מהי הפרעה סכיזואפקטיבית? קומורבידיות של סכיזופרניה ומצב רוח

דרג פריט זה
(36 הצבעות)
הפרעה סכיזואפקטיבית הפרעה סכיזואפקטיבית

 

מהי הפרעה סכיזואפקטיבית?

מהי הפרעה סכיזו-אובססיבית?

איך הן קשורות לסכיזופרניה והפרעות מצב רוח?

ומהי קומורבידיות בבריאות הנפש?

 

 

 

הפרעה סכיזואפקטיבית

מה זה סכיזו-אפקטיב?

 

הפרעה סכיזואפקטיבית היא הפרעה נפשית המשלבת סימפטומים השייכים לשתי הפרעות נפשיות אחרות - הפרעות מצב רוח (כדוגמת דיכאון ומאניה דיפרסיה),פסיכוזה וסכיזופרניה.

לעיתים, אבחון ההפרעה ניתן באופן זמני, בטרם ניתן לאבחן במדויק מהי האבחנה הכרונית ממנה סובל האדם ואילו משני סוגי הסינדרומים הם רק תוצר לוואי שלה, ולעיתים האדם אכן סובל משתי ההפרעות גם יחד או משילוב מסוים שלהן.

 

 

 

הפרעה סכיזואפקטיבית וסכיזופרניה 

 

 

סימפטומים סכיזופרניים הם מגוונים ומתבטאים בהזיות, דמיונות שווא, קושי בארגון קוגניטיבי (חשיבתי), הנמכה קוגניטיבית, בלבול, חוסר קוהרנטיות, שינוי בעוצמת התגובתיות ובעוצמת הרגשות.

סימפטומים של הפרעות מצב-רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית, מתבטאות מן הצד הדיכאוני של ההפרעה במצב רוח ירוד מתמשך, חוסר תיאבון, קשיי שינה, תחושת חוסר חשק וחוסר מסוגלות כללי, לעיתים מחשבות וניסיונות אובדניים, ומהצד המאני של ההפרעה מתבטאות במצב רוח מרומם ואופורי שאינו מותאם לסיטואציה, מחשבות לא מאורגנות ופגיעה בשיפוט התקין.

עוצמת הסימפטומים ותדירות הופעתם בקרב הסובלים מההפרעה משתנה - יש הסובלים יותר מהפן הסכיזופרני ויש הסובלים יותר מהחלק האפקטיבי (כלומר, הרגשי - חלק מהפרעת מצב הרוח).

 

  

Bipolar Disorder

 

אבחון הפרעה סכיזואפקטיבית

 

לפי אתר NAMI, ההפרעה מאובחנת בקרב פחות מאחוז מהאוכלוסיה, כאשר נשים מאובחנות בה יותר מגברים. עפ"י ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאיות, המשמש את מרבית העולם באבחון הפרעות נפשיות), יש צורך במספר קריטריונים לאבחון הפרעה סכיזואפקטיבית:

  • תקופה ממושכת יחסית (של מספר חודשים לפחות) בה היה שילוב בין סימפטומיים של הפרעות מצב רוח לבין סימפטומים סכיזופרניים, כולל תקופה קצרה בת מספר שבועות בה המשיכו הסימפטומים הסכיזופרניים ללא הסימפטומיים האפקטיביים (של הפרעות מצב הרוח), ובתנאי שקיימים מספיק קריטריונים עפ"י ה-DSM לאבחון שתי ההפרעות. תפקיד הדקויות האלה לוודא טעות באבחון הסופי, שהאדם אכן סובל משתי משפחות הסימפטומים ללא תלות אחת בשנייה. כלומר, סובל מסימפטומים סכיזופרניים גם בהיעדר סימפטומים של הפרעת מצב רוח, ולהפך.
  • הסובל מההפרעה אינו סובל מבעיה רפואית מקבילה ואינו משתמש בחומרים מסוכנים (כדוגמת סמים). למעשה, קריטריון זה נועד לוודא שאין רקע אחר שביכולתו להסביר את התפרצות הסימפטומים.

 

האבחון מחייב ראיון קליני. נכון להיום אין דרך לאבחן את ההפרעה באמצעים רפואיים, כמו בדיקת דם או סריקות מוח. 

 

 

SCHYZO AFFECTIVE DISORDER

 

 

ההפרעה נחלקת לשני תתי סוגים השונים זה מזה באופי החלק האפקטיבי של ההפרעה:

  • ההפרעה הסכיזואפקטיבית הדיכאונית כוללת אפיזודה דיכאונית של ממש, מבלי אפיזודה מאנית. הפרעה מסוג זה נפוצה יותר בקרב מבוגרים.
  • ההפרעה הסכיזואפקטיבית הביפולרית כוללת אפיזודה דו קוטבית ממשית, ונפוצה יותר בקרב מתבגרים וצעירים.

 

 

טיפול תרופתי

 

בהפרעה סכיזואפקטיבית, בדומה להפרעות נפשיות רבות, מומלץ טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכולוגי . הטיפול התרופתי המתאים במרבית ההפרעות הסכיזואפקטיביות הוא טיפול פסיכיאטרי בתרופות אנטי-דיכאוניות, מייצבי מצב-רוח ותרופות אנטי-פסיכוטיות (לא-טיפוסיות מהדור השני), המטפלות בסימפטומים של שתי ההפרעות.

 

  

 

SCHIZOFRENIA

 

 

 

ברוב המקרים לא ניתן לוותר על טיפול תרופתי, כיוון שכאשר מתקיים מצב פסיכוטי, הדרך הבלעדית כמעט להגיע לנפש האדם ולתודעתו במהלך הפסיכותרפיה, טיפול פסיכולוגי בשיחות, עוברת דרך צלילות לתודעתית. לצד החסרונות, התרופות מאפשרות צלילות דעת הכרחית כזו, שבכוחה לאפשר את התנאים הנדרשים להתקדמות.

לצד הייצוב הנפשי שמאפשרות התרופות לאדם, יש צורך בפסיכותרפיה המשקמת את נפשו ואת חייו ומקנה לו כלים משמעותיים להתמודדות. בדומה למחלות נפשיות רבות המלוות את האדם לאורך חייו, בהפרעה מסוג זה יש צורך גם בהדרכה משפחתית ובטיפול משפחתי, במידת האפשר, על מנת ללמד את המשפחה כיצד להתנהל באופן האדפטיבי ביותר עם האדם הסובל.

מחקר מתסכל שפורסם לאחרונה מלמד אותנו כי 20% מהמתמודדים עם סכיזופרניה אינם מפיקים תועלת ממשית משימוש בטיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי. לפי תוצאות המחקר, שני-שליש מהמטופלים תרופתית גם אינם מגיעים למצב של רמיסיה במחלה.

 

בהשוואה לסכיזופרניה, הפרוגנוזה של הפרעה סכיזואפקטיבית מעט יותר אופטימית - סיכויי ההחלמה הזמנית והשיקום הזמני ממנה גבוהים יותר, בעיק כאשר כל משפחת סימפטומים מקבלת התייחסות וטיפול רלוונטי נפרד. בניגוד לרבים הסובלים מהפרעות נפשיות, הסובלים מהפרעה זו עשויים לזכות לתקופות ארוכות יחסית של צלילות מסוימת. עם זאת, חשוב לדעת כי לא ניתן להעלים את התופעה או להקנות למטופל יכולת מתגברת לשלוט בה, כפי שניתן במקרים רבים של הפרעות מצב רוח. בדומה לסימפטומים מהם סובל האדם, גם אופק החלמתו נמצא בנקודה כלשהי במרחב שבין ההפרעה הסכיזופרנית להפרעה האפקטיבית.

 

הפרעה סכיזו-אובססיבית

במקרים רבים מופיעים סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים (OCS) והפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD) יחד עם סכיזופרניה. לאור השכיחות הגבוהה של שילוב זה, הוצעה בשנים האחרונות אבחנה קלינית חדשה עבור מטופלים המתמודדים עם סינדרום שמצוי על הספקטרום הסכיזופרני והאובססיבי: הפרעת סכיזו-אובססיביתישנן עדויות על אבחנה מבדלת בין ההפרעה לבין OCD - במידת התובנה הנמוכה, בפסיכוזה אופיינית ובקומורבידיות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

ההשלכות הטיפוליות של האבחנה עדיין אינם ברורים קלינית, וההגדרה עצמה עדיין טנטטיבית, אך נתונים מחקריים מעידים על פרוגנוזה לא מעודדת (כלומר שהתרומה של כלים טיפוליים קיימים לשיפור מצב המתמודד נמוכים ביחס להפרעות קרובות), שיש להם סיכויים גבוהים יותר להופעת תסמינים פרנואידליים וסימפטומים ראשוניים של סכיזופרניה, כמו גם אנרגיות נמוכות יותר, תסמיני דיכאון קשים יותר והפרעות אישיות נלוות. 

Schizo Obsessive Disorder

 

מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה , אחת ממחלות הנפש המוכרות בעולם היא הפרעה נפשית קשה וכרונית שמופיעה בשיעורים דומים בכל התרבויות בעולם.

סכיזופרניה מתבטאת בהתקפים פסיכוטיים ובסימפטומים מגוונים, תחתיהם הסובל מהמחלה אינו מסוגל לתפקד באופן נורמטיבי.

ההפרעה מאובחנת בקרב כ-1% מאוכלוסיית העולם, בכל התרבויות, כאשר סימפטומים ראשוניים שלה מתפרצים כמעט תמיד עד גיל 25.

בתחילת החיים, גברים סובלים ממנה יותר מנשים (ביחס של 1:1.4), אך לאחר גיל 30 היא פורצת יותר דווקא בקרב נשים.

 

תסמינים עיקריים

  • סימפטומים חיוביים:  קיומו של גירוי שלא אמור להיחוות
  • חשיבה: ריכוז, חשיבה מופשטת, היגיון בסיסי
  • תפיסה: לשמוע או לראות את מה שלא קיים 
  • סימפטומים שליליים: מאפיינים יותר גברים מנשים.  תסמינים שליליים בסכיזופרניה מתבטאים כאשר גירויים רגילים, שאמורים להיות חלק מהתפיסה הנורמטיבית, אינם זמינים עבור המתמודד. 
  • רגש: "אפקט שטוח" - היכולת  להרגיש רגש ולבטא אותו בצורה תקינה נפגעת. השטחת רגש בסכיזופרניה מתבטאת במראה קהה חושים, עם הרבה פחות מחוות והבעות פנים המבטאות תגובה לרגש 

 

 

אבחון

סכיזופרניה מאובחנת תחת מספר תנאים. בראשם, הסימפטומים הבאים, או חלקם, צריכים להופיע למשך חודש ברציפות או יותר:

  • הלוצינציות (תחושות כמו שמיעת קולות, ראיית דמויות שלא קיימות)
  • דלוזיות (תחושת רדיפה, שיגעון גדלות, מחשבות שווא, מחשבות לא מציאותיות)
  • דיבור שאינו קוהרנטי וחסר משמעות ברורה

זאת, לצד קיומם של סימפטומים נוספים במשך חצי שנה לפחות, כדוגמת חוסר יוזמה, בעיות קוגניטיביות, הבעת רגש מושטחת, המעטה בדיבור או עיסוק בתכנים שוליים. קיומם של מגוון מסוים מהסימפטומים האלה, בתנאי שהם יוצרים פגיעה משמעותית בתפקודו התקין של האדם ובתנאי שאין להם הסבר רפואי אחר (כמו שימוש בסמים), מספיקים לאבחון סכיזופרניה.  

נכון להיום, ההשערה היא שניתן להסביר את הסכיזופרניה באמצעות הביולוגיה. מבחינה גנטית ותורשתית, שייכות למשפחה בה קיימת היסטוריה של המחלה מעלה פלאים את הסיכון ללקות בסכיזופרניה, אשר הולך וגובר ככל שהקרבה המשפחתית גדולה יותר. זאת, לצד מוכנות כימית מוחית מסוימת (עודף בהורמוני דופאמין וסרוטונין לעומת מחסור בנוראפינפרין), וכן מאפיינים נוירולוגיים ייחודיים למחלה- חדרי מוח מוגדלים וחוסר סימטריה מסוים.

ההנחה היא ששימוש בסמים, תקופות לחץ חריפות או טראומות בחיים עלולות לעורר סימפטומים של המחלה ולתרום לפריצתה הראשונית.

עם זאת, ה"מועדות" למחלה קיימת באדם ללא קשר לגורמים סביבתיים שיסייעו להופעתה.

 

 

טיפול ושיקום

סכיזופרניה מוגדרת כמחלה נפשית כרונית.

מרבית הסובלים מסכיזופרניה מתקשים לתפקד באופן סתגלני והם זכאים במרבית מדינות העולם להכרה כבעלי נכות נפשית (ברמות משתנות). העשורים האחרונים מביאים אלינו פסיכיאטריה מכוונת הרבה יותר להעצמה של המתמודדים עם המחלה, לשיקום בתנאים גמישים, דיור מוגן לזכאי סל שיקום ותעסוקה בקהילה ולעידוד לעצמאות שניתן להשיגה במקרים רבים.

במרבית המקרים, החולים בסכיזופרניה זקוקים לטיפול תרופתי על בסיס קבוע, המייצב חלק מהסימפטומים ושולט בהם.

עם טיפול תרופתי מתאים חווים המתמודדים צלילות יחסית, רבים מהם מקימים משפחה ומחזיקים עבודה יציבה. רבים מחולי הסכיזופרניה מאושפזים אחת לפרק זמן מסוים במחלקות פסיכיאטריות, הם זקוקים לליווי ותמיכה נפשית תמידית, מערכות תמיכה יציבות בחייהם וכאמור- טיפול תרופתי.

נכון להיום, המענה התרופתי היעיל ביותר להתמודדות עם סכיזופרניה הוא שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, המאזנות את רמות הדופמין הגבוהות.

אל התרופות הללו מתווספות תרופות יעילות נוספות, תלוי בקשיים הנפשיים והרפואיים הספציפיים מהם סובל המטופל. לצד הטיפול הפסיכופרמקולוגי, קיים מערך ציבורי של טיפול פסיכותרפי, המציע תמיכה נפשית וסיוע ברכישת מיומנויות להתמודדות עם ההפרעה, כגון שיפור היכולות הקוגניטיביות והיכולות החברתיות. כאשר לאדם מערכת תמיכה משפחתית, לרוב יש צורך גם בהדרכה עקבית למשפחה.

 

 

סטיגמה וסכיזופרניה

בניגוד לסטיגמה הנפוצה ולדמות המצטיירות בסרטים, במחזות, בתקשורת ההמונים, במדיה החברתית ובספרים, סכיזופרניה אינה פיצול אישיות. לרוב, החולים בסכיזופרניה אינם מסוכנים כלל לאחרים, בעיקר כאשר הם תחת מעקב רפואי וטיפול תרופתי הולם.

קולות חדשים וחשובים עולים בשנים האחרונות בישראל, המציעים להפחית את הסטיגמה הקשה ממנה סובלים הסכיזופרנים. למשל, בניסיון לשנות את ההגדרה סכיזופרניה באבחנה המשקפת יותר את המציאות: הפרעות הספקטרום הפסיכוטי (PSD). המונח נטבע על ידי מטפלת בבריאות הנפש בירושלים ומקבל תאוצה רבה בקרב פסיכיאטרים עמיתים. קולות אלו נשמעים לצד מגמה מקבילה ומעודדת, של הורים לסכיזופרנים, הנוטים לחפש עזרה נפשית יותר מהורים לילדים המתמודדים עם הפרעות נפשיות אחרות.

צפו בסרט המצוין של רוני קובן, בו הוא מבקר עם צוות הצילום במרכז לבריאות הנפש גהה: 

 

 

 

סוגים של סכיזופרניה

ב-DSM-IV ובקודמיו הופיעו עדיין תתי-סוגים של סכיזופרניה, שהוסרו בהמשך, אך השימוש בהן עדיין רלוונטי לקלינאים מדיסיפלינות שונות:

  • סכיזופרניה פרנואידית
  • סכיזופרניה לא מאורגנת
  • סכיזופרניה קטטונית
  • סכיזופרניה לא מובחנת
  • סכיזופרניה רזידואלית

 

חלוקה קטגוריאלית זו התגלתה כאמור כלא יעילה. הסיבה לכך היא שהשונות בתוך הקבוצות הייתה גבוהה כמעט כמו השונות בין הקבוצות. במילים אחרות, תתי-הסוגים של המחלה לא באמת הבחינו בין קטגוריות באופן שמצריך חלוקה לסוגים שונים.
במקום החלוקה המסורתית, ב-DSM-5 עברה הפסיכיאטריה לגישה רב-ממדית לדירוג חומרת הסימפטומים.

 

 

גורמים לסכיזופרניה

הסיבתיות לסכיזופרניה נחשבת לאחד מתחומי המחקר העשירים והפורים בפסיכיאטריה, בעיקר סביב תורשתיות וגנטיקה, אבל לא רק.  לצערנו, לא נספיק להיכנס אליהן לעומק במאמר צנוע זה. 

ובכל זאת, נציין שני מחקרים מעניינים מהתקופה האחרונה:

  • ילדים צעירים במשפחות המצויות בסיכון גבוה לסכיזופרניה ולהפרעה ביפולרית, מתמודדים עם ליקויים נוירו-קוגניטיביים כבר מגיל 7, כך לפי מחקר בכתב העת JAMA.
  • למערכת החיסון יש תפקיד בפיתוח המחלה:  מחקר אוסטרלי חדשני שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature. המחקר נחשב לפריצת דרך של ממש בתחום, שכן הוא מעורר סקרנות לגבי ליקויים בתפקוד המערכת החיסונית והקשר שלהם לסכיזופרניה.  טבעם של הליקויים החיסוניים עדיין מסתורי, אבל הכיוון מעורר מוטיבציה. החוקרים מצביעים על תפקידם של תאי מקרופאג, 'לוחמי מערכת החיסון', שעלייה בכמותם עלולה לגרום עיוותים נוירולוגיים וגנטיים באונה הפורנטלית במוח. עיוותים אלו דומים לשינויים מוחיים שמאפיינים סכיזופרניה.

 

 

מהי קומורבידיות? כיצד היא מתבטאת בהפרעה סכיזואפקטיבית?

קומורבידיות (באנגלית: Comorbidity), אשר מוכרת בעברית כ'תחלואה נלוווית', הינה מושג מעולם הרפואה המתאר מצב בו צמד של מצבים קליניים, מחלות, הפרעות נפשיות, נטיות או התנהגויות מסוימות, שמופיעות יחד או מתווספות זו לזו. בארץ קיימות מסגרות רבות לטיפול עם דגש על קומורבידיות, לדוגמא המרפאה לטיפול בתחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש לב השרון.

המושג קומורבידיות נכנס לשימוש בשנת 1970 ע"י חוקר אמריקאי בשם אלוואן פיינשטיין , מי שנחשב לאבי האפידימיולגיה בבריאות הנפש. פיינשטיין דיבר על כך שבמצבי קומורבידיות, כלומר, במקרים בהם האדם סובל משני מצבים שנוטים להופיע במקביל, או יד ביד, שונים מאוד ממצבים בהם סובל המטופל רק מאחת מהבעיות, והשוני מתבטא בשלושת ההיבטים הרלוונטיים יותר לתהליך המקצועי – אופי האבחון שונה, אופי הטיפול המתאים אחר ותוצאותיו משתנים.

 

 

קומורבידיות יכולה להופיע במספר צורות:

  • קיומם של שני מצבים רפואיים שהובילו זה לזה ותלויים זה בקיומו של זה. במצבים אלה לרוב מצב אחד יהיה חמור יותר ביחס לשני.

 

  • קיומם של שני מצבים רפואיים שאינם תלויים זה בזה, פשוט נוטים קורלטיבית (כלומר, נסיבתית) להופיע יחד.

 

  • קיומם של שני מצבים שנובעים מאותו גורם, שיכול להיות תורשתיות, שימוש בחומרים מסוכנים, אבנורמליות מוחית ועוד.

  

בעולם הפסיכולוגיה ובריאות הנפש, קומורבידיות הייא מושג שגור ונפוץ. קשיים רגשיים והפרעות נפשיות נוטים להופיע יחדיו ולהיות משולבות זו בזו. מחקרים מצביעים על כך שמעל ל-60% מהאבחנות הפסיכיאטריות כוללות יותר מקושי רגשי אחד, אך לרוב מתייחסים בעיקר לקושי המהותי והדחוף יותר (למשל, כאשר אנו עדים להתקף פסיכוטי אצל אדם הסובל גם מדיכאון, כמובן שיש דחיפות ובהילות לטפל בהתקף הפסיכוטי ובגורמים לו, והדיכאון הופך שולי). 

תסמינים פסיכוטיים בסכיזופרניה או בהפרעות פסיכוטיות אחרות, כגון הפרעה דלוזיונלית, יכולים להיות שונים באופן סובייקטיבי מאלו שהתסמינים של דיכאון פסיכוטי. למרות שהביטויים הקליניים של דיכאון ופסיכוזה נראים שונים למדי, יש ראיות לחפיפה משמעותית באטיולוגיה (הגורמים) שלהן.

התיאור הקלאסי של הזיות בסכיזופרניה, שהוגדר על ידי הפסיכיאטר הנודע קורט שניידר (Kurt Schneider)Kurt Schneider) , כ-First-Rank Symptoms, כולל הפרעות חשיבה עם תמות של "שליטה מבחוץ" באמצעות שליטה של אחרים במחשבה, שידור מחשבות ושתילה שלהן ונסיגה קוגניטיבית עמוקה פנימה.

גילויים מודרניים של נושאים אלו יכולים לכלול הזיות על שבבים המושתלים בשיניים, מצלמות שהוטמנו בבית המטופל וכל זאת במטרה לשלוט על המטופל.

לחולים עלולים להיות פחדים אודות התקני מעקב אלקטרוניים המושתלים במכוניתם או בביתם, או שהם עלולים לחוש כי תנועות הגוף שלהם נשלטות על ידי גורם חיצוני.

הזיות שמיעתיות בסכיזופרניה (הלוצינציות) הן כמעט תמיד של קולות אנושיים המשחזרים את מחשבות השווא, המעירים לעתים קרובות הערות לפיהן המטופל נמצא במעקב תמידי. מאוד קשה לחוות את זה, הן עבור המטופל והן עבור בני משפחתו המתמודדים עם כאבו. 

גם מבחינת תסמינים וסימפטומים, בעולם בריאות הנפש קיימת חפיפה רבה בין מאפייני ההפרעות השונות, מה שלעיתים מקשה על אבחון ההפרעה המדויקת, או על הזיהוי שמדובר בשני מצבים נפרדים הדורשים התייחסות נבדלת. לא אחת ניתן לשמוע שלל אבחונים שקיבלו מטופלים לאורך השנים: "באשפוז הפסיכיאטרי אבחנו אותי עם דיכאון פסיכוטי, בביטוח לאומי אני אישיות בורדרליין ועכשיו אני סכיזופרן פרנואידי".  

דוגמא ספציפית לקומורבידיות בעולם בריאות הנפש היא קיומן של בעיות התמכרות יחד עם דיכאון קליני, כאשר במקרים אלה לרוב הדיכאון הוביל להתמכרות, או קיומן של בעיות התמכרות אשר הובילו לסימפטומים פסיכוטיים ולהתפרצות מחלת הסכיזופרניה. האשפוז הפסיכיאטרי נמצא בשנים האחרונות תחת עיניים ביקורתיות פקוחות, של המטופלים ובני המשפחה, של אמצעי התקשורת, של עמותות קהילתיות ושל פסיכולוגים וחוקרים שבוחנים מחדש את היעילות של אשפוז יום אמבולטורי ושל אשפוז במחלקה סגורה. למשל, מחקר שפורסם לאחרונה מונה גורמי סיכון לטעויות רפואיות מזיקות ולהשלכות מזיקות של הטיפול, כאשר שני הפקטורים המרכזיים שמירקרו החוקרים הם גיל המטופלים ומשך האשפוז, שניהם קשורים חיובית לשגיאות קליניות.

 

אנו מתמקדים כאן בהפרעה סכיזואפקטיבית- קומורבידיות של בין הפרעה סכיזופרנית לבין הפרעות מצב רוח. במקרים אלו, מדובר בהפרעות נפשיות אשר הובילו אלה לאלה, ונוטות באחוזים גבוהים להופיע יחדיו ולגרום באופן סיבתי זו לזו. קומורבידיות נפוצה נוספת קיימת בשילוב בין דיכאון לחרדה ובין חרדה ל-OCD, אשר נוטות להופיע באחוזים ניכרים בקרב אותו האדם. מחקרים אחרונים מזהים קשר גם בין סכיזופרניה למחלות גופניות קשות - מחקר אחרון מעיד על קשר בין סכיזופרניה וסרטן השד בקרב נשים מתמודדות.

מתמודדים מספרים - מתוך YNET <

10 עובדות על סכיזופרניה <

 

לעיתים, עולם הרפואה ועולם הטיפול הנפשי מתקשים להתמודד עם קיומן של מספר בעיות. קיימת התלבטות מאיזה בעיה להתחיל, כיצד לא לתת לבעיות להשתלט זו על טיפולה של זו. הקשיים האלה, הייחודיים למצבי קומורבידיות, מדגישים את חשיבות זיהוי המקומות בהם נפוצה קומורבידיות, חקירת הסיבה לכך שהמצבים נוטים להופיע יחד וכמובן- פיתוח טיפול מתאים למצבים בהם הבעיה אינה בלבדית.

צרו עמנו קשר להכוונה למטפל -

למתמודדים ולבני המשפחה

במכון טמיר תל אביב

ובקליניקות העמיתות בכל הארץ:

1-800-509-809

 

 

 

 

 

כתבה וסיכמה: יעל טל וכותבי מכון טמיר

 


המלצת קריאה: 

ד"ר ערד קודש , מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, כתב מדריך למסגרות למניעת אשפוז:  מתוך אתר דוקטורס


 מקורות: 

Abrams, D. J., Rojas, D. C., & Arciniegas, D. B. (2008). Is schizoaffective disorder a distinct categorical diagnosis? A critical review of the literature. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 4(6), 1089–1109.

Cheniaux E, Landeira-Fernandez J, Lessa Telles L, et al. Does schizoaffective disorder really exist? A systematic review of the studies that compared schizoaffective disorder with schizophrenia or mood disorders. J Affect Disord 2008 Mar; 106(3): 209–17

del Rio Vega JM, Ayuso-Gutierrez JL. Course of schizoaffective psychosis: a retrospective study. Acta Psychiatr Scand. 1990;81:534–7

DeChavez MG, Gutierrez M, Ducaju M, Fraile JC: Comparative study of the therapeutic factors of group therapy in schizophrenic inpatients and outpatients. Group Anal 2000;33:251-264. 

Dickerson FB, Lehman AF. Evidence-based psychotherapy for schizophrenia: 2011 update. J Nerv Ment Dis. 2011;199(8):520–526

Faustman WO, Bardgett M, Faull KF, et al. Cerebrospinal fluid glutamate inversely correlates with positive symptom severity in unmedicated male schizophrenic/schizoaffective patients. Biol Psychiatry. 1999;45:68–75. 

Fletcher R.H. (2001). Alvan Feinstein, the father of clinical epidemiology, 1925-2001. J Clin Epidemiol. 2001 Dec;54(12):1188-90. 

Goldstein G, Shemansky WJ, Allen DN. Cognitive function in schizoaffective disorder and clinical subtypes of schizophrenia. Arch Clin Neuropsychol. 2005;20:153–9. 

Grover et al (2017). Obsessive Compulsive Symptoms/disorder in patients with schizophrenia: Prevalence, relationship with other symptom dimensions and impact on functioning. Psychiatry Research
Volume 250, April 2017, Pages 277-284
 

Heckers S. Is schizoaffective disorder a useful diagnosis? Curr Psychiatry Rep 2009 Aug; 11(4): 332–7

Lake, Ray, C., Hurwitz, & Nathaniel. (2007). Schizoaffective disorder merges schizophrenia and bipolar disorders as one disease – there is no schizoaffective disorder [Abstract]. Current Opinion in Psychiatry, 20(4), 365-379. doi:10.1097/YCO.0b013e3281a305ab

Laursen, T.M. (2009) Bipolar Disorder, Schizoaffective Disorder, and Schizophrenia Overlap: A New Comorbidity Index. J Clin Psychiatry 2009;70(10):1432-1438
10.4088/JCP.08m04807
 

Michael Poyurovsky (2017). Schizo-Obsessive Disorder. Cambridge University Press.

Morrison, A. K. (2009). Cognitive Behavior Therapy for People with Schizophrenia. Psychiatry (Edgmont), 6(12), 32–39.

Orfanos et al (2000). Are Group Psychotherapeutic Treatments Effective for Patients with Schizophrenia? A Systematic Review and Meta-Analysis. Psychotherapy and Psychosomatics, http://dx.doi.org/10.1177/0533316400332006 

Patel, K. R., Cherian, J., Gohil, K., & Atkinson, D. (2014). Schizophrenia: Overview and Treatment Options. Pharmacy and Therapeutics, 39(9), 638–645. 

Picchioni, M. M., & Murray, R. M. (2007). Schizophrenia. BMJ : British Medical Journal335(7610), 91–95. http://doi.org/10.1136/bmj.39227.616447.BE

 Rajkumar RP, Reddy YC, Kandavel T. Clinical profile of "schizo-obsessive" disorder: a comparative study. Compr Psychiatry. 2008;49:262–268. doi: 10.1016/j.comppsych.2007.09.006

Scotti-Muzzi, E., & Saide, O. (2017). Schizo-obsessive spectrum disorders: An update. CNS Spectrums, 22(3), 258-272. doi:10.1017/S1092852916000390

Vermeulen, J.M. et al (2018). Predictors of Adverse Events and Medical Errors Among Adult Inpatients of Psychiatric Units of Acute Care General Hospitals. Psychiatric Services. Published Online:3 Aug 2018.  https://ps.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ps.201800110

Zhuo C, Triplett PT. Association of Schizophrenia With the Risk of Breast Cancer IncidenceA Meta-analysis. JAMA Psychiatry. 2018;75(4):363–369. doi:10.1001/jamapsychiatry.2017.4748

https://www.nami.org/learn-more/mental-health-conditions/schizoaffective-disorder

https://www.mentalhealth.org.nz/assets/A-Z/Downloads/What-is-schizoaffective-disorder-NAMI-US-2013factsheet.pdf

http://www.psychiatrictimes.com/schizophrenia/user-experience-key-step-realizing-role-mental-health-apps

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר