מכון טמיר לפסיכותרפיה
טיפול תרופתי לדיכאון אצל ילדים ומתבגרים
פסיכיאטרים אינם ממהרים לרשום תרופות נוגדות דיכאון לילדים ולבני נוער, וטוב שכך.
ברור לכל שיש צורך ביותר טיפולים מבוססי ראיות נגד דיכאון לילדים ובני נוער הסובלים מדיכאון.
למעשה, רק 2 תרופות אושרו עד היום ע״י FDA כטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי בילדים ובני נוער:
פריזמה (פרוזק או פלואוקסטין) מגיל 8 ומעלה וציפרלקס (אסציטלופרם) מגיל 12.
מחקרים עדכניים מספקים מידע חדש על אפשרויות הטיפול התרופתי בדיכאון בנוער.
הנה כמה מהתרופות החדשות הרלוונטיות ומה שאנחנו יודעים עליהן.
הקריאה נועדה כידע כללי בלבד, ובוודאי שאינה מחליפה התייעצות וטיפול עם פסיכיאטר ילדים ונוער.
וורטיוקסטין
וורטיוקסטין נבדקה בניסוי חדש, כטיפול בדיכאון אצל מתבגרים.
במחקר השתתפו בני נוער בגילאי 12 עד 17 שנים, אשר מתמודדים עם הפרעת דיכאון מג'ורי.
התוצאות חיוביות.
תופעות לוואי שנוצרו בטיפול עם שכיחות של 5% או יותר לטיפול בתרופה היו בחילות, כאבי ראש, הקאות, דלקת אף, שלשול וסחרחורת.
כדי למזער את תגובת הפלצבו, מחקר זה כלל תקופת התחלה חד-סמית בת 4 שבועות שבמהלכה קיבלו המתבגרים 3 מפגשי התערבות פסיכוסוציאלית קצרה (BPI) ופלצבו.
כדי להפחית הטיית ציפייה, המשתתפים ובני משפחותיהם היו עיוורים לזמן בו הניסוי החל בהקצאה אקראית.
לאחר תקופת ההתחלה הזו, מטופלים שלא הגיבו לטיפול חולקו באקראי ל-8 שבועות של המשך BPI בתוספת טיפול כפול-סמיות בוורטיוקסטין 10 מ"ג, וורטיוקסטין 20 מ"ג, פלוקסטין 20 מ"ג (ביקורת פעילה), או פלצבו.
בתקופת ההתחלה נרשמו 784 מטופלים ו-616 חולקו באקראי לאחד מתוך 4 הטיפולים. מדד התוצאה העיקרי היה שינוי בציון הכולל של CDRS-R בין מועד הרנדומיזציה לשבוע 8.
ההשפעה הממוצעת של 2 המנות של וורטיוקסטין הושוו לפלצבו, ולא היה הבדל משמעותי ביניהם במדד התוצאה העיקרי.
לעומת זאת, היה הבדל מובהק סטטיסטית בין פלואוקסטין לפלצבו בנקודת הסיום העיקרית. שיעורי התגובה (≥ 50% שינוי מאקראי בציון הכולל של CDRS-R) היו 42% עבור וורטיוקסטין 10 מ"ג, 43% עבור וורטיוקסטין 20 מ"ג, 50% עבור פלואוקסטין ו-36% עבור קבוצות הפלצבו.
חשוב לציין כי שיעור התגובה לפלצבו במחקר זה היה נמוך מהטווח הטיפוסי של 50% עבור ניסויים אחרים בתרופות נוגדות דיכאון בקרב מתבגרים.
זה עשוי לנבוע מתקופת ההתחלה החד-סמית, והסתרת העיתוי של החלוקה האקראית ממשתתפים ומשפחותיהם בתכנון מחקר זה.
אסקטמין
קטמין, תרופה שמוכרת בעולם הפרמקולוגי בשמות אסקטמין או ספרבאטו, מצויה בחזית המחקר כתרופה מבטיחה למגוון הפרעות פסיכיאטריות, ובפרט לטיפול מהיר בדיכאון ובחשיבה אובדנית.
ההצלחה של קטמין ניכרת גם בטיפול בדיכאון אצל מתבגרים, כפי שניתן ללמוד ממאמר שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים, לפיו מתבגרים המאושפזים במרכז רפואי פסיכיאטרי עקב דיכאון ומחשבות אובדניות עשויים לחוות שיפור מהיר בתסמינים תוך מספר ימים לאחר קבלת עירוי אסקטמין (Zhou et al, 2023).
אגומלטין
היעילות והבטיחות של אגומלטין הוערכו לטיפול בילדים ובמתבגרים עם דיכאון מג'ורי המקבלים ייעוץ פסיכו-סוציאלי ב-9 מדינות בארה״ב.
לאחר תקופת הרצה של 3 שבועות, 400 ילדים ובני נוער (בגילים 7-17), שלא הגיבו לטיפול פסיכו-סוציאלי חולקו באקראי לקבוצה שטופלה באגומלטין (10 מ"ג ליום או 25 מ"ג ליום), קבוצת ביקורת פעילה (פלווקסטין 10 עד 20 מ"ג), או פלצבו לניסוי של 12 שבועות.
ייעוץ פסיכו-סוציאלי נמשך לאורך כל הניסוי האקראי המבוקר כפול-סמיות.
בשבוע 12, אגומלטין במינון 25 מ"ג ליום נמצא מובהק סטטיסטית מפלסבו במדד התוצאה העיקרי לשינוי.
בדומה, פריזמה נמצאה עדיפה משמעותית בהשוואה לפלצבו.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות ביותר עם אגומלטין היו צמא, יובש בפה ועלייה במשקל.
אגומלטין נקשר עם הפוטנציאל להעלות את ריכוזי אנזימי הכבד בדם. השכיחות של עלייה של אמינו-טרנספראז הפיך ביותר מפי 3 מהגבול העליון של הנורמה היה 1% בשתי קבוצות האגומלטינים, 2% בקבוצת הפלואוקסטין ו-0% בקבוצת הפלצבו בניסוי זה.
דולוקסטין
דולוקסטין, המוכרת יותר כסימבלטה, ינטריב, היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת SNRI.
היו 2 מחקרים קודמים אקראיים כפולי-סמיות מבוקרי פלצבו שהעריכו את היעילות של דולוקסטין בטיפול בדיכאון מג'ורי בילדים ובני נוער. פלואוקסטין היה תנאי הביקורת במחקרים אלו. דולוקסטין לא היה שונה סטטיסטית מפלצבו בשינוי מהמצב בתחילת הניסוי ובסופו בהשפעתו על הניקוד בשאלון דירוג דיכאון בקרב ילדים (CDRS-R). באופן דומה, פלואוקסטין לא היה שונה סטטיסטית מפלצבו. מחקרים אלו אינם חד משמעיים מכיוון שלא דולוקסטין ולא פלוקסטין נפרדו מפלצבו במדד התוצאה העיקרי.
כדי להעריך עוד יותר את היעילות והבטיחות של דולוקסטין, ערכו מחקר אקראי כפול-סמיות מבוקר פלצבו במשך 6 שבועות לטיפול בילדים ובמתבגרים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ביפן. בניסוי זה, 149 בני נוער בגילאי 9 עד 17 שנים חולקו באקראי לדולוקסטין או פלצבו. כל המשתתפים עברו 4 מפגשים של פסיכו-אדוקציה.
המינונים הסופיים של דולוקסטין היו 40 או 60 מ"ג ליום. לא היה הבדל מובהק בציון הכולל של CDRS-R מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בין קבוצת הדולוקסטין לקבוצת הפלצבו. שיעורי התגובה (מעל 50% שיפור ב-CDRS-R) היו דומים בין קבוצות דולוקסטין (32.4%) ופלצבו (32.4%). תופעות הלוואי השכיחות ביותר של דולוקסטין שנבעו מהטיפול היו בחילות, נמנום, ירידה בתיאבון ודלקת אף.
שימוש חלקי בתרופות אנטי פסיכוטיות
תרופות אנטי פסיכוטיות נשמעות מאיימות עבור רוב ההורים.
רובנו מבינים כבר שתרופות SSRI הן נחלת הדור, אבל תרופות נגד פסיכוזה זה ליגת על.
אבל במציאות ניתן לראות כי תרופות לאיזון פסיכוזה יכולות להיות פיתרון משלים יעיל למדי כטיפול בדיכאון בילדים ובני נוער. זה נכון במיוחד כאשר הילד או הנער לא הגיב לטיפול קודם בתרופה נוגדת דיכאון.
עד כה, אין ניסויים מבוקרים של תרופות אנטי-פסיכוטיות משולבות עם תרופות נוגדות דיכאון לטיפול בדיכאון מג'ורי בבני נוער.
מחקרים בדקו האם היו תופעות לוואי נוירולוגיות בשימוש אדג'ובנטי של תרופות אנטי-פסיכוטיות עם תרופות נוגדות דיכאון בילדים ובני נוער עם דיכאון. מטרתם הייתה לזהות את הסיכונים בשימוש אדג'ובנטי של תרופות אנטי-פסיכוטיות בהשוואה לשימוש בנוגדי דיכאון בלבד בילדים עם דיכאון.
במחקר קוהורט רטרוספקטיבי, ילדים ובני נוער בגילים שנתיים עד 18 עם דיכאון שהחלו טיפול בתרופות נוגדות דיכאון בין 2010 ל-2018 נכללו באוכלוסיית המחקר.
השכיחות של הפרעות תנועה (פרקינסוניזם, דיסטוניה, תסמינים אקסטרה-פירמידליים, כוריאה וטיקים) ופירכוסים הוערכו ב-4 חשיפות משתנות בזמן עם שימוש בנוגדי דיכאון בלבד, שימוש באנטי-פסיכוטיים בלבד, שימוש במקביל וללא שימוש.
המחזור האחרון של המחקר כלל 9890 ילדים ובני נוער.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שיש לשקול היטב את הפריצה הפוטנציאלית של הפרעות תנועה ופירכוסים במהלך שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות כטיפול משלים בדיכאון בילדים ובמתבגרים.
הסיכון להפרעות תנועה עלה במהלך תקופת השימוש במקביל ושימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות בלבד, זאת בהשוואה לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בלבד.
בדומה, הסיכון לפרכוסים אפילפטיים התגבר בתקופת הטיפול המקביל, בהשוואה לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בלבד.
המינון האנטי-פסיכוטי בשימוש במקביל היה נמוך מהמינון בקבוצת השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות בלבד.
מינון גבוה יותר של תרופות אנטי פסיכוטיות היה קשור לסיכון מוגבר להפרעות תנועה. באופן דומה, הגדלת המינון היומי של תרופות אנטי פסיכוטיות הייתה קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות פרכוסים.
במהלך תקופת השימוש המקביל בתרופות אנטי פסיכוטיות ובתרופות נוגדות דיכאון, הסיכון להפרעת תנועה היה הגבוה ביותר עם הלופרידול (הלדול), ואחריו שילובים של אריפליי, ריספונד (ריספרידון) וסרוקוול (קווטיאפין).
בואו לדבר עם מישהו
מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית -
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
לא ייעוץ פסיכיאטרי
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Findling RL, DelBello MP, Zuddas A, et al. Vortioxetine for major depressive disorder in adolescents: 12- week randomized, placebo-controlled, fluoxetine-referenced, fixed-dose study. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2022;S0890-8567(22)00007-7.
Strawn JR, Mills JA, Poweleit EA, Ramsey LB, Croarkin PE. Adverse Effects of Antidepressant Medications and their Management in Children and Adolescents. Pharmacotherapy. 2023 Jan 18. doi: 10.1002/phar.2767. Epub ahead of print. PMID: 36651686.
Karen Dineen Wagner, MD, PhD. August 11, 2022 Update on Depression Treatments for Youth. https://www.psychiatrictimes.com/view/update-on-depression-treatments-for-youth
Zhou, Y., Lan, X., Wang, C., Hu, Z., Chao, Z., & Ning, Y. (2023). Effect of Repeated Intravenous Esketamine on Adolescents With Major Depressive Disorder and Suicidal Ideation: A Randomized Active-Placebo-Controlled Trial. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.jaac.2023.05.031