קלפטומניה | תסמינים, אבחון וטיפול בדחף כפייתי לגנוב

קלפטומניה

 

אז...גנבתם פעם מחנות?

 

 

יש סיכוי שכן וגם אם לא, סביר להניח שאתם יכולים להבין את עוצמת הריגוש שמלווה דבר כזה.  

 

 

קלפטומניה היא הפרעה נפשית שמתבטאת בדחף לא נשלט לגנוב.

 

 

הסובלים מההפרעה גונבים גם דברים שאינם בהכרח צריכים, שאינם מרשים לעצמם לקנות, או שאין להם שום ערך כספי. 

 

קלפטומניה היא מצב פסיכיאטרי מורכב שיכול להשפיע במידה רבה על איכות חיי המטופל, בעיקר הסתבכויות עם החוק.

יש טיפולים שמציעים התערבות ממוקדת בשליטה בדחפים ובהחלפת התנהגויות שליליות בהתנהגויות יעילות, אבל ההפרעה עצמה נותרה די אניגמטית ואפילו קצת מוזנחת מחקרית:

 

כמה נתונים על קלפטומניה

 

קלפטומניה מתחילה מתישהו בגיל הנעורים והיא יותר נפוצה אצל נשים מאשר גברים.

 

מבחינת שכיחות, קלפטומניה יחסית נדירה, וכנראה יש אותה ל-0.3-0.6% מהאוכלוסייה, למרות שיש אינדיקציות שהיא כנראה יותר שכיחה.

 

 

ההערכה היא ש-5% מהגניבות מחנויות (Shoplifting) בארה״ב תוך התחזות ללקוח היא של קלפטומנים.

 

 

בגלל שקלפטומנים נוטים להרגיש מבוכה או אשמה אחרי שגנבו, סביר שהדיווח על היקף ההפרעה מאוד חלקי  וששיעור הקלפטומנים הרבה יותר גבוה ממה שמדווח סטטיסטית.

למשל יש מחקר (די מטריד) שבדק מטופלים תוך כדי טיפול פסיכולוגי ומצא ש-3.4-28% מהם דיווחו כי בזמן המחקר סבלו מסימפטומים שמתאימים להגדרה של קלפטומניה. 

 

 

קלפטומנים חווים מתח שמוקל ע״י הגניבה.

בגלל שלגנוב זה לא חוקי, ההפרעה יכולה להוביל לבעיות עם החוק, וקלפטומנים יכולים להיעצר, לעמוד למשפט ולהיכנס לכלא בגלל הסימפטומים. 

מחקר הראה שיותר מ-68% מהקלפטומנים נעצרו בגלל גניבה ויותר מ-20% מהם הורשעו ונאסרו בגלל זה. 

 

 

קריטריונים ואבחון קלפטומניה

לפי הקריטריונים לאבחון של ה-DSM-5  - המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות -  קלפטומניה מסווגת כהפרעת שליטה בדחפים, ומתוארת כחוסר יכולת חוזר ונשנה לשלוט בדחף לגנוב. 

 

התסמינים המרכזיים של קלפטומניה הם:

 

  • כשלון חוזר לעמוד בפני הדחף לגנוב.

  • גניבת פריטים חסרי ערך או כאלה שהקלפטומן לא צריך. לעיתים קרובות מוצרים גנובים נזרקים לפח, נמסרים לנזקקים או אפילו מוחזרים לחנות, אך לעיתים הם גם נאגרים אצל הקלפטומן. 

  • תחושת הקלה או עונג במהלך הגניבה. 

  

אבחון של קלפטומניה מתבצע ע״י פסיכיאטר או פסיכולוג קליני

בבדיקה ראשונית של רופא המטופל יכול להיות מופנה לפסיכולוג או פסיכיאטר להערכה נוספת.

 

בגלל שקלפטומניה מופיעה לרוב עם מצבים נפשיים אחרים, מרבית המאובחנים עם קלפטומניה מאובחנים כאשר הם מופנים למומחה בגלל סיבות שקשורות בבעיה אחרת.

 

האבחנה גם יכולה להגיע אחרי שהעבירות של הקלפטומן הביאו למעצרו.

 

 

תהליך האבחון יכלול ראיונות מטופלים וסקירה של הרשומות החוקיות.

 

יש סולמות להערכת סימפטומים לקלפטומניה, כמו שאלון K-SAS ואחרים, שיכולים לעזור באבחון.

ההסתרה שמתלווה להפרעה ורגשות האשם והבושה יכולים להטות המידה רבה את תהליכי האבחון והטיפול. 

 

קלפטומנים חווים ריגוש מוגבר לפני מעשה הגניבה, ובזמן הגניבה הקלה בחרדה ומתח, מה שגורם לתחושות של סיפוק, הקלה ואפילו עונג.

למרות שהגניבה עשויה להקל על המתח, הקלפטומן נשאר גם עם תחושת אשמה, בושה וחרטה אחרי ביצוע העבירה. 

 

חשוב להבין שקלפטומניה אינה קשורה לפשע לצורך רווח אישי.

 

קלפטומנים לא גונבים בגלל צורך כלכלי או שהם חומדים את הפריט שהם גונבים או שהם לא יכולים לרכוש אותו.

הרבה פעמים הקלפטומן ישמור את החפצים נעולים ולא ישתמש בהם בחיים, ויש כאלה שנפטרים מהם או נותנים אותם לחברים ומשפחה, או אפילו מחזירים אותם למקום שממנו נגנבו.

 

בד״כ האפיזודות של הגניבה לא כוללות תכנון מפורט ולעתים קרובות הן ספונטניות.

קלפטומנים יכולים להיות במקומות ציבוריים כשהם מרגישים פתאום את הדחף לגנוב.

העוצמה של הדחפים הללו נוטה להשתנות.

 

 

ולבסוף, לקלפטומנים יש שיקול דעת - הם יימנעו מגניבה כאשר הסבירות שייתפסו עם חם גבוהה, למשל כשיש לידם מוכר או מאבטח. 

 

 

אבחנה מבדלת

קלפטומניה מובחנת ממצב נורמלי של גניבה מחנויות בגלל שאנשים שגונבים מחנויות תוך התחזות ללקוח מתכננים את הגניבות ועושים זאת כדי להשיג מוצרים שהם רוצים ולא יכולים להרשות לעצמם.

קלפטומנים, לעומתם, גונבים בספונטניות כדי להקל על המתח, שיתגבר אם הם לא יגנבו. 

כדי לאבחן קלפטומניה חייבים לקבוע שהסימפטומים לא יכולים להיות מוסברים יותר טוב ע״י הפרעה אחרת, בעיקר הפרעת התנהגות או הפרעת אישיות אנטי סוציאלית (ASPD).

 

 

תחלואה נלווית

קלפטומניה יכולה להופיע לבד, אבל הרבה פעמים היא באה עם עוד מצבים נפשיים, בעיקר התמכרויות, חרדה, דיכאון, הפרעת פאניקה, חרדת נטישה, הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

 

מחקרים הראו קשר בין קלפטומניה לצריכת אלכוהול וסמים ויש מומחים שטוענים שאולי יש סוג של קשר גנטי משותף בין שתי ההפרעות.

למשל, מחקר מ-2003 מצא ש-73% מהקלפטומנים מאובחנים גם עם הפרעה רגשית בשלב זה או אחר בחייהם. 

 

מחקרים גם הראו אחוזים דומים של קומורבידיות עם מצבים פסיכיאטריים אחרים, למשל הפרעות חרדה, הפרעה דו-קוטבית (ובייחוד בעת אפיזודה מאנית) והפרעות אכילה.

43-55% מהקלפטומנים יכולים גם ללקות בהפרעת אישיות, הכי נפוצות הן הפרעת אישיות פרנואידית והפרעת אישיות היסטריונית

 

 

מה גורם לקלפטומניה?

עדיין לא יודעים בדיוק מהי האטיולוגיה של קלפטומניה, אבל כנראה שיש כאן שילוב בין השפעות גנטיות לבין השפעות סביבתיות.

פרדגימות שונות בפסיכולוגיה הציעו הסברים אפשריים שונים למקורות הקלפטומניה:

 

הגישה הפסיכואנליטית

הראייה הפסיכודינמית תופסת את ההפרעה במגוון דרכים, למשל שקלפטומנים מונעים להשיג את הפריטים כפיצוי סימבולי לסוגים של אובדן והזנחה מוקדמים.

לפי הגישה הזו, הטיפול בהפרעה יכלול גילוי של המניעים הנסתרים להתנהגות הזו וניסיון של המטופל והמטפל הדינמי לפתור את הקוננפליקטים בבסיס החרדה שגורמת להתנהגות. 

  

הגישה ההתנהגותית

הגישה ההתנהגותית טוענת שההפרעה יכולה להתחיל כשאדם מקבל חיזוק עצמי לגנוב פעם נוספת.

אם אחרי הגניבה הראשונה אין השלכות שליליות, גובברת ההסתברות שההתנהגות תשוב על עצמה.

 

גם הסיגנלים הרגשיים והגופניים שכרוכים בגניבה נהיים מוכרים ודרך התניה קלאסית הם מתחברים לתגובת הסיפוק שמגיעה אחרי הגניבה. עם הזמן הקלפטומן מתחיל לגנוב כאסטרטגיה להתמודדות עם לחץ נפשי שאין לו שום זיקה לגניבה. 

 

בסופו של יום, כשהקלפטומן מוצא את עצמו במצב שבו יש סימנים סביבתיים דומים, הוא יוצף בדחף בלתי נשלט כמעט לגנוב. 

  

הגישה הביולוגית 

לפי הגישה הביולוגית, פסיכופתולוגיה מוסברת על ידי תהליכים ביוכימיים ונוירולוגיים. 

תפיסה קלינית כזו תציע שקלפטומניה נובעת מפעילות גבוהה או נמוכה מדי באזורים ספציפיים במוח ואולי גם לחוסר וויסות של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) מסוימים.

 

 

מחקר מעניין מ-2006 קשר בין קלפטומניה לבין לקות באונה הקדמית ובחוסר אינטגרציה בחומר הלבן (White matter) במוח.

בשני מקרים שדווחו, מכה קהה באונה הקדמית גרמה לתסמינים גופניים כמו סחרחורת, תסמינים התנהגותיים כמו תוקפנות ותסמינים קוגניטיביים כמו אובדן זיכרון, שלאחריהם הופיעו התנהגויות קלפטומניות.

 

 

מחקרים הראו גם שתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI (מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין) נמצאו יעילות לטיפול בקלפטומניה, מה שמרמז על כך שוויסות של הסרוטונין עשוי להיות מעורב בהפרעה, כמו גם בהפסקתה.

מוליכים עצביים אחרים, כמו דופאמין ואופיואידים אנדוגניים יכולים אף הם לשחק תפקיד בהתפתחות ההפרעה. 

 

 

טיפול בקלפטומניה

שלושת הטיפולים שהוצעו כיעילים לקלפטומניה הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול דינמי וטיפול תרופתי, או שילוב ביניהם. 

פסיכותרפיה, טיפול בדיבור, היא טיפול הקו הראשון בהפרעות שליטה בדחפים -

המטפל עוזר למטופל ללמוד כיצד לזהות את הדחפים, לגלות מה בדיוק גורם לו להיכנע להם ולמצוא דרכים יותר טובות להתמודד נכון בזמן אמת.

 

עם זאת, חשוב לציין שיש מעט מאוד ראיות שמנחות אותנו בבחירת גישה בלעדית לטיפול בהפרעה, פשוט פורסמו מעט מדי מחקרים: 

 

פסיכותרפיה דינמית  

מה גורם לאדם להסתכן ולגנוב משהו שהוא לא צריך?

 

מטבע הדברים, טיפול בגישה פסיכואנליטית, שנקרא גם טיפול דינמי, רלוונטי במיוחד לפענוח התשובה לשאלה זו. על פניו, נראה שמשהו בסיסי, ובתהליך טיפולי כזה ייצאו המטפל והמטופל למסע פנימי משותף לחיפוש אחר החוליה החסרה הזאת.

 

האם מדובר בחסך מוקדם?

 

ואם כן, האם הגניבה מהווה פיצוי עבור מה שלא התקבל פעם, בילדות?

 

נקודת המוצא של הטיפול הדינמי בקלפטומניה היא כי התרה של משאלות וקונפליקטים לא מודעים והבאתם אל המודעות, יכולים להפחית את הצורך המקורי, להתאבל על מה שלא ניתן, או לעדן את הפגיעה המוקדמת באמצעות התנהגות הגנתית פחות הרסנית. 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי 

טיפול CBT, שמכוון למחשבות, רגשות והתנהגויות שתורמות לגניבה הראה אפקטיביות בניהול תסמינים של קלפטומניה.

נקודת המוצא כאן היא שהדחף הקלפטומני אינו מופיע משום מקום, יש לו תמיד הקשר (קונטקסט) וסדר אירועים כרונולוגי שקודם לו.

 

המטפל והמטופל ייבחנו יחד שאלות חשובות כמו:

 

מהן המחשבות האוטומטיות שקופצות לתודעתו של הקלפטומן לפני האירוע?  

מהם המיתוסים שקיימים בדפוס המחשבה של המטופל? למשל, אמונה שגויה כמו ״אם אני מגיע לאיזור של קניון עזריאלי, אין סיכוי שאעמוד בדחף לגנוב...״

  

תרופות

תרופות מקבוצת SSRI ונוגדי דיכאון אחרים הראו יעילות בטיפול בתסמיני קלפטומניה ואפשר להשתמש בהן ביחד עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). 

התערבות מוקדמת וטיפול אפקטיבי בקלפטומניה חשובים כדי לעזור למי שחווה את הסימפטומים להימנע ממצוקה נפשית וההשלכות החוקיות שנלוות אליה. 

  

 

מוזמנים/ות לפנות אלינו

לשיחת הכוונה טלפונית

לקראת התחלת טיפול מותאם אישית: 

 

072-3940004

 

צוות מכון טמיר

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

שריף, א. (2007). טיפול קוגניטיבי התנהגותי באדם בעל קווים קלפטומנים. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1373

 

Aizer, A.; Lowengrub, K.; Dannon, P.N. (2004). "Kleptomania after head trauma: two case reports and the combination treatment strategies". Clinical Neuropharmacology. 27 (5): 211–5

 

Baylé FJ, Caci H, Millet B, Richa S, Olié JP. Psychopathology and comorbidity of psychiatric disorders in patients with kleptomania. Am J Psychiatry. 2003;160(8):1509–1513

  

Grant JE, Correia S, Brennan-Krohn T. White matter integrity in kleptomania: a pilot study. Psychiatry Res. 2006;147(2-3):233–237

 

Talih F. R. (2011). Kleptomania and potential exacerbating factors: a review and case report. Innovations in clinical neuroscience, 8(10), 35–39

  

Torales J, González I, Castaldelli-Maia JM, Ventriglio A. Kleptomania as a neglected disorder in psychiatry. Int Rev Psychiatry. 2020 Aug-Sep;32(5-6):451-454

 

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה נעם רביעי, 07 יולי 2021 08:27 פורסם ע"י נעם

    שלום
    האם יש למישהו ניסיון בנושא קלפטומניה לילדים עם תסמונת דאון, האם יש טיפול בזה או שבמקרים האלה לא ניתן לטפל כלל?

  • קישור לתגובה eitantamir רביעי, 07 יולי 2021 20:10 פורסם ע"י eitantamir

    הי נעם,
    אפנה למאמר המתייחס לתיאור מקרה של טיפול בקלפטומניה באמצעות Naltrexone, עבור אשה בת 32 המתמודדת עם לקות אינטקלטואלית נרחבת.

    מוזמן לקרוא ותודה על השאלה (שפתחה הזדמנות להרחבת הידע):
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6919915/

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021