מהן ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל בני/ות נוער? סקירה

הפרעות נפשיות אצל בני נוער

הפרעות נפשיות

אצל מתבגרים

 

כתיבה: 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

הורים ומתבגרים יקרים,

 

הפרעות פסיכולוגיות אצל בני נוער הן בעיה משמעותית, יחסית נפוצה וגם נוחה לטיפול או התערבות.

 

לפחות 1 מכל 5 צעירים בגיל 9-17 מאובחנים כיום עם הפרעה נפשית.

 

התאבדות היא גורם המוות השני בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים בני 15-24. רק שליש מהצעירים מקבלים את הטיפול הדרוש.

מחצית מההפרעות הפסיכיאטריות החמורות בבגרות מתחילות עד גיל 14, אבל לעתים קרובות הטיפול יתחיל רק 6-23 שנה לאחר ההתפרצות.

 

הפרעות חרדה ומצב רוח נפוצות פי 2-3 יותר אצל מתבגרות ביחס למתבגרים, למרות שההפך נכון לגבי הפרעות קשב. 

 

ממש חשוב לפנות לאבחון ולטיפול אצל פסיכולוג/ית נוער -

ההשלכות של אי-התמודדות עם קשיים נפשיים בשנות ההתבגרות ניכרות בגיל הבגרות.

הן פוגעות בבריאות הגופנית והנפשית ומגבילות את ההזדמנויות לנהל חיי מלאים וממומשים בהמשך החיים כבני אדם בוגרים.

 

 

״בני נוער אינם מפלצות.

הם בסך הכל אנשים שמנסים ללמוד איך להצליח

בסביבת המבוגרים בעולם,

שכנראה לא כל כך בטוחים בעצמם״

 

-- וירג׳יניה סאטיר

 

 

ההפרעות הנפשיות הנפוצות אצל בני נוער: 

 

 

הפרעות חרדה אצל מתבגרים

 

הפרעת חרדה מוכללת (GAD) 

פחדים וחרדות אצל ילדים ומתבגרים שכיחים למדי.

הפרעת חרדה כללית מתבטאת חרדה ודאגה מוגזמות לגבי אירועים ופעילויות שונים, כאשר העוצמה, המשך או התדירות של החרדה והדאגה חורגים מפרופורציה ביחס לסבירות או להשפעה של האירוע הצפוי.

המתבגר/ת מתקשה לשלוט בדאגה ובמחשבות שמפריעות לו להתרכז במשימות.

הרבה פעמים מתלווים להפרעה גם סימפטומים גופניים.

השכיחות של חרדה מוכללת בקרב מתבגרים היא 3-5%, והתקופה בה היא פורצת לרוב היא בגיל ההתבגרות.

  

הפרעת חרדה חברתית

חרדה חברתית היא בעיקר פחד בולט ומתמשך ממצב חברתי או ביצועי אחד או יותר, שמעורר סימפטומים של חרדה שגורמים למצוקה קיצונית או הימנעות מסיטואציה בה מתקיימת התרחשות חברתית.

כפי שאתם ודאי זוכרים, ענייני השתייכות, קבלה, דחייה ואטרקטיביות בין-אישית מאוד מעסיקים בגיל הזה. 

חרדה חברתית בגיל ההתבגרות מטופלת בדרך כלל באמצעות פסיכותרפיה, ואם קיים צורך, גם עם סיוע של תרופות.

פסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, יכולה לעזור למתבגרת/ת להבין את החרדה שהוא חווה במצבים חברתיים, ולמצוא דרכים בריאות להתמודד, ובתקווה, גם להתגבר עליה.

  

הפרעת פאניקה 

התקפי פאניקה לא צפויים שחוזרים ונשנים יאובחנו לרוב כהפרעת פאניקה.

התקף חרדה הוא פרץ פתאומי של פחד עז או אי-נוחות שמגיעים לשיא תוך דקות ובמהלכם קורים 4-13 סימפטומים גופניים שמאפיינים חרדה, לצד תסמינים וקוגניטיביים:

 

  • רעידות.

  • דפיקות לב או קצב לב מואץ.

  • הזעה.

  • צמרמורת.

  • תחושה של קוצר נשימה או חנק.

  • בחילה או תחושת מצוקה בבטן.

  • סחרחורת, חוסר יציבות או תחושת עילפון.

  • תחושת קור או חום.

  • חוסר תחושה או עקצוץ.

 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)  

למרות שהתוכן הספציפי של האובססיות והקומפולסיות משתנה ממתבגר למתבגר, יש כמה ממדים סימפטומטים משותפים ב-OCD, כולל טקסים כפייתיים שקשורים לניקיון (אובססיות שקשורות לזיהום או קומפולסיות ניקיון), להקפדה על סימטריה (אובססיות לסימטריה וקומפולסיות של חזרתיות, סידור וספירה), מחשבות אסורות או על נושאים שהם טאבו (למשל אובססיות אלימות, מיניות, דתיות וקשורות לפגיעה עצמית).

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית  

פוסט טראומה אצל בני נוער מתבטאת בהתפתחות סימפטומים אופייניים:

 

  • חוויה מחדש של האירוע (פלאשבקים). 

  • סימפטומים רגשיים והתנהגותיים.

  • מחשבות שליליות.

  • סימפטומים של עוררות והחצנה תגובתית.

  • שילוב בין דפוסי הסימפטומים לעיל.

 

התסמינים יופיעו אחרי חשיפה למוות ממשי או איום במוות, פגיעה חמורה או אלימות מינית.

עד חודש יאובחנו כהפרעת דחק חריפה ואם יתמידו מעבר, תיתכן אבחנה של PTSD. 

 

דר נירית שלמון ביטון מטפלת איטגרטיבית בירושלים מכון טמיר

דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת בבני נוער בירושלים, מכון טמיר

 

 

הפרעות מצב רוח אצל מתבגרים

הפרעת הסתגלות 

הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא, בעיקר כאשר מדובר בתקופה ההתחלתית של התמודדות עם שינוי, כמו מעבר עיר, עלייה לתיכון, גיוס לצה״ל, החלפת בית ספר, או שינויים משפחתיים, כמו הולדת אח חדש במשפחה, או משבריים, כמו גירושים, כניסה של בן זוג חדש של אחד ההורים או אובדן. 

התפתחות סימפטומים התנהגותיים בתגובה לגורם לחץ מזוהה שמתרחשת בתוך 3 חודשים מתחילת הגורם או הגורמים, שהבולטים בהם הם מצב רוח ירוד, פסימיות, בכי, תחושת חוסר תקווה, הסתגרות ועוד. 

 

דיכאון קליני (MDD)  

דיכאון מאובחן אצל מתבגרים ומבוגרים כאשר קיים מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה כמעט בכל הפעילויות, לאורך תקופה של שבועיים לפחות. 

דיכאון אצל מתבגרים עשוי להתבטא במצב הרוח עצבני ולא רק עצוב. 

  

הפרעה דו-קוטבית

הפרעה דו-קוטבית (ביפולרית) אצל ילדים ומתבגרים מתבטאת תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, פתוח או מרוגז בצורה לא רגילה ומתמשכת ועלייה לא נורמלית ומתמשכת בפעילות או באנרגיה, שנמשכת לפחות 4 ימים ברצף כמעט כל היום, כמעט כל יום, או שדורשת אשפוז.

  

הפרעה דיספורית קדם וסתית

הפרעה דיספורית קדם-ויסתית (PMDD) מתבטאת בחזרתיות תקופתית של שינויים חמורים ולפעמים אפילו מנטרלים בתגובות הרגשיות, כמו מצב רוח לא יציב, רגזנות, דיספוריה וחרדה, שקורים בשלב הלוטאלי של המחזור ונרגעים סביב או קצת אחרי הווסת. הסימפטומים יכולים להיות מלווים בסימפטומים גופניים או התנהגותיים שכיחים של תסמונת קדם וסתית.

  

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בבני נוער

סימפטומים של חוסר קשב והיפראקטיביות או אימפולסיביות במשך לפחות 6 חודשים ברמה לא מסתגלת או לא עקבית עם השלב ההתפתחותי.

 

 

הפרעות התנהגות

הפרעת התנהגות

הפרעת התנהגות מתבטאת כדפוס חוזר ומתמשך של התנהגות שמפירה את הזכויות הבסיסיות של אחרים או את הנורמות המתאימות לגיל, כולל תוקפנות כלפי בני אדם וחיות, הרס רכוש, הונאה או גניבה או הפרה חמורה של כללים (למשל לברוח מהבית, להעדר מבית הספר או להפר ריתוק). 

 

הפרעת התנגדות

דפוס של התנהגות שלילית, עוינת ומתנגדת שכוללת לפחות 4 מהבאים לעתים קרובות: לאבד את העשתונות, להתווכח עם מבוגרים, לסרב לעקוב אחרי כללים, להציק לאחרים, לכעוס, להיות זדוני או להתנקם. 

ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל מתבגרים הן הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות קשב והפרעות התנהגות. 

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

הפרעת אישיות גבולית משפיעה על 1-3% מהמתבגרים והמבוגרים הצעירים, בעיקר על נשים.

למרות שבד״כ לא מאבחנים אותה לפני גיל 18, בד״כ ההתפרצות מתרחשת בגיל הנעורים.

BPD מאופיינת בהתקפים תכופים של כעס, דיכאון וחרדה שנמשכים רק כמה שעות, לעתים קרובות לסירוגין.

הגישות כלפי אחרים משתנות במהירות מ״הכל טוב״ ל״הכל רע״.

מתבגרים עם BPD רגישים מאוד לדחייה ומפחדים מנטישה, ובגלל זה הם דורשים תשומת לב תכופה.

התנהגות אימפולסיבית כוללת זלילה, התנהגות מינית מסוכנת, פגיעה עצמית לא אובדנית וניסיונות אובדניים.

לעתים קרובות המטופלים האלה מדווחים על התעללות, הזנחה או פרידה טראומטית בילדות ו-40-70% מדווחים על היסטוריה של התעללות מינית. 

 

הפרעות סומטיזציה

הפרעות סימפטום סומטי אצל ילדים ומתבגרים הן שכיחות מאוד ומדווחות יותר על ידי נערות בהשוואה לנערים, בעיקר במהלך ואחרי הבגרות המינית.

הפרעת סימפטום סומטי מתבטאת במגוון תסמינים בהן הנפש מבטאת את המצוקה דרך כאבים גופניים מגוונים.

 

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)

הפרעת BDD מתבטאת בעיסוק אובססיבי בפגמים בגוף שחייבים להסתיר או לתקן, שנתפסים באופן סובייקטיבי והופכים למרכז המוקד המנטלי של המתבגר/ת. 

ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות ולעתים קרובות היא קשורה ל-OCD או לחרדה חברתית. 

 

מחשבות אובדניות

מספר ניסיונות ההתאבדות באוכלוסייה גבוה פי 100-200 מהמקרים שבהם התוצאה מושגת.

זה נכון גם לגבי מתבגרים. 

 

גורמי סיכון לאובדנות אצל בני נוער כוללים ירידה בציונים, עצב כרוני, דיספונקציה משפחתית, בעיות בזהות מינית ומגדרית, התעללות גופנית או מינית, שימוש בסמים ואלכוהול, היסטוריה משפחתית של התאבדות או ניסיונות אובדניים קודמים.

 

רק לעתים רחוקות מתבגרים ששוקלים להתאבד מציגים את המידע הזה בשיח יזום מצדם, אבל הם מרגישים הקלה רבה כאשר הנושא עולה על ידי בוגר אחראי, הורה, דוד/ה, איש/ת חינוך או חבר/ה טוב/ה.

לכן חשוב כל כך שהשאלות תישאלנה בצורה ישירה, ומצד שני לא מאיימת ולא שיפוטית.

 

למשל -

״לפעמים מתבגרים שמתמודדים עם בעיות או נושאים דומים מרגישים ממש רע ומתחילים להטיל ספק בחיים. זה קורה לך לפעמים?״.

אם המתבגר עונה בחיוב, מומלץ להמשיך עם שאלות כמו:

 

  • ״חשבת להתאבד או לפגוע בעצמך?״

  •   ״אתה חושב על התאבדות עכשיו?״

  • ״יש לך תכניות להתאבד?״

 

זה נשמע ישיר מדי ואולי אפילו מעורר שדים מרבצם, אולם המציאות מלמדת שוב ושוב שהתוצאה בדיוק הפוכה:

המתבגר מרגיש מובן, מתוקף וחווה הקשבה אמפטית. 

אם הוא עונה בחיוב לאחת השאלות לעיל, צריך לשאול פרטים לגבי התכנית, מועד, אמצעי והאם ניסה להתאבד בעבר. 

הסיכון הכי גבוה להתאבדות הוא כאשר הנער או הנערה מתארים תכנית של זמן, מקום ואמצעים להתאבדות ויכול בקלות לגשת לאמצעים האלה, בעיקר תרופות או נשק חם

 

כשמזהים סיכון לניסיון התאבדות או פגיעה עצמית, חובה להגיע עם המתבגר לגורם מקצועי שמטפל במשברים נפשיים. אם מדובר בניסיון ממשי, הכרחי להגיע להערכה נפשית על ידי איש/ת מקצוע. 

 

 

פגיעה עצמית לא-אובדנית

פגיעה עצמית מתייחסת לנזק מכוון מתחת לפני השטח, למשל חתכים, עם ציפייה שהפגיעה תוביל רק לנזק מינורי או בינוני לעור.

בד״כ מדובר בהתנהגות שנועדה להקל על רגשות שליליים, לאזן ויסות רגשי סוער או לשנות מצבים מנטליים זמניים.

כנראה ש-12-23% מהמתבגרים בגיל תיכון יפגעו בעצמם בצורה לא-אובדנית, יותר בנות מבנים.

הרבה פעמים פגיעה עצמית קשורה להפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה ובעיקר עם היסטוריה של התעללות מינית או הזנחה כרונית והתעללות בילדות.

אפשר לחשוד בהתנהגות כזאת אצל מטופלים עם דיווח של תאונות תכופות או הסברים מוזרים או פצעים וצלקות לא מוסברים.

נוסף על אלה, גם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות אכילה נכללות בטווח ההפרעות הנפשיות ויכולות להופיע עם הפרעות אחרות, אבל הן לא מטופלות כאן.

 

 

הורים,

אם מרגיש לכם נכון

להתייעץ, פשוט תרימו אלינו טלפון

 להכוונה מדויקת:

 

072-3940004

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

מקורות:

 

Gale, C. K., & Millichamp, J. (2016). Generalised anxiety disorder in children and adolescents. BMJ clinical evidence, 2016, 1002

 

Kessler RC, Angermeyer M, Anthony JC, et al. Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of mental disorders in the World Health Organization’s World Mental Health Survey Initiative. World Psychiatry 2007; 6: 168–76 

 

Wehry, A. M., Beesdo-Baum, K., Hennelly, M. M., Connolly, S. D., & Strawn, J. R. (2015). Assessment and treatment of anxiety disorders in children and adolescents. Current psychiatry reports17(7), 52. https://doi.org/10.1007/s11920-015-0591-z

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021