התמודדות, אבחון וטיפול בלקויות וקשיי למידה בחיים התעסוקתיים

דרג פריט זה
(12 הצבעות)
לקויות למידה לקויות למידה

 

אבחון לקויות למידה

 

לקות למידה הינה לקות נוירולוגית התפתחותית המפריעה לאדם בלמידה, על סוגיה השונים. קיים מגוון רחב של לקויות למידה, ביניהן קושי בקריאה, ביכולת כתיבה, ביכולות מתמטיות בסיסיות, קושי בעיבוד שמיעתי, קושי בעיבוד סנסורי (תחושתי), קושי בתפקוד מוטורי או בתפקודי מוטוריקה עדינה, קושי בהתמצאות במרחב, ולקויות נוספות. במקרים רבים, לקויות הלמידה מופיעות ביחד, קשורות זו לזו. כ-10% מהאוכלוסייה סובלים מלקות למידה ברמה מסוימת. 

לזיהוי ואבחון מוקדם של לקויות למידה יש חשיבות נרחבת, המאפשרת לדמויות החינוכיות בבית הספר ולמטפלים מתן טיפול מותאם אישית לצרכים הספציפיים, הלימודיים והרגשיים של הילד / המתבגר המאובחן.

בהשקעת תשומת לב מערכתית בגילאים צעירים, ניתן למנוע את ההשפעה ההרסנית של ההמתנה הארוכה לקבלת ההקלות, ההתאמות והטיפול המתאים מהמערכת, שהשלכותיהן על מצבו הרגשי של הילד המאובחן הן קריטיות ומתבטאת במצוקה גדולה שחומקת לעיתים קרובות מדי מתחת לרדאר של הגורמים המקצועיים בסביבת בית הספר.

 

Learning disability

 

 

לקות למידה אינה זמנית, לרוב מלווה את האדם לאורך כל חייו, אך כיום ניתן ללמדו טכניקות מתאימות שונות על מנת להתגבר עליה. רבים מבעלי לקויות הלמידה לומדים ומתפקדים באופן רגיל לגמרי, לומדים לאורך השנים כיצד להתמודד ולהתגבר על הקשיים מהם סובלים.

אחד הביטויים הבולטים של לקות הלמידה הוא בכך שהיא מפריעה לאדם להביע את יכולותיו. למשל, במבחני אינטליגנציה, האדם מקבל ציון אשר אינו מנבא את יכולותיו הקוגניטיביות האמיתיות. לקות הלמידה יוצרת מעין "מסך", מעין מכשול היוצר פער בין היכולת הפנימית של האדם לבין מה שמביע בפועל. הפער הזה גדל ככל שעוצמת הלקות גדולה ומשתלטת על תחומי למידה אחרים, וכן ככל שמזניחים את הטיפול בה.

בנוסף, לקות למידה יוצרת פערים הולכים וגדלים בחומר הלימודי וביכולת לקליטה בקצב מהיר אשר מואץ עם השנים. לכן, חשוב מאוד לטפל בלקות הלמידה מיד כשיש חשד שהילד סובל ממנה, על מנת לצמצם את הפער שנוצר מההתקדמות הכיתתית.

 

Learning disability2

 

לקות הלמידה גוררת עימה קשיים רבים עבור הילד, הרבה מעבר ללקות הספציפית ממנה סובל. הילד, אשר חווה תחושת כישלון, במיוחד בתקופת הראשונה בבית הספר בה עוד לא אובחן בלקות, הופך לחסר אונים, חסר מוטיבציה להשקיע, חסר ביטחון ובעל דימוי עצמי ירוד. הוא מפתח מעין "אנטי" ללימודים, לא רוצה ללכת לבית הספר, להכין שיעורי בית. הוא נמצא במצוקה גדולה כיוון ופוגש את חולשותיו יום יום, ושעות רבות בכל יום, ואינו יודע כיצד להתמודד עימן.

כשהילד מגלה קושי ספציפי, או שניכר פער בינו לבין חבריו לכיתה או לקצב הלמידה הכיתתי, יש צורך באבחון לקויות למידה. במסגרת האבחון, נבדקות מגוון יכולות של הילד, על מנת לזהות את מקור הבעיה. לעיתים, הבעיה נראית אחת, אך בעצם היא אחרת. כלומר, לעיתים ילד נראה כאילו מתקשה להתרכז בשיעור, אינו קולט מה המורה אומרת, כשבעצם יש לו בעיה בתפיסה שמיעתית ולא בעיה בריכוז. במהלך האבחון נבדקות יכולות הקריאה של הילד, יכולת הכתיבה, יכולת ההבעה, תפיסתו השמיעתית, תפיסתו החזותית, יכולתו החשבונית וכן יכולות נוספות. האבחון, כמובן, מותאם למצופה מגילו של הילד.

מטרת האבחון היא קבלת ההקלות המתאימות לקשייו של הילד, וכן זיהוי קשייו ודרכי התמודדות עימם. לאבחון מצורפות המלצות כיצד להתמודד עם הבעיה הספציפית ממנה סובל הילד, על מנת לשפר את יכולתו להתמודד עימה ולהתגבר עליה. לעיתים, יש צורך בהוראה מתקנת, בשינוי הרגלי למידה, ברכישת הרגלי למידה. הכלים לטפל במגוון הרחב של הלקויות הינם רבים, כאשר הורי הילד יכולים לסייע ברבים מהם, וכך גם המורה בבית הספר. במקרים רבים, כלל אין צורך בסיוע חיצוני נוסף.

חשוב שלא להיבהל מלקות למידה, אשר מאובחנת אצל אחוז ניכר ביותר מהאוכלוסייה. מדובר בלקות אשר הינה חסרת כל קשר ליכולת הקוגניטיבית של הילד, אינה קשורה למנת המשכל שלו. כיום, בעזרת הכלים הרבים והידע הרב בנושא לקויות למידה, ילדים לקויי למידה יכולים להגיע להישגים גבוהים מאוד עם ההקלות המתאימות והסיוע הנכון, יכולים ללמוד לחיות לצד הלקות, להתמודד עימה ולהגיע רחוק על אף קיומה.

ובכל זאת, על מנת לאפשר לילד את התנאים המיטביים לפרוח ולהביע את יכולותיו, חשוב לקחת אותו לאבחון אצל פסיכולוגית ילדים בשנייה שמתעורר הצורך, ולא לחכות. המתנה תגדיל את הפער שכבר נוצר ותייצב את תחושת הערך העצמי הנמוך שאימץ הילד לאור הכישלונות שחווה. בגלל שמדובר בבעיה אשר הינה כרונית, לרוב מלווה את האדם לאורך כל חייו, אין להזניח אותה, היא דורשת טיפול והתערבות מתאימה. האבחון, אשר מספק את כל ההנחיות הדרושות, יכול לפתוח לילד עולם חדש וקל יותר של הצלחה ומימוש עצמי. 

 

כתבה: יעל טל 

 


לקויי למידה והשתלבותם בעבודה

איך אני יודע אם יש לי לקות למידה?

מהן לקויות למידה? מהי הפרעת קשב וריכוז?

איך לקות למידה באה לידי ביטוי בעבודה?

קיימות הגדרות מרובות להפרעות / לקויות למידה, לאחרונה אף התעדכנה משמעותית ההגדרה לאבחון קשיי למידה ב DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי). לקריאה נוספת: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3043.

ד"ר דבורה שני ופרופ' ברוך נבו מיקדו מתוך גוף הידע בתחום את הנקודות  החשובות, תוך התייחסות למלוא הספקטרום של ההפרעה, מעבר לגיל  ומעבר לסוגים השונים של לקות הלמידה:

  • ההפרעה מולדת ונמשכת לאורך כל מעגל  החיים.

  • ההפרעה הטרגונית (קיימים סוגים שונים של לקויי למידה)*.

  • לרוב קיים פער משמעותי בין היכולת האינטלקטואלית הכללית לבין רמת ההישגים הנורמטיבית לגיל.

  • קיימים מגוון קשיים, שניתן לארגנם לפי תחומים: שפה, תפיסה גרפית מרחבית, מתימטיקה, קשב וריכוז.

  • בתקופות חיים שונות עשויות להתווסף להפרעה הבסיסית תוצרי לוואי המתבטאים בקשיים רגשיים, חברתיים ואישיותיים שונים.

  • ניתן לרכוש אסטרטגיות למידה וטכניקות פיצוי מגוונות.

  • נדרש אבחון פסיכולוגי מקיף של ההפרעה, שיכיל את מלוא היבטי ההפרעה, השלכותיה והמלצות לטפול.

*במחקר אמפירי שביצעה דבורה שני (שני, 1999) נעשה ניתוח אשכולות גורמים והתקבל אישוש מדעי לחלוקת הפרעת לקות הלמידה לפי סוגים:

  • קבוצה המתקשה בתחומי קריאה וכתיבה

  • קבוצה המתקשה בתחומים חשבוניים ובתחום תפיסה מרחבית

  • קבוצה המתקשה בכל התחומים

  • קבוצה המתקשה בתחום ריכוז, קשב ותכנון לטווח ארוך

  • וקבוצה בעלת קשיים מתונים, הישגים ממוצעים ופער לעומת יכולת כללית גבוהה

החלוקה הזו מסייעת בהבנת ההפרעה ומסייעת בתהליך האבחון של לקות למידה.

אם תרצו להעמיק בנושא, ד"ר אילנה מודלינגר מהאוניברסיטה העברית בירושלים בנתה "מונחון ללקויי למידה" במטרה לשפוך אור על התופעה, להפיג אי הבנות ולמוטט מיתוסים שגויים שדבקו בה: http://techedu.huji.ac.il/techedu/saar2.html

השפעת לקויות למידה על השתלבות בעבודה

לקויי למידה מתקשים לעתים קרובות למצוא את מקומם ולהשתלב באופן מוצלח בעולם התעסוקתי. קיימים מחקרים שמראים כי הם עשויים להיות מועסקים במקצועות בעלי סטטוס נמוך יותר, מקבלים משכורות נמוכות יותר, בעלי שיעורי אבטלה גבוהים יותר . מבוגרים לקויי למידה לא תמיד זוכים לקבל התאמות או סיוע בשלבים של מיון והשתלבות בעולם עבודה. בין הקשיים עמם עשויים להתמודד לקויי למידה ביציאה לעולם העבודה:

  • מתקשים לעבור בהצלחה תהליכי מיון והערכה.

  • מתקשים לעבור בהצלחה תהליכי הכשרה לתפקיד.

  • מתקשים לזהות את המקצוע המתאים להם.

  • מתקשים לעמוד בדרישות מקום העבודה.

  • מתקשים להתמיד במקום העבודה.

  • מתקשים להשתלב מהבחינה החברתית במקום העבודה.

אך למרות כל הקשיים המתוארים, רבים מהסובלים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז משתלבים בעבודה ואף מפתחים קריירה מוצלחת. להיפך, קיימים גם מחקרים שמראים את היתרונות שיש לבעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז על אחרים בתחום התעסוקה.

יזמות ולקויות למידה

מחקר מצא ש- 35%   מהיזמים בארה"ב ו-20% מהיזמים בלונדון הם דיסלקטים. כמובן שלא מדובר בקשר סיבתי (לא כל מי שלקוי למידה הוא טיפוס יזמי), אך הסטטיסטיקה מראה כי דיסלקטים נמצאים בסבירות גבוהה פי שניים להחזקת בעלות של שתי חברות ויותר, לעומת כלל האוכלוסיה. על פי המחקר, המתמודדים עם לקויות למידה עוקפים את הקשיים של קריאה וכתיבה באמצעות הסתמכות על יועצים, ומפתחים מומחיות בהבנה של אנשים.  יש להם יכולת טובה יותר ליצור תקשורת בע"פ, לפתור בעיות באמצעות תפיסה חזותית ואחרת ולהאציל סמכויות. עצם העובדה שסבלו בעברם מכשלונות ודחייה חיזקה אותם, השעמום היווה עבורם תמריץ, והם היו חייבים למצוא את הדרך לעשות את הדברים ולהצליח בדרכם.

יתרה מזאת, עקב חוסר תשומת לב לפרטים ורמות נמוכות יותר של ויסות עצמי, פעמים רבות הם מתעלמים מחסמים, ופועלים מתוך אנרגיות גבוהות ודחף ופחות מתוך חשש ופחד. דווקא משום שעסוקים ב"עולם משלהם" הם מגלים יותר יצירתיות ומקוריות.  

(לקריאה נוספת על יזמות ו ADHD: https://www.lahav.ac.il/article/entrepreneurship-and-ADHD)

המפתח להצלחה בעבודה תוך התמודדות עם לקויות למידה / הפרעות בקשב ובריכוז

למרות הקושי המתואר בהתמודדות עם לקויות למידה, כבר הבנו שניתן לראות בהם גם יתרון רב ביציאה לעולם העבודה ובהתקדמות בו. אך חשוב לזכור כי אין הדבר מובן מאליו. למעשה, קיימים מאפיינים מסויימים המבחינים בין אלו שמצליחים בעבודה ואלו שלא , מבין התמודדים עם הלקות.

למה חשוב לשים לב כאשר יוצאים לעבודה ומתמודדים עם הלקויות למידה / הפרעת קשב וריכוז?

מודעות עצמית גבוהה

אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה מצליחים יותר, שכן בעלי פוטנציאל גבוה יותר למצוא תפקיד ההולם את יכולותיהם. יתרה מזאת, המודעות לקשיים לצד היתרונות, מאפשרת למצוא נתיבי התמודדות מתאימים תוך עבודה יחד עם המגבלה, במקום "להתכחש" לבעיה ולפעול "כנגדה".

בהקשר זה, חשוב להבחין בין התמודדויות עכשוויות לבין משקעים מהעבר – שכן היסטוריה אישית עשויה להיות מושלכת על ההתמודדות בהווה ולהשפיע עליה . עדיף עד כמה שניתן להיפרד מכשלונות שהיו בעבר, ולהתחיל בכל פעם עם דף נקי. למה שהפעם זה לא יהיה אחרת?  

הערכה עצמית

תפיסת מסוגלות עצמית והערכה עצמית גבוהה הנה תכונה חשובה ביותר להתמודדות והסתגלות של לקויי למידה בלימודים ובעבודה. ליקויי למידה בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים להגיע להישגים נמוכים יותר באקדמיה ובשוק העבודה.

תפיסת הלקות כיתרון

מחקרים מראים שלקויי למידה שמסוגלים לתפוס את הלקות באופן חיובי ולהעריך אותה כיתרון בעבודה מגיעים להישגים גבוהים יותר.

שימוש במערכות תמיכה

הקשיים היום-יומיים בהתארגנות, קריאה וכתיבה גוזלים זמן רב ואנרגיות. במשך הזמן אלו עשויים להוביל לשחיקה על כן, חשוב להיות מודעים לקשיים, ולמצוא להם פתרונות מתאימים ולא לחשוש לקחת עזרה כשצריך. היעזרות ושימוש במערכות תמיכה חינוכיות, חברתיות וציבוריות נמצא כמאפיין שמבחין באופן מובהק בין קבוצות של לקויי למידה שהצליחו וכאלו שלא הצליחו בלימודים ובעבודה. חשוב להיעזר במרכזי תמיכה שמספקים ליווי ליציאה לעבודה, לזהות כשלונות ואת הגורמים להן,להשתמש בניסיון העבר כדי ללמוד איך לעשות את הדברים הלאה, לחשוב על אפשרויות אחרות, להקדיש זמן להתאמת מקום העבודה הרלוונטי ולהפוך חולשה לעוצמה.

השקעה בעבודה

קיימים מחקרים שמראים כי אנשים מצליחים עם ליקויי למידה עובדים קשה יותר, ויותר שעות לעומת עמיתיהם לעבודה. יכולתם להתלהב ולמצוא עניין בעבודה היא המאפשרת השקעה גדולה כזו לאורך זמן. בהקשר זה, חשוב לבחור עבודה שתואמת לנטיות, לערכים ולתפיסות שלכם. כלומר, כדי לפצות על הקושי זה עוזר מאד לפתח את העניין הפנימי (מניע אינטרינזי).

איזון נכון של עומס

מחד, נטילת אחריות על יוזמות של מעבר לדרישות התפקיד היבשות שומרת את לקוי הלמידה עירני ומעורב, כך גם ריבויי גירויים, בבכך אלו מקדמות את הקריירה. על כן, הפחתה של עומס עשויה להיות עצה גרועה. מאידך, עומס רב מידי עשוי להוביל לנפילה לתשישות ועייפות. על כן, חשוב לשמור על רמת עומס שמאפשרת עבודה יעילה.

יכולת אלתור ויצרתיות

לקויי הלמידה שמצליחים בעולם העבודה, מאופיינים ביכולת אלתור ומציאת פתרונות מקוריים, וביצירתיות בהתמודדות עם קשיים בעבודה. זאת, לעומת לקויי הלמידה שמתקשים להסתגל לעולם העבודה, שאינן משכילים להבין שבכוחם לשנות מצבים ושדרכים רבות מובילות למטרה הסופית.

סבלנות

הילדים שלכם סובלים מהפעת קשב וריכוז ואתם חוששים לקראת יציאתם לשוק העבודה או ללימודים אקדמיים?

מומלץ כי תדגישו בפניהם את המאמץ וההשקעה שנדרשו להם כדי להגיע להישגים בחייהם, בניגוד למתן דגש על הישגים חיצוניים בלבד. חשוב ללמוד להתבונן על הצלחות, גם אם הן קטנות. המודעות להצלחות תורמת לבניית תחושת המסוגלות והבטחון העצמי. הרבה פעמים אצל אנשים עם ליקויי למידה, ההצלחה מתעכבת מלהגיע, או לפחות כך זה נראה בהשוואה לסביבה. התאזרו בסבלנות וקבלו את העובדה שהדרך מלאה במהמורות והתהליך לוקח זמן.

כתבה: מירב פירק 

 

השלכות של חקר המוח על חינוך ולמידה: סיכון מול סיכוי

 

  • בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית במחקרי מוח בהבנת התפתחות המנגנונים הנוירו-קוגניטיביים ההכרחיים לרכישתם התקינה של תפקודי למידה הנלמדים בבתי-הספר כגון אוריינות ותפיסת מספר. עם זאת, התקדמות זו הנה תיאורטית בעיקרה.
  • הפער העצום שנפער בין חוקרי מוח לבין אנשי חינוך (מורים, מומחים, חוקרים) התמלא באינספור אפליקציות וחבילות תוכנה (המתיימרות להיות מבוססות מחקר מדעי) שמיועדות ללמד ולשפר את תפקודי הלמידה של ילדים עם וללא ליקויים כלשהם.
  • מכיוון שאנשי החינוך לא מבינים לעומק את תחום חקר המח, ניסיונותיהם לתרגם את התיאוריה לעשייה פרקטית מקבלים בחלק מהמקרים ביטוי בעייתי.
  • יחד עם זאת, מחקרי מוח שונים מספקים מידע חשוב ורלבנטי להיבטים שונים של חינוך. לדוגמא:
  • מידע אודות התפקיד הקריטי והתשתית המוחית של מנגנונים קוגניטיביים בסיסיים בלמידה.
  • מידע אודות הבדלים במנגנונים הקוגניטיביים בין לומדים שהתפתחותם תקינה לבין לומדים עם ליקויים התפתחותיים, ובין לומדים לא מיומנים ללומדים מומחים.
  • מידע אודות תוצרים של אימון/התערבות מסוגים שונים.

 

כתבה: אופיר ברגמן


מקורות:

 

ארנרייך, י.א. (2013). אבחון קשיי למידה על פי ה DSM5. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 12.2.2017 מאתר פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3043

דהן, א. וצדוק, א. (2012) "מלקות לחירות - מבט אישי ומקצועי על ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז". בני ברק: הקיבוץ המאוחד ומכון מופת.

צדוק, א. ואליהו, ע. יזמות והפרעות קשב – יתרון או חסרון? [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15.2.2017 מאתר הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב. https://www.lahav.ac.il/article/entrepreneurship-and-ADHD

שני, ד. (2007). סוגיות מרכזיות באבחון פסיכולוגי של לקויי למידה [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 9.2.2017 מאתר פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1104

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר