרים נפגעים מדיכאון עונתי, גם ילדים ומתבגרים לוקים בהפרעה.

״הבונוס״ של SAD  אצל ילדים כולל גם תסמיני רגזנות, אולי זה בגלל שילדים אינם נוטים לשדר עצבות באופן ישיר, אבל הם בהחלט עשויים להפגין תלותיות יתר או תגובתיות רגשית חזקה. 

לעיתים הילדים המדוכדכים בחורף, בכל הגילים,מביעים חוסר עניין במשחק עם הצעצועים האהובים עליהם או עם החברים הקרובים ביותר.

הם עשויים גם להתכנס בעצמם ולהגיב למידע חדש ומרגש באדישות יחסית.

ילדים רבים עם דיכאון עונתי מתקשים לשמר קשב ולקלוט מידע, מה שעלול לגרום להם לחזור על עצמם או לשאול את אותה שאלה שוב ושוב. 

מהצד של המבוגרים, הרבה הורים מביעים תסכול משגרת ההתארגנות בבוקר בסתיו ובחורף, כיוון שילדים עם דיכאון עונתי נוטים לחוות ישנוניות בשעות היום.  

טיפולים בדיכאון עונתי

טיפול באור

מאחר שההפרעה נעוצה ברובה מגורמים סביבתיים הקשורים באורך היממה, הטיפול הנפוץ והאפקטיבי ביותר הינו "טיפול באור" (light therapy).

ואכן, אחת הדרכים המהירות והיעילות ביותר לטפל בדיכאון עונתי היא עם מנורת טיפול אור, שמדליקה אור חזק, תחליף מלאכותי לשמש.

בטיפול באור, פשוטו כמשמעו, המטופל נחשף לאור באופן קבוע ובעוצמות משתנות באופן שמדמה את עוצמת אור השמש.

הטיפול אפקטיבי במיוחד בארצות שבהם הימים קצרים מאוד ויש ימים ולעתים אף שבועות ארוכים ללא שמש.

ההליך הינו פשוט ונעשה בבית – המטופל מקבל "קופסת אור" המכוונת להפיק את האור המתאים למשך 30 דקות עד שעתיים ביום, בהתאם להנחיות (ניתן גם לרכוש מנורת הזרחה מלאכותית באינטרנט, אך נדרש ייעוץ רפואי).

מחקר שנערך בקנדה ופורסם ב-JAMA Psychiatry בחן את יעילות הטיפול באור בהיר גם עבור דיכאון שאינו דיכאון עונתי, בקרב מבוגרים הסובלים מדיכאון.

המחקר השווה בין 4 קבוצות שקיבלו טיפולים שונים לאורך 8 שבועות, אשר את יעילותם נבדקה:

• טיפול באור בהיר (ובמחקר הספציפי- חשיפה יומיומית במשך 30 דקות לאור פלורסנט).

• טיפול בנטילה יומית של מינון קבוע מתרופה פסיכיאטרית בשם פרוזאק (תרופה אנטי-דיכאונית).

• טיפול המשלב את הטיפול באור ואת הטיפול התרופתי.

• קבוצת ביקורת שקיבלה כדור פלסבו (המכונה dummy pill) ונחשפה למטהר אוויר חשמלי מידי יום.

ממצאי המחקר הראו משתתפי כל קבוצות המחקר דיווחו על שיפור במצב הדיכאון בתום תקופת הניסוי.

ספציפית, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין טיפול בתרופת הפרוזאק לבדה לבין קבוצת הביקורת שטופלה בפלסבו, אך כן נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת הטיפול באור בהיר בלבד לבין קבוצת הטיפול בתרופת הפרוזאק בלבד.

השיפור המשמעותי ביותר נמצא אצל מטופלים שקיבלו את הטיפול המשולב של האור הבהיר והתרופה הפסיכיאטרית.

המחקר מעיד על יעילותו המשמעותית של טיפול באור, גם במקרי דיכאון שאינם מסוג הדיכאון העונתי, כלומר המקרים המוכרים בהם הייתה השיטה מוכרת ביעילותה עוד קודם.

לאור העובדה שהדיכאון שאינו עונתי הינו כמובן נפוץ הרבה יותר מדיכאון עונתי ופוגע בכ-5% מהאוכלוסייה, חשיבותו של המחקר היא בכך שהוכיח את יעילותה של שיטה נוספת בהתמודדות עם הדיכאון.

תרופות נוגדות דיכאון - ובפרט בופרופיון (וולבוטרין)

תרופות אנטי-דיכאוניות ממשפחת מעכבי הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI) או מעכבי ספיגה מחודשת של נוראפינפרין עשויות להפחית תסמינים של דיכאון עונתי. 

תרופת מרשם שנמצאה יעילה ביותר עבור SAD היא בופרופיון (וולבוטרין / זיבאן), תרופת NDRI, שעובדת על דופמין ונוראפינפרין (הרבה פחות על סרוטונין).

בופרופיון ניתנת, בלי קשר, כחלק מתהליך טיפולי של גמילה מעישון. איכשהו היא נמצאה יעילה בהפחתת התשוקה לניקוטין, 

כמו בכל הפרעה, היכרות עם אופייה והסימפטומים הנפוצים, עוזרים מאוד למטופלים "להתיידד" עמה ובמקרים רבים יוצרים רגיעה וביטחון החשובים מאוד להחלמה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לעזור להתמודד ולהכיל את המחשבות הדיכאוניות.

עם זאת, ישנם הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר:

פעילות גופנית בעצימות בינונית היא אחת הפעילויות שעוזרות למטופלים השרויים בדיכאון חורף להרגיש טוב יותר.

גם רכיבה על אופניים, פעילות אירובית בחדר כושר או בקבוצה, ריצה או שחייה משפרים את מצב הרוח.

מלטונין 

ידוע כבר שנים שבעיות שינה הן סממן מובהק של הפרעות מצב רוח. חשוב מכך, ידוע שאצל אנשים מדוכאים, עובר מעט מאוד זמן בין ההירדמות לבין תחילת הREM (כזכור בין ההירדמות לבין הREM אמורה להיות שנת SWS, שזה הזמן העיקרי שאנחנו צוברים מנוחה בשינה). 

השעון הביולוגי שלנו תלוי בגרעין מוחי שמכונה SCN הנמצא בתוך ההיפותלמוס. גרעין זה מעביר לבלוטת האיצטרובל את המסר מתי יש לשחרר מלטונין.

המלטונין- שנמצא בגוף ברמות גבוהות יותר לקראת הלילה- מסייע לאנשים להירדם מהר יותר ולישון ברצף, הוא שאחראי לווסת מצב של עייפת (ג'ט לג) והוא גם יכול למתן תחושות של עצבנות ולמנוע עייפות בשעות היום.

רמות המלטונין מושפעות מהחשיפה לאור ולחושך, ומשפיעות בתורן על המצב הרגשי והגופני. בחושך' רמות המלטונין עולות ויחד אתן עולה גם תחושת העייפות. חשיפה לאור בשעות הלילה- כולל לאור הכחול של הטלוויזיה, סמארטפונים ומסכים אחרים- פוגע בשחרור המלטונין ומקשה על ההירדמות. 

שימוש באור אדום במקום זאת עוזר לשמור על רמות המלטונין הרצויות וכן החשכת הבית כשעה לפני ההירדמות. אחת הבעיות שקשורות לרמות המלטונין הוא הדיכאון העונתי, שמופיע בתקופת החורף במיוחד בארצות קרות, ונובע מחסר בחשיפה לשמש. הטיפול השכיח לבעיה זו היא באמצעות חשיפה לתרפיה באור.

לאחרונה נצברות עדויות מחקריות על כך שחשיפה לאור מסייעת גם בדיכאון רגיל (דיכאון מז'ורי) משום שהיא מווסתת את השעון הביולוגי בגוף. מחקר שנערך לאחרונה במשך שמונה שבועות בהשתתפות 122 מבוגרים הסובלים מדכאון בינוני עד חמור הוכיח שטיפול באור יעיל יותר מפרוזאק, אף שטיפול באור בשילוב פרוזאק מועיל אף יותר.  

חשוב לזכור שטיפולים משלימים ובפרט כאלה המערבים נטילה של הורמונים או חומרים אחרים, יכולים לפגוע בטיפולים אחרים.

על כן, יש להיוועץ ברופא על כל שינוי במינוני התרופות או בחירה בסוג טיפול כזה או אחר.

צורך מוגבר בשינה בחודשי החורף

אנחנו אנשים זקוקים ליותר שינה בחודשי החורף?

לפי מחקר עדכני התשובה חיובית (Seidler et al, 2023):

במהלך החורף, הקצב הצירקדי של הגוף מושפע מהיעדר אור שמש, מה שעלול להוביל לשיבושים בדפוסי השינה. המצב הזה יכול לגרום להרגשת עייפות חזקה יותר במהלך היום לצד קושי להירדם בלילה.

בנוסף, במזג אוויר קר הגוף צריך לעבוד קשה יותר כדי לשמור על הטמפרטורה שלו, מה שיכול גם לתרום לתחושות של עייפות.

יש עוד שיטה אנקדוטלית שלא נבדקה מעולם, שנקראת ״נעבור את החורף ואחר כך נראה״.

פיתח אותה מיכה שטרית:

דיכאון קיץ

לאור העובדה שבישראל שלנו יש למעלה מ-300 ימי שמש בכל שנה, ושבעולם כולו קיימים תהליכי התחממות גלובלית שמשפיעים על הנפש, ורק הולכים ומתחזקים, עולה שאלה - האם ניתן לדבר על דיכאון עונתי שאינו בלעדי לחורף?

מומחים ופסיכולוגים מדברים על תופעה חדשה יחסית, שנפקדת בינתיים ממדריך האבחנות הפסיכיאטרי - דיכאון קיץ.

דיכאון בעונת הקיץ מופיע ברבעון השלישי של השנה, בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. הוא מתאפיין בלחץ נפשי גבוה יותר, בשינוי שגרה בעבודה, בהורות ובמשפחה ובהוצאות כספיות שקשורות לחופשות משפחתיות (שבפני עצמן מהוות לעיתים קרובות מקור לסטרס). הכל נראה דחוס יותר, מיוזע יותר ומעצבן יותר. אז דיכאון קליני זה לא, אבל פגיעה משמעותית ברווחה הנפשית בהחלט רלוונטית כאן.

דיכאון קיץ קשור בנדודי שינה, תיאבון ירוד, חוסר שקט, עלייה בחרדה ועצבנות, ואפילו אפיזודות של התנהגות אלימה (Noonan, 2023).

בנוסף לימים הארוכים יותר, SAD בקיץ קשור אולי לטמפרטורות חמות יותר, עלייה באבקנים או לחות. מטופלים עשויים להתעורר מוקדם יותר או להישאר ערים מאוחר יותר ככל שכמות אור היום עולה. SAD קיץ קשור גם לירידה במלטונין, מה שמקשה על ההיסחפות להירדם. בנוסף, שיבוש השגרה עשוי לשחק תפקיד גם ב-SAD הקיץ.

יולי אוגוסט והחופש הגדול מביאים עמם גם לחץ חברתי מוגבר לעשות חיים, שיהיה מה לשתף באינסטגרם.

יוצא שמה שאמור להיות תקופה שמזמינה חיבור לאושר פנימי הופך למכונה תובענית שמייצרת ציפיות לא מציאותיות, בערך כמו הסטרס שמעוררת חתונה.

קשר בין דיכאון עונתי ל-OCD

מחקרים קליניים מבוקרים מלמדים כי הנוירופיזיולוגיה הבסיסית של SAD ו- OCD די דומה: גם בדיכאון עונתי וגם בהפרעה טורדנית-כפייתית קיים תפקוד לקוי של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין.

החוקרים הטורקים שעלו על הקשר בין שתי ההפרעות מצביעים הראו גם כי שכיחותה של OCD עולה לרמה הגבוהה ביותר בסתיו, וכי טיפול באמצעות אור, המשמש גם לטיפול ב- SAD, הוכח יעיל עבור מטופלים הסובלים מ- OCD.

בואו לדבר עם מישהו

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון: 

16 בדצמבר 2023

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

כתיבה:

שייקו ברדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

סמדר שטינברג, MA,

ביבליותרפיסטית, זוכת פרס ספיר

מטפלים בדיכאון לפי יישובים

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

מקורות: 

ענת ניסני, מערכת דוקטורס. 2018. דיכאון קיץ: יש כזה דבר? https://www.doctors.co.il/medical-articles/251956/

American Psychiatric Association. (2023). APA Public Opinion Polls. https://www.psychiatry.org/news-room/apa-public-opinion-polls

Conscious Life News. (2017, August 28). The Many Benefits of Melatonin: Assists in the Treatment of Depression, Auto-Immune Disease, and Cancer. http://consciouslifenews.com/many-benefits-melatonin-assists-treatment-depression-auto-immune-cancer/11121298/

Green, N. H., et al. (2015). Photoperiod Programs Dorsal Raphe Serotonergic Neurons and Affective Behaviors. Current Biology.

Hohm, I., Wormley, A. S., Schaller, M., & Varnum, M. E. W. (2023). Homo temporus: Seasonal Cycles as a Fundamental Source of Variation in Human Psychology. Perspectives on psychological science: a journal of the Association for Psychological Science. Advance online publication. https://doi.org/10.1177/17456916231178695

Lam, R., & Levitan, R. (2000). Pathophysiology of seasonal affective disorder: A review. Journal of Psychiatry and Neuroscience, 25(5), 469–480.

Magovern, M. K., & Crawford-Faucher, A. (2017). Extended-Release Bupropion for Preventing Seasonal Affective Disorder in Adults. American Family Physician, 95(1), 10-11. PMID: 28075103

Melrose, S. (2015). Seasonal Affective Disorder: An Overview of Assessment and Treatment Approaches. Depression Research and Treatment, 2015, 178564.

Munir, S., & Abbas, M. (2023). Seasonal Depressive Disorder. StatPearls Publishing.

Noonan, S. J. (2023, August 15). The Other SAD: Summer Seasonal Affective Disorder. Psychiatric Times. https://www.psychiatrictimes.com/view/the-other-sad-summer-seasonal-affective-disorder

Roecklein, K. A., & Rohan, K. J. (2005). Seasonal Affective Disorder: An Overview and Update. Psychiatry (Edgmont), 2(1), 20–26.

Seidler, A., Weihrich, K. S., Bes, F., de Zeeuw, J., & Kunz, D. (2023). Seasonality of human sleep: Polysomnographic data of a neuropsychiatric sleep clinic. Frontiers in Neuroscience, 17, 1105233. https://doi.org/10.3389/fnins.2023.1105233

WebMD. (2022, September 28). Seasonal Affective Disorder (SAD) - Topic Overview. https://www.webmd.com/mental-health/tc/seasonal-affective-disorder-sad-topic-overview#1