רגרסיה בפסיכולוגיה (Regression) | נסיגה כמנגנון הגנה בחיי הנפש

רגרסיה בשירות האגו

 

רגרסיה (בגרמנית: Regression) היא מנגנון הגנה שמתבטא בנסיגה מנחמת ולא־מודעת לדפוסים קודמים של התנהגות והתקשרות.

המונח נוסח לראשונה ע״י זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, כהגנה על האגו.

רגרסיה מביאה להתהפכות זמנית או ארוכת טווח של האגו לשלב התפתחות מוקדם יותר כדי להתמודד בצורה מסתגלת יותר עם דחפים לא מקובלים.

 

היא ניכרת בחזרה לשלבי התפתחות מוקדמים ולצורות סיפוק מותאמות אליהם, כתוצאה מסכנות מעוררות חרדה, שינוי משמעותי, פרידה, או תגובה לקונפליקטים ספירליים שנוצרים בשלב התפתחותי מתקדם יותר. 

חשוב לדעת שהתפתחות פסיכולוגית, חברתית ורגשית אינה מתקדמת באופן ליניארי, אלא מאופיינת בתנודתיות. גם ילד שהשיג יכולות ויסות רגשי מפותחות יחסית, עשוי לסגת לדפוסי התנהגות קודמים כאשר הוא עייף, רעב או כעוס. 

 

מנגנון ההגנה של רגרסיה, בתיאוריה הפסיכואנליטית, מופיע כאשר אישיותו של האדם נזוגה לשלב מוקדם יותר של התפתחות, תוך שהוא מאמץ גינונים ילדותיים יותר.

 

ביטוי נוסף של רגרסיה מתרחש במצבים של סומטיזציה:

אדם אשר נוטה להשתמש ברגרסיה באופן מאסיבי עשוי להגיב לכל מצב של לחץ, שינוי וצמיחה בחייו, על־ידי הופעת מחלה.

 

גם את שלב ה-rapprochment בתהליך הספרציה-אינדבידואציה של מרגרט מאהלר, ניתן להסביר באמצעות התייחסות למנגנון הרגרסיה:

הפעוט מגיע להישג התפתחותי חדש, ההתרחקות העצמאית מהאם, אלא שרגע לאחר מכן הוא נסוג בחזרה למצב מוכר ומנחם, ולרוץ לזרועותיה.

 

 

רגרסיה בטיפול פסיכולוגי

גם בטיפול פסיכולוגי אנו רואים הגנה רגרסיבית בפעולה, למשל, כשמטופל מצליח להביע לראשונה את רצונותיו באסרטיביות מבורכת, תוך שהוא מדבר על כעסים או פנטזיות שחשש להביע קודם לכן, חוזר לפתע לדפוסי התנהגות והתקשרות מוכרים מהעבר.

זה טבעי וצפוי. 

תופעה זו עשויה להיות מאכזבת עבור מטפל שאינו מודע לזרימה קדימה ואחורה של ההתפתחות הנפשית (וההעברה הנגדית עשויה להיות דומה לזו של הורה שילדו מצליח סוף-סוף לישון לילה שלם, ולפתע חוזר להתעורר פעמיים בלילה), לפחות עד שמתברר כי מגמת השינוי הכללית היא התקדמות, למרות הנסיגה הרגעית.  

כאשר אדם בוגר מקבל החלטה מודעת לחזור לדפוס מנחם ומרגיע כדי להרגיש טוב יותר, לא מדובר ברגרסיה. למשל, אם הוא מחליט לסיים תחום בקריירה שגובה ממנו מחירים נפשיים של לחץ נפשי מתמיד.  

 

 

רגרסיה בשירות האגו

ארנסט קריס, פסיכולוג מגישת פסיכולוגיית האגו, מוסיף תפיסה ספציפית וחיובית לניסוחים הכלליים של פרויד בתיאוריה הפסיכואנליטית. 

גם קרל יונג טען קודם כי הנטייה הרגרסיבית של מטופל איננה רק הישנות של אינפנטיליות, אלא ניסיון להגיע למשהו הכרחי: התחושה האוניברסלית של ילדות, תחושת ביטחון, הגנה, הדדיות, אהבה ואמון. 

  

רגרסיה אצל ילדים בתקופת הקורונה <

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021