בריונות ברשת | מהם המענים הפסיכולוגיים לאלימות ילדים אונליין?

בריונות ברשת

 

בריונות ואלימות ברשת

 

מאפיינים, מחקרים ודרכי התמודדות

 

 

העולם מקוון.

 

גם במקומות הכי נידחים בעולם.

 

תשאלו את הנוודים הדיגיטליים שחווים תבל ומלואה, שכל משאלתם היא ווי-פיי יציב...

 

מרבית התופעות שקשורות במהפכה הזו חיוביות:

אנחנו יכולים ליצור חיבורים חברתיים גם עם אנשים ממקומות אחרים, לשמור על קשרים ממרחק, להיחשף לעולם שלם ולכתוב את דעתנו בצורה הליברלית ביותר שידעה ההיסטוריה.

בלי רשתות חברתיות לא היה לנו metoo#, למשל.

אלא שלצד התופעות החיובית קיימות גם תופעות שליליות לשימוש באינטרנט, שהכואבת וההרסנית ביותר בהן היא תופעת הבריונות ברשת (Cyberbullying).

 

 

מהי בריונות ברשת?

 

בריונות ברשת היא תופעה של השנים האחרונות, בה אנשים מאמצים את הרשתות החברתיות כבמה להתאכזר כלפי אחרים, להשמיצם ברבים, לבייש, להפיץ שמועות, לתקוף ולפגוע.

אנשים משתמשים בבמה הרחבה שמאפשרת הרשת כדי לפגוע באנשים, מה שלעיתים הופך לפגיעה הרסנית, טראומטית ובלתי הפיכה.

 באמצעותה יכולים להגיע למספר בלתי נתפס של אנשים, על מנת להפיץ שמועות, להפיץ סרטונים ותמונות מביכות, להוציא מהארון, לפרסם פרטים אישיים,  

 

המונים נפגעים מתופעת הבריונות ברשת, שהפכה למסוכנת ביותר.

לא נדיר למצוא בכותרות ידיעה על נער שהתאבד בעקבות השמצות ברשתות החברתיות, אך חשוב לדעת שהעשייה המסוכנת והנוראה הזו אינה שמורה רק לעולמם של הצעירים. קשה לשכוח את אריאל רוניס, מנהל בכיר בלשכת האוכלוסין, רכז השב״כ לשעבר, ששם קץ לחייו בעקבות פוסט משמיץ אודותיו ששותף מאות פעמים בפייסבוק. המקרה הזה הוא עדות לכך שגם אנשים חזקים, בעלי חוסן נפשי שאינו מוטל בספק, אינם עמידים בפני ביוש המוני. 

 

החיים ברשת, כך מסתבר, אינם משקפים את המציאות. כך ידענו בזמנו במחקרים על הפסיכולוגיה של הטלוויזיה, וכיום המציאות מחריפה ומקצינה, ודאי כאשר מדובר בתהליכי ממאירים של ביוש ובריונות. אנחנו חיים באשליה של שליטה אל התכנים שאנחנו צורכים: מחקר מדהים שפורסם בכתב העת Sience ובו מדגם ענק של משתתפים, מעלה כי הגולשים במדיה החברתית נוטים לשתף פייק ניוז פי 6 בהשוואה לחדשות אמיתיות.

 

ממקרים אלה, ניתן רק להתחיל ולתפוס את עוצמתה ההרסנית של הבריונות ברשת, יש אפילו הורים שמקבלים החלטה מדעת למנוע מילדיהם לגלוש בסמראטפונים.

אבל אנחנו לא בקצוות... 

 

 

האם חרם קבוצתי או דחייה חברתית הם בריונות?

 

לא כל המקרים של הדרה או דחייה אינם מוצדקים או מהווים בריונות.  לדוגמה, הדרת ילד מקבוצת ספורט בגלל כישורים לקויים יכולה להיחשב הגיונית, בעוד שהדרת ילד בגלל ביישנות או מקור דתי לא תהיה מקובלת.

 

חשוב ללבחון את הסיבות להדרה ולדחייה לפני שקובעים אם מדובר במקרה של בריונות. ילדים צעירים גם רואים הדרה חברתית אחרת בהתבסס על ההקשר, בהתחשב בחשיבות הדינמיקה הקבוצתית במצבים מסוימים ובפגיעה הפסיכולוגית באחרים.

 

 

השפעות נפשיות על הנפגעים מבריונות ברשת

 

ילד שמוצא עצמו נפגע של בריונות ברשת מצוי בסיכון מוגבר לפתח חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, בדידותתחושת חוסר ערך, התדרדרות בלימודים והימנעות מתמשכת מהתרועעות עם חברים, ובכלל ממפגשים חברתיים. 

 

 

PTSD והפרעות אכילה קשורים בבריונות מקוונת - הן אצל הנפגעים והן אצל הפוגעים

 

מחקר שפורסם ביוני 2020, בו השתתפו יותר מ -2,000 בני נוער בבריטניה, העלה כי בריונות ברשת קשורה למגוון של תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית, לא רק בקרב קורבנות, אלא גם, הפתעה (?) - אצל התוקפים.

המחקר מצא כי יותר מרבע מהבריונים סובלים מתסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

 

זאת ועוד, מחקר מ-2023 העלה כי פגיעה באחרים כתוקפן באלימות ברשת, או פגיעה מאחרים כקורבן, קשורה בהתנהגויות אכילה בעייתיות (Cheng et al, 2023).

גם הבריונים וגם הנפגעים סבלו מבעיות אכילה, אולם הפוגעים לא עסקו בהתנהגויות מפצות שנועדו למנוע עלייה במשקל. 

 

 

פורנו נקמה

 

מחקר עדכני מלמד כי למעלה ממחצית מהקורבנות שנפגעו מפורנו נקמה (Revenge Porn), ש-90% מהן נשים, סבלו ממחשבות אובדניות בעקבות החשיפה הקשה והמשברית שחוו.

 

באופן ספציפי, מחקרים מעלים את האפשרות כי מעל ל-5 שעות מול האינטרנט מידי יום הוא סימן להתמודדות עם קשיים בקרב מתבגרים, ובשל כך הוא סממן אזהרה להורים. שימוש מאסיבי שכזה באינטרנט נחשב כ"פתולוגי" ולא אדפטיבי, וכן עשוי להצביע על דיכאון ועל כך שקיימת סבירות מסוימת לביצוע ניסיון אובדני.

 

 

יתרונות חברתיים של הגלישה ברשת

 

לכל מטבע יש שני צדדים - מחקרים מעלים כי לשימוש באינטרנט יש גם יתרונות, שכן עבור רבים מהווה המדיום המקוון מקור לקבלה חברתית. 

באשר לבריונות ולהצקות במסגרות חברתיות, אשר היוו מאז ומתמיד איום מעורר פחד בקרב מתבגרים וסיבה נפוצה ביותר לניסיונות אובדניים. דווקא בזכות האינטרנט מתאפשר שינוי קהילתי,  שכולל פעילות ומעורבות חברתית במטרה להגן על קורבנות אלימות ברשת.

למשל, עמית סבן, נער שחווה שייימינג בוואטסאפ במהלך לימודיו בחטיבה, הקים עמותה התנדבותית למניעה של בריונות ברשת, "נוער למען נוער".

יש עוד דוגמאות רבות לחוויה מתקנת של נפגעים בעבר שמתגייסים לסייע נפשית לקורבנות ההווה. 

כיום, כאמור, בריונות אינה נעשית רק פנים אל פנים, היא נעשית גם ברחבי הרשת, ובעיקר באמצעות רשתות חברתיות. לכן, הפך האינטרנט לבעל חלק מהותי בנושא הבריונות והפצתה. למשל, לפי סקר חדש של חברת ״בזק״ שפורסם באתר מעריב, לא פחות משלושת רבעי מבני ובנות הנוער חווים אלימות ובריונות בוואטסאפ.

 

למרות מאמצים של רשתות חברתיות, כמו אינסטגרם, להפחית בריונות ברשת, אל להורים להקל ראש בבריונות שאינה פיזית, שכן אמנם בריוני האינטרנט רחוקים פיזית מהילד, אך פגיעתם בו היא קשה, וכך גם ההחלמה ממנה. בנוסף לכך, היא עשויה להיות מתמשכת ומוסתרת, כך שבניגוד לאלימות פיזית, ייתכן כי ההורה לעולם לא ישמע עליה.

 

 

איך לדבר עם מתבגרים על בריונות ברשת?

 

אחת הדרכים ההוריות היעילות והמקובלות היא לפנות ישירות אל המתבגר שנפל קורבן לאלימות באינטרנט. מטרת השיחה היא כדי להושיט יד הורית אוהבת ולהציע לשתף ברגשותיו, לבחון יחדיו האם תודעתו פוגשת מחשבות אובדניות.

כמו בכל שיחה עם בני נוער יש לזכור שהילד צריך הקשבה ותיקוף, לא הרצאות והטפת מוסר. גם אם הילד מהוסס או מסרב לשתף פעולה, אין זה אישור לכך שהוא פנוי להקשיב להרצאה, או שיש בהרצאה כזו משאבים מפתיעים שיחדשו לו. סביר להניח שהגור שלכם זקוק קודם כל לאוזן קשבת ולתחושת ביטחון עמוקה, לתזכורת שכמו תמיד, אתם נכונים ודרוכים להקשיב ולעזור. 

 

חשוב להבין שעבור המתבגרים, נתפסים הקשיים הרגשיים הנחווים בעת המשבר כדרמטיים, כרוניים והרי גורל. ראיית עולמם נוטה להיות לגמרי בלתי פרופורציונלית עד לא מציאותית, מה שמחריף את הצרה, והופעתם של עיוותי חשיבה עלולים לחזק הלך רוח אובדני וקטסטרופלי.

 

כשיוזמים שיחה עם בני ובנות הנוער לגבי הפגיעה מבריונים ברשת, הקפידו לא לזלזל בעוצמת הבעיות או להמעיט בערך הכאב שהן גורמות. אפילו אם הבעיה נראית זניחה אן מינורית, ואפילו אם ההורה המנוסה יודע שמדובר בעניין חולף, חשוב להכיר בחוויה שעובר הילד ולתקף (מלשון ולידציה) את הייאוש, הבושה, הכעס והצער שהוא חש. כפי שאתם זוכרים, בסיטואציות משבריות קשה לאמץ פרספקטיבה עמוקה יותר, לטווח הרחוק, שמאפשרת פרופורציה ועמידות במצוקה. לא, בני נוער שחוו השפלה קבוצתית להעריך את הבעיה עימה מתמודדים באופן המתאים לה. המסר שיש להעביר לילד הוא שהוריו תומכים בו ואוהבים אותו, לא משנה עם אילו בעיות מתמודד ועד כמה מתקשה בהתמודדות עימן.

 

הילדים של המאה ה-21 חשופים לסיכונים חדשים ולהשפעות חדשות, שסביר שלא היו קיימות בגיל ההתבגרות של הוריהם. הורים מחויבים אפוא להתאים עצמם לעידן המשתנה, לאופן בו בריונות חברתית משתלבת באינטרנט, ולאופן בו האינטרנט עלול להשפיע על אובדנות.

 

ההבדלים בין ההמון של המאה הקודמת לבין העדר הדיגיטלי <

 

 

בריונות, שימוש באינטרנט וניסיונות אובדניים בקרב מתבגרים

 

לפי דו"ח שפורסם ב-2018 על ידי קרן הילד של האומות המאוחדות, לא פחות ממחצית מבני הנוער בעולם, בגילים 13 עד 15, דיווחו כי התמודדו עם אלימות, כמו קטטות, הטרדות וצורות מגוונות של בריונות. מקור האלימות המדווחות על ידי הילדים הוא מעמיתיהם בבית הספר ובסביבתו.

 

אובדנות בקרב מתבגרים היא בעיה קשה ומורכבת לפתרון.

בארה"ב, אובדנות היא הסיבה השנייה למוות בקרב מתבגרים, והיא נפוצה בקרב בנים פי שתיים לעומת בנות. מחקרים מראים כי בריונות, הצקות וכן בילוי זמן רב מול האינטרנט מגבירים את סיכויי ההתאבדות בקרב מתבגרים. 

 

מחקר ישראלי מצא כי בריונות ברשת היא גורם סיכון משמעותי למחשבות אובדניות וניסיונות גם בגילים צעירים - 10-13. החוקרים ראיינו למעלה מ-10,000 ילדים וגילו שמי שחוו בריונות ברשת נטו יותר לדווח על מחשבות וניסיונות אובדניים בהשוואה למי שחוו בריונות מסורתית. 

 

שימוש מאסיבי באינטרנט, כשלעצמו, אינו בהכרח סימן אזהרה לאובדנות.

עם זאת, הוא בוודאות הופך כזה בנוכחות סימני אזהרה נוספים, כמו מצבי רוח משתנים, עוינות, דכדוך, הפרעות שינה והפרעות אכילה.

 

 

מניעה של בריונות ברשת 

 

במחקר שפורסם בספטמבר 2021 נותחו נתונים ממדגם של כ -2,600 בתי ספר בארה״ב, המשתתפים בניטור בטיחות ברשת באמצעות תוכנה בשם Bark.

תוכנה זו מנטרת ושולחת התראות בזמן אמת למנהלי בתי ספר, מורים והורים, לגבי תוכן המאיים על בריאותם ורווחתם הפסיכולוגית של תלמידים/ות.

למשל, מסרים על פגיעה עצמית, חשיבה אובדנית, תקשורת עם ״טורפים מיניים״, בריונות ברשת או איומים באלימות. 

 

 

החוקרים התמקדו במעורבות של בני נוער ב-8 התנהגויות סיכון מקוונות:

 

  • בריונות ברשת.

  • תוכן הקשור לשימוש בחומרים.

  • תוכן מיני.

  • אלימות.

  • דברי שטנה.

  • ניבולי פה.

  • דיכאון.

  • התראות על התאבדות/פגיעה עצמית בדרגת חומרה נמוכה.

 

למרות שהעיסוק בכל אחת מ-8 התנהגויות מקוונות אלו היה קשור לסיכון מוגבר להתראה של התאבדות/פגיעה עצמית, לצפייה בתכנים הקשורים בדיכאון נמצא הקשר החזק ביותר עם התראות התאבדות/פגיעה עצמית

אצל בני נוער שבפעילותם המקוונת אותרו 5 או יותר גורמי סיכון (מתוך ה-8 לעיל), נמצא סיכון גבוה פי 70 להתראה חמורה מאוחרת יותר לגבי אובדנות או פגיעה עצמית.

 

 

יעילות של תכניות התערבות למניעת בריונות בבתי ספר

 

האם תכניות מניעה והתערבות למניעת בריונות בבתי ספר עובדות?

שאלה טובה. 

 

יש שיטות התערבות פסיכולוגיות, כמו אימוני מיינדפולנס וטיפול התנהגותי קוגניטיבי, שלא עוזרות לכל התלמידים. נתוני מחקרים מאנגליה ואוסטרליה מראים שחלק מהתלמידים אפילו חשים פחות טוב אחרי שהשתתפו בתכנית התערבות.  

 

חשוב לכן לזהות את העצים בתוך היער, או את הבריונים ב״ערימת הילדים״, ויש הרבה מידע:

 

מחקרים להערכת יעילות של מניעת בריונות בבתי ספר בחנו יותר מ-200 תוכניות התערבות מקצועיות. כמה מהתוכניות מדגימות השפעה חיובית מובהקת, בעוד אחרות אינן מראות ראיות מוצקות ליעילות. זיהוי תכניות המחריפות את הבעיות שהן אמורות לטפל בהן מעלה צורך בהבנה מעמיקה יותר של האינטראקציה בין סוגי ההתערבויות לתגובות השונות של התלמידים.

 

דיון בפורומים פתוחים ובמחקרים מלמד כי ישנם שני מודלים מרכזיים בהתייחסות להתערבויות בריאות הנפש: חלק מקדמים שינויים זהירים והדרגתיים שמחשיבים את המורכבות האנושית, בעוד אחרים דוחפים לפתרונות חדשניים ומהירים למשברים בריאות הנפש שהם רואים כדחופים. הדיון העכשווי מדגיש את החשיבות של בחינה מתמשכת וקפדנית של השפעת התכניות, לצד התאמה מדויקת לצרכי הקהל היעד.

 

הממצאים מצביעים על כך שהקניית כישורי חיים והשימוש במנחים מוכשרים מתוך הקהילה הבית ספרית יכולים להוות כלים חיוניים לשיפור התוצאות. כמו כן, חשוב להבין את ההבדלים בתגובות בין קבוצות גיל שונות, כאשר תכניות מסוימות עשויות להתאים יותר לגילאים ספציפיים.

 

 

דוגמא לתכנית התערבות ומניעת בריונות בבית ספר 

 

המטרה

 

מאמץ חינוכי כוללני לזיהוי וטיפול במרחבים בעייתיים בחטיבת ביניים או תיכון, תוך התערבות יעילה בהפחתת תופעות בריונות.

 

 

קבלת תמונה עכשווית

 

קבלת החלטות מושכלת נשענת על נתונים. איסוף המידע יתבסס אפוא על דיווחי תלמידים, מורות, יועצות והורים, שישתתפו בסקר לגבי תפיסת האקלים הבינאישי בבית הספר.



תכנון התערבות ארגונית

 

אחרי ניתוח הנתונים תתוכנן התערבות פיילוט לצוות החינוכי והייעוצי. 

יעדי ההכשרה יחתרו להגביר מודעות ולרכוש מיומנויות למניעת בריונות לפי תכנית מובנית ומתוקפת המותאמת למאפיינים הייחודיים של בית הספר.



הכשרת הצוות

 

בהכשרה ישתתפו מנהלים, מחנכות, רכזים, מורים מקצועיים, יועצות ושותפים אחרים.

דגש יינתן לגורמים המשפיעים על קבוצות מיעוט, מוכרות ושאינן מוכרות. למשל, קבוצות תלמידים עם התנהגות שאינה תואמת מגדר.

 

 

פיילוט מערכתי באקו-סיסטם הבית ספרי

 

לאחר הכשרת הצוות תתקיימנה פעילויות כיתתיות בהנחיית מחנכת הכיתה ואיש/ת צוות נוסף.



הערכת הפיילוט

 

תתקיים הערכת יעילות on-going במטרה לבחון שינוי מגמות נורמטיבי וביחס להערכות המקדימות. הנתונים ייאספו וייבדקו בכל רבעון לאורך שנת הלימודים של הפיילוט.  

 

 

בכל תכנית חשוב להישמר מ-Backfire Effect

 

מצב בו התערבות של מבוגרים במקרי בריונות עלולה להחמיר את המצב נקראת לעיתים "Backfire Effect" או "האפקט הנגדי".

המונח מתאר מצב שבו ניסיונות לפתור את הבעיה מובילים דווקא לתוצאה ההפוכה ולעיתים מחמירים את המצוקה המקורית.

בהקשר של בריונות, אפקט כזה מתרחש כאשר המתעללים מרגישים צורך להגן על עצמם בהיותם מאוימים, מה שמוביל להגברת התוקפנות כלפי הקורבן.

 

 

 

צרו עמנו קשר לגבי הפניה מתאימה לייעוץ הורי או לטיפול פסיכולוגי בבני נוער וילדים. 

אנו מציעים גם הרצאות וסדנאות על בריונות ברשת, לצוותים טיפוליים וחינוכיים, בכל הארץ.

 

שלכם,

צוות מכון טמיר 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

3 ביוני 2024 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 מקורות:

 

כדורי, א., & אלפסי, י. (2019). בחינת יעילותן של תכניות התערבות בית ספריות למניעת אלימות, סמים ואלכוהול [Examining the effectiveness of school intervention programs for preventing violence, drugs, and alcohol]. הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.

 

לירז מרגלית (2018). למה כל כך קל לנו להיות רעים באינטרנט? מתוך אתר דה-מרקר, 19.10.2018: https://www.themarker.com/blogs/liraz-margalit/BLOG-1.6573921

  

קייזר-הלר, ש. (2018). צליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברשת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 23/9/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3728

 

Arnon, S., Brunstein Klomek, A., Visoki, E., et al. (2022). Association of cyberbullying experiences and perpetration with suicidality in early adolescence. JAMA Network Open, 5(6), e2218746. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2022.18746

 

Ayers JW, Althouse BM, Leas EC, Dredze M, Allem J. Internet Searches for Suicide Following the Release of 13 Reasons Why. JAMA Intern Med. 2017;177(10):1527–1529

 

Cheng, C. M., Chu, J., Ganson, K. T., Trompeter, N., Testa, A., Jackson, D. B., He, J., Glidden, D. V., Baker, F. C., & Nagata, J. M. (2023). Cyberbullying and eating disorder symptoms in US early adolescents. International Journal of Eating Disorders, 1–7. https://doi.org/10.1002/eat.24034

 

Foulkes, L., & Andrews, J. L. (2023). Are mental health awareness efforts contributing to the rise in reported mental health problems? A call to test the prevalence inflation hypothesis. New Ideas in Psychology, 69, 101010. https://doi.org/10.1016/j.newideapsych.2023.101010

 

Garett, R., Lord, L. R., & Young, S. D. (2016). Associations between social media and cyberbullying: a review of the literature. mHealth, 2, 46

 

Lazer, D. M. J., Baum, M. A., Benkler, Y., Berinsky, A. J., Greenhill, K. M., Menczer, F., Metzger, M. J., Nyhan, B., Pennycook, G., ... Zittrain, J. L. (2018). The science of fake news. Science, 359(6380), 1094-1096. https://doi.org/10.1126/science.aao2998

 

Lynn Mulvey K, Boswell C, Zheng J. Causes and Consequences of Social Exclusion and Peer Rejection Among Children and Adolescents. Rep Emot Behav Disord Youth. 2017 Summer;17(3):71-75. PMID: 30100820; PMCID: PMC6085085.

  

Nixon, C. L. (2014). Current perspectives: the impact of cyberbullying on adolescent health. Adolescent Health, Medicine and Therapeutics, 5, 143–158

 

Peebles, E. (2014). Cyberbullying: Hiding behind the screen. Paediatrics & Child Health, 19(10), 527–528

 

Sumner SA, Ferguson B, Bason B, et al. Association of Online Risk Factors With Subsequent Youth Suicide-Related Behaviors in the US. JAMA Netw Open. 2021;4(9):e2125860. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.25860

  

Vaillancourt T, Brittain H, Krygsman A, Farrell AH, Landon S, Pepler D. School bullying before and during COVID-19: results from a population-based randomized design. Aggress Behav. Published online July 7, 2021. doi:10.1002/ab.21986

  

https://www.theatlantic.com/health/archive/2014/05/theres-no-such-thing-as-a-slut/371773

 

https://cyberbullying.org/facts

  

/https://www.education.com/reference/article/cyberbullying-research/

  

https://www.mako.co.il/nexter-internet/developments/Article-5b83d0e7e0aa261006.htm

  

http://flyingmonkeysdenied.com/2016/04/19/social-and-emotional-effects-of-cyber-bullying-v2/

  

https://www.theguardian.com/uk-news/2017/aug/14/half-uk-girls-bullied-social-media-survey

 

http://www.apa.org/news/press/releases/2010/04/bullying.aspx

  

https://www.cybercivilrights.org/wp-content/uploads/2014/12/RPStatistics.pdf

 

2 תגובות

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024