אימון רגשי לילדים | איך ללמד את הילד לווסת רגשות נכון?

איך המשפחה משפיעה על ויסות רגשי אצל ילדים?

ויסות רגשי, או ויסות עצמי, הוא היכולת לנהל ולווסת רגשות, כולל העיתוי, החוויה וההבעה של רגש.

למידה על ויסות עצמי היא אבן דרך מרכזית בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד ויסודותיו מונחים בשנים הראשונות לחייו.

קיימות לפחות 3 דרכים בהן ילדים לומדים מהוריהם כיצד לעכל, לעבד, לשיים ולווסת רגשות:

• למידה עקיפה, תצפיתית, באמצעות חיקוי, או מודלינג

• הדבקה רגשית

• אימון רגשי - גישתו של ג׳ון גוטמן

מודלינג והתבוננות - Modeling and Observation

 ילדים לומדים על רגשות ועל ויסות רגשי באמצעות תצפית מוקפדת עך הביטוי הרגשי והאינטראקציות הרגשיות של הוריהם, דרך מודלינג (למידת חיקוי) שמתקיים יום יום לאורך שנים. 

״נעשה ונשמע״ - הילדים מתבוננים ומפנימים

המחקר מראה כי הפרופיל הרגשי והאינטראקציות הרגשיות של ההורים מלמדים את הילד באופן סמוי (אימפליציטי) כי מצבים או גרויים מסוימים מעוררים רגשות, אילו רגשות יכולים להתקבל ולהיות מצופים בסביבה המשפחתית, כיצד הילד 'אמור' להרגיש ולהגיב במצבים דומים ואיך נכון שינהל את רגשותיו.  

למשל, אמא חרדתית שמעבירה הלאה את החרדה:

הילד פשוט לומד ומטמיע את האופן בו האם מגיבה בעת סיטואציה מעוררת חרדה, איך היא מתמודדת עם החרדה, האם וכיצד היא מנסה לווסת אותה - כל אלה שאלות שמאוד מעניינות ילדים. 

מידת האקספרסיביות הרגשית של ההורה 

כאשר ההורה מפגין מגוון עשיר של רגשות ותגובות רגשיות הילד לומד על ספקטרום רגשי מול מגוון מצבים. 

בגיל ההתבגרות מהווה הסביבה החברתית מקור גובר ללמידה וההשפעה הביתית פוחתת.

הדבקה רגשית - Emotional Contagion

הדבקה רגשית מוכרת יותר מתחום הפסיכולוגיה החברתית, אולם היא רלוונטית מאוד בניסיון להסביר למידה של ויסות רגשי. 

למעשה, העברה של רגש מאדם לאחר מתחילה כבר בינקות וממשיכה לאורך החיים.  היא מתרחשת כאשר הבעת פנים, מחוות קוליות או רגשיות מפעילות תגובה דומה אצל  אדם אחר. 

הדבקה רגשית מופיעה גם עם רגשות שליליים וגם עם רגשות חיוביים.   

למשל, קיים אפקט מדבק של חרדה - אנשים עם הפרעות חרדה מדביקים את הסובבים אותם, הם תופסים את האחר ועלולים להטביע אותו איתם.

זה נכון אף יותר לאנשים שיש בהם רמות גבוהות יותר של חרדה. 

בטיפול, כאשר המטופל מצוי בסערה ובחרדה, חשוב שהמטפל עשדר יציבות, רוגע  ושקט על מנת לא ׳להידבק׳ בתחושות הללו ולאבד את היכולת לסייע.

הדבקה רגשית בטיפול מוכרת היטב למטפלים שעובדים עם טראומה משותפת,  מצב בו מטופלים ומטפלים מתמודדים יחדיו עם טראומטיזציה המונית (כמו בשיא הקורונה). 

אימון רגשי - Emotional Coaching

המודל של ג׳ון גוטמן,  מתייחס לסט האמונות והרגשות ההוריים לגבי רגשותיהם ולגבי רגשות ילדיהם, תוך שהוא מתבסס על מחקרים קליניים. 

משפיעים על ההתנהלות ההורית סביב רגשות, המודעות כלפי רגשות ילדם והיחס לרגשות.  

יש הורים שרואים ביטוי רגשי כדבר חיובי, בעוד אחרים רואים בו עניין שלילי. 

יש הורים שמאמינים בסלקציה בין רגשות, למשל, ״רגשות שליליים זה רע, רגשות חיוביים זה טוב״.

מחקרים מצאו יחס לא לינארי בין העידוד ההורים לביטוי רגש שלילי, לבין קומפטנטיות ילדית: 

התנהגויות הוריות המתאפיינות בעידוד-יתר או חסר של ביטוי רגשי שלילי נמצאו קשורות עם קשיי הסתגלות אצל הילד.  

לפי גוטמן, קיימים שלושה סוגים של סטריאוטיפים הוריים שאינם מתחברים לרגשות הילד: 

• ההורה המבטל (The Dismissing Parent): הורים אלה אינם חשים בנוח עם ביטוי רגש שלילי נוטים לא לתקף, לבטל או לצמצם, את החוויה הרגשית של הילד - מובילים להגברת העוררות הרגשית של הילד, פיתוח אסטרטגיות ויסות לא יעילות, כמו הימנעות, במקום הבנה וביטוי מותאם של רגשות שליליים.  

• ההורה הלא מאשר (The Disapproving Parent) -  דומה להורה המבטל אך שלילי יותר, שיפוטי, ביקורתי, שולט, מניפולטיבי, סמכותני, עסוק יתר על המידה במשמעת ואינו עסוק כלל במשמעות הביטוי הרגשי דרך עיניי הילד.

• ההורה שמאפשר הכל  (Laissez-Faire Parent) - הורים פאסיביים, מתקשים להציב לילד גבולות, לא מציעים הנחיה והדרכה על פתרון בעיות או הבנת רגשות ומעודדים את הילד לזרום עם כל רגש עד שהוא נעלם מהתודעה (מעניין לציין שהמיינסטרים של הפסיכולוגיה הקלינית עשה פה שינוי של 180 מעלות: עד לפני שניים-שלושה עשורים, ביטוי רגש - כל רגש - נתפס דווקא כתהליך אקספרסיבי חיובי למדי).

הסוג הרביעי של ההורה, טוען גוטמן, הוא המאמן הרגשי (The Emotion Coach).

ההורה המאמן רגשית מודע לרגשות הילד ואף מזהה את עיתוי הבעת הרגש הילדי כרגע אינטימי מושלם לעיצוב ולהנחיה.

הוא מקשיב באמפתיה ומתקף את את רגשות הילד וחונך אותו לתיוג הרגש שהוא חווה במילים.

ההורה המאמן רגשית מגדיר גבולות ובאותה נשימה מלמד את הילד לפתור בעיות בצורה יעילה ולהתמודד עם מצבים קשים בצורה מסתגלת. 

הנה הפסיכולוג ג׳ון גוטמן,

מדריך הורים על אימון רגשי:

כיצד אימון רגשי מציע הזדמנות חיונית ללמידה של חיים ראויים?

אימון רגשי שמנוהל ע״י הורה אוהב ומושקע, יסייע לילד לשיים את רגשותיו, יעניק אמפתיה ותיקוף רגשי לעולמו הפנימי הילד ויצייד אותו במיומנויות ויסות רגשי ודה-אסקלציה רגשית שיעזרו לו לפתור בעצמו סיטואציות רגשיות בהתבגרות ובבגרות.  

סביבה משפחתית בה יש קיים ביטוי רגשי חיובי, דיבור על רגשות וקבלה יחסית של ביטויים רגשיים, נמצאה קשורה עם רמות גבוהות יותר של הבנה רגשית ופוטנטיות רגשית של ילדים.  

יש מצבים בהם ההורים מלמדים באופן ישיר את ילדיהם כיצד לווסת רגשות במצבים שונים (״קח נשימה עמוקה״, ״תסיח את הדעת ותחשוב על משהו אחר״, ועוד).  התנהגויות הוריות חשובות נוספות הן עידוד הילד לחשיבה על רגשות ולבטא רגש בצורה מבוקרת ונשלטת. 

חשוב לציין -  כל ההתנהגויות הללו הן, בווריאציה כזו או אחרת, הן מיומנויות הנלמדות בטיפול פסיכולוגי בילדים ובהדרכות הורים. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

תודות:

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

מקורות:

Ellie Lisitsa (2021).   An Introduction to Emotion Coaching.  https://www.gottman.com/blog/an-introduction-to-emotion-coaching/