הפרעות חרדה אצל גברים | הבדלים, מחקרים ודרכי טיפול

 

 

 

הפרעות חרדה הן מהתופעות הנפוצות ביותר בתחום בריאות הנפש.

 

העניין הוא שחרדה היא תופעה אידיוסינקרטית,

כלומר מה שמשותף לכל חרדה הוא שהאדם שחווה אותה עובר חווית אימה או דאגה המלווה בחוסר שליטה לגבי מה שעומד לקרות.

זהו.

 

מכאן זה סרט אישי שיכול להתבטא במגוון די רחב של תגובות. 

 

 

חרדה אצל גברים 

 

סטטיסטית, נשים סובלות מחרדה יותר מגברים, אבל גברים עדיין מושפעים ממנה במידה רבה:

לפי נתוני NMIH כ- 23% מהנשים בארה"ב סובלות מחרדה בכל שנה, ו14.3% מהגברים.

 

בשל הבדלים חברתיים וביולוגיים, החוויות של גברים מול חרדה שונות מאלה של נשים מבחינת אסטרטגיות ההתמודדות, תפיסת הבעיה ודרכי פנייה לעזרה.

 

 

מהן הפרעות חרדה?

 

הפרעות חרדה מאופיינות במתח ופחדים שמפריעים לתפקוד.

 

 

בין הפרעות החרדה:

 

  • חרדה מוכללת.

  • הפרעת פאניקה.

  • חרדה חברתית.

  • חרדת נטישה.

  • הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

  • הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

 

 

למרות שכיחותן של הפרעות חרדה בקרב גברים, יש מעט יחסית ספרות מקצועית על תחום זה, ומעט מחקרים באיכות גבוהה.

 

נדון כאן בהבדלים מגדריים של ביטויי חרדה,אופן הפנייה לקבלת טיפול ומה ניתן לעשות כדי לעזור לגברים להתמודד נכון עם עם הבעיה, מבלי להיתקע בגלל ציפיות, הסללה וסטריאוטיפים.

 

 

סימפטומים

 

סקירה מ2021 של 25 מחקרים שבחנו חרדה בקרב גברים מצאו שחרדה מתבטאת בסימפטומים שונים אצל גברים ונשים.

 

החוקרים מצאו שכשגברים מדווחים על חרדה, היא חמורה יותר, ומתבטאת לעתים קרובות יותר בתסמינים פיזיים כמו כאב ראש, חוסר תיאבון ורעידות, לצד תחושות של אובדן שליטה, לעומת נשים בנות גילם.

 

הם מצאו גם שחרדה אצל גברים נוטה להתמקד ברגשות של חוסר שליטה ותחושה שאם לא מצליחים להשתלט על החרדה אז הם כישלון. גברים נוטים יותר לתאר את הסימפטומים שלהם כנוכחים כל הזמן, ועמידים לאורך כל חייהם.

 

בעוד שחרדה קלה יוצרת שיפור בביצועים קוגניטיביים, חרדה קשה דווקא מפחיתה תפקוד קוגניטיבי. מחקרים נוספים מצביעים על כך שהפרעות חרדה קשורות לאיכות חיים ירודה והפחתה בתפקוד חברתי.

 

 

סגנונות התמודדות

 

מחקרים מסוימים מראים שיש הבדלים באסטרטגיות הויסות הרגשי שמאפיינות גברים לעומת נשים. לפי מחקרים אלו, גברים לעתים יותר קרובות נוקטים בגישה של פתרון בעיות, בעוד שנשים לרוב מחפשות תמיכה רגשית.

 

למרות שאסטרטגיית התמודדות של פתרון בעיות יכולה להיות יעילה במצבים ברי השפעה הניתנים לשינוי, היא עשויה להיכשל אם המצב אינו כזה. כשזה קורה, לגברים סיכוי גבוה יותר לפנות להתנהגות נמנעת ולשימוש עצמי בחומרים.

 

לעתים קרובות גברים משתמשים בטבק, אלכוהול, תרופות וסמים במרשם או לא במרשם כדי להפחית או לשלוט בסימפטומים של חרדה.

 

גברים מדמיינים את המקרה הגרוע ביותר ומשכנעים את עצמם שעדיף להם להימנע לגמרי מסיטואציה מסוימת כדי שזה לא יקרה.

 

מדוע גברים פונים לאסטרטגיה של פתרון בעיות יותר מנשים?

נראה שהדרך השונה בה מלמדים בנים ובנות להתמודד עם רגשות קשים משחקת תפקיד בסגנון ההתמודדות אצל מבוגרים.

למשל, נשים מוסללות להתמקד במצבים רגשיים, הרבה יותר מגברים, וגברים מוסללים להתמקד בפתרון בעיות, עם ציפייה לשליטה עצמית ברגשות קשים.

 

 

פנייה לעזרה

 

יש סיכוי נמוך שגברים יפנו לגורמים המקובלים לטיפול בחרדה שלהם, וסיכוי נמוך שהם יחפשו לעצמם טיפול מלכתחילה. התכונות הגבריות הסטיריאוטיפיות משחקות תפקיד בהנמכת הסיכוי שגברים ידברו על הקשיים שלהם, יפנו לתמיכה ועזרה, ויתמידו בטיפול שהתחילו,.

 

מחקר אחד מצא שהרתיעה של גברים צעירים מפנייה לעזרה בנוגע לחרדה נובעת מחששות של חיסיון, חשש מסטיגמות ודעות קדומות, שיפוטיות מהסביבה ומעצמם, וההנחה שפנייה לעזרה לא תעזור.

אותו מחקר מצא שגברים צעירים מדווחים על חוסר הבנה של הפרעות חרדה, וזה מקור למודעות הנמוכה לאפשרויות הטיפול הזמינות להם.

 

התחילו לתפוס את שיעור פנייתם של גברים לעזרה כנמוכים מדי רק בכמה עשרות שנים האחרונות. אם מסתכלים עם ההיסטוריה, שיעור הפנייה לטיפול של גברים היה הנורמה, ונשים נתפסו כמפריזות בפנייה שלהן לטיפול נפשי. בעוד שזה לא ייחודי לחרדה, גברים נוטים לדחות את הפנייה לעזרה ולהתמודד לבד עם סימפטומים שנחשבים מינוריים, מחשש שהם יבזבזו את זמנו של המטפל או ממחשבה שפנייה לעזרה מהווה כישלון שלהם כגברים.

 

זה חלק מהאתגר בלהבין איך גברים חושבים על חרדה ואספקטים אחרים של בריאות נפשית או פיזית. עבור גברים רבים,

חרדה היא משהו שהם יפנו לעזרה לגביו רק אם היא מפריעה להם למלא את תפקידם בעבודה ובתחומי אחריות אחרים. גם אז, גברים נוטים לתפוס את החרדה שלהם כמשהו שעליהם פשוט להתמודד איתו בניגוד למשהו שאיש מקצוע עשוי לטפל בו,.

 

 

לעודד גברים לפנות לטיפול

 

מנקודת מבט פרואקטיבית, גברים יכולים לחזק את החוסן הנפשי שלהם אם הם יעבדו על לתקשר ולהביע את הרגשות שלהם בצורה בריאה, יווסתו את רמות הסטרס בחיים שלהם, וישפרו את הביטחון העצמי. 

 

מערכות יחסים בריאות מהוות מקום עבור גברים להביע את עצמם מבחינה רגשית, ולהתמקד בבסיס של תזונה בריאה, שינה טובה, ופעילות גופנית. זה מה שנותן לגברים את האיזון הרגשי הנחוץ להגברה של הרווחה הנפשית והחמלה כלפי עצמי. 

הסרת הסטיגמה סביב בריאות נפשית תוכל לעזור לגברים רבים לפנות לטיפול.

בהינתן הסטיגמה הקיימת סביב בריאות נפשית, יש אנשים שמחזיקים בדעה המזיקה שפנייה לעזרה או התמודדות עם חרדה היא סימן לחולשה, ושפנייה לטיפול רגשי היו מיותרת.

 

ייתכן שיעזור לאנשים להבין שחרדה יכולה גם להיות אדפטיבית, ולשרת אותנו במצבים מסוימים, כמו שיפור ביצועים או הגברת מוטיבציה תחת לחץ. כשהחרדה מתחילה להזיק לנו ולהפריע לתפקוד שלנו, חשוב לפנות לטיפול. הדרך הכי טובה לשמר הפרעת חרדה היא להתחמק ממנה. זה דורש הרבה כוח והרבה אומץ לעמוד מול הפחדים שלך ולפנות לטיפול, זו לא חולשה.

 

יותר ויותר גברים מדברים בגלוי על החרדה שלהם, משתפים את הסיפורים שלהם, וזה הרבה פעמים מזמין גברים נוספים לקחת צעד ולדבר בגלוי על רגשותיהם ותחושותיהם.

 

שינוי התפיסה לגבי הפתיחות הזו כך שתיתפס כצעד אמיץ שמראה כמה כוח נדרש כדי להפגין פגיעות, נמצא בלב העשייה מסביב לעולם, ויש יותר כוח בלשתף אחרים ממה שאנחנו לרוב מבינים.

 

 

 

מקורות:

 

 

Fisher K, Seidler ZE, King K, Oliffe JL, Rice SM. Men's anxiety: A systematic review. J Affect Disord. 2021 Dec 1;295:688-702. doi: 10.1016/j.jad.2021.08.136. Epub 2021 Sep 2. PMID: 34517242.

 

Kelly MM, Tyrka AR, Price LH, Carpenter LL. Sex differences in the use of coping strategies: predictors of anxiety and depressive symptoms. Depress Anxiety. 2008;25(10):839-46. doi: 10.1002/da.20341. PMID: 17603810; PMCID: PMC4469465.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022