טיפול בחרדות

בכפר סבא והאיזור

שמחים שאתם כאן.

לפי ה-DSM-5-TR, הפרעות החרדה כוללות חרדת פרידה, אילמות סלקטיבית, פוביות ספציפיות, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, אגורפוביה, הפרעת חרדה מוכללת והפרעה פוסט טראומטית.

בנוסף, לצדן קיימות ההפרעות האובססיביות-קומפולסיביות  - הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת גוף דיסמורפית, הפרעת אגרנות, טריכוטילומניה והפרעת חיטוט בעור.

בדף זה ננסה לעזור לכם, להכווין, למצוא ולהתאים את המטפל/ת שלכם בכפר סבא והאזור, בכדי להפחית ולנהל חרדות.

דניאל זיסלמן, MSW, מטפל בחרדות, מכון טמיר כפר סבא 

טיפול בהפרעות חרדה

כשמדברים על טיפול בחרדה מתכוונים למונח גג שמתאר מגוון טיפולים פסיכותרפיים שונים להפרעות חרדה, באמצעות ייעוץ באינטרנט או טיפול אישי במפגשים פנים אל פנים.

שיטות שונות של טיפול פסיכולוגי התפתחו עם השנים ונמצאו יעילות להקלת תסמיני חרדה תוך פרק זמן קצר וסביר, בתנאי שהמטופל משקיע ונותן את חלקו בהשגת המטרות. 

יפעת קורץ, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר בכפר סבא

מיכל שני, MSW, מטפלת בחרדות בכפר סבא, מכון טמיר

 לאה ספיר, מטפלת בחרדות בכפר סבא, מכון טמיר

הימנעות רק מעצימה את הפחדים.

סוגי הטיפול החדשים ביותר, בין אם הם ניתנים אחד-על-אחד ובין אם בקבוצה, מתמקדים בחשיבה שלילית ובהימנעות, ומטרתם לסייע למטופל ללמוד כיצד להתגבר על פחדיו ולהרגיע את תגובותיו הרגשיות.

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT הוא טיפול הקו הראשון כיום להפרעות חרדה.

זה אומר שזו הדרך היעילה ביותר לטפל בחרדה, כך לפי מחקרים מבוססי ראיות שנערמו עם השנים.

המטרה המרכזית של טיפול CBT היא להפחית את תסמיני החרדה ולשפר את התפקוד על ידי שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.

כדי לעזור להשיג מטרה זו, טיפול כזה יתמקד לעתים קרובות בזיהוי דפוסים שתורמים לחרדה ומנציחים אותה, וגם למצוא דרכים לעצור את הדפוסים הללו לפני שהם הופכים לבעייתיים.

למטפלי CBT יש מגוון כלים וטכניקות להתמודדות עת חרדה.

למשל טיפול בחשיפה, שהוא רכיב מוכר ובסיסי בכל טיפול CBT בחרדות. 

אבל יש עוד.

בואו נתייחס רגע למעקב אחר דפוס התנהגותי ושינוי של מטופל המתמודד עם חרדות:

מעקב אחר דפוסי חרדה ב-CBT כולל שימוש ביומנים טיפוליים, בהם המטופל מתבקש לתעד מה עובר עליו בין פגישה לפגישה:

• מחשבות במהלך היום, ביייחוד בזמנים בהם קיימת עלייה במתח או בחרדה (למשל, רצף מחשבות של ״מה יקרה אם״, שמגבירות את החרדה).

• ניטור רגשות שנחווים בעוצמה וניטור שלהם על רצף (למשל, החל העצבנות קלה ועד התקף חרדה).

• חיזוקים מודעים ולא מודעים הנקשרים להתנהגויות ותגובות המופיעות במצבי חרדה. הימנעות, למשל, מקלה על חרדה ומספקת שקט בטווח הקצר אבל מגבירה חרדה בטווח הארוך.

• נסיבות חיצוניות או פנימיות הגורמות למחשבות, תגובות ורגשות ספציפיים (כמו חרדה שמופעלת רק במצבים חברתיים ייחודיים או בנוכחות אנשים מסוימים).

נטשה זסלבסקי, מטפלת בחרדות בהוד השרון, מכון טמיר

טיפול מטא-קוגניטיבי 

אחת השיטות המוצלחות ביותר לטיפול בהפרעות חרדה, ובעיקר הפרעת חרדה מוכללת, הוא טיפול מטא-קוגניטיבי.

מרגנית כרמי מדינה, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בכפר סבא

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

נועה לאור מצליח, MSW, מטפלת בחרדות בכפר סבא, מכון טמיר

הילה לחמן, MSW, מטפלת בחרדות בכפר סבא, מכון טמיר

מהי אימפינג׳מנט בעולם הפסיכולוגיה?

הפסיכואנליטיקאי ורופא הילדים הבריטי דונלד ויניקוט טבע את המונח אימפינג׳מנט, כהתנסות בסביבה האימהית אותה התינוק חווה כמטרידה.

התנסויות כאלה תורמות להתפתחות של עצמיות כוזבת כיוון שהתינוק מפתח עם הזמן תגובות הגנתיות מגוונות במקום להיות מודע ולהצמיח מתוכו תגובות המבטאות את יכולותיו ונטיותיו האותנטיות. התהליך הטבעי של פיתוח עצמיות אמיתית מתרחש כאשר התינוק מגלה את הסביבה בתנאיו שלו.

ריבוי של תגובות ל-impingements הוריים לאורך זמן כרוכה בפיצול מאולץ של הנפש, שכן רצף והמשכיות ההוויה מופרעת כל העת.

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

D. W. Winnicott, Creativity and its origins. In Playing and Reality. New York: Routledge, 1971, pp. 65-85.

פגיעה מינית והשלכותיה 

פגיעה מינית היא טראומה נפשית קשה שיכולה להיות גורם ל-PTSD.

ישנם כמה סימנים ותסמינים שנחשבים לאחר לאחר טראומה של פגיעה מינית, למשל:

• מחשבות חודרניות.

• סיוטים חוזרים.

• תחושה שהאירוע הטראומטי קורה שוב ושוב.

• הימנעות מכל דבר שמזכיר את האירוע.

• ערנות יתר, קופצנות מכל טריגר.

• חוסר עניין בפעילויות מהן הופקה הנאה בעבר.

• תחושת חוסר תקווה.

• קושי לחוות רגשות חיוביים.

כמכון לפסיכותרפיה שעובד עם מטופלים ומטופלים הסובלים מההשלכות הנפשיות של תקיפה מינית, חשוב שתדעו שיש תקווה - 

נפגעים אכן מתרפאים עם טיפול טוב וממשיכים לחיות חיים מלאים וראויים, תוך שהם נהנים ממערכות יחסים בריאות.

קיימים מספר טיפולים פסיכולוגיים יעילים.

כאן נתמקד בטיפול ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) בפגיעה מינית.

ראיון עם רותם רפאל, על טיפול נפשי מתמודדות.ים עם פגיעות מיניות.

רותם רפאל, MA, מטפלת בגישת ACT, מכון טמיר בקריית אונו

מהי גישת ACT ומהם היעדים הטיפוליים בטיפול מסוג זה? 

גישת ACT, טיפול בקבלה ומחויבות, היא גישה המשלבת תיאוריות מעולמות המיינדפולנס והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

הגישה שמה במרכז את החשיבות של גמישות פסיכולוגית-  יכולת ״להחזיק״ את המחשבות והרגשות הלא נעימים ולפעול בהתאם לערכים והמטרות ארוכי הטווח, לחזק את היכולת להישאר במגע עם הרגע הנוכחי תוך בחירת התנהגות המחוברת לערכים של האדם. לנסות להיות נוכחים בחוויה בסקרנות, מבלי לנסות לברוח ממנה ולהימנע.

לחיות את החיים באופן מלא ומשמעותי גם בנוכחות של כאב.

ACT הינו טיפול בקבלה ובמחויבות מהגל השלישי של CBT. מהו הגל השלישי של CBT? ומה הייחוד שלו ביחס לטיפול CBT? 

גישות הגל השלישי של CBT הן שיטות טיפול חדשניות ששמות דגש על החלקים הרגשייים והחוויתיים באופן שלא מקובל בגישות הקלאסיות ב-CBT המסורתי.

טיפולי הגל השלישי כוללים : ACT, DBT, MBCT ,CFT ועוד. 

טיפולים בגל השלישי מתמקדים לא רק בשינוי המחשבה, הרגש וההתנהגות אלא בשינוי ראיית העולם ובמבט של חמלה כלפי העצמי כדרך פעולה לעצב את התפיסה וההתנהגות.

כיצד טיפול בשיטת ACT יכול לסייע בטיפול בפגיעות מיניות? אנא תני דוגמה מהקליניקה 

בטיפול בנפגעי פגיעות מיניות עולה הימנעות ממגע עם זכרונות, מחשבות ורגשות כואבים.

הדרך להתמודדות לפי הגישה היא לשנות את העמדה כלפיי ההתמודדות עם כאב ופיתוח היכולת הרגשית להכיל מחשבות, רגשות, ותחושות בגוף.

ההבנה שאין אנו יכולים לשנות את מה שיש או מה שקרה אך ניתן לפתח את הקבלה לראות ולחיות עם מה שקיים. 

בקליניקה אני פוגשת מטופלים ומטופלות שמגיעים עם המנעוויות רבות בעקבות הפוסט טראומה - הימנעות לצאת מהבית, הימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית ועוד.

אני פוגשת גם הימנעויות נפשיות ממגע עם זכרונות, מחשבות ורגשות - השימוש בכלים של ACT עוזר להבין שהמטרה היא לא להפטר מהתחושות הקשות שעולות לא איך להמשיך ולתפקד למרות הכאב והקושי.

אילו שיטות טיפול נוספות את משלבת במהלך טיפול המתמקד בפגיעה מינית? 

בטיפול אני משלבת את גישת הפסיכודרמה (אותה למדתי בתואר השני) המדגישה שימוש בספונטניות שהיא המפתח לבריאות נפשית ויציאה לפעולה מתוך התקיעות הרגשית והתפקודית הקיימת אצל חלק מנפגעי הפגיעות.

בפסיכודרמה יש כלים נוספים כמו חילוף תפקידים, שימוש בכסא הריק ויצירת מציאות עודפת שהם שימושיים מאד בטיפול בנפגעים.

בנוסף אני משלבת שימוש בכלים טיפוליים שונים כמו יצירה, מוזיקה, קלפים טיפוליים ומשחק לפי הצורך של המטופלים.

מהן המורכבויות בהן את נתקלת במהלך טיפול בפגיעה מינית וכיצד התמודדת עמן כמטפלת?

הטיפול בפגיעות מיניות מורכב מאד, חווית הטראומה כרוכה בניתוק מן הזולת ועל כן חלק משמעותי בטיפול הוא הקשר הטיפולי ויצירת תיקון באמצעות מערכת יחסים.

על כן בניסיון ליצירת הקשר הטיפולי הרבה פעמים יש חוויה בה המטופלים חוששים לסמוך ולשתף פעולה.

ההתמודדות שלי כמטפלת מתמקד במתן שליטה למטופלים לתת להם לבחור ולהוביל בתוך הקשר וההתערבויות ולא להיות ״בתפקיד של היודעת״.

אני שמה דגש על יצירת קשר שיש בו תחושת נוחות, יחס בגובה העיניים ותחושה נעימה בחדר.

עדכון אחרון:

10 במאי 2023

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Hughes, Katherine S., "Implementing Acceptance and Commitment Therapy to Improve the Sexual Well-Being of Female Survivors of Sexual Violence" (2019). Scripps Senior Theses. 1290.
https://scholarship.claremont.edu/scripps_theses/1290

מהי מיומנות STOP ב-DBT?

מיומנות STOP היא רשימה התנהגותית בת ארבעה שלבים, שעוזרת להיות קשובים ללא שיפוטיות לרגע הנוכחי ולהימנע מהתנהגות שעלולה לדרדר משבר רגשי. 

ראשי התיבות STOP מבטאים את 4 הפעולות העוקבות הבאות:

• עצור -  הצעד הראשון הוא להפסיק מייד כל התנהגות. נציין כי ב-DBT ״התנהגות״ כוללת גם מחשבות, לא רק פעולות.

• קח צעד לאחור- כאן הרעיון הוא לקחת צעד אחורה

• התבונן - בשלב השלישי המטרה היא לבחון עם עצמך (מחשבות, תחושות ורגשות) ולתאר איך מצב מסוים משפיע בהווה.

• המשך באופן קשוב - לבסוף מחזל״שים, ממשיכים מה שעשינו לפני, אבל עם קשב ער ובלתי שיפוטי למה שקורה אצלנו בפנים.

stop היא מיומנות אחת מתוך סט מיומנויות עמידות במצוקה בטיפול DBT.

יחד עם זאת היא נלמדת גם בגרסאות העדכניות של פרוטוקול MBSR, טכניקת מיינדפולנס שנמצאה יעילה בהפחתת סטרס.

מיומנויות כאלה מלמדות מודעות שיכולות להועיל לבריאות רגשי ופיזי.

במיומנות STOP ניתן להשתמש בכל עת, אבל היא מועילה במיוחד כשאנחנו מתמודדים עם סערה רגשית ברמה כזו או אחרת.

הרעיון הוא להימנע באופן יזום מהתנהגות מכוונת פתרון, שבמצבים כאלה עלולה לסבך את המצב מעבר להסתבכות שנוצרה עד כה.

כמו במיומנויות DBT אחרות, למשל קבלה רדיקלית, המיקוד הוא על קשיבות המאפשרת חזרה הדרגתית של ויסות רגשי והתנהגותי.  

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

13 בינואר 2024

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, מטפל DBT,

עם מומחי מכון טמיר

breadcrumbing פירורי יחס ותשומת לב במערכות יחסים

breadcrumbing (יצירת שביל פירורי לחם) הינו מושג המתאר תופעה של מניפולציה שמתרחשת בעולם ההיכרויות, לאור עליית ההיכרויות באפליקציות וברשתות החברתיות.

ההגדרה של ברדקראמבינג היא פעילות של שליחת מסרים קצרים ולא רציפים, כמו הודעות טקסט קצרות, פוסטים בפייסבוק או לייקים באינסטגרם, המעידים על כך שאתה כביכול עדיין מחבב מישהו כאשר במציאות לא סביר שתיפגש איתו אי פעם שוב, שלא לדבר על המשך מערכת יחסים מלאה.

המונח לפעמים מכונה "הנזל וגרטלינג" (באנגלית זה תמיד נשמע יותר טוב), בהשראת סיפור הילדים שהשאירו אחריהם שובל של פירורי לחם.

גזלייטינג  breadcrumbing VS 

למרות שהמושג מזכיר מאוד את תופעת הגזלייטינג ושניהם מדברים על צורות של מניפולציה במערכות יחסים, מדובר בשני מושגים שונים.

עם זאת, אותם טיפוסי אישיות יכולים לבצע את שניהם. בעוד שbreadcrumbing היא בעצם, "להשאיר על אש קטנה", גזלייטינג היא הניסיון המכוון לטשטש את תפיסת המציאות של מישהו, מה שגורם לקורבן להטיל ספק בשיפוט ובתחושות שלו.

breadcrumbing עלול להוביל לכאב רגשי וללילות ללא שינה אך לא מדובר במניפולטיביות בצורה ישירה כמו גזלייטינג, שמרחיקה את הקורבן מחברים ומעצמם מתוך כוונה לשלוט.

breadcrumbing וגזלייטינג דומים בכך שהם גורמים לקורבן לפקפק ולהטיל ספק בפרספקטיבה שלו ובכוונותיו של האדם האחר. הן כוללות שימוש במידע רלוונטי רגשית נגד האחר ונעשות בכדי להפעיל כוח ושליטה במערכות יחסים.

ב-breadcrumbing יש היצע מצומצם אך לא עקבי של עניין שגורם למישהו להרגיש כאילו יש פוטנציאל לעוד והוא גורם למישהו לתהות אם לאדם באמת אכפת ממנו.

בגזלייטינג יש אדם שמנסה לגרום לאדם אחר לפקפק בתפיסת המציאות שלו. מטרתו היא לשכנע אדם שמחשבותיו שגויות ולגרום לשחיקת הביטחון ביכולת השיפוט העצמית שלו

סימנים של breadcrumbing 

למרות שלא כל אלו מתרחשים בבת אחת, breadcrumbing מופיע בדרך כלל משילוב כלשהו של הפעולות הללו:

• חוסר יכולת לתכנן או להתחייב לתוכניות- זוהי דוגמה קלאסית ל-breadcrumbing. במקרה זה, הפוגע יציע את הרעיון להיפגש לדייט כגון סרט, ארוחת ערב או סתם בילוי משותף, אך לעולם לא יקבע תאריך מדויק לעשות זאת. עם זאת, לעתים קרובות הוא יעמיד פנים בהתלהבות כשיציע תאריך מאוחר יותר - לדוגמה, "זה נשמע כיף! אולי בשבוע הבא!" יתר על כן, אם התוכניות לבילוי ייפלו, שימו לב שהפוגע יהיה מעורפל בכל הנוגע לתיאם מחדש.

• מיקרו-תקשורת- ממנה תופעת הbreadcrumbing  קיבלה את שמה. המיקרו-תקשורת היא לא חוסר תקשורת מוחלט וגם לא התעלמות ממישהו. מיקרו-תקשורת מתייחסת להשארת פיסות תקשורת או אזכורים קטנים, דיגיטליים בלבד, כמו הערות עם אימוג'ים בפוסטים או בסטוריז באינסטגרם. בעצם, מדובר במינימום כדי לשמור על מראית עין של מערכת יחסים מבלי להשקיע הרבה זמן או מאמץ.

• גלי חום וקור- כל העניין בbreadcrumbing  הוא לא רק התקשורת הספורדית, פיסות התקשורת הקטנטנות והקשר המצומצם, נותנים לנמען תקוות שווא לקשר פוטנציאלי או מחויבות גדולה יותר. לעתים קרובות אלה יכולים להתבטא ברגעים של חיבור קצר שבהם האדם מרגיש שרואים אותו ושהוא מוערך, ואחריהם באופן בלתי נמנע תקופות שבהן האדם ירגיש התעלמות מוחלטת ממנו.

• זמני התקשורת- אחת הדרכים לזהות breadcrumbing  היא לשים לב מתי מישהו יוצר קשר. לדוגמה, אם מישהו שולח הודעות טקסט מאוחרות בלילה כשהוא מרגיש בודד וזקוק לקשר לא מחייב.

• העמדת פנים של התחשבות- טקטיקה נפוצה המשמשת כדי להשאיר אנשים תלויים באוויר. הפוגע למשל, יבדוק מה נשמע או ישאל לגבי משהו ספציפי. לאחר מכן, ברגע שהנמען יגיב, ייתכן שהוא לא יחזיר לו הודעה במשך ימים, או שיגיב בתשובה קצרה ושטחית.

• אין מאמץ להסביר את עצמם- גם לאחר היעדרות, הפוגע בדרך כלל לא יתאמץ להסביר את עצמו או להתחשב ברגשותיו של הנמען.

הפסיכיאטרית ד״ר רמאני, מצליחה להמשיג מצוין

את מגוון התופעות השונות של דפוסי יחסים נרקיסיסטיים:

למה אנשים פועלים באופן זה?

למרבה הצער, אין הסבר חד-משמעי להתנהגות של breadcrumbing. הסיבות היסודיות לכל מקרה משתנות בהתאם ליחסים שבהם הם מתרחשים. עם זאת, ישנם תחושות מסויימות שאנשים המתנהלים באופן זה כנראה מחפשים:

• הערכה עצמית- למרבה הצער של הנפגעים, ייתכן שהפוגעים נמצאים עימם בקשר רק כדי לגרום לעצמם להרגיש טוב יותר. הם עושים זאת דרך קשר עם מישהו שמתעניין בהם ככלי "להרים" אותם כשהם מרגישים במצב רוח ירוד.

• תיקוף- הפוגעים יכולים להשתמש בתשומת הלב של הקורבנות שלהם כבעלי ערך בשוק ההיכרויות. הידיעה שמישהו מתעניין בהם, גם אם הם לא חשים משהו דומה, יכולה לעזור רבות בחיזוק הביטחון העצמי.

• חוסר בגרות- ייתכן שהפוגע לא מוכן להתמסד ולהתחייב לאדם אחד. אם זה המקרה, הם עלולים ליהנות מהרגשות הנובעים מהפוטנציאל האמיתי למערכת יחסים, אבל נאבקים ברעיון של התחייבות ממשית לקשר כזה. לכן, הם שומרים לעצמם את האפשרות זמינה, אך לעולם לא פועלים לשם כך בצורה משמעותית. לכן, לרוב יתקשו להגיב לגבי זמינותם וכוונותיהם באופן כנה וישיר, מחשש שיחמיצו אופציות אחרות.

• אי נוחות רגשית-אנשים מסוג זה לעתים קרובות שונאי קונפליקטים ועימותים ונוטים להימנע מאינטראקציות שליליות או מלחיצות הכוללות שיתוף והבעת עניין רגשי באדם אחר. חשוב לזכור שלרוב מקרים אלו נובעים מפחדים מופנמים כמו פחד מדחייה או ממחוייבות.

• שמירה על קשר- זו אולי הדוגמה הקשה ביותר לזיהוי של  breadcrumbing, שכן היא מתרחשת לעתים קרובות לאחר פרידה. במקרה זה, הפוגעים עצמם עשויים אפילו להאמין שהם רק בודקים מה שלום בן הזוג לשעבר. אך למעשה, הם מנצלים את מערכת היחסים לטובתם ומעכבים את בן זוגם לשעבר להמשיך הלאה.

• נרקיסיזם- נמצא שדפוס האישיות של אנשים שמבצעים  breadcrumbing קשורה לרמות גבוהות של נרקיסיזם. ייתכן ואנשים הפועלים באופן זה יפגינו מעט מאוד התייחסות לרגשותיהם של הסובבים אותם, ולא יביעו חרטה על מעשיהם. זה נכון גם אם הם (ולפעמים הם לא) מודעים לכך שהם עושים מניפולציות על אנשים למען רווח אישי, זמני ושטחי.

השפעת breadcrumbing

אחד ההיבטים האפלים ביותר של התופעה הוא שהיא לרוב תופעל על אנשים שהפוגעים יודעים שהם בעלי רגשות עזים כלפיהם.

לעתים קרובות זה גורם לכך שהאדם האחר מדכא את צרכיו שלו על מנת לשמר את ההתקשרות שלו לפוגע.

כמו כן עם הזמן, תופעה זו עשויה לגרום להנמכת הסטנדרטים של הנפגעים במערכות יחסים והפנמה שהם ראויים למינונים מינימליים בלבד של אהבה או תשומת לב מאחרים.

מחקר שיטתי מצא כי בקרב סובלים מברדקראמבינג קיים סיכון מוגבר לחוות פחות סיפוק מהחיים וליותר תחושות של בדידות וחוסר אונים (Navarro et al, 2020).

כיצד להתמודד עם תופעת ה-breadcrumbing?

• חשבו על האלטרנטיבה- התמקדו במה ניתן להרוויח מאי עיסוק באדם הזה ובכמות האנרגיה שתיחסך מכך שלא תצטרכו לתהות איך באמת מרגישים כלפיכם. במקום זאת, נתבו את האנרגיה למציאת מישהו שגורם לכם להרגיש בטוח.

• היו ישירים- תנו לאדם לדעת איך סגנון התקשורת שלו ופעולותיו גורמים לכם להרגיש. תנו להם לדעת את ההשפעה של ההתנהגויות שלהם ובקשו מה שאתם רוצים: שיתייחסו אליכם כאדם שהם מעריכים אשר נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם.

• אל תחזקו התנהגות רעה- זה בסדר לא להגיב אם הפוגע שולח לכם טקסטים שטחיים רק בשעת לילה מאוחרת. למעשה, אם תמשיכו להגיב, זה רק יחזק את ההתנהגות שלהם.

• למדו אחרים כיצד להתייחס אליכם- קבעו עם עצמכם מהם הגבולות שלכם. חשבו מה אתם מוכנים להכיל ומה נחשב כלא מקובל עליכם. אל תתפשרו על פחות.

• זכרו  את הערך שלכם- הזכירו לעצמכם שאתם לא צריך להתחנן לשאריות או פירורים של תשומת לב. מגיע לכם לקבל את מלוא תשומת הלב והאכפתיות בתוך מערכת יחסים. כשתתחילו להגיד 'לא' לפוגע ותנהגו כלפי עצמכם בכבוד ואכפתיות, אתם תמשכו אחרים שיתייחסו אליך באופן דומה.

עדכון אחרון:

4 ביוני 2023

מקורות:

Loggins, B. (2022, October 19). What Is Breadcrumbing? Verywell Mind. https://www.verywellmind.com/what-is-breadcrumbing-4175430

Navarro R, Larrañaga E, Yubero S, Víllora B. Psychological Correlates of Ghosting and Breadcrumbing Experiences: A Preliminary Study among Adults. Int J Environ Res Public Health. 2020 Feb 10;17(3):1116. doi: 10.3390/ijerph17031116. PMID: 32050561; PMCID: PMC7037474.

טיפול זוגי בהרצליה

אם אתם בקשר, נשואים או בני זוג, ושוקלים להתחיל טיפול זוגי בהרצליה, אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לשיחת הכוונה אישית בטלפון כדי להתאים עבורכם את המטפל/ת הזוגי הנכון. 

משתנה מרכזי בהצלחת התהליך הוא זיהוי הצורך, בחירת השיטה והפניה למטפל שיידע להוביל אתכם לעבר הגשמת המטרות.

ראיון עם סמדר שטינברג, מטפלת זוגית ועמיתת מכון טמיר בעיר, על דברים שחשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול בזוג.

 סמדר שטינברג, MA,  מטפלת זוגית, מכון טמיר בהרצליה

מראיינת: 

מאיה לוי, תלמידת תואר שני לפסיכולוגיה קלינית,

מנהלת תיאום הטיפול במכון

איך מטפל זוגי יכול לסייע לזוג הנמצא בקונפליקט? אשמח אם תוכלי לתת דוגמא מהקליניקה

הקונפליקטים הזוגיים "יושבים" הרבה פעמים על הנושא שאפשר לקרוא לו בפשטות הפכים משלימים, אך הוא מהווה אחד המקומות המורכבים ביותר בקשר-

כשאנחנו פוגשים את השונות של בן הזוג ונאבקים בה.

חלק גדול מהטיפול הזוגי הוא הכרה באיכות של השונות הזו, באופן מאד ספציפי לזוג הזה ול"ריקוד הזוגי" שלו.

למשל אצל זוג הורים, הגבר יותר נוקשה ומקפיד על גבולות בבית ומשמעת עם הילדים, והאשה מחזיקה יותר את המקומות של הנאה זוגית ומשפחתית ומרשה לעצמה וגם לאחרים "מתיחת גבולות".

הם מוצאים עצמם בויכוחים אינסופיים על ההורות ובטיפול נעבוד על איך להפסיק לנסות לשנות אחד את השני (שהרי זה נידון לכשלון) ולהתחיל לראות את היתרונות שבשונות, למה מלכתחילה התחברו על בסיס השונות הזו ואיך להגיע לתקשורת טובה ומקרבת גם כשיש קונפליקט.

באילו שיטות וטכניקות את משתמשת במסגרת טיפול זוגי?

אני עובדת בעיקר עם ה"כאן ועכשיו" של התקשורת הזוגית, סביב קונפליקטים שעולים בחדר ובין הפגישות, אך תמיד מתבוננת גם ממשקפיים דינמיות- על משפחות המוצא וההשפעות הבינדוריות על בני הזוג. לעתים משתמשת בטכניקות מתחום האימגו, שיטה שעובדת על שיפור ההקשבה העמוקה בין בני הזוג, וכן על הבנות ומושגים מעולם ה-EFT (תרפיה מבוססת רגש).

איך ניתן "לתפור" טיפול מותאם אישית עבור זוג?

אפשר לומר שרוב הזוגות רבים על אותם נושאים ובראשם מטלות הבית, כסף, מיניות, גישות שונות בהורות והמשפחות המורחבות. ועם זאת, כל זוג רב באופן אחר לגמרי, ומתוך מניעים רגשיים אחרים. אני אנסה להבין מתוך אילו מניעים רגשיים כל אחד מבני הזוג פועל, ואיך זה מפעיל את בן הזוג השני (על אילו "כפתורים" זה לוחץ). כשאני עוזרת לבני הזוג לתמלל את התחושות שלהם- ובעיקר תחושות של עלבון, פגיעות או חרדה- במקום את הטענות כלפי בן הזוג האחר, נוצרת תקשורת קרובה ופתוחה יותר שמעודדת הבנה  ומאפשרת לדבר ולריב אחרת.

איך את מתמודדת עם מצבים שבהם אחד מבני הזוג מתנגד לטיפול או שמרגיש ש"מכריחים אותו" להגיע?

פעמים רבות יש התנגדות ראשונית לבוא לטיפול מתוך חוויות טיפול לא מוצלחות בעבר, או אפילו תפיסות שגויות לגבי מהו טיפול- שמעולם לא נבדקו. בדרך כלל המפגשים הראשונים הם מפגשים להיכרות ובניית אמון, ושם נוצר הקשר הראשוני ביני לבין שני בני הזוג. אם שניהם מרגישים שמקשיבים להם, שלא שופטים אותם ושאולי הם אפילו יכולים לומר דברים שישבו על ליבם ועד כה לא העזו לבטא- יש בד"כ תחושה טובה ואפילו הקלה. 

מלבד זאת מהמפגש הראשון אני מתקשרת עם שני בני הזוג יחד, ולא עם אחד מהם בהתכתבויות או שיחות נפרדות, ומבקשת משני בני הזוג מחויבות ראשונית לטיפול. אחת לכמה זמן אני מבררת איך מרגישים בטיפול ומוודאת שעדיין רוצים להמשיך.

התקשרו אלינו להכוונה: 

072-3940004

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

אביבה שקד, MA, מטפלת זוגית בהרצליה, מכון טמיר 

שיר מוספיר

הי, שמי שיר, אני בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית בגישה קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת כעמיתת מכון טמיר בגבעתיים.

השכלה מקצועית

• תואר ראשון בעבודה סוציאלית בהצטיינות, אוניברסיטת בר אילן.

• תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות, אוניברסיטת בר אילן.

• הכשרה ב-DBT - מכון מפרשים.

• הכשרה בטיפול באובדן ואבל - מכון מפרשים.

• הכשרה ב-CBT - אוניברסיטת חיפה.

ניסיון תעסוקתי

טיפול נפשי במתמודדי נפש ושילוב בקהילה - עמותת "אנוש" – ליווי, סנגור, טיפול נפשי, טיפול החזקתי והדרכה.

עבודה במרפאה לבריאות הנפש בקופת חולים כללית – ריכוז נושא סל שיקום, טיפול נפשי באמצעות CBT, PE וגישות דינמיות באנשים בוגרים.

אני מאמינה

אני מאמינה באמפתיה, אנושיות וחוסר שיפוטיות בטיפול. מתוך המפגש הזה המטפל והמטופל יוצאים יחד למסע שהוא הטיפול, מסע לעבר תחושת עצמי שלמה ושלווה יותר.

אני מאמינה שטיפול נפשי אמור להיות מרחב בטוח, מאפשר ומכיל. המרחב הזה מאפשר לאדם לחוות חוויות מיטיבות, ללמוד על עצמו, לעבד טראומות ולשנות דפוסי התנהגות ומחשבה שמעכבים אותו. טיפול נועד להקל על סבל ומהווה תקווה לשינוי.

ההקלה על סבל מאפשרת פעמים רבות שיפור בתפקוד הנפשי ובתפקוד בעולם. בעיניי, טיפול יכול לעזור לאדם לעשות בחירות בהתאם לרצונות ולערכים שלו כדי לחיות חיים ששווה לחיותם.

הטיפול צריך להיות מותאם לאדם, באם מדובר בטיפול CBT, טיפול דינמי או טיפול אינטגרטיבי (משולב). כל מטופל עובר את המסע האישי שלו, ואני אתכם יחד במסע הזה.

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

ייעוץ פסיכולוגי לעיצוב קריירה 

להלן תיאור המקרה של שוקי, שעבר תהליך של ייעוץ תעסוקתי במכון טמיר בתל אביב. 

כל הפרטים מטושטשים היטב: 

שוקי (שם בדוי), גבר בן 28, הגיע לטיפול תעסוקתי בגלל שהוא מרגיש ייאוש וחוסר תכלית.

בהיותו בן יחיד לאב כלכלן מצליח מאוד ולאם שהייתה בעבר מלכת יופי, הוא סומן לגדולות כבר מגיל צעיר.

אבל שוקי לא עמד בציפיות ההורים.

הצלחתו של אביו בפיננסים ומעורבותה של אמו בפעילויות פילנטרופיות יצרו דווקא סטרס מוגבר על שוקי, שהרגיש כי עיניי הוריו תלויות בו, בציפייה שיגיע לגדולה בזכות עצמו.

למרות הציפיות שוקי התאמץ תמיד למצוא ולעצב את הדרך האינדיבידואלית שלו.

הוא לא הלך בדרכו של אביו בעולם העסקים, אלא העדיף יצירה ואמנות. למשל, הוא ניסה את כוחו בכתיבת רומנים ותסריטים, אבל גם בעיסוקים האלה לא ממש הצליח לפרוץ.

גם חיי האהבה שלו לוקים בחסר, ולעתים קרובות הוא מרגיש שהוא מתחבר רק לנשים שמבטאות אמביוולנטיות ולא סגורות עליו.

כיום, שוקי עובד בתפקיד אדמיניסטרטיבי בגלריה לאמנות בדרום ת״א. הוא בקושי מצליח להסתדר, ואביו מעביר כסף כל חודש כדי לכסות את שכר הדירה שלו. עם זאת, יש מחירים לתמיכה הכספית הזו. היא כרוכה בכך ששוקי נאלץ לבקר במשרד של אבא מדי חודש ולספק הוכחה שניצל את הכסף לתשלום שכר דירה.

בטיפול, שוקי מתחיל להבין שהתמיכה הכלכלית של אביו נעוצה בעצם בתחושת תחרותיות. הנדיבות של אבא אינה חסרת גבולות, שכן היא משמשת לחיזוק עמדתו הכפופה של שוקי. שוקי גם מבין שהתנהגותו של אביו נעוצה בתחושת חוסר הביטחון והשבריריות שלו.

אמו של שוקי מעודדת אותו להתמקד בעיסוקיו האמנותיים. היא התייחסה אליו מגיל צעיר כ״גאון״ ודאגה תמיד לאתגר אותו עם ספרות לקריאה. את התשובות השליליות ומכתבי הדחייה ששוקי קיבל, היא קיבלה קשה יותר מאשר שוקי עצמו. היא תמיד מאיצה בו להמשיך בכתיבה, אבל שוקי ויתר על המשך כתיבת הרומן שלו והוא פוחד מהיום בו יצטרך להודות בכך בפני אמו.

דרך הטיפול, שוקי החל להבין את מקורות ההתנהגות של הוריו ואת הלחץ שהפעילו עליו להצליח. הוא פיתח אמפתיה לחוסר הביטחון של אביו ולתחושות הפספוס של אמו.

במקביל, שוקי והפסיכולוגית חקרו דרכים שונות לעיבוד רגשות האובדן והאכזבה שלו סביב אי עמידה בציפיות ההורים. 

הפסיכולוגית עודדה את שוקי לבטא את רגשותיו ומחשבותיו הקשורים לאובדן סימבולי זה ולחקור אמונות או הנחות יסוד שתורמות למצוקה. הם עבדו גם על פיתוח אסטרטגיות התמודדות כדי לעזור לשוקי לנהל את רגשותיו ולמצוא דרכים להתקדם בצורה שתרגיש לו אותנטית.

החלק המאתגר ביותר בטיפול עשוי היה לעזור לשוקי להתעמת ולעבד את רגשות הבושה והאכזבה שלו הנובעים מהכישלון הנתפס שלו בעמידה בציפיות הוריו.

האתגר הזה דרש הרבה זמן ומאמץ בטיפול, בין היתר כי שוקי פיתח יחסי העברה חזקים כלפי הפסיכולוגית, אשר התבטאו בכעס כלפיה. 

שוקי עבד קשה כדי מסלול קריירה משלו ולקבל את עצמו כפי שהוא, במקום לשאוף להצלחה האולטימטיבית שהוריו ציפו ממנו לחתור אליה.

מה ניתן להבין מהתהליך?

המקרה של שוקי מעלה כמה סוגיות שורשיות הקשורות לקריירה, לחיי העבודה שלו ולתחושה של צורך בהישג. 

נראה שהרקע המשפחתי של שוקי יצר ציפיות גבוהות להצלחתו בקריירה. יתכן שהמאבק הפנימי מול ענייני הקריירה מתבטא בבחירתו לעבוד בתפקיד אדמיניסטרטיבי פשוט בגלריה לאמנות, במשרה שאינה מכסה את הוצאות המחיה שלו. מצב זה עשוי להוסיף מצוקה, לתרום לתחושת הכישלון וחוסר המטרה ולהוביל אותו להטיל ספק בבחירות הקריירה שלו.

הפסיכולוגית ניסתה לעזור לשוקי, במסגרת של טיפול תעסוקתי ,לזהות את ערכיו, תחומי העניין והחוזקות שלו כדי לפתח מסלול קריירה מספק יותר.

דרך מבחנים פסיכולוגיים ממוחשבים הפסיכולוגית סקרה את תחומי העניין, היכולות והמוטיבציה של שוקי בעבר, במטרה לזהות מסלולי קריירה פוטנציאליים שמתיישרים עם ערכיו ורצונותיו. 

ברמה הקוגניטיבית, חקר האמונות המגבילות ודפוסי החשיבה השליליים של שוקי עזר לו להתגבר על תחושות של חוסר התאמה ולפתח דימוי עצמי חיובי יותר. עבודה על פיתוח הביטחון העצמי שלו סייעה לשוקי להתחיל לחפש הזדמנויות חדשות ולקחת סיכונים בקריירה שלו.

לבסוף, הפסיכולוגית בחנה יחד עם שוקי מסלולים חלופיים להצלחה, לצד זיהוי אסטרטגיות לניהול ציפיות משפחתיות.

בחלקים ממאמר זה נעשה שימוש בתכנת בינה מלאכותית.