מעגלי הפגיעה הנפשית הנרחבים שנוצרו בחברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה, חרבות ברזל, כוללים לא רק את הנפגעים הישירים אלא גם את מי שנחשפו לאירועים באופן עקיף.

הזינוק בכמות הפניות לעמותת ער"ן מאז 7 באוקטובר והצורך העצום בתמיכה נפשית מלמד על היקף הטראומה. 

נזכיר כי התגובות הרגשיות למצב הבלתי אפשרי הזה טבעיות ומזמינים לדאוג לבריאות הנפשית שלכם ושל אנשים אהובים סביב.

איך תעזרו לאדם שחווה טראומה בגלל אירוע ביטחוני?

שתי היממות הראשונות אחרי חשיפה לאירוע טראומטי הן הרגעים המכרעים ביותר לסייע לכם לשלוט בחרדה.

ראשית, מומלץ להתמקד במודל מעש"ה, מודל מקובל ופשוט לעזרה נפשית ברגעי חירום. 

מטרת המודל היא לסייע לאדם להחזיר את עצמו למצב שליטה תוך זמן קצר.

מודל מעש"ה

סיוע ראשוני בזמן חירום, אותו אנו מציעים כמוקד טלפוני במכון בתקופות משבר ביטחוני, מתבסס על כמה מודלים ישימים ומבוססי מחקר.

אחד מהם הוא מודל מעש"ה, שפותח על ידי ד"ר משה פרחי והתקבל בברכה ככלי פעולה נפשי לסיוע במצבי חירום,

המודל מצריך זמן פעולה מועט, בין דקה לשתיים, ולעיתים אף פחות. המשמעות היא שכל אחד, גם בלי הכשרה או ידע קודמים, יכול לסייע לאנשים במצב זמני של חרדה אקוטית.

השימוש במודל מאפשר גם להפחית את הצורך בפינוי נפגעי חרדה לנקודות סיוע מרוחקות יותר, ולעזור להם לשוב במהירה לתפקוד רגיל.

המודל מוכר ומומלץ על ידי משרד הבריאות, אולי מפאת הנוחות שבשימוש במודל - לא צריך להיות מומחה כדי ליישם את ארבעת השלבים המרכיבים אותו. 

הכוונה היא להביא את נפגע הטראומה, תוך פרק זמן קצר, ממצב של פגיעת חרדה למצב של תפקוד יעיל.

במילים אחרות, כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, מודל מעש"ה מציע לתמוך בו, להעצים אותו בפעולה, לשאול אותו שאלות המפעילות חשיבה, ובכך לעזור לו להבין ולהבנות את האירוע.

הדגמה לשיחה של מודל מעש"ה

(מקור השיחה בפוסט ללא פרטי כותב שרץ אונליין)

לפנות בקול סמכותי לנפגע החרדה- חיים, אתה שומע אותי?

(לוודא שהוא אכן מקשיב, לגייס אותו בסמכותיות)

אני אתך ואני לא הולכת לשום מקום.

אני צריכה שתענה לי על כמה שאלות. 

זה מאד חשוב. אתה איתי?

(שאלות טכניות בלבד! לא שאלות לרגש!)

מתי הגעת למקום שהיה בו אזעקה?

איפה עמדת?

מתי בדיוק זה קרה?

איפה היית לפני שזה קרה?

מה עשית עשר דקות קודם?

ואז, איך זה התחיל?

ומה קרה אח"כ?

ואז, מה עשית?

איפה היה מוישי (חבר/ילד/אבא) בזמן הזה, 

ראית אותו?

מה מוישי עשה?

ומה קרה אחרי זה?

ואז, מה קרה?

זה ממש חשוב לי לדעת, מה קרה אחרי ששמעת את האזעקה ולא מצאת מרחב מוגן?

ואחרי שצעקת, מה קרה?

ואז אחרי שמישהו צעק לך להיכנס/לרדת לקרקע, מה קרה אז?

ואז?

ואח"כ?

ואיך יצאת משם?

מה עשית אחרי שיצאת?

איך נסעת חזרה?

מתי הגעת הביתה?

מה עשית דבר ראשון כשחזרת?

כלומר, שאלות טכניות בלבד! 

המכוונות אותו לספר את הסיפור מכמה דקות לפני שהאירוע התחיל ועד אחרי שהוא הסתיים.

לאחר שסיים לספר את הסיפור עם ההכוונה שלכם,

לבקש ממנו לספר את הסיפור שוב ושוב ושוב ביומיים הקרובים.

לוודא שיספר כמה שיותר.

בהמשך לאחר שסיפר את הסיפור ונרגע, 

אם הוא מסוגל לכך,

אפשר ללמד אותו איך לעשות את אותו הדבר עבור מישהו אחר שהיה שם ונמצא בחרדה.

לבקש ממנו להנחות את אותו אדם בחרדה,

איך לספר את הסיפור מרגע לפני ועד רגע אחרי.

ממש כפי שאתם הנחתם אותו.

חשוב להיות בפעולה שעוזרת לאחרים. 

זה מחזיר את תחושת השליטה שאבדה

חיים, כמו שאתה נבהלת, אז בטח גם מוישי נבהל..

אתה רוצה לעזור לו שלא יהיה מבוהל גם?

הוא לא יודע איך להרגיע את עצמו. 

נכון שאלתי אותך עכשיו מה קרה לך בדיוק,

מאז ששמעת את האזעקה ועד שהגעת הביתה?

עכשיו אתה הולך למוישי ומספר לו את הסיפור שקרה לכם כמו שסיפרת לי,

ועוזר לו לספר לך גם את כל הסיפור לפי הסדר,

מלפני שהכל התחיל עד עכשיו.

ככה אתה עוזר לו שהוא יבין מה קרה ולא יפחד. בסדר?

אתה יכול לעזור לו עכשיו?

אתם הולכים לחזור על הסיפור כמו ששאלתי אותך

שוב ושוב יחד עם מוישי במשך היומיים הקרובים, טוב?

ככה אתה עוזר גם לך וגם לו. בסדר?

בשיחה הפשוטה הזו- אתם משתמשים בארבעת ההנחיות לעזרה ראשונה נפשית.

כפי שאפשר לקרוא את התמלול של השיחה- 

זוהי שיחה פשוטה ממש.

שימוש לב לפשטות - כל מי שקורא את ההנחיות יכול לקיים שיחה כזו.

תרפיה במפגש אחד (SST - Single-Session Therapy), או התערבות במפגש אחד (SSI - single-session intervention), מציע פורמט של יעוץ פסיכולוגי ממוקד וחד פעמי. 

המפגש היחיד נחשב ליחידה פסיכותרפית עצמאית, העומדת בפני עצמה, שיש לה התחלה, אמצע וסוף.

בגישה זו, המטפל מאמץ נקודת ראות של מפגש אחד, הכוללת הימנעות מתכנון לגבי המשך בפגישות עתידיות עם המטופל, מגבלה מובנית שמחייבת שימוש אינטנסיבי וממוקד במשאבים כדי להניע את הפונה לזהות, להגדיר ולגבש "תוצר טיפולי" לכיוון מטרתו.

הלך רוח כזה יוצר ציפייה, הן עבור המטופל והן עבור המטפל, ששינוי, גם אם חלקי, אפשרי בפגישה אחת. 

אחרי שנתייחס לחלק מהיתרונות הפוטנציאליים הבולטים של יעוץ נפשי במפגש אחד, ניגש להערכת היעילות של מפגש פסיכותרפי בודד על השגת מטרות פסיכולוגיות. 

אז מה היתרונות האפשריים?

הקלה מיידית

שיחה חד-פעמית מציעה הקלה מיידית, רגשית, קוגניטיבית וגופנית, עבור פונים המתמודדים עם מצבי לחץ חריגים.

אלה יכולים לכלול, למשל, התערבות חד-פעמית אחרי חשיפה לארוע טראומטי, או משבר אובדני של האדם אם של אדם קרוב.

נגישות

התערבות בפגישה אחת מספקת מענה לאנשים עם מעט זמן פנוי, מחסור במשאבים או מוטיבציה להשתתף בתהליך טיפולי מתמשך.

חיסכון

טיפול במפגש בודד יכול להיות יותר זול מאשר טיפול ארוך.

יעילות

יש רבים שעבורם מפגש בודד יכול להיות מספק ומדויק, בעיקר במצבים של צורך בקבלת החלטה, או תובנה לגבי בעיה מסוימת.

גמישות

ההתערבות יכולה להתאים למגוון פורמטים, מפגש פרטני פנים אל פנים, מפגש אונליין או עבודה בקבוצה. 

העצמה

ישנם אנשים שימצאו את המפגש הבודד כאמצעי להגביר את תחושת השליטה והאוטונומיה שלהם.

הפחתת סטיגמה

ההתחייבות למפגש בודד עשויה להיות פחות מאיימת ולכן יותר מקובלת לאנשים המהססים לפנות לטיפול.

זיהוי צרכים הערכת מצב

מטפל עם ניסיון ומיומנויות מתאימות יכול לבצע הערכה ראשונית לגבי שאלת הצורך בהמשך הטיפול.

אם מתבקש המשך, המטפל יוכל להכווין לשיטה ולמטפל המתאימים. 

מרכוז

דווקא דחיסות הזמן עשויה לתרום לשיחה מרוכזת, משימתית ויעילה יותר. 

הפחתת נשירה

ארבים שפונים לטיפול בוחרים לא להמשיך אחרי המפגש הראשון.

הפגישה הבודדת מאפשרת ערך מרבי במסגרת המגבלות הנתונות.

מתן משוב מיידי

הייעוץ עובד או לא עובד?

מטפלים מספיק אמיתים זוכים בהזדמנות מצוינת לקבל פידבק מיידי לגבי המיומנויות וושיטת העבודה שלו.

חשוב לזכור שייעוץ במפגש בודד אינו מתאים לכל אחד או לכל מצב.

בעיות פסיכולוגיות מורכבות, מתמשכות או חמורות, דורשות לעיתים קרובות התערבות ארוכה יותר.

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Bisson J. I. (2003). Single-session early psychological interventions following traumatic events. Clinical psychology review, 23(3), 481–499. https://doi.org/10.1016/s0272-7358(03)00034-5

Harris-Lane, L. M., Keeler-Villa, N. R., Bol, A., Burke, K., Churchill, A., Cornish, P., Fitzgerald, S. F., Goguen, B., Gordon, K., Jaouich, A., Lang, R., Michaud, M., Mahon, K. N., & Rash, J. A. (2023). Implementing One-at-a-Time Therapy in community addiction and mental health centres: a retrospective exploration of the implementation process and initial outcomes. BMC health services research, 23(1), 982. https://doi.org/10.1186/s12913-023-09923-5

 Loades, M. E., & Schleider, J. L. (2023). Technology Matters: Online, self-help single session interventions could expand current provision, improving early access to help for young people with depression symptoms, including minority groups. Child and adolescent mental health, 10.1111/camh.12659. Advance online publication. https://doi.org/10.1111/camh.12659

Talmon, M. (1990). Single-Session Therapy: Maximizing the Effect of the First (and Often Only) Therapeutic Encounter. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

אחת מגישות הפסיכותרפיה המבטיחות ביותר כיום היא סכמה תרפיה (Schema Therapy).

גישה זו פותחה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג, כהרחבה של טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מסורתיים.

היא משלב אלמנטים מטיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, גישת יחסי אובייקט וטיפול בגישת גשטלט.

בחרנו מונחים מרכזיים בטיפול מבוסס סכמה, עם תיאור קצר לכל אחד: 

סכמה

סכמה היא דפוס חשיבה, ה"עדשה" דרכה אנו רואים את העולם.

מדובר במערכת של אמונות שורשיות המתפתחות בשלב מוקדם בחיים מתוך התנסויות עם משפחה, בני גיל ואחרים משמעותיים.

סכמות משפיעות על ההתנהגות, הרגשות והמחשבות של האדם, לעיתים בדרכים שאינן מסתגלות.

סכמה מוקדמת בלתי מסתגלת

סכמה לא מסתגלת מוקדמת Early Maladaptive Schema (EMS) מבוססת על דפוסי חשיבה, תחושה והתנהגות לא יעילים שהתפתחו בשלב מוקדם בחיים ומשתחזרים במהלכם.

סכמה זו נובעת מצרכים רגשיים שלא נענו בילדות. מטאפורית ניתן לראות בה מוקשים שמובילות אותנו לחשוב, להרגיש ולהתנהג שוב ושוב בדרכים תבוסתניות והרסניות.

סכמות אלו מורכבות מתמות לא אדפטיביות של תפיסת העצמי ומערכות היחסים עם אחרים. הן מתפתחות במהלך הילדות ומשתכללות במהלך החיים.

מוד (Mode) סכמה

מודים בסכמה תרפיה הם מצבים מנטליים זמניים המייצגים חלקים בעצמי.

אנו מחליפים מודים מרגע לרגע. לדוגמה, אפשר לעבור מ"מוד של ילד פגיע" (להרגיש עצוב ונטוש) ל"מוד מתגונן מנותק" (ניתוק מרגשות).

מודים ילדיים

מודים ילדיים מייצגים את החלקים בנו שמרגישים, זקוקים ומתנהגים באופנים הקשורים ישירות לחוויות ילדות.

אלה כוללים את הילד הפגיע (שמרגיש עצוב ובודד), את הילד הכועס (מתוסכל עקב צרכים שלא נענו), או את הילד האימפולסיבי (הפועל בלי חשבון לגבי השלכות עתידיות).

מודים הוריים

המודים ההוריים הם קולות מופנמים מהמטפלים העיקריים שלנו בילדות, לרוב ההורים.

הקולות הללו יכולים להיות ביקורתיים או מגוננים יתר על המידה.

מוד ההורה המעניש הוא אותו מבקר פנימי ששופט ורודה, בעוד ההורה התובעני חותר לסמן הישגים בכל מחיר.

במודים כאלה אנחנו חווים מחדש קולות ודרישות ששמענו אי שם בכור מחצבתנו.

מוד הבוגר הבריא

הבוגר הבריא מייצג את דרך החשיבה, ההרגשה וההתנהגות הבריאה ביותר.

מוד בוגר בריא הוא מצב מאוזן ומסתגל. הוא מתקף את הצרכים של המודים הילדיים ובאותה מידה מציב גבולות איתנים מול מודים הוריים תובעניים.

האדם מחויב להתנהגות שקולה ואחראית וניתן לומר שהמטרה בטיפול היא לחזק מוד זה.

מודים של התמודדות לא מסתגלת

מודים של התמודדות לא אדפטיבית אלה מתבססים על אסטרטגיות שמספקות הקלה לטווח קצר אך מנציחות את הסכמה בטווח הארוך.

למשל, אסטרטגיה של הימנעות (התחמקות ממצבים המפעילים סכמות), כניעה (פעולה בדרכים המתאימות את עצמן לסכמה) או פיצוי יתר (פעולה שמתנגדת לסכמה, למשל בעמדה פרפקציוניסטית). 

הפעלת סכמה

אקטיבציה של סכמה מתארת תהליך בו אירוע בהווה מפעיל סכמה מהעבר.

אדם עם סכימת נטישה, נניח, עלול להיות מוצף כעס אם בת הזוג שלו מאחרת לדייט, זאת על אף שבמציאות קיימת סיבה הגיונית.

האירוע הנוכחי, האיחור של הפרטנרית לדייט, מפעיל את הפחד הישן נושן מפני נטישה והופך אותו לחווית הווה.

תחומי סכמה (Schema Domains)

תחומי הסכמה הם קטגוריות המקבצות סכמות לאשכולות בהתאם לתכנים קרובים.

לדוגמה, בידוד, שליטה, דחייה חברתית, פרידה, ערך עצמי פגוע ודריכות-יתר.

כרטיסיות סכמה

קלפים המתארים את המהות של סכמה לשימוש בטיפול.

הם יכולים להיות בכרטיסים ויזואליים, אבל גם באודיו או וידאו. 

כרטיסים אלו יכולים להיות כלי יעיל עבור מטופלים, שמסייע לזהות, לתקף ולהבין במהירות את הסכמות שלהם בעת הפעלתן.

הכרטיסים מכילים תיאור קצר של סכמה מסוימת, מקורה וסגנונות ההתמודדות המאפיינים אותה.

צפו בהסבר על Schema Flashcards: 

יומן סכמה

חוברת עבודה המאפשרת למטופל לתעד את התקדמותו בין הפגישות, ולתעד את המפגש עם המושגים התיאורטיים בסכמה תרפיה "בחיים האמיתיים".

למשל, הוא מתבקש לעקוב מתי וכיצד מופעלות סכמות או מודים ספציפיים.

טכניקות ממוקדות רגש

טכניקות המשמשות לגישה ולעיבוד זיכרונות טראומטיים הקשורים להיווצרות סכמה.

שבירת דפוסי התנהגות 

התערבויות שמטרתן לשנות דפוסי התנהגות המנציחים סכמות.

הורות חלקית מתקנת (Limited Reparenting)

המטפל מספק את התמיכה, הטיפוח וההדרכה שהיו נעדרים בילדותו של המטופל.

הורות חלקית מתקנת כרוכה בהגעה מרגיעה למוד הילד הפגיע, תיקוף או הצבת גבולות על אופני ההימנעות ופיצוי היתר או סגנונות התמודדות החוסמים את הגישה למודים הילדיים הפגיעים.

ריפוי סכמה

המטרה של סכמה תרפיה היא לרפא סכמות, כלומר להחליש סכמות לא יעילות  וסגנונות התמודדות שהתפתחו בתגובה לחוויות חיים מוקדמות. במקביל, הטיפול חותר לבסס את הצד הבריא של המטופל.

צרכי ליבה

צרכים רגשיים בסיסיים שכאשר אינם נענים בילדות, מובילים להיווצרותן של סכמות.

שכתוב בדמיון (Imagery Rescripting)

טכניקה טיפולית בה זיכרונות טראומטיים "נכתבים מחדש" במטרה לחתור לחוויה רגשית מתקנת.

טכניקה זו משמשת בסכמה תרפיה כדי להתמודד עם דימויים חוזרים שמטרידים את התודעה ומשחקים תפקיד בשימור קשיים נפשיים.

דימויים כאלה יכולים להיות זיכרונות מהעבר, סיוטים או דמיונות לגבי העתיד.

עבודת כיסאות

עבודת כיסאות היא טכניקה שבה המטופל נע בין כיסאות כדי לייצג מצבי סכמה שונים או חלקים של העצמי. הפעלת מצבי סכמה שונים בדיאלוג בין מודים.

דיאלוג כזה מתקיים כאשר המטופל מדמיין שהוא מדבר עם המודים השונים בתוכו, ומנסה להבין את דרכי החשיבה והרגש של כל מוד בנפרד.

במהלך הדיאלוג, המטפל מדריך את המטופל כיצד להתמודד עם הקונפליקטים ומגוון התחושות שהמודים מעוררים.

מלאי מודים (Mode Inventory)

מלאי המודים, או בשמו המלא Schema Mode Inventory (SMI), הוא כלי הערכה המשמש לזיהוי והערכת המודים השונים בהם פועל המטופל, זאת במטרה להתמקד בהם בתהליך.

טכניקות חוויתיות

טכניקות חוויתיות בטיפול מבוסס סכמה מעניקות איזון לטכניקות הקוגניטיביות וההתנהגותיות.

הן מגבשות את החוויה הרגשית של המטופל, תוך עימות ישיר עם רגשות וסכמות שהם אבני היסוד של פגיעות ילדיות.

למשל, שכתוב בדמיון הוא אחת הטכניקות החווייתיות המרכזיות, במסגרתה המטופל מתחבר לזיכרון כואב, אבל משנה אותו באמצעות הדימיון.

טכניקות אלו עוזרות למימוש והטמעת השינוי, כך שהמטופל לא רק "יודע" מהו השינוי אלא גם "מרגיש" אותו, מה שמגביר את יעילות הטיפול.

עימות אמפתי

עימות אמפתי הוא התערבות טיפולית בסכמה תרפיה, שהיא חלק מעמדה טיפולית הורות חלקית מתקנת ובו בזמן אסטרטגיית שינוי מוד בפני עצמה.

התערבות זו מאפשרת למטפל להעביר למטופל מסר לגבי התמודדות עם מציאות או התנהלות מסוימת, תוך שמירה על הקשר האמפתי והביטחון המאפיינים את מערכת היחסים הטיפולית.

הרעיון הוא להביא את המטופל להתבונן על עצמו או על התנהגותו באופן ביקורתי, אך ללא תחושת דחייה או מתקפה.

הצהרות של הורות מתקנת

הצהרות הורות מתקנת היא טכניקה בסכמה תרפיה המשמשת לתרגול השינוי ההתנהגותי, זאת במטרה להחליף מחשבות אוטומטיות מזיקות בהיגדים התומכים בשינוי הרצוי.

הטכניקה של הצהרות הורות מתקנת מחייבת אמנם התמודדות ותרגול מתמשכים, אבל עם הזמן היא הופכת לחלק אינטגרלי ואוטומטי מתגובות המטופל.

דמיון מודרך

דמיון מודרך היא שיטה פרקטית להערכה והתערבות בסכמה תרפיה.

טכניקה זו מאפשרת למטופל להבין את מקורות הבעיות הרגשיות ודפוסי ההתנהגות הדיספונקציונליים בהם הוא נתון.

בעת התרגול, המטפל יכול לגשת לחוויות ילדות אך גם להתמקד במצבים נוכחיים ועתידיים ולהחליף רגשות שליליים בחיוביים.

במהלך דמיון מודרך, הסכמות והמודים מופעלים דרך העמקה ברגשות קיימים ובזיכרונות הביוגרפיים שבבסיסם. כך, הטראומה משוכתבת ומדומיינת מחדש, בהתאם לצרכי הילד הנזקק.

חוויה רגשית מתקנת

חוויה בטיפול העומדת בניגוד מוחלט לחוויות העבר השליליות, הטראומטיות.

ניסויים התנהגותיים

פעילויות שנועדו לאתגר ולשנות התנהגויות המונעות על ידי סכמות לא מותאמות.

כימיה של סכמה

הרעיון שאנו נמשכים לאנשים שיעוררו לחיים, כל פעם מחדש, את דפוסי החיים המוקדמים שלנו.

הצבת גבולות

טכניקות המסייעות למטופלים לבסס גבולות בריאים יותר כדי להגן על עצמם מפני מצבים מזיקים או אנשים.

תיקוף

אישור והכרה ברגשות וחוויות של המטופל.

תחום ניתוק ודחייה

תחום סכימה המתמקד בציפייה שהצרכים של האדם לביטחון, בטיחות, יציבות, טיפוח, אמפתיה ושיתוף לא ייענו.

תחום פגיעה באוטונומיה וביצועים

ציפיות לגבי עצמך וסביבתו המפריעות ליכולת של האדם להיפרד, לתפקד באופן עצמאי או לבצע בהצלחה.

תחום גבולות לקויים

גבולות פנימיות לא מספיק חזקים, אחריות כלפי אחרים או אוריינטציה של מטרה ארוכת טווח.

תחום מכוונות לאחר

התמקדות מוגזמת ברצונות, רגשות ותגובות של אחרים, על חשבון הצרכים של האדם עצמו.

תחום דריכות יתר ועיכוב

דגש מופרז על דיכוי רגשות ספונטניים או על עמידה בכללים נוקשים ומופנמים.

המשגה של מודים

מיפוי של היחסים בין המודים בסכמה של אדם כדי להבין את עולמו הפסיכולוגי.

שינוי טרנספורמטיבי

המטרה של סכמה תרפיה, לפיה סכמות מוקדמות לא מסתגלות עוברות שינוי משמעותי המוביל לדרך בריאה יותר בה מטופל מתייחס אל עצמו ואל העולם.

מקורות:

Jacob, G.A., Arntz, A. (2012). Emotion-Focused Techniques in Schema Therapy and the Role of Exposure Techniques. In: Neudeck, P., Wittchen, HU. (eds) Exposure Therapy. Springer, New York, NY. https://doi.org/10.1007/978-1-4614-3342-2_10

Sutton, J. (2021, January 27). Schema Therapy in Practice: 12 Worksheets & Techniques. PositivePsychology.com. https://positivepsychology.com/schema-therapy-worksheets/

Vogel, F., & Reiss, N. (2017, February 10-11). Empathic confrontation. Presented at the International Society of Schema Therapy event, Oslo, Norway. https://schematherapysociety.org/event-2388811

Young, J. E. (1995). Cognitive therapy for personality disorders: A schema-focused approach. Sarasota: Professional Resource Exchange.

הפרעת דיכאון עקב מצב רפואי אחר מסווגת כהפרעת מצב רוח.

כמו סוגים אחרים של דיכאון, ההפרעה מתאפיינת בתקופה מתמשכת של מצב רוח מדוכא או ירידה ניכרת בעניין או בהנאה, אך היא נחשבת קשורה להשפעות פיזיולוגיות ישירות של מצב רפואי מסוים.

הקשר בין מחלה לדיכאוניות 

מצב בריאותי בעייתי, או מחלה כרונית או פרוגרסיבית, מביאים עמם שינויים פיזיולוגיים שעלולים להיות טריגר לפיתוח דיכאון.

ככל שהמצב הגופני שלך משתפר, הדיכאון בדרך כלל פוחת, אבל אם הבריאות אינה משתפרת, הדיכאון עלול להימשך.

בין המחלות שמגבירות את הסיכון לתגובה דיכאונית הן פרקינסון, שבץ מוחי, טרשת נפוצה, הנטינגטון, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת קושינג, פגיעת ראש טראומטית ועוד.

הפרוגנוזה של ההפרעה תלויה במצב הרפואי שגרם לפריצת הדיכאון ולמשתנים נוספים.
 

אבחנה מבדלת

דיכאון בגלל טיפול תרופתי

יש מצבים רפואיים המטופלים בתרופות (כמו סטרואידים או אינטרפרון) שיכולות לגרום לתסמינים דיכאוניים או מאניים.

במקרים מורכבים כאלה, שיקול דעת קליני של מומחה הדרך הטובה ביותר לבצע את האבחנה.

הפרעת הסתגלות 

מצב רפואי הוא גורם לחץ רב-משקל בחיים מה שעלול לגרום להפרעת הסתגלות או לאפיזודה של דיכאון מג'ורי, זאת בניגוד לפתופיזיולוגיה הבסיסית של המצב הרפואי עצמו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

16 בדצמבר 2023

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Cosci, F., Fava, G. A., & Sonino, N. (2015). Mood and Anxiety Disorders as Early Manifestations of Medical Illness: A Systematic Review. Psychother Psychosom, 84(1), 22–29. https://doi.org/10.1159/000367913

PsychDB. (n.d.). Depressive Disorder Due to Another Medical Condition. https://www.psychdb.com/mood/z-depressive-medical

מהי סייברכונדריה?

סייברכונדריה (Cyberchondria) היא מונח המתאר אדם שמפתח חרדה קיצונית, מופרזת ובלתי מוצדקת, כתוצאה משימוש באינטרנט לחיפוש מידע רפואי.

חרדה זו נובעת ומתחזקת על רקע חיפוש ידע מקוון ועלולה להטריד גם אחרי שהאדם התנתק מהמחשב.

אצל רבים מתעוררת תחושה מעיקה שהם סובלים ממחלה כזו או אחרת, למרות שעובדה זו לא אושרה על ידי איש מקצוע רפואי.

כאשר עוצמת הדאגה ותדירותה גוברות, ניתן לדבר על הפרעת חרדת בריאות. 

יש הטוענים כי המתמודדים עם סייברכונדריה הם פשוט גרסה עדכנית לאנשים עם נטייה היפוכונדרית. אבל מחקרים מראים שגם אנשים שבדרך כלל אינם מוטרדים לגבי בריאותם יכולים להיכנס ללופ של דאגות אחרי חיפוש ראשוני באינטרנט.

אז כאן אנחנו מדברים על מצב בו החיפוש מוגזם, ארוך מדי או תכוף מדי.

ההנפצות של ד"ר גוגל ו-CHAT-GPT

גוגל משרה אמנם אוירה של אמינות אדוקה, אבל המציאות היא שהרבה פעמים הוא טועה, למשל כאשר בוחנים את המהימנות של אפליקציות לבדיקת סימפטומים מקוונים, שלרוב אינם מדויקים.

עדכון אחרון: 

9 בספטמבר 2023

מקורות:

Hill, M.G., Sim, M. and Mills, B. (2020), The quality of diagnosis and triage advice provided by free online symptom checkers and apps in Australia. Med. J. Aust., 212: 514-519. https://doi.org/10.5694/mja2.50600

Lawrenz, L. and & Rowe, S. (2021, October 13). What Is Cyberchondria? Psych Central. Last medically reviewed on June 15, 2021. https://psychcentral.com/anxiety/cyberchondria

מהי שחיקה הורית?

מתח ושחיקה הם חלק מחייו של כל הורה מתפקד.

למרות שהסוגיה מוכרת היטב, רק בתחילת שנות ה-80 טבעו שתי פסיכולוגיות בלגיות את המונח "שחיקה הורית". 

התופעה כוללת לפחות שלושה ממדים:

• תחושת שחיקה ותשישות הקשורה לאחריות ולתפקיד של להיות הורה.

• ניתוק רגשי של ההורה מילדיו.

• תפיסה של חוסר מותאמות ביכולות הוריות, המובילה לאי ודאות לגבי הורות יעילה.

שחיקה הורית רלוונטית הרבה יותר כאשר נוכח ברקע קונפליקט משפחה-קריירה.

למשל, שני שליש מההורים העובדים מדווחים על תחושת שחיקה מתמשכת. 

מה מאפיין הורים שחוקים?

הורים, בעיקר הורים חדשים, יודעים שהאתגרים ההוריים לוקחים אותנו עד הקצה.

נקודות של עייפות, הצפה רגשית וכעס הם חלק מוכר בחייו העמוסים של כל אמא ואבא.  

עם זאת, כאשר הורים מוצאים את עצמם בלי הזדמנות למצוא פינה כדי לנוח ולהתחדש, עלולה להתרחש הסלמה ממצב של מתח למצב של שחיקה.

סימנים לשחיקה הורית

• תחושת מלכוד שמציפה מחשבות על בריחה ואף על פגיעה עצמית.

• הגברה של התמכרויות והתנהגויות מתמכרות.

• לאות גופנית ועייפות פסיכולוגית תמידית, עם הרגשה שאתם כל הזמן סחוטים ועייפים.

• פגיעות מוגברת לחרדה ודיכאון.

• דיסוציאטיביות, כלומר ניתוק רגשי מאחרים ומהעולם בכלל.

• עצבנות ותסכול מוגברים.

• הפרעות שינה ודאגות בריאותיות, כולל תסמינים של חרדה גופנית, כמו כאבי ראש ומתח שרירים.

• החמרה בתדירות ובעוצמה של קונפליקטים בין ההורים.

• הרגשה מחלחלת שאתם לא הורים מספיק טובים, ולצידה הפחתה בתחושת ההישג הקשורה ב"להיות הורה".

• אנהדוניה - התלהבות הולכת ופוחתת וירידה בהתעניינות בפעילויות עם הילדים שפעם היו מהנות. תחושה שחיי המשפחה הם רשימה ארוכה של משימות לביצוע. 

איך שחיקה הורית משפיעה על הילדים?

שחיקה הורית מקשה על ההורים, אבל לא רק עליהם.

ברור שהורים הם רק בני אדם, לא מציאותי לצפות מהם להיות מושלמים.

להיפך, ההורה המושלם הוא טוב דיו, בהמשך למושג ה- Good enough mother של דונלד ויניקוט. 

אז מצד אחד חשוב לא להיכנס לסרטים עמוסי אשמה אם אתם מדי פעם חווים עייפות או חוסר זמינות רגשית כלפי הילדים.

עם זאת, חושב לא לתת לשחיקה להימשך, שכן ההשלכות על כל בני המשפחה יכולות להיות משמעותיות.

למשל, מחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו סטייט מצביע על קשר חיובי בין שחיקה הורית לבין סבירות מוגברת להזנחה הורית ולתוקפנות של הורים המכוונת כלפי הילדים (Mikolajczak et al, 2019).

החוקרים מצאו כי הורים שדיווחו על היותם שחוקים היו מועדים יותר לנקוט עלבונות, ביקורת והרמת קול בעת אינטראקציה עם ילדיהם. הם גם דיווחו ילדיהם הפגינו אומללות, דאגנות תכופות ונטיות להקשות על עצמם.

יש גם מחירים שקטים -

חשוב לזכור כי גם במצבים בהם הורים שחוקים אינם מפגינים התנהגויות אלימות או ענישה, יש מצב שההתנתקות הרגשית שהם שרויים בה תגרום לכך שהילדים יתפסו את ההתנהגות ההורית כחסרה באהבה ובחום. 

אמפתיה של ההורה מפחיתה שחיקה הורית

אמפתיה היא היכולת להבין ולשתף ברגשות, מחשבות ונקודות מבט של אנשים אחרים.

היא מובילה לעתים קרובות לתחושת חיבור רגשי ונחשבת למיומנות בינאישית מהותית בהבנת העולם החברתי סביבנו.

אמפתיה כרוכה בהתאמה למצב הרגשי של מישהו אחר, יחד עם חמלה ותמיכה, גם כאשר האדם האמפתי לא חווה בהכרח את אותם רגשות. 

שני מחקרים על אמהות וילדיהן, שהתקיימו בארץ, העלו כי אמפתיה רגשית מצד האם משרתת כחייץ מגן שיכול לשמור על ההורים מפני שחיקה רגשית (Kadosh-Laor et al, 2023).

הממצא הזה זה נכון במיוחד עבור אמהות המועדות יותר לחוות רגשות שליליים עקב התנהגות הילדים.

יש דרכים טובות להתמודד עם שחיקה הורית ולהפחית אותה. למשל, ניתן להצטרף לקבוצת הורים, או לתת לעצמכם הפסקות יזומות לנוח, ליצור גבולות ברורים יותר אם אתם הורים לבני נוער.

במקרים מסוימים יש צורך בתמיכה מקצועית להורה, לילד או לשניהם גם יחד:

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Deater-Deckard K. (2008). Parenting stress. New Haven, CT: Yale University Press.

Kadosh-Laor, T., Israeli-Ran, L., Shalev, I., & Uzefovsky, F. (2023). Empathy and parenthood: The moderating role of maternal trait empathy on parental burnout. British Journal of Psychology, 00, 1–14. https://doi.org/10.1111/bjop.12640

Mikolajczak, M., Gross, J. J., & Roskam, I. (2019). Parental Burnout: What Is It, and Why Does It Matter? Clinical Psychological Science, 7(6), 1319–1329. https://doi.org/10.1177/2167702619858430

Wang, W., Chen, S., Wang, S., Shan, G., & Li, Y. (2023). Parental Burnout and Adolescents' Development: Family Environment, Academic Performance, and Social Adaptation. International journal of environmental research and public health, 20(4), 2774. https://doi.org/10.3390/ijerph20042774

Newport Academy. (2022, August 18). Identifying Signs and Symptoms of Parental Burnout. Retrieved from https://www.newportacademy.com/resources/restoring-families/parental-burnout/

קשיים והתמודדויות שחוות נשים בעולם העבודה

בעשורים האחרונים מעמד האישה בכלל וכניסתה לעולם העבודה בפרט התפתחו בצורה משמעותית. למרות ההתקדמות בנושא, נשים מתמודדות עם אתגרים שונים בחיי העבודה, שחלקם עלולים להשפיע על הצמיחה והקידום המקצועיים שלהן. אתגרים אלה, הנטועים עמוק בגורמים היסטוריים, תרבותיים ומוסדיים, תורמים לשימור של פערים מגדריים במקום העבודה. 

הטיה מגדרית וסטריאוטיפים

הטיה מגדרית וסטריאוטיפים ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב חוויותיהן של נשים במקום העבודה. מחקרים הראו שנשים מתמודדות לעיתים קרובות עם הטיות המשפיעות על החלטות גיוס, הערכות ביצועים וסיכויי קידום (Eagly, 2007 & Carli). הטיות אלו מנציחות נורמות מגדריות, מטילות ספק בכשירות ובמחויבות של נשים לקריירה שלהן, ובכך מגבילות את הגישה שלהן לתפקידי מנהיגות (Rudman, 2001 & Glick). כמו כן, גם תרבויות במקום עבודה שאינן מכילות ואינן מצליחות לערער על נורמות מגדר מסורתיות עשויות לבסס יחס לא שוויוני ולחזק פערים מגדריים.

פער שכר בין המינים

פערי השכר המתמשכים בין המינים נותרו אתגר משמעותי עבור נשים ברחבי העולם. נשים מרוויחות לעתים קרובות פחות מעמיתיהן הגברים על ביצוע אותה עבודה, מה שהגורם לפערים כלכליים ופוגע בעצמאות כלכלית. מחקר של Blau and Kahn (2017) מדגיש כי גם לאחר בקרה על גורמים כמו השכלה וניסיון, חלק ניכר מפערי השכר נותר בלתי מוסבר, דבר המעיד על הטיות מבניות המקפחות נשים. שכר לא שוויוני מנציח את אי השוויון הפיננסי ומשפיע על הרווחה הכלכלית הכוללת של נשים.

חוסר ייצוג במנהיגות

תת ייצוג של נשים בעמדות מנהיגות הוא נושא שעוסקים בו רבות (Eagly, 2002 & Karau). נשים, במיוחד בתעשיות מסוימות, עשויות למצוא את עצמן ללא ייצוג מגדרי בעמדות הבכירות בהנהלה ובעמדות המפתח. חוסר ייצוג זה יוצר מחסור במודלים לחיקוי ובמנטוריות נשיות, ומגביל את ההזדמנויות לחניכה ולנטוורקינג שהן חיוניות לקידום הקריירה (Ibarra, 1993). מחסור בדמויות נשיות עלול לעכב את התקדמות הקריירה ולהשפיע על הביטחון העצמי ועל התפיסה שנשים פחות מתאימות לתפקידי מנהיגות.

חוסר איזון בין קריירה למשפחה

איזון בין עבודה מקצועית לבין אחריות משפחתית הוא מאבק מתמשך עבור נשים רבות. ציפיות חברתיות ותפקידים מגדריים מסורתיים פעמים רבות יוצרים לחץ נוסף על נשים לנהל את חיי הקריירה והמשפחה ביעילות. מחקר של Bianchi et al. (2000) מגלה שנשים ממשיכות לשאת בחלק בלתי פרופורציונלי מחובות משק הבית והטיפול, מה שמשפיע על יכולתן לעסוק באופן מלא בקריירה שלהן. תרבויות עבודה לא גמישות ומדיניות חופשה משפחתית לא מספקת מחמירים את האתגר הזה, ומובילים לתחושת תקיעות בקריירה או להתפשרות על מקום העבודה.

קושי בתקופות של לידה והורות

אף על פי שניתן לראות ניצנים של שינוי במקומות עבודה מסויימים, שמאפשרים הגמשת שעות העבודה לאמהות ומעין מודל של "משרת אם", חלק גדול מהנשים מתמודדות עם אפליה או הטיה בראיונות עבודה או במקום עבודה קיים כשהן נכנסות להריון או יוצאות לחופשת לידה. גם לאחר החזרה מחופשת הלידה, נשים רבות עלולות להתקשות במציאת מקום עבודה חדש בטענה "שכנראה בקרוב יהיה תינוק נוסף". 

אפליה והטרדה

למרבה הצער, חלק מהנשים עדיין חוות הטרדה ואפליה במקום העבודה. סביבה עוינת זו לא רק משפיעה על שביעות הרצון שלהם בעבודה, אלא גם יכולה לעכב את צמיחת הקריירה ואת הרווחה הכללית. מחקרים של וויליאמס ודמפסי (2014) מדגישים כיצד אפליה על בסיס מגדר ומידה קלה של אגרסיביות יוצרות סביבות עבודה עוינות, המשפיעות לרעה על בריאותן הנפשית של נשים, שביעות הרצון בעבודה והרווחה הכללית. החשש מ"נקמה" יכול להרתיע נשים מלדווח על מקרים כאלה, ולהנציח את המעגל.

האתגרים העומדים בפני נשים בעולם העבודה הם רב-ממדיים ומושרשים עמוקות. הטיה מגדרית, פערי שכר, ייצוג מוגבל במנהיגות, מאבקי איזון בין עבודה לחיים, ואפליה תורמים יחד לנוף מורכב המעכב את הצמיחה המקצועית של נשים. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת מאמצים מקיפים של קובעי מדיניות, ארגונים והחברה בכללותה. קידום שוויון מגדרי, יישום מדיניות הוגנת, טיפוח סביבות עבודה מכילות ושבירת הסטריאוטיפים הם צעדים חיוניים ליצירת עולם עבודה שוויוני יותר לנשים. כאשר נשים מועצמות ומספקות הזדמנויות שוות, הן יכולות לתרום את כישוריהן וכישרונותיהן לכוח העבודה, מה שמוביל לחדשנות, לפריון וצמיחה כלכלית רבה יותר.

כתיבה:

עומר ביגי אמויאלביגיעומר ביגי אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

מקורות:

Bianchi, S. M., Milkie, M. A., Sayer, L. C., & Robinson, J. P. (2000). Is anyone doing the housework? Trends in the gender division of household labor. Social Forces, 79(1), 191-228.

Blau, F. D., & Kahn, L. M. (2017). The gender wage gap: Extent, trends, and explanations. Journal of Economic Literature, 55(3), 789-865.

Eagly, A. H., & Karau, S. J. (2002). Role congruity theory of prejudice toward female leaders. Psychological Review, 109(3), 573-598.

Eagly, A. H., & Carli, L. L. (2007). Women and the labyrinth of leadership. Harvard Business Review, 85(9), 62-71.

Ibarra, H. (1993). Network centrality, power, and innovation involvement: Determinants of technical and administrative roles. Academy of Management Journal, 36(3), 471-501.

Rudman, L. A., & Glick, P. (2001). Prescriptive gender stereotypes and backlash toward agentic women. Journal of Social Issues, 57(4), 743-762.

Williams, J. C., & Dempsey, R. (2014). What works for women at work: Four patterns working  women need to know. New York, NY: New York University Press.

מהו הרעיון של טיפול decoupling?

טיפול decoupling כרוך בניתוק או הפרדה של מרכיבים שונים בהתנהגות בלתי רצויה והחלפתם באסוציאציות אלטרנטיביות.

 גישה זו דומה לטיפול בתגובה מתחרה, כחלק מאימון להיפוך הרגלים, כאשר אנשים מבצעים פעולות הנוגדות את ההתנהגות הלא רצויה, כמו הנחת ידיים בכיסים או שימוש בצעצוע בכדי להילחם בדחפים של תלישת שיער.

עם זאת, טיפול ב decoupling שונה על ידי הצבת אתגר בו המטופל מגיע להפסקה מוחלטת של ההתנהגות הבעייתית, בייחוד כאשר היא מערבת מיקומי גוף ספציפיים, כמו הקרקפת וקצות האצבעות.

מורכבות זו מקשה על החלפת משיכת שיער בפעולה חדשה לגמרי. לכן, התנהגות ההחלפה צריכה לשאת דמיון מסוים לתלישת שיער.

איך עובד הטיפול?

בטיפול decoupling, המטופלים מחקים את התנועות המדויקות של משיכת השיער, ומפנים את הפעולה הסופית לחלופה לא מזיקה.

לדוגמה, אדם עשוי להתחיל בתנועה של משיכת שיערו אך להסיט את ידו בפתאומיות בתנועה מכוונת כמו מתיחה מעל הראש, משיכת אוזן או עיסוי הצוואר. טכניקה זו עוזרת להקל על הדחף לתחושות הקשורות לקצות האצבעות בצורה לא הרסנית.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון, עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Moritz, S., Penney, D., Bruhns, A., Weidinger, S., & Schmotz, S. (2023). Habit Reversal Training and Variants of Decoupling for Use in Body-Focused Repetitive Behaviors. A Randomized Controlled Trial. Cognitive therapy and research, 47(1), 109–122. https://doi.org/10.1007/s10608-022-10334-9

תרופות נגד דיכאון בשילוב אלכוהול

אנחנו חיים בעידן של ריבוי חומרים פסיכואקטיביים והשאלה של קוקטיל ביניהם מעוררת תמיד עניין.

ערבוב אלכוהול עם תרופות נוגדות דיכאון הוא פעולה לא מומלצת, שכן הוא עלול להגביר את ֿהסימפטומים של ההפרעה ואף להוביל למצבי בריאות מסוכנים.

עם זאת, למרות ששתיית אלכוהול שקולה יכולה לתרום למצב הרוח ולשמש להוצאת קיטור בחיי היומיום, יש מצבים שאסור בשום פנים ואופן לערב אלכוהול בתמונה, ולא מדובר רק בתורנות נהיגה.

איך שתיית אלכוהול משפיעה על דיכאון?

שתייה מחריפה דיכאון. אנשים מדוכאים ששותים אלכוהול חווים אפיזודות דיכאוניות תכופות וחמורות יותר ונוטים יותר למחשבות אובדניות. כפי שנראה מייד, צריכת אלכוהול משמעותית מפחיתה גם את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון.

אלכוהול הוא חומר פסיכואקטיבי מדכא: צריכתו בכל כמות ׳מורידה׳ את מצב הרוח ואף עלולה לגרום נזק מוחי שיתרום לדיכאון. בנוסף, שתייה מופרזת מציבה את האדם בסבירות גבוהה יותר לבצע החלטות לא מוצלחות ולפעול באופן אימפולסיבי, למשל לעשות קנייה מיותרת, לאבד את מקום העבודה בגלל מריבה עם הבוס או להרוס מערכות יחסים זוגית. כך שבנוסף להשפעה הישירה של האלכוהול, סביר שכל אחד מהגורמים בדוגמאות לעיל יפגע כשלעצמו במצב הרוח, בעיקר אצל מי שמוחו מחווט לדיכאון.

 מה הבעיה לערבב תרופות נוגדות דיכאון עם אלכוהול

הגברת הדיכאון והחרדה

שתייה עלולה לנגוד את הסיבה שלשמה התחלתם ליטול נוגדי-דיכאון מלכתחילה, כלומר היא עלולה להגביר את הסימפטומים ולגרום לאדם לחוש שהוא אינו יכול להתמודד עימם.

אלכוהול מגביר תופעות לוואי של התרופות

זה בעייתי במיוחד אם נוטלים תרופות נוספות כגון כדורי שינה, כדורים נגד כאבים וכדומה.

ישנם כדורים נוגדי דיכאון שבשילוב עם אלכוהול עלולים להקפיץ את לחץ הדם, לכן כדאי להימנע מלערבב ביניהם ולקרוא היטב את עלון התרופה.

פגיעה קוגניטיבית

אלכוהול עלול לפגום בחדות החשיבה או בשיקול הדעת, כאשר משלבים אותו עם נוגדי דיכאון.

כתוצאה מהערבוב בין החומרים היכולות המוטוריות, הקואורדינציה וזמן התגובה נפגעים ופעילויות שגרתיות כמו נהיגה, עלולות להוות סכנה. * לבסוף, השילוב בין נוגדי דיכאון לאלכוהול עלול לגרום לתחושות עייפות ונמנום מוגברות.

מה עושים?

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל שתוכלו לשתות.

רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה.

כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא המטפל.

הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים. כמו כן, אל תשכחו שכסובלים מדיכאון אתם בסיכון מוגבר לפתח תלות באלכוהול, שכן שימוש בחומרים משני תודעה קוסמים מאוד לאלה שחשים קושי להתמודד עם בעיותיהם בחיים, או לחילופין סובלים מנדודי שינה וחושבים שאלכוהול יעזור להם להירדם. במקרה הזה, אם אתם מרגישים שאתם צורכים יותר מדי אלכוהול, פנו לרופא המשפחה ותתמודדו עם המצב בטרם הוא יחמיר. אל תשכחו לעדכן את הרופא לגבי כל התרופות שאתם צורכים. כך למשל, תרופות נוזליות מסוימות כמו סירופ לשיעול, יכולות להכיל אלכוהול במינון נמוך; כמו כן, עם הגיל, הגוף מעכל תרופות בצורה שונה ורמת התרופות בדם צריכה לעבור בדיקה ולעתים תיקון מינון; לבסוף, שימוש בתרופה חדשה יכול לשנות את רמת שאר התרופות בדם והאופן שבו הוא מגיב לאלכוהול. לסיכום, כמו שלא שותים כשנוהגים, כך אין לשתות אם סובלים מדיכאון שמצריך שימוש בתרופות. אם אתם מרגישים שמאוד מתחשק לכם כוסית או שתיים, היוועצו עם הרופא כדי ללמוד כיצד לעשות זאת נכונה ובאופן בריא.

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל לשתות.

רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה. כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא שלכם. הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים.

בכל מקרה, נדרש ייעוץ מקצועי עם פסיכיאטר. 

עדכון אחרון:

2 בספטמבר 2023