איך טיפול CBT עוזר למהמרים פתולוגיים?

אחד הכלים החזקים ביותר במאבק בהתמכרויות התנהגותיות - מהתמכרות להימורים, לקניות, למסכים ועד לאוכל - הוא טיפול CBT - פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית. 

בבסיס הגישה עומדת תובנה פשוטה אך רבת עוצמה:

התמכרויות נובעות מדפוסי חשיבה והתנהגות שאפשר לזהות ולשנות.

ב־2025, התפרסמה אחת המטא־אנליזות המקיפות ביותר שנערכו אי־פעם על טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) להפרעות נפשיות - סדרת ניתוחים שיטתיים שפורסמה ב־JAMA Psychiatry ואיגדה עשרות שנים של מחקר על פני מאות אלפי מטופלים. המסקנה לא הותירה מקום לספק: CBT הוא טיפול אפקטיבי, עקבי ורחב טווח, שמספק מענה אמיתי לשורה ארוכה של קשיים נפשיים – מדיכאון ו־PTSD, דרך OCD ופוביות, ועד התמכרויות.  

אבל מעבר לסטטיסטיקה, המחקר הזה מדגיש משהו יותר עמוק: לא מדובר בגישה טכנית שמחליפה מחשבות שליליות במחשבות "חיוביות", אלא בפרקטיקה מדויקת שמכבדת את המאבק הפנימי, שמה זרקור על דפוסי חשיבה שמתדלקים את הסבל ומציעה דרך אחרת להגיב.  

במילים אחרות, כשמטופל מתמודד עם התמכרות, CBT לא נלחם בה אלא פוגש את ההתמכרות במקום בו הדחף כבר הספיק לשכנע שאין דרך חזרה, ומחזיר לו את היכולת לעצור, לבדוק, לבחור.

המסע הטיפולי ב-CBT מתחיל בעבודת בלשות משותפת. המטופל והמטפל מפצחים יחד את "תעלומת ההתמכרות" – מזהים את הטריגרים שמציתים את להבת הדחף, את המחשבות האוטומטיות שמלבות אותה, ואת התחושות הגופניות והרגשיות שמתלוות לתהליך.

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

דניאלה זוהר עמרמי

MSW

מכון טמיר תל אביב

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

בניגוד לטיפולים המתמקדים בחפירה בעבר הרחוק, CBT מתמקד ב"כאן ועכשיו". במקום לבלות שעות בניתוח ילדותו, הוא ילמד לפרק אירוע הימורים לרצף מרכיבים:

• מה גרם לדחף? ("ראיתי פרסומת להימורים").

• אילו מחשבות הופיעו? ("הפעם אני בטוח אזכה").

• איך הרגיש באותו רגע? (התרגשות, מתח).

• מה היו התוצאות, הן המיידיות ("ריגוש קצר") והן הארוכות טווח ("הפסד כספי, אשמה").

בהדרגה, המטופל לומד לאמן את עצמו בכישורים חדשים לשליטה בדחפים:

• לזהות מחשבות מעוותות ולאתגר אותן עם חשיבה מציאותית ("הסיכוי לזכייה הוא אפסי").

• לפתח טכניקות הסחת דעת אפקטיביות לרגעי פיתוי חזקים.

• לתרגל דחיית סיפוקים ולהתמודד עם תחושת אי-נוחות זמנית.

• לזהות דרכים בריאות יותר להתמודד עם רגשות שליליים, לחץ או שעמום.

אחד היתרונות הבולטים של CBT הוא ההתמקדות בשינויים מעשיים בסביבה ובסגנון החיים.

המטופל מתכנן ומיישם שינויים קונקרטיים – למשל, הסרת אפליקציות הימורים, הימנעות ממסלולים העוברים ליד קזינו, או הפקדת כרטיסי אשראי בידי בן משפחה אמין. במקביל, הוא בונה מערך פעילויות חלופיות מספקות במקום ההתנהגות הממכרת – חוגים, ספורט, מפגשים חברתיים, או תחביבים חדשים שמספקים הנאה והישג.

חלק מרכזי בטיפול הוא תרגול קבוע בין המפגשים, באמצעות "שיעורי בית" מובנים – ניהול יומן דחפים, תרגול טכניקות הרגעה, ניתוח מצבים מאתגרים ותכנון תגובות חלופיות. כך, צעד אחר צעד, המטופל רוכש ביטחון ביכולתו להתמודד עם הפיתויים בעולם האמיתי, מחוץ לחדר הטיפולים.

ממצאי מחקר עדכניים

עוצמתו של CBT בטיפול בהתמכרויות התנהגותיות אינה רק בתיאוריה – המחקר תומך בה שוב ושוב. בדיקות מדעיות שיטתיות הראו כי התערבויות CBT מובילות לירידה משמעותית בחומרת סימפטומי התמכרות להימורים בהשוואה לקבוצות שקיבלו טיפול מינימלי או פלצבו.

מטא-אנליזה עדכנית משנת 2023 מחזקת את הממצאים הללו, ומראה שטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות משפרות באופן מובהק את תדירות ועוצמת ההתמכרות בהימורים מיד עם סיום הטיפול. עם זאת, החוקרים מציינים שהאפקט החיובי עלול להיחלש במעקב ארוך טווח, מה שמדגיש את חשיבות מפגשי "תחזוקה" לאורך זמן.

גמישותו של CBT מאפשרת לשלב בו מרכיבים משלימים לפי הצורך – כמו ראיון להגברת מוטיבציה או תרגול כישורי חיים – וכך להעצים את מחויבות המטופל לשינוי. יתרה מכך, יעילות הגישה הודגמה לא רק בהתמכרות להימורים אלא גם בהתמכרויות התנהגותיות אחרות: מחקרים מצאו שיפור בתסמיני התמכרות לאינטרנט וגיימינג לאחר תוכניות CBT, כולל הפחתה משמעותית בשעות המסך. בדומה, בהתמכרות למין ופורנוגרפיה ובאכילה כפייתית, CBT מהווה חלק מרכזי מתוכניות הטיפול המומלצות.

יתרון נוסף של הגישה הוא גמישות היישום: CBT ניתן להעביר בפגישות אישיות, בקבוצות תמיכה טיפוליות, ואף דרך תוכניות מקוונות מונחות – מה שמרחיב את הנגישות למטופלים רבים, גם בפריפריה ובתקופות של מגבלות פיזיות.

סיפור הצלחה: המסע של דני

דני, מהנדס תוכנה בן 34, הגיע לטיפול CBT כשהרגיש שחייו מתפרקים. מה שהתחיל כהימורים תמימים על משחקי כדורגל הפך לסיוט שבלע 30,000 ש"ח מחסכונותיו, הוביל לחובות בכרטיסי אשראי, והעמיד בסכנה את יחסיו עם בת זוגו.

בפגישות הראשונות, דני והמטפלת מיפו יחד את "מעגל ההתמכרות" שלו:

המתח היומיומי בעבודה עורר אצלו תחושת ריקנות בערבים, שמיד הציתה מחשבות כמו "אם אנצח בהימור אחד גדול, ארגיש סוף-סוף שליטה והישג". שיא הפיתוי הגיע בימי שישי, כשמשחקי הספורט החלו והוא ישב לבדו בסלון עם הטלפון ביד.

בהדרגה, דני למד לזהות את "האשליה הגדולה" שהניעה את ההתמכרות שלו - האמונה שהימורים יפתרו את הטרדות הכלכליות או הרגשיות.

הוא החל לתעד כל דחף להמר, וראה כיצד המחשבות האוטומטיות שלו מנותקות מהמציאות. יחד עם המטפלת, הוא פיתח "כרטיסיות התמודדות" שנשא בארנק – תזכורות קצרות לעובדות המפריכות את אשליית הזכייה הגדולה.

בשלב הבא, דני יישם שינויים מעשיים בסביבתו:

מחק מהניד את כל אפליקציות ההימורים, התקין תוכנת חסימה לאתרי הימורים, והעביר לתקופה מוגבלת את ניהול התקציב המשפחתי לבת זוגו. במקביל, שיבץ ביומן פעילויות חלופיות לשעות הסיכון  הצטרף לקבוצת ריצה שנפגשה בימי שישי, וחידש קשר עם חברים שאינם מהמרים.

הרגע המשמעותי בטיפול הגיע כשדני חווה "מעידה" - אחרי ריב בעבודה, מצא את עצמו מבקר באתר הימורים חדש. אך במקום להתמסר לתחושת הכישלון וליפול למעגל ההרסני של "הכל אבוד, אז למה לא להמשיך?", הוא יישם את תכנית החירום שהכין מראש: התקשר למטפלת, שיתף את בת זוגו, והשתמש בטכניקות הרגעה שלמד.

המעידה הקצרה הפכה לניצחון – הוא הצליח לעצור את עצמו לפני שאיבד שליטה מלאה.

כעבור שלושה חודשים של טיפול שבועי ואחר כך חודשיים נוספים של מפגשים דו-שבועיים, דני הפסיק להמר לחלוטין. הוא החל לשלם את חובותיו בתכנית תשלומים מובנית, והיחסים עם בת זוגו השתפרו פלאים. שנתיים אחרי, הוא עדיין מקפיד על "מפגשי חיסון" אחת לרבעון עם המטפלת, כדי לרענן כלים ולהתמודד עם אתגרים חדשים.

"הדחפים לא נעלמו לגמרי אבל היום יש לי מפה ומצפן לנווט איתם את את הדרך שלי. אני כבר לא דוהר אוטומטית לתהום...".

מקורות:

Challet-Bouju, G., Grall-Bronnec, M., Saillard, A., Jolivet, M., Taddei, S., & Bastard, N. (n.d.). Cognitive Behavioral Therapy for Pathological Gambling: Cultural Considerations. PMC.

Cuijpers, P., Harrer, M., Miguel, C., Ciharova, M., Papola, D., Basic, D., Botella, C., Cristea, I., de Ponti, N., Donker, T., Driessen, E., Franco, P., Gómez-Gómez, I., Hamblen, J., Jiménez-Orenga, N., Karyotaki, E., Keshen, A., Linardon, J., Motrico, E., Matbouriahi, M., Panagiotopoulou, O. M., Pfund, R. A., Plessen, C. Y., Riper, H., Schnurr, P. P., Sijbrandij, M., Toffolo, M. B. J., Tong, L., van Ballegooijen, W., van der Ven, E., van Straten, A., Wang, Y., & Furukawa, T. A. (2025). Cognitive behavior therapy for mental disorders in adults: A unified series of meta-analyses. JAMA Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2025.0482

Maynard, B. R., Wilson, A. N., Labuzienski, E., & Whiting, S. W. (2018). Mindfulness-based approaches in the treatment of disordered gambling. Research on Social Work Practice, 28(3), 348-362.

Petry, N. M., & Roll, J. M. (2001). A behavioral approach to understanding and treating pathological gambling. Seminars in Clinical Neuropsychiatry, 6(3), 177-183.

Peter, S. C., Brett, E. I., Suda, M. T., Leavens, E. L., Miller, M. B., Leffingwell, T. R., Whelan, J. P., & Meyers, A. W. (2023). Effect of Cognitive-Behavioral Techniques for Problem Gambling and Gambling Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis. PMC.

Rash, C. J., & Petry, N. M. (2014). Psychological treatments for gambling disorder. Psychology Research and Behavior Management, 7, 285-295.

Toneatto, T., & Ladouceur, R. (2003). Treatment of pathological gambling: A critical review of the literature. Psychology of Addictive Behaviors, 17(4), 284-292.

עמידות במצוקה היא מודולה מרכזית בטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT).

התכלית שלה היא לפתח התמודדות יעילה עם מצבי משבר והצפה רגשית, ובכך למנוע הסלמה והחמרת הסיטואציה. 

נבחן את המיומנויות דרך דמותו האייקונית של אמנון טיטינסקי, פרופסור להיסטוריה בן 67, המתמודד עם אתגרים יומיומיים בדרכו הייחודית. 

דמות פיקטיבית זו, מתוך הסדרה ״קופה ראשית״ של ״כאן״,

תשמש אותנו להדגמת מצבי מצוקה ודרכי התמודדות:

מהי עמידות במצוקה בהקשר הטיפולי?

עמידות במצוקה היא היכולת להתמודד עם מצבים מעוררי מצוקה מבלי להחמירם באמצעות תגובות אימפולסיביות.

מדובר בקבלת הרגע הנוכחי והתמודדות עמו באופן אפקטיבי, גם כאשר הפתרון הרצוי אינו בהישג יד.

מאפייני הדמות שלנו - אמנון טיטינסקי

• פרופסור להיסטוריה בן 67.

• אדם עם דפוסי התנהגות וחשיבה מקובעים.

• מתמודד עם סיטואציות חברתיות מאתגרות.

• מגיב בעוצמה לשינויים בשגרה.

• נוטה לחשיבה קטסטרופלית.

• תחושת שליטה חשובה לו מאוד.

מתי להשתמש במיומנויות עמידות במצוקה?

• במצבי משבר רגשי מיידי.

• כשאין פתרון מיידי למצב.

• כשיש תחושת הצפה רגשית.

• כשמתעוררים דחפים להתנהגויות לא אדפטיביות.

• כשיש צורך להתאפק ולהרוויח זמן עד שאפשר יהיה לחשוב על דרך יעילה לטפל בבעיה.

אמנון מגיע לסופר השכונתי, בו הוא קונה באופן קבוע כבר 15 שנים.

הוא מגלה שהמוצר שאמו דרשה ממנו שירכוש - אבוקדוס -  אזל מהמדפים. 

במקביל, כוכבה הקופאית מעירה לו הערה צינית שהוא תופס כמזלזלת.

הוא חווה תסכול עז, צורב, בושה וכעס. 

המחשבות רצות:

•  "הכל מתפרק".

•  "עשו לי בכוונה".

•  "אי אפשר לסמוך על אף אחד".

הוא מרגיש דחף עז להגיב בחריפות, לדרוש לראות את המנהלת או לעזוב את המקום בזעם, אבל אז זה קורה:

אמנון מצליח לסיים את הקניות באופן מאוזן יותר, מוצא חלופה לאבוקדוס שאזלו, ומתמודד עם הסיטואציה החברתית המאתגרת בצורה יעילה יותר. 

בחלוף שעה קלה הוא נרגע, כמו חדש, עד הפעם הבאה.

ארגז הכלים של DBT דרך הפריזמה של אמנון

מיומנות STOP - עצירת התגובה האימפולסיבית

מהי מיומנות STOP?

S - עצור (Stop): עצירה מוחלטת של כל תגובה.

 T - קח צעד אחורה (Take a step back): יצירת מרחק פיזי או מנטלי.

 O - התבונן (Observe): זיהוי המחשבות והרגשות ללא שיפוט.

 P - המשך בתודעה רגועה (Proceed mindfully): פעולה מתוך בחירה ולא תגובה.

כשאמנון מגלה שהמוצר שלו אזל, הוא יכול לעצור את הדחף המיידי להתפרץ, לקחת נשימה עמוקה, להכיר בתסכול שלו ("אני מרגיש שאיבדתי שליטה"), ולהחליט מה הצעד הבא.

מיומנויות TIPP - התערבות פיזיולוגית מיידית

מהי מיומנות TIPP?

T - שינוי טמפרטורה (Temperature):

 I - פעילות גופנית אינטנסיבית (Intense exercise): הפחתת עוררות באמצעות תנועה.

 P - נשימה סרעפתית (Paced breathing): האטת קצב הנשימה והרגעת מערכת העצבים.

אמנון יכול לגשת לאזור הקר בסופר (מחלקת המקפיאים), לעשות הליכה מהירה בין המדפים, ולתרגל נשימות איטיות ועמוקות לפני שמחליט כיצד להגיב.

הסחת דעת - ACCEPTS 

מהי מיומנות ACCEPTS?

• A - פעילויות (Activities): פעילויות מסיחות המעסיקות את התודעה ו-Turning the mind

• C - תרומה (Contributing): מציאת ערך בעזרה לאחרים.

• C - השוואות (Comparisons): הצבת המצב בפרספקטיבה רחבה יותר.

•  E - רגשות אחרים (Emotions): יצירת רגש אחר במכוון.

•  P - דחיפה החוצה (Pushing away): הסטת המחשבות המציקות זמנית.

•  T - מחשבות אחרות (Thoughts): הסחת הדעת באמצעות ריכוז מחשבתי.

•  S - תחושות אחרות (Sensations): יצירת גירויים פיזיים שונים.

אמנון יכול למקד את תשומת הלב בחישוב ובתכנון, להציע עזרה ללקוח מבוגר אחר בסופר, להזכיר לעצמו אתגרים גדולים יותר שהתגבר עליהם בעבר.

הרגעה עצמית באמצעות החושים

איך משתמשים בחושים כדי להירגע?

• ראייה: התמקדות בפריטים נעימים לעין במרחב.

•  שמיעה: האזנה לגי׳נגל של שפע יששכר ברקע.

•  ריח: מציאת ריחות נעימים בסביבה.

•  טעם: טעימה איטית ומודעת (באגף החמוצים?).

•  מגע: תחושות נעימות דרך חוש המישוש.

התבוננות בדימיון על אוסף ספרי ההיסטוריה שבביתו, האזנה למוזיקה קלאסית שהוא אוהב, להתמקד בריח המוכר של הספרייה שלו, טעמים מוכרים ומנחמים, מגע של כריכת ספר ישן ואהוב.

מיומנות IMPROVE - שיפור הרגע

מהי מיומנות IMPROVE?

• I - דמיון (Imagery): דמיון מודרך למקום בטוח.

•  M - משמעות (Meaning): מציאת ערך או לקח בקושי.

•  P - תפילה (Prayer): חיבור לאמונה או ערכים אישיים.

•  R - הרפיה (Relaxation): טכניקות הרפיה שונות.

•  O - פעולה אחת ברגע (One thing in the moment): מיקוד בפעולה בודדת.

•  V - חופשה קצרה (Vacation): הפסקה מנטלית קצרה.

• E - עידוד עצמי (Encouragement): דיבור עצמי חיובי.

דמיון של הסדר והארגון האובססיבי בספרייה שלו, מציאת משמעות בתהליך ההסתגלות לשינויים, התחברות לערכי הידע והלמידה שמנחים אותו, תרגול הרפיית שרירים מתקדמת, מיקוד בסידור כתבי עת רבי שנים, הפסקה קצרה מהמצב המלחיץ ותזכורת שהיכולות האקדמיות והאינטלקטואליות שלו יכולות לסייע גם בשגרה של פשוטי העם (-:. 

נכונות מול עקשנות (Willingness vs. Willfulness)

עקשנות (Willfulness)

• התנגדות למציאות כפי שהיא.

• ניסיון לשלוט במה שאינו בר-שליטה.

• סירוב לקבל את המצב הנתון.

נכונות (Willingness)

• פתיחות לקבל את המציאות.

• מוכנות להשתתף בחיים כפי שהם.

• הקשבה לתודעה הנבונה (Wise Mind).

אמנון מתמודד עם נטייה לעקשנות וקיבעון, אך יכול לתרגל נכונות באמצעות זיהוי המאבק שלו במציאות שאינה בשליטתו והכרה בכך שקבלת השינוי תשרת אותו טוב יותר בטווח הארוך.

קבלה רדיקלית

מהי קבלה רדיקלית?

• קבלה מלאה של מה שקורה ברגע זה, גם אם אני לא אוהב אותו, 

• הבנה שלכל אירוע יש סיבות בשרשרת של אירועים.

• זו לא הסכמה או כניעה, אלא הכרה במציאות כדי להתקדם.

• "זה מה שקורה עכשיו, וזה חלק מהתהליך".

האתגר הוא לקבל שככה זה, לפעמים מוצרים אוזלים, אנשים עשויים להעיר הערות פוגעניות, ושינויים הם חלק בלתי נמנע מהחיים.

ההכרה הזו אינה סימן לחולשה, והוא גם לא חייב להסכים איתה -  זו פשוט פעולה יעילה.

מה למדנו מאמנון?

דרך דמותו של אמנון, למדנו כיצד אדם המתמודד עם נטייה לקיבעון ותגובות עוצמתיות יכול ליישם מיומנויות עמידות במצוקה כדי:

1. לזהות רגעי הפעלה רגשית.

2. להפחית תגובות אימפולסיביות.

3. לפתח גמישות בהתמודדות עם שינויים.

4. לקבל מציאות מאתגרת מבלי להיכנע לה.

אמנון, עם כל מורכבותו האישיותית, מדגים כי מיומנויות אלו אינן רק לאנשים עם מזג טוב, הן דווקא חיוניות למי שמתמודד עם קשיי ויסות רגשיים וקושי בהסתגלות לשינויים.

שיעורי בית: תרגלו התמודדות עם שינוי פתאומי

שלב 1: זיהוי מצב המצוקה

זהו מצבי מצוקה יומיומיים בחיים באמצעות המקרה של אמנון:

• מה מפעיל את תחושת המצוקה שלכם?

• אילו תגובות אוטומטיות עולות במצבים אלו?

• איך אתם מרגישים ברמה הפיזיולוגית?

שלב 2: בחירת מיומנויות מתאימות

המשתתפים יבחרו מיומנויות ספציפיות שנראות להם מתאימות:

• במצבי עוצמה גבוהה מאוד (8-10): STOP או TIPP.

• במצבי עוצמה גבוהה (6-8): ACCEPTS או הרגעה עצמית.

• במצבי עוצמה בינונית (4-6): IMPROVE או קשיבות למחשבות.

• במצבי עוצמה נמוכה (1-4): נכונות וקבלה רדיקלית.

שלב 3: יישום

המשתתפים ישתתפו בתרגיל סימולציה שבו הם מגיבים למצב כשהם מיישמים את המיומנויות שבחרו:

• תרגול תגובה לפי שלבי STOP.

• תרגול התערבות פיזיולוגית לפי TIPP.

• תרגול הסחת דעת לפי ACCEPTS.

• תרגול קבלה רדיקלית ונכונות.

סיכום והמלצות יישומיות

• תרגלו מראש: מיומנויות אלו הן כמו שרירים שיש לחזק בשוטף, לפני מצבי משבר.

• התאימו את ארגז הכלים לאישיותכם: זהו אילו מיומנויות מתאימות לכם.

• תעדו התנסויות: רשמו אילו מיומנויות עזרו באילו מצבים.

• זכרו - המטרה היא לעבור את רגע המשבר: לא לפתור הכל, אלא לשרוד את הרגע הקשה.

• פתחו גמישות: הרחיבו בהדרגה את רפרטואר המיומנויות שלכם.

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מה למדנו בטיפול זוגי?

זוגות משתפים רגעים קטנים מהחיים המשותפים -  ומה, בתוך כל הרעש, בכל זאת מחזיר אותם זה אל זו.

כל תובנה נלמדה בתוך טיפול זוגי. 

שם, בין מצבים טעונים לשתיקות רועמות, הם מצאו דרכים להיפגש מחדש.

ביקשנו ממטפלים ומטופלים בטיפול זוגי לשתף באתגרים ועטפנו את זה לצרור של טיפים:

• כשאנחנו עייפים מדי כדי לדבר.

• מה עושים כשיש ילדים - אבל אין זמן לזוגיות.

• איך חוזרים לדבר אחרי ריב.

• קנאה, רגישות, חוסר ביטחון - ולאן זה לוקח אותנו.

• מינוס בבנק, פלוס בלחץ -  איך מתקרבים כשיש מתח כלכלי.

• הרגעים בלי חשק - גם לא לחיבוק.

• טקסים קטנים ששומרים על הקשר.

• כש"אני צריך שקט" נשמע כמו "אני לא רוצה אותך".

• כשהיא מדברת – ואני בכלל בטלפון.

• איך לא לטבוע בתוך שגרה.

כשאנחנו עייפים מדי כדי לדבר

"לפעמים מגיעים לשמונה בערב, וכל אחד פשוט שוקע במסך שלו. אני בטיקטוק, הוא בכדורגל. לא בגלל שאנחנו לא רוצים להיות יחד – פשוט אין כוח."

מה למדנו בטיפול?

 "החלטנו לקבוע חוק אחד פשוט – חמש דקות דיבור ביום. גם אם אנחנו גמורים. בלי חדשות, בלי סידורים, רק 'מה שלומך באמת'. זו הצעה שעלתה מהמטפלת – והיא שינתה הכול. זה לא תמיד עמוק, לפעמים זה סתם: 'הבוס שלי עיצבן אותי'. אבל זה יצר גשר. לא צריך שיחה של שעה כדי לזכור למה בחרנו זה בזו. לפעמים גם לשבת בשקט ביחד זה מספיק."

מה עושים כשיש ילדים אבל אין זמן לזוגיות

"הילדים שלנו קטנים, וכל הזמן מישהו צורח או צריך משהו. אנחנו מתפקדים מעולה כהורים – אבל כמעט ולא נוגעים אחד בשני. אנחנו הופכים לאנשי צוות, לא לזוג."

מה למדנו בטיפול?

 "ניסינו לצאת לדייט פעם בשבוע, אבל זה נהיה פרויקט. בטיפול נאמר לנו: 'אל תחכו לזמן המתאים – תייצרו אותו'. אז החלטנו על דייט של 15 דקות בסלון. הילדים במיטה, שותים שוקו, בלי מסכים. זה לא רומנטי כמו לצאת, אבל זו תזכורת שאנחנו לא רק הורים. לפעמים שמים שיר מההתחלה שלנו ורוקדים. הילדים חושבים שהשתגענו. אולי הם צודקים."

איך חוזרים לדבר אחרי ריב?

"הריבים שלנו הם לא על דברים גדולים. זה על איך הוא מדבר אליי, או על זה ששוב שכח משהו. אבל אחרי ריב – יש שתיקה. קשה לחזור. זה נהיה כמו קיר זכוכית".

מה למדנו בטיפול?

"המצאנו טקס פיוס – בעקבות שיחה בטיפול. כל אחד כותב פתק קצר של סליחה או געגוע – אפילו אם אנחנו עדיין כועסים. שמים את זה על הכרית של השני. זה שובר את הקרח. למדנו שגם אם אין פתרון – אפשר לחזור לדבר. לפעמים רק הידיעה שהשני עדיין רוצה לתקן – זה מספיק."

קנאה, רגישות, חוסר ביטחון – ולאן זה לוקח אותנו

"אני יודעת שהוא אוהב אותי. באמת יודעת. אבל לפעמים, כשאני רואה שהוא מתכתב עם מישהי מהעבודה, משהו בי נדרך. ואז אני הופכת לחשדנית, או סתם שותקת ונפגעת."

מה למדנו בטיפול?

 "במקום להתווכח אם יש סיבה לקנאה, דיברנו על התחושות. למדנו בטיפול לשים את הפחדים על השולחן, בלי אשמה. הוא אמר: 'כשאת שותקת – אני מרגיש מואשם'. ואני: 'כשאתה מסתיר, אני מרגישה לא חשובה'. פתאום נהיה מקום לרגישות – לא רק להיגיון."

מינוס בבנק, פלוס בלחץ – איך מתקרבים כשיש חרדה כלכלית

"יש חודשים שאנחנו רק עסוקים ב'איך נסגור את החודש'. כל קנייה נהיית ריב. אני מרגישה שהוא לא אחראי, הוא מרגיש שאני שופטת אותו."

מה למדנו בטיפול?

"המטפלת ביקשה מכל אחד לכתוב 'מה כסף אומר עבורי'. יצא שוני עמוק. אני רואה כסף כביטחון. הוא רואה בו חופש. פתאום נהיינו פחות שיפוטיים. עכשיו יש לנו אפליקציה משותפת, וכל קנייה גדולה מתואמת. זה לא פתר הכול, אבל זה הוריד את העוינות."

רגעים בלי חשק – גם לא לחיבוק

"הוא אוהב מגע, אני בתקופות שאין לי חשק. במיוחד אחרי ימים מתישים. ואז הוא מרגיש דחוי, ואני מרגישה אשמה."

מה למדנו בטיפול?

"שם הבנו שחשק הוא לא חובה, אלא שפה. בטיפול דיברנו על הבדלים בין צורך פיזי לצורך רגשי. קבענו 'שעת חיבה' – בלי ציפיות. לפעמים סתם מתחבקים ונרדמים. לפעמים זה מצית משהו. כל עוד זה במרחב בטוח – זה מקרב."

הדברים הקטנים ששומרים על הקשר

"ביום-יום, בתוך ריצות, קל לשכוח. קל להיכנס לאוטומט. ואז הקשר הופך לרקע."

מה למדנו בטיפול?

 "המטפל אמר: 'זוגות שורדים בזכות טקסים קטנים, לא מחוות גרנדיוזיות'. אימצנו שלושה: נשיקה ביציאה (גם אם כועסים), שיחת לילה קצרה, ו'תודה יומית' על כל דבר. לפעמים רק על זה שהוא הוריד את הזבל. זה פשוט – ומחזיר הכרה."

כש"אני צריך שקט" נשמע כמו "אני לא רוצה אותך"

"אני טיפוס של התכנסות. כשהיום קשה, אני רוצה להיות לבד. אבל בת הזוג שלי מפרשת את זה כהתרחקות. היא נפגעת״.

מה למדנו בטיפול?

 "למדנו לדבר בשפת הצרכים. לא רק 'עזבי אותי' – אלא 'אני זקוק לשקט כדי להיטען'. וגם לסמן מתי חוזרים. זה נתן לה ביטחון, ולי מרחב. פתאום לא היינו אויבים – רק שונים."

כשהיא מדברת – ואני בטלפון

"היא מספרת לי על משהו שקרה לה, ואני חצי מקשיב, חצי גולל בוואטסאפ. ואז היא עוצרת ושואלת: 'שמעת מה אמרתי?' והאמת? לא באמת."

מה למדנו בטיפול?

 "המטפלת קראה לזה 'קשב של נוכחות מלאה'. החלטנו לתרגל את זה – טלפון בצד, מבט בעיניים, חזרה על מה שנאמר. זה נראה בסיסי, אבל זו דרך לומר – אני פה, איתך."

איך לא לטבוע בתוך שגרה

"כל השבוע נראה אותו דבר: קמים, עובדים, ילדים, כלים, נטפליקס, נרדמים. אנחנו לא רבים, לא דרמות – אבל גם לא זיק."

מה למדנו בטיפול?

"דיברנו על שחיקה שקטה. על זה שהיעדר ריב זה לא בהכרח נוכחות אהבה. המטפלת הציעה שנחזור לשחק. נשמע מוזר, אבל החלטנו להפתיע זה את זו בדברים קטנים. פתאום עלה חיוך. ומשם – שוב קרבה."

אם אתם מתעניינים בטיפול נפשי - בין אם כמטופלים ובין אם כאנשי מקצוע שמצחצחים את כליהם - סביר שנתקלתם בשם AEDP. 

טיפול AEDP בהחלט מעניין אבל מה אומרים המחקרים העדכניים על יעילותו? 

נסקור כאן מה שידוע לנו על יעילותו של טיפול AEDP, ונבחן האם הוא עומד בציפיות.

מהו טיפול AEDP?

לפני שנצלול לנתונים, בואו נבין במה מדובר.

AEDP, פסיכותרפיה דינמית חווייתית מואצת, היא גישת טיפול שפותחה על ידי ד"ר דיאנה פושה בסוף המאה ה-20.

הגישה משלבת מחקרים עדכניים ממדעי המוח, את תיאוריית ההתקשרות ומחקרי על שינוי, ושמה דגש מיוחד על כוחה של החוויה הרגשית כמפתח לריפוי עמוק.

בניגוד לגישות טיפוליות המתמקדות רק בהפחתת סימפטומים, AEDP מאמינה ביכולת המולדת של האדם לריפוי עצמי, המתאפשרת דרך מערכת יחסים טיפולית בטוחה ותומכת.

המטרה?

לעזור למטופלים "להתחזק מהמקומות השבורים" דרך עבודה עם טראומות, אובדנים ורגשות מכאיבים.

הגישה מתוארת כטרנסדיאגנוסטית - כלומר מיועדת לטפל במגוון רחב של קשיים נפשיים, החל מטראומה, דרך דיכאון, חרדה, קשיים בוויסות רגשי ובעיות בינאישיות. 

מה אומרים המחקרים העדכניים?

המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות (2020-2025) מציעים נתונים מרשימים.

במיוחד בולט המחקר של איוואקבה ועמיתיו, שבדקו את יעילות הטיפול ב-AEDP במסגרת פרוטוקול טיפולי מובנה של 16 פגישות.

שיפורים משמעותיים אחרי הטיפול

המחקרים מצאו שמטופלים שעברו טיפול AEDP הראו שיפורים משמעותיים במגוון רחב של מדדים:

• כ-74% מהמטופלים חוו שיפור במדד החומרה הכללית של סימפטומים.

• כ-68% הראו שיפור בתסמיני דיכאון.

• כ-63% חוו עלייה בחמלה העצמית.

• יותר מ-50% הראו שיפור ביכולת הוויסות הרגשי ובדפוסי החשיבה השליליים.

מה שמרשים במיוחד הוא עוצמת השיפור. החוקרים מדדו "גודל אפקט" גבוה מאוד, המצביע על כך שהשינויים שנצפו היו משמעותיים ולא רק תנודות קטנות בסקאלות המדידה.

השיפורים נשמרים לאורך זמן

שתי שאלות קריטיות בהערכת כל טיפול נפשי היא:

האם השיפור יחזיק מעמד?

האם המטופלים יחזרו למצבם הקודם כשהטיפול יסתיים?

מחקרים שעקבו אחרי מטופלי AEDP למשך 6 ו-12 חודשים אחרי סיום הטיפול מצאו תשובה מעודדת:

רוב השיפורים נותרו עמידים לאורך זמן. מטופלים לא רק שמרו על ההישגים הטיפוליים, אלא שבחלק מהמדדים השיפור נמשך הרבה אחרי סיום הטיפול.

מה שמעניין במיוחד הוא שמטופלים שהתחילו את התהליך עם רמות מצוקה גבוהות יותר, נטו להציג שיפורים גדולים יותר ארוכי טווח.

זה מרמז על כך ש-AEDP יכול להיות במיוחד יעיל עבור אנשים המתמודדים עם קשיים, לא טיפול שמוגבל למקרים פשוטים.

אחוזי נשירה נמוכים יחסית

נקודה נוספת שכדאי לציין היא שיעור הנשירה מהטיפול.

במחקר המרכזי נמצא שרק כ-10% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול לפני סיומו - שיעור נמוך משמעותית מהממוצע בפסיכותרפיה, העומד על כ-20%.

זה מרמז על כך שמטופלים מוצאים את הגישה מועילה ואפקטיבית מספיק כדי להמשיך בה.

למי AEDP עובד הכי טוב?

טיפול AEDP יעיל במיוחד במצבים הבאים:

טראומה

AEDP פותחה במקור כדי לטפל בהשפעות של טראומות ילדות וקשיי התקשרות. ולא במקרה - הגישה מציעה דרכים יעילות לעיבוד חוויות טראומטיות, דרך קשר בטוח עם המטפל ונכונות לגעת ברגשות הקשים. המחקרים מראים שיפורים משמעותיים בסימפטומים הקשורים לטראומה, וירידה בהימנעות חווייתית - סימן מובהק להתקדמות ושחרור מהתקיעות של הטראומה.

דיכאון

בערך שליש מהמטופלים בדיכאון חווים שיפור משמעותי אחרי טיפול AEDP. 

הגישה מציעה כלים לחקירה ועיבוד של רגשות דיכאוניים, אתגור של דפוסי חשיבה שליליים וטיפוח השקפה חיובית יותר על העולם, על העצמי ועל העתיד. 

השיפורים נצפו הן מיד אחרי הטיפול והן בבדיקות המעקב, מה שמצביע על יעילות ארוכת טווח.

חרדה

גישת AEDP שמה דגש מיוחד על ויסות חרדה ועל חידוד ועיבוד רגשות ליבה במרחב בטוח.

מטופלים המתמודדים עם חרדה דיווחו על ירידה משמעותית בסימפטומים ועל שיפור ביכולת לווסת ולעכב תגובות רגשיות.

חשוב. 

קשיים אחרים

אחד היתרונות של AEDP הוא האופי הטרנסדיאגנוסטי שלו, כלומר, היכולת לסייע בקשת רחבה של אתגרים נפשיים.

ואכן, המחקרים מראים שיפורים בתחומים כמו ויסות רגשי, חמלה עצמית והערכה עצמית.

עם זאת, מעניין לציין שהשיפור בבעיות בינאישיות היה נמוך יחסית (רק כ-19% מהמטופלים הראו שיפור משמעותי).

זה עשוי להעיד על כך שהנושא דורש מחקר ופיתוח בטיפול, או אולי טיפול ממושך יותר.

נעקוב.  

נאסוף את הנאמר - 

אם אתם שוקלים טיפול AEDP הספרות הקלינית מציעה כמה תובנות חשובות:

1. טיפול AEDP מציג יעילות משמעותית, בעיקר עבור בעיות פסיכולוגיות של טראומה, דיכאון וחרדה.

2. השיפורים נוטים להישמר לאורך זמן, עם עדויות לשימור התוצאות לפחות שנה אחרי סיום הטיפול

3. אנשים עם רמות סבל גבוהות יותר עשויים להפיק תועלת רבה יותר מהטיפול.

4. שיעור הנשירה נמוך יחסית, מה שמצביע על חוויית טיפול חיובית.

כמו בכל דיווח על נתוני יעילות של פסיכותרפיה, חשוב לזכור שכל אדם הוא ייחודי, ומה שעובד בשביל אחרים לא בהכרח יעבוד עבורך. 

ההתאמה בין המטופל למטפל ולגישה הטיפולית היא קריטית להצלחת הטיפול.

למרות התוצאות המעודדות, חשוב לציין שעדיין יש צורך להוסיף ולחקור. חסרות מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות עדכניות של יעילות AEDP, שיכולות לתת תמונה מקיפה יותר מאשר מחקרים בודדים.

גם חשוב לזכור שגישת ה-AEDP, כמו רוב הגישות הטיפוליות, דורשת מטפל מיומן ומוסמך. התוצאות הטובות ביותר מושגות כאשר המטפל מוכשר היטב בגישה ומסוגל להתאים אותה לצרכיו הייחודיים של כל מטופל.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Fosha, D. (2000). The transforming power of affect: A model for accelerated change. Basic Books.

Iwakabe, S., Edlin, J., Fosha, D., Gretton, H., Joseph, A. J., & Nunnink, S. E. (2020). The effectiveness of accelerated experiential dynamic psychotherapy (AEDP) in private practice settings: A transdiagnostic study conducted within the context of a practice-research network. Psychotherapy, 57(4), 467–479.   

Iwakabe, S., Edlin, J., Fosha, D., Thoma, N. C., Gretton, H., Joseph, A. J., & Nakamura, K. (2022). The long-term outcome of accelerated experiential dynamic psychotherapy: 6- and 12-month follow-up results. Psychotherapy, 59(3), 377–389.   

Ronen-Setter, I. H. (2025). Arcs of transformation: Taxonomy of affective change using accelerated experiential dynamic psychotherapy. Practice Innovations. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/pri0000278

{ "@context": "https://schema.org", "@type": "MedicalWebPage", "headline": "עד כמה טיפול AEDP באמת יעיל? | מה אומרים המחקרים", "description": "סקירה קלינית עדכנית של מחקרים על טיפול AEDP - גישה חדשנית המתמקדת בטיפול רגשי עמוק דרך קשר טיפולי בטוח. המאמר עוסק ביעילותה בטיפול בטראומה, דיכאון וחרדה.", "url": "https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/aedp-effectiveness.html", "mainEntityOfPage": { "@type": "WebPage", "@id": "https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/aedp-effectiveness.html" }, "inLanguage": "he", "datePublished": "2025-03-23", "dateModified": "2025-03-23", "author": { "@type": "Organization", "name": "מכון טמיר לפסיכותרפיה", "url": "https://www.tipulpsychology.co.il" }, "publisher": { "@type": "Organization", "name": "מכון טמיר לפסיכותרפיה", "url": "https://www.tipulpsychology.co.il", "logo": { "@type": "ImageObject", "url": "https://www.tipulpsychology.co.il/images/logo.png" } }, "about": [ { "@type": "PsychologicalTreatment", "name": "AEDP - פסיכותרפיה דינמית חווייתית מואצת", "alternateName": ["טיפול AEDP", "Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy"], "sameAs": [ "https://www.aedpinstitute.org/", "https://en.wikipedia.org/wiki/Diana_Fosha" ] }, { "@type": "MedicalCondition", "name": "טראומה", "url": "https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/ptsd.html" }, { "@type": "MedicalCondition", "name": "דיכאון", "url": "https://www.tipulpsychology.co.il/conditions/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99.html" }, { "@type": "MedicalCondition", "name": "חרדה", "url": "https://www.tipulpsychology.co.il/articles/anxiety-disorder.html" }, { "@type": "MedicalCondition", "name": "בעיות בין-אישיות" }, { "@type": "MedicalCondition", "name": "אבל" } ] }

חרדת נהיגה מחוץ לעיר

יש לא מעט אנשים, נשים וגברים, שמרגישים די נוח בנהיגה בתוך העיר, אבל המחשבה על נסיעה באיילון, כביש 6 או כביש מהיר אחר, מעוררת בהם חרדה משתקת.

אפשר להבין כמה המגבלה הזו יכולה להיות מתסכלת. 

חרדת נהיגה, ובמיוחד פחד מנהיגה בכבישים מהירים, היא פוביה ספציפית שכיחה למדי. 

כאן ספק לכם מידע מקיף על חרדת נהיגה בנסיעה בכביש מהיר, תוך התייחסות לתסמינים, לגורמים, לאבחון ולאפשרויות הטיפול, בדגש על CBT.

מהי חרדת נהיגה?

חרדת נהיגה, שנקראת גם וֶהוֹפוֹבְּיָה (פחד מנהיגה) או אַמַקְסוֹפוֹבְּיָה (פחד להיות בכלי רכב), מוגדרת כפחד מנהיגה שיכול להתעורר בזמן הנהיגה עצמה או אפילו במחשבה עליה.

ברמות חומרה גבוהות עלולה להופיע הימנעות מלאה מנהיגה או לכפות מגבלות שונות, כמו הימנעות מנסיעה בכבישים בין עירוניים ובאוטוסטרדות. 

חרדת נהיגה בכבישים מהירים מתייחסת ספציפית לפחד ממצבים הכוללים נסיעה במהירות גבוהה ובמספר נתיבים  עבור נהגים רבים, במיוחד אלה שלא התנסו מספיק בנהיגה בכבישים מחוץ לעיר במהלך שיעורי הנהיגה.

הבדלים מגדריים בחרדת נהיגה 

סקר עדכני מצביע על פער מגדרי בחרדת נהיגה: 75% מהנשים דיווחו על חרדה, לעומת 55% מהגברים.

נשים חוות חרדה בעוצמה גבוהה יותר, במיוחד בפעולות מורכבות כמו השתלבות בכביש מהיר או נסיעה לאחור. הממצאים מצביעים לא רק על פער אישי, אלא גם על סטריאוטיפים מגדריים וסוציאליזציה שונה, שעשויים לעצב באופן שונה את חוויית הנהיגה אצל נשים וגברים.

 למרות שהיא יכולה להופיע בכל גיל, נהגים מבוגרים עשויים לחוות עלייה בפחדים מנהיגה עקב שינויים בראייה, בזמני התגובה או בגמישות מוטורית. מעניין לציין כי מחקרים מראים שנשים נוטות לדווח על חרדת נהיגה בשיעורים גבוהים יותר מגברים.

שיעור משמעותי באוכלוסיה שחווים חרדת נהיגה מדגישים את החשיבות של הכרה וטיפול יעיל בתופעה זו, במיוחד עבור מבוגרים שעבורם נהיגה היא ביטוי לחיות, עצמאות ואיכות חיים.

התסמינים של חרדת נהיגה

חרדת נהיגה יכולה להתבטא במגוון תסמינים המשפיעים על הגוף, על הרגשות ועל המחשבות.

תסמינים גופניים

# תסמינים גופניים של חרדה

התסמינים הפיזיים, הרגשיים והקוגניטיביים של חרדת הנהיגה קשורים זה בזה ויוצרים מעגל של חרדה. תחושות גופניות כמו דופק מהיר עלולות לעורר מצוקה רגשית ומחשבות שליליות, כגון "אני הולך לקבל התקף לב ולאבד שליטה על הרכב", מה שמגביר עוד יותר את קצב הלב ואת רמת החרדה. מגוון התסמינים הללו יכול להשפיע באופן משמעותי על התפקוד היומיומי ולהוביל להימנעות מנהיגה, אשר בתורה מגבילה את העצמאות ואת איכות החיים.

מה גורם לחרדת נהיגה בכבישים מהירים?

חרדת נהיגה בכבישים מהירים יכולה להתפתח כתוצאה ממספר גורמים:

• חוויה טראומטית קודמת:  תאונת דרכים, כמעט־תאונה, או אירוע חד־פעמי שנחווה כמאיים. גם אם בפועל לא נגרם שום נזק, הזיכרון נצרב בתודעה. בהמשך, עצם ההתקרבות לרכב או נהיגה בתנאים דומים מפעילים את אותה דריכות ותגובת בהלה.
  
  

• התקף פאניקה בזמן נהיגה: מספיק התקף חרדה חד פעמי בנהיגה, כדי להוביל לרכישת הפוביה. לא הרצף קובע, אלא החיבור: נהיגה = סכנה. מאז, הפחד אינו מהנהיגה עצמה אלא מהאפשרות שיופיע שוב התקף.
  
  

• פחד מהפחד: הציפייה לתגובה גופנית יוצרת מעגל סגור: מחשבה מעוררת דריכות יתר. זו בתורה מעלה סימפטומים ומחזקת את החרדה. לעיתים החרדה מופיעה עוד לפני היציאה מהבית, לא בזמן הנהיגה.
  
  

• איבוד ביטחון ביכולת הנהיגה: תחושה של “אני לא לגמרי שולט”, במיוחד בכבישים מהירים, במחלפים או במהירויות גבוהות. נפוץ אחרי הפסקה ארוכה מנהיגה או חוויה של ביקורת/לחץ מצד נוסעים.
  
  

• חרדת ביצוע: נהיגה נחווית כמשימה שדורשת תפקוד אופטימלי: תגובה מהירה, קבלת החלטות, אחריות לאחרים. כל טעות מדומיינת נחווית ככישלון מסוכן.
  
  

• שינויים הקשורים לגיל: ירידה בביטחון סביב זמן תגובה, ראייה או ירידה קוגניטיבית. לא בהכרח שינוי תפקודי משמעותי, אלא פירוש מחמיר של כל תחושת איטיות.
  
  

• חרדות קיימות ש״נודדות״ ומחליפות את ביטויין: פוביות אחרות או חרדה כללית יכולות להתלבש על הנהיגה: קלסטרופוביה, פחד גבהים, פחד מאובדן שליטה.
  
  

• טריגרים קוגניטיביים נפוצים: פחד ללכת לאיבוד, פחד מתקלה ברכב, חרדת טווח ברכב חשמלי, פחד משוטרים או מדמויות סמכות, מחשבות על אחריות לשלום הנוסעים.
  
  

• למידה עקיפה: צפייה בתאונות, שמיעה לא ישירה על אסונות, או מודלינג של תגובות חרדה של הורה חרד סביב נהיגה. 

שורה תחתונה:

חרדת נהיגה נבנית כמעט תמיד משילוב של גורמים.  אירוע מסכן חיים, פירוש מאיים, ופחד מהישנות.

מדובר במערכת שלמה שמגיבה לזיכרון ולחרדת ציפייה.

הבנת המקורות המדויקים חיונית להתערבות יעילה. 

איך מאבחנים חרדת נהיגה?

למרות שחרדת נהיגה אינה מוגדרת כאבחנה נפרדת ב-DSM,  ניתן להתייחס אליה כפוביה ספציפית הקשורה לנהיגה (וֶהוֹפוֹבְּיָה או אַמַקְסוֹפוֹבְּיָה).

איש מקצוע עשוי גם לאבחן הפרעת חרדה כללית שבה חרדת נהיגה היא סימפטום בולט. אבחנה של חרדת נהיגה תינתן על בסיס נוכחות של פחד וחרדה משמעותיים הקשורים בנהיגה, שמשבשים את שגרת היומיום.

תהליך האבחון כולל ראיון קליני להבנת התסמינים, הטריגרים, ביטויי ההימנעות וההשפעה על חיי המתמודד. חשוב להבחין בין חרדת נהיגה לבין הפרעות חרדה אחרות כמו הפרעת חרדה מוכללת או הפרעת פאניקה, כיוון שגישת הטיפול עשויה להיות שונה.

לדוגמה, אם החרדה מתמקדת בעיקר במצבי נהיגה, סביר יותר שמדובר בפוביה ספציפית.  נוכחות של התקפי חרדה בעת הנהיגה עשויה לרמז על קשר להפרעת פאניקה. 

 הבנה האם חרדת הנהיגה היא בעיה עיקרית או משנית תנחה את בחירת ההתערבויות הקליניות, ואת הטכניקות הספציפיות המשמשות ב-CBT.

אפשרויות טיפול בחרדת נהיגה (דגש על CBT)

חשוב לדעת כי חרדת נהיגה ניתנת לטיפול, ומומלץ לפנות לעזרה מוקדם ככל האפשר כדי למנוע מהתסמינים להחמיר ומהתנהגויות ההימנעות להתקבע 2. התערבות מוקדמת יכולה למנוע מהחרדה לעבור הכללה לתחומי חיים אחרים. 

קיימות מספר אפשרויות טיפול יעילות לחרדת נהיגה:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): CBT 

טיפול CBT נחשב לטיפול הבחירה עבור חרדת נהיגה.

הוא מתמקד בזיהוי ובשינוי דפוסי חשיבה ואמונות שליליות שהתחברו בעבר כאסוציאציה לנהיגה, כמו גם בפיתוח  אלטרנטיבות התנהגותיות שתכליתן לצמצם את השפעת החרדה.

טכניקות CBT כוללות שינוי קוגניטיבי (זיהוי ותיקון מחשבות שליליות) 8 וטכניקות התנהגותיות כמו טיפול בחשיפה הדרגתית (חשיפה איטית ושיטתית לגלי חרדה המופיעים במצבי נהיגה מעוררי אימה). 

חשיפה: 

חשיפה היא אחת הטכניקות היסודיות והיעילות ביותר לטיפול בחרדת נהיגה. מתרגלים בה   בהדרגה כניסה בטוחה למצבי נהיגה מאיימים, תוך הגבלה של התנהגויות הימנעות מגוננות שרק מנציחות את הפחד. תהליך ממיס בהדרגה את החרדה ואת ההתחמקות שכה  מאפיינת אותה. ההליך מאפשר למטופל המתמודד עם חרדה מנהיגה לגלות שהוא מסוגל להפחית את המתח והחרדה מאחורי ההגה מבלי להיכנע לדחף לברוח מהמצב.

טכניקות הרפיה: 

שימוש בטכניקות להרפיית שרירים מתקדמת, נשימות עמוקות המרובות בספירת נשיפות ושאיפות ודמיון מודרך, יכולים לסייע בהפחתת תסמיני חרדה. זאת ועוד, טכניקות אלו מפחיתות את מערכת העצבים הסימפטטית, שאחראית על תגובות לחימה ובריחה, בזמן התקפי חרדה. 

ביופידבק: ביופידבק היא טכניקה המסייעת לאנשים להיות מודעים לתגובות הפיזיולוגיות שלהם לחרדה (כמו קצב לב ומתח שרירים) וללמוד לשלוט בהן. זה יכול להיות מועיל במיוחד בניהול התסמינים הפיזיים של חרדת נהיגה.

תרופות: טיפול תרופתי הוא אמצעי טיפולי שמשתמשים בו פחות בחרדת נהיגה, אך במצבים מסוימים הוא הכרחי כדי ל עם טיפול פסיכולוגי.

קורסי ריענון נהיגה: קורסים אלה, במיוחד עבור אוכלוסיה מבוגרת, שיקומית  או מי שלא נהג הרבה זמן, יכולים לעזור בבניית ביטחון עצמי, רענון מיומנויות והתמודדות יעילה עם חרדות הקשורות למיומנויות נהיגה.

המחקרים מוכיחים: CBT בחזית הטיפול בחרדת נהיגה

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוכח כשיטה יעילה במיוחד לטיפול בחרדת נהיגה. יתרונו המרכזי טמון ביכולתו לטפל בו-זמנית בשני היבטים מרכזיים של החרדה: המחשבות השליליות והדפוסים ההתנהגותיים.

CBT פועל לשבירת המעגל המזיק שבו מחשבות שליליות ("אני אאבד שליטה בנהיגה") מעוררות חרדה, שמובילה להימנעות מנהיגה, מה שרק מחזק את הפחד המקורי. הטיפול מלמד לזהות ולאתגר מחשבות לא רציונליות ולהחליפן בתפיסות מציאותיות יותר.

לצד CBT, קיימות גישות טיפוליות משלימות שמוכיחות את עצמן:

- טיפול בחשיפה (שהוא במידה רבה חלק מ-CBT) מאפשר לחוות בהדרגה מצבי נהיגה מאתגרים, מה שמביא את המטופל שהמצבים המפחידים אינם מסוכנים כפי שהם נתפסים.

- טכניקות הרפיה כמו נשימות עמוקות ומדיטציה עוזרות להפחית ישירות את התסמינים הפיזיים של החרדה (דופק מהיר, הזעה), מה שמקל על ההשתתפות בטיפול ומשפר את היכולת להתמודד עם מצבי נהיגה מלחיצים.

עבור רבים, השילוב של מספר גישות טיפוליות מביא לתוצאות הטובות ביותר, כשהטיפול מותאם אישית לצרכים וקשיים ספציפיים.

ההשפעות והסיבוכים של חרדת נהיגה

ההשלכות של חרדת נהיגה חורגות הרבה מעבר לנהיגה עצמה - מדובר בקושי שמצמצם עצמאות וחופש תנועה וגם פוגע באיכות החיים.

הרי אם נהיגה מעוררת מתח או פחד, המתמודד מתחיל להישען יותר ויותר על אחרים: בני משפחה, חברים, שירותי הסעה.  

התלות הזו עלולה להפוך לאורך זמן להרגל שמפחית את תחושת היכולת והביטחון העצמי. 

מטופלת מספרת על הקשר עם ילדיה:

התרגלנו לכאורה למציאות ש״אמא לא נוהגת״ אבל יום אחד בתי בת ה-9 אמרה לי - ״כמה פעמים אפשר לשלוח אותנו במונית?״ 

הימנעות מהמצבים המפחידים מחריפה את החרדה

אנשים רבים נמנעים מכבישים מהירים, מנהרות, נסיעה בלילה או במזג אוויר מאתגר. לעיתים מתפתחת הימנעות מלאה מנהיגה. ב-CBT זו נחשבת “התנהגות ביטחון”: 

היא מקלה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך משמרת ואף מחזקת את החרדה.

השלכות חברתיות

קושי להגיע למפגשים או לאירועים חברתיים עלול לצמצם קשרים ולתרום לבדידות. אצל מבוגרים — שכבר מתמודדים לעיתים עם צמצום מעגלים — ההשפעה מורגשת עוד יותר.

השפעה על תעסוקה ותפקוד יומיומי

משרות שדורשות ניידות נעשות פחות זמינות, ולעיתים נוצרת מגבלה ממשית ביכולת לשמור על שגרת עבודה. גם משימות יומיומיות פשוטות — קניות, טיפול במשפחה, סידורים — הופכות מורכבות יותר כשאין אפשרות לנהוג בלי מצוקה.

ירידה בביטחון עצמי ובתחושת המסוגלות

ככל שההימנעות גדלה, כך גוברת התחושה שהחרדה “מנהלת את החיים”. זה פוגע בתחושת המסוגלות, מייצר תלות, ולעיתים מכניס למעגל שלילי שמקשה על יציאה ממנו.

סיבוכים אפשריים

במקרים שבהם החרדה אינה מטופלת, היא עלולה להתרחב לתחומים נוספים — למשל פוביות אחרות, מצבי הימנעות כלליים או ירידה משמעותית באיכות החיים.

לסיכום, חרדת נהיגה אינה “בעיה נקודתית”. 

היא נוטה להתפשט לתחומי חיים מרכזיים: תנועה, עבודה, קשרים חברתיים, תפקוד יומיומי ותחושת ערך. 

זו הסיבה שטיפול פסיכולוגי יעיל, לרוב CBT ממוקד -  חשוב כל כך. 

הוא עוצר את מעגל ההימנעות, מחזק מיומנויות ויסות רגשי ומחזיר לאדם את החופש לבחור איך לנהל את חייו.

תיאור מקרה טיפולי

דוד, בן 72, נהג בלי שום בעיה במשך עשרות שנות קריירה.

לאחרונה, אחרי שיצא לפנסיה מאוחרת,החלו להתעורר אצלו חששות בכל פעם שהיה צריך לנהוג בכביש מהיר.

חוסר הנוחות הפך לחרדה של ממש בעקבות תקרית של כמעט תאונה. מספיק לבלום בשניה האחרונה אבל ומאז הוא חש דופק מואץ, הזעה ופחד משתק ברגע שעלה על כביש מהיר כדי לעשות סידורים או לבקר את משפחתו.

החרדה השפיעה על חייו בכך שנאלץ להסתמך על אחרים לצורך תחבורה, והוא חש תחושת אובדן עצמאות.

דוד החליט לפנות לעזרה והחל טיפול CBT. במהלך הטיפול, המטפל גילה אמפתיה רבה והחל לעזור לדוד לזהות את המחשבות השליליות שלו לגבי נהיגה בכביש מהיר, כמו "אני אגרום לתאונה" או "אני לא אצליח להתמודד

עם המהירות". עם הזמן והמאמץ, דוד למד לנהל את החרדה שלו ובהדרגה החל לנסוע שוב בכבישים מהירים על ידי תיקון מחשבותיו השליליות וחשיפה איטית ומבוקרת למצבי נהיגה בכביש מהיר.

מתחילים טיפול מותאם אישית

התגברות על חרדת נהיגה בכבישים מהירים היא בהחלט אפשרית בעזרת תמיכה וטיפול מקצועי.

אם אתם מזדהים עם הפרופיל שמתואר במאמר, אל תהססו לעשות את הצעד הבא ולפנות לייעוץ אצל מטפל המתמחה בטיפול CBT בהפרעות חרדה.

אתם בטוח יודעים את זה אבל נזכיר בכל זאת שפנייה לעזרה נפשית היא סימן של חוסן וכוח, צעד חיובי לקראת חיים נוחים ועצמאיים יותר.

הטיפול אצלנו מותאם אישית, לפי הצרכים וסימני השאלה הייחודיים שלכם, תוך התחשבות בגיל ובאתגרים הספציפיים מולם אתם עומדים.

התייעצות ראשונית עם איש מקצוע תספק לכם מידע חיוני על אפשרויות הטיפול העומדות בפניכם ותעזור להתחיל את המסע ברגל ימין:

מיומנות זו היא חלק מסדרת מיומנויות עמידות במצוקה שנלמדות בטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT).

 מהי מיומנות "Turning the Mind"

 "Turning the Mind"היא מיומנות המשך של קבלה רדיקלית, שעוסקת בפעולה מכוונת של הפניית המחשבה חזרה לקבלה כשאנחנו מוצאים את עצמנו בהתנגדות.

זכרו את מטאפורת "מזלג הדרכים" - בכל רגע אנו ניצבים בפני בחירה: דרך אחת: להישאר בהתנגדות, בסבל ובכאב דרך שנייה: לבחור בקבלה רדיקלית הפניית התודעה היא כמו אימון שריר - ככל שנתרגל יותר, כך נהיה מיומנים יותר בהפניית תשומת הלב שלנו חזרה לקבלה.

מיומנות זו מהווה גשר ל"Willingness" (נכונות) - היכולת להיות פתוחים ונכונים לקבל את המציאות כפי שהיא.

תרגול המיומנות

קחו רגע לחשוב על מצב שמעורר בכם התנגדות כרגע - זכרו רגע שבו הגעתם ל"מזלג דרכים".

שאלו את עצמכם:

• מהם הרמזים או הסימנים שלי להתנגדות?

• איך אני מרגיש/ה בגוף?

• אילו מחשבות עולות לי?

כעת עברו דרך שלושת השלבים:

• זהו את ההתנגדות.

• קבלו החלטה מודעת להפנות את התודעה.

• הפנו את התודעה לכיוון קבלה.

זכרו: מיומנות זו דורשת תרגול מתמשך. עם הזמן, היא תהפוך לטבעית יותר.

טיפים מעשיים ליישום המיומנות

התחילו בקטן

• תרגלו קבלה במצבים קלים יחסית (פקק תנועה, תור ארוך)
• צברו ביטחון והצלחות לפני המעבר למצבים מורכבים

בנו מודעות

• צרו רשימה של "סימני אזהרה" אישיים לאי-קבלה
• בצעו "בדיקות קבלה" קצרות לאורך היום
• הפעילו תזכורות בטלפון הנייד

יישמו מיינדפולנס

• הקדישו 2-3 דקות כל יום למדיטציה ממוקדת בקבלה
• תרגלו נשימה מודעת כשאתם מזהים התנגדות

חזקו עצמכם

• הכירו בכך שקבלה היא תהליך שלוקח זמן
• חגגו צעדים קטנים והצלחות בתרגול

בקשו תמיכה

• שתפו את התהליך עם מטפל או חבר תומך
• הצטרפו לקבוצת תמיכה או סדנת DBT

דוגמאות מעשיות ל"הפניית התודעה"

דוגמה 1: עומס בעבודה

מצב: נוספו לך פרויקטים חדשים בעבודה, למרות שאתה כבר עמוס.

אי-קבלה:

• מחשבות: "זה לא הוגן", "הם לא מעריכים אותי"
• רגשות: כעס, תסכול
• התנהגות: התמרמרות, ירידה בביצועים

הפניית התודעה:

1. זיהוי: "אני מזהה שאני מתנגד למצב."
2. בחירה: "אני בוחר לקבל שזה המצב כרגע."
3. חזרה: "בכל פעם שאני מרגיש כעס, אחזור ואבחר בקבלה."
4. תוכנית: "אקח נשימה עמוקה כשאני מרגיש התנגדות, ואז אחשוב על פתרונות אפשריים."

דוגמה 2: קושי בריאותי

מצב: אובחנת עם בעיה רפואית כרונית.

אי-קבלה:

• מחשבות: "למה זה קורה לי?", "זה לא אמור להיות חלק מהחיים שלי"
• רגשות: פחד, עצב, כעס
• התנהגות: הכחשה, הימנעות מטיפול

הפניית התודעה:

1. זיהוי: "אני מזהה את ההתנגדות שלי למצב הבריאותי."
2. בחירה: "אני בוחרת לקבל שזו המציאות כרגע, גם אם היא קשה."
3. חזרה: "בכל פעם שאני חושבת 'למה אני?', אפנה את התודעה חזרה לקבלה."
4. תוכנית: "אכתוב ביומן רגשות והתקדמות בתהליך הקבלה."

שאלות לתרגול ורפלקציה

1. זיהוי אי-קבלה: באילו תחומים בחייך את/ה מוצא/ת שקשה לך לקבל את המציאות?
   
   
2. סימנים אישיים: מהם הסימנים האישיים שלך לאי-קבלה? (רגשות, מחשבות, התנהגויות)
   
   
3. בחירה בקבלה: מה עשוי לעזור לך לבחור בקבלה במקום בהתנגדות?
   
   
4. תהליך חוזר: באילו מצבים בחייך עליך לחזור ולבחור בקבלה באופן תדיר?
   
   
5. תוכנית אישית: אילו כלים ותזכורות יכולים לסייע לך להפנות את המחשבה לקבלה?
   
   

"הפניית התודעה" היא מיומנות שהולכת ומשתפרת עם הזמן והתרגול.

כל פעם שאתם בוחרים בקבלה, אתם מחזקים את יכולתכם להתמודד עם אתגרים ומפחיתים את הסבל הנלווה להתנגדות למציאות.

ההתמודדות עם התמכרות היא פרויקט חיים: 

עוד לא הספקנו לחגוג את הגמילה מההגל הרסני אחד וכבר מופיע אחד חדש במקומו.

התלות הקודמת מתחלפת בהתנהגות אחרת שמספקת תחושה דומה של הקלה, אך בפועל משאירה את האדם בתוך אותו מעגל של סיפוק רגעי ובריחה מהתמודדות אמיתית.

ההתנהגויות אולי משתנות, אבל השורש הרגשי נותר בעינו, ומחייב טיפול בשורש ההתמכרות.

איך נראית החלפת התמכרות?

החלפת התמכרות יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. לפעמים מדובר פשוט במעבר מסוג אחד של חומר ממכר לאחר, ולעיתים ההתמכרות משנה כיוון לחלוטין – מחומרים לתחומים התנהגותיים.

• החלפת התמכרות לחומרים בסוג אחר של חומר ממכר: מי שנגמל מאלכוהול עלול לפתח תלות בכדורים הרגעה. מי שהפסיק להשתמש בהרואין עשוי למצוא מפלט במשככי כאבים חזקים. ואילו מעשן שנפטר מהסיגריות עשוי לגלות שהוא מתנחם עכשיו באכילה בלתי נשלטת.
  
  

• כשחומר ממכר מוחלף בהתנהגות כפייתיתהפסקת שימוש באלכוהול או סמים לא תמיד מובילה לשחרור מלא. יש מי שמוצאים את עצמם משקיעים את כל זמנם בעבודה בצורה אובססיבית, אחרים מתפתים להימורים או מוציאים סכומים אדירים על קניות בלתי מבוקרות, ויש מי שהופכים את השימוש ברשתות חברתיות או במשחקי מחשב לבריחה חדשה.

• הרגלים "בריאים" שהופכים לקיצוניים: גם פעילויות שנחשבות חיוביות עשויות להפוך לתלות חדשה. מי שמתחיל לעשות ספורט באופן אינטנסיבי כדי למלא את הריק עלול להקצין את האימון לרמה כפייתית. אפילו תרגולי מדיטציה או הקפדה על תזונה יכולים להפוך לאובססיה ולגזול חופש אמיתי.

למה זה קורה?

מספר גורמים יכולים להגביר את הסיכון להחלפת התמכרות:

• אנשים עם היסטוריה של הפרעות נפשיות, כמו חרדה או דיכאון, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח התמכרות מלכתחילה, וגם להחליף התמכרות אחת באחרת.

• טראומה בילדות, כולל התעללות או הזנחה, נקשרה גם היא לפגיעות מוגברת להתמכרות ולהעברתה.

• מאפייני אישיות מסוימים, כמו אימפולסיביות וקושי בוויסות רגשי, יכולים אף הם להגביר את הסיכון. ניתן אולי להתייחס לאישיות מתמכרת.

• בנוסף, היעדר מיומנויות התמודדות בריאות עם מצבי לחץ או רגשות שליליים עלול לגרום לאדם לפנות להתנהגויות או חומרים ממכרים כתחליף.

• גורמים גנטיים והיסטוריה משפחתית של התמכרות משחקים אף הם תפקיד.

• השפעות חברתיות וסביבתיות, כמו חשיפה להתנהגויות ממכרות בקרב בני משפחה או חברים, יכולות אף הן לתרום להתפתחות התמכרות ולהחלפתה.

איך שוברים את המעגל?

המטרה היא לא רק להיגמל מהתמכרות מסוימת, אלא לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות שמובילים אליה מלכתחילה. הדרך לעשות זאת כוללת שילוב של כמה היבטים:

פנייה לטיפול מקצועי

טיפול רגשי יכול לעזור בזיהוי הדפוסים שגורמים לאדם להחליף התמכרות אחת באחרת. שיטות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) מסייעות לשלוט בדחפים ולבנות מיומנויות וויסות רגשי.

פיתוח הרגלים מאוזנים ובריאים

הפתרון הוא לא להימנע לחלוטין מסיפוק והנאה, אלא למצוא דרכים שאינן מבוססות על בריחה או קיצוניות. פעילות גופנית מתונה, תחביבים יצירתיים, קשרים חברתיים מעשירים ופיתוח תחושת משמעות יכולים לעזור ליצור איזון אמיתי.

תמיכה מסביבת החיים

האנשים שמקיפים אותנו משפיעים רבות על הדרך שבה אנחנו מתמודדים. תמיכה מחברים ובני משפחה, השתתפות בקבוצות תמיכה או אפילו שינוי הסביבה הפיזית – יכולים להיות קריטיים בתהליך ההחלמה.

התמכרות היא לא רק עניין של תלות בחומר או בהרגל מסוים, מדובר בדפוס בסיסי של התמודדות.

הפסקת התמכרות אחת אינה מבטיחה שחרור אמיתי אם לא עובדים על שורש הבעיה.

ההבנה שהפתרון אינו רק להפסיק, אלא לפתח חיים בריאים ומאוזנים מבחינה רגשית, היא המפתח להחלמה אמיתית – לא רק מהתמכרות אחת, אלא מהצורך התמידי למצוא מפלט בהתנהגויות כפייתיות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

שמי עדי, אני עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת CBT במכון.

הרבה שואלים על טיפול CBT ואני רוצה לכתוב ולשתף על עיוותי חשיבה שאני פוגשת הרבה בעבודתי, עם מטופלים המתמודדים עם חרדת בריאות, ובמיוחד פחד מאיידס.

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אנחנו מזהים דפוסי חשיבה שמזינים ומשמרים את החרדה.

זיהוי עיוותי חשיבה אלו הוא הצעד הראשון לקראת שינוי.

אז הנה חמישה עיוותי חשיבה מרכזיים שבולטים אצל אנשים עם פחד מאיידס: 

הסקת מסקנות שגויה

"כל סימן גופני הוא הוכחה לאיידס"

אני פוגשת מטופלים שמפרשים כל תסמין גופני - כמו כתם אדמדם, אפטה בפה, חום קל, כאב גרון או עייפות - כעדות חד משמעית להידבקות באיידס.

זהו עיוות חשיבה קלאסי שנקרא "הסקת מסקנות שגויה".

מה שחשוב להבין הוא שהגוף שלנו מייצר אינספור תחושות ותסמינים מדי יום שאין להם קשר למחלות חמורות. אדם ממוצע חווה תסמין שפיר כל 4-6 ימים! רוב התסמינים הללו קשורים לעייפות, מתח, שינויים הורמונליים, או גורמים סביבתיים פשוטים.

אני מלמדת את המטופלים לנהל "יומן תסמינים" שבו הם מתעדים גם תסמינים וגם את הפירוש החלופי, הלא מאיים שלהם.

למשל: "כאב גרון - ייתכן שזה מהמזגן או מאלרגיה עונתית" במקום "כאב גרון - סימן לאיידס".

חשיבה קטסטרופלית

"למרות כל הבדיקות השליליות, בטוח שיש לי איידס שפשוט לא התגלה"

עיוות חשיבה נוסף שאני רואה הוא "חשיבה קטסטרופלית" - הנטייה להניח את התרחיש הגרוע ביותר אפילו כשיש עדויות סותרות.

מטופלים עם פחד לא פרופורציונלי מאיידס עשויים לעבור בדיקות חוזרות ונשנות, ולמרות תוצאות שליליות עקביות, הם ממשיכים להאמין שמשהו "התפספס".

בטיפול CBT אני עובדת עם הפרדוקס הזה:

לא ניתן להתחיל להתמודד עם החרדה עד שמקבלים את אמינות הבדיקות. כל עוד המטופל ממשיך לחפש "עוד בדיקה אחרונה", הוא נשאר לכוד במעגל החרדה.

אני משתמשת ב"ניסוי התנהגותי", סוג של תרגיל בו המטופל מסכים על מספר סופי של בדיקות ומתחייב לקבל את התוצאות.

לאחר מכן אנחנו מיישמים "מניעת תגובה" - איסור על חיפוש הרגעה נוספת.

חשיבה דיכוטומית -  "הכל או כלום"

"או שאני משתחרר לגמרי ממחשבות טורדניות על איידס, או שהחיים שלי חסרי משמעות"

עיוות חשיבה שכיח הוא חשיבה דיכוטומית או ״חשיבת שחור ולבן״.

מטופלים מרגישים שרק היעלמות מוחלטת של החרדה תוביל לשיפור.

במציאות, שיפור של 25-30% ברמת החרדה יכול להוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים.

בטיפול, אני מדגישה שההתקדמות היא תהליך הדרגתי, ממש לא אירוע "הכל או כלום".

כאן אני משתמשת הרבה פעמים בסולם סטרס, שאלון עם ציונים של  0-100 לדירוג רמת החרדה במצבים שונים, ואז מציבה עם המטופל יעדים הדרגתיים.

זה מאפשר למטופלים לראות התקדמות גם כשהחרדה לא נעלמה לחלוטין.

פרשנות שגויה של תחושות גופניות

"התחושות הגופניות שלי מוכיחות שאני חולה"

הגוף שלנו מייצר מגוון רחב של תחושות פיזיולוגיות נורמליות. אצל אנשים עם חרדת בריאות, תחושות אלו מקבלות פרשנות מאיימת.

לדוגמה, דפיקות לב מהירות שעשויות להיגרם מאכילת קפאין, עלייה במדרגות או התרגשות, מפורשות כ"סימן למחלה". פרשנות זו מעלה את רמת החרדה, שבתורה מגבירה את התחושות הגופניות - וכך נוצר מעגל קסמים.

אני מלמדת טכניקות "חשיפה אינטרוספטיבית" - חשיפה מכוונת לתחושות גופניות שמעוררות חרדה (כמו סחרחורת קלה על ידי סיבוב בכיסא) כדי ללמד את המטופלים שהתחושות הללו בטוחות ונורמליות.

הטיות בפרשנות של דברי הרופא

"אם הרופא אומר שאין לי איידס, זה כי הוא לא מקשיב לי באמת"

מטופלים שסובלים מפוביה מאיידס מפתחים עיוות חשיבה ספציפי בנוגע לאינטראקציה עם הצוות הרפואי. כאשר רופא מציג תוצאות בדיקה שליליות, במקום לחוות הקלה, המטופל חווה זאת כ״דחייה״ או זלזול בסבל שלו.

פרדוקס מטריד נוצר כאן: הרופא מנסה להרגיע את המטופל עם עובדות רפואיות מוצקות (בדיקות שליליות), אבל דווקא ההרגעה הזאת מתפרשת אצל המטופל כ"הוא לא מאמין לי" או "הוא לא רואה כמה אני סובל". תגובה זו מניעה את המטופל לחפש חוות דעת נוספות, לבקש בדיקות חדשות, או לחפש מידע מאיים ברשת – התנהגויות שמזינות את מעגל החרדה.

טכניקות CBT שאני מיישמת:

1. זיהוי הנחות סמויות: אני עוזרת למטופלים לזהות את ההנחות הסמויות מאחורי המחשבה "הרופא לא מאמין לי". למשל: "רופא שמתייחס ברצינות לחששות צריך להיראות מודאג" או "אם היו בודקים כמו שצריך, היו מגלים שאני חיובי לאיידס".

2. תרגול שיח פנימי חלופי: אנחנו מפתחים תגובות אלטרנטיביות כמו "העובדה שהרופא נראה רגוע היא סימן חיובי מבחינה רפואית, לא סימן שהוא מזלזל בי" או "הרופא מסתמך על מידע אובייקטיבי - בדיקות מהימנות".

3. משחקי תפקידים: לפעמים אני ממש משתמשת במשחק תפקידים שבו המטופל מתבקש לשבת ב"כיסא הרופא" ולהסביר את הממצאים השליליים למטופל מודאג. שינוי הפרספקטיבה הזה יוצר תובנות חזקות על הדינמיקה.

4. טכניקת "בעד ונגד": אנחנו בוחנים את הראיות התומכות בפרשנות "הרופא מזלזל בי" לעומת הראיות התומכות ב"הרופא מספק מידע רפואי מדויק", ומעריכים איזו פרשנות נתמכת יותר בעובדות.

נסכם? 

זיהוי עיוותי החשיבה האלה הוא הצעד הראשון בדרך אל השקט. עם עבודה ממוקדת, מטופלים יכולים ללמוד לזהות את העיוותים הקוגניטיביים בזמן אמת ולהחליף אותם בחשיבה הרבה פחות מוטרדת.

חשוב לי להדגיש: 

הפחד והחרדה הם אמיתיים ומובנים, גם אם הסכנה האובייקטיבית נמוכה. העבודה הטיפולית מכבדת את הסבל, תוך מתן כלים להפחתתו.

תודה על הקריאה!

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התפקיד המשולש של תיקוף ב-DBT 

תיקוף הוא כמו נשימה – אינטואיטיבי והכרחי. 

תבדקו ותראו: 

"לא מפתיע שאתה נסער אחרי מה שהוא אמר לך" – והאדם מרגיש מובן. 

"זה הגיוני לגמרי שאתה לא סומך עליו; הוא התנהג בצורה בלתי צפויה" והאדם מרגיש שנותנים לו הכרה. 

"אתה מגלה אומץ בכך שאתה הולך למסיבה לבד" – והאדם מרגיש שהוא מועצם. 

אפילו רק להקשיב, להיות נוכח, להתבונן – זה מעניק תוקף (כמו שנקרא בסיפור האישי שלי בסוף).

רגעים כאלה מחזקים כל מערכת יחסים.

לחצוץ בין רגש לתגובה

תיקוף מסייע למטופל לאזן רגשות בדרך לפתור את הבעיה. 

סוג של ברקס: תיקוף מצוי בליבה ההתנהגותית קוגניטיבית של הטיפול במטרה לתווך בין רגש לבין התנהגות. 

לפי לינהן, התיקוף הוא ה"ציפוי מסוכר" שמאפשר לעכל את "התרופה המרירה" - אותן אסטרטגיות קוגניטיביות התנהגותיות.

דימוי אחר, תיקוף הוא השמן שמאפשר לבוכנות במנגנון של פתרון בעיות לעבוד מדויק ויעיל.

חיזוק הקשר הטיפולי ומניעת נשירה

תיקוף זה הבסיס של אסטרטגיית הקבלה. הוא מחזק את ההתקדמות הקלינית על ידי חיזוק הקשר הטיפולי.  תיקוף הוא אחד הגורמים שמחזיקים את המטופל בטיפול  ומונעים נשירה:

מחקר אקראי שבו הושוהו DBT עם טיפול   (Comprehensive Validation Therapy) CVT הצליח להפחית את הסימפטומים בצורה סבירה, אבל ההשפעה המרשימה ביותר שלו צוינה בשיעור הנשירה של 0% מהטיפול ב-CVT. 

בהתאם לתיאוריה הביו-סוציאלית של DBT, שבה סביבה בלתי מתקפת מקבלת משקל רב כל כך, תיקוף מסייע להפחית את הביטול העצמי תוך הגברה של היכולת לתיקוף עצמי. 

תיקוף משמש כשלב בתהליך חשיפה

בתהליך הטיפולי, תיקוף  ממלא תפקיד חשוב בשינוי תגובות רגשיות. כאשר אדם חווה אירוע מעורר רגשית (כמו ביקורת), התהליך מתרחש בשלבים:

1. תגובה רגשית ראשונית - למשל, תחושת בושה כתוצאה מביקורת

2. תגובה רגשית משנית - במיוחד אצל אנשים עם קשיי ויסות רגשי, הבושה הראשונית עלולה להיות כל כך עוצמתית עד שהיא מובילה ל:

   • רגשות משניים, כגון כעס או עצב.

   • התנהגויות לא מסתגלות, כמו פגיעה עצמית או שימוש בחומרים ממכרים.

כאשר מטפל מצליח לזהות ולתקף את הרגש הראשוני (הבושה במקרה זה), הוא מאפשר למטופל:

• להישאר בקשר עם הרגש הכואב במקום לברוח ממנו.

• ללמוד בהדרגה דרכים חדשות ובריאות יותר לווסת את הרגש המכאיב.

תיקוף הרגש הראשוני מהווה בסיס חשוב להתמודדות בריאה יותר עם רגשות קשים ומפחית את הצורך בתגובות הרסניות.

אנחנו עם בני הבכור, בן שנה וקצת, בלילה, לינה עם חברים באוהל על חוף הים. זה ערב מיוחד – אנחנו ישנים בחוץ, קרובים לגלים, השמים זרועי כוכבים. אנחנו מדליקים מדורה קטנה, הלהבות מרצדות ברוח הקלה, והאור שלהן מחמם את החול סביבנו. הגור הקטן, רואה פעם ראשונה אש. עיניו הגדולות נפערות, והוא ממלמל, נפעם: "ע׳, אץ... ע׳, אץ..." פעם אחר פעם. אני צופה בו, הוא מחפש את מבטי, נדהם מהמפגש הראשוני הזה עם יסוד חיים עתיק כל כך.

הוא מתקרב בזהירות, מסוקרן. הוא שולח יד קטנה לעבר הלהבות, ואז עוצר, מביט בי, מחפש אישור או אולי הסבר. אני מחייך, מתיישב לידו ומושיט יד גם אני, לא קרוב מדי, רק מספיק כדי להרגיש את החום, להנות ממנו אך גם היזהר. הוא מביט בי, ואז באש, ואז שוב בי. הרגע הזה, המפגש שלו עם האש, עם האור והחום, עם הקסם שבדבר כל כך פשוט וראשוני – הוא רגע של לימוד עמוק. אני מניח לרגעים לזרום, לא מתערב, רק נמצא שם איתו, עד שהוא אומר שוב, ברוך ובפשטות: "עש, אץ..."

בכך אני מחזק את קיומו, את הקצב שלו, את הסקרנות שלו. אני משדר לו, ללא מילים, שהוא חשוב, שמה שהוא חווה משמעותי, שהדרך שבה הוא רואה את העולם היא הנכונה. אני תומך בו, מעניק לו ביטחון שקט, ומאפשר לו לחקור. ואני גם שם, מתפעל איתו.

התיקוף בפסיכותרפיה דומה מאוד לזה. הוא דורש ממני לעצור, להיות עם המטופל ברגע הזה, לראות את מה שהוא רואה, לשמוע את מה שהוא שומע, להרפות לחלוטין מסדר היום של השינוי – לפחות לעת עתה. תיקוף מעניק למטופל תחושת נראות, חשיבות והכרה. הוא מאשש את סדר היום שלו, את הקצב שלו, את החוויות שלו. הוא מחזק את הקשר, עוד לפני שנאמרת מילה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

חרם כיתתי יכול להיות קטלני.

המקרה הטרגי של אדווה וינבלום-עובדיה, נערה בת 13 מהקריות, שהתאבדה על רקע חרם חברתי ממושך, זעזע את החברה הישראלית והמחיש את העוצמה ההרסנית שיש לנידוי חברתי על ילדים.

כולנו מכירים את התופעה - ילד אחד פתאום מוצא את עצמו מחוץ למעגל החברתי.

אף אחד לא משחק איתו בהפסקה, לא מזמינים אותו למסיבות יום הולדת, ואפילו מתעלמים ממנו בכיתה. 

אבל למה ילדים מחרימים ילדים אחרים? 

השאלה מתחדדת בתקופה בה ברור שילדים מקבלים מסרים חינוכיים ופסיכולוגיים ברורים לגבי הבעייתיות של הדרה ונידוי.  

ובכן, מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology מספק תובנות שיכולות לעזור להורים, מורים ויועצים להבין טוב יותר את התופעה (Rudert el tal, 2023).

בואו נראה מה הוא אומר:

שני מניעים מרכזיים לחרם

החוקרים זיהו שני מניעים עיקריים שמובילים ילדים (וגם מבוגרים) להדיר משתתפים בקבוצה:

הפרת הנורמות הקבוצתיות

כאשר ילד מתנהג באופן שנתפס כחריג מהכללים הלא כתובים של הקבוצה, הוא עלול להיות מנודה.

דוגמה: חשבו על שירה, ילדה בכיתה ד' שמשתתפת בשעת חברה כיתתית בה המורה ביקשה מכל התלמידים לשתף בקשיים חברתיים. סוכם שכל התוכן שיעלה במעגל יישאר במעגל. יובל שיתף שהוא מרגיש בודד בהפסקות. למחרת, שירה פנתה למורה אחרת וסיפרה לה בתמימות על מה שיובל אמר, למרות ההבטחה לשמור על סודיות. הפנייה של שירה גרמה ליובל להרגיש נבגד והוא שיתף את חברי הכיתה, שבחרו להתרחק משירה.

חברות על תנאי: כשהשייכות תלויה בתועלת

כאשר ילד נתפס כמי כמי שאינו תורם לקבוצה, או אפילו מעכב את השגת מטרותיה, הוא עלול למצוא את עצמו מועמד לחרם קבוצתי.

דוגמה: מני, תלמיד כיתה ו', פחות טוב בספורט. בזמן שמרכיבים קבוצות למשחק כדורגל בטורניר של השכבה, אף קבוצה לא רוצה לבחור בו כי הם חוששים ש״הוא יגרום להם להפסיד״.

ההקשר החברתי משפיע על סוג הנידוי

המחקר מצביע על משהו מעניין במיוחד: ההקשר החברתי משפיע על סוג הנידוי. במצבים שדורשים שיתוף פעולה, ילדים שמפרים נורמות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחרם. לעומת זאת, במצבים תחרותיים או ממוקדי הישגים, ילדים שנתפסים כפחות מוכשרים או יעילים הם אלה שבסיכון גבוה יותר.

דוגמה להמחשה: בשיעור אמנות שמבוסס על עבודת צוות, הילד שלא משתף פעולה או מפריע יהיה בסיכון גבוה לחרם. לעומת זאת, בתחרות הכיתתית בחשבון, הילד שמתקשה בחשבון עלול למצוא את עצמו מודר כשבוחרים קבוצות.

אתגר מרכזי של אנשי טיפול וחינוך הוא לזהות התרחשויות לא בריאות בקבוצות גם כאשר הם מתקיימים במרחבים דיגיטליים חמקמקים, כמו קבוצות וואטסאפ וטלגרם. הבעיה הופכת מורכבת עוד יותר כי לרוב, הילדים המוחרמים לא משתפים במה שהם חווים. כשהמערכת כבר נחשפת לסיפור ומתערבת, הנזק הנפשי כבר נעשה, כפי שקרה כנראה במקרה הטרגי של אדווה.

מה אפשר לעשות?

המחקר מציע גישה להתמודדות עם חרמות — שינוי ההקשר החברתי. אם אנחנו יודעים שילד מסוים מתקשה בכישורים מסוימים, אפשר ליצור פעילויות שמדגישות את החוזקות שלו. למשל:

• לילד שמתקשה בספורט אבל מצטיין באמנות, אפשר להקצות פעילויות קבוצתיות המשלבות יצירה ותנועה.

• לילד שמתקשה בשיתוף פעולה, אפשר לתת תפקיד מוגדר שעוזר לו להבין טוב יותר את הציפיות ממנו בקבוצה.

• יצירת פעילויות מגוונות שמאפשרות לכל ילד להביא לידי ביטוי את החוזקות שלו.

פעולה בשלושה מעגלים

בעקבות המקרה הטרגי של אדווה, מומחים קוראים לפעולה בשלושה מעגלים מרכזיים:

1. מעגלים של תלמידים: בניית מערכות תמיכה ייעודיות במעברים בין בתי ספר, שילוב תכנים חינוכיים על הדרה ובריונות כחלק אינהרנטי במערכת השעות, והפעלת קבוצות מנהיגות נוער שיקדמו דיונים בנושא. ההתאמה חייבת להיות אישית, לארגון, לתרבותו ולצרכיו, אחרת מדובר ב״עוד תכנית לבוידעם״.

2. מעגל של מורים: חייבים הכשרה מקצועית לכלל המורים בנושא זיהוי ומניעת חרמות. המורים אמורים לקבל כלים לזיהוי תופעות ההדרה ודרכים להתערבות יעילה.

3. מעגלי הורים: כדאי שמערכת החינוך תרתום את ההורים למאבק בתופעה. ניתן לקיים סדנאות, בהנחיית מומחים שיעבדו עם הורים  על דרכים לזהות סימני מצוקה ולהפעיל קבוצות דיון פתוחות.

הבנת המניעים מאחורי חרמות מאפשרת לנו להתמודד איתם בצורה יעילה יותר.

במקום לראות חרם רק כ״התנהגות אכזרית של ילדים״, אפשר להכיר בו כתופעה הגנתית שלפעמים נובעת מדינמיקה קבוצתית שהתעוותה, אך כזו שאפשר וצריך לכוון.

תפקיד המבוגרים בחיי הילדים, בעיקר הדמויות החינוכיות, ההוריות והטיפוליות, אינו מסתכם בעצירת חרמות כשהם קורים, אלא ביצירת סביבה חברתית מתקפת שמפחיתה את ההסתברות של היווצרות תהליך קבוצתי של נידוי והרחקה. 

ויפה שעה אחת קודם, מה שאנחנו פוגשים בקליניקות זה בני אדם בשלבים מאוחרים יותר בחייהם שנותרו עם פצעים עמוקים בנפשם, עקב התנסויות בחוויות מאיימות כילדים ובני נוער. 

חשוב למנוע, חיוני להתערב. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Rudert SC, Möring JNR, Kenntemich C, Büttner CM. When and why we ostracize others: Motivated social exclusion in group contexts. J Pers Soc Psychol. 2023 Oct;125(4):803-826. doi: 10.1037/pspi0000423. Epub 2023 Mar 9. PMID: 36892895.

גל, א'. (2025, 13 במרץ). אדווה בת ה-13 שמה קץ לחייה בשל חרם שעברה: "אצעק את הזעקה של הבת שלי". נגישות - חדשות הקריות. מאתר https://krayot.mynet.co.il/local_news/article/ry8er2dfjg