דיכאון פסיכוטי | שילוב קליני בין דיכאון לפסיכוזה (2022)

דיכאון פסיכוטי

 

  

איכשהו, יש הרגשה שההתמודדות של כולנו בימי הקורונה, משלבת שתי מילים: דיכאון ופסיכוזה

 

דיכאון על המצב המוכתב, על הדבקה, בידוד ותמותה ופסיכוזה על ההתחדשות במדד הטירוף, ימים שטרם חווינו בימי חיינו, לא אנחנו ולא הורינו. 

 

אז זה בדיוק הזמן לכתוב על דיכאון פסיכוטי…

 

ההגדרה נדרשה כאשר פסיכיאטרים מצאו כי חלק מהלוקים בדיכאון קליני (MDD) חווים במקביל גם פסיכוזה, שמגיעה בנוסף על תסמיני הדיכאון.

 

ישנם סוגים שונים של דיכאון, כאשר כל אחד מהם בעל מאפיינים שונים מבחינת משך הזמן, סוג התסמינים ועוד. 4 הסוגים הנפוצים ביותר של דיכאון הם:

 

1. הפרעת מצב רוח- אבחנה הניתנת לילדים הסובלים מהתפרצויות זעם, כעסים ועצבנות.

2. דיכאון מז'ורי (MDD)- מאובחן לאחר תקופה של שבועיים בהם האדם שקוע בעצב רב או סובל מאיבוד עניין בכל פעילות שהיא, עם מס' תסמינים שכיחים אחרים.

3. דיכאון כרוני (דיסתימיה, שנקראת כיום PDD)- תסמינים כרוניים של דיכאון העלולים להימשך כשנתיים או יותר.

4. דיכאון קדם וסתי (PMDD)- תסמיני דיכאון המתחילים זמן קצר לפני הופעת הווסת ברוב מחזורי הווסת.

 

 

מהי פסיכוזה?

 

פסיכוזה, או התקף פסיכוטי, היא מצב בו אדם רואה ו/או שומע דברים שאינם קיימים באמת (הלוצינציות) או מחזיק ברעיונות שגויים אודות המציאות (דלוזיות). זה סבל גדול - אנשים במצב פסיכוטי חווים בעיקר לחוות חשיבה מבולגנת או מבולבלת. 

 

כאשר דיכאון ופסיכוזה מתרחשים יחדיו, המצב מכונה דיכאון פסיכוטי. כ-3-11% מהאנשים יחוו דיכאון חמור במהלך חייהם, מתוכם 14-18% עלולים לפתח דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים. 

 

סוג זה של דיכאון הופך נפוץ יותר ככל שעולים בגיל, ואולם לא ניתן לומר במדויק מי ייטה לדיכאון פסיכוטי. 

זאת ועוד, ההגדרות וכלי ההערכה לדיכאון משתנים תדיר, ובהתאם לכך גם הסטטיסטיקות. 

 

ד״ר טרייסי מארקס המצוינת מסבירה על מאפייני הדיכאון הפסיכוטי:

 

  

 

מה ההבדל בין דיכאון פסיכוטי לבין דיכאון לא-פסיכוטי?

 

בהשוואה לדיכאון פסיכוטי, בדיכאון קליני שאינו פסיכוטי בוחן המציאות נשאר תקין.

 

אדם פסיכוטי אינו נמצא במגע עם המציאות; הוא שומע ״קולות״ או שוגה ברעיונות מוזרים ולא-הגיוניים. הוא יכול לחשוב, למשל, שאחרים שומעים את מחשבותיו או מנסים להזיק לו, או להאמין שאחז בו דיבוק או שהוא מבוקש ע״י המשטרה בגין פשע שלא ביצע.

 

לעתים אנשים פסיכוטיים כמעט ולא ידברו, ואם כן - יאמרו דברים לא-הגיוניים. אנשים עם הפרעות נפשיות אחרות, כמו סכיזופרניה, חווים גם הם פסיכוזה, אך לרוב - אלה הסובלים מדיכאון פסיכוטי יחוו דלוזיות והלוצינציות שיהיו עקביות עם נושאים שקשורים לדיכאון (כמו חוסר ערך או כישלון), בעוד שסימפטומים פסיכוטיים בסכיזופרניה יהיו לעתים קרובות יותר ביזאריים או לא-סבירים, וחסרי קשר ברור למצב הרוח (למשל, המחשבה שזרים עוקבים אחריהם בלי סיבה מלבד להטרידם).

  

אנשים עם דיכאון פסיכוטי עלולים לחוות גם השפלה ובושה נוכח מחשבותיהן ולנסות להסתירן.

 

בכך הופך סוג זה של דיכאון לקשה מאוד לאבחון ולטיפול

 

 

גורמים לדיכאון פסיכוטי

 

בין הגורמים שידוע כי הם יכולים לגרום לנטייה גדולה יותר לדיכאון הם: 

 

 

הורה או אח עם דיכאון

 

 דיכאון, בעיקר חמור, נוטה לעבור במשפחה. 

 

 

מגדר

 

 נשים נוטות פי 2 לפתח דיכאון ושני-שלישים מהלוקים בדיכאון חמור הן נשים.

 

 

ילדות קשה

 

 מצוקה בילדות תורמת לנטייה לדיכאון. 

 

לפני הכל, אדם עם דיכאון פסיכוטי יחווה שילוב של תסמיני דיכאון, שייתכן ויכללו מצב רוח מדוכא, עניין או הנאה מופחתים בפעילויות שנחשבו בעבר למהנות, שינויים משמעותיים במשקל ובתיאבון, רגזנות, קשיי שינה, עייפות או חוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך או אשמה, חוסר יכולת להתרכז או מחשבות על מוות ואובדניות. אלא שבנוסף לסימפטומים הללו, המתמודדים עם דיכאון פסיכוטי יחוו גם דלוזיות, הלוצינציות או פרנויה. 

גם אנשים גם עם הפרעות נפשיות אחרות, למשל סכיזופרניה, עלולים לחוות פסיכוזה. 

 

 

במקרה של אנשים עם דיכאון פסיכוטי, הלוצינציות ודלוזיות יהיו דיכאוניות ויטו להתמקד בחוסר תקווה וכישלון, בעוד שפסיכוזה הנלווית לסכיזופרניה מאופיינת בנושאים מוזרים או לא-אפשריים שמנותקים ממצב רוח או מצבים רגשניים. בשאלת הגורמים, תיאוריה אחת גורסת ששילוב מסוים של גנים חייב להיות מורש בכדי שאדם יוכל לפתח דיכאון פסיכוטי. ייתכן שגנים מסוימים אחראים לתסמיני הדיכאון ואחרים לתסמיני הפסיכוזה, כך שאדם יכול לרכוש רק נטייה גנטית לדיכאון, או רק לפסיכוזה או לשתיהן. תיאוריה זו מסבירה מדוע לא כל מי שלוקה בדיכאון מפתח פסיכוזה. תיאוריה אחרת טוענת שרמות גבוהות של הורמון הסטרס קורטיזול מעורבות בעניין, שכן לעתים קרובות מוצאים כאלה אצל אנשים עם דיכאון. 

 

נכון להיום דיכאון פסיכוטי אינו נחשב להפרעה נבדלת, אלא לתת-סוג של דיכאון קליני. כדי לאבחן דיכאון פסיכוטי, קרי דיכאון קליני עם מאפיינים פסיכוטיים, תחילה המטופל צריך לפגוש את הקריטריונים לאבחון דיכאון קליני. לאחר מכן עליו להפגין סימנים של פסיכוזה. לרוב, אבחנה של דיכאון פסיכוטי תכלול היסטוריה רפואית ויישאלו שאלות אודות סימפטומים והיסטוריה משפחתית. הערכה על ידי רופא עשויה להצריך גם בדיקות לשלילת גורמים אחרים לתסמינים פסיכוטיים - סמים, סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או מצבים רפואיים אחרים. 

 

בעוד שעל פי סיווג מקובל אחד של אבחנות רפואיות דיכאון פסיכוטי אינו חמור יותר מתת-הסוגים האחרים של דיכאון קליני, סיווג מקובל אחר קובע כי זוהי הצורה החמורה ביותר של ההפרעה. כך או כך, על מנת לאבחן את ההפרעה יש לחוות לפחות 5 תסמיני דיכאון משך שבועיים לפחות וכן סימפטומים של פסיכוזה.

 

 

חוויות דמויות פסיכוזה יחד עם דיכאון

 

ניתן להניח כי חוויות פסיכוטיות ותסמינים פסיכוטיים ממוקמים על ספקטרום, מנורמטיביות ועד פסיכוטיות. 

 

חוויות דמויות פסיכוזה (Psychotic-like Experiences) בגיל ההתבגרות עשויות להגביר את הסיכון להפרעות פסיכוטיות ולא פסיכוטיות שיופיעו מאוחר יותר. הפרעות פסיכוטיות עשויות גם להגביר את הסיכון לחוויות דמויות פסיכוזה במהלך החיים.

 

מחקר מעניין העלה כי חוויות דמויות פסיכוזה אצל מתבגרים, עשויות להיות חלק מרצף פגיעות נפשיות בעלות בסיס משותף שבא לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר בחיים (Giocondo et al, 2021).

 

החוקרים בחנו קשרים דו-כיוונים של חוויות דמויות פסיכוזה עם הפרעות נפשיות בקרב בני נוער, ואכן קשר זה נמצא.

 

במחקר הנוכחי הנבדקים היו בגילאי 6-12 באמצעות סיווג של חוויות דמויות פסיכוזה.

הסיווג התבסס על דיווחים עצמיים והערכות פסיכיאטריות.

הערכה של הפרעות נפשיות בוצעה על ידי ראיונות מובנים שקובצו לקטגוריות על פי ה- DSM (דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז) וגם לפי התנהגויות נפוצות של מתבגרים כמו שימוש בחומרים ופגיעה עצמית.

הנבדקים עברו שתי הערכות, הפרש הזמן בין הערכות הנבדקים הינו שלוש שנים.

 

במחקר נמצא קשר בין חוויות דמויות פסיכוזה להפרעות נפשיות, כאשר חוויות דמויות פסיכוזה מגבירות את הסיכון לדיכאון, התמכרויות ופגיעה עצמית.

 

המחקר הראה גם כי תסמינים פסיכוטיים סאב-קליניים מנבאים דיכאון והפרעת קשב וריכוז ויכולים גם לחזות את דרך הביטוי העתידית שלהן.

 

 

 

 

 

טיפול בשילוב של דיכאון ופסיכוזה

 

איך מטפלים בדיכאון פסיכוטי?

 

דיכאון פסיכוטי מטופל לרוב בבית חולים פסיכיאטרי, באמצעות תרופות נוגדות דיכאון ותרופות אנטי-פסיכוטיות, למשל כאלה מקבוצת SSRI או SNRI.

מחקרים הראו כי שילוב בין תרופות נוגדות דיכאון לתרופות אנטי-פסיכוטיות יעיל יותר בהשוואה לשימוש בסוג אחד בלבד, אך נדרש מחקר נוסף בנוגע לשאלה כמה זמן יש ליטול תרופות אנטיפסיכוטיות.

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בדיכאון ובמצבים פסיכוטיים בחיפה

 

במקרים של תסמינים קשים או שהתרופות אינן אפקטיביות, ייתכן טיפול בנזעי חשמל (ECT) להקלה מהירה, כאשר הוכח כי השילוב של טיפול זה עם תרופות הוא אפקטיבי. טיפול מתמשך יכלול תרופות למניעת חזרת הסימפטומים. פסיכוזה יכולה להקשות על התפקוד, שכן הלוקים בה חווים עיוותי מציאות. מכיוון שתסמינים פסיכוטיים עלולים להגביר את הסיכון לפגיעה עצמית בשוגג או במתכוון, חשוב לקבל טיפול מאיש מקצוע ברגע שקיימים תסמיני דיכאון עם חשש לתסמיני פסיכוזה. 

 

הפרוגנוזה יכולה להיות מושפעת בו התחיל הטיפול בדיכאון הפסיכוטי, כאשר ככל שהוא יתחיל מאוחר יותר, כך יגבר הסיכוי שהמטופל יזדקק לשירותי חירום רפואיים. מחקר הראה ש-86% מהאנשים החווים אפיזודה ראשונה של דיכאון פסיכוטי יגיעו להחלמה מהסינדרום, אך רק 35% יחלימו תפקודית. זאת ועוד, עבור כ- 40% מהמאובחנים ישתנה האבחון להפרעה דו-קוטבית או סכיזואפקטיבית

 

החוקרים סבורים כי דיכאון פסיכוטי הוא הפרעה שלא נחקרה די הצורך ואינה מאובחנת מספיק.

 

דיכאון פסיכוטי נשמע די מפחיד אבל טיפולים אפקטיביים זמינים, כאלה שהם בעלי צפי החלמה מבטיח.

עם הטיפול הנכון עשויה להיות הקלה בתסמיני הדיכאון והפסיכוזה, כאשר חשוב להיצמד להוראות הרופא המטפל ולהמשיך בתהליך הטיפולי כדי למנוע נסיגה בתוצאותיו.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון

16 באפריל 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

José G Giocondo, Giovanni A Salum, Ary Gadelha, Felipe C Argolo, André R Simioni, Jair J Mari, Euripedes C Miguel, Rodrigo A Bressan, Luis A Rohde, Pedro M Pan, Psychotic-like Experiences and Common Mental Disorders in Childhood and Adolescence: Bidirectional and Transdiagnostic Associations in a Longitudinal Community-based Study, Schizophrenia Bulletin Open, Volume 2, Issue 1, January 2021, sgab028, https://doi.org/10.1093/schizbullopen/sgab028

 

Gournellis R, Oulis P, Howard R. Psychotic major depression in older people: a systematic review. Int J Geriatr Psychiatry. 2014 Aug;29(8):789-96. doi: 10.1002/gps.4065. PMID: 25191689.

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022