איך משפיעה הזנחה ואלימות מילולית בילדות על החיים בבגרות?

אלימות מילולית והשפעתה בבגרות

התעללות

ואלימות מילולית

בילדות

והשפעותיה בבגרות:

מחקרים על טראומה מילולית

 

 

מהי אלימות מילולית?

מטרת המתעלל היא לשלוט בך על ידי כך שתרגיש רע עם מי שאתה. 

התעללות מילולית כוללת צעקות, הרמת קול, ביטול דברי הנפגע, שימוש בשמות גנאי וביטוי בוז.

 

אבל התעללות מילולית יכולה להתבטא גם במיקרו-אגרסיות, עד לרמה שהנפגעים מהתעללות מילולית על בסיס קבוע אינם ערים לתוקפנות של הצד הפוגע. 

 

יש נטיה להקל ראש באלימות מילולית ורק בשנים האחרונות ניתן מקום להשפעה הפסיכולוגית של אלימות מילולית על הנפש. 

למרות השינויים המעודדים, נראה שנוצרה הסכמה שקטה בחברה שלנו לגבי הרעיון ש"מילים הן רק מילים" ושאין להשוות אותן להתעללות פיזית. 

 

המציאות היא שלא חייבים לעבור טראומה נפשית בסגנון סיפורי ההתעללות בגני הילדים, שהמפורסם בהם הוא המקרה של כרמל מעודה.

זה יכול להיות כואב מאוד ולהשליך לטווח ארוך גם כאשר מדובר במילים. 

כאשר מבוגרים מעבדים בטיפול פסיכולוגי את חוויות הילדות ומבינים שחוו התעללות מילולית מאחד או יותר מההורים (לעתים גם מהאחים), הם פוגשים לעיתים קרובות 'כתף קרה' מצד אחרים בסביבה. המסר הוא שלרגשותיהם אין די לגיטימציה בחברה הבוגרת. די מהר הם מבינים כי שיתוף ברגשות קשים מהילדות עלול להתקבל בלעג ויוגדר כ"הגזמה במשמעות שנותנים למילים".

אלא שהמציאות מלמדת כי היסטוריה של חוויות ילדות שליליות נפוצה עד מאוד בקרב בוגרים המתמודדים עם הפרעות נפשיות.

 

למעשה, מחקר גדול שפורסם בבריטניה העלה כי כמעט אחד מכל 13 (8%) בוגרים צעירים סובלים מ-PTSD בעקבות טראומת ילדות, אשר מזוהה גם עם שכיחות גבוהה של הפרעות נפשיות אחרות. הפרעת דחק פוסוט טראומטית בבגרות הצעירה, על רקע אירועים של התעללות בשנות הילדות, מתבטאת ממש כמו מצוקה כרונית בעקבות טראומטיזציה:  

  • החייאה מחדש של האירוע הטראומטי בזיכרונות חוזרים ונשנים (פלאשבקים) או בסיוטי לילה 

  • הימנעות מאזכור של סביבת הטראומה - מה שהופך כל ארוחה משפחתית לאירוע קשה ומסעיר

  • רגשות אשם, ניתוק (דיסוציאציה) או בידוד

  • אימפולסיביות, רגזנות וחוסר ריכוז

  

אם אתם מרגישים שהמאמר הזה פוגש אתכם בהזדהות אישית ואתם מעוניניים להתייעץ, אנא, פנו אלינו לשיחת הכוונה אישית, וקבלו המלצה על פסיכולוגים בעלי ניסיון בטיפול בטראומה, בתל אביב, או עם עמיתינו בירושלים, חיפה, באר שבע, כפר סבא וערים אחרות בישראל. 

 

 

 

השפעות של אלימות מילולית בילדות - השפעות

הנתונים המחקריים הנוכחיים שמים, אם כן, קץ לקלות הראש בה מתקבלת התעללות מילולית.

ההנחה ש"חיים ומוות ביד הלשון" נשענת על מחקרים אמפיריים נוספים:

  1. מבוגרים שנפגעו מילולית בשנות ילדותם מגיבים הרבה יותר מהר לביקורת - בהשוואה למחמאות - וזוכרים היטב את ההערות הפוגעניות בהשוואה למחמאות. ממצא זה, על הפנמה סלקטיבית של משובים בין-אישיים, עקבי בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, כך מצאו Roy Baumeister ושותפיו.

  1. גם אם אחד מההורים אוהב, מתקף ותומך,  ואילו ההורה השני תוקפני כלפי הילד, המילים הקשות פוגעות בילד באותה המידה. כך מצאו  Ann Polcari ושותפיה. בנוסף לכך, הם מצאו שבמידה וההורה המעליב יגלה מאוחר יותר התנהגות מכבדת כלפי הילד, האפקט של ההתעללות לא יופחת.

  1. מחקרים הוכיחו שחלקים שונים במוח מושפעים על ידי סיטואציה עוינת. אזורים הנמנים איתם הם: הקורפוס קולוסום, ההיפוקמפוס (חלק מהמערכת הלימבית המווסתת רגשות) והקורטקס הפרונטלי (האחראי על חשיבה וקבלת החלטות). המידע הזה מדגיש כמה סביבה בלתי מתקפת באווירה ביתית עוינת עלולה להשפיע על ההתפתחות המוחית של הילד.

  1. מחקר שנערך על ידי Akemi Tomado  ושותפים מצביע על שינוי באזור החומר האפור במוח בעקבות התעללות מילולית. זהו ממצא שלא הוכחה הסיבתיות שלו. כיום, בעקבות התפתחות טכנולוגית, נמצא שאכן התעללות מילולית גורמת לפגיעה ספציפית במוח.

  1. מחקרים הוכיחו שהמנגנון המוחי האחראי על כאב פיזי זהה למנגנון האחראי על כאב רגשי. במחקריה, הוכיחה Naomi L. Eisenberger  כי דחיה חברתית מפעילה את אותו מנגנון נוירונלי האחראי על כאב פיזי. התעללות מילולית היא דחיה חברתית אשר באה לידי ביטוי באמצעות שפה, כך שאין סיבה להיות מופתעים מההבנה שדיבור אגרסיבי פוגע באופן דומה לכאב פיזי.

  1. בעדויות שנאספו ממבוגרים שחוו התעללות רגשית צוין תפקידם העקיף של מקרבנים שהושפעו מההורה העוין. זה בא לידי ביטוי, למשל, בקרב אחים בוגרים שנהגו בבריונות כלפי הנפגעים, או שאחד ההורים עמד וצפה בפסיביות בהתעללות, מבלי להתערב, בעת שההורה האחר דיבר אליהם בזלזול והפחית מערכם. כלומר, הדיבור העוין השפיע על המשפחה כולה.

 

 

איך הזנחה רגשית בילדות משפיעה על הזנחה רגשית בבגרות?

 

יחסים רעילים ומרעילים

״האדם ממשיך להזניח את עצמו רגשית״, אומרת א׳, פסיכולוגית קלינית לילדים ברחובות. ״המסרים הרעילים שנמסרו בילדות כעת קיימים כאמת מוחלטת אצל האדם וקשה מאד לשנותה״.

 

בחירת בן/בת זוג עם רקע של הזנחה והתעללות

האדם מתחתן עם אדם אחר שמזניח רגשית:

אדם שחש כי רגשותיו אינם רלוונטיים, או אינם ראויים לתיקוף והכרה על ידי האחר, עשוי להרגיש שלא בנוח ולדחות מעליו יחסי אהבה שמציעים עושר רגשי, חום, קבלה, הדדיות ואינטימיות.  

כנראה שזה ההיבט ההרסני ביותר והכי אכזרי, שחווים אנשים שעברו ילדות מזניחה: רק יחסי אהבה רעילים (Toxic) מעוררים בהם ריגוש ותשוקה לאורך זמן.

האגם הפגוע עשוי לבחור, באופן לא מודע, פרטנר/ית זוגי שמשעתק את דפוסי ילדותו ומחייה אותם בהווה, באמצעות מנגנון טראומטי של חזרה כפייתית (repetition compulsion).

 

ההורים והמשפחה אינם משתנים, אפילו אם האדם כן

חשוב לזכור שגם אם האדם הלך לטיפול פסיכולוגי ופיתח מנגנוני התמודדות בריאים מול ההזנחה הרגשית שחווה בילדותו, משפחת המקור וההורים לא ישתנו לעולם, גם לאחר טיפול מוצלח ויעיל.

החדשות הטובות הן שהאדם מסוגל התמודד עימם כבר.

במידה והמצב המשפחתי מיטיב יותר, המשפחה מודעת להזנחה הרגשית שקרתה וניתן לדבר על כך.

 

 

טיפול והחלמה מטראומה מילולית והזנחה בילדות

הצעד הראשון בהחלמה מהתעללות מילולית שחווינו בילדותנו היא להכיר בכך שהיא אכן התרחשה.

חשוב להכיר גם בהשלכות של חווית העצמי בשנות הילדות על איכות החיים בבגרות:

מחקר חדש העלה כי אנשים בעלי זיכרונות ילדות חיוביים, בייחוד במערכות היחסים עם הוריהם, נוטים להיות בוגרים בעלי בריאות טובה יותר, פחות דיכאון ופחות מחלות כרוניות.

לא אחת הכרה זו היא קשה, עקב סיבות רבות, למשל: נורמליזציה של המשפחה, הזדהות עם התוקפן, החשש להימנע מפגיעה בקשר עם ההורה או ההורים הפוגעניים, או נטיה "ליפול" להשפעה של חוסר המודעות הקיימת בחברה סביבנו, אשר נוטה להתכחש להשפעתו ההרסנית של דיבור הורי עוין כלפי ילדים.

טיפול דינמי בהחלט יכול להתאים לאדם שמעוניין לעבד את חוויות הילדות שלו, להגיע להשלמה עם הדברים שהוא חווה ולשנות דפוסי התנהגות שאימץ בגלל הקשיים שחווה בילדותו. 

 

 

כתיבה:

מור צח מוכתר,

מכון טמיר

 

עריכה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

מקורות:

  

Baumeister, Roy and Ellen Bratslavsky, Catrin Finkenauer and Kathleen D. Vohs, “Bad is Stronger than Good,” Review of General Psychology (2001), vol.5, no.4, 323-370

 

Bersten, Dorthe, David C. Rubin, and Illene C.  Siegler, “ Two Versions of Life:Emotionally Negative and Positive Events have Different Roles in the Organization of Life Story and Identity,” Emotion (2011), 11 (5),

 

Kairys, Steven W. M.D., Charles Johnson, M.D. and The Committee on Child Abuse and Neglect, “The Psychological Maltreatment of Children—Technical Report,” Pediatrics (April 2002), vol.109, no.4

 

Lewis, S., J., et al. 2019. The epidemiology of trauma and post-traumatic stress disorder in a representative cohort of young people in England and Wales. The Lancet Psychiatry

 

Polcari, Ann, Karen Rabi et al, “Parental Verbal Affection in Childhood Differentially Influence Psychiatric Symptoms and Wellbeing in Young Adulthood,”Child Abuse and Neglect (2014), 38 (1), 91-102

 

Teicher, Martin P., Susan L. Anderson et al. “The neurobiological consequences of early stress and childhood maltreatment, Neuroscience and Biobehavioral Reviews (2003), 27, 33-44. 

 

Tomoda, Akemi, Yi-Shin Sheu, Keren Rab, Hanako Suzuk, Carryl P. Navalta, Ann Polcari, and Martin H. Teicher,” Exposure to parental verbal abuse is associated with increased gray matter volume in superior temporal gyrus,” NeuroImage (2011), 54, 5260-5266

 

Eisenberger, Naomi. “The Pain of social disconnection: examining the shared neural underpinnings of physical and social pain” (2012) Nature Reviews Neuroscience (May 2012), 13 (6), 421-434

 

Kross, Ethan, Marc G. Berman et al.  “Social rejection shares somatosensory representations with physical pain” (2011) PNAS, vol, 108, no.5, 6270-6275

 

Gray, Kurt and Daniel M. Wegner, “The Sting of Intentional Pain,” Psychological Science(2008), vol. 19, number 12, 1260-1262

 

Sachs-Ericsson, Natalie, Edelyn Verona, Thomas Joiner and. Kristopher J. Preacher, “Parental verbal abuse and the mediating role of self-criticism in adult internalizing disorders,” Journal of Affective Disorders (2006) 93, 71-78

 

Ekua Hagan (2016). The Enduring Pain of Childhood Verbal Abuse. in Psychology Today website: https://www.psychologytoday.com/intl/blog/tech-support/201611/the-enduring-pain-childhood-verbal-abuse

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021