חומרים פסיכדליים כמו פסילוסיבין, LSD, MDMA, ולאחרונה, איבוגאין, עושים קאמבק, טרנספורמציה של 180 מעלות, מההקשר הבעייתי ביותר שקיים לבחינת יעילותם כטיפולים פורצי דרך. 

הקהילות המדעיות והרפואיות העלו כיום מחדש את העניין שלהן בטיפול פסיכיאטרי פסיכדלי, ובפרט בפוטנציאל שלו לטפל בהתמכרויות, והן משקיעות הרבה אנרגיה בניסויים קליניים קפדניים במסגרות מחקר.

פסילוציבין (psilocybin)

פסילוציבין (psilocybin) הוא חומר אורגני שנמצא בפטריות הזיה. 

פסילוציבין נחקר החל מאמצע המאה ה-20 ועד סופה, בתקווה לזהות ולאפיין את השפעות הטיפוליות הפוטנציאליות שלו.

חוקרים בחנו את ההשפעות הפסיכולוגיות של פסילוציבין מכיוונים שונים, שחלקם כוונו לטיפול בהתמכרות.

בעשור האחרון הגיע הרנסנס של פטריית הקסם - 

התעוררות מחודשת של מחקרים המתבססים על שיטות אמפיריות מוקפדות יותר, כמו ניסויים מבוקרים אקראיים וטכניקות הערכה מתקדמות כמו סריקות fMRI ו-PET.

מחקרים אלו שואפים לבסס את ההבנה לגבי הפוטנציאל הטיפולי של פסילוסיבין, במיוחד בטיפול בהתמכרויות. 

מבחינה טיפולית, הרעיון הוא להשתמש בהשפעה המוחית של הגורם הפסיכדלי כדי לגבור על התלות בגורם אחר.

המחקר מעמיק כיום יותר ויותר במכניזם הפעולה של פסילוציבין במוח, במטרה לחדד ולייעל את פיתוח התרופות הפסיכדליות להתמכרויות ולשפר את התוצאות עבור מכורים.

מחקרים מצביעים על הפוטנציאל של פסילוציבין בהפתחה של תדירות החזרה לשימוש ואת התשוקה לחומרים ממכרים.

ניסויים אלה הדגימו כי פסילוציבין יכול להפחית משמעותית את שיעור הימים בהם המטופל נופל לשתייה כבדה ולשפר את שיעור הגמילה בקרב משתמשים.

לדוגמה, חוקרים השתמשו בפסילוציבין כטיפול בהתמכרות חמורה וקיצונית לאלכוהול. הממצאים היו טובים מאוד והראו שיפור משמעותי בקרב המשתתפים.      

פסילוציבין יעיל כטיפול בהתמכרויוית נוספות, לא רק אלכוהול, למשל ניקוטין:

בניסוי שנערך באוניברסיטת ג'ון הופקינס בבלטימור שבמרילנד נמצא כי פסילוציבין סייע למעשנים כבדים להיגמל מעישון טבק. 

אדם פוגש את עצמו 

פסילוסיבין מעורר חוויות פסיכואקטיביות עמוקות ואינטרוספקטיביות.

אלה עשויות לשנות את האופן בו המטופל תופס את השימוש, לחווט מחדש את מערכת היחסים עם החומר הממכר ולעודד שינוי התנהגותי מתמשך.

הגברת נוירופלסטיות

מבחינת השפעות נוירוביולוגיות, ניכר כי לפסילוציבין יש תפקיד חיוני בשיפור גמישות המוח (neuroplasticity). התהליך הנוירלי מתרחש על ידי יצירת קשרים עצביים חדשים ושבירת דפוסים הקשורים להתנהגות ממכרת, מה שמקל פוטנציאלית על הניקיון מהסם. 

הקלה על תסמיני הגמילה

נתונים קליניים מצביעים על כך שטיפול בפסילוציבין עשוי להוביל להפחתת התשוקה ותסמיני הגמילה אצל אנשים המכורים לחומרים שונים, ובכך לתמוך בהמשך ההימנעות מחומרים אלו ולהפחית את הסיכוי למעידה.

שיפור פסיכולוגי

שילוב פסילוציבין עם פסיכותרפיה מפחית חרדה ודיכאון, הפרעות שמתקימות לעיתים קרובות במקביל להפרעת ההתמכרות (התופעה נקראת בפסיכיאטריה תחלואה כפולה).

שיפור המצב הנפשי יכול להיות קריטי להתמודדות עם הבעיות הבסיסיות התורמות להתנהגויות ממכרות.

LSD

LSD הוא כנראה הסם הפסיכדלי המוכר ביותר.

עם זאת, מעטים מודעים לכך ש LSD הוא אחד הסמים הנחקרים ביותר לטיפול בהתמכרויות. 

במחקר רחב היקף שנערך ב-6 בתי חולים בקנדה וכלל 1,000 אלכוהוליסטים, נעשה שימוש ב-LSD לטיפול באלכוהוליזם ממנו סבלו.

במחקר השתתפו מטופלים שהיו ידועים בעמידות שלהם לסוגי טיפול אחרים, בריאותם הייתה לקויה מאוד והם סבלו ממצוקה רבה.

הממצאים הראו כי מרבית המשתתפים שטופלו ב-LSD הצליחו להתרחק מאלכוהול למשך פרק זמן ממושך יחסית. החוקרים דיווחו על הצלחה בשיעור של 70%.

איבוגאין (Ibogaine)

אחד מהסמים הפסיכדליים שנחקרו הינו איבוגאין (Ibogaine) .

זהו סם הזיה עוצמתי שמעורר מגוון של זיכרונות וחוויות אצל האדם שצורך אותו.

ההשפעות של מנה אחת שלו בלבד מתוארות כמופלאות ופורצות דרך.

עם זאת, יש לזכור כי מדובר בסם רעיל ביותר וכי מעט מאוד  ידוע על דרך הפעולה שלו.

יתרה מכך, חלק מהחוקרים סבורים כי רק לאיבוגאין טבעי יש את המאפיינים הדרושים לטיפול בהתמכרויות.

אנשי מקצוע מתחום הבריאות מזהירים מפני השימוש בו היות ואיבוגאין ידוע כסם הגורם להתקפים ולכשלים לבביים.     

מה הלאה?

לאור ממצאי המחקרים השונים, קיימת חשיבות רבה לשקול מחדש את האיסור המוחלט בשימוש בסמים פסיכדליים למטרות רפואיות ומחקריות. 

אחד הכיוונים העתידיים האפשריים הינו פיתוח תרופות סינתטיות בעלות מאפיינים דומים לאלה של הסמים הפסיכדליים עם פחות תופעות לוואי אך עם יכולת ליצור שינויים במוח (שימוש עיקרי שלהם יכול להיות לטיפול בהתמכרות לאופיום).     

מקורות:

Bogenschutz, M. P., Forcehimes, A. A., Pommy, J. A., Wilcox, C. E., Barbosa, P. C. R., & Strassman, R. J. (2015). Psilocybin-assisted treatment for alcohol dependence: A proof-of-concept study. Journal of Psychopharmacology, 29(3), 289-299. https://doi.org/10.1177/0269881114565144

Jacobson, R. (2017, January). Treating addiction with psychedelics. Scientific American Mind, 28(1), 10.

Johnson, M. W., Garcia-Romeu, A., Cosimano, M. P., & Griffiths, R. R. (2014). Pilot study of the 5-HT2AR agonist psilocybin in the treatment of tobacco addiction. Journal of Psychopharmacology, 28(11), 983-992. https://doi.org/10.1177/0269881114548296

Krebs, T. S., & Johansen, P.-Ø. (2012). Lysergic acid diethylamide (LSD) for alcoholism: Meta-analysis of randomized controlled trials. Journal of Psychopharmacology, 26(7), 994-1002. https://doi.org/10.1177/0269881112439253

Zafar R, Siegel M, Harding R, Barba T, Agnorelli C, Suseelan S, Roseman L, Wall M, Nutt DJ, Erritzoe D. Psychedelic therapy in the treatment of addiction: the past, present and future. Front Psychiatry. 2023 Jun 12;14:1183740. doi: 10.3389/fpsyt.2023.1183740. PMID: 37377473; PMCID: PMC10291338.

לחץ רעיל הוא סוג של מתח נפשי מתמשך שמגביל את את יכולת האדם להתמודד, מה שמוביל להשפעות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית כאחד.

לחץ כזה זה שונה מ״לחץ טוב", שניתן לניהול ולמעשה יכול אפילו להועיל לבריאות בכך שהוא עוזר לווסת את מערכת תגובת הלחץ של הגוף.

מתח רעיל, לעומת זאת, נוטה לשחוק את המערכת הפיזיולוגית ולגרום לנזק מתמשך וכרוני, בדומה להשפעות של עישון או קשיים סוציו-אקונומיים.

מערכת תגובת הלחץ בגוף האדם היא כמו מקהלה בלתי נראית של ביצועים בהרמוניה. בדרך כלל, היא מתפקדת בלי שנשים לב ושומר על הכול באיזון.

עם זאת, מתח כרוני עלול לשבש את ההרמוניה - 

כאשר מערכת תגובת הלחץ נמצאת בפעילות מוגברת לאורך זמן היא עלולה לשבש את יכולת הוויסות העצמי של הגוף, מה שמוביל לבעיות בריאותיות שונות כגון מיגרנות, אסטמה, סוכרת והפרעות נפשיות כמו דיכאון.

המצבים הללו הופכים ונהיים שכיחים יותר בחיים המודרניים, יחד עם המצב הביטחוני אצלנו קיימים גם אתגרים גלובליים כמו שינויי אקלים, מגפות ותמורות טכנולוגיות.

נראה שהמערכת לא באמת מתרגלת לעומס:

מצבים אלו עלולים להחמיר עקב חשיפה ממושכת לסטרס גבוה.

זיהוי וניהול מתח רעיל כרוך קודם כל במודעות לקיומו, רכישת ידע, ייעוץ מקצועי, ועיסוק בפעילויות יעילות, הרגלים וטכניקות כמו שינויים באורח החיים, קבוצות תמיכה ותוכניות מובנות שמטרתן הפחתת מתח ושיפור הבריאות.

התערבויות כאלה הראו תוצאות מבטיחות בהאטה ואפילו בהיפוך של מצבים הקשורים ללחץ.

קריאה מומלצת:

Wulsin, L. R. (2024). Toxic stress: How stress is making us ill and what we can do about it. Cambridge University Press.

איך אישיות יכולה להשתנות?

כולנו רוצים לחולל שינוי מסוים באישיות שלנו, אף אחד לא רוצה כנראה לשנות את כולה.

שינוי אישיות בטיפול פסיכולוגי הוא שאלה שעומדת בפני עצמה.

כאן ננסה לבחון אילו תנאים נדרשים כדי לחתור למטרה זו. 

סקירת מחקרים עדכנית הסיקה כי שאישיותנו משפיעה באופן עמוק ומתמשך על חיינו, היא אינה גזירה משמיים וניתנת לעיצוב מחדש, לטובתנו וגם לרעתנו.

רבים נושאים עימם רצון עז להשתנות, לשפר את עצמם ולרפא פצעים עבר שצלקותיהם חרוטות באישיותם. מחקר זה מעניק תקווה ומצביע על כך ששינוי אישיותי הוא אפשרי, תוך הבנה מעמיקה של התנאים והתהליכים הנדרשים להצלחת התהליך.

המחקר מזהה מספר תנאים קריטיים המשפיעים על היכולת שלנו להתחיל ולהשלים תהליך של שינוי אישיותי:

• תנאים מוקדמים: אלה כוללים מודעות עצמית גבוהה, נכונות להתמודדות עם קשיים ומוטיבציה פנימית חזקה .

• טריגרים: אירועים משמעותיים בחיינו, כמו משבר או הצלחה, יכולים לעורר רצון לשינוי.

• חיזוקים: תמיכה חברתית, סביבה תומכת ומקורות ידע וכלים יעילים תורמים להצלחת תהליך השינוי.

• אינטגרטורים: שילוב ההבנות והחוויות החדשות לתוך האישיות באופן יציב ומתמשך.

המחקר הנוכחי מניח שאישיותנו משפיעה הן על קשרנו עם העולם והן על קשרנו עם עצמנו. הוא מצביע על נכונותנו להשתנות על מנת להשיג מטרות אישיות, כמו הפחתת חרדה, הגברת הצלחה או חיפוש אחר אושר. אישיותנו, אף על פי שיכולה להיות יציבה לאורך זמן, ניתנת לשינוי ולכוונון לאורך הדרך. ממצאי המחקר, המתמקדים באוכלוסייה מבוגרת, מצביעים על כך ששינויים קטנים באישיות אפשריים, בניגוד לתפיסה הרווחת בדבר קשיי השינוי בגילאים מאוחרים.

עצה חשובה שנוכל לתת היא לא לבצע את השינוי לבד. ההחלטה לשנות את האישיות שלך היא אמיצה וחשובה, אך היא עשויה להיות קשה יותר לביצוע לבד. אנשים שסביבך, שמכירים אותך היטב, יכולים להציע תובנות יקרות לגבי ההתנהגות הנוכחית שלך ולתמוך בך לאורך תהליך השינוי.

ארבעה מנגנונים שיעזרו לך להתחיל:

1. תמיכה חברתית: שתף את משפחתך וחבריך בכוונתך להשתנות. הם יכולים לעודד אותך, להקשיב לך ולעזור לך להתמודד עם קשיים.

2. מודעות עצמית: שים לב למחשבות, רגשות והתנהגויות שתרצה לשנות. ככל שתדע יותר על עצמך, כך יהיה קל יותר לכוון את השינוי.

3. הגדרת מטרות: קבע מטרות ריאליות וניתנות להשגה. התמקד בהתנהגויות ספציפיות שתרצה לשנות ותכנן תוכנית פעולה להשגתן.

4. תרגול: תרגול התנהגויות חדשות הוא המפתח לשינוי יציב. נסה דרכים חדשות להתנהג במצבים שונים ותהיה סבלני עם עצמך.

שינוי אישי הוא תהליך מתמשך, אך עם תמיכה, מודעות, מטרות ברורות ותרגול, תוכל להגיע לתוצאות משמעותיות. שקול לפנות לעזרה מקצועית. פסיכולוג או יועץ יכולים להנחות אותך לאורך תהליך השינוי ולספק לך כלים להתמודדות עם אתגרים.

טוב מה עושים?

שינוי היבטים מסוימים באישיות אפשרי בהחלט, עם עבודה קשה, התמדה וגישה חיובית, תוכלו להגיע לגרסה הטובה ביותר של עצמכם.

תחילה, ננסה להתחיל להתמודד עם החרדה שמגיעה סביב נקיטה בדרכים והתנהגויות חדשות.

דרך יעילה להתמודדות היא "לזייף את זה עד שתצליח".

משמעות הדבר היא שזה בסדר אם ההתנהגות החדשה לא תרגיש טבעית בהתחלה.

עצם ההתמדה תאפשר לך לתרגל את האישיות החדשה, לחוות חיזוקים חיוביים ולהתקדם לקראת אינטגרציה טבעית יותר.

זכרו כי ביקורת עצמית לא עוזרת, תהליך זה דומה לתרגול מיינדפולנס.

במיינדפולנס, אנו לומדים להתבונן במחשבות וברגשות שלנו מבלי להיגרר אחריהן.

גישה זו רלוונטית גם לשינוי אישיות. ככל שאנו מתמקדים יותר ביעד שלנו, במקום לבקר את עצמנו על כשלונות, כך גדל הסיכוי להצלחה.

נסו למשל לדמיין תינוק שלומד ללכת ונופל שוב ושוב, אך אינו מפסיק לנסות. הוא פשוט קם ומנסה שוב.

גישה זו חשובה גם בתהליך שינוי אישיות. התייחסו לכישלונות כנורמליים וקחו אותם כהזדמנות ללמוד ולצמוח.

שינוי כזה חייב לבוא מתוך רצון פנימי, מתוך תחושת צורך אישית ולא כתוצאה מלחץ חיצוני. ניסיון לאמץ אישיות שאינה תואמת את הטבע הפנימי שלנו, כנראה יכשל בטווח הארוך.

מחקר מצא כי מוטיבציה אוטונומית קשורה באופן חיובי לשינוי התנהגותי מתמשך.

משמעות הדבר היא שאנשים שמתחילים שינוי מתוך רצון פנימי, סביר יותר שיצליחו להתמיד לאורך זמן ולשמר את השינוי.

מדוע מוטיבציה פנימית חשובה?

ראשית, היא חזקה יותר, רצון פנימי עמוק הוא כוח חזק שמניע אותנו לפעולה לאורך זמן, גם כשאנו נתקלים בקשיים.

היא גורמת לנו להיות סבלניים, שינוי אישיות הוא תהליך הדרגתי, ומוטיבציה פנימית עוזרת לנו להתמודד עם רגעי תסכול ואי הצלחה.

היא גורמת לנו להיות אותנטיים כשאנחנו משנים את עצמנו מתוך רצון פנימי, אנחנו לא מנסים להיות מישהו אחר, אלא מפתחים את הגרסה הטובה ביותר של עצמנו.

איך לחזק את המוטיבציה להשתנות?

• הקדישו זמן להבין מה חשוב לכם, מה הערכים שלכם ומה גורם לכם סיפוק.

• הגדירו מטרות אישיות:  בחרו מטרות שנובעות מתוך רצון פנימי ולא מתוך לחץ חיצוני.

• התמקדות בהתקדמות: שימו לב להישגים שלכם, קטנים ככל שיהיו, וחגגו את ההצלחות שלכם.

• התגברו על מחשבות שליליות: אל תתנו למחשבות כמו "אני לא יכול" או "זה לא בשבילי" לעצור אתכם.
  
  

החיים מלאים בהפתעות, ולעתים קרובות אנו חווים שינויים חיוביים באופן בלתי צפוי. אירועים משמעותיים, כמו חוויה מעוררת השראה, לידת ילד או התגברות על קושי, יכולים להוביל לשינוי פתאומי בפרספקטיבה ובתפיסת העצמי שלנו שגם יכולים להביא לשינוי אישיות. עם זאת, שינויים אלה עלולים להתפוגג עם הזמן אם לא נעשה מאמץ לשמרם. ישנן שתי גישות יעילות להטמעת שינויים חיוביים באופן קבוע:

הראשון הוא התבוננות פנימית,  לאחר חוויה משמעותית, חשוב להקדיש זמן להבין מה גרם לשינוי החיובי. אילו גורמים השפיעו על תפיסתכם ועל התנהגותכם. 

השלב השני הוא שילוב השינוי בזהות העצמית, לאחר זיהוי הגורמים, יש לשלב את התובנות החדשות בזהות העצמית שלכם. ראו את עצמכם דרך ה"עדשות" החדשות ותנו להן להנחות אתכם בבחירות ובפעולות שלכם. דבר חשוב נוסף הוא לייצר לעצמכם סביבה תומכת, כלומר הגידו לעצמכם מחזקים, מצאו דרכים לחזק את השינוי החיובי באופן עקבי. זה יכול לכלול פעילויות ספציפיות, תמיכה חברתית או יצירת סביבה פיזית שתומכת בהתנהגויות החדשות. שתפו את משפחתכם וחבריכם בחוויה שעברתם ובשינוי שחוויתם. בקשו מהם לתמוך בכם ולחזק אתכם לאורך הדרך.

טיפים נוספים שיעזרו לכם עם השינוי:

• התמקדות בהרגלים: שינויים קטנים בהרגלים היומיומיים יכולים להוביל לשינוי משמעותי לאורך זמן.

• התמדה: שינוי אמיתי דורש זמן וסבלנות. אל תתייאשו אם אתם נתקלים בקשיים לאורך הדרך.

• פנייה לעזרה מקצועית: פסיכולוג או פסיכותרפיסט יכולים לסייע לכם להבין את הגורמים לשינוי, לגבש תוכנית פעולה ולהתמודד עם קשיים.

• שינויים ספונטניים חיוביים הם הזדמנות נהדרת לצמוח ולהתפתח. באמצעות הבנת הגורמים לשינוי ויצירת סביבה תומכת, ניתן להפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהחיים ולשפר את איכות חייכם באופן משמעותי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

28 במרץ 2024

מקורות:

Berman, R. (2024, March 24). How can personalities change? Review finds 4 key mechanisms. Medical News Today. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/how-can-personalities-change-review-finds-4-key-mechanisms

Jackson, J.J., & Wright, A.J. (2024). The process and mechanisms of personality change. Nature Reviews Psychology. https://doi.org/10.1038/s44159-024-00295-z

איך פעילות גופנית משפיעה על דיכאון? 

אימון גופני הוא דרך מוכחת וטבעית לטפל בדיכאון -הוא מביא לשיפור מצב הרוח ולשיפור במצב הרוח. 

המאמר שכתבנו כאן סוקר מקבץ ממצאים מחקריים מעניינים לגבי השפעת אימון גופני על דיכאון. 

ככלל, ממצאים חוזרים ונשנים, בעשרות מחקרים, מלמדים אותנו עד כמה פעילות גופנית חסרה לנו במאה ה-21, מה שמתבטא בין היתר בשיעור הגבוה של דיכאון קליני באוכלוסיה המערבית. 

יותר אימון, יותר שיפור במצב רוח

ככל שמבצעים יותר פעילות גופנית אירובית מודרכת, כך פוחת הסיכוי ללקות בדיכאון קליני, כך על פי סקירת ספרות ומטא אנליזה שלקחה בחשבון מדגמים נרחבים, כולל עם נבדקים שאינם סובלים מדיכאון. המחקרים בסקירה בדקו רמת פעילות גופנית באמצעות שאלוני דיווח עצמי, מחקרי אורך ועוד.

חיזוק נוסף מגיע דרך מחקר שמלמד כי הפסקה של פעילות גופנית קשורה בעליה של תסמינים דיכאוניים. 

לפי מחקר זה, רמה מספקת של פעילות גופנית היא לפחות 150 דקות בשבוע. 

אימונים גופניים ושיפור איכות השינה

עוד יתרון לא מבוטל של פעילות גופנית תדירה הוא שיפור איכות השינה, ומכיוון שדיכאון קשור באופן הדוק להפרעות שינה, שיפור איכותה קשור גם לשיפור בסימפטומים של הדכאון.

למשל, פעילות גופנית סדירה קשורה לשיפור איכות החיים ואיכות השינה. הגברה בהרגלים של התעמלות יומית קשורה לשיפור באיכות החיים, אשר בתורה משפרת את איכות השינה, מה המצביע על כך שאיכות השינה מושפעת בעקיפין מפעילות גופנית סדירה. ההקשר החיובי בין פעילות גופנית מוגברת לשיפור איכות השינה תוקף בכמה הקשרים, למשל בקרב סטודנטים (Song & Ren, 2023).

מעניין שחרדה ודיכאון מתווכים את הקשר בין פעילות גופנית לאיכות השינה, מה שמדגיש את החשיבות של התחשבות בגורמים פסיכולוגיים ביחסי הגומלין בין פעילות גופנית לשינה (Su et al., 2021).

לבסוף, לא צריך להגזים:

נמצא כי פעילות גופנית בעצימות בינונית ונמוכה משפרת משמעותית את איכות השינה, בעוד שלפעילות גופנית בעצימות גבוהה אין השפעה ברורה על איכות השינה, מה שמעיד על חשיבות עצימות הפעילות הגופנית בניהול איכות השינה (Zhao, Lu, & Yi, 2023).

אימונים גופניים לשיפור הערכה עצמית

נראה כי אנשים עם דיכאון נוטים לעתים קרובות להתרחק מפעילויות שעשויות לתרום לתחושה של אושר וסיפוק. 

פעילות גופנית, גם אם היא מתונה ולא מתישה, מביאה להשפעות פסיכולוגיות וחברתיות ניכרות, משום שהעיסוק בפעילות זו נחשב מאוד חיובי- הן בעיני עצמנו והן בעיני הסביבה.

בסופו של דבר, אימוץ הרגל ספורטיבי מעלה את ההערכה העצמית ואת הדימוי העצמי ועומד בניגוד להוויה הבסיסית של דיכאון - זו שמביאה עמה דימוי עצמי שלילי ותחושת חוסר אונים.

איך אימון גופני מפחית דיכאון?

אימונים, ביוכימיה ודיכאון 

פעילות גופנית קבועה, אפילו ברמה מינימלית של חצי שעת הליכה ביום מספיקה כדי להשפיע לטובה על הגוף והמוח. אחת המערכות העיקריות שמושפעות מכך היא המערכת ההורמונלית: 

בשעה אחת של פעילות גופנית מופרשים המון הורמונים ונוירוטרנסמיטורים, בעיקר אנדרופין וסרוטונין, הנקשרים לרצפטורים במערכת העצבים המרכזית ומסבים לנו תחושות רוגע והפחתת כאב.

אנדורפינים, חומר ששייך למשפחת האופיאטים, משככי הכאבים הטבעיים של גופנו, הם אלה שתורמים הכי הרבה לתחושת האופוריה, זו שרבים מהעוסקים בפעילות גופנית שוטפת מוקירים ומכירים היטב. 

מחקרים אחרים מעידים על יתרונותיהן של הליכה וריצה, ושל טיפוס קירות (בולדרינג), כפעילויות גופניות מפחיתות דיכאון. 

אימון אנאירובי, אירובי ודיכאון

מהי עוצמת התרגיל האנאירובי הנדרשת על מנת להפחית דיכאון?

דחיסת משקולות מוגזמת באינטנסיביות גבוהה מדי יכולה הרי לדכא... 

ובכן, העוצמה האופטימלית של אימון אנאירובי לשיפור מצב רוח היא בעוצמה מתונה, כך לפי מחקר - עוצמה נמוכה משעממת מדי, ועוצמה גבוהה קשה מדי.  

הנתונים לגבי יעילות של אימון אנאירובי בהפחתת דיכאון הרבה יותר מבוססים בהשוואה לאימון אירובי. 

יתכן שזה קשור לתוצאות, המהירות יחסית, שחווה המתאמן כתגמול שמעודד ומחזק מוטיבציה להמשיך. 

בנוסף, החוקרים מציינים כי לא קיימים מספיק נתונים על הפחתת דיכאון באמצעות פעילויות גופניות קשובות, כמו יוגה או טאי-צ'י. 

אבל מי שמתאמן יודע שהן עובדות יופי... 

כמה זמן צריך להתאמן ביום כדי להפחית דיכאון?

אותו מחקר מהפסקה הקודמת, העלה כי 10 דקות של אימון גופני הן פרק זמן מספק כדי להגיע לשיפור במצב הרוח.

המחקר ניתח מחקרים רבים על אימון גופני ודיכאון ומצא באחד מהם שנדרשת דווקא חצי שעה לפחות כדי לחוש יותר מרץ ואנרגיה, אבל יתר המחקרים צנועים יותר והסתפקו בשליש מהזמן הזה. 

ושימו לב לזה:  אימון ממושך יותר נ-30 דקות לא מוביל לשיפור נוסף במצב הרוח.

ניואנס מגדרי

מחקר מ-2024 בחן את הקשר המורכב בין פעילות גופנית לסיכון לדיכאון אצל נשים וגברים נשואים.

נראה שהדינמיקה הזו מתרחשת אחרת בהתבסס על מגדר, ובסופו של דבר משפיעה על ההרמוניה המשפחתית ועל רווחת הפרט.

המחקר, שנערך עם אוכלוסיה סינית, חשף כי עיסוק בפעילות גופנית קשור באופן משמעותי בסיכון נמוך יותר לדיכאון, במיוחד בקרב נשים.

ההשפעה של פעילות גופנית על הפחתת דיכאון אצל גברים נשואים חיובית, אבל ללא מובהקות סטטיסטית.  

המחקר מדגיש עוד כיצד פעילות גופנית משפיעה גם על היבטים שונים של שביעות רצון מנישואין, שביעות רצון מהחיים ותפיסת הרווחה הכללית.

לשלושת הגורמים הללו יש תפקיד מכריע בתיווך הסיכון לדיכאון בקרב אנשים נשואים.

עבור נשים, פעילות גופנית מוגברת לא רק מפחיתה את הסיכון לדיכאון אלא קשורה גם בשביעות רצון גבוהה יותר ממערכת היחסים הזוגית.

מצד שני, המחקר מצביע על כך שאיכות הבריאות הנפשית אצל גברים במערכות יחסים זוגיות קשורה יותר לאיכות היחסים הבין אישיים ולא לרמות הפעילות הגופנית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

27 במרץ 2024

מקורות:

Chan, J. S. Y., Liu, G., Liang, D., Deng, K., Wu, J., & Yan, J. H. (2019). Special issue – Therapeutic benefits of physical activity for mood: A systematic review on the effects of exercise intensity, duration, and modality. The Journal of Psychology, 153(1), 102-125. https://doi.org/10.1080/00223980.2018.1470487

Morres, I. D., Hatzigeorgiadis, A., Stathi, A., et al. (2019). Aerobic exercise for adult patients with major depressive disorder in mental health services: A systematic review and meta-analysis. Depression and Anxiety, 36, 39-53. https://doi.org/10.1002/da.22842

Morgan, J. A., Olagunju, A. T., Corrigan, F., & Baune, B. T. (2018). Does ceasing exercise induce depressive symptoms? A systematic review of experimental trials including immunological and neurogenic markers. Journal of Affective Disorders, 234, 180-192. https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.02.058

Ni, R.J., & Yu, Y. (2024). Relationship between physical activity and risk of depression in a married group. BMC Public Health, 24, 829. https://doi.org/10.1186/s12889-024-18339-7

Su, Y., Wang, S. B., Zheng, H., Tan, W. Y., Li, X., Huang, Z. H., Hou, C. L., & Jia, F. J. (2021). The role of anxiety and depression in the relationship between physical activity and sleep quality: A serial multiple mediation model. Journal of affective disorders, 290, 219–226. https://doi.org/10.1016/j.jad.2021.04.047

Xu, C. Y., Zhu, K. T., Ruan, X. Y., Zhu, X. Y., Zhang, Y. S., Tong, W. X., & Li, B. (2023). Effect of physical exercise on sleep quality in college students: Mediating role of smartphone use. PloS one, 18(11), e0288226. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0288226

Zhao, H., Lu, C., & Yi, C. (2023). Physical Activity and Sleep Quality Association in Different Populations: A Meta-Analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(3), 1864. https://doi.org/10.3390/ijerph20031864

טריאנגולציה נרקיסיסטית

טריאנגולציה היא טקטיקה מניפולטיבית נפוצה בקרב אנשים עם נטיות נרקיסיסטיות.

היא מתבטאת בניסיון לשלוט בתקשורת בין שני אנשים אחרים או קבוצות באמצעות  טקטיקה של ״הפרד ומשול״ בה אדם שלישי משמש "שחקן" במאבק כוחות פסיכולוגי.

הרעיון הוא שאדם אחד (א) לא מתקשר ישירות עם אדם אחר (ב), אלא משתמש באדם שלישי (ג) כדי להעביר מסרים ל- ב'.

התגמולים של הנרקיסיסט משימוש בטריאנגולציה 

• חיזוק תחושת החשיבות העצמית: שליטה בתקשורת מאפשרת לנרקיסיסט לחוש בעל כוח ועליונות, תוך שהוא מונע מהצדדים האחרים קשר ישיר ביניהם.

• הבטחת אספקה נרקיסיסטית: הנרקיסיסט זקוק לתשומת לב, הערצה והאדרה. טריאנגולציה מאפשרת לו לקבל את כל אלה מהצדדים האחרים, תוך שהוא מונע מהם קשר ישיר ביניהם.

• בידוד הקורבן: שליטה בתקשורת מאפשרת לנרקיסיסט לבודד את הנפגע, להחליש את קשריו החברתיים ולחזק את התלות בפוגע.

• הטיית אשמה: הנרקיסיסט יכול להשתמש בטריאנגולציה כדי להסיט את האשמה ממעשיו שלו ולהפנות אותה לעבר צד ג׳ או לעבר הקורבן.

טריאנגולציה פרוורטית

טריאנגולציה פרוורטית היא מערכת יחסים מורכבת בין שלושה אנשים, בה שני אנשים (A ו-B) יוצרים קואליציה נגד אדם שלישי (C).

מערכת יחסים זו נוצרת לרוב במטרה להימנע מקונפליקט ישיר בין A ו-B, או כדי להשיג שליטה על C.

מאפיינים של טריאנגולציה פרוורטית

• קואליציה סמויה: A ו-B יוצרים קשר סודי נגד C. C לא מודע לקואליציה זו, או לא מודע למלוא היקפה.

• הדרה: C מוצא את עצמו מודר, מבודד, או מותקף על ידי A ו-B.

• חוסר איזון כוח: A ו-B נוטים להיות בעלי כוח רב יותר מ-C.

• העברת אשמה: A ו-B עשויים להאשים את C בבעיותיהם.

• מניפולציות: A ו-B עשויים להשתמש במניפולציות רגשיות וטקטיקות שליטה כדי להשיג את מטרותיהם.

דפוסים של טריאנגולציה פרוורטית יכולים לכלול:

• הורה-ילד: הורה אחד יוצר קואליציה עם ילדו נגד ההורה השני. לדוגמה, אם עשויה להאשים את אביו בכך שהוא לא אוהב את ילדיו, וליצור קשר מיוחד עם ילדיה תוך הדרת האב.

• זוג-חבר: בן זוג אחד יוצר קואליציה עם חבר נגד בן זוגו השני. לדוגמה, גבר עשוי להתלונן בפני חברו על אשתו, וליצור איתו קשר קרוב תוך הדרת אשתו.

• עובד-מעסיק: עובד אחד יוצר קואליציה עם עמיתו לעבודה נגד המעסיק. לדוגמה, עובד עשוי להתלונן בפני עמיתו על המעסיק, וליצור איתו קשר קרוב תוך הדרת המעסיק.

עיוותים קוגניטיביים מתבטאים כמחשבות לא רציונליות שבכוחן להשפיע על איך אתה מרגיש. 

לכל אחד יש כמה עיוותים קוגניטיביים - למעשה הם חלק נורמלי מלהיות בן אדם. יחד עם זאת, כאשר עיוותים קוגניטיביים מקצינים ומרחיקים לכת, הם עלולים להזיק.

סוג שכיח למדי של עיוות קוגניטיבי נקרא קטסטרופיזציה, מצב תודעתי בו חשיבותה של בעיה מקבלת עוצמה מופרזת, או שהתוצאה האפשרית הגרועה ביותר היא בעלת ההיתכנות הגבוהה ביותר.

אחת הדרכים לטפל בחשיבה קטסטרופלית באמצעות שיטת CBT היא למידה להטיל ספק במחשבות באמצעות טכניקה הנקראת ארגון מחדש קוגניטיבי.  

היא מאפשרת לתקן עיוותי חשיבה:

• איך ייראו החיים מול התממשות התסריט הנורא מכל? 

• מה קורה יום לאחר האירוע? 

• מה קורה אחרי שבוע וחודש?

חשיפה בדימיון 

שימוש טיפולי בחשיפה נפוץ בעבודה קלינית עם חרדות ופחדים.

אלא שלמטופלים ומטפלים קשה עם תרגיל של חשיפה בדמיון, שנקרא גם Decatastrophizing - 

קשה להסתכל לפחד בעיניים, כי רמת החרדה מרקיעה שחקים.

נוסיף לכך שלא מוצע סוף טוב או פתרון חיובי לאירוע המדומיין. 

היתרון הוא שההתמודדות הדמיונית עם התסריט מנגישה את היכולת לעמוד מול האיום ולחזק תחושת שליטה. 

במקום שהחרדה מאסון תסתובב בחלל ללא יכולת לתאר ולשיים, דקטסטרופיזציה מאפשרת תיחום ותיקוף שמגביל את האירוע הקשה והשלכותיו, על אף הכניסה הדמיונית את תוך התופת. 

חשוב לבנות את הסיפור בליווי המטפל, עם שאלות ישירות ומדויקות:

• ממה אתה מודאג?

• מה הסיכוי שהדאגה שלך תתגשם? 

• תן דוגמאות לחוויות עבר, או ראיות אחרות, שתומכות בתשובתך.

• אם הדאגה שלך אכן תתגשם, מה הגרוע ביותר שיכול לקרות?

• אם הדאגה שלך אכן תתגשם, מה הכי סביר שיקרה?

לרוב הסיפור מתואר תחילה בכתיבה, תוך כדי הסשן הטיפולי, בניסוח של המטופל עצמו. המטפל מתבל עם היבטים נוספים שנועדו להעשיר את התוכן, למשל לשאול את המטופל לגבי רגשות שהוא חווה בזמן אמת.

במקרים מסוימים המטפל או המטופל מקליטים את תיאור האירוע כדי שהמטופל יתרגל את העימות הפנימי בין המפגשים.

הרציונל הוא שאם מתרגלים את התסריט הקשה מכל שוב ושוב, החרדה מתפיידת מתוכו בהדרגה.

חשוב מאוד שהסשנים של החשיפה הדמיונית לקשה מכל יחזרו על עצמם כדי להפחית חרדה, אחרת זו עלולה להיות ברכה לבטלה. 

בעבודה של עדנה פואה עם חשיפה בטיפול ב-OCD, היא מתארת כיצד לבנות עם המטופל את התסריט הכי קשה שיש.

יש דוגמאות נוספות, ובהן תרגיל הטלוויזיה:

תרגיל הטלוויזיה

אחת הדרכים שממחישה דקטסטרופיזציה היא תרגיל הטלוויזיה:

המטפל מבקש מהמטופל לדמיין שהוא יושב על ספה, מול הטלוויזיה והמטפל עובד איתו על הרפיה גופנית, דרך נשימות, הרפיה ועבודה גופנית.

השלט שנמצא בידי המטופל מסמל את יכולת השליטה, והמטפל מבקש ממנו לפתוח את הערוץ הראשון מתוך השלושה ולהיכנס לאירוע בו המטופל הוא הגיבור הראשי -

ערוץ האימה

תסריט קטסטרופלי על ההתרחשות המאיימת ביותר על המטופל. עובדים על תיאור פנימי של מה קורה בדמיון, מה יקרה לך וליקרים לך.

ערוץ החיים הטובים

תסריט אידיאלי של התרחשות הפוכה, חיובית לחלוטין. עובדים על החשיבה החיובית הזו, שלמטופלים חרדים בד״כ קשה להתחבר אליה.

ערוץ מותאם אישית

תכנית שהמטופל אוהב לצפות בה, בלי קשר עם התימה מעוררת החרדה. הרעיון הוא שניתן להתמקד בדברים שלא קשורים רק במה שמאיים עלי.

המטפל מנווט ומדריך את תודעת המטופל בתנועה בין שלושת הערוצים, בכמה סבבים.

בסיום התרגיל, המטפל מבקש מהמטופל מתבקש לכבות את הטלוויזיה ולהתעורר מהרגיעה הגופנית.

מוח שכל כך רגיל לגירוי המתמיד של ריבוי משימות אלקטרוניות שאנחנו לא מתאימים לחיים במצב לא מקוון, שבו דברים צצים בקצב הרבה יותר איטי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מהו טיפול בשולחן חול?

טיפול בשולחן חול הינו שיטה טיפולית, חלק מטיפול בהבעה ויצירה, שכשמה כן היא - הכלי הטיפולי העיקרי עליו מתבסס הוא שולחן מלא בחול. 

המשחק והיצירה בשולחן החול מאפשרת למטופל להעלות תכנים נפשיים שאינם מודעים, במטרה להגיע להקלה במכאובי עולמו הפנימי.

הוגת הטיפול באמצעות שולחן חול הינה הפסיכיאטרית הבריטית מרגרט לוונפלד, שקראה לשיטת הטיפול שלה ״טכניקת העולם״. 

שיטת הטיפול התמקדה בילדים, תוך התבוננות בהם וזיהוי שולחן החול כמרחב בו הילדים מביעים את עצמם.

אחריה, ובהתבסס עליה ועל עקרונות הפסיכואנליזה לפי קרל גוסטב יונג (אחד ההוגים החשובים בפסיכואנליזה), הרחיבה את השיטה דורה קאלף, פסיכואנליטיקאית שוויצרית, ולשיטת הטיפול שפיתחה קראה "sandplay".   

שולחן החול מעוצב כך שחלקו הפנימי מלא בחול עד חצי גובהו. הוא יכול להיות יבש או לח, לפי בחירת הילד המטופל.

ההנחה הקלינית היא שההתעסקות בחומר טבעי כמו חול תעורר חקירה, ניסוי וטעייה שבתורה תעלה תכנים אסוציאטיביים חופשיים ותהליכים מעולמו הפנימי.

לצד השולחן, ברוח הטיפול הרגשי באמנות,  מוצעים למטופל שלל אובייקטים מגוונים, חומרי יצירה, דמויות ועוד, שיכולים לשמש לו ליצירת עולם דמיוני, סיפור או משחק.

הרעיון המנחה את הטיפול הוא שהאופן בו בוחר הילד ליצור, לשחק ולהתעסק בחול ובחפצים הנלווים לשולחן, מעידים על עולמו הפנימי, הרגשי, ומאפשרים צוהר לתכנים לא מודעים, לזיכרונות ולרגשות עוצמתיים לעלות למודעות.

בסיום תהליך היצירה והמשחק בחול, לעיתים ניתן לשוחח ולנסות לתת פרשנות סימבולית לאופן המשחק וליצירה הסופית ולעיתים להגיע למסקנות משותפות ומוסכמות בין המטפל למטופל.

איך עובדת פגישה טיפולית עם ארגז חול?

התהליך הטיפולי מקבל מעין סדר מעגלי בכל פגישה טיפולית.

הוא מתחיל ככאוס, ריקנות אותה יכול המטופל למלא כאוות נפשו. המפגש ממשיך כמיון ראשוני וקבלת החלטות לגבי אופן השימוש במרחב ובאובייקטים שממלאים אותו, ולבסוף, שוב אי סדר.

הרציונל הוא שהאופן בו מטופל בוחר לסדר את השולחן מביע את ההתמודדות בה הוא מתמקד, וכן ארגונה בשולחן החול ולאחר מכן סגירתה - מאפשרים איזון ורגיעה בקושי הספציפי שמעובד בטיפול.

התנהלות הטיפול משתנה בין מטפלים שונים ושיטות טיפולשונות, כך שבזמן שהמטופל משחק ויוצר בחול, המטפל יכול לבחור שלא להתערב ורק לצפות מהצד, או לחילופין להתערב, לשאול, לברר, להבהיר ולהביע דעה.

חשוב לציין כי בסוף המפגש הטיפולי, המטפל אינו הורס את יצירת המטופל מול עיניו (רק לאחר הטיפול יחזיר את השולחן למצבו הקודם).

למי מתאים טיפול בשולחן חול?

הטיפול בארגז חול יעיל לכל מטופל בכל גיל, אך הוא מתאים במיוחד למטופלים שמתקשים לבטא עצמם מילולית.

שיטה טיפולית זו אפשרית אפילו לפעוטות בני שנתיים, שהם כמעט חסרי יכולת להבעה מילולית, במיוחד כאשר מדובר בהבעה רגשית ובתכנים מורכבים ומופשטים.

גם ילדים ובני נוער עשויים להתחבר בטבעיות: 

מחקר שבדק את ההשפעה של טיפול בארגז חול על התנהגות של נערים ונערות בסיכון מצא כי טיפול קבוצתי במשחק חול במשך 8 שבועות עזר למתבגרים/ות עם בעיות התנהגות כמו אלימות, חרדה ודיכאון לשפר את הדימוי העצמי, להפחית תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ולמתן התפרצויות זעם (Lee et al, 2023). 

מחקר אחר העלה ממצאים מעודדים לגבי יעילות של התערבות במשחק בחול עבור בני נוער המתמודדים עם התמכרות לאינטרנט (Jiang et al, 2024).

מטבע הדברים, יתכן שמבוגרים יירתעו מעט מן השיטה, שמעוררת אסוציאציה טבעית של משחק ילדים בגן, אך מעניין לדעת כי אופי הטיפול הזה מוכר כמיטיב עם הסובלים מפוסט טראומה ומחרדות.

טיפול באמצעות שולחן חול בקרב מבוגרים מלווה לעיתים קרובות בשיטות טיפוליות נוספות, לרוב בפסיכותרפיה שיחתית קונבנציונלית יותר.

לבסוף, מרבית המטפלים מצלמים או מתעדים באמצעות ציור וכתיבה את יצירת המטופל בשולחן החול בכל מפגש טיפולי, כך שהן המטפל והן המטופל זוכים לתעד ולהיזכר בתהליך הטיפולי ובאופן בו התעצב והתפתח.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

17 במרץ 2024

מקורות:

Jiang, Y. S., Liu, T. H., Qin, D., Wang, Z. P., He, X. Y., & Chen, Y. N. (2024). Effects of non-pharmacological interventions on youth with internet addiction: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Frontiers in psychiatry, 14, 1327200. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1327200

Lee, S., Kwak, H. J., Ahn, U. K., Kim, K. M., & Lim, M. H. (2023). Effect of group sand play therapy on psychopathologies of adolescents with delinquent behaviors. Medicine, 102(40), e35445. https://doi.org/10.1097/MD.0000000000035445

Morin, A. (2024, February 11). How Sand Tray Therapy Works: Playing in the sand is not just for kids. Verywell Mind. Retrieved from https://www.verywellmind.com/what-is-sand-tray-therapy-4589493

מהי פרוסופגנוזיה? 

פרוסופגנוזיה, או "עיוורון פנים", היא מצב נוירולוגי המאופיין בחוסר יכולת לזהות פרצופים.

האתגר של המתמודדים.ות עם פרוסופגנוזיה אינו בעיבוד החזותי הבסיסי של פנים, שכן הם יכולים לראות ולעתים קרובות לתאר תווי פנים.

עם זאת, יכולת המוח לשלב תכונות אלו למבנה שלם שניתן לזיהוי לקויה. 

בשנים האחרונות, נערכו מספר מחקרים שסיפקו מידע חדש על הגורמים לפרוסופגנוזיה ועל האופן שבו היא פוגעת ביכולת לזהות פנים.

מטבע הדברים, מחסום נוירולוגי זה מקשה למדי על החיים החברתיים והמקצועיים, לכן פענוח האטיולוגיה של ההפרעה עשוי לתרום לפיתוח טיפולים חדשים.

נסקור כאן שני מחקרים: 

הראשון מצא שפרוסופגנוזיה נרכשת יכולה להיות קשורה לפגיעה באזורים מוחיים מסוימים.

השני העלה שהסיבה לפרוסופגנוזיה מולדת עשויה להיות הבדלים בתבנית הקישוריות בין אזורים מוחיים.

מה גורם לפרוסופגנוזיה?

המחקר הראשון פורסם בכתב העת Nature, מצא שהפרוסופגנוזיה נרכשת יכולה להיות קשורה לפגיעה באזורים מוחיים מסוימים.

המחקר מצא שאנשים עם פרוסופגנוזיה נרכשת, לעומת אנשים בריאים, הראו ירידה בפעילות הקורטקס הטמפורלי הקדמי והקורטקס הפאראיזואלי.

הממצאים של המחקר הזה מצביעים על כך שהפרוסופגנוזיה נרכשת עלולה להיגרם מנזק לאזורים מוחיים ספציפיים, שחשובים לזיהוי פנים.

במחקר שני, שפורסם בכתב העת eLIFE, מצא שהסיבה לפרוסופגנוזיה מולדת עשויה להיות הבדלים בתבנית הקישוריות בין אזורים מוחיים.

המחקר מצא שכדי לזהות פנים בצורה תקינה, יש צורך בפעילות מתואמת של כמה אזורים מוחיים.

אחד האזורים החשובים ביותר הוא הקורטקס הטמפורלי הקדמי, הממוקם בחלק האחורי של המוח ואחראי בעיבוד המאפיינים החזותיים של הפנים, כמו צורת העיניים, האף והפה.

אבל המחקר מצא שהקורטקס הטמפורלי הקדמי אינו מספיק לזיהוי פנים בצורה תקינה.

יש צורך גם בקשרים בין הקורטקס הטמפורלי הקדמי לאזורים מוחיים אחרים, כגון הקורטקס הפאראיזואלי, הממוקם בחלק הקדמי של המוח ואחראי על עיבוד מאפיינים מופשטים יותר של הפנים, כמו הבעות רגשיות וזיכרונות הקשורים בפנים.

בקרב אנשים עם פרוסופגנוזיה מולדת, התבנית הזו של קשרים בין אזורים מוחיים חסרה או פגומה וכתוצאה מכך, המוח מתקשה לזהות פנים בצורה תקינה.

עדכון אחרון:

1 בפברואר 2024

מקורות:

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. (2017, אוקטובר 24). מחקר חדש: פרוסופגנוזיה מולדת יכולה להיגרם מהבדלים בתבנית הקישוריות בין אזורים מוחיים. המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח. https://in.bgu.ac.il/bcs/pages/news/galia_lab_cp.aspx

Josephs, K. A., & Josephs, K. A. (2024). Prosopagnosia: Face blindness and its association with neurological disorders. Brain Communications, fcae002. https://doi.org/10.1093/braincomms/fcae002

מה זה תיאום הורי?

תיאום הורי (Parenting coordination) התפתח בעשור האחרון בתגובה לצרכים של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר מצאו עצמם מוצפים במקרים של הורים גרושים המצויים בקונפליקט בין-אישי גבוה.  

התהליך מושתת תמיד על טובת הילדים.  ואכן, הספרות המקצועית מלמדת על ההשפעה השלילית שיש לקונפליקטים מתמשכים בין הורים גרושים על הרווחה הנפשית של הילדים.  

התיאום ההורי נועד לסייע להורים ללמוד כיצד לפתור  מחלוקות, לבנות וליישם עקרונות של הורות משותפת בריאה, מחוץ לכתלי בית המשפט, תוך צמצום השימוש המופרז בעורכי דין לענייני משפחה.

תיאום הורי בעולם

גישת התיאום ההורי מראה הצלחה והתפתחות משמעותית ברחבי ארצות הברית, קנדה, ישראל, אוסטרליה ומספר מדינות באירופה.

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) פרסם ערכת הנחיות לתיאום הורי.

מדגישות את היכולות הדרושות לתפקיד מתאם הורי במקרים של גירושין ומשמורת ילדים, תוך התמקדות בשיקולים אתיים ויחסי שיתוף פעולה. 

מטרות התיאום ההורי

המטרות העיקריות של תיאום הורי הן חינוך פסיכולוגי, הערכת קשיים, ניהול סכסוכים, ניתוח מקרים ולמידה מהם ואימון הורי בהתמודדות עם קונפליקטים ביחסי המשמורת.

ממחקר שנערך בצפון קרוליינה דיווחו מתאמים הוריים על תעדוף של ניהול קונפליקטים זוגיים כמטרה ראשונה  להמשך התהליך.

לאחר מכן התייחסו מרבית המתאמים לחשיבות התכנים החינוכיים ובמידת הצורך על תקשורת עם אנשי מקצוע אחרים.

כאשר היחסים הזוגיים סוערים מדי, עוברים מרבית המתאמים הזוגיים למענה של בוררות ורק כאשר הבוררות אינה מעלה תוצאות מקדמות וחיוביות,  ישוב הזוג, כמוצא אחרון, לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה, שיגיע להחלטה שתוביל לאכיפה.

מהי ההכשרה של מתאם הורי?

מתאמים הוריים הם אנשי מקצוע מנוסים בתחומים בהם התמחו, בעיקר מתחום המשפטים, בריאות הנפש, גישור ועיסוקים אחרים בהם צברו המתאמים רקע, ניסיון וידע מקצועי עם משפחות בקונפליקט גבוה.  

מחקרים עדכניים מלמדים כי מתאמים הוריים טובים קיימת נכונות להשתמש בשיטות התערבות בין-תחומיות, שאינן מתבססות רק על תחום הידע בו רכשו את השכלתם וניסיונם. בנוסף, הם נוטים, במידת הצורך, לקיים גם תקשורת באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני בין המפגשים ולא להסתפק בפונקציות של המפגשים פנים אל פנים.

מתאם הורי בישראל הוא לרוב איש/אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש, בדרך כלל עובדים סוציאליים או פסיכולוגים קליניים שעברו הכשרה בטיפול זוגי ומונו על ידי צו בית משפט.    

חוסר הכשרה או כישורים מתאימים אצל המתאם ההורי יכולים להיות נסבלים עד נקודה מסוימת, אבל חשוב לזכור שהמצב די נפיץ ועלול להסתבך, בעיקר כאשר המתאם יידרש לטפל ביעילות בדינמיקה משפחתית מורכבת סביב נושאים קונפליקטואליים במיוחד.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

31 בינואר 2024

מקורות:

Brantley, H. T., Deutsch, R. M., Hass, G., Kelly, J. B., Pruett, M. K., & Stolberg, A. L. (2011). Guidelines for the development of parenting coordination. American Psychological Association. Retrieved from https://www.apa.org/practice/guidelines/parenting-coordination