מה זה דרמטילומניה? אבחון וטיפול בהפרעת חיטוט כפייתי בעור

דרג פריט זה
(28 הצבעות)
חיטוט בעור - דרמטילומניה חיטוט בעור - דרמטילומניה

 

דרמטילומניה ודרמטופגיה

הפרעות חיטוט בעור

גורמים, תסמינים וטיפול בגירוד כפייתי

מהי הפרעת חיטוט בעור? 

הפרעת חיטוט בעור (Excoriation of skin), המכונה גם דרמטילומניה, מתאפיינת בהתנהגויות חזרתיות וכפייתיות של חיטוט בעור, המובילות לנזק ברקמות.

עד לאחרונה, נחשבה ההפרעה לנגזרת של הפרעות שליטה בדחפים, אך כיום היא מופיעה כקטגוריה אבחונית נפרדת, כאשר עדיין קיימת מחלוקת בין השתייכותה לספקטרום של הפרעות OCD (הפרעות טורדניות כפייתיות) או כהפרעה המשויכת להרגלים כפייתיים מזיקים- BFRB, בדומה להפרעת תלישת שיער וכסיסת ציפורניים כפייתית.

ההפרעה מסווגת לשלושה תתי-סוגים:

  • סוג קומפולסיבי  - בו תכלית הגירוד היא להפחית חרדה אובססיבית (לכן נחשב טקס קומפולסיבי)
  • סוג אימפולסיבי - בו תכלית  הגירוד היא הקלה גופנית (לכן נחשב התנהגות דחפית) 
  • סוג מעורב - בו מתקיימים בצוותא שני הסוגים הקודמים 

חשוב לציין כי אבחון ההפרעה מחייב אבחנה מבדלת ממחלות עור המושפעות מגורמים פסיכולוגיים, כמו אקזמה, פסוריאזיס, אקנה ועוד.

התעסקות כפייתית בעור מופיעה בדרך כלל ביותר מאזור אחד בגוף.

 

דרמטופגיה

התנהגות זו, שנקראת באופן ספציפי דרמטופאגיה - Dermatophagia, מוגדרת כמצב פסיכולוגי בו אדם נושך כפייתי, משפשף, לועס, מכרסם, מקלף או אוכל את העור שלו, כולל גירוד יסודי באמצעות הציפורניים או מקלות אזניים.

דוגמאות: 

  • גירוד ושפשוף של פצעים קטנים או מגלידים
  • גירוד באף ובעיניים
  • נקודות חן ונמשים
  • קילוף שפתיים
  • גירוד חזרתי בקרקפת
  • חיטוט באפרכסת האוזן
  • ניסיונות להוציא שערה מהעור (שערה הפוכה)
  • גירוד ברקטום

 

  

סימפטומים

ההפרעה פוגעת בכל תחומי החיים: 

 

תסמינים רגשיים

דרמטילומניה גורמת לבידוד חברתי, לבושה עמוקה ומבוכה, דיכאון, חוסר שליטה שמחלחל גם לעבודה/ביה"ס ולתחושות חרדה בעקבות הסימנים והצלקות על הגוף. 

הסובל מההפרעה מודע אליה באופן מלא, מתבייש בה ומתחרט לאחר הרגיעה, אבל בזמן אמת הוא מתקשה מאוד לשלוט בה בעצמו. לעיתים, המצוקה הרגשית אליה נקלע האדם עלולה לגרור התנהגויות של פגיעה עצמית ואף מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים (חשוב לציין כי פגיעה עצמית מופיעה כחלק אינהרנטי מההפרעה, בעיקר כשמדובר בתת-הסוג האימפולסיבי). 

האדם מרגיש רע מאוד עם עצמו, דימויו העצמי נמוך ביותר, הוא מרגיש תחושת אשמה וכישלון כואבים.

אחוזי הנטייה לאובדנות בקרב הסובלים מההפרעה גבוהים הרבה יותר בהשוואה לכלל האוכלוסיה.

 

 

תסמינים פיזיים 

ההתנהגויות הללו מגיעות לעיתים עד פציעה עצמית: אנשים עם דרמטילומניה פגיעים יותר לזיהומים גם כאשר הם משתדלים לשמור על ניקיון. קיימים חיידקים מסכני חיים אשר עמידים בפני אנטיביוטיקה וכל מה שנדרש זה שחיידק אחד יכנס לפצע. מדובר אומנם במקרים נדירים אך הם עלולים לקרות.

במהלך "טרנס" החיטוט, ברגעים בהם הכאב פיזי אינו מורגש, האדם יכול לפגוע בשריר, בוריד או בעורק ולהזדקק לטיפול רפואי מיידי. מעבר לכך, הידיעה שהאדם גרם את הנזקים הללו לעצמו גורמת לתחושות עוצמתיות של אשמה ובושה.

 

 

Excoriation of skin כסיסת ציפורניים

 

 

תחשבו רגע כמה מתעתע הוא הגוף שלנו, אם הוא מייצר עבורנו חוויה של צורך בגירוד כדרך להפחתת לחץ נפשי. מדהים.

סליחה, אבל מי לא מכיר את התחושה המדהימה של גירוד בגב, בנקודה שאנחנו לא יכולים להגיע לבד?

בהפרעה שאנחנו דנים בה, האדם כמעט אינו מסוגל לשלוט בדחף לגירוד, הוא לא מסוגל להימנע מלגרד, לחפור ולחטט בעורו. חשוב להדגיש כי על אף שהאדם הסובל מההפרעה מרגיש זקוק לה באופן כפייתי על מנת להרגיע עצמו, הגירוד לעולם איננו מספיק, אינו מאפשר לאדם את השלווה שהוא מחפש, ולכן הצורך בגירוד והדחף לחיטוט אינם נגמרים אף פעם. ההפרעה מקושרת לבעיות עור אחרות, שמהוות זרז לגירוד וחיטוט, כמו אקנה, פסוריאזיס, דרמטיטיס ואקזמה.

הבנתם. אבל זה עדיין לא הכל.

ככל שהאדם מרגיש צורך עז יותר בגירוד, הוא ישתמש בכלים חדים יותר, שיאפשרו גירוד "מספק" יותר, וכמובן מסוכנים יותר.  

scraching disorder

 

 

גורמים 

 

ההפרעה נוצרת לרוב, או לעיתים מוחמרת, בעקבות מצבי דחק רגשיים, לחצים וחרדות, כאשר תכלית הגירוד, המוטיבציה בבסיסה של ההפרעה, היא להרגיע, לחוש הקלה.

אין טווח גילאים ספציפי בו היא פורצת - היא מופיעה אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים כאח והיא נפוצה יותר בקרב נשים. 

 

 

טיפול 

הפרעה מסוג זה, בדומה לשאר נגזרות ההפרעות הקופמולסיביות והדחפיות, אינה נוטה לחלוף מעצמה, כי אם להתעצם ולהפוך לעיקרית יותר ויותר בחייו של האדם, תוך דחיקה הצידה של כל דבר אחר. לכן, מקובל לטפל בהפרעה בטיפול רגשי משולב בטיפול תרופתי להרגעת חרדה.

הטיפול הפסיכותרפי המוכר ביותר כיעיל בהתמודדות עם בעיות המשלבות קוגניציה והתנהגות, כדוגמת בעיה זו, הינו טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). גישה טיפולית זו גורסת כי הפרעות נפשיות נובעות מפרשנות לא אדפטיבית של המציאות הגוררת התנהגות בעייתית, ובהתאם- הטיפול באמצעות הגישה מתמקד בשינוי דפוסי המחשבה ודפוסי ההתנהגות הלא אדפטיביים של המטופל. טיפול CBT מסייע למטופל הסובל מדרמטילומניה, או מכל נגזרת של OCD, גם להיפטר מההרגל המסוכן וגם להיפטר מהצורך הכפייתי בו. במרבית המקרים, ניתן לזהות שינוי משמעותי כבר לאחר תקופת טיפול קצרה, אשר נשאר יציב לאורך זמן. ויש כמובן גם המון מחקר תומך. מיומנויות עמידות למצוקה (Distress Tolerance) בטיפול DBT עשויות להיות מענה מצוין לעזרה עצמית עד לתחילת טיפול.

 

מהן BFRBS? התנהגויות חזרתיות של מגע בעצמי

BFRBS הוא מונח קליני חדש גם עבורנו אנשי המקצוע. הוא מתאר התנהגויות של מגע רפטטיבי בעצמי, ובהן משיכה, חיטוט, נשיכה או שריטה של השיער, העור או הציפורניים, שגורמים לנזק גופני. בין הפעילויות השכיחות בתחום ניתן למצוא חיטוט בעור (חיטוט בצלקות, אקנה, או בפגמי עור אחרים), כסיסת ציפורניים או חיטוט בציפורניים, ונשיכת השפתיים או הלחיים. התנהגויות אלה חולקות מאפיינים דומים ומשום כך מוגדרות כולן תחת המושג BFRBs.

 

 

 

לא מומלץ להתמודד לבד עם דרמטילומניה, כי כאמור, הן אינן נוטות לקבל צורת אפיזודה חולפת. אדם הסובל מדרמטילומניה, או מ'אחיותיה' השונות, כמו טריכוטלומניה, נמצא במצוקה קשה. לעיתים הוא אפילו אינו מודע לבעייתו, ושניתן לטפל בה ביעילות, לכן הסיכוי שיפנה באופן עצמאי לטיפול רגשי הינו נמוך יחסית.

 

מה הטיפול הפסיכולוגי המתאים לדרמטילומניה? 


קיימים טיפולים עבור ההפרעה וההחלמה בהחלט אפשרית. למרות שלדרמטילומניה יש עמידות גבוהה לטיפול, קיימות שיטות שונות לסייע למטופל. חשוב לציין כי מרבית המתמודדים מגיעים תחילה לבדיקה אצל רופאי עור,  שחלקם מתייחסים אליה תחילה כמחלת עור. תהליך כזה גורם לעבור דרך טיפולית מתישה, עם ניסיונות לשימוש במשחות ובכדורים. מציאות זו דורשת מאמץ רב יותר בחשיפה והעברת ידע לדרמטולוגים על ההיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה. 

הטיפול הנפוץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), הכולל טכניקת היפוך הרגל (Habit Reversal Therapy), ניתוח התנהגותי פונקציונלי ואימון למודעות (MAT).

כמו כן, לעיתים ניתנות תרופות אנטי-דיכאוניות (SSRI) בכדי להפחית את עוצמת הדחף.

טיפול באמצעות טכניקת שליטה בגירויים (Stimulus Control) עוזר  כדי לעזור להחזיר שליטה התנהגותית באמצעות ריסון פיזי של הגירוד. לדוגמא, באמצעות פלסטרים עם אלווורה ניתן להפחית את הגרוי בעור. 

גם  שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT) עשוי לסייע.

שיטות נוספות כוללות מדיטציית מיינדפולנס (MBCT), יוגה, ביופידבק, דיקור, פעילות גופנית אירובית וקבוצות תמיכה.

בנוסף ניתן להשתמש גם בכיסוי אזורים מסוימים של העור בכדי למנוע חיטוט או לפחות לשים לב כאשר מתבצע חיטוט, ואף בצעצועים המעסיקים את הידיים.

 

לכן, חשוב מאוד שקרוביו של האדם יהיו ערניים למצבו

ויפנו אותו לגורם מקצועי שיוכל לסייע לו בהתמודדות הקשה.  

 

אם מתגבשת בכם ההחלטה להתייעץ עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

בשיחת Matching טלפונית מושקעת.

המטרה שלנו היא לתפור אישית

בין המטרות שלך

לבין המטפל המתאים

שיוכל לעזור לך להגשים אותן.

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

מקורות:

Arnold LM et al (2011). Psychogenic excoriation. Clinical features, proposed diagnostic criteria, epidemiology and approaches to treatment. CNS Drugs. 2001;15(5):351-9.

Bohne A, Keuthen N, Wilhelm S. Pathologic hairpulling, skin picking, and nail biting. Ann Clin Psychiatry. 2005;17(4):227–232

Bloch MR, Elliott M, Thompson H, Koran LM. Fluoxetine in pathologic skin-picking: open-label and double-blind results. Psychosomatics. 2001;42:314–319.

Flessner CA, Woods DW. Phenomenological characteristics, social problems, and the economic impact associated with chronic skin picking. Behav Modif. 2006;30(6):944–963.

Grant JE. et al. Impulse-control disorders in children and adolescents with obsessive-compulsive disorder. Psychiatry Res. 2010;175(1–2):109–113

Hayes SL, Storch EA, Berlanga L. Skin picking behaviors: an examination of the prevalence and severity in a community sample. J Anxiety Disord 2009; 23: 314–9

Lochner, C., Roos, A., & Stein, D. J. (2017). Excoriation (skin-picking) disorder: a systematic review of treatment options. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 13, 1867–1872. http://doi.org/10.2147/NDT.S121138

Miltenberger RG, Fuqua RW, Woods DW. Applying behavior analysis to clinical problems: review and analysis of habit reversal. J Appl Behav Anal. 1998;31(3):447–469.

Mutasim DF, Adams BB. The psychiatric profile of patients with psychogenic excoriation. J Am Acad Dermatol. 2009;61:611–3

Nirmal, B., Shenoi, S. D., Rai, S., Sreejayan, K., & Savitha, S. (2013). “Look Beyond Skin”: Psychogenic Excoriation - A Series of Five Cases. Indian Journal of Dermatology, 58(3), 246. http://doi.org/10.4103/0019-5154.110885

Odlaug, B. L., Hampshire, A., Chamberlain, S. R., & Grant, J. E. (2016). Abnormal brain activation in excoriation (skin-picking) disorder: evidence from an executive planning fMRI study. The British Journal of Psychiatry, 208(2), 168–174. http://doi.org/10.1192/bjp.bp.114.155192

O’Sullivan RL, Phillips KA, Keuthen NJ, Wilhelm S. Near-fatal skin picking from delusional body dysmorphic disorder responsive to fluvoxamine. Psychosomatics. 1999;40(1):79–81.

Roi, C., & Bazzano, A. (2017). Improvement in Excoriation (Skin-Picking) with use of Risperidone in a Patient with Developmental Disability. Pediatric Reports, 9(1), 6946. http://doi.org/10.4081/pr.2017.6946

Schumer MC, Bartley CA, Bloch MH. Systematic review of pharmacological and behavioral treatments for skin picking disorder. J Clin Psychopharmacol. 2016;36(2):147–152.

Selles RR, McGuire JF, Small BJ, Storch EA. A systematic review and meta-analysis of psychiatric treatments for excoriation (skin-picking) disorder. Gen Hosp Psychiatry. 2016;41:29–37.

Siddiqui, E. U., Naeem, S. S., Naqvi, H., & Ahmed, B. (2012). Prevalence of body-focused repetitive behaviors in three large medical colleges of karachi: a cross-sectional study. BMC Research Notes, 5, 614. http://doi.org/10.1186/1756-0500-5-614

Shenefelt PD. Using hypnosis to facilitate resolution of psychogenic excoriations in acne excoriee. Am J Clin Hypn. 2004;46:239–45

Snorrason I et al. Skin picking disorder is associated with other body-focused repetitive behaviors: findings from an internet study. Ann Clin Psychiatry. 2012;24(4):292–9. Insightful study using an internet based approach to explore the relationship between several types of body focused repetitive behaviors.

Spiegel DR, Finklea L. The recognition and treatment of pathological skin picking: a potential neurobiological underpinning of the efficacy of pharmacotherapy in impulse control disorders. Psychiatry (Edgmont). 2009;6(2):38–42.

Teng EJ et al. Body-focused repetitive behavior problems. Prevalence in a nonreferred population and differences in perceived somatic activity. Behav Modif. 2002;26(3):340–60

Torales J, Barrios I, Villalba J. Alternative therapies for excoriation (skin picking) disorder: a brief update. Adv Mind Body Med. 2017;31(1):10–13.

Twohig MP, Hayes SC, Masuda A. A preliminary investigation of acceptance and commitment therapy as a treatment for chronic skin picking. Behav Res Ther. 2006;44(10):1513–1522.

https://www.counseling.org/docs/default-source/ethics/practice-briefs_june-2015.pdf

https://en.wikipedia.org/wiki/Excoriation_disorder

http://www.skinpickingsupport.com/2013/01/09/12-dermatillomania-myths-dispelled

https://www.mako.co.il/health-magazine/articles/Article-8a1cc726d63c051006.htm

https://en.wikipedia.org/wiki/Body-focused_repetitive_behavior

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/psychosomatic.html

סיכמו: שיר אינדיג, סמדר שטינברג, מור צח וצוות מטפלי ה-CBT במכון טמיר

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר