מה ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל בני/ות נוער? סקירה עדכנית

דרג פריט זה
(1 הצביע)

הפרעות נפשיות

אצל מתבגרים

 

הפרעות פסיכולוגיות אצל בני נוער הן בעיה משמעותית, יחסית נפוצה וגם נוחה לטיפול או התערבות.

 

לפחות 1 מכל 5 צעירים בגיל 9-17 מאובחנים היום עם הפרעה נפשית שגורמת ללקות, ול-1 מ-10 ללקות משמעותית.

 

התאבדות היא גורם המוות השני אצל צעירים בני 15-24. רק שליש מהצעירים מקבלים את הטיפול הדרוש. חצי מההפרעות הפסיכיאטריות החמורות בבגרות מתחילות עד גיל 14, אבל לעתים קרובות הטיפול יתחיל רק 6-23 שנה אחרי ההתפרצות.

 

הפרעות חרדה ומצב רוח נפוצות פי 2-3 יותר אצל מתבגרות ביחס למתבגרים, למרות שההפך נכון לגבי הפרעות קשב. 

 

 

ההפרעות הנפשיות הנפוצות: 

 

הפרעות חרדה אצל מתבגרים


הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

הפרעת חרדה כללית מתבטאת חרדה ודאגה מוגזמות לגבי כמה אירועים ופעילויות. העוצמה, המשך או התדירות של החרדה והדאגה חורגים מפרופורציה ביחס לסבירות או להשפעה של האירוע הצפוי. המטופל מתקשה לשלוט בדאגה ובמחשבות שמפריעות לו להתרכז במשימות. הרבה פעמים קשורים לזה סימפטומים גופניים. 

 

 

הפרעת חרדה חברתית

חרדה חברתית היא בעיקר פחד בולט ומתמשך ממצב חברתי או ביצועי אחד או יותר, שמעורר סימפטומים של חרדה שגורמים למצוקה קיצונית או הימנעות מסיטואציה

 

 

הפרעת פאניקה

התקפי פאניקה לא צפויים שחוזרים ונשנים.

התקף חרדה הוא פרץ פתאומי של פחד עז או אי-נוחות שמגיעים לשיא תוך דקות ובמהלכם קורים 4-13 סימפטומים גופניים וקוגניטיביים (רעידות; דפיקות לב או קצב לב מואץ; הזעה; צמרמורת; תחושה של קוצר נשימה או חנק; כאב או אי-נוחות בחזה; בחילה או תחושת מצוקה בבטן; סחרחורת, חוסר יציבות או תחושת עילפון; תחושת קור או חום; חוסר תחושה או עקצוץ; תחושת חוסר מציאות או דפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי); פחד לאבד שליטה או להשתגע; פחד למות)

 

 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

למרות שהתוכן הספציפי של האובססיות והקומפולסיות משתנה מאדם לאדם, יש כמה ממדי סימפטומים משותפים ב-OCD, כולל כאלה שקשורים לניקיון (אובססיות שקשורות לזיהום או קומפולסיות ניקיון), לסימטריה (אובססיות לסימטריה וקומפולסיות של חזרתיות, סידור וספירה), מחשבות אסורות או על נושאים שהם טאבו (למשל אובססיות אגרסיביות, מיניות או דתיות וקומפולסיות קשורות) ופגיעה (למשל פחד לפגיעה עצמית או באחרים וקומפולסיות בדיקה נלוות).

 

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית

פוסט טראומה אצל בני נוער מתבטאת בהתפתחות סימפטומים אופייניים (כולל חוויה מחדש מבוססת פחד, סימפטומים רגשיים והתנהגותיים, מצבי רוח אנהדוניים או דיספוריים, קוגניציות שליליות, סימפטומים של עוררות והחצנה תגובתית, סימפטומים דיסוציאטיביים או שילובים של דפוסי הסימפטומים האלה) אחרי חשיפה למוות ממשי או איום במוות, פגיעה חמורה או אלימות מינית. 

 

 

 

הפרעות מצב רוח אצל מתבגרים

הפרעת הסתגלות

הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא. התפתחות סימפטומים התנהגותיים בתגובה לגורם לחץ מזוהה שמתרחשת בתוך 3 חודשים מתחילת הגורם או הגורמים, שבולטים בהם מצב רוח ירוד, דמע או תחושת חוסר תקווה.

 

דיכאון קליני (MDD)

תקופה של לפחות שבועיים שבה יש או מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה כמעט בכל הפעילויות. אצל ילדים ומתבגרים מצב הרוח יכול להיות עצבני במקום עצוב.

 

 

הפרעה דו-קוטבית

תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, פתוח או מרוגז בצורה לא רגילה ומתמשכת ועלייה לא נורמלית ומתמשכת בפעילות או באנרגיה, שנמשכת לפחות 4 ימים ברצף כמעט כל היום, כמעט כל יום, או שדורשת אשפוז.

 

 

הפרעה דיספורית קדם וסתית

חזרתיות תקופתית של שינויים חמורים ולפעמים אפילו מנטרלים בתגובות הרגשיות, כמו מצב רוח לא יציב, רגזנות, דיספוריה וחרדה, שקורים בשלב הלוטאלי של המחזור ונרגעים סביב או קצת אחרי הווסת. הסימפטומים יכולים להיות מלווים בסימפטומים גופניים או התנהגותיים שכיחים של תסמונת קדם וסתית.

 

 

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בבני נוער

סימפטומים של חוסר קשב והיפראקטיביות או אימפולסיביות במשך לפחות 6 חודשים ברמה לא מסתגלת או לא עקבית עם השלב ההתפתחותי.

 

 

הפרעות התנהגות

 

הפרעת התנהגות

דפוס חוזר ומתמשך של התנהגות שמפירה את הזכויות הבסיסיות של אחרים או את הנורמות המתאימות לגיל, כולל תוקפנות כלפי אנשים וחיות, הרס רכוש, הונאה או גניבה או הפרה חמורה של כללים (למשל לברוח מהבית, להעדר מבית הספר או הפרת ריתוק).

 

הפרעת התנגדות

דפוס של התנהגות שלילית, עוינת ומתנגדת שכוללת לפחות 4 מהבאים לעתים קרובות: לאבד את העשתונות, להתווכח עם מבוגרים, לסרב לעקוב אחרי כללים, להציק לאחרים, לכעוס, להיות זדוני או להתנקם. 

 

ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל מתבגרים הן הפרעות חרדה, מצב רוח, קשב והתנהגות. 

 

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

הפרעת אישיות גבולית משפיעה על 1-3% מהמתבגרים והמבוגרים הצעירים, בעיקר על נשים. למרות שבד״כ לא מאבחנים אותה לפני גיל 18, בד״כ ההתפרצות מתרחשת בגיל הנעורים. BPD מאופיינת בהתקפים תכופים של כעס, דיכאון וחרדה שנמשכים רק כמה שעות, לעתים קרובות לסירוגין. הגישות כלפי אחרים משתנות במהירות מ״הכל טוב״ ל״הכל רע״. מטופלים עם BPD רגישים מאוד לדחייה ומפחדים מנטישה, ובגלל זה הם דורשים תשומת לב תכופה. התנהגות אימפולסיבית כוללת זלילה, התנהגות מינית מסוכנת, פגיעה עצמית לא אובדנית וניסיונות אובדניים. לעתים קרובות המטופלים האלה מדווחים על התעללות, הזנחה או פרידה בילדות ו-40-70% מדווחים על היסטוריה של התעללות מינית. 

 

הפרעות סומטיזציה

נפוצות אצל ילדים ומתבגרים ומדווחות עליהן יותר נשים מגברים, בעיקר אחרי הבגרות המינית. הפרעת גוף דיסמורפית - עיסוק אובססיבי בכך שיש פגמים בגוף שחייבים להסתיר או לתקן, בד״כ מתחילה בגיל ההתבגרות. לעתים קרובות היא קשורה ל-OCD או להפרעת חרדה חברתית. 

 

 

 

מחשבות אובדניות

 

מספר ניסיונות ההתאבדות באוכלוסייה גבוה פי 100-200 מהמקרים שבהם התוצאה מושגת. זה נכון גם לגבי מתבגרים. 

 

 

המתבגרים שבסיכון כוללים כאלה עם ירידה בציונים, עצב כרוני, דיספונקציה משפחתית, בעיות בזהות מינית ומגדרית, התעללות גופנית או מינית, שימוש לא הולם בסמים ואלכוהול, היסטוריה משפחתית של התאבדות או ניסיונות אובדניים קודמים.

 

רק לעתים רחוקות מתבגרים ששוקלים להתאבד מציגים את המידע הזה כסימפטום, אבל הם לעתים קרובות מרגישים הקלה כשהנושא עולה.

 

השאלות צריכות להישאל בצורה ישירה, לא מאיימת ולא שופטת.

 

 

למשל - ״לפעמים מתבגרים שמתמודדים עם בעיות או נושאים דומים מרגישים ממש רע ומתחילים להטיל ספק בחיים. זה קורה לך?״. אם המתבגר עונה בחיוב, צריך להמשיך עם שאלות כמו:

 

 

  • חשבת להתאבד או לפגוע בעצמך?

  • אתה חושב על התאבדות עכשיו?

  • יש לך תכניות להתאבד?

 

אם הוא עונה בחיוב, צריך לשאול פרטים על התכנית ואם הוא כבר ניסה להתאבד בעבר.

 

הסיכון הכי גבוה להתאבדות הוא כשהמטופל מתאר תכנית של זמן, מקום ואמצעים להתאבדות ויכול בקלות לגשת לאמצעים האלה, בעיקר תרופות או נשק חם.

 

כשמזהים סיכון לניסיון התאבדות או פגיעה עצמית, צריך להפנות את המתבגר לגוף שמטפל במשברים נפשיים או למחלקת חירום להערכה נפשית על ידי איש מקצוע. 



פגיעה עצמית לא-אובדנית

פגיעה עצמית מתייחסת לנזק מכוון מתחת לפני השטח, למשל חתכים, עם ציפייה שהפגיעה תוביל רק לנזק מינורי או בינוני לעור.

בד״כ זה מדובר בהתנהגות שנועדה להקל על רגשות שליליים או מצבים קוגניטיביים זמניים.

כנראה ש-12-23% מהמתבגרים בגיל תיכון יפגעו בעצמם בצורה לא-אובדנית, ויותר בנות מבנים. הרבה פעמים זה קשור להפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה ובעיקר עם היסטוריה של התעללות מינית או הזנחה כרונית והתעללות בילדות.

אפשר לחשוד בהתנהגות כזאת אצל מטופלים עם תאונות תכופות או הסברים מוזרים או פצעים וצלקות לא מוסברים. נוסף על אלה, גם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות אכילה נכללות בטווח ההפרעות הנפשיות ויכולות להופיע עם הפרעות אחרות, אבל הן לא מטופלות כאן.




השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021