אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה קשה המתבטאת בדימוי גוף מעוות, פחד לא רציונלי מעלייה במשקל והתעסקות מוגברת בשליטה על המשקל ומידות הגוף.

אנשים עם אנורקסיה עושים מאמצים רבים כדי לשמור על המשקל או להפחית אותו, בין היתר באמצעות הגבלת מזון, הקאות יזומות ופעילות גופנית קיצונית.

במאמר קצר זה ננסה לענות על שאלת המניעה של ההפרעה.

האם ניתן למנוע אנורקסיה נרבוזה?

אין שיטה מוכחת למניעת אנורקסיה נרבוזה, אבל זיהוי מוקדם של סימפטומים עוזר באבחון מהיר, בהתערבות טיפולית ובסלילת הדרך להחלמה.

רופאים ובני משפחה מנסים לעקוב כבר בשלב מוקדם אחר ילדים ומתבגרים המצויים בסיכון לפיתוח אנורקסיה וברמה הקהילתית, מופנים משאבים מקצועיים למי שמוגדר עם בקבוצת סיכון לפיתוח אנורקסיה.

זיהוי אוכלוסיות הסיכון יכול גם להכווין את בוני התוכן בתוכניות מניעה, כך שיהיו מדויקות, ספציפיות וסלקטיביות יותר.

ֿ

גורמי סיכון של אנורקסיה

למרות המורכבות במניעה, כן אפשר להבין משהו כאשר בוחנים מי נמצא בסיכון גבוה לפתח אותה:

• קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מהפרעת אכילה או בעיה נפשית אחרת.

• מגדר נשי. גברים מתמודדים כמובן עם אנורקסיה, אבל פחות.

• קיימת אבחנה קודמת של חרדה, דיכאון או התמכרות.

• יש היסטוריה של דיאטות והתעסקות עם משקל.

• נטייה פסיכולוגית לפרפקציוניזם, חוסר שביעות רצון מהגוף ודפוסי התנהגות נוקשים.

• חוויות עבר של דעות קדומות בנוגע למשקל, שכללו בריונות והקנטות.

ולמרות שרובכם מכירים, הנה כמה מהסימפטומים של אנורקסיה נרבוזה:

• שינויי מצב רוח.

• שינויים בהרגלי אכילה.

• דימוי גוף שלילי וביקורתיות בנוגע לגוף.

• אובדן משמעותי במשקל.

• הכחשה של תחושת רעב.

• פעילות גופנית מוגזמת.

• שימוש מוגבר באלכוהול וסמים.

בשנים האחרונות, חוקרים הגיעו להבנה שאנורקסיה נרבוזה נובעת ממגוון סיבות:

גורמים סביבתיים כמו חשיפה לדיאטות בתרבות או להתנהגויות חברתיות סביב משקל הם בעלי מרכבי משמעותי, אך גם הגנים משחקים תפקיד. 

כאמור, אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אנורקסיה נרבוזה או הפרעת אכילה אחרת הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה.

לגנים יש תפקיד חשוב באנורקסיה, כאשר רופאים וחוקרים מפתחים את שיטות הטיפול ואף מפתחים דרכי מניעה.

הבנה של הקשר המורכב של גנטיקה לסביבה ותרומתם להפרעה עשויה לעזור באבחון, בטיפול ובמניעה.

דגלים אדומים

זיהוי מוקדם של אנורקסיה הוא אתגר לא טריוויאלי.

ההורים מוזמנים לקלוט האם הילד/ה מראה סימני אזהרה לאנורקסיה, כמו ירידה דרמטית במשקל, תלונות שכיחות על המשקל, הימנעות מארוחות ופעילות גופנית מוגזמת.

דרכי מניעה

אתר WebMd מציע כמה נקודות חשובות עבור הורים, אחים, מורים ואנשים אחרים המצויים בסביבת נוער בסיכון לפיתוח אנורקסיה:

• הבהירו ש״להיות רזה מאוד זה לא נראה טוב״. 

• תנו חשיבות רבה יותר לאישיות ופחות לנראות החיצונית.

• עודדו אותם להיות כנים לגבי רגשותיהם.

• עזרו להם לבנות את ההערכה העצמית.

• למדו אותם על הסכנות שבדיאטה.

• הבהירו שאתם לא מצפים מהם להיות מושלמים כי שלמות לא קיימת.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

10 בדצמבר 2022   

מקורות:

Can You Prevent Anorexia? Written by WebMD Editorial Contributors Medically Reviewed by Jennifer Casarella, MD on September 11, 2020

Stice E, Johnson S, Turgon R. Eating Disorder Prevention. Psychiatr Clin North Am. 2019 Jun;42(2):309-318. doi: 10.1016/j.psc.2019.01.012. PMID: 31046932.

דור חדש בעולם העבודה עומד בפתח: דור ה-Z. 

הדורות הקודמים שמהווים את חלק הארי בעולם העבודה הם ה-Baby Boomers (ילידי 1946-1964), לאחריהם דור ה-X (ילידי 1965-1984), וכן דור ה-Y (ילידי 1985-1996) שנקראים גם 'מילניאלס'. בני דור ה-Z, נולדו לאחר 1997 והיום מהווים כרבע מאוכלוסיית העובדים בעולם. שלא כפי קודמיו, דור זה מתאפיין בתכונות ואלמנטים חדשים שמניעים אותו. 

גורמים שמניעים את דור ה-Z

הגורם הראשון הוא החיפוש אחר אתגרים חדשים. בני הדור יחפשו פעמים רבות אחר האתגר הבא, את הדבר הבא שיסעיר אותם. הדינאמיות, הגירויים והגיוון בעבודה חשובים להם מאד. המנהלים עלולים לחוות קושי שנובע מכך שמשימות רבות הן מונוטוניות יותר ופרויקטים שונים עשויים להימשך על פני מס' חודשים ואפילו שנים. ייתכן שעובדים בני הדור המדובר יתקשו להתמודד למול המשימות הללו.

הגורם השני שמניע דור זה הוא שקיפות. העובדים רוצים להרגיש שהמנהלים שלהם כנים ושקופים איתם ביחס לסיבות שבגינם דברים מתנהלים. פעמים רבות הם יכולים לשאול "למה דווקא ככה?" ולרצות להבין מה עומד מאחורי ההחלטות ומדוע המנהל דחה את טענותיהם. אי הסתרת מידע ע"י המנהלים מפאת גילם או מקומם הראשוני והנמוך של העובדים בני הדור בהיררכיה עלול לקומם אותם. 

הגורם השלישי הוא פיתוח עצמי. לבני דור ה-Z השתנו הציפיות באשר לאילו אפשרויות חברה יכולה להעניק ולהציע להם. יש להם הצורך שיתנו להם את האופציה ללמוד כישורים חדשים או תכניות העשרה בתחומים שהם רוצים ושיסייעו להם לפיתוח עצמי במהלך העבודה. בנוסף לכך, הם יוכלו להשתמש בידע שרכשו בזמן העבודה וכך להועיל לחברה. 

הגורם הרביעי, הוא גמישות בעבודה. הגמישות יכולה לבוא לידי ביטוי בשעות העבודה או במיקום העבודה. ביחס לשעות העבודה הגמישות, הם מעוניינים לעבוד בזמנים שנוח להם – לדוגמא, להגיע מוקדם בבוקר ולצאת גם מוקדם יותר הביתה, או לחילופין להתחיל את העבודה באמצע היום, לקחת הפסקה בשעות הערב ולהמשיך לעבוד בשעות הלילה המאוחרות. ואילו בנוגע למיקום – נדרשת הרבה יותר עבודה מהבית. עבודה היברידית עבורם, המשלבת עבודה מהבית יחד עם עבודה מהמשרד נתפסת כברורה מאליה. לא כל מנהל או מקום עבודה יכול להרשות לעובדיו לעבוד בשעות כה גמישות (כמו למשל עבודה במשמרות קבועות) וכן לעיתים אין אפשרות לעבוד מהבית ונדרשת הגעה יומיומית למקום העבודה. 

הגורם החמישי, הוא שחשוב להם להשמיע את קולם ולהטמיע רעיונות חדשים. בעיניהם ישנה חשיבות עצומה לכך שישמעו אותם. הן לרעיונות ולהצעות שלהם והן לקשיים שלהם. הם רוצים שהממונים יתנו מקום לרגשותיהם ויתחשבו בהם. עובד שירגיש שהיכולות שלו והרעיונות לא באים לידי ביטוי עלול לעזוב את מקום העבודה.

מעבר לכך, ניתן לשער שכיום אנשים צעירים חשים פחות מחויבים לעבודה מאשר בעבר. בחברות השונות צופים בתנודות הגדולות של עובדים צעירים ובירידת הערך של מקום עבודה יציב – 40% מדור ה-Z מוכנים לעזוב את עבודתם בתוך שנתיים (Deloitte, 2022).

הגורמים שנראים לעיל מקשים על בני הדורות האחרים במפגש איתם בעולם העבודה. יתרה מזאת, תכונות אלו עלולות להקשות מאד על מנהלים שצורת הניהול והחשיבה שלהם שונה מאד מהדרך שבה בני דור ה-Z תופשים את הדברים. 

כתיבה:

עומר ביגי אמויאל, MA,

פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

מקורות:

Gaidhani, S., Arora, L., & Sharma, B. K. (2019). Understanding the attitude of generation Z towards workplace. International Journal of Management, Technology and Engineering, 9(1), 2804-2812.

‏

Jiří, B. (2016). The Current Generations: The Baby Boomers, X, Y and Z in the Context of Human Capital Management of the 21st Century in Selected Corporations in the Czech Republic

Deloitte. Striving for Balance Advocating for Change. 2022. Available online: https://www2.deloitte.com/content/dam/Deloitte/at/Documents/human-capital/at-gen-z-millennial-survey-2022.pdf

תסמונת סוואנט היא מצב נדיר יחסית שתואר לראשונה כבר ב-1783.

התסמונת נקשרה תודעתית להפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי יש גם גאונות חריגה, העומדת בניגוד למוגבלות ממנה הוא סובל. 

אבל לא כל הסוואנטים הם אוטיסטים, ולא כל האנשים עם אוטיזם הם סוואנטים.

סוואנטים מפגינים יכולות יוצאות דופן בהרבה תחומים, כאשר השכיחים בהם הם מוזיקה, אמנות, חישוב לוחות שנה, מתמטיקה ומיומנויות מכניות או מרחביות (כמו יצירת מפה מנטלית).

הנה דסטין הופמן ותום קרוז ב״איש הגשם״, מציגים את חוויית הסאוונט ומורכבותה (וקוטפים על זה 4 פרסי אוסקר):

יכולות יוצאות דופן

לרוב, תסמונת סוואנט מאובחנת בשנות הילדות.

ההשערה לגבי המצאות הסינדרום אצל הילד עולה באבחון פסיכודיאגנוסטי, כאשר קיים פער יוצא דופן בין יכולות קוגניטיביות מסוימות, בעיקר זיכרון פנומנלי, לבין ציון ה-IQ של הילד או רמת התפקוד הכללית שלו.

בערך 10% מכלל הילדים המתמודדים עם אוטיזם סובלים מתסמונת סוואנט, אבל השיעור עולה ל-25% מכאשר בוחנים ילדים אוטיסטים עם מנת משכל גבוהה מ-35.

בנים מאובחנים בסינדרום סוואנט פי 3 מבנות.

סביר שמקור ההבדל המגדרי הוא שיותר בנים סובלים מאוטיזם ביחס לבנות.

ֿ

בין סוואנט לאוטיזם עם אינטיליגנציה גבוהה

״סוואנט״ ו״אוטיסט מוכשר״ זה לא אותו הדבר. 

אוטיסט שיכול לחשב היטב, לנגן בכלי נגינה או להפגין יכולות גבוהות ןעדיין לא להיות מוגדר כסוואנט.

יש המון אוטיסטים רבי-כישורים, אבל תסמונת סוואנט היא נדירה וקיצונית. 

מפתה לראות בתסמונת סוואנט דבר מה חיובי, כי סוואנטים הם באמת אנשים מרשימים עם יכולות שכליות גבוהות בהרבה מהרגיל, אבל כישורים קוגניטיביים ייחודיים אינם מעידים בהכרח על איכות חיים גבוהה.

במקרים מסוימים הם אף מקשים עליהם.

למשל, יש ביניהם אמנים או מוזיקאים שיכולים למכור את האמנות שלהם (כמעט תמיד דרך הוריהם או אמרגנים).

עם זאת, ברוב המקרים מיומנויות הסוואנטים הן ״מיומנויות ספלינטר״, כלומר כאלה שהן אמנם אמיתיות ומשמעותיות, אך אינן שימושיות בחיי היומיום. לדוגמה, היכולת לדקלם ספר טלפונים מהזיכרון היא אכן פנומנלית, אך אין לה שום שימוש אחר.

האם סגולה של סוואנט עמידה לאורך החיים?

הסגולה הייחודית הקשורה לתסמונת סוואנט אצל ילד ספציפי קיימת ותקפה בדרך כלל לכל אורך חייו.

פורסם לפחות מקרה אחד בו דווח על פגיעה במיומנות הייחודית במצבים בהם הושגה התקדמות בתחומים אחרים, אבל נראה שזה די נדיר. 

רמת המיומנות נוטה להשתפר לאורך החיים, בעיקר כאשר מתרגלים אותה שוב ושוב. 

התייעצו איתנו

על התמודדות עם ASD

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

מקורות:

What Is a Savant? By Lisa Jo Rudy, Updated on October 30, 2022.  https://www.verywellhealth.com/what-is-an-autistic-savant-260033

Treffert DA. The savant syndrome: an extraordinary condition. A synopsis: past, present, future. Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2009 May 27;364(1522):1351-7. PMID: 19528017; PMCID: PMC2677584.

טיפוס A

הביטוי ״טיפוס A״ הוצע בשנות החמישים של המאה הקודמת ע״י שני קרדיולוגים, מאייר פרידמן וריי רוזנמן.

הרעיון שלהם היה לנסח מאפיינים של דפוס התנהגותי ואישיותי המקושר להישגיות גבוהה, לתחרותיות ולחוסר סבלנות ולעוד היבטים, שקשורים ללחץ נפשי ואולי גם למחלות לב.  

טיפוס A הובחן מטיפוס B (ההיפך מ-A), שאת שניהם ניתן למצוא על שני קטבים של ספקטרום אישיותי, כאשר רוב האנשים נופלים איפשהו לאורך הספקטרום, ולא באחד הקצוות.

התכונות החיוביות של אישיות ״טיפוס A״ כוללות:

• שליטה עצמית גבוהה.

• מוטיבציה להשגת תוצאות.

• תחרותיות מקדמת מטרה.

• יכולת גבוהה למולטיטסקינג.

מנגד, התכונות היותר בעייתיות שמגיעות עם חבילת האישיות של ״טיפוס A״ כוללות:

• תחרותיות כרונית, גם כשלא חייבים להילחם על כל דבר. מדובר באנשים שנוטים לבקר ולהלקות את עצמם כשהם לא מצליחים ״לנצח״.

• חוסר סבלנות -מרגישים שהם במרוץ נגד השעון..

• עוינות ותוקפנות -  קל להכעיס אותם ובמצבי תסכול הם ייטו לראות את הגרוע ביותר באחרים, באופן שיפוטי מאוד וללא חמלה.

• מוכוונות להישגים  -טיפוס A נוטים לבסס את הערך העצמי שלהם על הישגים חיצוניים. הצורך התמידי להוכיח את עצמם תורם לקושי שלהם לאזן בין עבודה לחיים אישיים.

שיר, יוצרת קולנוע מצליחה בת 37, תמיד הייתה בעלת מוטיבציה וחרוצה. עם זאת, תכונות האישיות שלה. גרמו לה לעתים קרובות להרגיש לחוצה ומוצפת. היא הייתה נחושה לשנות זאת ולכן פנתה לעזרה של מטפלת, עדי, שתעזור לה לנהל את הדפוסים הבעייתיים.

שיר נפגשה עם עדי במהלך שנה, אחת לשבוע. למפגשים טיפוליים.

בהתחלה, שיר התקשתה להרפות מהנטיות הפרפקציוניסטיות שלה ומהצורך להיות תמיד בשליטה, אך עם הסיוע של עדי, היא החלה להבין אט אט את שורשי ההתנהגות שלה. היא למדה בטיפול כיצד לנהל את הלחץ והחרדה בדרכים בריאות יותר.

היו הרבה כלים טיפוליים שנלמדו לאורך התהליך, אבל אחד המרכזיים בהם שעדי היה מדיטציית מיינדפולנס. שיר החלה כל פגישה בלקיחת מספר נשימות עמוקות, תוך התמקדות לא שיפוטית ברגע הנוכחי. התרגול עזר לה להרגיע המחשבותיה, לזהות ולאתגר את דפוסי החשיבה השליליים שלה, שהרבה פעמים עמדו בבסיס הסטרס. 

היבט חשוב נוסף בפגישות הטיפול שלהם היה המשמעות ששיר העניקה לעבודה. עדי עזרה לשיר להבין שהעבודה שלה חשובה מאוד, אך אינה מגדירה אותה. בפועל עובדו שאלות להציב גבולות ולתעדף את רווחתה האישית. שיר למדה גם להאציל אחריות ולסמוך על הקולגות שלה, אשר אפשרו לה לקחת צעד אחורה ולא להרגיש צורך מתמיד לנהל בעצמה כל היבט של הפרויקטים שלה.

עם הזמן שיר הבחינה בשינוי משמעותי בהתנהגותה. היא הצליחה לנהל טוב יותר את הלחץ והחרדה שלה, וגם היחסים שלה עם עמיתיה השתפרו. היא גם גילתה שהיא יותר פרודוקטיבית ויצירתית, שכן היא הייתה מסוגלת לגשת לעבודתה במוח צלול יותר ובגישה נינוחה יותר.

הטיפול של שיר עם עדי היה חוויה משנה חיים. היא למדה שזה בסדר לשחרר את השליטה ושהטיפול בעצמה חשוב לא פחות מהעבודה שלה. על ידי התמקדות במיינדפולנס ובמודעות עצמית, שיר הצליחה לנהל את נטיותיה מסוג A ולחיות חיים מאוזנים ומספקים יותר.

לסיכום, טיפול יכול להיות כלי רב עוצמה עבור אנשים המעוניינים לבצע שינויים חיוביים בחייהם. באמצעות עבודה עם מטפל מיומן, אנשים יכולים להגיע להבנה מעמיקה יותר של התנהגותם וללמוד אסטרטגיות התמודדות חדשות לניהול מתח וחרדה. בדיוק כמו שיר, כל אחד יכול להפיק תועלת מהטיפול ולבצע שינויים משמעותיים כדי לשפר את רווחתו.

האם אישיות ״טיפוס A״ מזיקה לבריאות הנפש והגוף? 

יש ראיות לכך שתכונת העוינות, בעיקר, של אנשים עם אישיות A תורמת להתפתחות מחלת לב כלילית (CHD).

למשל, במחקר בו השתתפו גברים, נמצא שיותר מכפול מהמשתתפים עם אישיות ״טיפוס A״ פיתחו CHD, זאת בהשוואה לאנשים עם ״אישיות B״.  בסוף המחקר, התברר ש-70% מהגברים שפיתחו CHD היו בעלי אישיות ״טיפוס A״.

יחד עם זאת, חשוב לסייג -

מחקרי המשך מדייקים בטענה שמה שהכי קובע לגבי ההשפעות הבריאותיות של סוג האישיות הוא האופן בו אנשים מתמודדים עם התכונות עמן הם חיים ולאו דווקא התכונות עצמן.

איך ״טיפוסי A״ יכולים להתמודד טוב יותר עם מתח נפשי באמצעות שינוי אורח חיים, כמו תזונה, פינוי זמן לעצמם ופעילות גופנית, לצד טכניקות להתמודדות עם לחץ נפשי.

מהן התכונות האישיותיות של ״טיפוס B״?

לעתים קרובות מנגידים בין אנשים עם אישיות ״טיפוס A״ לאנשים עם אישיות ״טיפוס B״.

אפיונים של טיפוס B:

• גישה רגועה לחיים.

• תחרותיות נמוכה.

• רמה נמוכה של תסכול.

• היעדר מוטיבציה להוכיח את עצמם.

בהשוואה בין ״טיפוס A״ ל״טיפוס B״ אין ״מנצחים״.

כמו כל סוג אישיות, לאנשים שמתאימים ל״טיפוס A״ או ל״טיפוס B״ יש הן תכונות חיוביות והן פגמים שעליהם הם צריכים לעבוד.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפי ביהוד והאזור 

מכון טמיר לפסיכותרפיה פעיל כבר מ-2012. 

אנחנו ממוקמים במרפאה בתל אביב, ובמקביל אנו עובדים עם כ-180 קלינאים/ות נבחרים מכל הארץ, גם בסביון, יהוד ואור יהודה. 

מבין כלל האתגרים הלא פתורים בבריאות הנפש, מצאנו כי ההתאמה בין מטופל וצרכיו לבין מטפל ומיומנויותיו היא מלאכת מחשבת, תהליך מורכב שדורש הרבה ניסיון, ידע מקצועי ומידע שוטף. 

אנחנו עובדים על זה כבר הרבה זמן וממשיכים כל הזמן, מתוך אמונה עמוקה כי חיבור מדויק בין פונה, איש מקצוע ושיטת טיפול נכונה הוא הכרחי בדרך לחולל שינוי פסיכולוגי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

באילו בעיות אנו מטפלים באזור יהוד?

מטפלי המכון מציעים פסיכותרפיה ממוקדת, במגוון סוגיות קליניות.

אנו מציעים טיפול CBT (קיצור של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), לצד טיפול דינמי קצר או טיפול דינמי מתמשך יותר. 

להלן חלק מהקשיים בהם מנוסים מטפלי המכון ביהוד: 

• התמכרויות והתנהגויות מתמכרות.

• הפרעות חרדה.

• הפרעות אישיות. 

• דיכאון ונגזרותיו.

• הפרעות קשב.

• ויסות כעסים

• חרדה חברתית.

• שיפור מיומנויות חברתיות, כמו תקשורת אסרטיבית.

• יחסי הורים וילדים. 

• בעיות בתחום המיניות.

• פגיעה מינית.

• משברי חיים.

להתראות!

מהי אנורקסיה לא טיפוסית?

כשרובנו חושבים על אנורקסיה נרבוזה סביר שנדמיין אנשים כחושים עם משקל נמוך מאוד, שלד ועצמות או משהו דומה. 

אבל ישנו גם סוג שונה ומתעתע של אנורקסיה נרבוזה, בה המטופל/ת לא נראה רזה במיוחד.

הפרעה זו נקראת אנורקסיה נרבוזה לא טיפוסית ויש בה את כל הסימפטומים של אנורקסיה פרט לתת-משקל.

מאפייני ההפרעה 

אנורקסיה נרבוזה לא טיפוסית מופיעה בעיקר אצל מתבגרות ומתבגרים שירדו משמעותית במשקל אך מבחינה רפואית אינם נחשבים כסובלים מתת-משקל. 

מתמודדת עם אנורקסיה לא טיפוסית עדיין עונה על הקריטריונים העיקריים של אנורקסיה נרבוזה, כמו פחד מעלייה במשקל או מהשמנה, הפרעה בדימוי הגוף ו״אובדן משקל משמעותי״ פרט לעובדה שלמרות אובדן משקל משמעותי, היא נמצאת בטווח המשקל הנורמלי או מעליו.

המתמודדות מדווחות גם על הערכה עצמית נמוכה וכמעט מחציתן מדווחות כי פגיעה עצמית ומחשבות התאבדות אינן זרות להן.

בדומה לאנורקטיות אחרות, הן נוטות לנסיגה חברתית ולהתמודדות עם בעיות נפשיות קשורות, לרוב דיכאון או חרדה. 

רוב המתמודדות עם אנורקסיה לא טיפוסית סבלו לאורך חייהן מעודף משקל, מאובססיביות לגבי רזון, ממגוון דיאטות ומפעילות גופנית מופרזת.

הדבר יכול לקרות בגלל שמטופלים אלה מתחילים מקטגוריית משקל גבוהה יותר, אבל בהתבסס על מסלול אובדן המשקל שלהם וההתנהגויות הנמנעות שהם מפגינים, הם בעצם נמצאים במצב של תת-תזונה, באופן דומה מאוד לזה בו נמצאים אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה.

אנורקסיה לא טיפוסית נוספה ל-DSM-5 ב-2013. כסוג של הפרעת האכלה ואכילה ספציפית אחרת (OSFED).

עד למהדורה האחרונה של ה-DSM-5 אחד מהקריטריונים ההכרחיים לאבחון היה ״משקל גוף שנמוך מ-85% מהמשקל הצפוי״.

ואולם, מה שפחות מוכר הוא שהפרעות הקשורות לצריכת מזון מוגבלת, המאופיינות בהגבלות דיאטטיות או באובדן משקל, יכולות להתגלות גם אצל אנשים במשקלים גבוהים יותר.

ככלל, הספרות המקצועית תומכת בתזונה מאוזנת ולא בדיאטה קיצונית.

מצד שני, התרבות מעבירה אלינו ציפיות לגבי משקל ומראה, כאשר הפחתת משקל נתפסת לרוב כהישג מנטלי ובריאותי.

הניסיון למצוא מענה מהיר, שיזכה את האדם ב״תגמול הרזון״ עלול להעמידו בפני סיכון די גבוה לפתח הפרעת אכילה הקשורה לצריכת מזון מוגבלת.

מעבר לכך, חשוב להזכיר שהפרעות אכילה יכולות להתפתח אצל כל אדם, בכל משקל. 

זה לא מה שזה נראה

אפילו שחלק מהמתבגרים והילדים (וסביר להניח שאפילו המבוגרים) עשויים להיראות בריאים או במשקל נורמלי,  הם עלולים לסבול מלקות גופנית או רגשית משמעותית על רקע הפרעת אכילה או אכילה לא סדירה. 

מחקרים הראו כי מטופלים שאיבדו אחוז גבוה יותר מה-BMI המקורי שלהם סבלו מבעיות רפואיות שהיו חמורות בדיוק כמו אצל מטופלים עם BMI נמוך יותר שבסך הכל איבדו פחות משקל.

לממצאים האלה ואחרים יש לפחות 4 השלכות מעניינות:

• יתכן שאנחנו ׳מחווטים׳ מדי וממוקדים ב״משתנים קשים״, כמו משקל או BMI. במצב כזה הפרעות אכילה עלולות לעבור בקלות רבה מדי ״מתחת לרדאר״ ולהתפספס אבחונית. גם כאשר ההפרעה מאובחנת, אך באיחור, יהיו לכך השלכות על המטופלת, שכן זיהוי מוקדם הוא המנבא הטוב ביותר להחלמה מלאה מהפרעת אכילה.

• סיבוכים גופניים של הרעבה-למחצה ואובדן משקל, שמהווים דגל אדום אצל אנשים שמשקלם נמוך, פעמים רבות זוכים להתעלמות כאשר מדובר במטופלות שמשקל גופן גבוה יותר.

• גם במשקל ממוצע, חשוב שמטפלים יטו אוזן למחשבות ולהתנהגויות הקשורות להפרעות אכילה, זאת לצד בדיקות גופניות המאשרות או שוללות תת-תזונה. 

• כאשר שמעריכים אדם עם תסמיני אכילה ו/או אובדן משקל, יש לקחת בחשבון את היסטוריית המשקל של המטופל הבוגר (או במקרה של מתבגרים - את כל עקומת הגדילה ההתפתחותית) במקום נתון בודד.

החיים עם אנורקסיה לא טיפוסית לא פשוטים. 

מחד, זו הפרעה נפשית וגופנית חמורה ולעיתים קטלנית אך מצד שני, כמו בולימיה, אנורקסיה לא טיפוסית אינה ניכרת ויזואלית כמו אנורקסיה, מה שגורר מצב בו הדגל האדום אינו מונף בזמן (או לא מונף כלל).

ההפרעה עלולה להשתלט על חיי היומיום של המתמודדת, נפשית ופיזית.

3 דוגמאות:

• תודעתית, מחשבות על האוכל ועל הגוף ״ייתקפו״ ללא הרף (למשל, חישוב קלוריות, חשיבה על דרכים להימנע ממצבים המגרים אכילה או אובססיביות לגבי משקל הגוף).

• פגיעה בתפקוד חברתי, יצרנות ויצירתיות בעבודה או בלימודים.

• מערכות יחסים עם חברים ובני משפחה. 

מתי להתייעץ מקצועית?

אנשי מקצוע, רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, עוברים 

מטפלים בהפרעות אכילה עשויים לעתים קרובות לראות אנשים במשקלים שבד״כ ייחשבו ל״נורמליים״ אך יש להם הפרעות של צריכת מזון מוגבלת, ביחד עם היעדר וסת, מה שיכול להוות תופעת לוואי נפוצה של ירידה מתחת למשקל הגוף האידיאלי.

אלא שאנשי מקצוע רבים, גם מנוסים, לא לוקחים בחשבון כי היעדר וסת במשקלים גבוהים יותר עלול לנבוע מהגבלות תזונה.

אם אתם או אדם שקרוב אליכם מתמודד/ת עם אנורקסיה לא טיפוסית, או בכלל. עם הפרעות אכילה, חשוב לדבר עם רופא או איש מקצוע רלוונטי אחר.

הרבה פעמים תופעות הלוואי יכולות כשלעצמן עלולות לגבות מחירים נפשיים וגופניים גבוהים. 

עדכון אחרון:

8 בדצמבר 2022 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Freizinger M, Recto M, Jhe G, Lin J. Atypical Anorexia in Youth: Cautiously Bridging the Treatment Gap. Children (Basel). 2022 Jun 5;9(6):837. doi: 10.3390/children9060837. PMID: 35740774; PMCID: PMC9221982.

Lebow J, Sim LA, Kransdorf LN. Prevalence of a history of overweight and obesity in adolescents with restrictive eating disorders. J Adolesc Health. 2015;56(1):19-24. doi:10.1016/j.jadohealth.2014.06.005

Can Anorexia Nervosa Affect People of Higher Weights? Atypical Anorexia in Normal and Higher Weight Individuals By Lauren Muhlheim, PsyD, CEDS Updated on November 13, 2020. Medically reviewed by Rachel Goldman, PhD, FTOS. https://www.verywellmind.com/anorexia-nervosa-in-individuals-of-higher-weights-1138302

Caroline Miller. What Is Atypical Anorexia Nervosa? The patient has a pattern of obsessive, dangerous weight loss but is not underweight. https://childmind.org/article/what-is-atypical-anorexia-nervosa/

כולנו חווים לעיתים ״ענייני בטן״, שאת. הסיבתיות מאחורי חלק מהם ניתן לייחס לעולם הרגש. 

רגשותינו ומחשבותינו משפיעים ישירות על מערכת העיכול שלנו.

הדבר עובד גם בכיוון ההפוך, כשמרגישים ערפול ועייפות אחרי שאוכלים יותר מדי סוכר וג׳אנק פוד.

הקשר הזה יכול לעזור להסביר למה יש עצירות כשנלחצים או מוטרדים, ומדוע תסמיני חרדה גופנית מחמירים כשהעיכול אינו פועל כשורה.

חרדה ועצירות

עצירות כוללת צואה קשה שלא פשוט לדחוק החוצה, נפיחות, כאבי בטן וחוסר אנרגיה.

קלינית, עצירות מוגדרת כפחות מ-3 יציאות בשבוע, והיא מצב שכיח למדי המשפיע על 1 מכל 6 אנשים. גורמים נפוצים לעצירות כוללים: 

• חוסר פעילות גופנית.

• התייבשות.

• תזונה דלה בסיבים.

• תרופות, כולל סמי הרגעה, אופיואידים ותרופות שונות להורדת לחץ דם.

• בעיות רפואיות, כולל תת-פעילות בלוטת התריס וסוכרת.

חרדה גם היא דבר נפוץ, ועל פי ההערכות לוקים בה 40 מיליון אמריקאים (יותר מ-19% מהאוכלוסייה). מחקר מ-2021 מצא שחרדה ועצירות מתרחשים ביחד לעתים קרובות. ללא ספק יש קשר בין חרדה ועצירות, אבל טרם ברור מהו בדיוק. האם חרדה גורמת לעצירות, או שהכיוון הוא דווקא הפוך?

האם מתח מחמיר עצירות?

״המוח השני״

שמענו על מספר קיבות, אבל גם למוח יש כפילים. 

אחד מהם הוא מה שמכונה ״ציר המעיים-מוח״.  - 

מיליארדים של תאי עצב המרפדים את המעי שולחים למוח אותות בנוגע למכלול האורגניזמים במעי, לעיכול ולבריאותו הכללית של המעי.

המוח שולח גם הוא אותות אל המעי.

למשל, רק המחשבה על הארוחה הבאה גורמת לבטן לשחרר מיצי עיכול כהכנה לכך.

כשאנחנו במתח רב, המוח מפעיל תגובת ״הלחם, ברח או קפא״ ומשחרר הורמונים כמו קורטיזול ואפינפרין, שמשפיעים ישירות על העיכול ועל תפקוד המעי. הורמונים אלה מנתבים מחדש את זרימת הדם מהמעי לאיברים חיוניים, כמו המוח והלב.

לפי מחקר מ-2014, הדבר יכול לגרום להאטת העיכול ולהביא לעצירות.

זאת ועוד, לעתים קרובות חרדה שמה אותנו במצב ״הלחם, ברח או קפא״ קבוע, מה שעלול להוביל לעצירות כרונית.

ויש דרכים נוספות שבהן מתח יכול להחמיר עצירות. מתח מפריע למכלול האורגניזמים של המעי וגורם לחוסר איזון בקטריאלי.

כשחיידקים מזיקים משתלטים, הם עלולים. גרום לדלקת במעיים, מה שעשוי להאט את העיכול ולגרום לעצירות.

כשאנו לחוצים - השרירים נוטים להימתח, כולל אלה שבמעיים, אשר עוזרים להניע אוכל במערכת ולהאיץ את העיכול. אבל כשהם מתוחים הם אינם נרפים ומתכווצים כראוי, והדברים יכולים לנוע אחורה.

האם ייתכן שמדובר בתסמונת המעי הרגיז (IBS) או במחלות מעי דלקתיות (IBD)?

תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה שיכולה לגרום לעצירות תכופה ולתסמינים לא נעימים אחרים, בהם:

• כאבים והתכווצויות בבטן.

• שלשול.

• גזים ונפיחות.

• עייפות.

בערך 1 מ-10 אמריקאים חיים עם. התסמונת.

בעוד שהסיבות המדויקות לה אינן ידועות, יש כמה גורמים שעשויים לשחק תפקיד ב-IBS, בהם זיהום בקטריאלי, דלקת, תפקוד ירוד של מערכת החיסון ושינוי בציר המעיים-מוח.

גם מתח יכול לגרום ל-IBS.

אנשים עם IBS מדווחים לעתים קרובות שבעיות העיכול שלהם ניצתות בתקופות של מתח אינטנסיבי.

הדבר עשוי להיגרם מדלקת גוברת או מרמות גבוהות של הורמוני לחץ. ראיות חזקות מצביעות גם על רמות נמוכות של המוליך העצבי סרוטונין.

לצד תפקידו במצב הרוח, סרוטונין משפיע גם על מהירות מעבר המזון במעי.

גופנו מפיק 90% מהסרוטונין שלו בתאים מיוחדים במעיים. דלקת שמקורה במתח וחוסר איזון בקטריאלי יכולה לגרום לתאים הללו לייצר פחות סרוטונין ולעיכול להאט.

מעניין. שרמות נמוכות של סרוטונין מופיעות יחד עם. חרדה.

מחקר מ-2017 דן באפשרות שהדבר מסביר מדוע אנשים עם IBS הם בעלי סבירות גבוהה יותר לחיות עם חרדה.

דיכאון הוא בעיה נפשית נוספת שקשורה לסרוטונין נמוך – קשור גם הוא ל-IBS.

תסמונת המעי הרגיז עם עצירות (IBS-C)

אם מתח וחרדה מחמירים עצירות, יכול להיות שמדובר בתסמונת המעי הרגיז עם עצירות, שעבורה יש כמה טיפולים שיכולים לעזור לשלוט בתסמינים:

• טכניקות לניהול מתח, כמו מדיטציה.

• דיאטה FODMAP, במסגרתה לא אוכלים ירקות, פירות וקטניות מסוימים ומוצרי חלב אחרים שיכולים לעורר תסמיני IBS.

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שיכול לעזור להפחית את המחשבות השליליות והחרדה.

• נוגדי דיכאון יכולים לעזור להעלאת רמות הסרוטונין ולחדש את ניעות המעיים.

• תרופות מאושרות לטיפול ב-IBS, כמו לוטרונקס (אלוסטרון) ואמיטיזה (לוביפרוסטון).

מחלות מעי דלקתיות (IBD)

מחלות מעי דלקתיות הן משפחה של הפרעות כרוניות הנגרמות כתוצאה מרמות גבוהות של דלקת במעי.

למרות שמצב זה שונה מ-IBS, שניהם חולקים תסמינים במערכת העיכול, כולל עצירות.

אבל מ-IBD יכולים לנבוע סימפטומים שמבטאים לא רק במעיים, למשל כאבים במפרקים, בעיות בעור ועייפות קיצונית.

כמו עם IBS, מתח יכול לעורר גם IBD, שיכול גם הוא להופיע במקביל לחרדה ודיכאון.

לפי מחקר מ-2015, עד לשליש מהאנשים עם IBD יש גם תסמיני חרדה ולרבע מהם יש גם תסמיני דיכאון.

טיפולים נפוצים ב-IBD הם תרופות אנטי-דלקתיות חזקות ומדכאי חיסון.

האם עצירות יכולה לגרום לחרדה?

בעוד שמתח וחרדה יכולים להחמיר עצירות, ייתכן וגם הכיוון ההפוך נכון – עצירות עשויה להוביל לחרדה. כשמערכת נסוגה, היא לא נפטרת מהפסולת כמו שצריך, ונגרמת דלקת. הדבר גורם למעי לשלוח אותות למוח, מה שעלול לעורר מחשבות חרדתיות. גם הדאגה מתי תתרחש תנועת המעיים הבאה יכולה לגרום לחרדה לעלות, מה שעלול להוביל למעגל קסמים שבו המתח והחרדה ממשיכים ומחמירים את העצירות.

עצירות ובעיות נפשיות אחרות

עצירות יכולה לקרות במקביל לבעיות נפשיות אחרות, בהן:

• דיכאון.

• סכיזופרניה.

• הפרעות אישיות.

• הפרעת התמכרות לאלכוהול.

• הפרעה דו-קוטבית.

מחקר מ-2016 מצא שכ-57.7% מהאנשים שסבלו מדיכאון דיווחו על תסמיני עצירות על פני תקופה של שנתיים. הדבר אינו מפתיע לאור הקשר בין המוח למעיים.

 יש כמה טכניקות שעשויות לעזור להוריד את המתח ולהניע את העניינים, רבות מהן בגדר שינויים פשוטים שניתן לנסות בבית.

פסיכותרפיה

CBT משכך מתח ע״י זיהוי דפוסי חשיבה שליליים והחלפתם בחיוביים. סוג נוסף של תרפיה המכונה ביופידבק מאמן מחדש את השרירים להירגע ולהתכווץ באופן המתאים כדי לסייע לתנועות מעיים.

תרופות

משלשלים יכולים לעזור בהתקפים של עצירות חמורה ולסייע בהפחתת חלק מהחרדה הקשורה למצב. אך משלשלים הם פתרון לטווח קצר, שכן הם יכולים לגרום לתלות. נוגדי דיכאון, לרבות מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), עשויים גם הם להקל על אנשים עם עצירות הקשורה ל-IBS. הדבר יעזור לאזן את רמות הסרוטונין במעי ובמוח, לשליטה בחרדה ולחידוש תנועות המעיים הבריאות.

תזונה

שינויים בדיאטה יכולים לעזור להקל על עצירות.

הפחיתו את הסוכר - אכילה מרובה של סוכר יכולה להקשות על התמודדות עם מתח ולהגביר את החרדה, כך לפי מחקר מ-2019. סוכר יכול גם להזין בקטריות שגורמות לדלקת במעיים ומחמירות עצירות.

אכלו יותר סיבים - סיבים מוסיפים נפח לצואה ומרככים אותה, מה שמאפשר לה לעבור בקלות רבה יותר. סיבים מסיסים שמצויים בפירות ובירקות הם מזון גם עבור הבקטריות הטובות שבמעיים. הדבר מאפשר לבקטריות המועילות להתרבות ולדחוק החוצה את אלה המזיקות, שתורמות  לעצירות.

סגנון חיים

ישנם כמה שינויים בסגנון החיים שניתן לנסות על מנת להקל על עצירות.

מדיטציה מבוססת-מיינדפולנס

סוג של מדיטציה שבמהלכה מתבוננים במחשבות וברגשות כשהם צצים. הדבר מלמד אותנו לא לשפוט או להגיב להם, אלא פשוט להבחין בהם מופיעים ואז לתת להם ללכת. מחקר מ-2013 מצא שמיינדפולס עשוי לעזור להפחית את רמות הורמון המתח קורטיזול, המאט עצירות.

פעילות גופנית

יכולה להפחית מתח ומחוללת פלאים לחרדה. מחקר מ-2020 מציע שהתעמלות קלה עד מתונה, כמו ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים, יכולה להפחית מעט את תסמיני החרדה. התעמלות יכולה גם לעזור להפחית עצירות ע״י שיפור חוזק שרירי הליבה, מה שיכול לסייע לדברים להתקדם. פעילות לב-ריאה, כמו ריצה או רכיבה על אופניים, היא הבחירה הטובה יותר, אבל אפילו הליכה קצרה ונמרצת יכולה להועיל להקלה על עצירות. 

יוגה

יכולה לעזור לשחרר מתח בשרירים, בעיקר שרירי הליבה המעורבים בעיכול. הדבר יכול להאיץ את מעבר הצואה ואת חידוש העיכול הבריא.

נשימות

נשימה סרעפתית עמוקה מצוינת להפחתת רמות הלחץ ולהקלה על מתח. השימוש בסרעפת לכיווץ והרפיית שרירי הליבה מסייע גם הוא לגירוי המעיים.

אם מקור העצירות הוא ב-IBS, יש לדבר עם מומחה רפואי כדי שירשום תרופות מתאימות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

שינה היא תהליך מורכב, ולעתים תפיסתנו את טיב השינה שלנו - או אפילו את היותנו ישנים או ערים - עשויה להיות שגויה.

אינסומניה היא הפרעת שינה הכוללת קושי מתמיד בהתחלת השינה, בהימשכות השינה או באיכותה.

אינסומניה פרדוקסלית, מנגד, קרויה ע״ש הפרדוקס המרכזי שלה, לפיו אנשים במצב זה מאמינים שהם היו ערים מרבית הלילה, למרות שבפועל ישנו מספר שעות שקרוב לנורמלי.

מהי אינסומניה פרדוקסלית?

שמה הרשמי של אינסומניה פרדוקסלית הוא תפיסה שגויה של מצב השינה (Sleep State Misperception, או SSM).

היא נקראת גם אינסומניה סובייקטיבית, או פסאודו אינסומניה.

אינסומניה פרדוקסלית היא הפרעת שינה הגורמת לאנשים לחוש ערים אפילו כשהם ישנים, מה שמוביל להערכת חסר של מספר השעות שישנו בכל לילה.

גם אנשים עם אינסומניה רגילה (המכונה לעיתים  ״אינסומניה אובייקטיבית״ בספרות המקצועית) חווים פער בין תפיסת זמן השינה שלהם לבין כמות הזמן שישנו בפועל, אבל הפער הזה בולט במיוחד אצל אנשים עם אינסומניה פרדוקסלית.

כלומר, למרות שהם ישנים משך זמן ממוצע יחסית וחווים רמות עייפות סבירות במהלך היום, הם מדווחים על סימפטומים זהים לאינסומניה אובייקטיבית.

גם רמות המתח אצל מתמודדים עם אינסומניה פרדוקסלית עולות במידה דומה לזו של מתמודדים עם אינסומניה אובייקטיבית. 

אינסומניה פרדוקסלית מול שינה פרדוקסלית

שני המונחים נראים דומים וזהקצת מבלבל, אבל שינה פרדוקסלית מתייחסת למצב השינה של ריצודי עיניים מהירים (REM), ולא להפרעה כמו אינסומניה פרדוקסלית.

שנת REM היא מצב השינה בו מופיעים רוב החלומות.

מומחי שינה מתייחסים לעתים לשנת REM כשינה פרדוקסלית, כי במהלכה המוח אקטיבי ביותר, בעוד הגוף ישן.

סימפטומים של אינסומניה פרדוקסלית

המתממודדים/ות עם אינסומניה פרדוקסלית מדווחים על תחושת מודעות למה שקורה סביבם בלילה ועל כך שהם ישנים רק מספר שעות מועט, אם בכלל, למרות שמשך השינה המעשי שלהם מספק כדי שלא יופיעו אצלם תסמינים של חוסר שינה.

עוד סימפטום אפשרי של אינסומניה פרדוקסלית הוא חוויה של חוסר שינה ללא לקות תפקודית משמעותית ביום המחרת.

ואולם, יש אנשים הסובלים מההפרעה שאכן מדווחים על עייפות במהלך היום.

אינסומניה פרדוקסלית יכולה לגרום עם הזמן להפרעות שינה, עקב המצוקה הנגרמת מכך שהאדם סבור שאינו ישן טוב.

מה גורם לאינסומניה פרדוקסלית?

מומחים אינם בטוחים מה גורם לאינסומניה פרדוקסלית, למרות שיש כמה כיווני חקירה שעשויים להניב תשובות.

למשל, כמה מחקרים מראים שלמצב זה עשויות להיות גם סיבות פיזיולוגיות, כמו עלייה ברמות החמצן בגוף במהלך השינה והגברה של חילוף החומרים.

אינסומניה פרדוקסלית עשויה להיות קשורה גם לתכונות אישיות מסוימות, כמו נוירוטיות.

יתכן שאנשים נוירוטיים נוטים לחרדה ולרמות עוררות גבוהות יותר, אבל המחקר סביב קשר זה עדיין נמשך.

תיאוריה אחרת היא שאינסומניה פרדוקסלית עשויה להיגרם בשל הבדלים במבנה העצבי של השינה, שלא ניתן לזהות אותם באמצעות השיטות הקיימות כיום. 

בהשוואה הן לאנשים שאין להם אינסומניה והן לאנשים עם אינסומניה אובייקטיבית, מחקרים מראים שאלה שיש להם אינסומניה פרדוקסלית מדגימים פעילות מוחית שעברה שינוי, המצביעה על עוררות במהלך שינה.

אינסומניה פרדוקסלית והפרעות אחרות

אינסומניה פרדוקסלית עשויה להתרחש לצד הפרעות אחרות, הן כאלה הקשורות לשינה והן כאלה שלא.

דום נשימה חסימתי בשינה (OSA): הפרעת נשימה בשינה שהסובלים ממנה הם בעלי סיכוי גבוה יותר לבצע הערכת יתר או חסר של משך הזמן בו ישן, ביחס לאנשים שלא סובלים מ-OSA.

דיכאון

למרות שאינסומניה היא תסמין נפוץ של דיכאון, יש אנשים עם דיכאון קליני שחווים גם אי-התאמה בין אורך השינה האובייקטיבי שלהם לזה הסובייקטיבי.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

בעוד שכ-70% מהאנשים עם PTSD חווים אינסומניה, מחקרים מראים שיש הבדל קטן בלבד בין שינה של אנשים עם PTSD לזו של אנשים בקבוצת בקרה, מה שמצביע על כך שלאינסומניה פרדוקסלית עשוי להיות חלק בקשיי שינה הקשורים ל-PTSD.

תסמונת המעי הרגיז

מחקרים מראים שאנשים עם התסמונת עשויים להיות בעלי נטייה גדולה יותר להערכת חסר של משך השינה שלהם.

איך מאבחנים אינסומניה פרדוקסלית?

אינסומניה פרדוקסלית נחשבת קשה לאבחון. מטופל שמדווח שהוא חווה אינסומניה, לרוב אינו מופנה לבדיקת שינה אלא אם אינו מגיב לטיפול או שהרופא מאמין שיש לו הפרעות שינה אחרות. זאת ועוד, אינסומניה פרדוקסלית מאובחנת לאנשים רק אם אין להם סיבה נפשית או גופנית אחרת לביצוע שיפוט מוטעה אודות השינה שלהם.

מכיוון שאבחון אינסומניה פרדוקסלית דורש אישור לכך שאדם ישן כשהוא חושב שהוא ער, לרוב מתבצע אבחון לאחר בדיקה במעבדת שינה.

בדיקת שינה, או פוליסומנוגרפיה, מאפשרת לרופאים לאשר באופן אובייקטיבי מתי אדם ישן או ער, דבר שניתן לאחר מכן להשוות אותו לדיווח העצמי של אותו אדם על אורך השינה השלו.

מלבד זאת, אפשר לאבחן אינסומניה פרדוקסלית באמצעות אקטיגרפיה, סוג של ניתוח שינה שכולל לבישת מכשיר הדומה לשעון יד בזמן ההימצאות בבית.

במקרים מסוימים תופנו לבדיקת EEG שנועדה למדוד את פעילות המוח במהלך השינה.

עושים זאת באמצעות סנסורים המחוברים לקרקפת.

טיפולים לאינסומניה פרדוקסלית

למרות שאין פרוטוקול טיפולי סטנדרטי לאינסומניה פרדוקסלית, קיימות כמה אופציות טיפוליות פוטנציאליות.

מי שחושד שיש לו אינסומניה פרדוקסלית, צריך לדבר עם רופא/ת המשפחה קופת החולים, כדי שמומחה יוכל לרשום לו את הטיפול המתאים ביותר ברגע שיתקבל אבחון.

אפשרות אחת היא טיפול תרופתי, כולל סמי הרגעה ותרופות אנטי-פסיכוטיות, לטיפול באינסומניה פרדוקסלית, אך עלולות להיות להן תופעות לוואי, ואין קונצנזוס קליני בנוגע לאפקטיביות שלהן.

אופציה נוספת היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות שינה (CBTI) , שמשתמש בשילוב של טכניקות טיפוליות לזיהוי דפוסי מחשבה והתנהגות שליליים והחלפתם באלטרנטיבות מועילות.

אלה כוללים הדרכה על היגיינת שינה, הגבלת שינה, שליטה בגרויים וטכניקות הרפיה ייחודיות לקשיי שינה.

מחקרים המתמקדים בשימוש ב-CBT עבור אנשים עם אינסומניה מצביעים על כך שהדבר יכול לשפר הן את איכות השינה ואת זמן השינה הנתפס, מה שהופך זאת לטיפול יעיל פוטנציאלי גם עבור אינסומניה פרדוקסלית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון ומטפל CBTI

מקורות:

Wasey W, Saleh S, Abernathy K, Sapra A, Bhandari P. Paradoxical Insomnia in a Frustrated Patient Treated With Hypnotics for Ten Years. Cureus. 2021 Jul 7;13(7):e16234. doi: 10.7759/cureus.16234. PMID: 34367831; PMCID: PMC8344385.

https://www.sleepfoundation.org/insomnia/paradoxical-insomnia

מהי הפרעת זהות דיסוציאטיבית? 

דיסוציאציה היא תהליך מנטלי לא מודע שמייצר ניתוק מהמחשבות, הזיכרונות, הרגשות, הפעולות או תחושת הזהות של אדם.

הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID - Dissociative Identity Disorder), היא ההפרעה הדיסוציאטיבית החמורה ביותר. 

פנומנולוגית, המתמודד עם ההפרעה יחווה מעת לעת ניתוק תודעתי, ולהרגיש כאילו זהות פנימית אחת או יותר מנסה להשתלט עליו.

במקרים מסוימים יש לזהויות האלה שמות, מאפיינים, גינונים וקולות ייחודיים (מה שהופך את ההפרעה לחומר גלם מצוין עבור תסריטאים). 

ההפרעה כונתה בעבר הפרעת אישיות מרובת פנים, או במינוח העממי ״פיצול אישיות״. 

ההערכה היא כי ההפרעה מופיעה בקרב אחוז מהאוכלוסייה (שזה המון).

הפרסום הראשון בספרות המקצועית הופיע ב-1811 ובו תיאור מקרה שבמרכזו מטופלת אנגליה ששמה היה מארי ריינולדס. 

הסתרת נפשך

הסתרת את נפשך ממני

ולא היה בי עוד קול הנהר המלא,

העולה על גדותיו.

נותקו חיי מהזמר

ואעמוד בכוך ניכלמת

בלי שמש ובלי ירח ובלי נר.

הסתרת את נפשך ממני

והלחם שעל השולחן יבש

ויהי ניקודים

הסתרת את נפשך ממני

ולא היה בי קול, עוד קול.

-- זלדה

מי בסיכון ל-DID?

מחקרים מצביעים על כך שהגורם ל-DID הוא כנראה תגובה פסיכולוגית למתחים בינאישיים וסביבתיים, בעיקר במהלך הילדות המוקדמת, כשהתעללות או הזנחה רגשית עלולות להפריע להתפתחות האישיות.

לאנשים שמפתחים הפרעות דיסוציאטיביות, רובם ככולם, יש היסטוריה של טראומות חוזרות, מכניעות ולעתים קרובות גם מסכנות חיים בשלב התפתחותי רגיש בילדותם, לרוב לפני גיל 6. 

חשוב לזכור כי הפרעה דיסוציאטיבית יכולה להתפתח גם במצבי הזנחה או התעללות רגשית מתמדת, בלי נוכחות גלויה של התעללות גופנית או מינית. 

איך מזהים DID?

DID מאופיינת בנוכחות של לפחות שתי זהויות או מצבי אישיות נבדלים או מפוצלים, ששולטים בהתנהגות האדם.

מי שרוצה לקבל המחשה דרמטית (ופשטנית) של מופעי ההפרעה, יוכל לזהותה בתרבות הפופולרית. למשל, DID מוכרת לנו היטב בהמון סרטים הוליוודיים, כמו מועדון קרב (Fight club).  

עכשיו נרחיב לעולם האבחוני -

בנוסף לאישיות המפוצלת, ב-DID קיים גם קושי להיזכר במידע אישי מהותי, אמנזיה ברמה שקשה להסביר כשכחה נורמטיבית.

ב-DID מופיעים פערים בזיכרון האוטוביוגרפי לצד בעיות עם מודעות עצמית ותפיסה.

למרות שלא כל מי שלוקה ב-DID חווה את ההפרעה באותו אופן, עבור חלקם הזהויות השונות יהיו גיל, מין או גזע ובמקרים רבים יציבה ומחוות מובחנות או אופני דיבור נבדלים.  

כאשר אחת הזהויות חושפת את עצמה ושולטת בהתנהגות ובחשיבה מתרחש תהליך מהיר של ״חילוף״, מהלך מנטלי שיכול לארוך שניות, דקות או ימים.

תסמינים גופניים של DID עשויים לכלול כאבי ראש, אמנזיה, אובדן זמן, טרנסים, חלימה חריגה בהקיץ ו״חוויות חוץ גופיות״.

המתמודדים ידווחו במקרים רבים על מצבי פוגה דיסוציאטיביים, או חוויות שבהן האדם שוטט בלי כל זיכרון לגבי מה שהתרחש. 

עוד שני מאפיינים פסיכולוגיים מרכזיים ב-DID הם דפרסונליזציה-דראליזציה ואמנזיה. 

דפרסונליזציה ודראליזציה

דפרסונליזציה היא תחושת ניתוק מהגוף, שפעמים רבות מתייחסים אליה כאל ״חוויה חוץ גופית״.

 דראליזציה היא תחושה שהעולם אינו אמיתי, או נראה מעורפל או רחוק.

אמנזיה

בגדול, אמנזיה היא כישלון להיזכר במידע אישי משמעותי, באופן כה נרחב שלא ניתן להתייחס אל הדבר כשכחנות רגילה.

יכולות גם להיות מיקרו-אמנזיות שבהן שיחות שהאדם השתתף בהן אינן זכורות לו, או שהתוכן של שיחות משמעותיות נשכח באחת.

באמנזיה שבאופן טיפוסי מקושרת ל-DID, מצבי זהות שונים זוכרים היבטים שונים של מידע אוטוביוגרפי.

לרוב, יש אישיות ״מארחת״, המזדהה בשמו האמיתי של האדם. באופן אירוני, בד״כ אישיות זו אינה מודעת לנוכחותן של האישיויות האחרות.

דפרסונליזציה-דראליזציה ואמנזיה כוללים תחושת בלבול לגבי השאלה ״מי אני?״.

דוגמה לבלבול בזהות היא כשאדם מתקשה להגדיר את הדברים שמעניינים אותו בחיים או את העמדות הפוליטיות, הדתיות, המקצועיות ועוד.

כיום ידוע שמצבים דיסוציאטיביים אלה אינם אישיויות בשלות לגמרי, אלא מייצגים תחושת זהות מפורקת.

ספקות לגבי ההפרעה

עד לפני עשור-שניים, וקצת גם היום, נשמעים קולות מקצועיים המפקפקים בקיומה של ההפרעה.

בעוד שהוליווד והמדיה החברתית הביאו את תשומת הלב ל-DID, הקהילה המדעית נותרה לא משוכנעת בקיומה.

למעשה יש מומחים שרואים בה תופעה אופנתית שגדלה כל כך בשנים האחרונות, עד שאפשר לתהות האם מדובר ב״מגיפה״ בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים.

אפשר להבין,  יש כאן הכרה מקצועית בקיומן של יישויות נפרדות בנפש האדם, מה שמאתגר הסכמות רבות לגבי המאפיינים של אישיות האדם. 

יחד עם זאת, מחקרים עכשוויים אימתו שהפרעת זהות דיסוציאטיבית היא מצב פסיכיאטרי אמיתי ומוכח מדעית.

אבחנה

אבחנה של DID לוקחת זמן.

למעשה, ההערכה היא שמתמודדים.ות ההפרעה מבלים כ-7 שנים בבריאות הנפש לפני שהם מקבלים אבחנה מדויקת, משום שרשימת התסמינים שגורמים לאדם עם DID לחפש טיפול דומה מאוד לרשימות התסמינים של אבחונים פסיכיאטריים אחרים.

למעשה, לרבים עם DID יש גם אבחנות נוספות, למשל הפרעת אישיות גבולית או הפרעות אישיות אחרות, וכן דיכאון וחרדה. 

קריטריונים

ה- DSM-5-TR, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, מספק את הקריטריונים הבאים לאבחון DID:

1. נוכחות של לפחות 2 זהויות או מצבים אישיותיים נבדלים, כל אחד מהם בעל דפוס מתמיד יחסית של תפיסה והתקשרות וחשיבה על הסביבה והעצמי.

2. חייבת להתרחש אמנזיה, המוגדרת כפערים בהיזכרות באירועים יומיומיים, מידע אישי חשוב ו/או מאורעות טראומטיים.

3. האדם חייב להיות במצוקה עקב ההפרעה או בעל קושי לתפקד בתחום חיים משמעותי אחד לפחות בעקבותיה.

4. ההפרעה אינה חלק מפרקטיקה תרבותית או דתית נורמטיבית.

5. התסמינים לא נגרמו כתוצאה מהשפעות פיזיולוגיות ישירות של חומר (למשל בלקאאוט או התנהגות כאוטית כשהאדם היה שיכור) או ממצב רפואי כללי. 

האישיויות הנבדלות עשויות לשרת תפקידים מגוונים בסיוע לאדם להתמודד עם דילמות בחיים.

למשל, 2-4 אישיויות בממוצע נוכחות באבחון הראשוני של המטופל, ולאחר מכן כ-13-15 אישיות בממוצע הופכות מוכרות במהלך הטיפול.

טריגרים סביבתיים או מאורעות חיים גורמים למעבר פתאומי מאישיות אחת לאחרת.

תחלואה נלווית

לצד דיסוציאציה ואישיות מרובה או מפוצלת, המתמודדים עם DID עשויים לחוות מספר בעיות פסיכיאטריות.

הנה כמה מהן (ניתן לקרוא על כל אחת בהרחבה בקישור מתוכה):

• דיכאון.

• תנודות במצב הרוח.

• מחשבות אובדניות ובמקרים רבים גם ניסיונות.

• התנהגויות של פגיעה עצמית.

• הפרעות שינה (בעיקר אינסומניה, ביעותי לילה וסהרוריות).

• הפרעות חרדה, למשל התקפי חרדה או פוביות.

• תגובות אופיניות לטראומה נפשית - פלאשבקים, תגובות אינטנסיביות לטריגרים.

• התמכרויות, בעיקר לאלכוהול וסמים.

• התנהגות כפייתית וטקסים החוזרים על עצמם.

• תסמינים דמויי-פסיכוזה (לרוב הלוצינציות שמיעתיות וחזותיות).

• הפרעות אכילה.

גורמים

האטיולוגיה של ההפרעה מיוחסת לשילוב בין כמה גורמים, בהם טראומה נפשית חמורה בשנות הילדות.

לרוב מדובר בטראומה מורכבת, הכוללת התעללות גופנית / מינית  / רגשית או גם וגם. 

הפן הדיסוציאטיבי של ההפרעה מובן ע״י פסיכולוגים ופסיכיאטרים כמנגנון הגנה שמטרתו להסתגל למציאות שהנפש לא מצליחה לשאת או להיטמע בעצמיות המודעת. 

הממצאים מראים כי במשפחות בהן ההורים מפחידים ואינם צפויים, הילדים עשויים להפוך דיסוציאטיביים. 

איך מטפלים?

אין קווים מנחים רשמיים ומבוססי ראיות לטיפול ב-DID.

 חלק מהבעיה היא שהערכת יעילותם של טיפולים בהפרעה מתבססת על תיאורי מקרים, חלקם אפילו שנויים במחלוקת.

יחד עם זאת, למרות שאין מרפא ל-DID, טיפול ייעודי וממוקד (לרוב ארוך טווח) יכול לסייע, בהינתן ההתחייבות של המטופל כלפיו.

הנה כמה מהטיפולים היעילים ביותר:

פסיכותרפיה

הכוונה היא לטיפול בשיחות, על גישותיו השונות לטיפול בטראומה נפשית.

בכל הטיפולים קיימת התייחסות לטריגרים המעוררים את הפיצול ב-DID ובחלק מהם יוזמנו גם בני משפחה.

היפנותרפיה

בשילוב עם פסיכותרפיה, היפנוזה קלינית יכולה להנגיש זיכרונות מודחקים, להגביר שליטה בבעיות התנהגותיות הנלוות ל-DID ובמקרים מסוימים לעזור למזג את הזהויות הפעילות לאישיות מרכזית אחת.

טיפול CBT

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול ללמד את המטופל המתמודד עם DID כיצד לתקשר ביעילות בין הזהויות.

הוא גם עוזר למטופל למצוא אסטרטגיות התמודדות אדפטיביות יותר מאשר "החלפת אישיות" בעת מצוקה.

ניתן לשפר זאת על ידי לימוד תרגילי הרפיה, לקיחת פסק זמן, מודלינג מצד המטפל והשגת שליטה על עיוותים קוגניטיביים לגבי העצמי והעולם.

טיפול בהבעה ויצירה

ישנן ראיות לכך שתרפיות כמו טיפול באמנות או בתנועה עוזרות לאנשים להתחבר אל חלקים בנפשם שהם סגרו כדי להתמודד עם טראומה.

ֿ

טיפול תרופתי

אין טיפולים תרופתיים ספציפיים ל-DID, מה שהופך טיפולים פסיכותרפיים למענה העיקרי להפרעה.

כיוון שתסמינים של הפרעות דיסוציאטיביות מאפיינים לעתים קרובות גם הפרעות אחרות, כמו חרדה או דיכאון, פסיכיאטרים נעזרים לעיתים בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה כליווי לטיפול הוורבלי.

כמו בהרבה הפרעות נפשיות כרוניות אחרות, מערכת תמיכה חזקה יכולה להפוך את החיים עם DID להרבה יותר מוחזקים וטובים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Boyer SM, Caplan JE, Edwards LK. Trauma-Related Dissociation and the Dissociative Disorders:: Neglected Symptoms with Severe Public Health Consequences. Dela J Public Health. 2022 May 31;8(2):78-84. doi: 10.32481/djph.2022.05.010. PMID: 35692991; PMCID: PMC9162402.

Dorahy MJ, Brand BL, Şar V, et al. Dissociative identity disorder: An empirical overview. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry. 2014;48(5):402-417. doi:10.1177/0004867414527523

Gillig PM. Dissociative identity disorder: a controversial diagnosis. Psychiatry (Edgmont). 2009 Mar;6(3):24-9. PMID: 19724751; PMCID: PMC2719457.

Goodwin J. Mary Reynolds: a post-traumatic reinterpretation of a classic case of multiple personality disorder. Hillside J Clin Psychiatry. 1987;9(1):89-99. PMID: 3308663.

Mitra P, Jain A. Dissociative Identity Disorder. [Updated 2022 May 17]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK568768/

Rogers J. Switching into a dissociated state. Nat Rev Neurosci. 2023 Jan 9. doi: 10.1038/s41583-022-00671-9. Epub ahead of print. PMID: 36624203.

Dissociative Identity Disorder (Multiple Personality Disorder) Written by WebMD Editorial Contributors. Medically Reviewed by Smitha Bhandari, MD on January 22, 2022: https://www.webmd.com/mental-health/dissociative-identity-disorder-multiple-personality-disorder