טיפול בטריכוטילומניה | טיפול פסיכולוגי בדחף לתלישת שיער

דרג פריט זה
(59 הצבעות)
תלישת שיער - טריכוטילומניה תלישת שיער - טריכוטילומניה Canva

 

טריכוטילומניה - תלישת שיער כפייתית

איך מאבחנים?

איך מטפלים?

מה עובד ומה לא עובד?

 

כתיבה:

אפרת גרדי, MSW, מטפלת CBT

סמדר שטינברג, ביבליותרפיסטית

שייקו ברנדווין, פסיכולוג

 

עריכה:  

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר (MA),

ראש מכון טמיר;

 

עריכה אחרונה:

25 לאוקטובר 2020 ☑️

 

 

מהי טריכוטילומניה?

טריכוטילומניה (TTM) היא הפרעה נפשית מסוג ההפרעות הקשורות לחוסר יכולת לשלוט בדחף. במקרה זה מדובר בדחף של תלישת שיער מהקרקפת, תלישת ריסים, תלישת שיער מהגבות, ואם יש- גם מהזקן. שיטת הטיפול המוכחת והיעילה להתמודדות עם תלישת שיער היא  טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT

 

באיזה גיל מתחילה תלישת שיער?

טריכוטילומניה יכולה להתחיל בכל גיל, אך נצפה לעיתים קרובות יותר בקרב מתבגרים, עם דומיננטיות חזקה אצל נערות.

טריכוטילומניה עלול להתרחש גם אצל ילדים בגיל הרך; עם זאת, בדרך כלל היא נעלמת ספונטנית (ללא טיפול) עד גיל בית הספר ונחשבת בדרך כלל להרגל, בדומה למציצת האגודל. בקרב בני נוער, ההפרעה תופיע בדרך כלל לצד תחלואה פסיכיאטרית נוספת, כגון דיכאון, הפרעות במצב הרוח, חרדה ופוביה חברתית.

רוב האנשים החלו בהתנהגויות התלישה בין הגילאים 11 ל-13.   טריכוטילומניה פורצת בדרך כלל בילדות ועלולה להופיע עם הפרעות נוספות כגון חרדה והפרעת אכילה. היא שכיחה יותר אצל בנים יחידים או בכורים, אך בעיקר אצל בנות.

כעבור זמן, הבעיה יכולה להחמיר או לדעוך מבחינת עוצמתה. יש  ילדים שמתחילים לתלוש שיער כבר לפני גיל 13. בקבוצה זו, מספר הנערים והנערות השותפים למנהג הוא פחות או יותר זהה. לעומת זאת בקרב מבוגרים שתולשים שיער, יש הרבה יותר נשים מגברים. נערות בגיל ההתבגרות מתחילות לתלוש שערות בשיעור גבוה מנערים סביב גיל זה, למרות שהסיבה לכך לא ידועה. עם זאת ייתכן שגברים בוגרים לא ממהרים לחפש טיפול לסימפטומים כמו נשים, ולכן ייתכן שההבדל בין נשים לגברים מבחינת שיעור הסובלים מהתופעה אינו גדול כפי שנדמה. ישנם אנשים שמתחילים לתלוש שערות או לגרד את עורם הרבה שנים לפני גיל ההתבגרות: הורים מסוימים אפילו דיווחו על משיכת שיער אצל ילדים בגיל תשעה חודשים. כשמדובר בגילאים כל כך צעירים, ועד גיל בית הספר, ההתנהגות לעתים מכונה "טריכוטילומניה של תינוקות". לעתים התנהגות זו מלווה במציצת אגודלים, אך מומחים מעריכים כי הסובלים מטריכוטילומניה בגיל כה צעיר הם בסיכון נמוך יותר לסבול מהתופעה עד גיל מאוחר.

 

מה מקור המילה טריכוטילומניה?

המונח "trichotillomania" שימש לראשונה על ידי הלופאו בשנת 1889.

מקורו בשילוב המילים היווניות "thrix" (שיער), "tillein" (למשוך) ו"mania "(טירוף).

 

 

תסמינים של טריכוטילומניה

טריכוטילומניה היא הפרעה נפשית כרונית של שליטה בדחפים, המאופיינת במשיכת שיער חוזרת  וכפייתית.

TTM, הידועה גם בכינוי "הפרעת תלישת שיער", מאופיינת במשיכה חזרתית של השיער- מהקרקפת, הגבות, הריסים או כל מקום אחר בגוף.

 

קריטריונים לפי DSM-5

לפי ה-DSM-5 של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, טריכוטילומניה מוגדרת באמצעות חמשת הקריטריונים הבאים:

  • תלישה רפטטיבית של השיער שמתבטאת באובדן שיער משמעותי.
  • תחושת מתח לפני התלישה או כשמנסים להמנע מהתלישה.
  • הנאה, שביעות רצון או הקלה בשעת התלישה.
  •  ההתנהגות אינה מתווספת למצב רפואי (עורי) או פסיכיאטרי אחר (כגון סכיזופרניה).
  • תלישת השיער מובילה למצוקה או פגיעה בתפקוד באחד או יותר מתחומי החיים (חברתי, תעסוקתי וכו').

למרות שהקריטריונים הללו מועילים בתיאור הבבעה, הקהילות הקליניות והמדעיות עסוקות בשאלה האם כל הקריטריונים מופיעים בכל המקרים של טריכוטילומניה וישנן עדויות לכך שאנשים רבים שסובלים מתלישת שיער לא מקיימים את כל התנאים הללו.

למשל, הרבה אנשים שתולשים שיער לא חווים מתח לפני המשיכה או הנאה, שביעות רצון או הקלה בשעת המשיכה. בנוסף, למרות שאנשים מסוימים תולשים שערות מאזורי גוף שאינם נראים כמו שיער הערווה או החזה, הם עדיין סובלים ממצוקה רבה.

חוויה שכיחה מאד המדווחת על ידי אנשים הסובלים מההפרעה היא בדידות ובידוד חברתי.

בגלל שאנשים הנוטים לתלישת שיער חשים לעתים בושה בהתנהגותם, הם לא מדברים על כך ומנסים להסתיר את הבעיה. כתוצאה מכך, הרבה אנשים חשים מבודדים, מבולבלים ומנועים מלבקש ייעוץ או טיפול מידי מומחים.

לרוע המזל, הסודיות הזו תורמת לתפיסה כללית מוטעית כאילו שההתנהגות של תלישת שיער היא פחות שכיחה מכפי שהיא באמת.

הסובלים מהפרעה זו אינם יכולים להימנע מתלישת השיער גם כאשר מתחילים להיווצר אזורים שלמים של שיער תלוש המהווים פגיעה אסטטית ובעקבותיה גם עלולות לצוץ בעיות של רתיעה ודחיה חברתית.
לעיתים ירגישו הסובלים מההפרעה מתח לפני פעולת התלישה ולעיתים ירגישו הקלה לאחריה, בדומה לתחושות המלוות קלפטומניה או הימורים, אך אין זה הכרחי. כמו כן לא נמצא קשר בין תלישת השיער לבעיות עור כלשהן וגם לא לבעיות פיזיות אחרות.

במקרים נדירים ביותר מופיעה תלישת שיער בזמן השינה:

היא נקראת טריכוטילומניה מבודדת שינה (SITTM) והלוקים בה מתמודדים עם מריטת שיער גוף במהלך השינה, בלי שמץ של זיכרון על התלישה בזמן ערות.

 

Trichotillomania hair pulling disorder

 

לעומת זאת, לעיתים ניתן למצוא קשר סטטיסטי של קרבה, קשר משפחתי, בין הסובלים מהפרעה זו לבין הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מה שתומך בסיבות גנטיות ותורשתיות להפרעה.

 

5 דקות מתומצתות על טריכוטילומניה:

מה גורם לטריכוטילומניה?

איך זה שיש אנשים שתולשים לעצמם שערות או שורטים את עורם ואילו אחרים לא?

המחקר מצביע על כך שלאנשים מסוימים ישנן נטיות מולדות לחיטוט בעור או למשיכת שיער.

מספר מחקרים הראו שלאנשים הסובלים מתלישת שיער יש שיעור גבוה מהממוצע באוכלוסיה של קרובי משפחה שנוטים אף הם לאותן התנהגויות רפטטיביות.

מחקר שנערך לאחרונה בחן את הנטיה לתלישת שיער בתאומים זהים ולא זהים, והתוצאות מצביעות על כך שיש להפרעה זו מרכיב תורשתי משמעותי. בהנחה שלכל או לפחות לחלק מהסובלים מההפרעה יש מרכיב גנטי, חוקרים בודקים כיום את ההרכב הגנטי אותם מתמודדים, במאמץ לבודד את הגנים הקשורים בה.

גם אם ישנה פרה- דיספוזיציה תורשתית להתנהגויות טריכוטילומניות, ישנם ללא ספק גורמים אחרים המעורבים אף הם ביצירת ההפרעה, למשל, טמפרמנט (מזג) אישי, תנאיסביבה, גיל התפרצות ההפרעה וגורמי סטרס משפחתיים.

נקודה מעניינת היא שגם מיני בעלי חיים אחרים מעורבים בפעילויות דומות:

יונקים,  חלק מסוגי הקופים למשל, תולשים לעצמם שיער ותרים אחר ביצי כנים בפרווה שלהם ושל קופים אחרים.

גם ציפורים תולשות את הנוצות שלהן, עכברים תולשים לעצמם פרווה או "מספרים" את עצמם ואת שכניהם לכלוב, כלבים וחתולים יכולים ללקק את עורם או לנשוך חתיכה מעורם, ולהסיר פרווה עד לרמה של קרחות נקודתיות.

חוקרים המתעמקים בסיבתיות של טריכוטילומניה אצל בעלי חיים, מנסים להבין את ההתנהגויות הללו אצל החיות כדי שיעזרו לשפוך אור על הגורמים הנוירוביולוגיים הסבוכים שבבסיס אותן התנהגויות אצל אנשים.

טריכוטילומניה וסינדרום רפונזל - אכילת שיער כפייתית (Trichophagia)

סינדרום רפונזל הינו מחלה נדירה בדרכי העיכול שבה נוצרים גושים מוצקים במעיים.

מחלה זו הינה נדירה ביותר והתגלתה בשנת 1968 לראשונה.

על אף שהיא נדירה ביותר, דבק בה השם "רפונזל" שמתייחס לאגדת עם גרמנית ובה נסיכה בשם רפונזל, שהשתמשה בשיערה הארוך כדי ליצור סולם שיאפשר למאהביה להגיע אל חדרה שבארמון בסתר.

למעשה, הפרעה זו היא מקרה קשה במיוחד של טריכוטילומניה, המאופיינת בעיסוק קומפולסיבי בתלישת שיער הגוף ומהווה גורם סיכון לבעיות עיכול חמורות ולהפרעות אכילה.

באחד המקרים שתועדו נמצאו בבטנה של נערה בת 13 גושים גדולים שיער ברחבי מערכת העיכול.

היא התלוננה על כאבי בטן קשים והקאות ובבדיקה מקיפה שנעשתה התגלה גוש שיער גדול במיוחד (המכונה בשפה הרפואית trichobezoar) שמילא את כל חלל הבטן.

לאחר שהוצא הגוש במלואו, נמצא שאורכו 25 ס"מ והוא שוקל מעל שלושה קילוגרם. 

רופאי גסטרו הפנו את הנערה לטיפול פסיכיאטרי, שכן אכילת שיער בכמות כל כך גדולה יכולה להיות מוסברת רק על ידי הפרעה נפשית.

במקרה זה, ההפרעה הופיעה ללא סימנים של פיגור או אוטיזם והוריה של המטופלת העידו על התנהגות של עיסוק יתר בשיער הראש והגוף כבר מגיל צעיר מאוד.

הרופאים מדגישים כי כאשר יש רקע כזה, לצד תלונות על כאבי בטן או הפרעות אכילה, כדאי מאוד לבצע בדיקת CT של חלל הבטן ולבדוק אם הצטברו בו גושי שיער. במידת הצורך, כדאי לבצע סריקות נוספות בכלים רגישים יותר.

לצד החשיבות של אבחנה מבדלת ממחלות מעיים כרוניות, הרופאים מדגישים שללא טיפול פסיכולוגי שיטפל באופן ממוקד באכילת השיער הכפייתית, הבעיה חוזרת לאחר כמה שנים, גם אם בוצעה פעולה כירורגית מקיפה ויסודית.

בכל מקרה, זו אינה בעיה שנפתרת כליל והחשיבות של מעקב נפשי וגופני בשנים שלאחר גילוי ההפרעה חשובות ביותר ועשויות להציל חיים.

 

אילו טיפולים פסיכולוגיים מתאימים לטריכוטילומניה?

טיפול התנהגותי (HRT)

טיפול התנהגותי הוא השיטה היעילה ביותר לטיפול בתלישת שיער כפייתית. 

אימון להיפוך הרגלים (HRT) הוא סוג של טיפול התנהגותי שמתאים במיוחד.

הוא מבוסס על אימון מודעות, שליטה בגירויים ותרגול תגובה מתחרה.

בחלק ההתנהגותי מגביר המטפל את המודעות לפעולת התלישה ע"י טכניקות שונות כגון רישום.  הוא מנסה להבין את הגורמים המביאים לפעולת התלישה, לזהות מתי היא עלולה להופיע, באילו מצבים רגשיים או פיזיים היא מתרחשת, איך מסגלים הרגלים חיוביים שימנעו את התלישה ואיך לשלוט בדחפים ולתרגל טכניקת הרפיה במצבי לחץ.  

 

טיפול קוגניטיבי (CT)

פסיכותרפיה שמתמקדת בשינוי דרך החשיבה הלא מסתגלת. 

לא משתמשים הרבה בטיפול קוגניטיבי קלאסי בטריכוטילומניה, למרות שיש מחקרים שמעידים על יעילות דומה לטיפול התנהגותי.

 

טיפול CBT לטריכוטילומניה 

CBT הוא שילוב בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי.

נכון להיום, הטיפול המומלץ ביותר עבור ילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים מטריכוטילומניה הוא ללא ספק טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

טיפול CBT משתמש בניתוח הגורמים שמשפיעים על התנהגות המטופל, תוך התמקדות בתהליכים הקוגניטיביים שהם גורמים.

המטפל משתמש בניסויים התנהגותיים כדי לעורר שינויים בחשיבה

בשיטת טיפול זו מתקיים תהליך אקטיבי, תומך, ספציפי, מוכוון תוצאות וממוקד, בו מונח הדגש על האינטראקציות בין מחשבות, אמונות, רגשות והתנהגויות. מטרתו של טיפול התנהגותי קוגניטיבי בטריכוטילומניה היא לרכוש שליטה בהתנהגות, והוא נמצא יעיל בהפחתת תסמינים של תלישת השיער ב- 75% מהמקרים בקרב ילדים ומתבגרים. 

בתחילת הדרך, לאחר הערכה קצרה, המטפל והמטופל קובעים יחד מטרות טיפוליות שתכליתן לשפר את המצב ההתנהגותי הקיים ומבססים חוזה, או ברית טיפולית

הטכניקות הטיפוליות עצמן הן ממש ברורות ונחשבות כי פשוטות, בהיותן התנהגותיות (חיזוקים שליליים וחיוביים להתנהגויות רצויות או לא רצויות, בהתאם לתפיסות המוכרות של הגישה הביהוויוריסטית). יחד עם זאת, חשוב לציין כי ההצלחה מחייבת תרגול, התמדה והשקעה - הן במהלך המפגשים לאורך הטיפול, והן בהכנת ותרגול שיעורי-הבית בפרקי הזמן שבין מפגש טיפולי אחד למשנהו.

בהיבט הקוגניטיבי, הטיפול מתמקד ויעשה "זום אין" על המחשבות הטורדניות המלוות את החשיבה וההתנהגות הדחפית בעקבותיה, תוך בחינה של עיוותי חשיבה שחשיפתם מאפשרת לבחון עד כמה הם משקפים את המציאות ועד כמה הם מושפעים מאופני חשיבה שאינם אדיפטיביים (או שהיו אדפטיביים בעבר וכיום ניתן כבר להשתחרר מהם). 

כאשר מדובר בטיפול CBT בתלישת שיער אצל ילדים ומתבגרים, המטפל נעזר לעיתים קרובות גם באמצעים אומנותיים ומשחקיים, במטרה להנגיש לילד את הכלים שמאפשרים שינוי, כמו גם להגביר את החיבור, האמון והזרימה בקשר. גם הדרכת ההורים פשוטה יחסית ומציעה להורים דרכי עבודה ישימות וממוקדות. 

ההמלצה שלנו היא לבחור מטפל/ת CBT  מנוסה בעבודה עם הפרוטוקול הטיפולי המקובל.  

 

טיפול תרופתי

מרבית הפסיכיאטרים ממליצים על טיפול תרופתי באמצעות תרופות מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) לטיפול בטריכוטילומניה, שמתקיים לעיתים במקביל לטיפול בשיחות.

טיפול זה נמצא יעיל להשגת אפקט, שתמך על ידי טיפול פסיכותרפי.

 

צרו עמנו קשר בטלפון להכוונה

למטפל CBT מתאים בתל אביב

או למטפלי CBT בקליניקות העמיתות

של מכון טמיר בכל הארץ.

 

עלות מפגש: החל מ-320 ש״ח.

 

נשתמע !  

 

072-3940004

 

 צוות מכון טמיר

 

 

 

תיאור מקרה (דימיוני) של טיפול בטריכוטילומניה

אפרת גרדי

מיכל, תלמידת יא', יושבת בשיעורים בבית הספר ונוטה לחלום קצת בהקיץ . כדי לא להשתעמם, היא תולשת שערה. ואז עוד אחת. ועוד אחת. היא שמה לב שכבר יש לה קרחת קטנה מעל האוזן. היא מתביישת בכך ומבטיחה לעצמה שלא תעשה את זה שוב. אבל השיעור משעמם, ובלי לשים לב, ידה נשלחת לשיער ותולשת.

trichotillomania girl

מיכל סובלת מטריכוטילומניה – תלישת שיערות כפייתית – המאפיינת בעיקר נשים. בהפרעה זו נשים תולשות לעצמן שיערות, עד כדי אובדן שיער משמעותי או מלא. לרוב, נתלשות שיער הראש, אך ישנם אנשים התולשים את שיערות הגבות, הריסים או חלקים אחרים בגוף.
התלישה נעשית בדרך כלל בהיחבא והתולשת חשה בושה ביחס למעשיה ונוטה להכחישם. היא לא שמה לב למעשה התלישה ולא חשה כאב במהלכו. לאחר שהשערה נתלשה, היא לרוב משחקת בה, בהיסח הדעת: מלטפת עמה את הלחיים או השפתיים. ישנן אף תולשות שלועסות את השיער התלוש, עד שהן משליכות אותו.
טריכוטילומניה גורמת למצוקה קשה, בעיקר כאשר מגיעה לפגיעה במראה החיצוני ופעמים רבות היא מלווה בהפרעת חרדה כללית או בדיכאון.


טריכוטילומניה נחשבת להפרעת שליטה בדחפים. תחילת התהליך מתבטא באובססיות ובתחושת דחף עז לתלוש. לעיתים הדחף בא על רקע שעמום או דווקא תחושת מתח נפשי ולחץ. כאשר עולה הדחף, באופן כמעט מיידי, ישנה היענות – והשערה נתלשת. עם התלישה באה תחושת הקלה ורגיעה. אחרי התחושות הנעימות מגיעות הבושה והחרטה, אשר מתעצמות נוכח הנזקים שגורמת הטריכוטילומניה. לאורך זמן, נפגע הדימוי העצמי ועולה תחושת חוסר המסוגלות לעמוד בפני הצורך העז לתלוש.
ראשית הטיפול בטריכוטילומניה היא בהעלאת המודעות לתהליך, שנעשה בהיסח הדעת. ככל שתשים לב יותר לעליית הדחף, לתחושת המתח שמתלווה אליו ולצורך להיענות לו – כך תוכל לפתח את היכולת לסרב. נוסף על כך, בטיפול נבחנים המחירים שמשלמת על התלישה – מראה חיצוני, דימוי עצמי, השקעת אנרגיה בהסתרת מעשיה; מול הרווח – תחושת הקלה מיידית.


כלי מרכזי בטיפול הוא "הפעולה ההפוכה" – אם ההיענות לדחף היא על-ידי שליחת היד לכיוון השיער ותלישה, המטופלת לומדת לעשות פעולה הפוכה. למשל, להכניס את היד לכיס, או לאחוז במשהו אחר ביד. הפעולה ההפוכה מונעת ממנה להיענות לדחף ויוצרת קשר בין תחושת הדחף לבין פעולה שאינה מזיקה ועל-ידי כך מחלישה את הקשר האוטומטי בין הדחף לבין התלישה.
בטיפול בטריכוטילומניה עושים שימוש בכלים מגוונים נוספים וסיכויי ההחלמה הינם גבוהים, למשל טיפול תרופתי או היעזרות בספרים לעזרה עצמית. לאחר שמושגת הטבה משמעותית, חשוב לטפל באספקטים נוספים של ההפרעה: הדימוי העצמי מתח נפשי ועוד.

טיפול בחרדות ובפחדים <

התמודדות עם הפרעות אכילה

התלישה תתרחש בעיקר במצבי לחץ, פחד, משפחה לא מתפקדת, שינויים במשפחה ולעיתים קרובות לא תהיה מודעת, כלומר תוך כדי פעילות אחרת כגון הכנת שיעורים, קריאה, תוך כדי שיחה, ואצל מבוגרים יותר גם תוך כדי נהיגה. הסובלים מטריכוטילומניה אינם מדווחים על כאב שנגרם כתוצאה מן התלישה אך כן מדווחים על תחושת גירוד גם לפני התלישה וגם לאחריה.



טריכוטילומניה לפי DSM-5

הפרעת תלישת שיער (טריכוטילומניה) – Trichotilomania- Hair-Pulling Disorder

א. תלישה חוזרת של השיער, וכתוצאה מכך איבוד/נשירת שיער.
ב. ניסיונות חוזרים ונשנים להקטין או להפסיק את משיכת שיער.
ג. משיכת השיער גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או פגיעה חברתית, תעסוקתית, או בתחומי תפקוד חשובים אחרים.
ד. משיכת השיער או נשירת שיער היא אינה מיוחסת למצב רפואי אחר, כמו למשל, מצב דרמטולוגי (בעיה בעור).
ה. משיכת השיער אינה מוסברת טוב יותר על ידי התסמינים של הפרעה נפשית אחרת (לדוגמה, ניסיון לשפר פגם או ליקוי נתפס במראה בגוף.

 

 

 

מקורות:

 

 

Bloch MH, Landeros-Weisenberger A, Dombrowski P, Kelmendi B, Wegner R, Nudel J, Pittenger C, Leckman JF, Coric V. Systematic review: pharmacological and behavioral treatment for trichotillomania. Biol Psychiatry. 2007 Oct 15;62(8):839–46

 

 

Cisoń, H., Kuś, A., Popowicz, E., Szyca, M., & Reich, A. (2018). Trichotillomania and Trichophagia: Modern Diagnostic and Therapeutic Methods. Dermatology and therapy, 8(3), 389–398

 

 

Duncan ND, Aitken R, Venugopal S, West W, Carpenter R. The Rapunzel syndrome. Report of a case and review of the literature. West Indian Med J 1994;43:63–65

 

 

Ferrão YA, Miguel E, Stein DJ. Tourette's syndrome, trichotillomania, and obsessive-compulsive disorder: how closely are they related? Psychiatry Res. 2009 Nov 30;170(1):32–42

 

 

Franklin, M. E., Zagrabbe, K., & Benavides, K. L. (2011). Trichotillomania and its treatment: a review and recommendations. Expert Review of Neurotherapeutics, 11(8), 1165–1174

 

 

Gonuguntla, V., & Joshi, D.-D. (2009). Rapunzel Syndrome: A Comprehensive Review of an Unusual Case of Trichobezoar. Clinical Medicine & Research, 7(3), 99–102

 

 

Gupta, S., & Gargi, P. D. (2012). Habit Reversal Training for Trichotillomania. International Journal of Trichology, 4(1), 39–41

 

 

Grant, J. E., & Chamberlain, S. R. (2016). Trichotillomania. The American Journal of Psychiatry, 173(9), 868–874

 

 

Grant, J. E., Stein, D. J., Woods, D. W., & Keuthen, N. J. (Eds.). (2012). Trichotillomania, skin picking, and other body-focused repetitive behaviors. Arlington, VA, US: American Psychiatric Publishing, Inc

 

 

Keuthen NJ, Rothbaum BO, Fama J, Altenburger E, Falkenstein MJ, Sprich SE, et al. DBT-enhanced cognitive-behavioral treatment for trichotillomania: a randomized controlled trial. J Behav Addict. 2012;1:106–14

 

 

McGuire, J. F., Ung, D., Selles, R. R., Rahman, O., Lewin, A. B., Murphy, T. K., & Storch, E. A. (2014). Treating Trichotillomania: A Meta-Analysis of Treatment Effects and Moderators for Behavior Therapy and Serotonin Reuptake Inhibitors. Journal of Psychiatric Research, 0, 76–83

 

 

Memon SA, Mandhan P, Qureshi JN, Shairani AJ. Recurrent Rapunzel syndrome – a case report. Med Sci Monit 2003;9:CS92–CS94

 

 

Ninan PT, Rothbaum BO, Marsteller FA, Knight BT, Eccard MB. A placebo-controlled trial of cognitive-behavioral therapy and clomipramine in trichotillomania. J Clin Psychiatry. 2000 Jan;61(1):47-50

 

 

Rehm I, Moulding R, Nedeljkovic M. Psychological treatments for trichotillomania: update and future directions. Australas Psychiatry. 2015 Aug;23(4):365–8

 

 

Roberts S, O'Connor K, Bélanger C. Emotion regulation and other psychological models for body-focused repetitive behaviors. Clin Psychol Rev. 2013;33(6):745–762

 

 

Rogers K, Banis M, Falkenstein MJ, Malloy EJ, McDonough L, Nelson SO, Rusch N, Haaga DAF. Stepped care in the treatment of trichotillomania. J Consulting Clin Psychology. 2014;82:361–367

 

 

Rothbart R, Amos T, Siegfried N, Ipser JC, Fineberg N, Chamberlain SR, Stein DJ. Pharmacotherapy for trichotillomania. Cochrane Database Syst Rev. 2013 Nov 8;11:CD007662

 

 

Stein DJ et al. Is trichotillomania a stereotypic movement disorder? An analysis of body-focused repetitive behaviors in people with hair-pulling. Ann Clin Psychiatry. 2008;20(4):194–8

 

 

Wang, Z., Cao, F., Liu, D., Fang, Y., & Li, F. (2016). The diagnosis and treatment of Rapunzel syndrome. Acta Radiologica Open, 5(11), 2058460115627660

 

 

Weidt, S., Bruehl, A. B., Delsignore, A., Zai, G., Kuenburg, A., Klaghofer, R., & Rufer, M. (2017). Trichotillomania: the impact of treatment history on the outcome of an Internet-based intervention. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 13, 1153–1162 

 

 

Woods, D. W., & Houghton, D. C. (2014). Diagnosis, Evaluation, and Management of Trichotillomania. The Psychiatric Clinics of North America, 37(3), 301–317

 

 

http://www.thecenterforemotionalhealth.com/upload/ttm-treatment-guidelines.pdf

 

Combination of cognitive and behavioral therapy. CBT uses analysis of factors influencing the behavior of the patient, focusing on the cognitive processes they cause. It uses behavioral experiments to provoke changes in thinking
Studies indicate the highest long-term efficacy of this method in treatment of TTM

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020