14 עובדות חזקות על דיכאון קליני | מכון טמיר לפסיכותרפיה

דרג פריט זה
(55 הצבעות)
דיכאון - Depression דיכאון - Depression

 

 

עובדות מעניינות על דיכאון

 

כולנו מכירים את המילה דיכאון, הפרעת מצב הרוח הנפוצה והמוכרת ביותר, מילה שגורה בכל בית ובכל חברה, לתיאור מצבי חיים של התמודדות נפשית מאתגרת וקשה. רבים יודעים מהו דיכאון, רובנו יודעים גם כיצד דיכאון מתבטא וכי ניתן להקל על המצב באמצעות טיפול נפשי, תרופתי או שניהם.

עם זאת, להלן מספר עובדות שמרבית האנשים אינם יודעים על דיכאון, ואולי תופתעו לקרוא:

 

  • מעל ל-10% מהאוכלוסייה בעולם יסבלו מדיכאון לפחות למשך תקופה אחת במהלך חייהם. הכוונה כמובן לאפיזודה דיכאונית ממשית ולא למצב רוח ירוד רגעי. מדובר בנתון מטלטל, כיוון והוא מתאר אחוז ניכר מהאוכלוסייה, ניכר הרבה יותר מכל הפרעה רגשית אחרת.

 

 

 

 

 

 

  • תתלבשו חם  - מחקר חדש מלמד שלדיכאוניים יש מערכת ויסות טמפרטורה שנוטה יותר לכיוון הצונן - לכן לחשיפה לחום (היפרתרמיה) עשויה להיות השפעה מיטיבה. 

 

  • דיכאון, בניגוד לאופן בו הוא מוכר לציבור הרחב, אינו מתבטא בהכרח בעצב או בפסימיות. לעיתים, תחושת "אלחוש", תשישות נפשית, ריקנות, הם דיכאון לכל דבר ואף מאוד מאפיינים אותו. אנו נוטים לחשוב שאנשים דיכאוניים ייראו כלפי חוץ עצובים, בוכיים, אך למעשה תסמינים דיכאוניים אינם גלויים תמיד לעין.

    יש אנשים החיים את חייהם בניסיון מתמיד להסתיר את הדיכאון שלהם מהסביבה. יש לא מעט תסמינים שעשויים להעיד על דיכאון מוסתר / סמויכאשר אדם לא מסוגל לישון, או לחליפין ישן כל היום, אם הוא אפאתי, ריקני ומנותק, יתכן שהוא נאבק  בסתר בדיכאון. אכילת יתר ושתייה מוגזמת של אלכוהול,  אף הם סימנים מחשידים לקיום חוויה דיכאונית.

 

 

  • פרפקציוניזם. ידוע כיום שגישה של ״הכל או כלום״ וציפיות לא-ריאליות מעצמנו קשורות לדיכאון. המחשבה שאחרים יאהבו ויקבלו אותנו רק אם נהיה מושלמים אופיינית לפרפקציוניזם הכרוך בדיכאון. הפרפקציוניסט אינו מקבל טעות כדבר אנושי, ומתקשה להתמודד בכוחות עצמו עם תחושות אשמה ופחד מכישלון. ברמות מסוימות עלול פרפקציוניזם לתרום להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.

 

 

 

  • לכאורה, נשים מאובחנות בדיכאון יותר מגברים, אך מדובר בנתון בעייתי. לכאורה נראה כי נשים מאובחנות בדיכאון יותר מגברים, אך מחקרים מראים שגברים מבטאים את הדיכאון באופנים אחרים, הגורמים לאבחנה להיות אחרת. למשל, גברים הסובלים מדיכאון לעיתים פונים לשימוש באלכוהול ובסמים, או לשימוש באלימות, והאבחנה שמקבלים היא התמכרות למשל, כשהבסיס להתמכרות אינו בהכרח מאובחן, ובמקרים רבים הוא דיכאון. במידה והמחקרים צודקים, ככל הנראה אין זה נכון שנשים סובלות מדיכאון יותר מגברים, כי אם מבטאות אותו בדרכים אופייניות יותר. בקרב נשים, חרדה נפוצה פי שתיים מגברים. לקריאה נוספת על הבדלים בין גברים לנשים בדיכאון.

 

 

 

  • דיכאוניים חולמים פי 3 מאנשים ללא דיכאוןאנשים עם דיכאון חולמים יותר מאחר והם חווים עוררות רגשית גבוהה יותר שצריכה "להישטף" במהלך החלימה. דיכאון גורם, ונגרם על ידי הסתכלות פנימית מופרזת (אינטרוספקציה) ורומינציות מעוררות רגשית אשר גורמות לדאגה בלתי נגמרת ולתחושות שליליות רבות.

 

 

 

  •  ריאליזם דיכאוני  - דיכאון עשוי להופיע עם תפיסה ריאלית יותר של המציאות, השונה מזו של אנשים שאינם מדוכאים, המחזיקים בדרך כלל בתפיסה יותר אופטימית, ובציפיות שלאו דווקא מעוגנות בכורח המציאות. פסיכולוגים קוראים לתופעה זו "ריאליזם דיכאוני". לעיתים יותר קשה להסתיר ריאליזם דיכאוני, כי השינויים ההתנהגותיים מינוריים והאדם עשוי שלא לתפוס אותם כ"דיכאוניים" דיים. 

  

  • דיכאון וגנטיקה - בדומה לכל הפרעות מצב הרוח וההפרעות הנפשיות, יש קשר בין גנטיקה לדיכאון. אדם שבעברו המשפחתי יש דיכאון קליני או אפיזודות דיכאוניות, מועד יותר לסבול מדיכאון בעצמו. עם זאת, גם אנשים חסרי עבר משפחתי של דיכאון נמצאים בסיכון מסוים ובאחוזים גבוהים יחסית ילקו בדיכאון.

    זאת ועוד, ל-50% מהמתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית יש הורים עם היסטוריה של דיכאון, כאשר במידה ואחד מההורים מתמודד עם הפרעה ביפולרית, יש סיכוי של 25% שילדם יפתח את המחלה, בעוד שאם שני ההורים מתמודדים עם הפרעה ביפולרית הם יורישו לילדם סיכוי של 50-75% לפתחה. אחים של מתמודד עם הפרעה ביפולרית הם בעלי סיכוי גבוה פי 8-18 לפתח את ההפרעה, וסיכוי גבוה פי 2-10 לפתח דיכאון עמוק. ראייה נוספת שמאוששת את הקשר הגנטי היא העובדה שבקרב תאומים זהים - שהם בעלי אותו רצף DNA - אם אחד מהשניים יפתח דיכאון קליני קיים סיכוי של 76% שגם אחיו ילך בעקבותיו, וסיכוי של 67% אם התאומים גדלו בנפרד. 

 

 

 

  • טיפול תרופתי - מדענים עובדים על מודל שינבא טוב יותר את התגובה של אנשים שונים לתרופות שונות לדיכאון. בניסוי אחד נבדק הפרופיל הגנטי, כמות הפרוטאין בדם והתפקוד מוחי, וכמו כן נערכים מבחנים קוגנטיביים ביותר מ-300 אנשים, כדי לבדוק את השפעת תרופת הסרטרלין (Sertraline) עליהם. מחקר אחר בודק מאפיינים ביולוגיים אצל הנבדקים ואת תגובתם ל-3 תרופות אנטי דכאוניות. מרבית הרופאים שרושמים תרופות נוגדות דיכאון הם רופאי משפחה, ולא פסיכיאטרים.

 

 

 

  • טיפול תרופתי #2 - מטא אנליזה שניתחה מחקרים על נוגדי דיכאון מעלה כי 82% מההשפעה הטיפולית של התרופות מבוססת על פלצבו...

 

 

 

  • דיכאון נפוץ הרבה יותר בעולם המערבי, ולא במדינות עניות ומתפתחות. הנתון לכאורה מפתיע, כיוון שאנו בטוחים שהחיים המערביים שלנו טובים ומאושרים הרבה יותר מהחיים במדינות עניות יותר ומפותחות פחות. ניכר כי דווקא הקדמה מביאה עימה גם השלכות נפשיות שליליות.

 

 

 

  • דיכאון ושימוש בחומרים ממכרים חומרים ומשני תודעה לוקים בדיכאון נוטים יותר להתמכרויות (אלכוהול, עישון, הפרעות אכילה) ככלי ל״התמודדות״, שכן קל יותר לשתות ולעשן מאשר לגשת לטיפול. מובן שדרך ״התמודדות״ זו רק תעמיק ותחמיר את הדיכאון. 

 

 

 

  • הידרדרות והישנות של דיכאון הן תופעות נפוצות, אשר נושאות עימן מחיר אישי וחברתי כבד. הסיכוי להישנות של אפיזודות דיכאוניות עולה על 80%, כך שלמעשה דיכאון הוא מחלה כרונית אשר נמשכת לאורך מהלך החיים. אדם שמתמודד עם דיכאון יעבור בחייו בממוצע ארבע אפיזודות דיכאוניות משמעותיות, של 20 שבועות כל אחת. אספקט זה של דיכאון מציב אתגר מיוחד בפני פסיכולוגים וחוקרים: למרות תשומת הלב הרבה שקיבל השלב האקוטי של דיכאון, ישנו חוסר בידע מחקרי לגבי פסיכותרפיות בשני השלבים המתקדמים, הכרוניים של ההפרעה.

 

 

 

  • יש אנשים שסובלים מדיכאון עמיד לטיפול - הם עלולים לאבד תקווה בשל חוסר היעילות של הטיפולים הרבים שניסו. עם זאת, אותם טיפולים לא היו חסרי תועלת לחלוטין מאחר והגעה לטיפול התרופתי הנכון כרוך בניסוי וטעייה ואלימינציה. אנחנו לא שפני ניסיון, אבל ברמת ההתאמה האישית כל ניסיון "כושל" הוא צעד נוסף בדרך למציאת הטיפול המתאים. הכי חשוב לא לוותר, לא להתפשר ולא להזניח את הטיפול בסימפטומים הדיכאוניים, שכן ככל שהסימפטומים נשארים זמן רב יותר כך הדיכאון קשה יותר לטיפול.

  

קראו עוד על דיכאון והטיפול בו :

 

 

מקורות: 

 

 

Afshar, H., Roohafza, H., Sadeghi, M., Saadaty, A., Salehi, M., Motamedi, M., … Asadollahi, G. (2011). Positive and negative perfectionism and their relationship with anxiety and depression in Iranian school students. Journal of Research in Medical Sciences : The Official Journal of Isfahan University of Medical Sciences, 16(1), 79–86.

 

 

Albert, P. R. (2015). Why is depression more prevalent in women? Journal of Psychiatry & Neuroscience : JPN, 40(4), 219–221. http://doi.org/10.1503/jpn.150205

 

Albert, P. R., & Benkelfat, C. (2013). The neurobiology of depression—revisiting the serotonin hypothesis. II. Genetic, epigenetic and clinical studies. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences, 368(1615), 20120535. http://doi.org/10.1098/rstb.2012.0535

 

 

Allan LG,  Siegel S, Hannah S. (2007). The sad truth about depressive realism. Quarterly Journal of Experimental Psychology. Mar;60(3):482-95. DOI: 10.1080/17470210601002686

 

 

Burcusa, S. L., & Iacono, W. G. (2007). Risk for Recurrence in Depression. Clinical Psychology Review, 27(8), 959–985. http://doi.org/10.1016/j.cpr.2007.02.005

 

 

Dunn, E. C., Brown, R. C., Dai, Y., Rosand, J., Nugent, N. R., Amstadter, A. B., & Smoller, J. W. (2015). Genetic determinants of depression: Recent findings and future directions. Harvard Review of Psychiatry, 23(1), 1–18. http://doi.org/10.1097/HRP.0000000000000054

 

Janssen CW, Lowry CA, Mehl MR, et al. Whole-Body Hyperthermia for the Treatment of Major Depressive DisorderA Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2016;73(8):789–795. doi:10.1001/jamapsychiatry.2016.1031

 

 

Kessler, R. C., & Bromet, E. J. (2013). The epidemiology of depression across cultures. Annual Review of Public Health, 34, 119–138. http://doi.org/10.1146/annurev-publhealth-031912-114409

 

 

Kleiber, B., Jain, S., & Trivedi, M. H. (2005). Depression and Pain: Implications for Symptomatic Presentation and Pharmacological Treatments. Psychiatry (Edgmont), 2(5), 12–18.

 

 

Moncrieff, J. (2015). Empirically derived criteria cast doubt on the clinical significance of antidepressant-placebo differences. Contemporary Clinical Trials Volume 43, July 2015, Pages 60-62

 

 

National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK215119/

 

 

Nierenberg AA, Amsterdam JD. Treatment-resistant depression: definition and treatment approaches. J Clin Psychiatry 1990 Jun; 51 Suppl.: 39–47

 

 

Rosenblat, J. D., Kakar, R., & McIntyre, R. S. (2016). The Cognitive Effects of Antidepressants in Major Depressive Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. International Journal of Neuropsychopharmacology, 19(2), pyv082. http://doi.org/10.1093/ijnp/pyv082

 

 

Quello, S. B., Brady, K. T., & Sonne, S. C. (2005). Mood Disorders and Substance Use Disorder: A Complex Comorbidity. Science & Practice Perspectives, 3(1), 13–21.

 

 

Thase, M. E. (2006). Depression and sleep: pathophysiology and treatment. Dialogues in Clinical Neuroscience, 8(2), 217–226.

 

https://sohe.wisc.edu/staff/charles-l-raison-md/ 

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il