במשך עשרות שנים נתפסה הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) כהפרעה מחשבתית - פסיכולוגית -רגשית, אבל בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה כי מתחת לטקסים, לאובססיות ולחרדה פועלים גם תהליכים ביולוגיים של דלקת מוחית ותגובה חיסונית.

מחקרים עדכניים חושפים קשר הדוק בין פעילות יתר של תאי מיקרוגליה, עלייה בציטוקינים פרו־דלקתיים ושיבוש במעגלי המוח המעורבים בבקרה ובוויסות.

העדויות הללו משנות את הדרך שבה אנו מבינים את הסיבות ל-OCD:

לא עוד תופעה פסיכולוגית גרידא, אלא הפרעה נוירו־אימונולוגית מורכבת, בה מערכת החיסון ומערכת העצבים משתלבות זו בזו.

דלקתיות ומערכת החיסון בבריאות הנפש

בשנים האחרונות הולך ומתחזק הקשר בין מערכת החיסון, דלקתיות גופנית והפרעות נפשיות.

תחום זה, המכונה לעיתים נוירו-אימונופסיכיאטריה, עוסק בהשפעתם של תהליכים חיסוניים על תפקוד המוח ועל ביטויים רגשיים והתנהגותיים.

רוב המחקרים עד כה התמקדו בקשר שבין דיכאון לתהליכים דלקתיים, אך בשנים האחרונות מתחזקת ההנחה כי דלקת מוחית ממלאת תפקיד מרכזי בפגיעות נוירופסיכיאטריות, ובהן גם OCD - הפרעה טורדנית כפייתית.

מה הקשר בין OCD לדלקת מוחית?

מחקר שפורסם ב־JAMA Psychiatry מצא כי בקרב אנשים עם הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) נצפתה פעילות דלקתית גבוהה בכ־30% יותר מאשר אצל קבוצת ביקורת בריאה.

המחקר התמקד בתאי מיקרוגליה, תאים במוח האחראים להגנה חיסונית ולתגובה דלקתית. בעזרת סריקות PET נמדדה רמת הפעילות של תאים אלו באזורים במוח המזוהים עם OCD – במיוחד בקליפת המצח האורביטופרונטלית, בגרעין הזנבי (caudate) ובתלמוס.

הממצאים הצביעו על עלייה של כ־32% במדדי הדלקת באזורים אלו לעומת נבדקים ללא OCD.

מתי תגובה דלקתית מועילה ומתי היא מזיקה?

באופן טבעי, דלקת היא מנגנון הגנה אדפטיבי של הגוף שנועד להתמודד עם זיהום, פציעה או גורם זר.

כאשר היא מתרחשת בצורה מבוקרת, היא תורמת לריפוי ולשיקום.

עם זאת, תגובה חיסונית מופרזת או ממושכת עלולה לגרום לנזק משני, במיוחד במערכת העצבים המרכזית, בה עודף פעילות של תאי מיקרוגליה עלול לפגוע ברקמות עצביות ולשבש תהליכי ויסות רגשי וקוגניטיבי.

מרקרים דלקתיים בדם של מתמודדים עם OCD

מחקר רחב-היקף שנערך בטורקיה ופורסם ביולי 2025 בכתב העת Bratislava Medical Journal מצביע על קשר ביולוגי מובהק בין דלקת מערכתית לבין OCD. 

במסגרת המחקר נותחו נתונים מ-500 מטופלים שאובחנו ב-OCD ומ-309 נבדקי ביקורת בריאים. החוקרים מאוניברסיטת Harran בחנו ארבעה מדדי דם פשוטים וזולים לזיהוי דלקת:

• יחס נויטרופילים-לימפוציטים (NLR)

• יחס טסיות-לימפוציטים (PLR)

• מדד SII (Systemic Immune-Inflammation Index)

• מדד SIRI (Systemic Inflammatory Response Index)

נמצא כי כל המדדים – ובייחוד SII ו-SIRI – היו גבוהים משמעותית בקרב הסובלים מ-OCD בהשוואה לבריאים (p < 0.001).

מדד SII נמצא כמנבא מובהק להימצאות OCD (רגישות 62%, סגוליות 61%).

לפי החוקרים, מדדים אלה עשויים לשמש ביומרקרים קליניים חדשים להערכת דלקת מערכתית ב-OCD, ואף כבסיס ל-אבחון מוקדם ומעקב טיפולי בעתיד.

הממצאים גם מוסיפים נדבך להבנת הקשר בין המערכת החיסונית לבריאות הנפש ומחזקים את הגישה הנוירו-אימונולוגית במחקר הפסיכיאטרי.

טיפול באינפרה אדום להפחתת דלקת ב-OCD

סקירת מחקרים מקיפה שפורסמה במרץ 2024 בכתב העת Journal of Neuroscience Research מציעה כיוון טיפולי חדשני להפרעה טורדנית־כפייתית, המתמקד בהפחתת דלקת מוחית באמצעות גירוי באור אינפרה־אדום.

החוקרים, Coelho ועמיתיו מאוניברסיטת הרווארד, מציינים כי בשנים האחרונות זוהו ב-OCD שיבושים חיסוניים מרובים – עלייה בציטוקינים פרו־דלקתיים כמו IL-6, TNF-α, IL-1β ו-CRP, הפעלה של תאי מיקרוגליה, ושינויים ברמות תאי T ומונוציטים. 

בהתבסס על עדויות אלה, מציעים החוקרים טכנולוגיה ניסיונית בשם Transcranial Photobiomodulation (t-PBM)  טיפול לא פולשני המשתמש באור באורך גל קרוב לאינפרה-אדום במטרה לווסת תהליכים ביולוגיים עדינים במוח.

על פי ההשערה, גירוי t-PBM עשוי:

להפחית סטרס חמצוני ולהקטין נזק חמצוני לתאי עצב, לווסת את פעילות תאי החיסון במוח ולהפחית רמות ציטוקינים דלקתיים ולגרום לעלייה בביטוי של BDNF – חלבון המעודד צמיחה והגנה עצבית.

הסקירה מדגישה כי יש צורך בניסויים קליניים מבוקרים כדי לבדוק האם טיפול באור אינפרה-אדום יכול להפחית תסמיני OCD דרך מנגנוני אנטי-דלקתיים.

אם תוצאות ראשוניות אלו יאומתו, ייתכן ש-t-PBM יסמן פריצת דרך טיפולית לא פולשנית בהבאת תקווה חדשה למתמודדים עם OCD עמיד לטיפול.

טיפול תרופתי ממוקד במסלולי דלקת ב-OCD

סקירה שפורסמה בפברואר 2024 בכתב העת Metabolic Brain Disease מציעה התבוננות חדשה בתפקידם של מסלולי דלקת ב־OCD.

החוקרים מתארים עלייה בציטוקינים פרו־דלקתיים כמו TNF-α, IL-6 ו־IL-1β, יחד עם שינויים במעגלי ה־CSTC ובמוליכים העצבים סרוטונין ודופמין.

ממצאים אלה מובילים להשערה כי תרופות נוגדות דלקת ממוקדות ל-OCD או טיפולים המווסתים סטרס חמצוני ופלסטיות מוחית עשויים בעתיד לשפר את יעילות הטיפול.

קשר בין זיהומים, דלקת מוחית ו-OCD בילדות

הקשר בין OCD לתהליכים חיסוניים מתבהר עוד יותר כשבוחנים מצבים דלקתיים-זיהומיים בילדים, כמו PANDAS ו-PANS - תסמונות נוירו-פסיכיאטריות אוטואימוניות שמתפתחות לעיתים לאחר זיהום חיידקי (בעיקר סטרפטוקוקלי).

במקרים אלה תגובה חיסונית מוגברת עלולה להוביל להיווצרות נוגדנים שחוצים את מחסום הדם-מוח ומשבשים את פעילות הגרעינים הבזליים (Autoimmune OCD).

ההשערה הנוירו-אימונולוגית של PANDAS מחזקת את ההבנה שהפרעה אובססיבית-כפייתית יכולה להיות קשורה לא רק במנגנונים נפשיים אלא גם במנגנוני דלקת וזיהום מערכתיים.

סיכום: המשמעות הקלינית והתקווה לעתיד

הממצאים החדשים מצביעים על כך ש־OCD עשוי להיות מושפע לא רק מגורמים פסיכולוגיים או גנטיים, אלא גם מתהליכים ביולוגיים־חיסוניים.

הבנת הקשר בין דלקת מוחית להפרעה עשויה לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים חדשים ל-OCD, המבוססים על ויסות פעילות חיסונית או על הפחתת דלקת עצבית.

מגמה זו משתלבת בגל המחקרי הרחב יותר שמחפש חיבורים בין גוף לנפש – ובמקרה של OCD, ייתכן שהיא תוביל בעתיד לטיפול ביולוגי ממוקד יותר.

טיפול ב־OCD במכון טמיר

במכון טמיר אנו מלווים ילדים, נוער ומבוגרים המתמודדים עם OCD - בגישה המשלבת עומק רגשי עם כלים קוגניטיביים־התנהגותיים מבוססי מחקר.

העבודה שלנו מתמקדת לא רק בהפחתת טקסים ומחשבות טורדניות, אלא גם בהבנת הסיפור הייחודי של כל אדם – הרקע, החרדה, מערכות היחסים והמשאבים האישיים.

בטיפול בילדים ובמתבגרים עם OCD אנו משלבים CBT ממוקד, הדרכת הורים ותמיכה משפחתית מתמשכת; עם מבוגרים עובדים בטיפולים פרטניים ותוכניות שיקום רגשי מותאמות.

המכון הוא  מקום מקצועי, עדכני ואמפתי, עם טיפול ב-OCD שמתחבר אל האדם שמאחורי הבעיה, מתוך אמונה שעם הכלים הנכונים, כל אחד יכול ללמוד להתיידד עם המחשבות שלו ולהשיב שליטה ותקווה. 

שאלות נפוצות

האם OCD נגרם מדלקת במוח?

לא בהכרח. אך מחקרים מצביעים על כך שדלקת מוחית עשויה להוות גורם תורם ל-OCD או מחמיר אצל חלק מהמתמודדים עם ההפרעה.

איך ניתן לבדוק דלקת מוחית?

באמצעות הדמיות מתקדמות כמו PET או MRI, הבוחנות את פעילות תאי המיקרוגליה והתגובה החיסונית באזורים ספציפיים במוח.

האם יש טיפולים שמפחיתים דלקת ב־OCD?

נכון להיום אין טיפול מאושר רשמית להפחתת דלקת ב־OCD, אך המחקר בתחום מתקדם במהירות.

מחקרים עדכניים בוחנים שילוב של תרופות אנטי־דלקתיות, כגון נוגדי ציטוקינים ונוגדי חמצון, כתוספת לטיפול הפסיכולוגי או התרופתי הסטנדרטי.

בנוסף, גישות חדשניות כמו Photobiomodulation טרנס־קרניאלית (t-PBM) - טיפול באור אינפרה־אדום לא פולשני — נבדקות כיום כמסלולים מבטיחים לוויסות דלקת מוחית ולשיפור בתסמיני OCD.

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות: 

Atilan Fedai, U., & Baziki Cetin, S. (2025). New inflammation markers in patients with obsessive–compulsive disorder. Bratislava Medical Journal, 126, 2680–2687. https://doi.org/10.1007/s44411-025-00255-w

Attwells, S., Setiawan, E., Wilson, A. A., et al. (2017). Inflammation in the neurocircuitry of obsessive-compulsive disorder. JAMA Psychiatry, 74(8), 833–840. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2017.1567

Bhatt, S., Anitha, K., Chellappan, D. K., Mukherjee, D., Shilpi, S., Suttee, A., Gupta, G., Singh, T. G., & Dua, K. (2024). Targeting inflammatory signaling in obsessive compulsive disorder: a promising approach. Metabolic brain disease, 39(2), 335–346. https://doi.org/10.1007/s11011-023-01314-3

Coelho, D. R. A., Salvi, J. D., Vieira, W. F., & Cassano, P. (2024). Inflammation in obsessive-compulsive disorder: A literature review and hypothesis-based potential of transcranial photobiomodulation. Journal of neuroscience research, 102(3), e25317. https://doi.org/10.1002/jnr.25317

טיפול קוגניטיבי־התנהגותי מבוסס כוחות (Strengths-Based CBT, או בקיצור SBCBT) מציין תפנית מהותית בעמדה הקלאסית של CBT:

בעוד שטיפול CBT מתמקד בפירוק דפוסים בעייתיים, או זיהוי ותיקון מחשבות שליליות, המטפל והמטופל לומדים יחדיו איך לממש יכולות ועמידות שקיימות באדם זה מכבר.

לפי הרציונל של  מפתחי הגישה, פדסקי ומוני (2012), הרבה יותר יעיל למקד את הטיפול בבנייה של אמונות והתנהגויות שתורמות לחיזוק חוסן נפשי, מאשר בפירוק של דפוסים חוסמים ומגבילים. 

במקום להתמקד בחולשות, הטיפול מתחיל בשאלה מה כבר עובד.

המטפל מסייע לאדם לזהות את החוזקות הקיימות ולהרכיב מהן מודל אישי של חוסן, המבוסס על יכולות, אמונות וחוויות שכבר נוכחות בחייו.

בהלימה לרעיון של גישת הכוחות בעבודה סוציאלית, מודל SBCBT מניח שאין מסלול אחד לפיתוח עמידות רגשית. מבחינתו קיימות אינספור דרכים וקומבינציות של חוזקות שיכולים להוביל אליה. כל אדם מגלה את החוסן שלו בדרכו הייחודית, לעיתים דרך גמישות וקלילות, ולעיתים דרך הומור, ערכים מוסריים או קשרים חברתיים.

החיפוש אחר חוזקות מתרחש כחלק טבעי בחיי היומיום ומתמקד ברגעים בהם האדם כבר מפגין התמדה, יצירתיות או דאגה לאחרים. מדובר בגישה חווייתית ולא תיאורטית: בניגוד ל-CBT מסורתית, לא ממלאים שאלונים אלא מקיימים שיחה ערה על מעשים, רגשות ודפוסים חוזרים שמגלים את נקודות הכוח.

בדומה לטיפול CBT המוכר, סגנון העבודה הטיפולי הרבה יותר מעורב בהשוואה לטיפול פסיכודינמי:

המטפל אינו ניטרלי אלא אקטיבי, שותף פעיל בתהליך.

בניגוד ל-CBT מהדור השני, מטפל SBCBT מציע נוכחות אנושית קשובה, המתבטאת למשל בחיוך, שתיקה של רגע, אמונה אמיתית ביכולות המטופל - כל אלה הופכים לכלים טיפוליים רבי-ערך.

הדמיון והמטאפורה עובדים שעות נוספות ומשמשים אמצעים רגשיים רבי עוצמה, שמחברים חשיבה, רגש והתנהגות ומאפשרים הפנמה יצירתית של תובנות חדשות.

במקום לפרק אמונות ישנות, טיפול SBCBT מזמין אותנו לבנות אמונות חדשות - כאלה שמקדמות תנועה, ביטחון ומשמעות.

היא נשענת על הבנה פשוטה לפיה חוסן נפשי אינו היעדר כאב.

בדומה לטיפולי הגל השלישי ב-CBT, הרעיון הוא שכאב הוא חלק מהחיים, והאתגר שלנו הוא להישאר נוכחים בתוכו, להחזיק מעמד גם כשנהיה קשוח מסביב.

אפשר לומר שהחיים עצמם הופכים בטיפול הזה למרחב אימון בצמיחה.

אם הכול הולך כשורה - פשוט מתקדמים; ואם הדברים משתבשים צצה הזדמנות ייחודית לתרגל עמידות ולגלות שוב את הכוחות שלנו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

אלפסי, ב., סבג, י., סרבר, מ., בכר, י. וארזי, ט. (2023). גישת הכוחות: תאוריה ופרקטיקה (דמ-23-937). מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

Padesky, C.A. and Mooney, K.A. (2012), Strengths-Based Cognitive–Behavioural Therapy: A Four-Step Model to Build Resilience. Clin. Psychol. Psychother., 19: 283-290. https://doi.org/10.1002/cpp.1795

כאשר מתרחשת לידה שקטה, המבוגרים סביב ילד בן שנתיים-שלוש מתמודדים עם כאב וצער, לצד הצורך לשמור על תחושת ביטחון ויציבות עבור הילד. 

פעוטות אינם תופסים עדיין את תופעת המוות כבלתי הפיכה, אבל מרגישים מצבי מתח, עצב ושינוי באווירה. 

הדרך הנכונה ביותר לעזור לו לעכל את הבשורה אינה דרך הסתרה או הסחת דעת, אלא בתיווך פשוט, כן ורגיש, במילים שילד בגילו יכול להבין, ובנוכחות רגועה שמבהירה לו שההורים איתו. 

שיידע שגם כשעצובים, הוא מוגן ואהוב.

פעוטות חווים רגש, אבל עדיין אין להם תפיסה קבועה של מושג המוות

בגיל שנתיים-שלוש הילד עדיין לא מסוגל לתפוס את המוות כמצב קבוע, אבל מרגיש היטב אווירה, מתח ובכי.

לכן כאשר עולה משבר של לידה שקטה, חשוב לא להסתיר את המציאות, אלא לתווך אותה ברגש ובמילים פשוטות שהוא מסוגל להבין.

שפה קונקרטית, לא מופשטת

מילים כמו „נפטרה“, „נרדמה ולא קמה“ או „הלכה למקום אחר“ עלולות לבלבל ואף להפחיד.
 

עדיף ניסוח ישיר וברור:

„התינוק/ת שהייתה בבטן לא יכלה לגדול ולהיות תינוקת רגילה שנולדה“

מענה לשאלות – לא יוזמה להסבר

מומלץ לענות למה שהילד שואל, כלומר הוא קובע את הקצב ואת עומק המידע שהוא מסוגל ונכון לשאת, ולא המבוגר.

כך נשמרת תחושת ביטחון ונמנעת הצפה רגשית.

דגשים להורים ולמבוגרים מטפלים

ניסוח בסיסי מוצע:

„אתה יודע שהתינוקת הייתה בבטן של אמא? הרופאים גילו שהיא לא יכולה לחיות, והיא לא תצא. עכשיו היא לא איתנו, ואמא ואבא מאוד עצובים“

כדאי להימנע מלומר:

• „היא נרדמה“ - עלול לעורר אצל הפעוט פחד משינה.
  
  
• „אלוהים לקח אותה“ - רק במידה וזוהי שפה אמונית מקובלת במשפחה.
  
  
• הימנעות מפרטים רפואיים.
  
  
• לא להעמיד פנים שלא קרה דבר.
  
  

התנהלות יומיומית מול הילד

• לתת תוקף לרגשות: „גם אתה מתגעגע? גם אתה עצוב קצת?“

• לשדר שההורים איתו, שהוא לא לבד.

• לאפשר לדבר, וגם לא לדבר אם לא בא לו. 

• לשמור על שגרה לצד העצב; השגרה מחזירה ביטחון.

שאלות שילדים נוטים לשאול

למבוגרים אחרים בסביבה

• לכבד את הדרך של ההורים ולתאם את המסרים.
  
  
• לא לנסות להסיח באופן מלאכותי – הילד זקוק למרחב לביטוי.
  
  
• לזהות שינויים כמו קושי בהירדמות, רגרסיה או בכי מוגבר - אלה תגובות צפויות שדורשות סבלנות, לא תיקון מיידי.
  
  

מוזמנים/ות לשיחת ייעוץ להדרכה הורית

על העברת בשורה מרה לילדים ופעוטות,

ושלא תדעו צער

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול BCBT, או Brief Cognitive Behavioral Therapy, הוא פרוטוקול מקוצר ומותאם של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שפותחה במיוחד לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה -  כמו חיילים משוחררים, מטופלים עם נטיות אובדניות, אוכלוסיות פגיעות או מרוחקות ואנשים שמתקשים להתמיד בתהליך טיפולי מתמשך.

בבסיס השיטה עומד עיקרון של מניעה ממוקדת-זמן: טיפול קצר, ממוקד-מטרה ומעשי, שנועד להפחית סיכון אובדני או נפשי חריף ולבנות חוסן התנהגותי וקוגניטיבי בסיסי.

המודל פותח על ידי ד"ר קרייג בריאן ועמיתיו (Bryan et al.), ונחקר בהרחבה במסגרת הצבא האמריקאי וה-VA.

עקרונות העבודה של BCBT

• מסגרת קצרה ומובנית: לרוב 4–6 מפגשים בני 60 דקות, עם מבנה קבוע לכל פגישה.

• מטרה אחת מרכזית: הגדרה מדויקת של יעד טיפולי בר-השגה, לרוב סביב ויסות מצוקה, הפחתת מחשבות אובדניות, שיקום משמעות או בניית תוכנית בטיחות.

• חיבור בין מחשבות, רגשות והתנהגות: המטפל והמטופל ממפים את המעגלים שמחזקים סיכון (למשל דפוסי הימנעות או חשיבה קטסטרופלית) ומחליפים אותם בתגובות מסתגלות.

• שיעורי בית: כל מפגש מסתיים במשימה יישומית אחת, שמטרתה לתרגם את השינוי הקוגניטיבי להתנהגות ממשית.

• שילוב פסיכו-חינוך על סיכון: המטופל לומד לזהות סימנים מוקדמים למצוקה ולבנות תוכנית פעולה אישית, בשפה פשוטה ויישומית.

יעילות של טיפול BCBT

רשימת ספרים מומלצים על פסיכותרפיה

מתוך ספריית מכון טמיר.

ארגנה, ליקטה ורשמה - לאה מרקו, פסיכולוגית קלינית

דיאטה קטוגנית, או קיטו, המורכבת מתפריט דל בפחמימות ועשיר בשומן, מוכרת לרבים בעיקר ככלי לירידה במשקל, אבל מסתבר שיש לה השפעה חיובית גם בתחום בריאות הנפש.

למעשה, המון אנשים שמתמסרים לדיאטה קיטוגנית מתארים שיפור במשתנים רבים שקשורים במצב רוח - חיוניות, אנרגיה, חדות, ריכוז ועוד.

עכשיו יש גם מחקר שמאשש את זה: 

דיאטה קטוגנית עשויה לשפר תסמיני דיכאון כשהיא משולבת עם טיפול פסיכולוגי או תרופתי קיים. במחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו ב-2025, 16 סטודנטים עם דיכאון מג'ורי שקיבלו ייעוץ פסיכולוגי או תרופות הוסיפו דיאטה קטוגנית למשך 10-12 שבועות. התוצאות הראו ירידה של 69% בתסמיני הדיכאון, שיפור משמעותי ברווחה, וירידה במשקל ובאחוז השומן.

חשוב להבהיר שהדיאטה לא החליפה את הטיפול המקצועי אלא שימשה כתוספת לו. המשתתפים המשיכו עם הטיפול הפסיכולוגי ו/או התרופתי במקביל, וקיבלו ליווי תזונאי צמוד לאורך כל התקופה.

האם דיאטות טיפוליות משפיעות על בריאות הנפש?

מספר גישות תזונתיות נחקרות כיום כטיפול נלווה להפרעות נפשיות.

עם זאת, רמות הראיות משתנות, ויש להבחין בין ממצאים ראשוניים, תיאורי מקרה ומחקרים קליניים מבוקרים:

• הפרעה ביפולרית: סקירה אינטגרטיבית שפורסמה בשנת 2019 (Campbell & Campbell) הציגה ממצאים ראשוניים על שימוש בדיאטה קטוגנית במקרים של הפרעה דו־קוטבית, כולל דיווחים על ירידה בתנודתיות רגשית. מדובר בעיקר במקרי מבחן, ולא במחקרים אקראיים מבוקרים.

• סכיזופרניה: תיעוד קליני משנת 2009 (Kraft & Westman) תיאר מקרה בודד של אדם עם סכיזופרניה, שהגיב לתזונה קטוגנית (ללא גלוטן) עם שיפור בסימפטומים שליליים וקוגניטיביים. מדובר במקרה יחיד, ללא מחקר המשך.

• אפילפסיה עמידה: הדיאטה הקטוגנית נחשבת לטיפול רפואי מבוסס בהפרעה זו. מספר מחקרים מצאו כי מעבר להשפעה על התקפים, חלו שיפורים גם במדדים של מצב רוח, ריכוז וחרדה – ככל הנראה עקב ירידה בעומס הנוירולוגי (Cervenka et al., 2017). עם זאת, הדיאטה לא נבחנה כטיפול ממוקד בדיכאון באפילפסיה.

בנוסף לכל אלה, ארבעה תיאורי מקרים שפורסמו ב-2025 מלמדים שדיאטה קטוגנית יכולה מפחיתה טקסים כפייתיים ב-OCD.

דיאטות שעוזרות לטפל בדיכאון 

 יש ראיות גם ליתרונות של דיאטות נוספות לבריאות הנפש:

דיאטה ים־תיכונית:

• תפריט עשיר בירקות, קטניות, דגים, שמן זית

• נמצא קשור לירידה של 30% בסיכון לדיכאון (Lai et al., 2021)

• אפקט אנטי־דלקתי אפשרי, איזון סוכר ושומן, השפעה חיובית על המיקרוביום

תזונת מיינד (MIND diet):

• שילוב בין ים־תיכונית ל־DASH

• נועדה לתמוך בתפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר

• נמצאה יעילה גם במניעת דיכאון קליני (Zhang et al., 2022)

תזונה נגד דלקת:

• מבוססת מחקרית כמודולציה לדלקת נוירולוגית ודיכאון

• משלבת מזונות עשירים באומגה 3, סיבים, פוליפנולים

שאלות ותשובות על דיכאון ודיאטת קיטו

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?

• לא לכולם זה מתאים. יש לבדוק מצב בריאותי כללי, היסטוריה רגשית ותזונתית.

• אין להפסיק טיפול קיים. דיאטה היא תוספת, לא תחליף.

• לא מדובר בפתרון קסם. מדובר בתהליך שדורש התמדה, בקרה וליווי מקצועי.

אנחנו לא מומחים בידע תזונתי, אבל כשקורה משהו מבטיח, אנחנו בודקים אותו. 

ואם זה טוב, חושבים על טיפול מודולרי שמותאם אישית לצורכי המטופל.

טיפול בדיכאון חייב להיות רציני, מותאם אישית ומבוסס ראיות.

נראה שיש כיום מגמה של עזרה נפשית בשילוב שינוי תזונתי עם קיטו.

נברר את זה יחד, בזהירות ובשילוב עם טיפול פסיכולוגי איכותי. 

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות: 

Decker, D. D., et al. (2025). A pilot study examining a ketogenic diet as an adjunct therapy in college students with major depressive disorder. Translational Psychiatry, 15, 322. https://doi.org/10.1038/s41398-025-03544-8

 Lai, J. S., Hiles, S., Bisquera, A., et al. (2021). A meta-analysis of diet quality and depression in adults. Journal of Affective Disorders, 265, 226–234.

Laurent, N., Bellamy, E. L., Hristova, D., & Houston, A. (2025). Ketogenic metabolic therapy in the remission of chronic major depressive disorder: a retrospective case study. Frontiers in nutrition, 12, 1549782. https://doi.org/10.3389/fnut.2025.1549782

Zhang, Y., Chen, H., Wang, W., et al. (2022). MIND diet and depression: A systematic review. Nutritional Neuroscience, 25(5), 847–856.

Campbell, I. H., & Campbell, H. (2019). Ketogenic diets and bipolar disorder: An integrative review. Frontiers in Psychiatry, 10, 123.

Kraft, B. D., & Westman, E. C. (2009). Schizophrenia, gluten, and low-carbohydrate, ketogenic diets. Nutrition & Metabolism, 6, 10.

2 דקות של מבט שקט בעיניים - זה כל מה שצריך כדי להרגיש חיבור מפתיע לאדם זר. 

מחקר עדכני בדק תרגיל מדיטטיבי קצר בשם Just Like Me, וגילה תופעה יוצאת דופן: 

אחרי מבט שקט וחשיבה אמפתית, המשתתפים לא רק הרגישו קרבה רגשית, אלא גם חייכו יחד ודופק הלב שלהם הסתנכרן. 

האם תרגול פשוט של מיינדפולנס בו אנחנו נזכרים במה שמשותף בינינו כבני אדם יכול לעזור להפחית בדידות, מתחים וקיטוב? 

איך בדיוק עושים את זה – עם בן זוג, חבר או אפילו בזום? 

כל מה שצריך לדעת:

לא ידעתי מה לעשות

סתם המשכתי לשרוק

מציץ התחלתי לבדוק

את שלחת לי מבט כן מבט

וידעתי שאני ואת

--- שלומי ברכה, משינה

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מהי גרייה מוחית עמוקה?

גרייה מוחית עמוקה (Deep Brain Stimulation – DBS) היא שיטה נוירוכירורגית מתקדמת לטיפול ב־OCD עמיד, הכוללת החדרת אלקטרודות לעומק המוח וחיבורן לקוצב חשמלי המושתל בחזה. הזרם החשמלי מווסת פעילות מוחית לא תקינה, בעיקר באזורים כמו ה־ventral capsule וה־ventral striatum, וכך מסייע בהפחתת האובססיות והקומפולסיות.

הטיפול נחשב ל”קו שלישי” – מיועד למבוגרים עם OCD עמיד לטיפול, לאחר כישלון של טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים ממושכים, כולל ERP.

האם DBS מאושר לטיפול ב-OCD?

בארה"ב, ה־FDA אישר את השימוש ב־DBS ל־OCD חמור ב־2009. 

לפי ה־IOCDF, הקריטריונים כוללים:ֿ

• אבחנה של לפחות חמש שנים.

• כישלון של שלושה SRIs (כולל קלומיפרמין).

• טיפול משולב עם אנטיפסיכוטי.

• 20 פגישות ERP לפחות – בלי שיפור מספק.

מה המצב בישראל?

נכון ל־2025, DBS אינו נכלל בסל הבריאות בישראל לטיפול ב‑OCD.

ניתן לבצע את ההליך רק במספר מרכזים רפואיים מתקדמים, במסגרת ניסויים קליניים או באישור פרטני של משרד הבריאות.

העלות גבוהה ונושאת לעיתים במימון עצמי, עם אפשרות חלקית להחזר דרך ביטוחים משלימים.

איך מתבצע ההליך?

DBS דומה לקוצב לב: האלקטרודות מוחדרות דרך הגולגולת לעומק המוח, ומחוברות לקוצב תת־עורי.

לאחר ההשתלה מתבצע תהליך כוונון מדויק (טיטרציה) על ידי פסיכיאטר מיומן, בהתבסס על תגובת המטופל למצב רוח, חרדה ורמת אנרגיה. השיפור בתסמיני OCD נבנה בהדרגה לאורך שבועות עד חודשים.

האם DBS עוזר?

בסקירה עדכנית (Gadot et al., 2022), כשני שלישים מהמטופלים מגיבים ל-DBS, עם ירידה מחומרה קשה לבינונית או קלה בתוך 3 חודשים עד חצי שנה.

שיפור במצב הרוח עשוי להופיע מוקדם יותר, ולעיתים ניתן לחדש טיפול ERP – שהיה לא יעיל קודם, כהשלמה יעילה אחרי הליך ההשתלה.

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Gadot, R., Najera, R., Hirani, S., et al. (2022). Efficacy of deep brain stimulation for treatment-resistant obsessive-compulsive disorder: Systematic review and meta-analysis. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 93(10), 1166–1173. https://doi.org/10.1136/jnnp-2021-328739

Kisely, S., & Hall, K. (2021). Deep brain stimulation for obsessive-compulsive disorder: A systematic review. Frontiers in Psychiatry, 12, 655353. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2021.655353

Goodman, W. K., Storch, E. A., & Sheth, S. A. (2021). Harmonizing the neurobiology and treatment of obsessive-compulsive disorder. American Journal of Psychiatry, 178(1), 17–29. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2020.20071004

Davis, R. A., Giordano, J., Hufford, D. B., et al. (2021). Restriction of access to deep brain stimulation for refractory OCD: Failure to apply the Federal Parity Act. Frontiers in Psychiatry, 12, 706181. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2021.706181

International OCD Foundation. (n.d.). Deep brain stimulation (DBS) for OCD. https://iocdf.org/dbs/

מהי הימנעות ב-OCD?

הימנעות בהפרעת טורדנית כפייתית היא בעצם סוג של ריטואל כפייתי די נפוץ.

אדם עם OCD נמנע כאמור מטריגרים - אובייקטים, מקומות או אנשים - שמפעילים את ה-OCD שלהם.

הימנעות היא דרך למנוע את המצוקה ואת הטקסים שייאלצו לבצע אם ייחשפו לגרויים שמפעילים.  

למשל, אדם יעשה כמעט הכל כדי להימנע ממפגש עם טריגרים שמזכירים לו אובדן. אם כך, למשל, הוא יכבה את הטלוויזיה כאשר יוזכר סיגנל שמזכיר לו את האובדן ומעורר את החרדה.

מטופלים שמתמודדים עם OCD מעידים כי האכזריות של ההפרעה מתבטאת בחוסר ההגיון שבדברים, שלפעמים יכול להוציא אנשים רציונליים מדעתם.

למשל, מספר מטופל:  

״אם אני אמור להגיע לשיעור יוגה, ואני יודע שהשם של בתה של המורה מתחיל באות נ׳, אנסה למצוא רחוב שלא מתחיל באות נ׳ כדי שלא יאונה לה כל רע...״.

עוד בעיה עם הימנעות היא שמתמודדים עם OCD אינם בודקים שוב את תוקפה.

ֿמרגע שהיא נרכשת התנהגותית, ההפרעה מקבלת מעמד קבוע ו״הכרחי״.

בחינת המציאות המאיימת מהווה אתגר חשוב בכל טיפול בהפרעה.

הימנעות כפייתית יכולה להתבטא בדרכים רבות ולא תמיד ברורה. זיהוי הדפוסים הללו הוא הצעד הראשון להתמודדות בריאה עם הפרעת OCD: