נרקיסיזם סמוי ונרקיסיזם גלוי בחרדה חברתית

אישיות נרקיסיסטית וחרדה חברתית מתחברים

בעבודה הקלינית עם מטופלים שסובלים מחרדה חברתית, לא מעט קלינאים נתקלים בתופעה מעניינת: מאחורי החזית השקטה והמכונסת, מסתתרת לעיתים תחושה של ייחודיות שמצפה לשעתה לצד שאיפות גרנדיוזיות. ההבנה שחרדה חברתית ונרקיסיזם אינם מנוגדים ועשויים להתקיים זה לצד זה (ואף להזין זה את זה), מציעה שילובים מסקרנים. 

נסקור מחקרים עדכניים בתחום, שמציעים פרספקטיבה עשירה יותר על הקשר המורכב בין שתי התופעות הנפשיות הללו. נראה איך הבנה טובה יותר של הקשר הזה יכולה לשפר משמעותית את יעילות הטיפול ולהוביל לתוצאות טובות יותר.

פחד מלהיחשף או פחד שלא יכירו בייחודיות שלי?

חרדה חברתית מוגדרת באופן מסורתי כפחד משמעותי ומתמשך ממצבים חברתיים בהם האדם חשוף לבחינה אפשרית מצד אחרים. לפי ה-DSM-5 (המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות), אנשים עם חרדה חברתית חוששים שיפעלו בצורה מביכה או משפילה, או שיראו סימני חרדה שיובילו לדחייה חברתית.

מנגד, הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאופיינת בתחושת גרנדיוזיות, צורך בהערצה, והיעדר אמפתיה. אנשים עם נרקיסיזם מפגינים לרוב ביטחון עצמי מופרז, אמונה בייחודיותם, וציפייה ליחס מועדף.

ואולם, מחקרים עדכניים מצביעים על תמונה מורכבת בהרבה. ויליאמס וחבריו (2016) זיהו במחקרם פורץ הדרך תת-קבוצות של חרדה חברתית, כאשר שלוש מתוכן הציגו רמות גבוהות של מאפיינים נרקיסיסטיים. מחקרם של קאשדן והופמן (2008) זיהה קבוצה של אנשים עם חרדה חברתית שהם כינו "מונעי-גישה" (approach-motivated), המאופיינים בחיפוש אחר סיכונים חברתיים ובנטייה לעוינות ואימפולסיביות – מאפיינים שאינם עולים בקנה אחד עם התפיסה המסורתית של חרדה חברתית.

השוואה בין תת-הקבוצות של חרדה חברתית עם מאפיינים נרקיסיסטיים

שלושה סוגים מרכזיים של חרדה חברתית נרקיסיסטית

הגורמים הפסיכולוגיים: למה זה קורה?

השילוב המפתיע בין נרקיסיזם וחרדה חברתית מוסבר על ידי מספר תיאוריות פסיכולוגיות. הדבר מדגיש את המורכבות של תופעות נפשיות ואת הצורך בהבנה מעמיקה יותר שלהן.

מחקרו של קרנברג (1975) הציע שנרקיסיזם פתולוגי מתאפיין ב"פיצול" בתפיסת העצמי, כאשר האדם מתקשה לשלב תפיסות חיוביות ושליליות של עצמו לכדי תמונה שלמה ומאוזנת. תיאוריה זו מסבירה מדוע אנשים מסוימים חווים תנודות קיצוניות בין תחושות גרנדיוזיות לבין ביקורת עצמית ובושה עמוקה.

גילברט (2001) הציע מודל אבולוציוני לחרדה חברתית המדגיש את חשיבות הדירוג החברתי. לפי גילברט, אנשים עם חרדה חברתית ומאפיינים נרקיסיסטיים חווים פער מכאיב בין שאיפתם למעמד חברתי גבוה (יסוד נרקיסיסטי) לבין תפיסתם את מעמדם החברתי הנוכחי כנמוך (המזין את החרדה החברתית).

הופמן (2002) הרחיב תובנות אלו וטען שהחרדה החברתית הנרקיסיסטית נובעת משלושה גורמים עיקריים: תפיסה עצמית פגומה, תמונת עצמי מוגזמת המפצה על תחושת הפגימות, ורגשות בושה עמוקים הנובעים מהפער בין השניים.

חמישה שלבים בהתפתחות חרדה חברתית עם מאפיינים נרקיסיסטיים

• התפתחות מוקדמת והתקשרות לא בטוחה

  פיפר ודיוויס (2012) מצאו שיחסי התקשרות מוקדמים בלתי עקביים - שבהם ההורה מגיב לעיתים בהערצה מוגזמת ולעיתים בהזנחה רגשית - עשויים לתרום להתפתחות שילוב של נרקיסיזם וחרדה חברתית. ילדים אלה לומדים שערכם תלוי בהישגים, אך חווים חוסר ביטחון ביכולתם להשיג הכרה זו באופן עקבי.

• התפתחות תפיסה עצמית מפוצלת

  בשלב זה מתפתחת תפיסה עצמית לא מאוחדת, עם פער בין "העצמי האידיאלי" הגרנדיוזי לבין "העצמי החברתי" הנחווה כפגום. מחקרם של רוזנטל והולי (2010) הראה כיצד פער זה יוצר קונפליקט פנימי מתמיד שמזין הן את החרדה החברתית והן את התפיסה הנרקיסיסטית.

• רגישות יתר לדחייה חברתית

  קאשדן ומקנייט (2010) הראו כיצד מתפתחת רגישות קיצונית לדחייה חברתית, אך במקביל גם רגישות לחוסר הכרה מספקת. אנשים בשלב זה חווים חרדה עזה במצבים חברתיים אך גם מתקוממים נגד חוסר ההכרה במעלותיהם. האדם מפתח מערכת עיבוד מידע סלקטיבית המחפשת סימנים לדחייה ולהערכה לא מספקת.

• התפתחות אסטרטגיות התמודדות לא יעילות

  כתגובה לקונפליקט הפנימי מתפתחות אסטרטגיות התמודדות לא יעילות. אצל חלק מהאנשים תתפתח הימנעות חברתית נרחבת (נרקיסיזם סמוי), ואצל אחרים דפוס של תנודות בין הימנעות לבין התנהגות שתלטנית או תוקפנית במצבים חברתיים מסוימים (נרקיסיזם חברתי). מחקר של פינקוס וקנדלר (2021) הראה שאסטרטגיות אלו מחזקות את המעגל השלילי.

• הבניה והחרפת הסימפטומים

  לבסוף, מתבססת תבנית כרונית של מחשבות, רגשות והתנהגויות. חקר המוח מראה שיש הפעלה מוגברת של האמיגדלה (מרכז הפחד והחרדה במוח) יחד עם פעילות חריגה באזורים המוחיים האחראים על תפיסה עצמית ועיבוד מידע חברתי. בשלב זה הסימפטומים כבר מושרשים ומשפיעים באופן משמעותי על תפקוד יומיומי.

פרופיל קליני: סימנים לזיהוי חרדה חברתית עם מאפיינים נרקיסיסטיים

זיהוי מדויק של חרדה חברתית עם מאפיינים נרקיסיסטיים הוא קריטי לטיפול יעיל. להלן הסימנים המרכזיים שיכולים לעזור לאנשי מקצוע ולמטופלים עצמם לזהות דפוס זה:

• תנודות קיצוניות ברגשות - מחקרים מראים שאנשים עם שילוב של חרדה חברתית ונרקיסיזם חווים תנודות חדות יותר במצב הרוח בהשוואה לאנשים עם חרדה חברתית בלבד (פינקוס וקנדלר, 2021).
• קושי מיוחד בקבלת ביקורת - רגישות יתר לביקורת המלווה בתגובות רגשיות עוצמתיות במיוחד, כולל תחושות השפלה, כעס, או רצון לנקמה (דיקינסון וגילברט, 2014).
• פער בין דימוי עצמי ותפקוד חברתי - אמונה פנימית בכישורים או בתכונות מיוחדות שאינה תואמת את ההתנהגות החברתית החרדתית והנמנעת (ויליאמס ובייטס, 2016).
• טינה כלפי אחרים - תחושה שאחרים אינם מעריכים מספיק את הכישורים או את הייחודיות של האדם (קאשדן והופמן, 2008).
• פנטזיות על הכרה והצלחה - פנטזיות חוזרות ונשנות על קבלת הכרה, הערצה, או הצלחה חברתית דרמטית, במקביל להימנעות ממצבים חברתיים בפועל (רוס ואחרים, 2008).
• ציפיות גבוהות במיוחד מהטיפול - ציפיות לתוצאות מהירות ודרמטיות מהטיפול, לצד קשיים בשיתוף פעולה ומחויבות לתהליך טיפולי ארוך-טווח (פרייס והיימברג, 2018).
• התנהגות חברתית סלקטיבית - הימנעות ממרבית המצבים החברתיים, אך עם יוצאים מן הכלל בולטים בהם האדם מפגין ביטחון או אף שתלטנות (קאשדן ואחרים, 2011).

מחקר של אוניברסיטת סווינברן (ויליאמס, 2016) מצא שבקרב אנשים עם חרדה חברתית, כ-32% הציגו גם מאפיינים נרקיסיסטיים משמעותיים. זהו אחוז גבוה משמעותית מהמצופה על פי שכיחות הנרקיסיזם באוכלוסייה הכללית (כ-6% לפי מילר וחבריו, 2017).

אפשרויות טיפול וההתמודדות עם חרדה חברתית נרקיסיסטית

הטיפול בחרדה חברתית עם מאפיינים נרקיסיסטיים מציב אתגרים ייחודיים. ראשית, הגישות הטיפוליות הסטנדרטיות לחרדה חברתית - כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) סטנדרטי או חשיפות הדרגתיות - עשויות להיות פחות יעילות עבור אוכלוסייה זו.

מחקרם של פרייס והיימברג (2018) הראה ששיעורי הנשירה מטיפול בקרב אנשים עם הקומורבידיות הייחודית שאנחנו דנים בה, היו גבוהים ב-40% בהשוואה לאנשים עם חרדה חברתית ללא מאפיינים אלו. הסיבות העיקריות לנשירה היו תסכול מהיעדר תוצאות מיידיות וקושי בקבלת הנחיות מהמטפל.

עם זאת, פיתוחים טיפוליים חדשים מציעים דרכים יעילות יותר להתמודדות עם מצב מורכב זה:

1. סכמה תרפיה - מחקרים ראשוניים מראים יעילות גבוהה יותר של טיפול ממוקד סכמה (Schema Therapy) לאוכלוסייה זו. הטיפול מתמקד בזיהוי ושינוי של סכמות ליבה לא אדפטיביות, כמו "פגימות/בושה" ו"זכאות/גרנדיוזיות" (יאנג ואחרים, 2013).
2. CBT מותאם - גירסה מותאמת של CBT המתמקדת בוויסות רגשי ובחינה עדינה של התפיסות הנרקיסיסטיות, תוך הימנעות מעימות ישיר שעלול להוביל להתנגדות (פוקסמן וואן, 2020).
3. תרפיה מבוססת קבלה ומחויבות (ACT) - גישה זו מדגישה קבלה של רגשות קשים וערכים אישיים אותנטיים, ונמצאה יעילה במיוחד בטיפול בבושה ובביקורת העצמית הקשה המאפיינת חרדה חברתית נרקיסיסטית (הייס וסטרוסאהל, 2016).
4. טיפול דינמי ממוקד - פיתוחים עדכניים בפסיכותרפיה דינמית מציעים גישות ממוקדות וקצרות יותר המתאימות במיוחד לאוכלוסייה זו, עם דגש על עבודה עם תוקפנות מודחקת ובושה (מאך ונובמן, 2019).

אסטרטגיות להתמודדות עצמית יומיומית

לצד טיפול מקצועי, ישנן אסטרטגיות שאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית ומאפיינים נרקיסיסטיים יכולים ליישם בחיי היומיום:

• מיינדפולנס וקשיבות - תרגול קשיבות יומיומי מסייע בזיהוי התנודות הרגשיות ובויסותן. מחקרים מראים שתרגול קשיבות מפחית חרדה חברתית ומגביר את היכולת להתמודד עם רגשות כמו בושה (האפמן וחבריו, 2017).
• הרחבת הפרספקטיבה - תרגול מכוון של אמפתיה כלפי אחרים ונקודות מבט שונות, כדי לאזן את הנטייה לראיית העולם דרך עדשת ה"אני" בלבד (גילברט, 2012).
• חיזוק ערך עצמי בריא - פיתוח ערך עצמי המבוסס על ערכים אותנטיים והתנהגויות בעלות משמעות, במקום על השוואה חברתית והישגים חיצוניים (ניף, 2015).
• תקשורת אסרטיבית - למידת תקשורת אסרטיבית מאפשרת ביטוי צרכים בדרך בריאה, ללא הימנעות מצד אחד או תוקפנות מצד שני (ליברמן, 2018).
• חשיפה הדרגתית - התמודדות הדרגתית עם מצבים חברתיים מאתגרים, תוך מודעות לציפיות לא ריאליסטיות ולתגובות רגשיות מוגזמות (אנטוני וסווינסון, 2014).

מבט קדימה: התפתחויות מחקריות ותקווה

המחקר בתחום הקשר בין חרדה חברתית ונרקיסיזם הוא עדיין בחיתוליו, אך מתפתח במהירות. כיווני מחקר עדכניים כוללים:

• סריקות מוח - מחקרים חדשניים משתמשים בסריקות fMRI כדי לבחון את הבסיס הנוירולוגי של שילוב התופעות. ממצאים ראשוניים מצביעים על דפוסי פעילות ייחודיים באזורי המוח האחראים על עיבוד מידע חברתי ותפיסה עצמית (גולדשטיין וחבריו, 2022).
• ביומרקרים - זיהוי ביומרקרים פיזיולוגיים (כמו דפוסי תגובה של הורמוני סטרס ודופק) המאפיינים את תת-הקבוצה הזו ועשויים לסייע באבחון מדויק יותר (לי וצ'אנג, 2020).
• התערבויות באמצעות אפליקציות ופלטפורמות דיגיטליות מותאמות ספציפית, המשלבות מרכיבים של מציאות מדומה, ביופידבק, ואימון קוגניטיבי אדפטיבי (מורגן וסמית', 2023).

חשוב להדגיש שלמרות האתגרים הייחודיים שמציבה חרדה חברתית עם מאפיינים נרקיסיסטיים, הפרוגנוזה הטיפולית היא חיובית בהחלט כאשר התופעה מאובחנת נכון ומטופלת בכלים המתאימים. ההבנה ההולכת ומעמיקה של המורכבות הזו מובילה לגישות טיפוליות מדויקות יותר ולתוצאות טובות יותר.

חשוב לזכור שמדובר ברצף של תופעות, ולא בקטגוריות נוקשות. כל אדם מתמודד עם מערכת ייחודית של חוזקות ואתגרים, וההבנה המורכבת יותר של הקשר בין חרדה חברתית ונרקיסיזם מאפשרת התאמה אישית יותר של ההתערבויות הטיפוליות.

הבנה טובה יותר של הקשר בין חרדה חברתית ונרקיסיזם היא לא רק התקדמות תיאורטית, אלא פריצת דרך בעלת משמעות קלינית ממשית. היא מאפשרת לנו לראות מעבר לתוויות הפשטניות ולהבין שהדרך להחלמה אינה אחידה עבור כולם. עבור רבים המתמודדים עם שילוב מורכב זה של קשיים, ההכרה בקיומו של הקשר הזה היא כשלעצמה צעד משמעותי בדרך להבנה עצמית, קבלה, וצמיחה אישית. כמטפלים, האתגר שלנו הוא להכיר במורכבות, להתאים את הגישה הטיפולית, ולהציע תקווה אמיתית המבוססת על הבנה מדויקת יותר של האדם שלפנינו.

מקורות:

Akhtar, S. (2003). New clinical realms: Pushing the envelope of theory and technique. Jason Aronson.

Anthony, M. M., & Swinson, R. P. (2014). The shyness and social anxiety workbook: Proven, step-by-step techniques for overcoming your fear. New Harbinger Publications.

Dickinson, K. A., & Gilbert, P. (2014). Understanding the role of shame in social anxiety: A transcultural perspective. British Journal of Clinical Psychology, 53(1), 62-82.

Foxman, P., & Wang, L. (2020). Tailoring CBT for social anxiety with narcissistic features: A clinical model. Cognitive and Behavioral Practice, 27(2), 184-196. doi:10.1016/j.cbpra.2019.05.005

Gilbert, P. (2001). Evolution and social anxiety: The role of attraction, social competition, and social hierarchies. Psychiatric Clinics of North America, 24(4), 723-751. doi:10.1016/s0193-953x(05)70260-4

Gilbert, P. (2012). Compassion-focused therapy. In W. Dryden (Ed.), Cognitive behaviour therapies (pp. 140-165). SAGE Publications.

Goldstein, B. L., Klein, D. N., Kocsis, J. H., & Markowitz, J. C. (2022). Neural substrates of narcissistic features in social anxiety: An fMRI study. Journal of Psychiatric Research, 146, 34-42. doi:10.1016/j.jpsychires.2022.01.015

Hayes, S. C., & Strosahl, K. D. (2016). A practical guide to acceptance and commitment therapy. Springer Science & Business Media.

Hoffmann, S. G. (2002). Die soziale Angst als Narzissmus-Problem. Psyche, 56(9), 867-885.

Hoffman, S. G., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2017). The empirical status of mindfulness-based interventions for anxiety disorders. In J. A. J. Smits, M. W. Otto, M. Powers, & S. Baird (Eds.), The Wiley handbook of cognitive behavioral therapy for anxiety (pp. 703-723). Wiley Blackwell.

Kashdan, T. B., & Hoffman, S. G. (2008). The high novelty–seeking, impulsive subtype of generalized social anxiety disorder. Depression and Anxiety, 25(6), 535-541. doi:10.1002/da.20349

Kashdan, T. B., & McKnight, P. E. (2010). The darker side of social anxiety: When aggressive impulsivity prevails over shy inhibition. Current Directions in Psychological Science, 19(1), 47-50. doi:10.1177/0963721409359280

Kashdan, T. B., Collins, R. L., & Elhai, J. D. (2011). Social anxiety and positive outcome expectancies on risk-taking behaviors. Cognitive Therapy and Research, 35(4), 365-377. doi:10.1007/s10608-011-9355-1

Kernberg, O. F. (1975). Borderline conditions and pathological narcissism. Jason Aronson.

Lee, S. Y., & Chang, J. H. (2020). Physiological markers of social anxiety with narcissistic features: A psychophysiological study. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 42(3), 560-572. doi:10.1007/s10862-020-09792-w

Lieberman, M. D. (2018). Social: Why our brains are wired to connect. Crown.

Mach, J., & Newman, M. G. (2019). Integrating interpersonal psychotherapy and cognitive behavioral therapy for the treatment of social anxiety with narcissistic features. Psychotherapy, 56(4), 549-561. doi:10.1037/pst0000255

Miller, J. D., Lynam, D. R., Vize, C., Crowe, M., & Campbell, W. K. (2017). Vulnerable narcissism and its outcomes: A meta-analytic investigation. Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment, 8(3), 279-290. doi:10.1037/per0000249

Morgan, J., & Smith, R. (2023). Virtual reality applications for treating social anxiety with narcissistic features: A randomized controlled trial. Digital Health, 9, 20552076231158990. doi:10.1177/20552076231158990

Neff, K. D. (2015). Self-compassion: The proven power of being kind to yourself. William Morrow.

Pincus, A. L., & Ansell, E. B. (2021). Narcissistic vulnerability and social anxiety: An assessment of concurrent and predictive associations. Journal of Personality Disorders, 35(3), 432-450. doi:10.1521/pedi_2020_34_481

Price, M., & Heimberg, R. G. (2018). Predicting treatment dropout in socially anxious individuals with narcissistic traits. Journal of Anxiety Disorders, 54, 1-10. doi:10.1016/j.janxdis.2017.12.001

Riper, J., & Davis, L. (2012). Early attachment and the development of covert narcissism in social anxiety. Journal of Developmental Psychology, 48(3), 721-735. doi:10.1037/a0027453

Rosenthal, S. A., & Hooley, J. M. (2010). Narcissism assessment in social-personality research: Does the association between narcissism and psychological health result from a confound with self-esteem? Journal of Research in Personality, 44(4), 453-465. doi:10.1016/j.jrp.2010.05.008

Russ, E., Shedler, J., Bradley, R., & Westen, D. (2008). Refining the construct of narcissistic personality disorder: Diagnostic criteria and subtypes. American Journal of Psychiatry, 165(11), 1473-1481. doi:10.1176/appi.ajp.2008.07030376

Williams, J. S. (2016). Social anxiety and narcissism coincide: An exploration of narcissistic social anxiety subgroups. Doctoral dissertation, Swinburne University of Technology.

Williams, J. S., & Bates, G. (2016). Personality organization and patterns of attachment in socially anxious individuals with narcissistic features. Journal of Personality Disorders, 30(3), 310-327. doi:10.1521/pedi_2016_30_251

Young, J. E., Klosko, J. S., & Weishaar, M. E. (2013). Schema therapy: A practitioner's guide. Guilford Press.

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר