לא מצליח לקום בבוקר? היפרסומניה, תסמינים, מחקרים ודרכי טיפול

דרג פריט זה
(30 הצבעות)
קושי לקום בבוקר קושי לקום בבוקר

 

 

היפרסומניה

קשה להתעורר בבוקר -

איך מטפלים בקושי לקום בבוקר?

מהי עייפות נורמלית

ומתי זו היפרסומניה שמצריכה טיפול?

 

כתיבה:  

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוגQuara

עריכה אחרונה:

28 לאוגוסט 2020

 

 

 

 

 

WAKE UP DIFFUCULTIES

 

 

מכירים את אלה שישנים 4 שעות בלילה וזה מספיק להם?

מעורר קינאה, כי רובנו חיים במציאות אחרת.

כולנו נסכים כנראה שלפעמים אין כמו יקיצה טבעית. יש בקרים שבהם אתם פשוט רוצים להישאר במיטה.

תהא הסיבה אשר תהא - אין כמו עוד כמה דקות מתוקות בפוך בעת סתיו (העונה בה אנחנו ישנים הכי הרבה), בעיקר מול יום ארוך שעומד לקראתנו. תנו לנו עוד רגע ע ב׳מיטה החמה' שקשה להיפרד ממנה.

 

 

האם השכמה מאוחרת לא בריאה? 

לעיתים הקושי לקום מהמיטה הופך לבעיה של ממש, הן בקרב ילדים והן בקרב בני נוער ומבוגרים. מדובר בקושי שמקבל צורה שונה אצל אנשים שונים, שמקבל ביטוי בכרונוטיפ - הביטוי ההתנהגותי של מקצבי השינה בגופנו. יש המתקשים להתעורר, יש המתקשים לקום לאחר שהתעוררו. יתכן שאתם פשוט צריכים יותר משמעת עצמית, אבל יש חשד לשער שאתם אולי מתמודדים עם הפרעה חדשה, שמכונה Sleep-wake schedule disorder, delayed phase type .

מחקרים אפידמיולוגיים מעלים תמונה די פסימית: מסתבר שינשופי לילה מתמודדים עם סיכון גבוה יותר למות מוקדם, בהשוואה למשכימי קום. ממצאי המחקר מראים גם שמי שעירני בלילות ומנומנם בימים סובל גם משיעורים גבוהים יותר של סוכרת, הפרעות נפשיות והפרעות נוירולוגיות.

אבל המחקרים כהרגלם קצת מתעתעים: למשל, מחקר בריטי חדש, עליו דווח באתר 'מעריב' טוען שמוטב היה אילו בני נוער היו מתחילים את יומם בשעה 11 , ולא ב-7 בבוקר (אמצע הלילה מבחינתם...).

 

 

Chronotype

 

 

מה גורם לקשיים להתעורר בבוקר? 

גנטיקה

חוקרים מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטת לייסטר פרסמו לאחרונה מחקר בכתב העת Frontiers in Neurology , המצביע על כך שתבניות השינה שלנו, בין אם אנו ציפורי יום או ציפורי לילה, מושפעות על ידי גורמים גנטיים. מחקר אחר, עליו דווח באתר 'מאקו' , מתאר ממש את השפעת הגן הספציפי: 9 ABCC על קשיי שינה אצל ילדים. יש חוקרים התולים את קשיי ההתעוררות בוויסות מלטונין במערכת העצבים המרכזית.

 חשוב לדעת כי לבני אדם, כמו למרבית בעלי חיים, יש תכונה מולדת המכווינה לפעילות מוגברת בשעות האור ומופחתת בחושך. תכונה זו מכונה בשפה המקצועית -  Diurnality

Diurnality

Diurnality - נטיה מולדת להיות "פעילי יום" -  יותר פעילות ביום ויותר מנוחה בלילה

  

סיבות רגשיות

חשוב לדעת שקיים קשר בין מצבו הרגשי של האדם לבין מידת הקושי שלו לקום בבקרים, יכולתו להתעורר ויכולתו לגייס כוחות ולקום, על אף הקושי. בתקופות חיים קשות, לחוצות, עמוסות, בתקופות של קונפליקטים, של חוסר שביעות רצון, של החלטות חשובות, של משברים ואירועי חיים קשים (כמו משבר גירושים, התמודדות עם אבל ואובדן, פיטורים, קשיים של בן משפחה קרוב ועוד), וכן בתקופות בהן המצב הרגשי לא יציב, או שאנחנו מתמודדים עם חרדה, דיכאון או קשיים רגשיים נוספים.

חשוב לציין כי מרבית הפרעות מצב הרוח קשורות בחוסר או בעודף שינה, כקריטריון אבחוני.

 

MORNING DEPRESSION

דיכאון

אחת התופעות המוכרות ביותר לאנשים עם דיכאון כרוני היא התמודדות עם תסמינים דיכאוניים מוגברים בשעות הבוקר.  סימן מקדים שמאפיין דיכאון מתבטא בירידה באנרגיה ומהווה אינדיקציה שכדאי לפגוש איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. 

דיכאון בוקר

דיכאון בוקר קשור בצורה חזקה להפרעה בדפוסי השינה, שנובעים מפגיעה בקצב הטבעי של השעון הביולוגי. הסובלים מהתופעה נאלצים להיאבק כל בוקר עם קשיים לצאת מהמיטה, וכאשר הם בכל זאת יוצאים, הם מרגישים כמו זומבים עד שעות הצהריים. לאורך כל שעות הבוקר הם מבולבלים, ריקניים, עצבניים, חסרי ריכוז ומתקשים לבצע בהצלחה אפילו משימות קוגניטיביות בסיסיות. בצהריים מתחולל השינוי, כאשר מפציעה לה החזרה לתפקוד נורמטיבי. 

מחקר חדש מלמד כי הנטיה להתעוררות מוקדמת עשויה להיות גורם מגן מפני דיכאון, לפחות עבור נשים בגיל המעבר וצפונה: המחקר עקב לאורך 4 שנים אחר 32,000 (!) אחיות מקצועיות ובחן את הקשר בין התפתחות תסמינים דיכאוניים לבין הכרונוטיפ (דפוס התנהגויות השינה) שלהן. הממצאים מלמדים על הבדל לא גדול, אבל חשוב: הינשופות, שנכנסות לישון מאוחר ומתחילות את היום מאוחר, נטו להיות מעט יותר מדוכאות. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין דפוס מאוחר של שינה וקימה לבין עישון, היעדר זוגיות ודפוסי שינה לא יציבים.

 

התמכרות

לפעמים הקושי לקום בבוקר הופך קיצוני, לעיתים בלתי נסבל ואף בלתי נשלט. כפסיכולוגים שעובדים עם כל האוכלוסיה, ילדים, מתבגרים ומבוגרים, אנחנו פוגשים לא פעם שינה מופרזת כבריחה רגשית לכל דבר, כמו היה זה שימוש בחומר ממכר שמאפשר ויסות רגשי והרגעה עצמית.

חוקרים מתעניינים מאוד בבחינת הקשר בין התנהגויות מתמכרות והתמכרות לחומרים לבין דפוסי שינה, בייחוד לאור העובדה שהקשר המחקרי בין הפרעות שינה לבין התמכרויות מבוסס אמפירית זה מכבר. וזה גם הגיוני - אם התמכרות לאימון גופני או התמכרות לסקס נחשבות כיום להתנהגות מתמכרות, למה שינה אינה כזאת?

השינה מספקת התנתקות זמנית מהמודעות הערה, מאפשרת התרחקות והימנעות מכאב נפשי, מהתמודדות עם אתגרים שקשה לנו איתם. מי שעובד עם ילדים, מכיר היטב את התופעה של 'ילד שמרדים את עצמו' על השולחן בכיתה. כששואלים את ההורים, מגלים שאין עייפות על רקע של חוסר שינה, אלא מאמץ אקטיבי להירדם כדי לא להיות נוכחים, כדי להיעדר. אנחנו רואים שאיכות החלימה של מי שסובל משינת יתר עמוסה בסיוטים ובדרך כלל אינה איכותית.

 

Zeitgeber

Zeitgeber - רמזים חיצוניים שמסנכרנים את מועד השינה וההשכמה

 

 

דחיינות

רבים מאיתנו מעדיפים להכריז על משא ומתן עם ה'נודניק' בשעון המעורר תמורת עוד עשר דקות של התכרבלות. מדובר בחשק לגיטימי וטבעי לגמרי. 

אבל חשוב גם לדעת שכל אחד מאיתנו מקבל החלטה על מועד ההשכמה בזמן שהוא הולך לישון בלילה ולא במהלך המאבקים עם עצמו בבוקר. למעשה, הדרך הטובה ביותר היא להירדם עם אמירה עצמית, ואפילו הבטחה, על השעה הספציפית שבה תתעוררו. תכלס, הפיתרון הטוב ביותר ליקיצה מתוכננת בבוקר הוא לזנק מהמיטה, ולא לדחות עוד ועוד את סיום השינה.

דחיינות  קשורה ישירות למאחרים ולאיחורים.

חוצמזה, חשוב לדעת ש-4 בבוקר היא כנראה השעה הכי יצרנית אצל בני אדם.

 

היפרסומניה

היפרסומניה הינה הפרעת שינה, המתבטאת בעייפות כרונית, שינת יתר, והירדמות במצבים חריגים, גם לא תחת מצבי מחסור וחסך בשעות שינה. ההפרעה גורמת לפגיעה ממשית בשגרת חייו של האדם ובתפקודו התקין, ועשויה להוביל למצוקה רגשית.

הפרעות השינה מופיעות לרוב לראשונה במהלך העשור השני או השלישי לחיים, רבים מגלים את הפרעות השינה שלהם במהלך השירות הצבאי.

בנוסף לכך, היפרסומניה נפוצה הרבה יותר בקרב גברים לעומת נשים.

 

סימפטומים של ההפרעה

  • נטייה להירדם במקומות ציבוריים, רועשים, ובמצבים בהם חריג ואף מסוכן (למשל, תוך כדי שיחה אישית, תוך כדי נהיגה)

 

  • עייפות תמידית, חוסר אנרגיה.

 

  • צורך בשעות שינה מרובות, הרבה מעל לנורמה.

 

  • קשיי ריכוז, קושי בחשיבה סדירה, בלבול.

 

  • לעיתים תסמינים דיכאוניים, מצב רוח ירוד.

 

  • פגיעה בשגרת היום ובניהול סדר יום תקין.

 

מבט בסימפטומים האלה מאפשר להבין עד כמה ההפרעה אינה מאפשרת שגרת חיים נורמלית.

ברמתה הקיצונית, אדם הסובל מהיפרסומניה אינו יכול לנהוג, אינו יכול לקיים שיחה לאורך זמן, אינו יכול להשאיר אש דולקת. למעשה, כלל אינו יכול לסמוך על עצמו ועל שליטתו במצב הערות בו נמצא.

אבחון ההפרעה תלוי במספר תנאים, ביניהם קיום הסימפטומים למשך חודש אחד רצוף לפחות וכן בתנאי שלא קיים הסבר רפואי או נפשי אחר לסימפטומים.

חשוב להדגיש כי אין מדובר ב"ישנוניות" או ברצון עז לישון, היפרסומניה היא כה חזקה ועוצמתית, עד שלעיתים מנצחת את האדם ולא מאפשרת לו לקיים שגרת חיים תקינה. מדובר במצב שאינו נשלט, האדם אינו מסוגל שלא להירדם, אינו מסוגל לתפקד תחת העייפות שחש, ושינת לילה שגרתית אינה מספיקה לו על מנת לפתור סימפטומים אלה.

 

היפרסומניה, שינת היתר, נחלקת ל-3 הפרעות שינה עיקריות:

  • היפרסומניה אדיופטית- עייפות רבה וצורך בשעות שינה רבות בהשוואה לנורמה, שאינן מתבטאות בסימפטומים הקשים של הירדמות בלתי נשלטת. ההנחה היא שהיפרסומניה קשורה במצב נפשי או דיכאוני בו נמצא האדם.
  • נרקולפסיה- עייפות כרונית, גם לאחר שנת לילה שגרתית, עד כדי הירדמות אחת למספר שניות, במצבים חריגים. הנרקופלקסיה מתבטאת בסימפטומים שעשויים להיות מסוכנים בריאותית, ביניהם ירידה פתאומית בטונוס השרירים, הגורמת לשמיטת הראש או נפילה פתאומית. בנוסף לכך, המעבר בין שנת חלום (שנת REM) לבין ערות אינו ברור, הגוף אינו מצליח להתאים עצמו מבחינה פיזיולוגית להבדלים במצבי הערות.
  • תסמונת קליין לוין- מתבטאת בצורך קיצוני ביותר בשינה, האדם מסוגל לישון גם יממה ברציפות. התסמונת מתבטאת בהתקפים אשר חוזרים אחת לתקופת זמן מסוימת של מספר שבועות או מספר חודשים. מדובר בתסמונת נדירה ביותר, המדווחת רק בעשרות לא רבות של מקרים בארץ.

הטיפול בהיפרסומניה הינו לרוב תרופתי. לעיתים ניתנות תרופות ממריצות ולעיתים תרופות אנטי-דיכאוניות, כדוגמת תרופות הגורמות ליתר סרוטונין במוח. התרופות אינן מרפאות את ההפרעה, כי עם מתמודדות עם הסימפטומים שלה. טיפול המרפא את המחלה לגמרי, נכון להיום, אינו קיים.

 

איך לקום בזמן בבוקר?

הקושי להתעורר בשעה הרצויה בבוקר נבנה לקראת ההירדמות ולא בזמן ההשכמה.

זה המשפט שהכי חשוב לזכור מתוך המאמר הזה.

הוא מוביל לכמה יישומים אפשריים, בלי אובססיות, שתוכלו לקחת אתכם:

 

 

  • שאלו את עצמכם: מה מרגש אותי לקראת ההשכמה? אבל לא חייבים להתרגש. אפשר פשוט לשאול: "האם יש סיבה מיוחדת שמצדיקה את המאמץ המנטלי שלי להיפרד מהשינה ולהתחיל את היום?"
  • אמצו לעצמכם הרגלי שינה ברורים, טקסיים, עדיף בשעות קבועות, אחרי מקלחת וצחצוח שיניים. התרחקו ממסכים. המנעו מחומרים פסיכואקטיביים (לא רק ניקוטין, קפאין וריטלין. גם אלכוהול וארוחת ערב כבדה).
  • בפנייה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי תקבלו המלצה לקרוא ולהיעזר בפרוטוקול הגיינת שינה - כלי פשוט ומבוסס מחקרים, שינחה אתכם כיצד להירדם בסביבה הנכונה. ניתן ליישם בלי טיפול. קראו כאן על הגיינת שינה

 

לסיום, נצטט את דבריו של מרקוס אורליוס לגבי אתגר ההתעוררות בבוקר. אורליוס היה פילוסוף וקיסר רומא שכתב כך באמצע המאה השניה לספירה: 

״כאשר אתה מתקשה לקום מהמיטה בבוקר,

זכור כי המאפיין המגדיר שלך -

מה שמגדיר אותך כבן אדם - הוא לעבוד עם אחרים.

הרי אפילו בעלי חיים יודעים איך לישון.

הפעילות האופיינית לנו כבני אנוש היא הטבעית יותר -

היא יותר מולדת ויותר מספקת״

 

דברו איתנו
 
 
ונקיים שיחת הכוונה מדויקת
 
 
להתאמת פגישה ראשונה עם
 
 
 
 
בטיפול אונליין,
 
 
או בקליניקות העמיתות
 
 
של המכון בכל הארץ.
 
 

 

072-3940004

 

 

 
 
 

  

 

 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות:

 

  

 

National Sleep Foundation. Sleep in America Poll, 2008. [Access date: September 8, 2009]

 

 

Cañellas, F., & de Lecea, L. (2012). Relaciones entre el sueño y la adicción. Adicciones, 24(4), 287–290.   תודה לאורית בן-חיים על העזרה בתרגום לספרדית

 

 

Dagan, Y., & Borodkin, K. (2005). Behavioral and psychiatric consequences of sleep-wake schedule disorders. Dialogues in Clinical Neuroscience, 7(4), 357–365

 

 

Dauvilliers, Y., & Buguet, A. (2005). Hypersomnia. Dialogues in Clinical Neuroscience, 7(4), 347–356

 

 

Dauvilliers, Y., (2006). Differential diagnosis in hypersomnia. Curr Neurol Neurosci Rep. 2006 Mar;6(2):156-62

 

 

Dauvilliers, Y., Lopez, R., Ohayon, M., & Bayard, S. (2013). Hypersomnia and depressive symptoms: methodological and clinical aspects. BMC Medicine, 11, 78

 

 

Freeman GL, Hovland CI. Diurnal variations in performance and related physiological processes. Psychol Bull. 1934;31:777–799



 

Hardeland, R. (2012). Neurobiology, Pathophysiology, and Treatment of Melatonin Deficiency and Dysfunction. The Scientific World Journal, 2012, 640389

 

 

Lehnkering H, Siegmund R. Influence of chronotype, season, and sex of subject on sleep behavior of young adults. Chronobiol Int. 2007;24:875–888.

 

 

Jun Z. Li et al (2013). Human brain circadian rhythm altered in depression. Proceedings of the National Academy of Sciences Jun 2013, 110 (24) 9950-9955

 

 

Mahfoud, Y., Talih, F., Streem, D., & Budur, K. (2009). Sleep Disorders in Substance Abusers: How Common Are They? Psychiatry (Edgmont), 6(9), 38–42

 

.

Miglis, M. G., & Guilleminault, C. (2014). Kleine-Levin syndrome: a review. Nature and Science of Sleep, 6, 19–26

 

 

Céline Vetter, Shun-Chiao Chang, Elizabeth E. Devore, Florian Rohrer, Olivia I. Okereke, Eva S. Schernhammer. Prospective study of chronotype and incident depression among middle- and older-aged women in the nurses’ Health Study II. Journal of Psychiatric Research, 2018

 

 

Waterhouse, J., Fukuda, Y., & Morita, T. (2012). Daily rhythms of the sleep-wake cycle. Journal of Physiological Anthropology, 31(1), 5

 

 

Wirz-Justice, A. (2008). Diurnal variation of depressive symptoms. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 337–343

 

 

Zordan, M. A., & Sandrelli, F. (2015). Circadian Clock Dysfunction and Psychiatric Disease: Could Fruit Flies have a Say? Frontiers in Neurology, 6, 80

 

 

https://www.wsj.com/articles/why-4-a-m-is-the-most-productive-hour-1471971861

 

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Delayed_sleep_phase_disorder



http://www.maariv.co.il/news/world/Article-497307

 

 

https://psychcentral.com/news/2018/04/14/night-owls-may-have-higher-risk-of-earlier-death/134618.html

 

 

http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx

 

 

 
 

 
 
 
 
 
 
%MCEPASTEBIN%

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מכשיר פסיכולוגים קליניים מטעם מועצת הפסיכולוגים. בואו להכיר (רשימה חלקית):

יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב  יעל ימיני במה הוכשרתי ומה אני עושה כיום? שמי יעל ימיני, אני פסיכולוגית בתל אביב בהתמחות קלינית במכון טמיר;  בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת ליידן שבהולנד; את התואר הראשון סיימה יעל בהצטיינות במדעי... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית | פסיכולוגית ראשית מכון טמיר ת״א טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית | פסיכולוגית ראשית מכון טמיר ת״א טלי בורלא גלילי    שמי טלי בורלא גלילי, אני פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב. בימים אלו אני נכנסת לתפקיד פסיכולוגית ראשית במכון טמיר. ב-6 השנים האחרונות אני מקיימת טיפולים פסיכולוגיים... More detail
שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא, במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר בשרון; בעלת תואר שני (M.A.) בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.   ניסיון מקצועי עשיתי את התמחותי הקלינית בשירותי הייעוץ ל... More detail
מי אנחנו? | טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים במכון טמיר מי אנחנו? | טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים במכון טמיר מכון טמיר החזון הקהילתי מה עושים במכון טמיר? מכון טמיר הוקם על רקע המחאה החברתית ב-2011 במטרה להנגיש פסיכותרפיה , פנים טל פנים או בטיפול פסיכולוגי באינטרנט ופנים אל פנים: ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי, טיפול בגישה... More detail
איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב היא פסיכותרפיסטית בדרום תל אביב, עובדת סוציאלית קלינית ועמיתת מכון טמיר. פרטי השכלה תואר ראשון W.S.B בעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית אשקלון (בהצטיינות יתרה) הסמכה בשיטת "12 הצעדים" לטיפול בהתמכרויות, הרשות... More detail
אביבית אלון | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT) ברחובות (MSW) אביבית אלון | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT) ברחובות (MSW) אביבית אלון שמי אביבית אלון, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת ופסיכותרפיסטית ברחובות, עמיתת מכון טמיר בשפלה; מטפלת מוסמכת בשיטת CBT לילדים, מתבגרים ומבוגרים.   השכלה וניסיון מקצועי תואר ראשון בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת... More detail
איתן טמיר | M.A בפסיכולוגיה, מטפל ומנחה קבוצות | ראש מכון טמיר איתן טמיר |  M.A בפסיכולוגיה, מטפל ומנחה קבוצות | ראש מכון טמיר     מה הרקע של איתן?   שמי איתן טמיר, אני בן 47, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ומנחה קבוצות בתל אביב;  בוגר לימודי תכנית לפסיכותרפיה ובוגר לימודי הנחיית קבוצות. את לימודי התואר התואר הראשון בפסיכולוגיה ובתקשורת והתואר... More detail
עמר עזריאל | פסיכולוג בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב עמר עזריאל | פסיכולוג בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב עמר עזריאל שמי עמר עזריאל, אני פסיכולוג בתל אביב, התחלתי בנובמבר 2020 התמחות קלינית במכון טמיר תל אביב. בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד והמבוגר מאוניברסיטת תל-אביב ותואר ראשון בריפוי בעיסוק מהאוניברסיטה העברית בי... More detail
מיקה לויטס | מטפלת CBT ומומחית ביופידבק | מכון טמיר תל אביב מיקה לויטס | מטפלת CBT ומומחית ביופידבק | מכון טמיר תל אביב מיקה לויטס היא יועצת חינוכית מטעם אוניברסיטת בר אילן, מטפלת CBT בתל אביב, מטפלת ביופידבק כעמיתה של מכון טמיר במרכז הארץ. ניסיון מקצועי ואני מאמינה במהלך השנים יצא לי לעבוד רבות עם בני נוער בעיקר במצבי סיכון ועם אוכלוסיות... More detail
אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב, במסגרת מכון טמיר; טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים.   לימודים והכשרה את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב - אני מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית ובוגר תואר ראשון... More detail

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020