מהו אקואיזם?
אקואיזם הוא מבנה האישיות המנוגד לנרקיסיזם. האקואיסט מתאפיין בהימנעות חריגה מתשומת לב, מחמאות או קבלת עזרה מאחרים.
אנשים עם נטיות אקואיסטיות הם לרוב בעלי ערך עצמי נמוך, שנמנעים מלבטא את הדעות או הצרכים האישיים מחשש להיראות אנוכיים או להטריח את הזולת.
בניגוד לנרקיסיסטים, החושקים בהערצה, האקואיסט "מוחק את עצמו" במערכות יחסים - הוא מקשיב, תומך ומקריב את עצמו למען אחרים, אך מתקשה לבקש סיוע או להציב גבולות בריאים.
התופעה נובעת לרוב מטראומת ילדות או חשיפה לסביבה נרקיסיסטית והיא יכולה להוביל לקשיים משמעותיים ביחסים ובתפקוד האישי.
אקואיזם אינו מוגדר כהפרעת אישיות מוכרת, אבל כן מהווה דפוס התנהגותי בעייתי הדורש לעיתים טיפול פסיכולוגי מקצועי לפיתוח ביטחון עצמי ויכולת להצבת גבולות בריאים.
מהו אקואיזם?
היכרות עם תופעה פסיכולוגית מתהווה
אקואיזם הוא מבנה האישיות המנוגד לנרקיסיזם. האקואיסט מתאפיין בהימנעות חריגה מתשומת לב, מחמאות או קבלת עזרה מאחרים.
אנשים עם נטיות אקואיסטיות הם לרוב בעלי ערך עצמי נמוך, שנמנעים מלבטא את הדעות או הצרכים האישיים מחשש להיראות אנוכיים או להטריח את הזולת.
בניגוד לנרקיסיסטים, החושקים בהערצה, האקואיסט "מוחק את עצמו" במערכות יחסים - הוא מקשיב, תומך ומקריב את עצמו למען אחרים, אך מתקשה לבקש סיוע או להציב גבולות בריאים.
המונח "אקואיזם" (Echoism) הוא תופעה פסיכולוגית יחסית חדשה בספרות המחקרית, המתייחסת לאנשים שחווים קשיים בהבעת צרכים עצמיים, עם נטייה לרצות אחרים ולהדהוד הצרכים שלהם. השם נגזר מהאגדה היוונית על אקו ונרקיסוס, והוא מציג תבנית התנהגותית שיכולה להיחשב כקוטב נגדי לנרקיסיזם.
אף על פי שהמושג עצמו אינו מופיע ב-DSM-5 (המדריך הפסיכיאטרי לאבחון הפרעות נפש), הוא זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת בקרב חוקרים ומטפלים, עם מספר הולך וגדל של מחקרים ופרסומים הבוחנים את התופעה.
הגדרה מחקרית ומאפיינים
על פי המחקר של מלקין ועמיתיו, אקואיזם הוא תכונה מדידה הקיימת במידות שונות אצל כל אדם. כפי שמלקין מציין במחקר שפורסם ב-Psychology Today ב-2019: "אקואיזם הוא תכונה, לא הפרעה, והוא עובר מדידה על ידי הצוות שלי כבר שש שנים".
- פחד מלהיראות מיוחד
- נוטים להסכים: "קשה לי ליהנות ממחמאות"
- ציון גבוה במדד "חם לב"
- נמשכים לנרקיסיסטים כהקלה מהחרדות שלהם
- נוטים להאשים את עצמם בקונפליקטים
- מתקשים לבקש עזרה גם כשזקוקים לה
- מכורים להרגיש מיוחדים
- זקוקים להערצה ותשומת לב
- ציון נמוך בעמפתיה
- נהנים לתפוס את כל המקום
- נוטים להאשים אחרים בבעיות
- מצפים שיעזרו להם בלי לבקש
הקשר בין אקואיזם לתיאוריית ההתקשרות
על פי מחקרו של מלקין (2019), אקואיסטים נוטים ללמוד, במהלך ההתפתחות, שהם לא יכולים לפנות לאנשים כשהם עצובים, מפוחדים או בודדים ולבטוח שאנשים ירגיעו אותם. זו בעיה שנקראת במחקר "חוסר ביטחון התקשרות" (attachment insecurity).
סייברי (2018) מציינת שברוב המקרים שטיפלה, אקואיסטים היו בעלי הורה עם תכונות נרקיסיסטיות, מה שיצר תבנית של חיפוש יחסים דומים בבגרות.
דרכי התמודדות והחלמה מאקואיזם
על פי המקורות הטיפוליים והמחקריים, ישנן מספר דרכים מוכחות להתמודד עם תכונות אקואיסטיות ולפתח בריאות נפשית טובה יותר:
כיוונים עתידיים במחקר
כפי שמציין מלקין (2018): "אנחנו רק מתחילים לחקור את התכונה הזו, אבל בהתחשב בעניין בתוצאות הראשוניות שלנו, סביר שאקואיזם ימשיך להדהד עם החוויה של אנשים רבים".
המחקר על אקואיזם עדיין בשלביו הראשונים, והעתיד צפוי לכלול פיתוח כלי מדידה מתוקפים יותר, מחקרים לונגיטודינליים על התפתחות התכונה, ובחינת התערבויות טיפוליות ספציפיות.
התופעה נובעת לרוב מטראומת ילדות או חשיפה לסביבה נרקיסיסטית והיא יכולה להוביל לקשיים משמעותיים ביחסים ובתפקוד האישי. אקואיזם אינו מוגדר כהפרעת אישיות מוכרת, אבל כן מהווה דפוס התנהגותי בעייתי הדורש לעיתים טיפול פסיכולוגי מקצועי לפיתוח ביטחון עצמי ויכולת להצבת גבולות בריאים.
מקורות
Bowlby, J. (1969). Attachment and loss: Vol. 1. Attachment. Basic Books.
Davis, D. (2005). Echo in the darkness. Psychoanalytic Review, 92(1), 137-151. https://doi.org/10.1521/prev.92.1.137.58711
Malkin, C. (2015). Rethinking narcissism: The secret to recognizing and coping with narcissists. HarperCollins.
Malkin, C. (2018, September 28). 9 things everyone should understand about echoists. Psychology Today. Psychology Today Article
Malkin, C. (2019, May 7). Listening to echoism. Psychology Today. Psychology Today Research
Savery, D. C. (2018). Echoism: The silenced response to narcissism. Routledge. https://doi.org/10.4324/9780429354311
השוואה בין אקואיסט למבני אישיות אחרים
| תחום השוואה | אקואיסט | נרציסיסט | אמפתיסט | אינטרוברט | קו-תלות |
|---|---|---|---|---|---|
| יחס לתשומת לב | נמנע מתשומת לב בכל מחיר, מפחד משבחים ומתנות | חושק בתשומת לב והערצה כל הזמן | מעוניין בתשומת לב רגשית כדי לעזור לאחרים | מעדיף פחות תשומת לב אבל לא מפחד ממנה | רוצה תשומת לב על הקורבנות שלו |
| דימוי עצמי | ערך עצמי נמוך, חוסר ביטחון עמוק | דימוי עצמי מנופח, תחושת עליונות | דימוי עצמי בריא יחסית | דימוי עצמי תקין, לא תלוי באחרים | דימוי עצמי נמוך, תלוי בהכרה |
| יחסים בין-אישיים | מתקשה ביחסים, חושש להטריח לאחרים | מנצל יחסים לטובתו האישית | יחסים עמוקים ומשמעותיים | יחסים איכותיים אבל מעטים | יחסים תלותיים ושליטתיים |
| גבולות אישיים | חוסר גבולות מוחלט, לא יודע לומר לא | גבולות קשיחים מדי לטובתו | מתקשה בגבולות בגלל רגישות יתר | גבולות בריאים וברורים | גבולות מטושטשים וגמישים מדי |
| מוטיבציה לבדידות | בדידות מתוך פחד להטריח לאחרים | בדידות כשלא מקבל מספיק הערצה | זקוק למנוחה רגשית מדי פעם | בדידות לטעינת אנרגיות - צורך טבעי | מפחד מבדידות, דבק באחרים |
| תגובה למשוב | דוחה שבחים, מקבל רק ביקורת | דורש שבחים, דוחה ביקורת | מעריך משוב בונה | מעבד משוב בפנימיות | משתמש במשוב כדי לרצות |
| בקשת עזרה | מסרב לבקש עזרה גם כשזקוק לה | מצפה שיעזרו לו בלי לבקש | מתקשה לבקש עזרה כדי לא להטריח | מעדיף לפתור לבד אבל יבקש בעת הצורך | מתמיד בבקשות עזרה |
| שליטה בזולת | נמנע משליטה, נכנע לרצון אחרים | שולט ומניפולטיבי לקידום אגו | לא מעוניין בשליטה | מכבד עצמאות אחרים | שולט ומניפולטיבי להקלת חרדה |
| מקור ההתנהגות | טראומה, פחד מלהיות נרציסיסט | הגנה על אגו פגיע | רגישות טבעית ואמפתיה | מבנה אישיות טבעי - לא טראומה | טראומה וחרדת נטישה |
| הגדרה עצמית | מגדיר עצמו דרך רצון האחרים | מגדיר עצמו דרך הערצת אחרים | מגדיר עצמו דרך עזרה לזולת | מגדיר עצמו באופן עצמאי | מגדיר עצמו דרך הקלת מצוקת אחרים |
מכון טמיר לפסיכותרפיה