מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו ויסות רגשי לפי ג׳יימס גרוס?
ג׳יימס גרוס (1998) מגדיר ויסות רגשי כ"כל האסטרטגיות המודעות והלא מודעות שאנו משתמשים בהן כדי להגדיל, לתחזק או להפחית רכיב אחד או יותר של תגובה רגשית״.
מודל תהליכי זה מפרט 5 משפחות עיקריות של תהליכי ויסות, לפיהן ניתן לנהל תגובות לחוויות רגשיות:
מה כולל המונח ויסות רגשי?
אנחנו נוטים לחשוב על יכולות וויסות רגשי ככאלה שמשפיעות על משך, עוצמה או המהירות של חווית הרגש.
היכולת ליזום הופעת רגש
שימור או שינוי, הגברה או הפחתה, של עצמת הרגש, כמו להירגע מהתקף כעס.
שימור או שינוי משך הזמן של מצב רגשי - לדוגמה לספר לכל החברים על הקבלה ללימודים כדי לשמר את חווית ההתרגשות.
שימור או שינוי תהליכים פיזיולוגיים נלווים לרגש – תרגול החלקים הגופניים באמצעות ספורט, נשימות, מיינדפולנס, מדיטציה ועוד – השפעה על המצב הרגשי בהיבט הפיזיולוגי.
תהליכי ויסות רגשי יכולים להתאים לכל אחד מהשלבים, במטרה להביא לשינוי בתופעה הרגשית.
נשתמש בדוגמה שבה ילד אינו מצליח לווסת את תחושת העצבים שהוא חווה, כאשר הוא מגלה שתפסו לו את מגרש הכדורגל בהפסקה.
אסטרטגיה 1 – סלקציה של הסיטואציה – selection Situation
האם להיכנס לסיטואציה או להימנע ממנה?
אם אנחנו מבינים שאדם לא מצליח לווסת את עצמו בסיטואציה מסוימת, אולי נשאל אם נוכל לעזור לאדם כזה להימנע מלהימצא באותה סיטואציה.
בשלב זה ניתן לעבוד עם הילד, על השלב הראשון שבו אולי הוא יהיה במקום אחר בהפסקה, בכדי לא להכניס עצמו לסיטואציה חוזרת בה אינו מצליח לשנות את תגובותיו.
אסטרטגיה 2 – שינוי הסיטואציה – Situation modification
שינוי הסיטואציה.
המטפל בודק עם הילד האם משהו יכול להשתנות בסיטואציה עצמה, זאת במטרב לווסת אותה בצורה טובה יותר.
למשל, ניתן להציע לילד שיבקש מחברים לתפוס את המגרש מוקדם יותר,ֿ או להכין טבלה עם סבב בין החברים על המגרש.
המאמץ הוא לתכנן תהליך הגיוני על המגרש, שעם קיומה יאפשר ויסות רגשי טוב יותר.
אסטרטגיה 3 – שינוי הקשב – Attention deployment
שינוי תשומת הלב של הילד למתרחש, למה שנמצא במוקד הקשב, מקבל הגברה – גם פיזיולוגית וגם מחשבתית.
הקשב הוא חלק מהמצב הרגשי.
כאשר יודעים אתו, לומדים כיצב לווסת רגש.
במצבים מסוימים ויסות רגש כרוך בהסטת הקשב ותשומת הלב מאירוע מעורר רגש שלילי לעבר אירוע אחר.
למשל, מדיטציה היא טכניקה שעובדת על מיקוד תשומת הלב כעוגן שאליו ניתן לחזור על מנת לשנות את המצב הרגשי.
במקרה של הילד הקטן, ניתן להציע לו למקד את הקשב במרחבים אחרים בסביבת בית הספר, שם יוכל לשחק בכדור, שאינו המגרש.
אסטרטגיה 4 – שינוי הפרשנות לאירוע – reappraisal Cognitive
▪ משנה את הפרשנות למה שקורה. לחשוב על פרשנות חלופית, שינוי ההסתכלות על המצב.
▪ למשל, שהילדים במגרש לא תפסו בכוונה את המגרש, אלא שהמגרש הוא ציבורי עבור כל הילדים, וזה בסדר.
אסטרטגיה 5 – לשנות את התגובה הרגשית – modulation Response
זהו השלב האחרון של המודל, לחשוב מה יכול לשנות את התגובה הרגשית שלי, לשנות את עוצמת הרגש.
▪ אם הילד הקטן כבר התעצבן על כך ש"גנבו" לו את המגרש, השתולל והתרגז, ניתן להמליץ לו לשנות את המוקד של האנרגיה הגופנית, כמו לדחוף קיר, לפרוק אנרגיה על כרית ועוד.
אסטרטגיות ויסות רגשי בשירות חשיבה יצירתית
לסיום, נניח את המודל בצד ונסתכל על התרומה של מסגור מחדש (רפריימינג) על משמעות רגשית באירועים רגשיים לשיפור היצירתיות.
מחקר שפורסם לאחרונה מלמד כי שימוש בהערכה מחודשת קוגניטיבית (היכולת לפרש מחדש מצבים באור חיובי יותר) עשויה להוביל להגברת יצירתיות, במיוחד בקרב מי שאינם נחשבים בד״כ להוגים יצירתיים.
החוקרים ערכו שלושה מחקרים כדי לבחון את הקשר בין הערכה מחדש רגשית ליצירתיות:
המחקר הראשון מצא שאנשים המשתמשים באסטרטגיות של הערכה מחדש נוטים להיות יצירתיים יותר.
המחקר השני בדק האם שימוש בהערכה מחדש יכול להפוך אנשים ליצירתיים יותר. הוא מצא שאנשים עם רמות נמוכות של פתיחות שהשתמשו באסטרטגיית ההערכה מחדש היו יצירתיים יותר ופיתחו יותר רעיונות ממי שהשתמשו באסטרטגיות אחרות.
במחקר השלישי נעשתה מניפולציה על הפתיחות של המשתתפים, והתוצאות הראו שהשפעת ההערכה מחדש על היצירתיות תלויה בפתיחות. כאשר המשתתפים היו בעלי פתיחות נמוכה, הם היו יצירתיים יותר לאחר שימוש בהערכה מחדש, אך כשהם היו גבוהים בפתיחות, היצירתיות שלהם לא הושפעה מאסטרטגיות הוויסות הרגשי שבהם השתמשו.
בקיצור, יצירתיות היא גמישה למדי ואינה רק מאפיין תכונתי.
הרבה תלוי בוויסות רגש, במקרה זה ובכלל.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
20 באפריל 2023
מקורות:
Zhu, L. Y., Bauman, C. W., & Young, M. J. (2023). Unlocking creative potential: Reappraising emotional events facilitates creativity for conventional thinkers. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 174, 104209. https://doi.org/10.1016/j.obhdp.2022.104209