דיכאון לפני לידה - תסמינים, טיפולים ומחקרים על דיכאון בהריון

דרג פריט זה
(31 הצבעות)
 דיכאון בהריון דיכאון בהריון

 

דיכאון בהריון

טיפולים מבוססי מחקר לדיכאון לפני הלידה

 

מהו דיכאון לפני הלידה?

דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה  (שנקרא גם דִּכָּאוֹן בהריון / דִּכָּאוֹן פרה-נטלי / דִּכָּאוֹן טרום לידתי / Prenatal depression) מהווה הפרעה נפשית שכיחה, הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב: 

ההערכה המחקרית היא כי 16%-20% מכלל הנשים בהריון חוות דיכאון במהלך ההריון.

כמו כן, לדיכאון לפני הלידה יש השלכות שליליות ארוכות טווח מוכחות ובכוחו להעצים סיכון נפשי בקרב הנשים המתמודדות, בני הזוג, הילדים הגדולים יותר בבית והמשפחה הסובבת.

 

 

תסמינים של דיכאון בהריון

דיכאון בהקשר של הריון ולידה מקושר בדרך כלל בדעת הקהל לדיכאון אחרי לידה. יחד עם זאת, דיכאון שכיח למדי במהלך ההריון עצמו, ובו נתמקד במאמר זה. 

סימפטומים מרכזיים

  • חרדה מופרזת ואינטנסיבית לגבי בריאות התינוק
  • היענות נמוכה לפרגון וביטויי אישור של הסביבה 
  • שימש בחומרים - עישון, אלכוהול וסמים פסיכואקטיביים (כולל גראס)
  • מחשבות אובדניות
  • שינויים קיצוניים במשקל, שאינם נובעים ישירות מהפיזיולוגיה של ההריון 
  • קשיי שינה - שינת יתר או שינה מועטה מדי

 

  

סיכונים של דיכאון בהריון

ההפרעה קשורה לסיכון בלידה עצמה, להסתברות גבוהה יותר להפלה, למשקל לידה נמוך וללידה מוקדמת.

בנוסף, ילדים שנולדו לאימהות שסבלו מדיכאון בזמן ההריון נמצאים בסיכון מוגבר לעיכובים קוגניטיביים ולבעיות התנהגותיות.

לחץ ודיכאון במהלך ההריון קשורים גם לסיכון מוגבר העובר יפתח בבגרות מחלות מטבוליות, וכן הפרעות נפשיות בהתבגרות ובבגרות, כמו דיכאון וחרדה.

התופעה מופיעה בכל אוכלוסיה, ובוודאי שאינה שמורה רק ל'הפתעות' של הריונות לא מתוכננים - היא פוקדת באותה מידה אמהות המצפים בכיליון עיניים להריון וללידה, גם לאחר טיפולי פוריות וגם במשפחות חד הוריות וחד מיניות. 

 

 

איך דיכאון בהריון משפיע על הילד?

ההשפעות השליליות של דיכאון אימהי במהלך ההריון, או בחודשים הראשונים לחיי התינוק, על בריאותם הפיזית והנפשית של הילדים מוכחת היטב בעשרות מחקרים.

לאחרונה אף אף פורסם מחקר לפיו התמודדות האם עם דיכאון בהריון קשורה בפגיעה קשה במערכת החיסונית של הילדים. 

 

על פי נתוני האגודה האמריקאית למיילדות וגניקולוגים (ACOG) , בין 14-23% מהנשים ייאלצו להתמודד עם תסמינים של דיכאון במהלך ההריון ו-6-14% מההריוניות תיעזרנה בתרופות נוגדות דיכאון. 

שינויים הורמונליים משנים את האיזון הביוכימי במערכת העצבים המרכזית ומשפיעים ישירות הפרעות דיכאון וחרדה במהלך ההריון . אלה יכולים להיות להחמיר על ידי מצבים חיים קשים, אשר עלולה לגרום לדיכאון במהלך ההריון.

 

 

 

PRE NATAL DEPRESSION

 

 

משפטים עם כוונה מנחמת, שגורמים להגברת הלחץ הנפשי:

"ילדים זה שמחה... בטוח שתוכלי להתגבר על זה, ואז הכל ירגיש טוב יותר..."
 

 

 האם תרופות נוגדות דיכאון מסוכנות במהלך ההריון?

המחקרים לגבי בטיחות השימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות מודרניות לנשים בהריון העלו עד כה תוצאות מעורבות לגבי הנזק הפוטנציאל. התרופות חוצות את השליה ועלולות להסב נזקים לעובר, מה שמטריד חוקרים ורופאים רבים.  

לפי מחקרים, השימוש בתרופות נוגדות דיכאון במהלך ההיריון קשורים לתסמינים חולפים שמופיעים אצל 30% מהתינוקות שנחשפו לנוגדי דיכאון. התסמינים כוללים עצבנות ורעידות שחולפים באופן מלא תוך מספר ימים, כאשר במקרים נדירים הם יימשכו עד שבועיים. עם זאת, מחקר חדש מעלה כי  נשים שהשתמשו בתרופות NON-SSRI נמצאו בסיכון גבוה פי 3.5 מהיריון להפלה במהלך השליש הראשון בהשוואה לנשים שלא השתמשו בתרופות נוגדות דיכאון. נתונים סותרים אלו מעלים חוסר וודאות ביחס לשימוש בתרופות בזמן ההיריון ובהנקה.

ללא קשר לתוצאות, שכאמור עדיין אינו בהירות במלואן, מטופלות רבות חוות תוצאות מאכזבות מטיפולי פסיכופרמקולוגיים ופסיכותרפיה. 

חשוב לציין כי נדרש כאן ייעוץ רפואי מושכל כדי לנהל סיכונים בתבונה: למרות שיש לתרופות פסיכיאטריות תופעות לוואי על האם והעובר, קיימים סיכונים לא פחות גבוהים בהפרעה עצמה. במידה ותרופות מופסקות במהלך ההריון, עולה סיכון גבוה יותר להחמרת הדיכאון. משך ומספר אפיזודות הדיכאון טרם ההריון הם המנבאים היעילים ביותר של דיכאון במשך ההריון. גורמי סיכון אחרים כוללים היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון אחרי לידה והיסטוריה של שינויים במצב הרוח בהקשר של מניעת הריון.

תרופות לא צריך להיות מופסקות אוטומטית עקב הריון - הצעד הנכון הוא להתייעץ עם רופא. 

 

חלק מהנשים מעדיפות להימנע מהטיפולים המקובלים, ולפנות לטיפולים אינטגרטיביים המשלבים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים.

 

POSTPARTUM DEPRESSION PSYCHOTHERAPY

 

 

סיכון לאובדנות

נשים בהריון מצויות בסיכון ורמת פגיעות גבוהה לפיתוח הפרעות פסיכיאטריות, אבל לא רק.

הסיכון מתרחב גם לסכנה אובדנית. גורמי סיכון להתאבדות כוללים היסטוריה של פגיעה עצמית או ניסיונות התאבדות בעבר, מחשבות אובדניות, היסטוריה משפחתית של התאבדות, תחושת עקביות של חוסר תקווה והתעללות גופנית בילדות, כאשר התעללות מינית והזנחה קשורות באופן משמעותי לניסיונות התאבדות ולמחשבות על התאבדות אצל הריוניות. 

 

סיכון לדיכאון בהריון שני

אמהות ואבות מוטרדים באשר להסתברות של פריצת דיכאון נשנה במהלך ההריון השני, זאת לאחר דיכאון שפקד את האם במהלך ההריון הראשון או לאחר הלידה.

קשה להעריך במדויק, שכן קיימים משתנים רבים שמשחקים תפקיד בהישנות דיכאון פרה-נטלי, אך עדויות מחקריות מדברות על 30% הישנות בדיכאון לפני הלידה, במידה והופיעה כבר אפיזודה דיכאונית בהריון הראשון

ההסתברות להישנות של דיכאון דו-קוטבי, שמתאפיין בתנודתיות במצבי הרוח, גבוהה אף יותר: סביב 50% של חזרתיות בהריון השני.

כאשר מדובר על שיבה של אפיזודה פסיכוטית לאחר הלידה, ההסתברות לפסיכוזה נוספת מטפסת כבר ל-70%.

טיפולים פסיכולוגיים בדיכאון במהלך ההריון 

כמו בכל מצוקה נפשית, עזרה פסיכולוגית ממוקדת עשויה לסייע גם בטיפול בדיכאון לפני הלידה.  

אם את מחפשת את השיטה שעובדת לפי מחקרים עדכניים, אנו ממליצים על אחת מ-2 השיטות שנמצאו יעילות עבור נשים המתמודדות עם דיכאון בהריון:

  • טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT): מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים ושינוי דפוסי התנהגות
  • טיפול בין אישי (IPT): פסיכותרפיה בין-אישית פועלת לשיפור היחסים והתפקוד החברתי באמצעות טכניקות וכלים שמסייעים נקודתית בהפחתת מצוקה.

 

 

טיפולים אלטרנטיביים בדיכאון לפני הלידה

 

להלן רשימת הטיפולים והמידע המחקרי לגביהם:

אימון גופני     

אימון גופני נמצא כבעל השפעות דומות לפסיכותרפיה ופרמקולוגיה בטיפול בהפרעת הדיכאון, לכן דיכאון פחות נפוץ בקרב נשים פעילות.  פעילות גופנית בזמן ההיריון נחשבת כבטוחה בדרך כלל, פרט לצלילה ולפעילויות ספורט עם סיכון גבוה לפגיעה באזור הבטן. עם זאת, חשוב להתייחס כמובן לסיבוכים רפואיים שונים ולרמת הכושר הכללית של ההריונית. מחקרים הראו שיפורים משמעותיים בדיכאון שלפני הלידה בעקבות פעילות גופנית, במיוחד יוגה.

יש לציין כי הפסקה של פעילות גופנית סדירה מעלה תסמיני דיכאון, וזה מאפיין נשים יותר מגברים, כך מעלה סקירת ספרות שבחנה שישה מחקרים עם 152 משתתפים ומשתתפות מבוגרים שהתאמנו במשך 30 דקות לפחות, שלוש פעמים בשבוע, למשך שלושה חודשים לפחות. 

Yoga Decreses Depression

יוגה

האם יוגה מפחיתה תסמיני דיכאון? 

כן. 

מחקר שפורסם ב-2019 בחן את ההשפעה של אימוני יוגה סדירים על מתמודדים ומתמודדות עם דיכאון קליני.

החוקרים בחנו 15 משתתפים/ות שסבלו מדיכאון קליני ולקחו חלק בתכנית לאימון יוגה לאורך תריסר שבועות. הם השתתפו בשני שיעורים שבועיים של שעה וחצי כל אחד והשלימו גם שיעורי בית של 30 דקות בין מפגש למפגש, שכללו בעיקר משימות נשימה.

לאחר 12 שבועות מדדו החוקרים את הפעילות המוחית של משתתפי המחקר, באמצעות טכניקות להדמיה מוחית ובאמצעות שאלונים מוכרים להערכת מצב הרוח. התוצאות הראו כי הסימפטומים הדיכאוניים של המתאמנים השתפרו מאוד, ממש עד לרמה הסימפטומטית של מי שאינו סובל כלל מדיכאון. המחקר מצא גם כי תסמיני חרדה, שנמצאים בדרך כלל במתאם גבוה עם דיכאון, פחתו באופן משמעותי. 

 

 

 

ארומתרפיה

ארומתרפיה היא היא טיפול המבוסס על הרחה של תמציות צמחים טבעיות.

הטיפול נחשב בטוח, שכן אינו פולשני, הוא משפיע באופן ישיר על מערכת העצבים - ריח שעובר ישר מהאף למוח -  משתחרר דרך מערכת הנשימה, הכבד והכליות ולכן אינו מצטבר כפסולת מסכנת בגוף. בנוסף, ארומתרפיה מיושמת באמצעות טיפול עצמי, בלי כל תלות במקום או בזמן. 

 

 

לבונה  

לבונה הוכחה כחומר אנטי-דיפרסנטי:

מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן הַמִּדְבָּ֔ר כְּתִֽימְר֖וֹת עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מֹר֙ וּלְבוֹנָ֔ה..
(שיר השירים, ג', פסוק ו')

מחקר חדש ויצירתי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות ג'ון הופקינס והאוניברסיטה העברית בירושלים העלה כי הרחת קטורת לבונה הוכחה כחומר פסיכואקטיבי מפחית דיכאון.

  GROUP Psychotherapy

 

לבנדר

לבנדר (בעברית - אזוביון) הוכח כחומר טבעי המקל על לחץ וחרדה ומסייע בהרגעה נפשית.

לשמן לבנדר יש היסטוריה בת אלפי שנים - המצרים והיוונים כבר נעזרו בה כאמצעי להקלה רגשית ולטיפולים גופניים שונים. 

המדע של ימינו מאשר את תובנות העבר:

הפעילות הביוכימית של תמציות לבנדר מתבצעת דרך החומר לינאלול (Linalool), תמצית טבעית המצויה בכ-200 צמחים ומסייעת גם בהפחתת כאב, שיפור איכות השינה, אקנה, זיהומים בקטריאליים ודלקות.

לינאלול יוצרת השפעות מרגיעות על המוח, באמצעות עירור של קולטני GABA בנוירונים סנסוריים לריח הממוקמים באף. 

 

 

 

השתתפות בקבוצות

תכניות תמיכה עשויות לצמצם דיכאון לאחר לידה. דוגמה, קבוצה המכונה Centering Pregnancy בארה"ב מבוססת על טיפול 'ממוקד לקוח' ומיועדת לנשים לקראת לידה.

הקבוצה מונה 8-10 נשים וכוללת 10 מפגשים, כאשר כל מפגש אורך בין שעה וחצי לשעתיים.

המפגש כולל תמיכה קבוצתית ומתן הסבר אודות נושאים כמו תזונה, דאגות נפוצות, ניהול מתחים ולחצים, צירי לידה ולידה, הנקה וטיפול בתינוק.

תוצאות חיוביות נצפו בקרב המשתתפות בקבוצה במהלך ההיריון ולאחר הלידה כולל סיכון מופחת לפיתוח דיכאון לאחר לידה.

כמו כן, קיימות תכניות המבוססות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכוללות 5 שלבים: הכנה לקראת בואו של התינוק, הלידה והינקות המוקדמת, האמצעית והמאוחרת. כלומר, התכניות מתחילות מהשבוע ה-30 של ההיריון ועד 10 חודשים לאחר הלידה. 

חשוב לציין כי ההמלצות המקצועיות לקבוצות תמיכה מתאימות להריוניות הסובלות מדיכאון קל עד בינוני , אך דיכאון עמוק מחייב שילוב של פסיכותרפיה ותרופות.

 

יוגה

יוגה כוללת אימון גופני, מנטאלי ורוחני. במחקרים שנערכו נמצא כי השתתפות בתכנית יוגה של 12 שבועות צמצמה באופן משמעותי את שיעורי הדיכאון והחרדה בקרב נשים הרות, בעיקר יוגה משולבת (פראניאמה, מדיטציה או הרפיה עמוקה).

 

 

הכנה לקראת הלידה

יש יתרונות רבים בנכונותה של ההריונית מכינה את עצמה ואת הסביבה לקראת התקופה שלאחר הלידה, כמו הקניית מידע לגבי חשיבותן של שינה, תזונה ורגיעה. הכנה של האחים הבוגרים וקריאה על סוגיות כמו קנאת אחאים. 

 

 

דיקור (Acupuncture)

השימוש בדיקור בקרב נשים הרות עם דיכאון מג'ורי הראה שיפור ברמת הדיכאון, הוא נחשב ליעיל ובטוח לשימוש בזמן ההיריון.

 

טכניקת 'אור בהיר'

אור יום משפיע לחיוב על מצב הרוח, וגם להיפך, חשיכה משפיעה עליו לרעה. 

נשים המצויות בהריון מתקדם במהלך החורף הן בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר הלידה, בהשוואה לנשים ששלהי הריונן מתרחש בחודשי הקיץ, חודשים בהם מספר שעות האור ביממה רב יותר, כך לפי מחקר חדש.

טיפול באמצעות טכניקות 'אור בהיר' נמצא יעיל הן בעבור דיכאון עונתי והן בעבור דיכאון לא עונתי. מדובר באמצעי זול שניתן לשימוש ביתי. יחד עם זאת, התוצאות של השימוש בו עבור דיכאון סמוך ללידה אינן חד-משמעיות, חלקן מצביעות על הפחתת הדיכאון וחלקן לא.

 

אומגה 3- חומצות שומן

אומגה 3 נמצאה יעילה בטיפול בדיכאון מג'ורי ובסימפטומים דיכאוניים (בייחוד בדיכאון קוגניטיביאך היעילות אינה מוכחת בדיכאון המופיע בפרק הזמן הסמוך ללידה.

מסקירת הספרות נמצאו 7 מחקרים מבוקרים . מניתוח התוצאות עולה כי לפחות 3 מהם מעידים על שינוי חיובי כתוצאה מצריכה של אומגה 3 בהפחתת דיכאון לפני הלידה. באופן כללי, התוצאות הן מעורבות, עם נטיה לכיוון חיובי ודרושים עוד מחקרים. בכל מקרה, לא דווח על סכנה לאם או לעובר כאשר ההריונית צורכת חומצת שומן זו.

תוספי תזונה של אומגה 3 נחשבים בטוחים לשימוש ומועילים לבריאות הכללית ומסייעים בהקלה על השלכות הלידה. לאור זאת, יש לשקול שימוש בתוספים אלו גם עבור נשים המתמודדות עם דיכאון מג'ורי או נשים שהן בעלות סיכון לפיתוח דיכאון בזמן הסמוך ללידה.

מאכלי ים הם כנראה מקור מצוין לאספקה טבעית של אומגה 3 ואומגה 6, כך לפי מחקר שהשווה בין תושבי שני איים ליד אוסטרליה, באחד מהם צורכים התושבים שפע של תזונה מדיג, בעוד באי הסמוך נוהגים התושבים לזלול מזון מהיר.

הממצאים אינם מפתיעים:

תושבי האי המרוחק יותר, שכמעט ואינם צורכים ג'אנק פוד, סובלים מחסך בחומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6, הקשורות באופן ספציפי לפיתוח חסינות ועמידות גופנית מפני דיכאון.

  

חומצה פולית

במחקרים שנערכו נמצא קשר רמות נמוכות של חומצה פולית במהלך ההריון לבין סיכון לפיתוח דיכאון, נזקים מוחיים אצל היילודים ואף פסיכוזה בהמשך החיים,  לבין רמות נמוכות של חומצה פולית המהלך ההריון. 

 

 

 

ס-אדנוזיל-ל-מתיונין (s-adenosyl methionine)

SAMe הינו תוסף תזונה של חומצת אמינו המסייע לתפקודי המוח ולהקלה בסימפטומים דיכאוניים. אף על פי שהוא נחשב כבטוח לשימוש בטיפול בכולסטזיס בזמן ההיריון, אין עדויות ליעילותו בטיפול בדיכאון טרום לידתי ולכן הוא אינו מומלץ לשימוש.

 

 

קשיבות (מיינדפולנס)

קשיבות הינה מיומנות המשפרת מגוון רחב של בעיות פיזיות ונפשיות. בניסוי שנערך השתתפו 10 נשים הרות שאובחנו עם דיכאון מג'ורי וקיבלו טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT).

תוצאות הניסוי הצביעו על שיפור משמעותי בשיעורי הדיכאון, הלחץ והחרדה. השיפור אף נמשך כ-6 שבועות לאחר הלידה. ממצאים אלו תומכים בשילוב תרגולי מיינדפולנס בשיעורים של הכנה ללידה.

לסיכום, מיינדפולס מהווה גורם המפחית סיכון לפיתוח חרדה ודיכאון בפרק הזמן הסמוך ללידה.

אם ברצונך לפתח את היכולת לקשיבות ולוויסות עצמי במהלך תקופת ההריון ואחריו, את מוזמנת לקבוצת תרגול מיינדפולנס בתל אביב.  

 

mindfulness in DBT Therapy

 

 

ביופידבק- השתנות קצב הלב

השימוש בביופידבק של השתנות קצב הלב כטיפול משלים עשוי לסייע בשיפור תוצאות הטיפול בדיכאון מג'ורי. מחקר שנערך הראה שיפור משמעותי ברמת החרדה והמצב הנפשי של נשים שהתמודדו עם דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים.

 

תוספי מזון מולטי-ויטמינים  

תוספי מזון שונים מסייעים בשיפור מצב הרוח אך אין עדות ליעילותם בהפרעות מצב רוח בפרק הזמן הסמוך ללידה, אף על פי שנשים רבות נוטלות אותם בכדי לטפל בהפרעות החרדה והדיכאון. יש צורך במחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר את ההשפעות שלהם על בריאות האישה ההרה והעובר.

 

 

נחושת

קיימת השערה כי קיים קשר בין דיכאון לאחר לידה ובין נחושת הממלאת תפקיד במגוון תהליכים פיזיולוגיים כגון סינתזה בין-עצבית, תפקוד ודיכאון. רמות הנחושת עולות בצורה יציבה ונורמלית במהלך ההיריון וחוזרות במהירות לרמות התקינות (שהיו לפני הלידה) זמן קצר לאחר הלידה. אולם, בקרב נשים בעלות היסטוריה של דיכאון לאחר לידה רמות הנחושת גבוהות משמעותית  בהשוואה לנשים שלא חוו דיכאון לאחר לידה. יחד עם זאת, עדיין אין ידע מספק בנושא בכדי לקבוע מסקנות חד-משמעיות באשר לטיפול ברמות הנחושת. 

 

קנאביס

שימוש בקנאביס נפוץ מדי בקרב נשים בהריון. לא הרבה ידוע על ההשפעות של עישון קנאביס בזמן ההריון, אולם מחקר חדש שנערך בסן דייגו שבקליפורניה (מדינה בה מאושר שימוש בקנאביס לצרכי פנאי) מרמז על ההשלכות הבעייתיות של עישון מריחואנה אצל אמהות טריות.

החוקרים מצאו כי אמהות מניקות מעבירות לתינוק למעלה ממחצית מכמות ה-THC - הרכיב הפסיכואקטיבי בגראס - באמצעות שומנים בחלב האם. 

 

חוקרים בדקו את השפעת הסם על חולדות: האם חשיפה חוזרת ונשנית לעישון קנאביס בזמן ההריון תשנה את הגמישות הקוגניטיבית של העובר בבגרותו (כלומר, את יכולת המוח להתאים ולעצב את עצמו בהתאם לנסיבות ומצבים שונים)?

תוצאות המחקר מלמדות כי החשיפה לקנאביס לא השפיעה מהותית על למידה אבל כן פגעה ביכולת הצאצאים לשנות אסטרטגיה קוגניטיבית  בעת הצורך. 

 

 

מסקנות וראיית הנולד 

העשורים הקרובים מבשרים על עליה בקשיים הנפשיים של נשים במהלך 'פרויקט ההיריון'. כבר כיום ניתן לראות עליה חדה בשיעור ההריוניות המתמודדות עם דיכאון לפני הלידה, בהשוואה לדור הקודם, כלומר כמחצית מהנשים סובלות יותר מדיכאון במהלך ההיריון בהשוואה לאימותיהן. 

לחץ כרוני, חוסר בשינה, הרגלי אכילה, אורח חיים בלתי פעיל והקצב המהיר של החיים המודרניים הכולל לחץ כלכלי ותעסוקה, עשויים לתרום לשכיחות גוברת של דיכאון בקרב צעירים באופן כללי. השפעתם של אלה משמעותית עוד יותר כאשר אישה נכנסת להיריון, מה גם שהדור הנוכחי של האמהות החדשות חווה שינויים מהירים בטכנולוגיה, ובמדיה החברתית בפרט, אשר בכוחם לתרום ולהעצים תחושות של דכאון, בידוד חברתי ולהדגיש שינויים ביחסים חברתיים.

בנוסף, נשים בהיריון צפויות לעמוד בפני לחצים ייחודיים וספציפיים בסטטוס ההורי החדש אליהן הן עוברות שיעור הנשים המשתלבות בשוק העבודה גדל באופן משמעותי ביחס לדורות הקודמים, והדרישות הגבוהות והלחצים בעבודה תורמים גם הם לתסמינים דכאוניים אצל אמהות. ישנו קושי ליצור איזון בין עבודה לבית וגידול המשפחה ולעיתים ישנה תחושה שזה "יותר מדי להתמודד איתו" .

דיכאון של נשים בהיריון מקבל כיום ביטוי שונה מהמוכר, הוא כולל יותר הצפה רגשית ולחץ נפשי חריף, פחות תחושות של "דאון" והשטחה רגשית.

ההנחיה העיקרית לנשים בהריון היא להמשיך ככל הניתן את אורח החיים שהן ניהלו לפני ההיריון מאשר לשנות ולהפחית תרופות בעיצומם של שינויים הורמונאליים. יחד עם זאת, יש לשקול גם את ההשפעות הביוכימיות, הפסיכולוגיות והבינאישיות השליליות של הבחירה להימנע מטיפול בדיכאון המופיע בסמוך ללידה. נשים שמפחיתות את מינון התרופות סמוך ללידה נאלצות להתמודד בדרך כלל עם חזרתם של סימפטומים אשר עשויים לסכן את בריאותן ואת בריאות העובר.     

 

אפליקציה לטיפול בדיכאון בזמן ההיריון

הפיתוח החדשני מגובה במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה ובו נדגמו 72 נשים בהיריון המדווחות על סימפטומים דיכאוניים. כל הנשים התקינו אפליקציות המדווחות באופן יומיומי, במשך שמונה ימים, על שינויים במצב הרוח שלהן. נשים אלו הושוו לקבוצה נוספת, שדיווחה על שינויים במצב הרוח באופן יזום באמצעות פורטל שירותים רפואיים. נמצא שנשים שהשתמשו באפליקציה, קיבלו יותר שיחות טלפון מאנשי בריאות הנפש גם כאשר לא יזמו פנייה בעצמן. בנוסף, תחושת השליטה שלהן במצבן הרפואי, כפי שדיווחו היו גבוהות הרבה יותר.

נמצא שכמות שיחות הטלפון שמקבלים מטופלים במצבי דיכאון משפרים באופן כללי את מצב הרוח שלהם. במחקר זה, הנשים שהשתמשו באפליקציה העוקבת אחר מצב הרוח שלהן, קיבלו עקב כך יותר טלפונים מגורמים רפואיים והדבר שיפר את מצב הרוח הכללי שלהן. בנוסף, סימפטומים המאפיינים חרדה, שנלווים בדרך כלל לדיכאון בהיריון פחתו גם הם באופן משמעותי.

פיתוח חדשני זה, על אף שמידת יעילותו בהפחתת דיכאון דורשת מחקרים נוספים, מעלה סוגיה חשובה אודות השליטה של אנשים בחייהם בעידן הדיגיטל: התקופה בה אנו חיים מתאפיינת בשליטה, ניטור ובקרה גבוהים מאוד שפועלים עלינו לעתים מבלי שאנו מודעים להם.

יתכן שאפליקציות לעזרה נפשית, המשמשות מטופלים כדרך יעילה ליצירת קשר עם הפסיכולוג המטפל , מפחיתות את היוזמה האישית ובטווח הארוך את לקיחת האחריות על האספקטים השונים בחיים. עם זאת, ניכר שבטווח המיידי, עבור הנמצאות בקבוצות סיכון, הטכנולוגיה משמשת כהצלת חיים של ממש.

 

 

 

 

 

סיכמו: שיר אינדיג, שייקו ברנדווין, דורון עמרן וצוות מכון טמיר

מקורות:

 

האם מותר לך לקחת תרופות נגד דכאון או חרדה בזמן ההיריון? ד"ר יעל פסטרנק, המרכז הרפואי מאיר. מתוך מדור הורים באתר חדשות 10: https://www.10.tv/parents/169216

שני פרידן גפן (2018). נשיא מכון ויצמן: "לסטרס השפעה על החיווט המוחי; יש קשר בין הלחץ של האם בהריון לבין מחלות בבגרות". מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001258761

 

Beck CT. The effects of postpartum depression on maternal-infant interaction: a meta-analysis. Nurs Res. pp. 298–304

Byatt N, Deligiannidis KM, Freeman MP. Antidepressant use in pregnancy: a critical review focused on risks and controversies. Acta Psychiatr Scand. 2013;127:94-114.

Chan, J., Natekar, A., Einarson, A., & Koren, G. (2014). Risks of untreated depression in pregnancy. Canadian Family Physician, 60(3), 242–243.

Hedegaard M, Henriksen TB, Sabroe S, Secher NJ. Psychological distress in pregnancy and preterm delivery. BMJ. pp. 234–239

Kim, D. R., O’Reardon, J. P., & Epperson, C. N. (2010). Guidelines for the Management of Depression During Pregnancy. Current Psychiatry Reports, 12(4), 279–281. http://doi.org/10.1007/s11920-010-0114-x

Misri S, Oberlander TF, Fairbrother N, Carter D, Ryan D, Kuan AJ, et al. Relation between prenatal maternal mood and anxiety and neonatal health. Can J Psychiatry. pp. 684–689

Nulman I, Rovet J, Stewart DE, Wolpin J, Gardner HA, Theis JG, et al. Neurodevelopment of children exposed in utero to antidepressant drugs. N Engl J Med. pp. 258–262

Ramoz LL, Patel-Shori NM. Recent changes in pregnancy and lactation labeling: retirement of risk categories. Pharmacother. 2014;34:389-395. 

Eryilmaz H et al. Association of prenatal exposure to population-wide folic acid fortification with altered cerebral cortex maturation in youths. JAMA Psychiatry 2018 Jul 3; [e-pub]. (https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2018.1381)

Evans-Hoeker, et al. Major depression, antidepressant use and male and female fertility. Fertility and Sterility. https://doi.org/10.1016/j.fertnstert.2018.01.029

Morgan, Julie A. et al. (2018). Does ceasing exercise induce depressive symptoms? A systematic review of experimental trials including immunological and neurogenic markers Journal of Affective Disorders , Volume 234 , 180-192

Ulmer‐Yaniv A, Djalovski A, Priel A, Zagoory‐Sharon O, Feldman R. Maternal depression alters stress and immune biomarkers in mother and child. Depress Anxiety. 2018;1–13. https://doi.org/10.1002/da.22818

Ryan, D., Milis, L., & Misri, N. (2005). Depression during pregnancy. Canadian Family Physician, 51(8), 1087–1093.

Wichman, C. L., & Stern, T. A. (2015). Diagnosing and Treating Depression During Pregnancy. The Primary Care Companion for CNS Disorders, 17(2), 10.4088/PCC.15f01776

Yonkers, K. A., Wisner, K. L., Stewart, D. E., Oberlander, T. F., Dell, D. L., Stotland, N., … Lockwood, C. (2009). The management of depression during pregnancy: a report from the American Psychiatric Association and the American College of Obstetricians and Gynecologists,. Obstetrics and Gynecology, 114(3), 703–713. http://doi.org/10.1097/AOG.0b013e3181ba0632

Zeskind PS, Stephens LE. Maternal selective serotonin reuptake inhibitor use during pregnancy and newborn neurobehavior. Pediatrics. pp. 368–375

Zuckerman B, Amaro H, Bauchner H, Cabral H. Depressive symptoms during pregnancy: relationship to poor health behaviors. Am J Obstet Gynecol. pp. 1107–1111 

https://itsallabouti.info/frankincense-proven-to-be-psychoactive-antidepressant/#X3hPX55aw8X6LoMY.01

https://www.tipulpsychology.co.il/articles/anxiety-during_pregnancy.html

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20099994

https://ps.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ps.201600582

https://www.acog.org/Womens-Health/Depression-and-Postpartum-Depression

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ajp.158.2.213

http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/perinatal-depression-evidence-based-review-integrative-treatment

 

 

 

       





  

 

%MCEPASTEBIN%


השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר