אגורפוביה עם התקפי חרדה - על השילוב, האבחון ודרכי הטיפול

דרג פריט זה
(1 הצביע)
אגורפוביה והתקפי חרדה אגורפוביה והתקפי חרדה

אגרופוביה והפרעת פאניקה

איתן טמיר, ראש המכון 

 

 

איך אגרופוביה והפרעת פאניקה קשורות זו בזו?

הפרעת פאניקה אינה מתייחסת להתקף חרדה בודד. תסמינים של הפרעת פאניקה כוללים רצף של התקפי חרדה תכופים, חוזרים ובלתי צפויים.

אגורפוביה היא פחד או חרדה משהות במצבים או במקומות בהם מתעוררת הרגשה שלא קיימת יכולת לברוח. 

כולנו דואגים לפעמים, אבל כאשר הפחדים מונעים מאיתנו לצאת אל העולם ולהימנע ממקומות רק מתוך החשש שנרגיש לכודים - ייתכן ומדובר באגורפוביה.  

האגורפוביה מתרחשת כאשר אדם עם הפרעת פאניקה מאמין שיש לו ״אזור בטוח״ שבו הוא ״מוגן״ מההתקפים, ושמחוצה לו הוא נתון בסכנה גדולה. הדבר מביא אותו להאמין שאם יגביל את פעילויותיו וישתתף באחרות שיגנו עליו – הוא יוכל למנוע את ההתקפים. ה״אזור המוגן״ עשוי להיות רק גאוגרפי, ואז המטופל מייחס סכנה רק במקום ״רחוק מדי מהבית״, אך לרוב מעורבים גורמים נוספים, אחד הבולטים שבהם הוא הימנעות ממצבים שבהם המטופל חש ״לכוד״, כלומר מקומות שמהם לא יוכל לצאת במהירות, בקלות ומבלי שיבחינו בו אם ילקה בהתקף פאניקה. 

פחד זה גורם להימנעות מהימצאות במקומות שונים, אלא שדווקא ההימנעות כניסיון הגנה עצמית מפני התקף, גורמת לבעיה גדולה בהרבה – אגורפוביה, ולחרדות הולכות וגדלות. 

גם מקרה של אגורפוביה מתונה עלול להוות משא רב על גב המטופל, בשל הבושה, התסכול וחרדת הציפייה הנלווים לדבר. 

אנשים הלוקים באגורפוביה עלולים לחוש דאגה כאשר הם משתמשים בתחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבות, ספינות ומטוסים), נמצאים בחללים פתוחים גדולים (מגרשי חניה, גשרים, כבישים מהירים) או סגורים (חנויות, אולם קולנוע), עומדים בין קהל גדול או בתור, או כאשר הם מחוץ לביתם לבדם. 

בעוד שהגורמים להפרעה אינם ברורים, הרפואה סבורה כיום שמדובר במקור משפחתי ותורשתי, ושניתן לחלות בו בעקבות התקפי פאניקה רבים. 

מרבית האנשים הלוקים באגורפוביה אינם מרותקים לביתם, אלא שומרים על אורח חיים הכולל עבודה, משפחה, לימודים ומחויבויות אחרות, לצד ההימנעויות שהם גוזרים על עצמם. ואולם, לעתים הם מצמצמים את ה״מרחב המוגן״ עד שלבסוף הוא מסתכם בביתם בלבד. חוץ מהימצאות ב״מרחב מוגן״, ישנן התנהגויות ביטחון נוספות שחולי אגורפוביה עשויים לנקוט בהן, למשל הסתמכות על אנשים אחרים או על מכשירים כמו טלפון סלולרי להסחת הדעת. 

אלא שפעולות כאלה רק מייצרות אשליה של הגנה (מסכנה שממילא אינה קיימת) שכן הן מזינות את הפחד ומשאירות אותו ״בחיים״. 

כאשר המטופל אינו נמצא במרחב שאותו הוא תופס כמוגן, תסמיני האגורפוביה עשויים להתבטא בדפיקות לב מהירות וכבדות, הזעה, רעידות, בעיות נשימה, תחושת חום או קור, בחילה, שלשול, כאבים בחזה, בעיות בבליעה, סחרחורת, תחושת עלפון או פחד למות. רבים מהסימפטומים הללו זהים לאלה של מצבים רפואיים אחרים, כמו מחלות לב, בעיות בקיבה ובעיות נשימה. 

אי לכך, לעתים חולים באגורפוביה מוצאים את עצמם אצל הרופא או בחדר מיון מספר פעמים לפני שמצבם הנפשי מאובחן נכונה. על מנת לאבחן את ההפרעה, הרופא ינסה לברר אם המטופל חש בפחד או בלחץ כאשר הוא יוצא מביתו, האם הוא נמנע ממקומות או מצבים מסוימים ומה קורה כאשר הוא בכל זאת נמצא באחד מהם. עוד יבוצעו בדיקות פיזיות על מנת לשלול אפשרויות אחרות. 

 

האם התקף חרדה עלול לגרום לאגורפוביה?

אגורפוביה מתפתחת לרוב לאחר התקף חרדה אחד או יותר. ההתקף נחווה מבהיל מאוד (בעיקר בפעם הראשונה) והוא נוטה לעורר לחדים שונים, כמו פחד משטחים פתוחים, חרדה בריאותית ופחד ממקומות מהם הבריחה קשה, כמו מעליות. 

החרדה האגרופובית נגרמת על ידי פחד שאין דרך קלה לברוח או לקבל עזרה במצבים בהם החרדה מתעצמת. רוב האנשים הסובלים מאגורפוביה מפתחים אותה לאחר שעברו התקף חרדה אחד או יותר, מה שגורם להם לחרדה מהתקף נוסף ולהימנע מהמקומות שבהם הדבר עלול לקרות שוב. תופעה מוכרת זו מכונה גם הפחד מפני הפחד. 

 

 האם קיימת אגורפוביה ללא התקפי חרדה?

אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פאניקה, נקראת אגורפוביה ראשונית.

אגורפוביה ראשונית היא הפרעת חרדה בה הסובל אינו עומד בקריטריונים של DSM-5 לאבחנה מלאה של הפרעת פאניקה. זאת מכיוון של- DSM יש שני קריטריונים לאבחון אגורפוביה:

  • פחד להיות במקומות שיהיה קשה או מביך לצאת מהם

  • אם היו לאדם התקפי חרדה בעבר, תופיע הימנעות ממקומות או מצבים בהם הם חוששים מהתקף חרדה חוזר, או מצוקה רבה במקומות כאלה

יחד עם זאת, במיעוט של מקרים קליניים, אגורפוביה יכולה להתפתח מעצמה, מבלי להיגרם כתוצאה מהתקפי חרדה.



טיפול באגרופביה עם הפרעת פאניקה

טיפול פסיכולוגי מוקדם חשוב להתמודדות יעילה עם מהפרעת פאניקה בשילוב אגורפוביה. טיפול CBT הוא כנראה המוצלח ביותר ונחשב לטיפול קו ראשון בשתי ההפרעות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר לנהל את התקפי הפאניקה, בשני שלבים: 

  • למידה כיצד להגיב להתקפים בצורה שתרגיע אותם

  • לאחר שהכלים הללו נרכשו - תרגולם במצבים יותר ויותר מאתגרים, עד שהמטופל מחזיר לעצמו את כל הטריטוריות שנטש, הדבר מכונה ״טיפול בחשיפה״. 

עוד ניתן ללמוד תרגילי הירגעות ונשימות וכלים יעילים נוספים.  

 

טיפול תרופתי בהפרעת פאניקה יחד עם אגורפוביה

לעיתים נשקל גם שילוב של טיפול תרופתי יחד יחד עם טיפול בחרדה.

תרופות נוגדות דיכאון מסוימות, בעיקר מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), כגון פריזמה (פרוזאק) ולוסטרל (סרנדה), משמשים לטיפול בהפרעת פאניקה בשילוב אגורפוביה.

סוגים אחרים של תרופות נוגדות דיכאון עשויים גם לטפל ביעילות באגורפוביה, כמו גם תרופות נגד חרדות.

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019