כולנו מכירים את הרגעים האלה - כאשר גל של כעס, חרדה, עצב או תסכול מציף אותנו.

ברגעים אלה, אנחנו נוטים לאחת משתי תגובות קיצוניות:

• הצפה מוחלטת - טביעה בתוך הרגש, אובדן שליטה.

• הימנעות מוחלטת - בריחה מהרגש, הכחשה והתעלמות.

אבל מה אם הייתה דרך האמצע - כזו שמאפשרת לנו להרגיש בלי להיות מוצפים ברגשות?

מהי מיומנות ACCEPTS?

ACCEPTS היא אחת המיומנויות במודולת עמידות במצוקה.

זהו כלי רב-עוצמה שנועד לעזור לנו להתמודד עם רגעי מצוקה באופן יעיל ומאוזן באמצעות הסחה מכוונת.

ראשי התיבות ACCEPTS מייצגים שבע אסטרטגיות מעשיות:

• A - Activities (פעילויות): עיסוק בפעילויות שמסיחות את הדעת.

• C - Contributing (תרומה): עשיית מעשה טוב למען אחרים.

• C - Comparisons (השוואות): השוואת המצב הנוכחי למצבים אחרים.

• E - Emotions (רגשות): העלאת רגשות אחרים מהרגש המציף.

• P - Pushing away (דחיקה): הרחקה (לא הדחקה) של המחשבות המטרידות.

• T - Thoughts (מחשבות): הסטת המחשבות לנושאים אחרים.

• S - Sensations (תחושות): התמקדות בתחושות גופניות.

דרכים מעשיות ליישום ACCEPTS בחיי היומיום

1. פעילויות (Activities)

• צאו לריצה או הליכה קצרה.

• התעמקו במשחק או תשחץ.

• בשלו מתכון חדש.

• עסקו ביצירה או אמנות.

2. תרומה לאחרים (Contributing)

• התנדבו בארגון חברתי.

• עזרו לחבר או שכן בפרויקט קטן.

• תרמו בגדים או חפצים שאתם כבר לא צריכים.

3. השוואות (Comparisons)

• חשבו על זמנים קשים יותר שהצלחתם לחצות בשלום.

• שקלו איך אחרים מתמודדים עם אתגרים דומים.

4. רגשות אחרים (Emotions)

• צפו בסרטונים שמצחיקים אתכם.

• האזינו למוזיקה המעוררת רגשות חיוביים. 

5. דחיקה זמנית (Pushing Away)

• דמיינו שאתם מניחים את המחשבות המטרידות בקופסה ומניחים אותה על מדף.

• אמרו לעצמכם: "לא עכשיו, אתמודד עם זה בזמן המתאים".

6. מחשבות (Thoughts)

• 7 בום - ספרו אחורה מ-100 עד 0, ואמרו בום במקום מספר שיש בו את הספרה 7, או שהוא מכפלה שלו.

• תכננו חופשה דמיונית, מהיציאה מהבית ועד הפרט האחרון.

7. תחושות פיזיות (Sensations)

• תחזיקו קוביית קרח.

• התקלחו במים קרים.

למה ACCEPTS עובד? 

1. האיזון בין הסחת דעת להימנעות.

2. התאמה אישית של המיומנויות.

3. עיתוי מתאים.

4. למידה הדרגתית.

5. הבנת המנגנון מאחורי כל אסטרטגיה.

6. זיהוי דפוסים אישיים.

7. שילוב ACCEPTS עם מיומנויות אחרות.

לסיכום, מיומנות ACCEPTS היא משאב רב-עוצמה שיכול לעזור לנו להתמודד עם רגעי מצוקה בחיינו.

באמצעות יישום מושכל של אסטרטגיות dbt מגוונות, נוכל ליצור איזון בריא בין הסחת דעת לבין עיבוד רגשי.

האתגר האמיתי אינו להימנע מרגשות מכאיבים, אלא ללמוד לחיות עמם באופן שמאפשר לנו להמשיך הלאה - מבלי להגיע לסבל.

חומרים, סיכומים ודפי עבודה מתוך מפגשי הלמידה על טיפול דיאלקטי התנהגותי, שמועברים בזום בימי שני וחמישי.

החומר מועלה ממפגש למפגש: 

מיומנויות עמידות במצוקה - מבוא

• מיומנויות TIPP

• שלבים קבלה רדיקלית

• מבוא לקבלה רדיקלית

• מיומנות STOP

• נשימה סרעפתית

• נשימת קופסה

• הרפיית שרירים מדורגת

• מיומנויות הסחה

• מיומנות ACCEPTS 

• הפניית התודעה (Turning the Mind)

• אמנון טיטינסקי מתרגל עמידות במצוקה - המחשה

• תרגול קבלה רדיקלית בניהול כעס

מונחים ומושגים ב-DBT

מהו טיפול דיאלקטי התנהגותי?

מרשה לינהן

המודל הביו-סוציאלי

דילמה דיאלקטית

מיינדפולנס

• תודעה נבונה - מצבי תודעה ב-DBT

• תיקוף / ולידציה   מטרות התיקוף

• עקרונות מיינדפולנס ב-DBT

• מיומנויות ה״מה״

מיומנויות ויסות רגשי

מיומנויות יעילות בין-אישית

סגנון מחוספס (Irreverence) ככלי של מטפלי DBT

התקף בכי הוא אפיזודה של בכי אינטנסיבי שמתרחש באופן לא צפוי, לפעמים בלי טריגר ברור, ומלווה בתחושת חוסר שליטה וקושי להפסיק את הבכי.

בניגוד לבכי "רגיל" שהוא תגובה טבעית למצוקה או התרגשות, התקפי בכי עשויים להופיע פתאומית ולהיות לא מותאמים לסיטואציה.

התפרצויות בכי אינן מוגדרות כהפרעה בספרי האבחון הפסיכיאטריים, אלא כתסמין שעשוי להופיע במגוון קשיים רגשיים ומצבים פסיכולוגיים.

מדובר באפיזודות של בכי אינטנסיבי המאופיינות בתחושת חוסר שליטה, קושי להפסיק את הבכי, לעתים בליווי של תחושת מצוקה גופנית.

דני גיבור

מילים: מרים ילן שטקליס

אינני בוכה אף פעם,

גיבור אני, לא בכיין

אך למה זה אמא, למה

בוכות הדמעות בעצמן

במאמר זה נעזור לך להבין את התופעה של התקפי בכי, מהם הגורמים האפשריים להם, ואיך הם משפיעים על החיים.

נלווה אותך בצעדים הראשונים לקראת טיפול, נציג את האפשרויות הטיפוליות הקיימות, ונעניק לך כלים מעשיים לבחירת המטפל המתאים עבורך - ישנן דרכים יעילות לטפל בהתקפי בכי ולהשיב לעצמך תחושת שליטה ואיזון רגשי.

האם אני סובל/ת מהתקפי בכי?

סמן/י את הסימפטומים שאת/ה חווה:

- [ ] פרצי בכי פתאומיים שקשה לשלוט בהם.

- [ ] תחושה שהבכי "משתלט עליך" ואינך יכול/ה להפסיק.

- [ ] בכי שנמשך פרקי זמן ארוכים (מעל 20 דקות).

- [ ] בכי שאינו תואם את עוצמת האירוע שהתרחש (תגובה מוגזמת).

- [ ] בכי במצבים לא מותאמים חברתית (בעבודה, בפגישות, במקומות ציבוריים).

- [ ] תחושת מבוכה או בושה לאחר אפיזודת הבכי.

- [ ] סימפטומים פיזיים נלווים: קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות, רעד.

- [ ] קושי לדבר או להסביר את עצמך במהלך ההתקף.

- [ ] תחושת הקלה רגעית לאחר ההתקף, אך גם תשישות או ריקנות.

- [ ] חשש מתמיד מפני התקף הבכי הבא.

הבחנה בין התקפי בכי למצבים דומים

חשוב להבחין בין התקפי בכי לבין:

•  בכי "נורמטיבי" - בכי כתגובה טבעית ומידתית לאירוע מצער או מרגש.

•  התקף חרדה - אמנם יכול לכלול בכי, אך בשונה מהתקף בכי מאופיין בעיקר בתסמינים פיזיים של חרדה.

•  דיספוריה - מצב רוח ירוד מתמשך, בשונה מהאופי האפיזודי של התקפי בכי.

•  לביליות רגשית - שינויים מהירים במצב הרוח, שיכולים לכלול בכי, אך גם רגשות אחרים.

 מתי פרץ בכי נחשב לבעיה הדורשת התערבות?

אפשר לומר שהתקפי בכי הופכים לבעיה הדורשת התערבות מקצועית כאשר:

1. תדירות - ההתקפים מתרחשים באופן תדיר (מספר פעמים בשבוע).

2. עוצמה - ההתקפים אינטנסיביים ומלווים במצוקה משמעותית.

3. משך - ההתקפים נמשכים זמן רב וקשה להירגע אחריהם.

4. השפעה על תפקוד - ההתקפים פוגעים בתפקוד בעבודה, בלימודים או ביחסים חברתיים.

5. הימנעות - התחלת להימנע ממצבים חברתיים או פעילויות מחשש להתקף.

6. סבל סובייקטיבי - אתה חווה מצוקה משמעותית בשל ההתקפים.

למה מתפתחים התקפי בכי?

כמו הרבה בעיות פסיכולוגיות, התקפי בכי אינם תופעה פשוטה עם סיבה יחידה, אלא תוצר של שילוב גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.

הבנת הגורמים האפשריים יכולה לסייע בבחירת הטיפול המתאים:

גורמים ביולוגיים

• חוסר איזון ביוכימי - שינויים ברמות של נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין ודופמין.

•  גורמים הורמונליים - שינויים ברמות הורמונים, במיוחד אסטרוגן ופרוגסטרון אצל נשים.

•  גנטיקה - נטייה תורשתית לרגישות רגשית מוגברת או לווסת רגשי פחות יעיל.

•  עייפות ומחסור בשינה - שמפחיתים את היכולת לווסת רגשות.

גורמים פסיכולוגיים

•  טראומה - חוויות קשות מהעבר שלא עובדו.

•  דחק מצטבר - עומס רגשי שהצטבר לאורך זמן ומתפרץ בצורת התקפי בכי.

•  קשיים בוויסות רגשי - קושי לזהות, לשיים, להבין ולנהל רגשות.

•  דפוסי חשיבה - נטייה למחשבות קטסטרופליות או לפרפקציוניזם.

•  דיכאון וחרדה - הפרעות רגשיות שהתקפי בכי יכולים להיות מופע שלהן.

גורמים סביבתיים

•  לחץ בעבודה או בלימודים - עומס משימות, דדליינים, תחרותיות.

•  קונפליקטים במערכות יחסים - מתחים במשפחה, בזוגיות או עם חברים.

•  שינויים משמעותיים בחיים - מעבר דירה, פרידה, אובדן, לידה.

•  בידוד חברתי - היעדר מערכת תמיכה או תחושת בדידות.

חשוב לזכור שהגורמים להתקפי בכי משתנים מאדם לאדם, והטיפול יהיה מותאם לגורמים הספציפיים במקרה שלך. זיהוי הגורמים הוא חלק משמעותי מתהליך הטיפול.

מתי הזמן הנכון לפנות לטיפול?

הכרה בצורך בעזרה מקצועית היא צעד אמיץ וחשוב בדרך להתמודדות מוצלחת עם התקפי בכי. 

הנה מספר סימנים ברורים שמעידים כי הגיע הזמן לפנות לטיפול:

•  התקפי הבכי הפכו תכופים יותר (יותר מפעם בשבוע).

•  ההתקפים נמשכים זמן רב ומתקשים להירגע אחריהם.

•  התחלת להימנע ממצבים חברתיים או מחויבויות בשל החשש מהתקף.

•  ההתקפים משפיעים על תפקודך בעבודה, בלימודים או במשפחה.

•  אתה חש מוצף, חסר אונים או מיואש מהמצב.

•  התפתחו אצלך תסמינים נוספים כמו הפרעות שינה, חרדה או דיכאון.

•  ניסית אסטרטגיות התמודדות עצמיות ללא הצלחה.

חששות לפני פנייה לטיפול

חששות נפוצים כוללים, ולצידם המציאות:

•  "אני צריך להיות מספיק חזק כדי להתמודד לבד" - פנייה לעזרה היא דווקא סימן לחוכמה וכוח, לא לחולשה.

•  "אנשים יחשבו שאני משוגע" - טיפול נפשי הוא כיום דבר מקובל ונפוץ, בדיוק כמו טיפול רפואי.

•  "זה סתם בזבוז כסף וזמן" - מחקרים מראים שטיפול נפשי יעיל מאוד בהפחתת סימפטומים ושיפור איכות החיים.

•  "אצטרך לחפור בכל הטראומות שלי" - הטיפול מתקדם בקצב שלך ובהתאם לצרכים שלך.

ללא טיפול מתאים, התקפי בכי עלולים:

•  להחמיר בתדירות ובעוצמה.

•  להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.

•  להתפתח להפרעות נוספות כמו חרדה חברתית, דיכאון או הפרעת פאניקה.

•  להוביל להימנעות הולכת וגוברת, שמצמצמת את מעגל החיים שלך.

•  לפגוע בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות.

גישות טיפוליות להתקפי בכי

ישנן מספר גישות טיפוליות מבוססות-ראיות שהוכחו כיעילות בטיפול בהתקפי בכי. הבחירה בגישה הטיפולית תלויה בגורמים להתקפים במקרה שלך, באופי שלך ובהעדפותיך האישיות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול זה מתמקד בקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות. המטפל יעזור לך לזהות מחשבות אוטומטיות שליליות שעשויות להתעורר לפני או במהלך התקף (כמו "אני אבד שליטה לגמרי" או "כולם יחשבו שאני חלש/ה"), ולאתגר אותן עם מחשבות מאוזנות יותר. בנוסף, תלמד טכניקות להרגעה עצמית ולוויסות רגשי.

טיפול דינמי ממוקד

גישה זו מתמקדת בהבנת המקורות העמוקים יותר של ההתקפים, כמו קונפליקטים לא פתורים, יחסים מורכבים, או חוויות ילדות. מטרת הטיפול היא לעזור לך להיות מודע יותר לתהליכים פנימיים ולהתמודד עם רגשות שנדחקו הצידה ומוצאים את דרכם החוצה דרך התקפי הבכי.

טיפול דיאלקטי התנהגותי

גישה זו, שפותחה במקור עבור הפרעת אישיות גבולית, מספקת כלים מעשיים לוויסות רגשות עוצמתיים. הטיפול מלמד מיומנויות של מודעות קשובה (mindfulness), יכולת לשאת מצוקה, ויסות רגשי, ויעילות בינאישית. זו גישה מצוינת אם אתה חווה קשיים בוויסות רגשי באופן כללי.

טיפול ממוקד טראומה (EMDR)

אם התקפי הבכי קשורים לחוויות טראומטיות מהעבר, EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) יכול לסייע בעיבוד זיכרונות טראומטיים. הטיפול משלב גירוי דו-צדדי (לרוב תנועות עיניים) עם זיכרון החוויה הטראומטית, מה שמסייע למוח לעבד את החוויה באופן אדפטיבי יותר.

טיפול בביופידבק

גישה זו מתמקדת בהיבטים הפיזיולוגיים של התקפי בכי.

באמצעות מכשירים המודדים תגובות גופניות (כמו קצב לב, נשימה ומתח שרירים), תלמד לזהות סימנים מוקדמים של התקף בכי ולהשיג שליטה טובה יותר על התגובות הגופניות.

 איך בוחרים את המטפל המתאים?

בחירת המטפל המתאים היא אחד הצעדים החשובים ביותר בדרך להתמודדות מוצלחת עם התקפי בכי. להלן מידע וטיפים שיסייעו לך בתהליך הבחירה:

מהן עלויות הטיפול וכיצד מתבצע התשלום? חשוב לברר מראש מהן העלויות לכל פגישה, האם קיימת אפשרות להחזר מקופות חולים או ביטוחים פרטיים, והאם יש אופציות גמישות לתשלום.

כיצד אדע אם המטפל מתאים לי? לאחר מספר מפגשים תוכל להעריך אם אתה מרגיש נוח עם המטפל, אם יש לך תחושת ביטחון ויכולת להיפתח. קשר טיפולי חיובי הוא קריטי להצלחת הטיפול.

אסטרטגיות מעשיות להתמודדות עם התקפי בכי

מעבר לטיפול מקצועי, ישנן מספר טכניקות מעשיות שיכולות לעזור לך לווסת את הרגשות ולהפחית את עוצמת ותדירות ההתקפים.

1. נשימות עמוקות ודגש על הנשימה

טכניקות נשימה עמוקה כמו "4-7-8" (שאיפה ל-4 שניות, החזקת אוויר ל-7 שניות, נשיפה ל-8 שניות) מסייעות בהרגעת מערכת העצבים.

2. זיהוי טריגרים

נהל יומן רגשות כדי לזהות מצבים, מחשבות או אירועים שמובילים להתקפי בכי. מודעות לטריגרים מאפשרת לך להתכונן מראש ולפתח אסטרטגיות להתמודדות.

3. תנועה ופעילות גופנית

פעילות גופנית כמו הליכה מהירה, ריצה או יוגה מסייעת בהפחתת מתח רגשי והפרשת חומרים מרגיעים במוח כמו אנדורפינים.

4. טכניקות הרגעה חושיות

השתמש באמצעים כמו מוזיקה מרגיעה, אמבטיה חמימה, או מגע בחומר רך כדי להרגיע את החושים ולהפחית מתח רגשי.

5. שימוש בטכניקות של מודעות קשובה (Mindfulness)

תרגול מיינדפולנס עוזר לשים לב לרגע הנוכחי ללא שיפוטיות, ומפחית את ההצפה הרגשית.

6. שיחה עם אדם קרוב

פנייה לחבר קרוב או בן משפחה יכולה לספק תמיכה רגשית מיידית ולעזור לך לפרוק רגשות בצורה מבוקרת.

7. קבלה עצמית וחמלה

התקפי בכי אינם עדות לחולשה, אלא חלק מתגובה רגשית טבעית. אימוץ גישה חמלה כלפי עצמך יעזור לך להתמודד בצורה בריאה יותר.

אם אתה מרגיש שהתקפי הבכי משפיעים על חייך, תאמו איתנו שיחת ייעוץ.

אנחנו כאן כדי לעזור לך בכל שלב: 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

פחד מחושך אצל ילדים

פוביית חושך (Nyctophobia) היא פחד אינטנסיבי מהחושך, אשר נפוץ בעיקר בילדים, אך יכול להימשך גם לבגרות.

ניקטופוביה היא פוביה ספציפית המתבטאת בפחד עז ובלתי רציונלי מהחושך, אשר משפיעה על ילדים, מתבגרים וכ-10% מהמבוגרים ברחבי העולם.

ללא טיפול, פחד מחושך עלול להחמיר ולהוביל להתפתחות פחדים נוספים, הפרעות שינה, סיוטים ואף נדודי שינה מתמשכים.

השפעת התרבות על פחד מהחושך

חשוב לבחון גם את ההקשר התרבותי כדי להבין לעומק כיצד החושך משפיע על ילדים, נוער ומבוגרים.

למשל, לסיפורי עם ואגדות יש תפקיד משמעותי בהתפתחות האדם. הרעיון של סיפור סיפורים יכול להוביל ליצירת תת-מודע קולקטיבי שמסביר איך פחדים מופיעים בכל רחבי העולם.

מחקרים הראו שהבדלים אתניים ותרבותיים משפיעים על פחדים ספציפיים, ולא כל האנשים מבטאים פחדים באותה צורה.

למשל, ילדים מהשכונה שלנו, במזרח התיכון, מתמודדים עם שיעור גבוה בהרבה של פחד מהחושך לעומת רוב הילדים האמריקאים הלבנים.

טיפול CBT בפחד מחושך

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לשיטה מבוססת ראיות לטיפול בפוביות ספציפיות, והוא כולל חשיפה הדרגתית למקור הפחד, שינוי דפוסי חשיבה שליליים ופיתוח אסטרטגיות התמודדות.

מחקר מטא-אנליזה רחב היקף בחן את היעילות של CBT בפוביות ספציפיות, כולל פוביית חושך, בקרב ילדים ומתבגרים. המחקר כלל 115 ניסויים קליניים אקראיים, בהם השתתפו למעלה מ-7,000 ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות חרדה ופוביות.

ממצאים מרכזיים

• שיפור משמעותי ברמות הפחד: ילדים שעברו CBT חוו הפחתה של יותר מ-60% ברמות החרדה הקשורות לחושך.

• אפקטיביות של CBT קבוצתי ופרטני: לא נמצא הבדל משמעותי בין טיפול פרטני לטיפול קבוצתי – שניהם הובילו לתוצאות חיוביות.

• תוצאות יציבות לאורך זמן: בבדיקות מעקב שנערכו שישה חודשים לאחר סיום הטיפול, 75% מהילדים לא דיווחו על חרדה משמעותית מהחושך, מה שמעיד על האפקטיביות ארוכת הטווח של CBT.

• חשיפה הדרגתית והדרכת הורים: תוכניות שכללו חשיפה הדרגתית לחושך בשילוב עם הדרכת הורים הראו שיפור גבוה יותר בהשוואה לטיפולים ללא מעורבות הורית.

ממצאי המחקר מחזקים את ההבנה כי CBT הוא הטיפול המוביל לפוביית חושך בילדים, במיוחד כאשר הוא משולב עם חשיפה הדרגתית וסיוע הורי. שיפור משמעותי נצפה גם בקרב ילדים שקיבלו טיפול קבוצתי, מה שעשוי להוות פתרון חסכוני וזמין יותר לאוכלוסיות רחבות.

טיפול קצר להקלת פחדי לילה בילדים באמצעות התערבות הורית 

פחדי לילה אצל ילדים צעירים (גילאי 3-8) הם תופעה שכיחה שעלולה להוביל לקשיי שינה, חרדה וסירוב להישאר לבד בחדר חשוך. 

המחקר בחן את הגרסה ההונגרית של ההתערבות "Uncle Lightfoot", תכנית קצרת טווח שנמסרת על ידי הורים ומבוססת על עקרונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

במחקר השתתפו 73 ילדים בגילאי 3-8 עם פחדי לילה משמעותיים. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:

• קבוצת ההתערבות (n = 36): קיבלה טיפול הורי בן 5 שבועות שכלל חשיפה הדרגתית לחושך, משחקי הרפיה ושינוי דפוסי חשיבה.

• קבוצת רשימת המתנה (n = 37): לא קיבלה טיפול במהלך המחקר.

הערכות התבצעו בשלוש נקודות זמן: לפני הטיפול, לאחריו, ובמעקב של 20 שבועות.

ממצאים מרכזיים

• ירידה משמעותית בפחדים ליליים: ילדים שקיבלו את ההתערבות חוו הפחתה גדולה יותר בחרדה הקשורה ללילה בהשוואה לקבוצת רשימת ההמתנה.

• שיפור בהתנהגות הלילה: ילדים הראו הסתגלות טובה יותר ללינה עצמאית.

• ההשפעה של מעורבות במשחקים טיפוליים: ככל שהילדים בילו זמן רב יותר במשחקי חשיפה והרפיה, כך פחתו חרדת הפרידה ודפוסי ההתנהגות המותאמים-לילה השתפרו.

• השפעה שונה לפי מגדר: נמצא כי אצל בנות הפחד מהחושך פחת באופן משמעותי יותר מאשר אצל בנים.

תוצאות המחקר מספקות תמיכה חזקה ביעילות ההתערבות ההורית לטיפול בפחדי לילה אצל ילדים. השימוש בגישה קצרה ובטוחה להורים עשוי לסייע בהפחתת חרדות הלילה בקרב ילדים צעירים ולשפר את הרגלי השינה שלהם ללא צורך בהתערבות קלינית ממושכת.

חשיפה הדרגתית (Systematic Desensitization)

שיטת החשיפה מתבצעת בשלבים:

• צפייה בתמונות או דמיון של חושך תוך שימוש בטכניקות הרפיה.

• ישיבה בחדר מואר מעט והדרגה בכיבוי האור.

• לינה עם תאורה חלשה מאוד עד שניתן לישון בחושך מוחלט.

המטרה היא ללמד את המוח להפסיק לקשר חושך עם סכנה.

חשיפה אינטנסיבית / הצפה (Flooding)

המטופל נחשף ישירות לחושך מוחלט למשך זמן ממושך, במטרה להפסיק את תגובת הפחד במהירות.

פחות נפוץ בגלל העומס הרגשי הגבוה, אך עשוי להיות יעיל במקרים מסוימים.

טיפול באמצעות מציאות מדומה (VR)

שימוש במשקפי VR כדי להיחשף לחושך באופן מבוקר ובשלבים. שיטה מבטיחה עם פוטנציאל גבוה לטיפול בילדים ומבוגרים, אך נדרש מחקר נוסף לאישור יעילותה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Levos, J., & Zacchilli, T. L. (2015). Nyctophobia: From imagined to realistic fears of the dark. Psi Chi Journal of Psychological Research, 20(2), 102–110. 

Longe, B. P. A. (2024). Effectiveness of Cognitive-Behavioural Therapy (CBT) For Anxiety Disorders In Children and Adolescents. Advances in Multidisciplinary & Scientific Research Journal Publications.

Wright, S. A. (2022, April 29). What is nyctophobia? Healthline. https://www.healthline.com/health/nyctophobia

כשמתחקים אחר מסלול חייו של בן אדם עם התנהגויות מניפולטיביות, נרקיסיסטיות או חסרות אמפתיה, צריך לקחת חשבון את השורשים שלהן.

מחקר חדש מספק פרספקטיבה חשובה על האופן שבו סביבת הגידול המוקדמת מעצבת את מי שאנחנו הופכים להיות.

מהי הרביעיה האפלה? הטטרד האפל  

ה"טטרד האפל" הוא מונח בפסיכולוגיה המתאר ארבע תכונות אישיות הקשורות להתנהגויות אנטי-חברתיות:

נרקיסיזם, מקיאווליזם, פסיכופתיה וסדיזם (המונח התפתח מתוך המבנה האישיותי המוכר שנקרא השילוש האפל).

מה שמשותף לקלאסטר האישיותי עם ארבע התכונות הללו הוא תחושת חשיבות עצמית מופרזת, נטייה למניפולציה וניצול של אחרים, חוסר אמפתיה והנאה מהסבת סבל לאחרים.

חשוב להבין את האטיולוגיה (הסיבתיות) של הטטרד האפל כדי לעזור בזיהוי דפוסי התנהגות מזיקים ובפיתוח אסטרטגיות קליניות להתמודדות עימם.

לכן, במקום להתמקד בהשלכות השליליות של התכונות הללו, החוקרים נכנסו למנהרת הזמן האפלה ויצאו לתור אחר המקורות.

איך לגדל פסיכופת, נרקיסיסט, סדיסט ומקיאווליסט?

במחקר שכלל 372 משתתפים בגירים נבחנו דפוסי המשמעת ההוריים שחוו בילדותם ומידת הביטוי של תכונות הטטרד האפל באישיותם הבוגרת.

ההבחנה הייתה בין ארבע רמות של משמעת הורית:

• משמעת לא אלימה (מתן הסברים).

• תוקפנות פסיכולוגית (צעקות והשפלות).

• ענישה גופנית קלה (כמו מכות קלות).

• תקיפה קשה (אלימות פיזית חמורה).

התוצאות העלו קשר ברור בין חוויות של תוקפנות פסיכולוגית בילדות לבין פיתוח תכונות של פסיכופתיה וסדיזם בבגרות. ילדים שגדלו בסביבה של צעקות, השפלות ואיומים מילוליים, פיתחו בשכיחות גבוהה יותר קושי באמפתיה ונטייה להפיק הנאה מסבלם של אחרים.

זאת ועוד, חוויות של אלימות פיזית קשה נמצאו קשורות להתפתחות מקיאבליזם, נרקיסיזם ופסיכופתיה. כלומר, התעללות פיזית משמעותית עלולה להוביל לתפיסת עולם צינית יותר, לצורך מוגבר בשליטה ובמניפולציה של אחרים, ולקושי ביכולת להזדהות עם כאבם של אחרים.

מעניין במיוחד היה הממצא שמשמעת לא אלימה וענישה גופנית קלה לא נמצאו קשורות באופן מובהק לאף אחת מתכונות הטטרד האפל. זהו ממצא שמדגיש את ההבדל המשמעותי בין סגנונות הוריים שונים והשפעתם ארוכת הטווח.

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא… / שאול טשרניחובסקי

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת,

כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים יֶלֶד

מִתְלַבֵּט, נִכְשָׁל עַל כָּל גּוּשׁ וְעִי־אֲדָמָה,

בְּעוֹד בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ וּלְבֹא־דֵעַ עָרוּךְ

מִזְבֵּחַ, עָלָיו יַקְטִיר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ

לִמְלֶכֶת־הַשָּׁמַיִם, לְכוֹכָב וּמַזָּלוֹת.

וְאַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים וּבְמִלְחֶמֶת־יֵשׁוּת,

וּמְגִלַּת־סֵפֶר חַיָּיו הוֹלְכָה מִתְפָּרֶשֶׁת, –

וּבָאוּ אֶחָד אֶחָד, וְיִגָּלֶה פֵּשֶׁר

כָּל אוֹת וָאוֹת וְסֵמֶל סֵמֶל כָּל הַבָּאוֹת,

שֶׁחֹקְקוּ עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ, –

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ.

איך אפשר להסביר את הקשר בין התעללות לרביעיה האפלה?

הממצאים מתיישבים היטב עם תיאוריות התפתחותיות ואבולוציוניות.

מפרספקטיבה אבולוציונית, תכונות הטטרדה האפלה עשויות להיתפס כאסטרטגיות הישרדות בסביבות קשות או עוינות. כשילד גדל בסביבה בלתי צפויה וכאוטית, עם דמויות הוריות שמהוות איום במקום מקור לביטחון, הוא מפתח מנגנונים שיעזרו לו לשרוד בתנאים כאלה.

• מקיאבליזם, למשל, מתפתח כמנגנון התמודדות עם סביבה לא אמינה. הילד לומד לפקח על סביבתו, להיות צעד אחד לפני כולם, ולהשתמש במניפולציה כדי לנווט בעולם מסוכן. זוהי אסטרטגיה אדפטיבית בהקשר של גידול בסביבה אלימה, אך היא הופכת לבעייתית בהמשך החיים וביחסים בינאישיים.

• באופן דומה, הנרקיסיזם עשוי להתפתח כמנגנון פיצוי. כשהילד חווה פגיעה בתחושת הערך העצמי שלו, תחושת חשיבות עצמית מופרזת עשויה להיות דרך להגן על עצמו. במצבים של אלימות קשה, שבהם הילד חש חסר אונים וחסר ערך, הנרקיסיזם יכול להיות מעין שריון פסיכולוגי מגן.

• הפסיכופתיה והסדיזם, לעומת זאת, משקפים לעתים קרובות תהליכי למידה חברתית. ילדים נוטים לחקות את הדמויות המשמעותיות בחייהם. כשהם עדים לאלימות ולחוסר אמפתיה, הם עלולים להפנים דפוסים אלה כחלק מהרפרטואר ההתנהגותי שלהם. תוקפנות פסיכולוגית מצד ההורים עלולה ללמד את הילד שפגיעה רגשית באחרים היא דרך מקובלת להשגת שליטה ומטרות.

יש לציין שהמחקר אינו טוען לקשר דטרמיניסטי פשוט.

לא כל מי שחווה התעללות יפתח תכונות אישיות אפלות, וישנם גורמים נוספים - גנטיים, סביבתיים וחברתיים - שמשפיעים על התפתחות האישיות.

אבל בהחלט מודגשת כאן ההשפעה העצומה של הסביבה המשפחתית המוקדמת.

השלכות הקשר על טיפול פסיכולוגי

התובנות העולות ממחקר זה הן בעלות השלכות עמוקות לגבי טיפול נפשי.

ראשית, הן מציעות כי במקום לראות בתכונות הטטרדה האפלה כמאפיינים "רעים" מטבעם, ניתן להבינן כתגובות הסתגלותיות לסביבה טראומטית.

גישה זו מאפשרת הבנה אמפתית יותר כלפי אנשים המציגים כאלה תכונות, ועשויה להוביל לגישות טיפוליות יותר יעילות.

בהקשר הטיפולי, הממצאים מדגישים את החשיבות של טיפול ממוקד טראומה.

אם מבנה אישיות כזה מתפתח כתגובה לחוויות ילדות טראומטיות, אזי עיבוד הטראומות עשוי להיות מרכיב מפתח בטיפול.

הממצאים גם מחזקים את החשיבות של התערבויות מוקדמות במשפחות בסיכון, שעשויות למנוע את התפתחות הדפוסים הבעייתיים מלכתחילה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Furnham, A., & Cuppello, S. (2024). Correlates of the Dark Tetrad. Acta psychologica, 245, 104222. https://doi.org/10.1016/j.actpsy.2024.104222

Galán, M., Pineda, D., Rico-Bordera, P., Piqueras, J. A., & Muris, P. (2025). Dark childhood, dark personality: Relations between experiences of child abuse and dark tetrad traits. Personality and Individual Differences, 238, Article 113089. https://doi.org/10.1016/j.paid.2025.113089

Gómez-Leal, R., Fernández-Berrocal, P., Gutiérrez-Cobo, M. J., Cabello, R., & Megías-Robles, A. (2024). The Dark Tetrad: Analysis of profiles and relationship with the Big Five personality factors. Scientific Reports, 14(1), 4443. https://doi.org/10.1038/s41598-024-55074-w

מיינדפולנס בגישת DBT: הבסיס לשינוי וקבלה

מיינדפולנס עומד בלב הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT), ומהווה את הבסיס לכל שאר המיומנויות הנלמדות בגישה טיפולית זו. כפי שמתואר בפרדיגמת הקבלה של DBT, מיינדפולנס אינו רק טכניקה או תרגול, אלא תפיסת עולם המקדמת נוכחות מלאה ברגע הנוכחי.

מרשה לינהאן, מפתחת גישת ה-DBT, זיהתה את חשיבות הקבלה והמיינדפולנס כבר בתחילת דרכה. למרות שהתחילה עם פרדיגמת השינוי מ-CBT לטיפול בהתנהגויות אובדניות, היא הבינה שללא קבלה מלאה של המציאות, אסטרטגיות השינוי עלולות להיכשל. המיינדפולנס, שמקורו בתורתו של בודהה לפני יותר מ-2,500 שנה, מספק את השורש העמוק ביותר של "עץ ה-DBT".

העיקרון המרכזי במיינדפולנס הוא פשוט ועמוק כאחד: **הרגע הנוכחי הוא הרגע היחיד**. כשאנו שוהים בעבר, אנו חיים בזיכרונות או סיפורים. כשאנו נמשכים לעתיד, אנו חיים בפנטזיות. המציאות האמיתית נמצאת תמיד כאן ועכשיו.

התכנון הטוב ביותר לעתיד מתרחש כשמביאים את העתיד אל תוך הרגע הנוכחי, לא כשעוזבים את ההווה.

באותו אופן, ניתן להתבונן בעבר מבלי לאבד את העיגון במציאות הנוכחית. הוא כינה את היכולת הזו "נס המיינדפולנס".

מתוך המסורת העשירה של מיינדפולנס, DBT מדגישה חמישה עקרונות מרכזיים:

מודעות לרגע הנוכחי

מודעות לרגע הנוכחי היא היכולת להתמקד במה שקורה כאן ועכשיו, ללא שיפוטיות וללא הסחות דעת. זהו מצב תודעתי שבו אנחנו נוכחים באופן מלא בחוויה המתרחשת - בתחושות הגופניות, במחשבות, ברגשות ובסביבה.

כשאנחנו חיים ברגע הנוכחי, אנחנו מפסיקים לנדוד בין חרטות על העבר לבין דאגות לגבי העתיד. במקום זאת, אנחנו מתמקדים במה שקורה ממש עכשיו. 

דמיינו שאתם אוכלים תפוח - רוב הזמן אנחנו אוכלים "על אוטומט", תוך כדי שיחה, צפייה בטלוויזיה או גלילה בטלפון. מודעות לרגע הנוכחי משמעותה להרגיש את המרקם של התפוח, לטעום את מתיקותו או חמיצותו, להקשיב לצליל הנגיסה, ולהבחין בתחושות שעולות בגוף.

מחקרים פסיכולוגיים מראים שמודעות לרגע הנוכחי מפחיתה מתח, חרדה ודיכאון, ומשפרת ריכוז, זיכרון ואיכות חיים. זו אינה רק טכניקה מדיטטיבית, אלא דרך חיים שמאפשרת לנו לחוות את החיים במלואם ולהגיב למצבים מתוך מודעות במקום מתוך הרגל או דפוס אוטומטי.

אי-היאחזות

אי-היאחזות היא עיקרון מרכזי בבודהיזם המתייחס לשחרור ההיצמדות הרגשית שלנו לאנשים, חפצים, רעיונות ואפילו לזהות העצמית שלנו. היא אינה אדישות או התנתקות רגשית, אלא מצב תודעתי המאפשר לנו להתנסות בחיים במלואם מבלי לנסות לאחוז בהם בכוח.

ההיצמדות, לפי התפיסה הבודהיסטית, היא מקור עיקרי לסבל. כשאנחנו נאחזים בדברים טובים, אנחנו פוחדים לאבד אותם. כשאנחנו נאחזים בדברים רעים, אנחנו מתקשים להשתחרר מהם. וכשאנחנו נאחזים בתפיסה מסוימת של העצמי, אנחנו כולאים את עצמנו בתבנית מוגבלת.

אי-היאחזות במעגל היחסים, למשל, אינה משמעותה לא לאהוב או לא לדאוג. להיפך, היא מאפשרת אהבה עמוקה יותר ובריאה יותר. כשאנחנו אוהבים ללא היאחזות, אנחנו מאפשרים לאדם האהוב להיות מי שהוא, ללא הצורך לשלוט או לשנות אותו כדי להרגיש בטוחים.

בפסיכולוגיה המערבית, אי-היאחזות דומה למושגים כמו קבלה רדיקלית או גמישות פסיכולוגית - היכולת לחוות רגשות ומחשבות מבלי להיאבק בהם או להיסחף על ידם. מחקרים מראים שיכולת זו קשורה לחוסן נפשי גבוה יותר ולרווחה נפשית משופרת.

הוויה הדדית (Interbeing)

אינטר-בינג, או "הוויה הדדית", היא תפיסה עמוקה של הקשר וההדדיות בין כל הדברים. עיקרון זה מלמד אותנו שאין דבר שקיים באופן עצמאי לחלוטין - כל דבר קיים בהקשר של יחסי גומלין עם הסביבה ועם אחרים.

התפיסה הזו מאתגרת את האשליה של האני הנפרד והאוטונומי. הנזיר והפילוסוף טיק נהאט האן הדגים זאת באמצעות דימוי של דף נייר: כשמתבוננים בדף נייר, ניתן לראות בו את השמש, את העץ ממנו נוצר, את הגשם שהשקה את העץ, את החוטב שכרת אותו, ואת המשפחה שלו. באותו אופן, כל אחד מאיתנו הוא תוצר של אינספור קשרים והשפעות.

מחקרים עכשוויים בפסיכולוגיה מראים שתחושת קשר ושייכות היא צורך אנושי בסיסי, ושבדידות וניתוק מזיקים לבריאות הנפשית והפיזית שלנו באותה מידה כמו עישון כבד.

במישור היומיומי, הבנת האינטר-בינג משנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים לסביבה, לחברה ולעצמנו. היא מעוררת תחושת אחריות עמוקה יותר כלפי אחרים וכלפי העולם, ומאפשרת לנו לראות שהפגיעה באחר היא, בסופו של דבר, פגיעה בעצמנו.

ארעיות

ארעיות היא ההכרה בטבע המשתנה והחולף של כל החוויות, הרגשות, המחשבות והדברים בחיינו. בבודהיזם, ארעיות (או "אניצ'ה" בפאלי) היא אחת משלוש האמיתות הבסיסיות של הקיום.

להבין ארעיות משמעותה להכיר בכך שכל דבר עובר שינוי מתמיד - הן גופנו, הן מצבי הרוח שלנו, והן העולם סביבנו. הכרה זו אינה בהכרח מקור לייאוש או פסימיות; להיפך, היא יכולה להיות מקור לשחרור ולהערכה עמוקה יותר של הרגע הנוכחי.

כשאנחנו חווים כאב או קושי, ההבנה שמצב זה הוא זמני יכולה להיות מנחמת ומעודדת. כשאנחנו חווים שמחה או הנאה, ההבנה שגם רגע זה יחלוף יכולה להעמיק את ההערכה שלנו כלפיו ולעודד אותנו להיות נוכחים בו במלואו.

בפסיכולוגיה, ההכרה בארעיות קשורה למושגים כמו קבלה ומיינדפולנס. מחקרים מראים שיכולת לזהות את הטבע החולף של רגשות ומחשבות - במקום לראות בהם מציאות קבועה - מפחיתה סימפטומים של חרדה, דיכאון והפרעות רגשיות אחרות.

העולם מושלם כפי שהוא

עיקרון זה, שמקורו בזן בודהיזם, אינו קריאה לקבל סבל, אי-צדק או נזק. במקום זאת, הוא מציע דרך להתייחס למציאות כפי שהיא ברגע הנוכחי, ללא התנגדות מתמדת או שיפוטיות.

להבין ש"העולם מושלם כפי שהוא" אין פירושו להיכנע לנסיבות או להימנע מפעולה לשינוי. פירושו לקבל את הרגע הנוכחי כנקודת המוצא היחידה האפשרית לכל דבר - כולל שינוי ושיפור.

אימוץ עיקרון זה מאפשר לנו להפסיק את המאבק המתמיד עם המציאות ולהפנות את האנרגיה שלנו לכיוון פעולה אפקטיבית. במקום להתמרמר על מה שלא בשליטתנו, אנחנו מתמקדים במה שבשליטתנו.

בטיפול הפסיכולוגי המערבי, גישה זו משתקפת בטכניקות כמו קבלה רדיקלית בטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), שמלמדת מטופלים לקבל את המציאות הנוכחית שלהם באופן מלא, כצעד ראשון והכרחי לקראת שינוי.

כשאנחנו חווים אתגר או משבר, קבלת המציאות כפי שהיא מאפשרת לנו להתמודד עם המצב בצורה יעילה יותר. במקום לבזבז אנרגיה על הכחשה, כעס או פחד, אנחנו מקבלים את מה שקורה ואז בוחרים כיצד להגיב.

במובן העמוק ביותר, עיקרון זה מזמין אותנו לראות את השלמות הגלומה בלא-שלמות של החיים האנושיים, ולמצוא שלווה גם בתוך אי-הוודאות והשינוי המתמיד.

עקרונות אלו מספקים את היסוד לא רק למטופלים אלא גם למטפלים, שנדרשים לוויסות עצמי אפקטיבי במהלך הטיפול.

יישום קליני

מיינדפולנס ב-DBT איננו תרגול תיאורטי גרידא. הוא מיושם באופן מעשי בטיפול בבעיות נפשיות מורכבות. למשל:

• כשמטופלים חווים שחזורים טראומטיים, טכניקות "עיגון" מבוססות-מיינדפולנס מסייעות להם לחזור להווה.

• כשמטופלים נסחפים בחרדות לגבי העתיד, מיינדפולנס עוזר להם להתמקד בתחושות הגופניות הנוכחיות.

• כשמטופלים שוקעים בחשיבה דיכאונית, פעילויות מכוונות מיינדפולנס מחזירות אותם למציאות.

המטפל הקשוב

אחד ההיבטים המעניינים ביותר בגישת ה-DBT הוא ההדגשה על המיינדפולנס של המטפל עצמו. כפי שהטקסט מציין, "אני יותר יעיל בעזרה למטופלים שלי להשתנות כשאני מתחיל מעמדה מקבלת - ערנית, דרוכה, לא-שיפוטית, ונוכחת לחלוטין."

מטפלים מיומנים יודעים לזהות מתי הם איבדו את הנוכחות ברגע, ויכולים להחזיר את עצמם להווה באמצעות הפניית תשומת הלב לגוף - למגע עם הכיסא, לרגליים על הרצפה, ולמרכז הכובד שיורד לבטן. זוהי מיומנות מרכזית בדרך לקבלה רדיקלית של המציאות.

לסיכום, מיינדפולנס בגישת DBT הוא יותר מכלי טיפולי - הוא בסיס פילוסופי ומעשי המאפשר התמודדות עם מצבים מורכבים. באמצעות מיומנויות מיינדפולנס בסיסיות של צפייה, תיאור והשתתפות מלאה ברגע הנוכחי, מטופלים ומטפלים כאחד מוצאים דרך לקבלה רדיקלית של המציאות - הבסיס האמיתי לכל שינוי משמעותי.

הרעיון שהמטפל נכנס לגיהנום יחד עם המטופל מדגיש את מהות המיינדפולנס ב-DBT: 

היכולת להיות נוכח באופן מלא עם הסבל, לא להימנע ממנו או לנסות לתקן אותו מיד, אלא קודם כל לראות אותו ולקבל את קיומו. רק מתוך קבלה כזו יכול לצמוח השינוי האמיתי.

דף עבודה לתרגול קבלה רדיקלית

- מתוך סדנה לגברים לשליטה בכעסים - 

שאלה 1: הנהג הכועס בכביש

נהג חותך אותך בצורה מסוכנת. אתה מרגיש איך הכעס משתלט, רוצה לצפור, לקלל ואולי אפילו לעצור בצד ולהתעמת.

איך קבלה רדיקלית תעזור לך להתמודד עם הסיטואציה?

א. להראות לנהג השני מה זה – לצפור, לנסוע אחריו ולתת לו להבין שהוא טעה.

ב. להבין שהאירוע כבר קרה, שהכעס לא ישנה אותו, ולבחור לא להיגרר לתגובה אימפולסיבית.

ג. להתעלם לחלוטין ולדחוף את הכעס הצידה כאילו זה לא מפריע לך בכלל.

ד. לשמור על השקט עכשיו, אבל לתת לכעס לצאת מאוחר יותר – אולי עם מישהו אחר.

שאלה 2: הבעל הספקן

אשתך חוזרת מאוחר מהעבודה פעמיים השבוע ונראית מרוחקת. המחשבות מתחילות לדהור – "אולי היא מסתירה משהו?". אתה מרגיש צורך לבדוק, לשאול, לחפש הוכחות.

איך קבלה רדיקלית תעזור לך להתמודד עם התחושות האלה?

א. לפעול מיד – לבדוק את הטלפון שלה, לחפש רמזים, לוודא שאתה לא נאיבי.

ב. לשכנע את עצמך שאין שום בעיה ולמחוק את המחשבות מהראש בכוח.

ג. להיות קשוב לחשדות, להבין שהם תגובה רגשית, לקבל את חוסר הוודאות.

ד. לשאול חבר אם גם לו זה קרה ולחפש אישור לחשד שלך לפני שתתעמת איתה.

שאלה 3: המנהל הלוחץ

המנהל שלך נותן לך ביקורת קשה בפגישה. אתה מרגיש איך הכעס גואה – רוצה להוכיח שאתה צודק, אולי אפילו להרים קול.

איך קבלה רדיקלית יכולה לעזור לך להתמודד?

א. להפסיק אותו באמצע, להסביר למה הוא טועה ולהבהיר שאתה לא מקבל יחס כזה.

ב. לקבל שהביקורת נאמרה, להקשיב לה בלי לתת לרגשות לנהל אותך, ואז לבחור איך להגיב בצורה שקולה.

ג. להנהן בלי להגיד מילה, להעמיד פנים שהכול בסדר, אבל בפנים לבעור.

ד. לזכור את זה לפעם הבאה ולחכות לרגע שבו תוכל להחזיר לו באותה מטבע.

שאלה 4: ההורה הדואג והגננת הכועסת

הורה חושד שבתו חווה חוויה לא נעימה בגן. הוא מגיע לשיחה עם הגננת כדי לברר, אך תוך כדי השיחה היא מתגוננת, נוזפת בו על כך שהוא מרים לטענתה את הקול, וטוענת שהוא מגזים. הוא מרגיש שהכעס משתלט עליו ורוצה להגיב בתקיפות.

איך אפשר לפעול לפי קבלה רדיקלית בסיטואציה הזו?

א. להבהיר לגננת שאין לו שום כוונה להוריד את הטון עד שהוא יקבל תשובות ברורות.

ב. לשנות גישה, להתחנף אליה ולהגיד שהוא בכלל לא כעס, כדי שהיא תהיה יותר נחמדה אליו.

ג. להפסיק את השיחה מיד, כי אם היא כבר מתגוננת אין טעם להמשיך.

ד. לזהות שהכעס טבעי, לקבל את הסיטואציה כמו שהיא, ולהתמקד במטרה.

שאלה 5: הנהג התקוע בפקק

נהג ממהר לפגישה קריטית. הוא יוצא בזמן, אבל תוך כמה דקות נתקע בפקק שלא זז. הדקות חולפות, הלחץ עולה, והוא מרגיש איך הגוף שלו מתוח. הוא רוצה לרטון, להכות בהגה או לשלוח הודעה עצבנית למי שמחכה לו.

מהי הפעלה של קבלה רדיקלית כאן?

א. לצפור שוב ושוב, אולי זה יזיז משהו.

ב. לקבל שאין שליטה על המצב, לנשום עמוק ולחשוב איך להתנהל הכי טוב.

ג. להפסיק לדאוג בכלל ולהתנהג כאילו זה לא משנה, למרות שזה באמת חשוב.

ד. לשלוח הודעה מתוסכלת למי שמחכה לו ולהבהיר שזה לא באשמתו.

שאלה 6: החבר המאחר

חבר שקבעת איתו מאחר בפעם השלישית ברצף. אתה מתעצבן ורוצה להגיד לו שהוא מזלזל בך.

איך תגיב מתוך מקום של קבלה רדיקלית?

א. להבין שהאיחור כבר קרה, לשים לב לרגשות שלך.

ב. לכתוב לו הודעה כועסת ולהבהיר לו שזו פעם אחרונה שאתה מחכה לו.

ג. להעמיד פנים שזה לא מפריע לך, למרות שזה אוכל אותך מבפנים.

ד. לא להגיד כלום עכשיו, אבל לזכור את זה ולשמור טינה להמשך.

הפרעת אישיות אנטי-חברתית (ASPD) נחשבת לאחת ההפרעות הכי קשות לטיפול, בעיקר עקב האופן בו היא מתבטאת ומשפיעה על הקשר הטיפולי.

הסובלים מההפרעה, שנקראת גם הפרעת אישיות דיסוציאלית, מתקשים לחוות אמפתיה, מה שמוביל לכך שהם לא תמיד מבינים או מכירים בהשלכות של התנהגותם על אחרים. כתוצאה מכך, המודעות העצמית לרוב נמוכה, והם מתקשים לזהות צורך בשינוי או בטיפול (הם אכן לא מרבים לפנות לקליניקה על מתוך בחירה).

בנוסף, בעיות אמון משמעותיות יוצרות קושי בפיתוח קשר טיפולי יציב.

מטופלים עם ASPD נוטים לחשוד באחרים, לזהות חולשות ולנצל אותן, מה שמקשה עליהם לשתף פעולה ולהתחייב לתהליך הטיפולי.

אתגר נוסף הוא ההתנגדות לטיפול – רבים מהמאובחנים אינם רואים בהתנהגותם בעיה ולפיכך דוחים את הצורך בטיפול. כאשר אדם אינו מאמין שהוא זקוק לעזרה, קשה מאוד להוביל אותו למחויבות אמיתית לשינוי.

 מטפל עשוי גם לחוות טווח רגשי מורכב – לעיתים הוא נמשך לכריזמה של המטופל ונכנס לתהליך מתוך תקווה או אשליה שיוכל "להציל" אותו, ולעיתים הוא חש תסכול, חשדנות או חוסר אונים מול חוסר האמפתיה וההתנגדות שמפגין המטופל.

המפתח לטיפול מוצלח טמון בגבולות ברורים ובהדרכה מקצועית קבועה. על המטפל לשמור על מודעות עצמית גבוהה, להכיר ברגשותיו אך לא לתת להם להשתלט על הקשר הטיפולי. הבנת הדינמיקה הרגשית אינה מכשול, אלא כלי עבודה שיכול לסייע בניווט הטיפול באופן מקצועי, אחראי ומאוזן.

על אף האתגרים הללו, מחקרים מצביעים על כך שכאשר קיימת מסגרת טיפולית ברורה, עם גבולות מובנים וטכניקות טיפוליות מותאמות, ניתן לסייע גם למטופלים עם ASPD לפתח מודעות עצמית מסוימת ולשפר את התנהלותם.

המפגש המטלטל עם מטופלים אנטי-חברתיים

כאשר אנו, כמטפלים, פוגשים מטופל עם מאפיינים אנטי-חברתיים, אנו עשויים למצוא את עצמנו מתמודדים עם רגשות מורכבים ומאתגרים, שלא תמיד צפינו או היינו מוכנים אליהם.

המפגש הטיפולי עם אדם בעל דפוסי התנהגות מניפולטיביים, נצלניים ולעיתים גם תוקפניים, אינו מפגש ניטרלי – הוא חוויה מטלטלת, שמעוררת תגובות רגשיות עמוקות ולעיתים אף מפתיעות.

חלק מהמטפלים עשויים להרגיש מאוימים או חסרי אונים, בעוד שאחרים עשויים להתפעל מהכריזמה ומהיכולת המילולית של המטופל, מה שעלול לטשטש את הגבולות הטיפוליים. לכן, חשוב לנהל את הרגשות הללו בזהירות ולשמור על מודעות מתמדת, כדי להימנע מהתערבות רגשית מוגזמת או מסכנה של שחיקה מקצועית.

האתגר המרכזי הוא להישאר נוכחים, מקצועיים ותומכים, מבלי ליפול למלכודת של מעורבות יתר או תקווה לא ריאלית לשינוי מהיר. העבודה עם מטופלים אנטי-חברתיים דורשת חוסן נפשי, עקביות בגבולות והתמודדות מודעת עם רגשותינו שלנו – כי בסופו של דבר, הצלחת הקשר הטיפולי תלויה לא רק במטופל, אלא גם ביכולת שלנו להחזיק את התהליך בצורה יציבה ומאוזנת.

בואו נצלול אל התגובות הנפוצות שמטפלים חווים במפגש עם מטופלים אלו:

הספקטרום הרגשי: מפחד ועד משיכה

המפגש עם מטופלים אנטי-חברתיים יכול לעורר מנעד רחב של רגשות, לעיתים מנוגדים. אחת התגובות הראשוניות והאינסטינקטיביות ביותר היא פחד – בין אם מפני אלימות פיזית, במיוחד כאשר המטופל בעל היסטוריה של התנהגות תוקפנית, ובין אם מפני מניפולציה רגשית, שמטופלים רבים עם ASPD מצטיינים בה. חשוב להכיר בפחד הזה, לא להדחיק אותו ולא להתבייש בו – הוא אינו עדות לחולשה, אלא דווקא מנגנון הגנה חשוב, שמאפשר לנו לשמור על דריכות מקצועית ולזהות סיכונים בזמן אמת.

אך הפחד אינו הרגש היחיד שמטפלים עשויים לחוות. בקצה השני של הספקטרום, ישנם מטפלים שחווים משיכה או היקסמות ממטופליהם. הכריזמה, כושר השכנוע והיכולת הדרמטית לספר סיפורים מרתקים, שמאפיינים לעיתים אנשים עם ASPD, עשויים לעורר ריגוש, סקרנות ואף תחושת התלהבות אצל המטפל. לעיתים, כאשר המטפל אינו מודע לרגשותיו, הוא עלול להימשך רגשית ואף להיסחף אחר המטופל, מה שעלול לפגוע בגבולות הטיפוליים וליצור מעורבות יתר מסוכנת.

האתגר הוא לשמור על איזון ולהיות מודעים לתגובות הרגשיות שלנו, מבלי לתת להן להשתלט על הדינמיקה הטיפולית. בין אם מדובר בפחד ובין אם במשיכה, שני הקצוות הללו הם טבעיים – אך הם דורשים מודעות, ניהול נכון והדרכה מקצועית, כדי לוודא שהם אינם משבשים את התהליך הטיפולי, אלא דווקא משמשים כלי להבנת המטופל ולהתנהלות נכונה מולו.

חוסר אונים

אחד האתגרים הרגשיים המורכבים ביותר בטיפול באנשים עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית הוא תחושת חוסר האונים שמטפלים חווים כשהטיפול נתקל בהתנגדות, קיפאון או דחייה מתמשכת מצד המטופל. כאשר המטופל אינו מביע חרטה, מסרב לשתף פעולה או מפגין מניפולציות וזלזול, המטפל עלול לחוות תסכול עמוק, כעס, ואפילו ספק ביכולותיו המקצועיות.

חשוב להכיר בכך שתחושות אלו טבעיות, אך אם הן אינן מנוהלות כראוי, יש להן יכולת לערער את הקשר הטיפולי ולפגוע ביכולת המטפל להמשיך בעבודה בצורה מקצועית ויעילה. כדי להימנע מהשפעות שליליות, יש צורך בגישה מודעת ורפלקטיבית, המשלבת תמיכה מקצועית, הדרכה והצבת גבולות ברורים. במקום להתמקד במה שאינו משתנה, יש להפנות את האנרגיה למה שכן ניתן להשפיע עליו, תוך שמירה על עמדה טיפולית יציבה, מאוזנת ולא שיפוטית.

אתגור הזהות המקצועית

העבודה עם מטופלים אנטי-חברתיים אינה רק מבחן לסבלנות וליכולת ההתמודדות, אלא גם אתגר עמוק לזהות המקצועית שלנו. כאשר המטופל מכחיש לחלוטין את בעיותיו, מטיל את האחריות על הסביבה או אף מאשים את המטפל עצמו, אנו עלולים להתחיל לפקפק ביכולתנו להביא לשינוי אמיתי. התחושה הזו יכולה להיות שוחקת ומתסכלת, אך חשוב להבין שהיא אינה עדות לכישלון, אלא דווקא חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם אוכלוסייה מאתגרת.

הספק הוא לא סימן לחולשה – אלא למודעות מקצועית. הוא מאותת לנו שאנחנו שואלים את השאלות הנכונות, ושאנחנו מחויבים לבדוק את עצמנו ואת הדרך בה אנו פועלים. במקום להילחם בתחושות הללו, כדאי לרתום אותן ככלי להתפתחות, להעמיק את ההבנה על הדינמיקה עם המטופל ולהישען על תמיכה מקצועית, הדרכה ופיתוח רפלקציה. דווקא מטפל שמסוגל לשאת ספקות ולהתבונן בהם מבחוץ הוא זה שמגלה גמישות, צמיחה ובשלות מקצועית אמיתית.

איך לעבוד נכון עם מטופלים עם ASPD?

התמודדות עם מטופלים עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית מחייבת מודעות רגשית גבוהה, שכן הקשר הטיפולי טומן בחובו תגובות העברה נגדית מורכבות שעלולות לערער את המטפל.

זכרו - התמודדות עם תגובות העברה נגדית היא לא סימן לחולשה, אלא דווקא הזדמנות לצמיחה מקצועית ואישית.

כדי להימנע משחיקה מקצועית ומעורבות רגשית מזיקה, חשוב שהמטפלים יקבלו הדרכה מקצועית שוטפת ויקיימו רפלקציה מתמדת על האינטראקציה עם המטופל.

הצבת גבולות נוקשים ושמירה על מסגרת טיפולית ברורה הם קריטיים למניעת מניפולציות ולהגנה על הקשר הטיפולי.

עם זאת, יש לאזן בין ריחוק מקצועי לבין אמפתיה, כדי להימנע מהתנתקות רגשית מוחלטת.

מחקרים מצביעים על כך שגישות מובנות ומבוססות-ראיות, במיוחד אלו המותאמות לטיפול בעבריינים, עשויות להגביר משמעותית את סיכויי ההצלחה ולשפר את תוצאות הטיפול.

לשחרר את פנטזיית ההצלה

כשאנחנו עובדים עם מטופלים אנטי-חברתיים, אחד האתגרים המרכזיים הוא להרפות מהפנטזיה שאנו יכולים להציל אותם. הרצון לעזור, להשפיע ולראות שינוי מוחשי הוא טבעי עבור כל מטפל, אך במקרה של ASPD, האשליה שנוכל "לתקן" את המטופל או להביא אותו להבנה רגשית עמוקה עלולה להיות מלכודת רגשית ומקצועית.

האחריות לשינוי אינה שלנו – אלא של המטופל עצמו. אנחנו יכולים להציב גבולות, להציע כלים ולעודד רפלקציה, אך ההחלטה אם לקחת אחריות על חייו ולבחור בכיוון אחר נמצאת אך ורק בידיו. כאשר אנחנו נשאבים לניסיון "לשנות" את המטופל בכוח, אנו מסתכנים בשחיקה רגשית, בתסכול ובתחושת כישלון מיותרת.

תפקידנו הוא להיות נוכחים, מקצועיים ותומכים בתהליך – לא לקחת עליו בעלות. עלינו לשמור על מסגרת טיפולית יציבה, להגדיר גבולות ברורים, ולזכור שהדרך היחידה להצלחה בעבודה עם מטופלים אנטי-חברתיים היא להיות עקביים, אותנטיים ומודעים לעצמנו – מבלי להיסחף אחר אשליות של גאולה.

ההכרה בתגובות ההעברה הנגדית שלנו והיכולת לנהל אותן היא מפתח מרכזי בדרך להצלחה.

כשאנחנו מצליחים לשמור על איזון בין אמפתיה לגבולות, בין מעורבות לריחוק מקצועי, אנחנו יכולים ליצור מרחב טיפולי בטוח ומצמיח - הן עבור המטופל והן עבורנו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Black, D. W., & Kolla, N. J. (Eds.). (2022). Textbook of antisocial personality disorder. American Psychiatric Association Publishing

בחרנו תשובות לשאלות חשובות שיעזרו לבני משפחה להבין טוב יותר את מהות הפרעת האישיות האנטי-חברתית

• מהי הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

• איך לעזור לבן משפחה עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

• מהם התסמינים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית?

• עד כמה ההפרעה נפוצה?

• מהם הגורמים להפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

• איך ניתן לטפל בהפרעת אישיות אנטי-חברתית?

• אילו טיפולים תרופתיים זמינים עבור הפרעת אישיות אנטי סוציאלית?

מהי הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

הפרעת אישיות אנטי-חברתית, הידועה גם כהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, היא מצב נפשי המאופיין בדפוס מתמשך של התעלמות מזכויות של אחרים והפרתן.

ההפרעה מופיעה לרוב בילדות או בגיל ההתבגרות ונמשכת אל תוך הבגרות.

אנשים אנטי סוציאליים נוטים להפגין התנהגות חסרת אחריות, נצלנית ומניפולטיבית, ללא תחושת אשמה או חרטה.

השלכותיה ניכרות בתחומי חיים רבים, כולל יחסים משפחתיים, עבודה, לימודים, שירות צבאי וזוגיות.

בין ההתנהגויות האופייניות ניתן למצוא עבריינות, חוסר יציבות תעסוקתית, ניצול הזולת למטרות רווח אישי, וקושי לשמור על מערכות יחסים קרובות.

הם נוטים לדחות סמכות, מתנגדים למוסכמות חברתיות וובודקים את גבולות ההתנהגות המקובלת.

איך לעזור לבן משפחה עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

דברו איתנו או עם אנשי מקצוע אחרים בבריאות הנפש המתמחים בהפרעה זו, אנחנו כולים לספק הכוונה ואסטרטגיות טיפול מתאימות.

ההתמודדות עם בן משפחה הסובל מהפרעה זו יכולה להיות מאתגרת, וללא תמיכה מקצועית, עלולה להיות מתסכלת, שוחקת ומתישה רגשית.

חשוב להבין כי מדובר בהפרעה מורכבת, ולעיתים קרובות, האדם עצמו אינו מודע להשפעת התנהגותו על סביבתו או שאינו רואה צורך בטיפול. אנשי מקצוע יכולים להדריך את בני המשפחה כיצד לגשת בצורה מיטבית לאדם עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, להציב גבולות בריאים ולשמור על רווחתם האישית תוך כדי תמיכה.

חשוב לא לפספס תחלואה נלווית, כלומר הפרעות קומורבידיות כמו התמכרויות, דיכאון או חרדה, שעלולות להחמיר את ההתנהגות האנטי-חברתית.

טיפול בהיבטים אלו, יכולים למנף את המוטיבציה של המטופל גם אם הוא מסרב לטפל ישירות בהפרעת האישיות, וזה יכול להביא להקלה מסוימת ולשיפור בתפקודו היומיומי.

תמיכה משפחתית עקבית, יחד עם סיוע מקצועי טוב, עשויה להגדיל את הסיכוי לשינוי חיובי ולהפחתת הדפוסים הפוגעניים.

מהם התסמינים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

לפי ה-DSM-5, אבחנת ההפרעה דורשת קיומם של לפחות שלושה מתוך שבעה מאפיינים פתולוגיים, בהם:

• רמאות

• אימפולסיביות

• תוקפנות

• פזיזות

• חוסר אחריות

• חוסר אמפתיה

• חוסר חרטה

האבחנה ניתנת רק מגיל 18 ומעלה, ובתנאי שנמצאו סימנים מוקדמים של הפרעת התנהגות לפני גיל 15. כמו כן, יש לשלול סכיזופרניה או מאניה כגורמים אפשריים להתנהגות.

התסמינים משתנים בחומרתם – חלקם כוללים שקרים ומניפולציות, בעוד שאחרים עלולים להתבטא במעשים פליליים חמורים כגון תקיפות אלימות, אונס או רצח.

תסמינים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית בקרב 1,422 משתתפים בסקר אפידמיולוגי לאומי על אלכוהול ומצבים נלווים

מקור: מבוסס על Risë B. Goldstein ואחרים, Journal of Nervous and Mental Disease, 2006.

מהי שכיחות ההפרעה?

מחקרים בארצות הברית ובאנגליה מצביעים על כך ש-2-5% מהאוכלוסייה הבוגרת עומדים בקריטריונים להפרעת אישיות אנטי-חברתית. השכיחות בקרב גברים גבוהה פי 2 עד 7 מאשר בנשים.

ברוב המקרים, ההפרעה אינה מופיעה לבד, אלא יחד עם הפרעות נלוות כמו התמכרויות, הפרעות מצב רוח, חרדה, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), הימורים פתולוגיים והפרעות אישיות נוספות, כגון הפרעת אישיות גבולית ונרקיסיסטית. שיעורי ההתאבדות בקרב הלוקים בהפרעה גבוהים משמעותית מהממוצע.

מהם הגורמים להפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

מקור ההפרעה הוא שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. מחקרים מצביעים על מרכיב תורשתי, אך המנגנון המדויק של הורשת ההפרעה עדיין אינו מובן במלואו.

גורמים סביבתיים משמעותיים כוללים:

• התעללות בילדות

• הורות לא עקבית

• חינוך לקוי

• יחסים בעייתיים עם בני הגיל

אנשים עם הפרעה זו חווים יותר היסטוריה של התעללות בילדותם, ולמרבה הצער רבים משחזרים דפוסים אלו כלפי ילדיהם. בכך הם מנציחים העברה בין-דורית של אלימות והתנהגות פוגענית.

קיימות גם תיאוריות לפיהן ההפרעה נובעת מהפרעה נוירו-התפתחותית, תת-עוררות כרונית או עיבוד קוגניטיבי פגום.

מחקרים ביוכימיים מציעים תפקיד אפשרי לנוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ולהורמון טסטוסטרון, הידועים בהשפעתם על תוקפנות ואימפולסיביות.

איך ניתן לטפל בהפרעת אישיות אנטי-חברתית?

הטיפול בהפרעת אישיות אנטי-חברתית הוא אתגר משמעותי, אך אינו בלתי אפשרי. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ממשיכים לחפש שיטות יעילות לסייע לאנשים עם ההפרעה, על אף שמעט מאוד טיפולים מבוססי-ראיות פותחו עבורה.

קיימת דעה לפיה אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית אינם מסוגלים ליצור קשר טיפולי אמיתי, אבל ממצאים חדשים מערערים על הנחה הזו. מתברר כי בתנאים הנכונים – עם טיפול מובנה היטב, מסגרת ברורה ומטפלים מנוסים – גם אנשים בעלי מאפיינים אנטי-חברתיים קיצוניים מסוגלים לפתח ברית טיפולית משמעותית. קיימת אמנם ספקנות תיאורטית בנוגע לאפשרות של קשר טיפולי יציב עם מטופלים כאלה, אך מחקרים שנערכו בקרב עברייני מין ואלימות חמורה מצביעים על פוטנציאל ממשי לשינוי. השאלה אינה האם קשר טיפולי אפשרי, אלא באילו תנאים הוא הופך לאפקטיבי. 

השיטות העדכניות ביותר כוללות שילוב של תרופות להפחתת תוקפנות ועצבנות עם פסיכותרפיה המתמקדת בהיבטים הקוגניטיביים והמוסריים של ההפרעה.

בין השיטות שנבדקו:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

• טיפול מבוסס מנטליזציה

• ניהול כעסים

• פסיכו-חינוך

• הראיון המוטיבציוני

חלק מהמטפלים מאמינים כי ההפרעה אינה ניתנת לטיפול, אך מסקנה זו עלולה להיות מוקדמת מדי, בשל היעדר מחקר מקיף בנושא.

אילו טיפולים תרופתיים זמינים עבור הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

נכון להיום, אין תרופות שאושרו על ידי ה-FDA לטיפול ישיר בהפרעה.

עם זאת, תרופות מסוימות משמשות להפחתת תוקפנות, עצבנות והתנהגות אימפולסיבית. בין התרופות שנמצאות בשימוש:

• ליתיום ומייצבי מצב רוח אחרים

• תרופות נוגדות דיכאון

• תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות

התגובה לטיפול התרופתי משתנה – חלק מהמטופלים חווים שיפור, בעוד שאחרים אינם מראים כל שינוי משמעותי.

במקרים רבים, תרופות משמשות לטיפול בהפרעות נלוות, כמו דיכאון, חרדה או הפרעה דו-קוטבית.

יש להימנע משימוש בבנזודיאזפינים, בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שלהם, וכן מתרופות ממריצות לטיפול ב-ADHD, שעלולות להחמיר התנהגויות אנטי-חברתיות. חלופות בטוחות יותר כוללות:

• בופרופיון

• קלונידין

• אטומוקסיטין

הטיפול מתקיים עם פסיכיאטר מבוגרים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Black, D. W., & Kolla, N. J. (Eds.). (2022). Textbook of antisocial personality disorder. American Psychiatric Association Publishing. https://doi.org/10.1176/appi.books.9781615373239

Black, D. W. (2022). Special report: Antisocial personality disorder—The patient in need often overlooked. Psychiatric News, 57(12). https://doi.org/10.1176/appi.pn.2022.12.12.20

Goldstein, R. B., Grant, B. F., Ruan, W. J., Smith, S. M., & Saha, T. D. (2006). Antisocial personality disorder with childhood- vs adolescence-onset conduct disorder: Results from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions. Journal of Nervous and Mental Disease, 194(9), 667–675. https://doi.org/10.1097/01.nmd.0000235793.10041.1d

קשה להיפרד מחפצים – הם נושאים עמם  זיכרונות, תחושת ביטחון ונוסטלגיה.

אבל עבור מי שמתמודד עם הפרעת אגרנות, הקשר לחפצים הופך מורכב ורגשי הרבה יותר.

חייהם מוצפים בערימות של חפצים, בלגן ופריטים חסרי שימוש, שהיו נזרקים בקלות על ידי אחרים. בכל חדר נערמים עוד ועוד חפצים, עד שהמרחב האישי כמעט נעלם.

הפרעת אגרנות היא אתגר טיפולי משמעותי, שמניע פסיכולוגים לחקור את לעומק שורשיה.

מחקר מעניין חושף קשרים בין דפוסי אישיות לבין ההפרעה, ומציע תובנות שעשויות לשנות את הדרך בה אנו מבינים ומטפלים באגרנות כפייתית.

תסמינים של אגרנות כפייתית

• קושי מתמשך לזרוק לפח, למסור או להיפרד מחפצים, בלי קשר לערכם המציאותי.  

• מצוקה רגשית משמעותית כאשר נעשה ניסיון להשתחרר ממה שנאסף.

• צבירה מופזרת עד כדי חסימה של אזורים בבית, שקשה להיכנס אליהם. לעיתים עד כדי צורך בהתערבות חיצונית.  

• השפעה שלילית של האגרנות על חייו של הסובל ממנה, כולל עבודה או מערכות יחסים עם חברים ומשפחה.  

• האגרנות אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת, כמו פגיעת ראש, התמכרות לקניות או OCD. 

קשר בין הפרעת אגרנות להפרעות אישיות

מחקר שנערך בקרב 72 חיילים משוחררים אמריקאים המאובחנים עם הפרעת אגרנות חושף תובנות חדשות על הקשר בין דפוסי אישיות להתנהגות אגרנות. 

המחקר מזהה ארבעה טיפוסי הפרעות אישיות מרכזיות המשפיעות על האופן שבו ההפרעה מתבטאת ומתפתחת:

הפרעת אישיות נמנעת

הפרעת אישיות נמנעת מצויה בקשר חזק עם אגרנות, ומתאפיינת ברגישות עמוקה לביקורת ודחייה חברתית.

מצבור התכונות של האישיות הנמנעת מתבטא בשלושה אופנים מרכזיים:

• פחד מקבלת החלטות שגויות הופך כל ניסיון להיפטר מחפץ למקור של חרדה וספק.

• הימנעות מאינטראקציות חברתיות מעמיקה את הבדידות ומחזקת את הקשר לחפצים כתחליף.

• תחושת חוסר הערך העצמי מקשה על היכולת להבחין בין חפצים בעלי ערך לאלו שאינם.

הפרעת אישיות תלותית

במקרה של הפרעת אישיות תלותית, האגרנות משקפת צורך עמוק בביטחון ובתחושת שליטה:

• הקושי בקבלת החלטות עצמאית מוביל לשמירה על כל חפץ מחשש לטעות.

• הפחד מנטישה ואובדן מתורגם לצבירת חפצים כמקור של נחמה וביטחון.

• הצורך המתמיד באישור חיצוני מקשה על תהליך הפרידה מחפצים.

אישיות דיכאונית

הדיכאון והאגרנות יוצרים מעגל של חיזוק הדדי:

• תחושת חוסר התקווה מפחיתה את המוטיבציה לשינוי ולארגון

• דימוי עצמי נמוך שמתבטא בקושי להעריך את שווי החפצים באופן מציאותי.

• עצב מתמשך שמוביל לחיפוש נחמה בצבירת חפצים.

הפרעת אישיות סכיזואידית

במקרה של הפרעת אישיות סכיזואידית, האגרנות מקבלת ממד ייחודי:

• העדפה לבדידות מפחיתה את ההזדמנויות לקבלת משוב ותמיכה חברתית.

• קושי בביטוי רגשי מקשה על יצירת קשר טיפולי משמעותי.

• ניתוק הרגשי יכול להוביל להצטברות חפצים ללא מודעות למשמעות הרגשית שלהם.

מה זה אומר לגבי הטיפול?

הבנת הקשר בין אישיות לאגרנות פותחת דלת לגישה טיפולית חדשה ומדויקת יותר לסוג האגרנות.

למשל, לאגרן הנמנע, ניתן יכול להציע סביבה בטוחה שמדגישה חוסר שיפוטיות, בה ניתן לתרגל קבלת החלטות בקצב אישי.

עבור האגרן התלותי, הדגש יהיה על בניית ביטחון פנימי שאינו תלוי בחפצים.

במקרים של אגרנות על רקע דיכאון, נשקול טיפול משולב, כזה המתמודד תחילה עם הדיכאון ורק לאחר מכן עם אתגר האגרנות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Dozier ME, Davidson EJ, Pittman JOE, Ayers CR. Personality traits in adults with hoarding disorder. J Affect Disord. 2020 Nov 1;276:191-196. doi: 10.1016/j.jad.2020.07.033. Epub 2020 Jul 16. PMID: 32697698.