חרדת נטישה בזוגיות | סימפטומים וטיפול פסיכולוגי בחרדת נטישה

דרג פריט זה
(31 הצבעות)
חרדת נטישה אצל מבוגרים - טיפול מומלץ חרדת נטישה אצל מבוגרים - טיפול מומלץ

 

 

חרדת נטישה בזוגיות

חרדת נטישה אצל מבוגרים -

סוגים , סיבות וטיפולים

 

מהי חרדת נטישה? 

פחד מנטישה הוא בבסיסו סיגנל בריא:

משהו פנימי מאותת לנו שעלולים לעזוב אותנו ואנחנו נתפסים בחרדה ודריכות לקראת שינוי אפשרי והדרישות שיציב בפנינו. יתירה מכך, העדר חרדת נטישה עשוי אפילו להעיד על בעייתיות התפתחותית אצל פעוטות וילדים בגיל הרך. 

חרדת נטישה ניכרת בדרך כלל כמצב נפשי האופייני לתקופת הילדות, אבל המציאות מלמדת כי חרדת נטישה מתרחשת בכל גיל, ודאי בשנות ההתבגרות וגם בבגרות, בעיקר ביחסים זוגיים.

 

מאמר זה מתמקד בחרדת נטישה אצל מבוגרים, אשר מתבטאת בעיקר במערכות יחסים זוגיות:

מה הם מקורותיה?

כיצד היא מתבטאת בזוגיות?

כיצד ניתן לראות סוגים של חרדת נטישה במבנים אישיותיים שונים?

איך מטפלים בחרדות נטישה אצל מבוגרים?

אם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתייעץ, תרימו טלפון ונתאם מפגש עם מטפלת זוגית מומלצת בתל אביב.

  

איך מתבטאת חרדת נטישה אצל מבוגרים?

לחרדת נטישה בזוגיות יש עוצמה משתקת.

יש לה ממשק ישיר לגרעינים הכי פגועים של הנפש, שאין להם מילים ובוודאי שאין בהם יחסים ברורים של סיבה ותוצאה.

חרדת נטישה, וזה בולט דווקא אצל מבוגרים, חוצה כל הגיון בריא.

במקרים מסוימים, באירוניה עצומה, היא תופיע אצל אדם שיזם בעצמו ערב לפני כן פרידה ממערכת יחסים.

 

כשהאישיות מאורגנת סביב פחד מנטישה כל ארוע חברתי נשפט לאור השאלה – "האם עומדים לנטוש אותי?" כשהפחד הזה מנהל אותנו היכולת לחשיבה רציונלית נמוכה למדי. 

למשל, אם מישהו לא התקשר אלי ב-20:00 למרות שקבענו, תתעורר פרשנות לגבי נטישה ונוצרות מחשבות שתומכות ברגש.

אנחנו יכולים לנסות לחשוב על הדברים, אבל עם ההטיה המוקדמת שלנו, החשיבה היא אשלייתית, כי זו חשיבה שתומכת ברגש – "לא רוצים לאהוב אותי, לא רוצים להיות אתי..."

 

 

חרדת נטישה בקשר זוגי

כפי שנראה בחלקו השני של המאמר, חרדת נטישה מופיעה במקור באופן טבעי אצל ילדים, אבל אינה מסתיימת שם: 

מבוגרים רבים מתארים חרדת נטישה עמוקה ביחסים זוגיים, בעיקר בקשר רומנטי עם בני זוג שאינם מקנים ביטחון ועקביות ביחסים הזוגיים ובקשרים זוגיים של אהבה-שינאה

ניתן לומר שכאשר אנחנו אוהבים בקשר זוגי ונותנים את המיטב שלנו לבן או לבת הזוג, מאיימת חרדת הנטישה ברמות כאלה ואחרות על כל אחד ואחד מאיתנו.

יש כאלה שמרגישים בטוחים ומוגנים יותר פסיכולוגית, הן בשל ארגון מבנה האישיות שלהם והן עקב תחושת הביטחון המועברת ביחסים, אבל בקצה השני של הרצף, ניתן לראות גברים ונשים שמתמודדים עם חרדת נטישה בכל מערכת יחסים אינטימית שהם קושרים עם אדם אחר. 

 

 

 

חרדת נטישה

 

 

לא מעט אנשים ממש אומרים את זה בפגישה הראשונה שלהם בפסיכותרפיה ובטיפול פסיכולוגי:

"אני חושב שיש לי חרדת נטישה".  

במילים אחרות, רמת המודעות הגבוהה שלהם מאפשרת  להם להבחין ולתאר דפוס-בין אישי קשה, כואב והרסני שחוזר על עצמו, ובו מתהווה כניסה תקינה ונורמטיבית ליחסים רומנטיים, אך במהלכם צפה ועולה חרדת נטישה משתקת.

חרדת נטישה זו כרוכה ישירות במחשבות טורדניות ובחרדה לגבי אובדן הקשר הזוגי עם הפרטנר.

הדברים מורכבים אף יותר, שכן אנשים המועדים לחרדת נטישה בזוגיות נוטים לפעמים לבחור לעצמם בני זוג מתעתעים, אמביוולנטיים ומתלבטים, או אפילו כאלה שאינם נאמנים. 

 

חרדת נטישה והפרעות אישיות

חרדת נטישה אצל מבוגרים מופיעה כדפוס אופי עקבי בהפרעות אישיות שונות.

נתייחס כאן לשלוש מהן:

 

 

חרדת נטישה בהפרעת אישיות תלותית

אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית סובלים מתלות מוגזמת באחרים במטרה להרגיע חרדות קשות שנובעות מסיום של מערכות יחסים.
הגורמים להפרעה לא ידועים, אך ידוע שמתפתחת בילדות המוקדמת, שהיא בין ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר ושהיא מופיעה באופן שווה בנשים ובגברים.
המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית מתקשים לסמוך על עצמם בקבלת החלטות והם מתמודדים עם חרדה חזקה בעקבות פרידה או אובדן. במקרים קיצוניים, הם יעדיפו להישאר בקשר רע ולסבול התעללות, ולו רק שלא ייאלצו להתמודד עם סיום מערכת היחסים.
הסימפטומים של ההפרעה כוללים את הפחד מלהיות לבד; חרדה בקבלת החלטות ללא ייעוץ של אחרים; הימנעות כמעט מלאה ממחויבות; עיסוק מוגבר בחרדה מנטישה; רגישות גבוהה לביקורת; פאסיביות ביחסים בין-אישיים וקושי לבטא חילוקי דיעות.
 

SEPERATION ANXIETY IN ADULTS

חרדת נטישה בהפרעת אישיות גבולית

הסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית (הנקראת גם בורדרליין) כוללים תחושות של כעס, אימפולסיביות והתנהגות אגרסיבית והרסנית, בין אם בכסף, אוכל, שימוש בסמים או ביחסים מיניים; הם אף סובלים מבעיות בזהות ובדימוי העצמי; הם מסתכלים על אחרים באופן דיכוטומי, כלומר כטובים או כרעים; הם חווים תחושה עמוקה של ריקנות ושעמום מעורבים לעיתים בהתנהגות פוגענית, כמו פגיעה וחיתוך עצמי.

לבסוף, הם מתקשים לעיתים לקחת אחריות ונוטים לראות את עצמם כקורבנות של המצב.

חרדת נטישה היא מאפיין מרכזי באישיות הגבולית, מוקד של כאב עמוק ולעיתים בלתי נסבל, אימה וטרור נפשיים שמקשים על המתמודדים לווסת את רגשותיהם בעת פרידה. הקושי המרכזי הוא לייצר דימוי פנימי של הפרטנר כאשר הוא נעדר פיזית. 

 

 

חרדת נטישה בהפרעת אישיות סכיזואידית

הפרעת אישיות סכיזואידית שונה מהותית משתי הקודמות.

אצל סכיזואידים מתבטאת החרדה מנטישה דווקא בהימנעות מיחסים מחייבים ואינטימיים.

בראיה פסיכואנליטית, הסכיזואיד מתמודד עם דילמה עמוקה ולא מודעת בהתייחסותו לקשר קרוב - הוא נקרע בין חרדה מהיבלעות בתוך מערכת יחסים זוגית לבין תחושה עמוקה שהאהבה שלו עלולה להיות הרסנית ופוגענית

אנשים בעלי מבנה אישיות סכיזואידי יחוו לעיתים קרובות את חרדת הנטישה דרך תסמינים פסיכוסומטיים, כמו כאבי בטן, כאבי ראש וקשיי שינה. 

Abadonment Anxiety Men  

טיפול בחרדת נטישה

פסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי דינמי ממוקד יחתור להבנה ולחקירה (exploration) של הקונפליקטים הפנימיים שחיים מחדש בתוך היחסים הרומנטיים.

בדרך כלל יש כאן שחזור של יחסים מורכבים וחלקיים עם דמויות הוריות מוקדמות, ומשאלה לא מודעת לפתור ולהתיר אותם בהווה. 

בטיפול דינמי ממוקד המטפל מאוד אקטיבי, מעורב ובונה יחסי צוות שמטרתם להגיע לתוצאות מהירות ועמידות לאורך זמן.

 

 

מה גורם לחרדת נטישה?

המפגש עם חרדת נטישה בשנות הבגרות, בעיקר במהלך קשר זוגי, לא אומר שהיא התחילה שם.

למעשה, כולנו עברנו שלב התפתחותי טבעי ונורמטיבי של "חרדת פרידה" שהופיעה כבר בסביבות גיל 9 חודשים: 

התינוק מזהה סימנים שדמות ההתקשרות (בדרך כלל האם) עומדת לעזוב אותו, אפילו אם רק כדי לקפוץ לקנות משהו במכולת.

למעשה, התינוק נהיה 'מומחה באיתור סיגנלים מאיימים' ללכתה, לדוגמא הוא יזהה בין הפעולה של אמא לובשת מעיל לבין הישארות לבד.

במצב כזה התינוק ימהר להיצמד לדמות ההתקשרות כביטוי של סימני מצוקה. דוגמא נוספת, שכל הורה מכיר וכואב, היא כאשר נפרדים מהפעוט או הילד בגן.

 

 

מדוע זה קורה?

 

הסבר קוגניטיבי

מצב בלתי נודע. העדר סכימות: העדר סכמות לגבי הזר או לגבי מה קורה כשהאם נעלמת ולכן מעורר בו את החרדה.

ג'רום קגן, פסיכולוג התפתחותי וחוקר באוניברסיטת הרווארד, טען שההסבר מדוע התופעות מתחילות בגיל שנה וחצי קשורות להיעדר סכמות, כלומר כאשר התינוק מסתכל על אדם זר, נועץ מבט בו, הוא עושה זאת על מנת: לבדוק את התכונות הפיזיולוגית של הדמות, אל מול הסכמות שיש לו- אין לו סכמה של הדמות הזאת, היא דמות זרה (אין לו ייצוגיות מנטאלית שלו). חוסר ההיעדר של ייצוגיות, מביא את הפחד. התינוק מפתח סכמות ספציפיות לדמויות, בהדרגה הוא יפתח סכמות מורכבות יותר.  כרגע הביטחון שלו נוצר על ידי כך שהוא מסתמך על דמות שנמצאת בסכמה שלו.

לדוגמא, חרדת נטישה אינה מופיעה כאשר האם נמצאת בבית שכן לתינוק יש  סכמה/ייצוגיות, למקומות שהיא יכולה לשהות בהם. אין לו בעיה שהיא תהיה בחדר נפרד - לדוגמא - סכמה של האם במטבח. אין לתינוק סכמה של מה האם עושה מחוץ לבית, ולכן מצב בו נעדרת סכמה מעורר בו חרדה.

במחקר מעבדה בו השתתפו תינוקות בגיל שנה ואמהות, נעזרו החוקרים בשלושה חדרים: תחילה, האם והתינוק שיחקו בחדר המרכזי. מתוך החדר המרכזי, משני צידיו, ניתן להיכנס דרך פתחים לשני החדרים האחרים. האם התבקשה לקום וללכת לחדר א', בהתחלה, התינוק הראה סימני מצוקה. היא הלכה לחדר א' מספר פעמים- כעת נוצרה אצלו סכמה היכן נמצאת אמא כאשר היא לא איתו ולכן הוא לא הראה עוד סימני מצוקה. עם זאת, כאשר האם הלכה לחדר ב' התעוררו שוב סימני המצוקה - לא הייתה לתינוק סכמה של חדר ב'. ולמרות שהתגבשה כבר סכמה של אמא בחדר א', היא לא הייתה שם.  

לסיכום, עד שהסכמות הללו מתעצבות, היעדרן מעורר חרדת נטישה אצל התינוק.

 

הסבר בגישת ההתקשרות

ג'ון בולבי, אבי גישת ההתקשרות, ייחס את חרדת הנטישה של התינוק לתכונות הישרדותיות: במצבים שהתינוק נחשף לאנשים שהוא לא מכיר, או שהדמות ההתקשרות נעלמת או עוזבת, התינוק מראה סימנים של מצוקה: הוא יחפש את הדמות וירצה להיצמד אליה. בולבי מתייחס לחרדות אוניברסאליות שאמורות להופיע אצל כל תינוק.  הן מגיעות לשיאן בגיל שנה ובהדרגה יורדות במהלך השנתיים הראשונות לחיים. גישה זו מסבירה את העוררות של החרדות כהסבר שקשור לצורך ההישרדותי שלנו. 

מערכת ההתקשרות תתעורר בעוצמה חלשה יותר כשמערכת החקירה מעוררת. כשתינוק רוצה לחקור את סביבתו וללמוד אותה גם אז צריך לדאוג שמישהו ישמור עליו כשהוא לוקח סיכונים ואתגרים. שני מצבים אלו מעוררים את מערכת ההתקשרות. וכשהיא מתעוררת גם מערכת הטיפול מגיבה- של האם.

ההסבר של בולבי הוא הסתגלותי והישרדותי  - ככל שהתינוק יותר עצמאי, כך הוא לומד יותר את סביבתו, יותר חשוף למצבים וכך פועלת המערכת ההתקשרותית לצורך ההגנה, ההישרדות וההסתגלות שלו.  

 

 

אם מתגבשת בך ההחלטה להתייעץ עם איש/ת מקצוע

כדי לאבחן ולטפל בחרדות נטישה, צור עמנו קשר

בשיחה הטלפונית נזהה

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

כתבה: אופיר ברגמן וצוות המטפלים, מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

Bowlby J (1988). A Secure Base: Parent-Child Attachment and Healthy Human Development. Tavistock professional book. London: Routledge.

Kagan, J. (2003). "Biology, Context, and Developmental Inquiry" (pdf). Annual Review of Psychology. 54: 1–23.

 

 

קיראו על טיפול דינמי ממוקד- איך זה עובד?

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il