פוביה ממחטים - איך מתמודדים נכון עם פחד ממחטים וזריקות?

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
פחד ממחטים פחד ממחטים

 

איך מתמודדים עם פוביה ממחטים?

איך עוזרים לילד להפסיק לפחד מזריקות וחיסונים?

מה זה פחד ממחטים (Trypanophobia)?

טריפנופוביה, או חרדה מזריקות ומחטים, היא פוביה מוכרת, נפוצה ושכיחה שמתארת מצב של פחד קיצוני, חרדה והימנעות ממחטים וזריקות.

ההערכה היא כי כ-10% מהאוכלוסיה סובלת מפוביה ממחטים וזריקות שסובלים ממנה ברמות שונות במהלך החיים, בעיקר ילדים בגיל הרך.

כדי להתמודד עם הפוביה, מומלץ תהליך טיפולי, פנים אל פנים או טיפול אונליין, בו מתקיימת חשיפה הדרגתית אל המחט, אם בשעת בדיקת דם או קבלת זריקה ואם בנסיבות אחרות.

 

אם נחשוב על זה, מדובר בפחד טבעי ואפילו בריא, מפני כאב ופגיעה גופנית. חוץ מזה, אף אחד לא אוהב זריקות. גם מי שאינו פוחד, מרגיש חוסר נוחות ולחץ זמני. 

פחד ממחטים מובן ולגיטימי, אך במקרים חמורים של הפוביה, ההמנעות הנלווית אליה משפיעה על נכונותם של הסובלים לקבל טיפול חיוני מבחינה רפואית:

טריפנופוביה קשורה מאוד לפחד מדם ועלולה לגרור הימנעויות ממחטים גם במחיר של פגיעה בבריאות - בעיקר כאשר מדובר בהמנעות מפרוצדורות רפואיות, כמו פחד מזריקת חיסון, חרדה מניתוח בגלל צורך בהרדמה שכרוכה בדקירה, פוביה מבדיקת דם או חרדה מטיפול אצל רופא שיניים.

משנות הילדות המוקדמות, כבר מטיפת חלב,  אנחנו פוגשים את אימת המזרק, פעמים רבות בהקשר חיובי ולפעמים גם כדי להתמודד עם בעיית בריאות שנחתה עלינו.

FEAR of NIDDLES

מה התסמינים של פוביה מזריקות?

תסמינים של פוביה ממחטים וזריקות כוללים סחרחורות, עילפון, חרדת ציפייה, נדודי שינה, התקפי חרדה, לחץ דם גבוה או דופק מהיר ממש לפני מתן הזריקה, עוררות פיזית או רגשית והימנעות או בריחה מהטיפול הרפואי.

 

מה גורם לפוביה ממחטים?

למרות שפחד ממחטים יכול להתעורר בלי כל סיבה שיש עמה זיכרון ברור, פוביה זו מתפתחת בעיקר על רקע אירוע טראומטי שכלל שימוש במחטים. למשל, בדיקת דם שבוצעה שלא כהלכה ויצרה פגיעה גופנית כואבת (שטפי דם),  אירוע בו איש מקצוע רפואי ניסה לאתר וריד זמין להחדרת המחט ולכן נאלץ לדקור את המטופל מספר פעמים, חיסון שגרר אחריו תגובה אלרגית קשה, דקירה מזריקת הרדמה דנטלית שאולץ האדם לעשות, לרוב בילדותו, מבלי עידוד, תמיכה והתייחסות אמפטית לחרדה שעלתה.

 

מבחינה התנהגותית, הפוביה מתפתחת כתוצאה מקישור שנלמד באופן אוטומטי בעבר, או התניה קלאסית:

אסוציאציה (קשר) בין אובייקט ניטרלי לבין אובייקט מאיים, שהצימוד ביניהם עורר חוויה שלילית. כלומר, פחד ממחטים נוצר כאשר אובייקט ניטרלי הופיע בו זמנית יחד עם חוויה רעה, מפחידה, או מאיימת, כך שנוצרה למידה שמכאן ואילך מעוררת חרדה מהאובייקט הניטרלי עימו נרכשה הלמידה.

במידה שהפחד המתעורר נסבל, וקיבלתם החלטה להתמודד עם הפוביה בטיפול עצמי, כדאי להיות מלווים באדם קרוב שמרגישים איתו ביטחון, ולהיעזר בו לתמיכה נפשית ולהסחת הדעת. לצד זה, חשוב לשתף בחששות, את האחות או הרופא המטפלים, ולהקשיב להמלצות שלהם. אם אתם מצויים כבר בסביבה אשפוזית, בקשו פגישה קצרה עם פסיכולוג רפואי, או עם העובדת הסוציאלית של המחלקה.

כאשר פוביה ממחטים גורמת לאדם להימנעות מלאה, גם במחיר של פגיעה בבריאות, יש מקום לטפל בבעיה באופן מקצועי, שכן היא איננה עוד התמודדות לגיטימית עם חשש. במקרה כזה, מומלץ לפנות לטיפול CBT , טיפול קצר מועד שעובד על שינוי דפוסי החשיבה מול מושא הפחד ולבנות בהדרגה יכולת להתמודדות רגועה יותר.

 

איך להרגיע ילד שפוחד לקבל זריקה?

ילדים חווים כאבים וחרדות בעקבות פעולות רפואיות פולשניות, או לקראתן, אפילו אם הן נחשבות לפרוצדרות רפואיות פשוטות ולא מכאיבות במיוחד. 

ילדים הם באמת האוכלוסיה הפגיעה ביותר לפוביה ממחטים.

גם מבוגרים ובני נוער מתמודדים עם החרדה, אך עם ילדים הפחד מאוד שכיח. 

הנה כמה טקטיקות להורים:

  • הרגיעו את הלחץ שלכם

  • הנחו את הילד לקחת כמה נשימות עמוקות

  • הסבירו לילד שזה יעבור, אבל תנו תוקף לפחד

  • הסיחו את דעתו אפשר עם הטלפון הניד

  • השתמשו בהומור

  • אל תהיו ביקורתיים ושיפוטיים

 

הסחה מדקירת המחט

כשהיינו ילדים, האחות בקופת החולים נהגה להשתמש במגוון דרכים להסחת דעת, שיובילו אותנו להתרכז בגירוי אחר במקום במחט ובדקירה (״הנה ציפור...״). 

ואכן, צוותים רפואיים מגייסים דרכים אינטואיטיביות בדרך להצליח בבדיקת דם, באצבע או מהזרוע, או במתן חיסון נגד שפעת לשריר הכתף.

 

במחקר שבחן אסטרטגיות הסחה להתמודדות התנהגותית של ילדים עם פחד מזריקות,  נבדקה יעילותן של 3 שיטות התנהגותיות להסחת דעת בעת מתן עירוי (אינפוזיה), תוך מדידה של את רמות החרדה והכאב. 

השיטות:

  • צפייה בסרטים מצויירים

  • משחקי מחשב

  • הסחת דעת על ידי ההורים

  • קבוצה נוספת שימשה כביקורת והילדים בה לא הוסחו כלל


בכל 3 שיטות ההסחה, רמות הכאב והחרדה היו נמוכות יותר בהשוואה למצב בו לא ניתנה הסחה כלל.

הרמה הנמוכה ביותר של כאב וחרדה נמצאה בקרב הילדים ששיחקו במשחקי מחשב.

טיפול בפוביה ממחטים וזריקות

מהי שיטת Applied Tension? 

חשוב לציין כי טיפול בפוביות ממחטים, מזרקים ודם עובד הפוך מיתר הפוביות. 

תגובת החרדה של מערכת העצבים גורמת לירידה חדה ופתאומית במדדים הפיזיולוגיים (בעוד שבפוביות האחרות יש עלייה בעוררות). ירידה במתח שריר, לחץ דם, קצב לב, לעתים עילפון. 

העבודה נעשית באמצעות תרגול של מתיחת שרירים, הפוך מהרפיית שרירים, שמטרתו להעלות את לחץ הדם ולמנוע התעלפות. למעשה, זוהי טכניקה שעובדת הפוך מהרפיה - למרות שטכניקות הרפיה הן מאוד יעילות לטיפול בפוביות ובכלל בהפרעות חרדה, היא אינה יעילה לטיפול בפוביה מדם.

במקביל, תתקיים חשיפה הדרגתית לגרויים מאיימים (החל מהכי פחות מפחיד ועד למה שהכי מפחיד).

הטיפול חושף את המטופל אל המחט / המזרק באופן הדרגתי ובקצב מותאם אישית, כאשר המטרה הסופית של הטיפול היא להפחית את החרדה המתעוררת ולמנוע התעלפות, במידה והיא מופיעה.

CBT מקנה גם כלים וטכניקות לחינוך פסיכולוגי ולהתמודדות מעשית בזמן המגע עם המחטים.

בזירת המחקרים החדשים, מפתחים רופאים וחוקרים אמצעים טיפוליים יצירתיים לטיפול בפוביה ממחטים, למשל טיפול באמצעות מציאות מדומה.

 

 

 

צרו קשר לשיחת הכוונה להתאמת מטפל/ת בפחד ממחטים - 

טיפול CBT בתל אביב

 או בכל הארץ עם מטפלי ה-CBT

באינטרנט או פנים אל פנים:

 

072-3940004

 

 

נשמח לשוחח -

כל יום מ-9 בבוקר

עד 8 בערב

 

 

שלך,

 

 

צוות מכון טמיר 

 

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר, ראש המכון, מ"א

 

 

 

תודות:

מור צח מוכתר, איריס צח וצוות מטפלי המכון

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Armfield JM, Milgrom P. A clinician guide to patients afraid of dental injections and numbness. SAAD Dig. 2011;27:33–39

 

 

Ayala ES, Meuret AE, Ritz T. Treatments for blood-injury-injection phobia: a critical review of current evidence. J Psychiatr Res. 2009;43:1235–1242 

 

 

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10), 308–315

 

 

Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications

 

 

Clougherty M. (2003). For parents. Overcoming a fear of needles. Diabetes Self Manag. 2003 Sep-Oct;20(5):98, 100, 102-3 

 

 

Deacon B, Abramowitz J.(2006). Fear of needles and vasovagal reactions among phlebotomy patients. J Anxiety Disord. 2006;20(7):946-60. Epub

 

 

France, C. R., France, J. L., Wissel, M. E., Ditto, B., Dickert, T., & Himawan, L. K. (2013). Donor anxiety, needle pain, and syncopal reactions combine to determine retention: A path analysis of two-year donor return data. Transfusion, 53(9), 1992–2000

 

 

Hamilton JG. Needle phobia: a neglected diagnosis. J Fam Pract. 1995;41:169–175

 

 

McMurtry, C. M., et al (2015). Interventions for Individuals With High Levels of Needle Fear: Systematic Review of Randomized Controlled Trials and Quasi-Randomized Controlled Trials. The Clinical Journal of Pain, 31(Suppl 10), S109–S123

 

 

Patel MX, Baker D, Nosarti C. Injection phobia: a systematic review of psychological treatments. Behav Cogn Psychother. 2005;33:343–349

 

 

Pitkin, M. R., & Malouff, J. M. (2014). Self-arranged exposure for overcoming blood-injection-injury Phobia: a case study. Health Psychology and Behavioral Medicine, 2(1), 665–669

 

 

Wright, S. (2009) Fear of needles--nature and prevalence in general practice. Aust Fam Physician. 2009 Mar;38(3):172-6

 

 

Yim, L. (2006). Belonephobia--a fear of needles. Aust Fam Physician. 35(8):623-4

 

 

https://www.healthline.com/health/trypanophobia#symptoms 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020