חלימה בלתי מסתגלת בהקיץ | מהי Maladaptive Daydreaming?

Maladaptive Daydreaming

 

מהי חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת?

חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת (Maladaptive Daydreaming), או הפרעת חלימה בהקיץ (MD), היא מצב פסיכיאטרי שמתבטא בחלימה אינטנסיבית בהקיץ, שפוגעת בתפקוד ומסיחה את הדעת מהחיים המציאותיים.

התופעה אינה כלולה עדיין במדריכי האבחון הרשמיים של הפרעות נפשיות, כמו ה-DSM, אבל היא מהווה תחום עניין לוהט בקהילות מקוונות שלמות שמוקדשות לה.

בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת הבנה מחקרית שהתופעה יכול להתפתח לכדי התנהגות קיצונית ובלתי מסתגלת, עד לרמה של מצב קליני משמעותי.

 

 

חלימה נורמטיבית בהקיץ

חלימה בהקיץ היא בדרך כלל מתנה, לפחות לדעתי. 

חלימה נורמלית בהקיץ, שמכונה גם Immersive daydreaming, יכולה להיות דרך מצוינת למצוא מענה אינטואיטיבי, לפתוח מחסום יצירתי ולהעלות אסוציאציות  שלא היו עולות בדרך אחרת. 

מי שמצליח להנות ממנה מרוויח הרבה:

העולם הפנימי מייצר חוויות חיוביות, ניתנות לשליטה ומתגמלות.

 

מה עוד נבקש?

 

הבעיה מתחילה, כנראה כמו עם כל דבר, כשמתחילה יציאה מאיזון.

או אז נתחיל לדבר על חלימה בהקיץ שיש לה מחיר של קשיי הסתגלות:

  

 

מהם התסמינים של חלימה חריגה בהקיץ?

חולמים בהקיץ באופן לא מסתגל מראים תסמין אחד או יותר מתוך תסמינים שכיחים אלו:

  • חלומות צלולים בהקיץ, מלאי חיים, עשירים בדמויות, עלילות ותכונות מפורטות אחרות, כמו חלום רק פחות כאוטי.

  • תוכן החלומות בהקיץ מופעל בהקשר של אירועים אמיתיים.

  • קושי בהשלמת מטלות יומיומיות.

  • קושי לישון טוב בלילה.

  • רצון חזק להמשיך את הפנטזיה ולחזור למצב החלימה, גם על חשבון עבודה או לימודים.

  • ביצוע תנועות גופניות חזרתיות תוך כדי חלום בהקיץ.

  • הבעות פנים מגוונות תוך כדי החלימה. 

  • לחש ודיבר תוך כדי החלום. 

  • חולם בהקיץ במשך דקות ואפילו שעות. 

 

הגורמים לחלימה לא מסתגלת בהקיץ עדיין לא בהירים. 

 

 

כיצד משפיעה חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת על בריאות הנפש?

מחקר של פרופ׳ אלי זומר וד״ר נירית סופר-דודק מאוניברסיטת בן גוריון היה הראשון לבחון את גורמי בריאות הנפש הנלווים עם הזמן לחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.

המחקר, שפורסם ב-2018,  מספק תובנות לא רק בנוגע לגורמים העשויים לעמוד בבסיס ההתקפים העזים, החדים והנרחבים של חלימה בהקיץ, אלא גם מרמז על דרכים למנוע אותם או לעצור אותם בעת התרחשותם.

בגלל שרבים מאלה שחווים חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת מדווחים שהם נהנים מכך, התופעה אף עשויה להשפיע באופן שלילי על מערכות היחסים שלהם עם אחרים, על חייהם היומיומיים ועל רווחתם הנפשית הכללית.

 

עבודות מוקדמות הובילו חוקרים להציע שחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת עשויה להיות הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעת קשב, התמכרות התנהגותית או הפרעה על הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי.

במחקר שבוצע אונליין, גויסו 77 אנשים בגילים 18-60 מ-26 מדינות בעולם, שאבחנו את עצמם כסובלים מחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.

יותר מ-80% מהם היו נשים (ככל הנראה קיים הבדל מגדרי).

מדיווח עצמי של המשתתפים עלה כי 21 מהן אובחנו כסובלות מדיכאון, 14 בהפרעות חרדה, 5 עם OCD ועוד אבחנות נוספות.

לאחר מכן הם התבקשו למלא שאלונים לפני השינה, במשך שבועיים רצופים,  זאת לצורך הערכה של רמת הדיסוציאציה, התסמינים האובססיביים-קומפולסיביים, תסמיני דיכאון, חרדה כללית, חרדה חברתית, רגשות שליליים וסימנים של חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.

בממוצע, המשתתפות דווחו על 4 שעות ביום של חלימה בהקיץ.

בימים בהם החלימה בהקיץ בלתי מסתגלת שלהם הייתה אינטנסיבית יותר ונמשכה יותר זמן, הם חוו גם רמות גבוהות יותר של תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים, דיסוציאציה, רגשות שליליים, חרדה כללית וחרדה חברתית.

ואולם, רק תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים חזו את האינטנסיביות וההמשך ביום שלמחרת, ללא קשר לרמות הסימפטומים ביום שאחרי.

למרות הממצאים הללו, החוקרים מציינים שרק 5 מהמשתתפות באמת אובחנו עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

אי-ההתאמה הזו מצביעה לדעתם על כך שלמרות ש-OCD וחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת חולקים אינטראקציה ומנגנונים משותפים, ולמרות הכפייתיות שמלווה את התופעה,  לא נראה שחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת היא תת-סוג של OCD.

את הקומפולסיות שמובילות לחלימה בהקיץ, או להמשך החלימה בהקיץ במשך שעות, אפשר להסביר באמצעות גישות קוגניטיביות-התנהגותיות שפותחו להבנה וטיפול בקומפולסיות אחרות.

 

במחקר מ-2020 נצפתה שכיחות גבוהה יותר של חלומות לא מסתגלים בהקיץ בקרב מטופלי יום שסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות והיסטוריה של טראומה.

 

בהיבט הביוכימי, משוער כי רמות נמוכות יותר של המוליך העצבי סרוטונין, עשויות לשחק תפקיד ב-MD, כפי שקורה ב-OCD. אם זה יתוקף ע״י מחקרים עתידיים, יתכן שתרופות שמעלות את רמות הסרוטונין (SSRI למשל), יוכלו להוות טיפול לחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.

 

 

מה ההבדל בין חלימה חריגה בהקיץ לבין שיפטינג (shifting)?

שיפטינג (reality shifting) היא תופעה תודעתית מעניינת של מאמץ לשלוט בחלימה בהקיץ במטרה להעבירה ממציאות קיימת למציאות רצויה.

סדרת סרטוני טיקטוק שפורסמו לאחרונה מציעה כיצד להתנסות בתהליך ואתם מוזמנים/ות לבדוק את זה

בניגוד לשיפטינג, חלימה בהקיץ שאינה מסתגלת היא סוג של דיסוציאציה וההתייחסות כלפיה היא כאל בעיה נפשית, פשוט כי היא גוזלת זמן ורבים מתקשים לעצור התרחשות אקראית של חלימה בהקיץ.

 

 

אבל רגע, האם חלימה בהקיץ חריגה נחווית בהכרח כבעיה?

 

לא בטוח.

 

אז לא בטוח גם שהחולמים בהקיץ יירצו לקבל טיפול.

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

מקורות:

 

Ross C A, Ridgway J, and George N. Maladaptive Daydreaming, Dissociation, and the Dissociative Disorders. [published online October 5, 2020] Psych Res Clin Pract. doi: 10.1176/appi.prcp.20190050

 

Somer E, Lehrfeld J, Jopp DS, et al: Development and validation of the maladaptive daydreaming scale (MDS). Conscious Cogn 2016; 39:77–91.


Somer E, Soffer‐Dudeck N, Ross CA: The comorbidity of daydreaming disorder (maladaptive daydreaming). J Nerv Ment Dis 2017; 205:525–530

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021