מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת?
חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת (Maladaptive Daydreaming), או הפרעת חלימה בהקיץ (MD), היא מצב פסיכיאטרי שמתבטא בחלימה אינטנסיבית בהקיץ, שפוגעת בתפקוד ומסיחה את הדעת מהחיים המציאותיים.
התופעה אינה כלולה עדיין במדריכי האבחון הרשמיים של הפרעות נפשיות, כמו ה-DSM, אבל היא מהווה תחום עניין לוהט בקהילות מקוונות שלמות שמוקדשות לה.
בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת הבנה מחקרית שהתופעה יכול להתפתח לכדי התנהגות קיצונית ובלתי מסתגלת, עד לרמה של מצב קליני משמעותי.
חלימה נורמטיבית בהקיץ
רבים יסכימו שחלימה בהקיץ היא בדרך כלל מתנה.
חלימה נורמלית בהקיץ, שמכונה גם Immersive daydreaming, יכולה להיות דרך מצוינת למצוא מענה אינטואיטיבי, לפתוח מחסום יצירתי ולהעלות אסוציאציות שלא היו עולות בשום דרך אחרת.
מי שמצליח להנות ממנה מרוויח הרבה:
העולם הפנימי מייצר חוויות חיוביות, ניתנות לשליטה ומתגמלות.
מה עוד נבקש?
הבעיה מתחילה, כנראה כמו עם כל דבר, כשמתחילה יציאה מאיזון.
או אז נתחיל לדבר על חלימה בהקיץ שיש לה מחיר של קשיי הסתגלות:
מהם התסמינים של חלימה חריגה בהקיץ?
חולמים בהקיץ באופן לא מסתגל מראים תסמין אחד או יותר מתוך תסמינים שכיחים אלו:
חלומות צלולים בהקיץ, מלאי חיים, עשירים בדמויות, עלילות ותכונות מפורטות אחרות, כמו חלום רק פחות כאוטי.
תוכן החלומות בהקיץ מופעל בהקשר של אירועים אמיתיים.
קושי בהשלמת מטלות יומיומיות.
קושי לישון טוב בלילה.
רצון חזק להמשיך את הפנטזיה ולחזור למצב החלימה, גם על חשבון עבודה או לימודים.
ביצוע תנועות גופניות חזרתיות תוך כדי חלום בהקיץ.
הבעות פנים מגוונות תוך כדי החלימה.
לחש ודיבר תוך כדי החלום.
חולם בהקיץ במשך דקות ואפילו שעות.
הגורמים לחלימה לא מסתגלת בהקיץ עדיין לא ברורים עד הסוף, אבל יש השערות וכיוונים מחקריים מעניינים, למשל הקשר של התופעה למוזיקה:
מחקר מעניין חשף את הזיקה בין מוזיקה לבין חלימה בהקיץ, תוך שהוא שופך אור על המצב המנטלי של תנועה מהמציאות החיצונית לעבר עולמות דימיון פנימיים (Somer et al, 2024).
החוקרים גילו כי מוזיקה פועלת כזרז המעורר רגשות ויצירתיות. היא מעניקה עומק רגשי ובהירות גבוהים יותר לחלומות בהקיץ, מעין פסקול לחוויות פנטזמטיות, מה שמכתיב את הקצב, את הכיוון ואת העומק הרגשי של החולם.
משתתפי המחקר דיווחו כי מוזיקה מייצרת ערוץ סנסורי ייחודי, שמעצב את הרגשות, התמות והנרטיבים הנחלמים.
זאת ועוד, מוזיקה מפעילה תהליכי חלימה בהקיץ באופן ספונטני, תוך שהיא ממחישה את האוטומטיות, ולעיתים חוסר השליטה, המצויות בבסיס התופעה.
עם זאת, מעניין שהמחקר זיהה שונות בינאישית גבוהה בתפקידה של המוזיקה בחלימהבהקיץ, כאשר חלק מהמשתתפים תיארו דווקא חוויה הפוכה, בה מוזיקה הסיחה את הדעת ולא קידמה את החלום.
כיצד משפיעה חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת על בריאות הנפש?
מחקר של פרופ׳ אלי זומר וד״ר נירית סופר-דודק מאוניברסיטת בן גוריון היה הראשון לבחון את גורמי בריאות הנפש הנלווים עם הזמן לחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.
המחקר, שפורסם ב-2018, מספק תובנות לא רק בנוגע לגורמים העשויים לעמוד בבסיס ההתקפים העזים, החדים והנרחבים של חלימה בהקיץ, אלא גם מרמז על דרכים למנוע אותם או לעצור אותם בעת התרחשותם.
בגלל שרבים מאלה שחווים חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת מדווחים שהם נהנים מכך, התופעה אף עשויה להשפיע באופן שלילי על מערכות היחסים שלהם עם אחרים, על חייהם היומיומיים ועל רווחתם הנפשית הכללית.
עבודות מוקדמות הובילו חוקרים להציע שחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת עשויה להיות הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעת קשב, התמכרות התנהגותית או הפרעה על הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי.
במחקר שבוצע אונליין, גויסו 77 אנשים בגילים 18-60 מ-26 מדינות בעולם, שאבחנו את עצמם כסובלים מחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.
יותר מ-80% מהם היו נשים (ככל הנראה קיים הבדל מגדרי).
מדיווח עצמי של המשתתפים עלה כי 21 מהם אובחנו כסובלות מדיכאון, 14 מהפרעות חרדה, 5 מ- OCD והיתר מאבחנות נוספות.
הם התבקשו למלא שאלונים לפני השינה, לאורך שבועיים, זאת לצורך הערכה של רמת הדיסוציאציה, התסמינים האובססיביים-קומפולסיביים, תסמיני דיכאון, חרדה כללית, חרדה חברתית, רגשות שליליים וסימנים של חלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.
בממוצע, המשתתפות דווחו על 4 שעות ביום של חלימה בהקיץ.
בימים בהם החלימה בהקיץ בלתי מסתגלת שלהם הייתה אינטנסיבית יותר ונמשכה יותר זמן, הם חוו גם רמות גבוהות יותר של תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים, דיסוציאציה, רגשות שליליים, חרדה כללית וחרדה חברתית.
ואולם, רק תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים חזו את האינטנסיביות וההמשך ביום שלמחרת, ללא קשר לרמות הסימפטומים ביום שאחרי.
למרות הממצאים הללו, החוקרים מציינים שרק 5 מהמשתתפות באמת אובחנו עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).
אי-ההתאמה הזו מצביעה לדעתם על כך שלמרות ש-OCD וחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת חולקים אינטראקציה ומנגנונים משותפים, ולמרות הכפייתיות שמלווה את התופעה, לא נראה שחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת היא תת-סוג של OCD.
את הקומפולסיות שמובילות לחלימה בהקיץ, או להמשך החלימה בהקיץ במשך שעות, אפשר להסביר באמצעות גישות קוגניטיביות-התנהגותיות שפותחו להבנה וטיפול בקומפולסיות אחרות.
נראה שגם הפרעות קשב שונות מחלימה בלתי מסתגלת בהקיץ:
מחקר חדש מצא שרק כ-20% מהמתמודדים/ות עם ADHD עומדים גם בקריטריונים של חלימה בלתי מסתגלת (Theodor-Katz et al, 2022).
הממצאים מחזקים את הרעיון שחלימה בהקיץ לא מסתגלת כרוכה בסוג ייחודי של חוסר קשב, שחשוב להבחין בינו לבין מ-ADHD.
במחקר קודם נצפתה שכיחות גבוהה יותר של חלומות לא מסתגלים בהקיץ בקרב מטופלי יום שסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות והיסטוריה של טראומה (Ross et al, 2020).
בהיבט הביוכימי, משוער כי רמות נמוכות יותר של המוליך העצבי סרוטונין, עשויות לשחק תפקיד ב-MD, כפי שקורה ב-OCD.
אם זה יתוקף ע״י מחקרים עתידיים, יתכן שתרופות שמעלות את רמות הסרוטונין (SSRI למשל), יוכלו להוות טיפול לחלימה בהקיץ בלתי מסתגלת.
מה ההבדל בין חלימה חריגה בהקיץ לבין שיפטינג (shifting)?
שיפטינג (reality shifting) היא תופעה תודעתית מעניינת של מאמץ לשלוט בחלימה בהקיץ במטרה להעבירה ממציאות קיימת למציאות רצויה.
סדרת סרטוני טיקטוק שפורסמו לאחרונה מציעה כיצד להתנסות בתהליך ואתם מוזמנים/ות לבדוק את זה.
בניגוד לשיפטינג, חלימה בהקיץ שאינה מסתגלת היא סוג של דיסוציאציה וההתייחסות כלפיה היא כאל בעיה נפשית, פשוט כי היא גוזלת זמן ורבים מתקשים לעצור התרחשות אקראית של חלימה בהקיץ.
אבל רגע, האם חלימה בהקיץ חריגה נחווית בהכרח כבעיה?
לא בטוח.
אז לא בטוח גם שהחולמים בהקיץ יירצו לקבל טיפול.
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
עדכון אחרון:
29 בינואר 2024
מקורות:
Horváth-Labancz, E., Sándor, A., Balázs, K., Molnár, J., & Kuritárné Szabó, I. (2023). Pathological personality traits of maladaptive daydreamers measured by the Personality Inventory for DSM-5 in a psychiatric sample. Clinical Psychology & Psychotherapy, 30(3), 536–547. https://doi.org/10.1002/cpp.2820
Ross, C. A., Ridgway, J., & George, N. (2020). Maladaptive Daydreaming, Dissociation, and the Dissociative Disorders. Psychiatric Research and Clinical Practice. Advance online publication. https://doi.org/10.1176/appi.prcp.20190050
Somer, E. (2024). Calling the tune in maladaptive daydreaming: The impact of music on the experience of compulsive fantasizing. Psychology of Music. Advance online publication. https://doi.org/10.1177/03057356231222290
Somer, E., Lehrfeld, J., Jopp, D. S., & et al. (2016). Development and validation of the maladaptive daydreaming scale (MDS). Consciousness and Cognition, 39, 77–91.
Somer, E., Soffer-Dudek, N., & Ross, C. A. (2017). The comorbidity of daydreaming disorder (maladaptive daydreaming). The Journal of Nervous and Mental Disease, 205(7), 525–530.
Theodor-Katz, N., Somer, E., Hesseg, R. M., & Soffer-Dudek, N. (2022). Could immersive daydreaming underlie a deficit in attention? The prevalence and characteristics of maladaptive daydreaming in individuals with attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of Clinical Psychology. Advance online publication. https://doi.org/10.1002/jclp.23355