מהו מירורינג בטיפול קבוצתי אנליטי? Mirroring - שיקוף בטיפול

מירורינג בטיפול קבוצתי

מירורינג

 

תגובות מראה

בטיפול קבוצתי אנליטי 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, מנחה קבוצות,

(MA), ראש המכון

 

 

מה זה מירורינג? 

לפסיכולוגיה* יש שפע יישומים ודימויים על תפקיד הראי בחיי הנפש.

פרויד, קליין,  ויניקוט , ביוןרוג'רס , קוהוט , לאקאן , וגם הוגים גדולים אחרים שתרמו לפענוח נפש האדם, גייסו את דימוי המראה (Mirror) כדי להמחיש תהליכים פסיכולוגיים בין-אישיים בטיפול נפשי ובהתפתחות האישיות. 

המונח Mirroring, הוגדר לראשונה ע"י פוקס, אבי האנליזה הקבוצתית. בשפתו הציורית, Foulks הגדיר תגובות מירורינג כך:

"...תגובות מירורינג באות לידי ביטוי כאשר מספר אנשים נפגשים ומתקשרים. אדם רואה את עצמו, או חלק מעצמו - לעתים קרובות חלק מודחק מעצמו - משתקף בתוך אינטראקציות של חברי קבוצה אחרים. הוא רואה אותם מגיבים באותה דרך בה הוא מגיב, או בניגוד לדרך זו. הוא מקבל גם הזדמנות לפגוש את עצמו - וזה תהליך בסיסי בהתפתחות האגו -  באמצעות ההשפעה שלו על אחרים והתמונה שהם יוצרים לגביו" (פוקס, 1948).

פוקס תיאר את הקבוצה האנליטית כ"היכל של מראות", שבה הפרט משתקף בתוך דינמיקות רבות, מודעות ולא מודעות, בתוך דיאדות, טריאדות ובהרכבים רחבים יותר, בתוך המטריקס הקבוצתי

בכל קבוצה מתקיימים תהליכי מירורינג, אולם ברוב המקרים אנחנו לא משתמשים בחומרים הללו לתהליכי למידה. בקבוצה האנליטית, בעזרה המנחה והקבוצה, יש הזדמנות ייחודית לעבד בזמן אמת את ההשתקפויות המגוונות של עולמנו הפנימי. דרך הדהוד של תכנים בקבוצה אנחנו פוגשים יחסים מורכבים עם אנשים משמעותיים בחיינו - אבא, אמא, אחים ואחיות -  דימויים שנעים לנכסם לעצמנו, לצד אחרים שאינם נסבלים. 

   

פוקס היה תלמידו של פרויד. שורשיו הקליניים היו נטועים עמוק בפסיכואנליזה. הוא השאיל את הגורמים הטיפוליים באנליזה אישית ויישם אותם על תהליכים קבוצתייים. לאורך הזמן הוא הוסיף המשגות תיאורטיות חשובות משלו - כמו סוציאליזציה, רזוננס, Exchange וכמובן מירורינג.

 

 

״תגובות מראה מופיעות כאשר מספר אנשים נפגשים ויוצרים תקשורת בין-אישית.

האדם רואה את עצמו, או חלק מעצמו - ולעתים קרובות חלק מודחק מעצמו -

משתקף באינטראקציות עם חברי הקבוצה האחרים.

הוא רואה אותם מגיבים באופן בו הוא מגיב, או הפוך מתגובתו.

הוא גם מקבל הזדמנות להכיר את עצמו - וזה תהליך מרכזי בהתפתחות האגו -

באמצעות השפעתו על אחרים וההשפעה שלהם עליו״

 

-- SH פוקס, 1964

 

 

פוקס הדגיש את כוחה התרפויטי של הקבוצה כצורה של טיפול פסיכולוגי אנליטי והתייחס בעיקר לחלקים החיובים וה"בונים" שלה (זאת בניגוד לוילפרד ביון, תלמידה של מלאני קליין, שראה את המציאות באופן הרבה יותר פסימי). 

גישת פוקס, שבהמשך נקראה "אנליזה קבוצתית", ניכרת גם בהתייחסותו לתופעת ה-Mirroring.  פוקס ראה בה ראה תופעה קלינית חיובית, בה המשתתף בקבוצה מרחיב את מידת המודעות העצמית והחברתית שלו ובליווי של עיבוד נכון משפר באופן ניכר את יכולותיו הבין-אישיות.

אבל פוקס התייחס פחות לצדדים הבעייתים של תופעת ה- Mirroring.

 

מושג המירורינג מתכתב ישירות עם מושג חשוב אחר באנליזה הקבוצתית:

 

הדהוד / רזוננס

רזוננס, מושג שפוקס השאיל מעולם הידע המוסיקלי, מתייחס לתופעה בה תכנים מעולמו הפנימי של משתתף בחדר מעוררים תגובה לא מודעת אצל משתתף אחר.

 

כשמסתכלים על זה בזמן אמת, מרתק לראות כמה חזק ההדהוד שמעוררת אמירה של משתתף א' בעולמו הפנימי של משתתף ב'.

 

פוקס התייחס לחומרים הללו כמשמעותיים מאוד לטיפול הקבוצתי, ומעודד קומוניקציה של שיתוף תמידי בקרב המשתתפים. כאשר מתקיים חופש אסוציאטיבי בקבוצה (מושג שהושאל מהאנליזה המקורית של פרויד), מתחילה להתחבר לה 'מנגינה' בין אישית שהדיה נשמעים היטב בכל רחבי החדר, וגם אם אינם נראים בתחילה קשורים זה לזה, יוכל המנחה האנליטי לעשות מהם מטעמים.

 

אגב, פוקס מכנה את מנחה הקבוצה כ-conductor, מנצח על תזמורת.

אין המשגה מדויקת מזו כדי להבין את תפיסתו היצירתית לגבי טיפול קבוצתי דינמי.  

 

 

מירורינג כהזדהות השלכתית

מיקי תודר וד"ר חיים וינברג, במאמרם "הקבוצה בארץ המראות" מתייחסים לתופעת ה-Mirroring, הן בהיבטיה החיוביים והן הבעייתיים, ה-Mirroring כסוג של הזדהות השלכתית.

 

ניתן לראות את המושג מירורינג בקבוצה גם כביטוי של הזדהות השלכתית, מנגנון הגנה פרימיטיבי שהוצגה לראשונה ע"י מלאני קליין והורחבה על ידי ביון:

המשתתף מביא לקבוצה רגש בלתי נסבל, אותו הוא מסלק (משליך) באופן לא מודע אל תוך הקבוצה על מנת להרחיקו ממנו. בדר"כ זה נעשה באמצעות השלכה של הרגש הקשה על אדם אחר בקבוצה, אך בניגוד להשלכה "פשוטה", המשתתף נאחז כאן בקשר עם אותו חלק המתגלם אצל האחר ואף שולט בו. נשמע לא הגיוני, אבל זה אמיתי וממשי: אנחנו לא סובלים את הרגש אבל יש לנו קול פנימי שדורש המשך מגע וקשר. 

 

כאשר החלק הזה מושלך לקבוצה הוא נקלט ע"י אחרים והם מגיבים אליו באמצעותת השתקפויות שהם מחזירים. ביון, שחלק על רבות מהשגותיו של פוקס, הבריק בתיאור תהליך ההזדהות ההשלכתית בקבוצה כ"מחשבות שמחפשות חושב"... אלמנטים רגשיים לא מודעים, רסיסי מחשבות, אותם כינה ביון רכיבי ביתא, מתפזרים לחלל החדר ותובעים ממשתתפים מסוימים "לעכל" אותם לכדי מחשבות ורגשות, שלעיתים מובעות במלים.

 

ביון מדבר על תהליך הכלה מורכב, שכולל טרנספורמציה של אלמנטים מסוג ביתא לאלמנטים מסוג אלפא (הוא אהב ספרות רומיות) עליהם ניתן לחשוב, להביא לתודעה האישית והבין-אישית.

את המכניזם שמאפשר את המעבר מביתא לאלפא, מכנה ביון 'פונקציית אלפא'. כדי לממש את פונקציית אלפא מזמינה הקבוצה משתתפים מסוימים (באופן לא מודע). תיאור זה נופל בקנה אחד עם התבוננתו של ביון על הקבוצה כיישות עצמאית, 'הקבוצה כשלם', עם צרכים, קיום ואיכות נפרדים משלה.

 

חשוב לציין את תפקידו של המנחה כשותף למירורינג:

המנחה חושף את המשתתפים למראות ולהשתקפויות של האחרים כאשר לא תמיד הוא יודע ומכיר את הבעיות של המשתתפים ואת גבולותיהם בקבוצה ולכן עליו להיות מאוד זהיר כדי לא לפגוע במשתתפים אחרים בקבוצה. חשוב לציין כי גם המנחים חשופים להשתקפויות של עצמם דרך עיניי המשתתפים.

 

 

מירורינג בפסיכולוגיית העצמי 

ויש גם שימוש אחר לחלוטין במושג מירורינג:

קוהוט הגדיר את ההתפתחות הנפשית הבריאה על צירים של נרקסיזם.

לטענתו, קיימים שלושה סוגים של יחסים עם זולתעצמי (Self Object), שמטרתם לספק צרכים נרקסיסטיים מובחנים.

אחד משלושת הצירים הנרקסיסטיים הוא מירורינג, שמתבטא בעיקר כהתפעלות הורית מהילד.

התבוננות בילד והאפשרות להתפעל ממנו באופן טבעי היא מאד משמעותית. אפשר להרגיש ולהרוויח מהתפעלות כזו כאשר אינה מוגזמת מדי ומותאמת למאמץ של הילד ולשלב בו הוא מצוי.

ילדים, מבחינת קוהוט, יודעים היטב לזהות אם הגדולים מתפעלים ממך או לא. לפעמים ילדים קולטים שההתפעלות של ההורים נמוכה בהשווה למירורינג המתפעל שמועבר לאחים, ולעיתים ההתפעלות סלקטיבית להיבט אחד (כמו ״ילדה חכמה״״ או ״ילד יפה תואר״).

 

מירורינג הוא מצרך נפשי הכרחי לאורך כל החיים - כל אחד זקוק להרגשה שמתפעלים ממנו ומעריכים אותו.

 

תהליכי העברה והעברה נגדית בטיפול פסיכולוגי <

 

 

 

* אגדה עירונית מספרת על פסיכולוג ארגוני שנדרש להתמודד עם תור ארוך של עובדים שהשתרך בדרך לארוחת צהריים כל יום בחדר האוכל של מפעל. העובדים רטנו והתלוננו על ההמתנה הארוכה והמתסכלת. הפסיכולוג המבריק העלה רעיון: להתקין מראות על התקרה לכל אורך התור. לא נשמעה עוד תלונה אחת נוספת... גם במעליות אנחנו מקבלים הצצה על עצמנו וחדרי הכושר עמוסים במראות בכל פינה אפשרית.

 

מקורות:

 

דורון, י. , הדר, ב. , פרידמן, ר. (2013). על אנליזה קבוצתית כגשר בין האישי והחברתי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 10/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2904

 

טמיר, א'. (2018). הפסיכולוגיה של הדיגיטל והאנליזה של האני. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 10/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/me_article.asp?id=115&article=2975

 

לביא, י. (2006). מיגדר, תרבות וזהות אישית באנליזה קבוצתית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 21/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1037 

 

שטרנברג-זמיר, ת. , מיטלמן, ק. (2014). "האני שבמראה והקבוצה שמראה": משחקים מקבילים בהתפתחות הפרט, הקבוצה והמנחה בטיפול קבוצתי קצר-מועד. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3180

 

תודר, מ. ווינברג, ח. (2004). הקבוצה בארץ המראות. מקבץ, 11 (1),עמ' 35-54.

 

Foulkes, S.H. (1948). Introduction to Group Analytic Psychotherapy. Karnac 1984

 

Foulkes, S.H. (1964). Therapeutic Group Analysis. Karnac reprint 2002

  

Zinkin, L., (1983) Malignant Mirroring. Group Analysis. Vol. 16(2) pp. 113 – 125

 

 

מאמרים על הנחיית קבוצות <

 

עוד העמקה בטיפול קבוצתי <

 

קבוצות תמיכה בישראל - דף פייסבוק עם מידע עדכני על קבוצות טיפול, תמיכה ועזרה עצמית <

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021