מהו מירורינג בטיפול קבוצתי אנליטי? Mirroring - שיקוף בטיפול

דרג פריט זה
(40 הצבעות)
מירורינג בטיפול מירורינג בטיפול

מירורינג

 

תגובות מראה

בטיפול קבוצתי אנליטי 

 

כתיבה:  

eitan

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA), וראש המכון;

 https://twitter.com/eitan_tamir_psy

https://www.facebook.com/eitan.tamir

עריכה אחרונה: 22 לאוגוסט 2020 ☑️

 

 

 

מה זה מירורינג? 

לפסיכולוגיה* יש שפע יישומים ודימויים על תפקיד הראי בחיי הנפש.

פרויד, קליין,  ויניקוט , ביון רוג'רס , קוהוט , לאקאן , וגם הוגים גדולים אחרים שתרמו לפענוח נפש האדם, גייסו את דימוי המראה (Mirror) כדי להמחיש תהליכים פסיכולוגיים בין-אישיים בטיפול נפשי ובהתפתחות האישיות. 

המונח Mirroring, הוגדר לראשונה ע"י פוקס, אבי האנליזה הקבוצתיתבשפתו הציורית, Foulks הגדיר תגובות מירורינג כך:

"...תגובות מירורינג באות לידי ביטוי כאשר מספר אנשים נפגשים ומתקשרים. אדם רואה את עצמו, או חלק מעצמו - לעתים קרובות חלק מודחק מעצמו - משתקף בתוך אינטראקציות של חברי קבוצה אחרים. הוא רואה אותם מגיבים באותה דרך בה הוא מגיב, או בניגוד לדרך זו. הוא מקבל גם הזדמנות לפגוש את עצמו - וזה תהליך בסיסי בהתפתחות האגו -  באמצעות ההשפעה שלו על אחרים והתמונה שהם יוצרים לגביו" (פוקס, 1948).

פוקס תיאר את הקבוצה האנליטית כ"היכל של מראות", שבה הפרט משתקף בתוך דינמיקות רבות, מודעות ולא מודעות, בתוך דיאדות, טריאדות ובהרכבים רחבים יותר, בתוך המטריקס הקבוצתי

בכל קבוצה מתקיימים תהליכי מירורינג, אולם ברוב המקרים אנחנו לא משתמשים בחומרים הללו לתהליכי למידה. בקבוצה האנליטית, בעזרה המנחה והקבוצה, יש הזדמנות ייחודית לעבד בזמן אמת את ההשתקפויות המגוונות של עולמנו הפנימי. דרך הדהוד של תכנים בקבוצה אנחנו פוגשים יחסים מורכבים עם אנשים משמעותיים בחיינו - אבא, אמא, אחים ואחיות -  דימויים שנעים לנכסם לעצמנו, לצד אחרים שאינם נסבלים. 

 

At the end of the road,

there’s always a mirror

  

פוקס היה תלמידו של פרויד. שורשיו הקליניים היו נטועים עמוק בפסיכואנליזה. הוא השאיל את הגורמים הטיפוליים באנליזה אישית ויישם אותם על תהליכים קבוצתייים. לאורך הזמן הוא הוסיף המשגות תיאורטיות חשובות משלו - כמו סוציאליזציה, רזוננס, Exchange וכמובן מירורינג.

פוקס הדגיש את כוחה התרפויטי של הקבוצה כצורה של טיפול פסיכולוגי אנליטי והתייחס בעיקר לחלקים החיובים וה"בונים" שלה (זאת בניגוד לוילפרד ביון, תלמידה של מלאני קליין, שראה את המציאות באופן הרבה יותר פסימי). 

גישת פוקס, שבהמשך נקראה "אנליזה קבוצתית", ניכרת גם בהתייחסותו לתופעת ה-Mirroring.  פוקס ראה בה ראה תופעה קלינית חיובית, בה המשתתף בקבוצה מרחיב את מידת המודעות העצמית והחברתית שלו ובליווי של עיבוד נכון משפר באופן ניכר את יכולותיו הבין-אישיות.

אבל פוקס התייחס פחות לצדדים הבעייתים של תופעת ה- Mirroring.

 

מושג המירורינג מתכתב ישירות עם מושג חשוב אחר באנליזה הקבוצתית: הדהוד, או רזוננס.  

רזוננס, מושג שפוקס השאיל מעולם הידע המוסיקלי, מתייחס לתופעה בה תכנים מעולמו הפנימי של משתתף בחדר מעוררים תגובה לא מודעת אצל משתתף אחר. כשמסתכלים על זה בזמן אמת, מרתק לראות כמה חזק ההדהוד שמעוררת אמירה של משתתף א' בעולמו הפנימי של משתתף ב'. פוקס מתייחס לחומרים הללו כמשמעותיים מאוד לטיפול הקבוצתי, ומעודד קומוניקציה של שיתוף תמידי בקרב המשתתפים. כאשר מתקיים חופש אסוציאטיבי בקבוצה (מושג שהושאל מהאנליזה המקורית של פרויד), מתחילה להתחבר לה 'מנגינה' בין אישית שהדיה נשמעים היטב בכל רחבי החדר, וגם אם אינם נראים בתחילה קשורים זה לזה, יוכל המנחה האנליטי לעשות מהם מטעמים. אגב, פוקס מכנה את מנחה הקבוצה כ-conductor, מנצח על תזמורת. אין המשגה מדויקת מזו כדי להבין את תפיסתו היצירתית לגבי טיפול קבוצתי דינמי.  

 

 

מירורינג כהזדהות השלכתית

מיקי תודר וד"ר חיים וינברג , במאמרם "הקבוצה בארץ המראות " מתייחסים לתופעת ה-Mirroring, הן בהיבטיה החיוביים והן הבעייתיים, ה-Mirroring כסוג של הזדהות השלכתית.

ניתן לראות את המושג מירורינג בקבוצה גם כביטוי של הזדהות השלכתית , מנגנון הגנה פרימיטיבי שהוצגה לראשונה ע"י מלאני קליין והורחבה על ידי ביון:

המשתתף מביא לקבוצה רגש בלתי נסבל, אותו הוא מסלק (משליך) באופן לא מודע אל תוך הקבוצה על מנת להרחיקו ממנו. בדר"כ זה נעשה באמצעות השלכה של הרגש הקשה על אדם אחר בקבוצה, אך בניגוד להשלכה "פשוטה", המשתתף נאחז כאן בקשר עם אותו חלק המתגלם אצל האחר ואף שולט בו. נשמע לא הגיוני, אבל זה אמיתי וממשי: אנחנו לא סובלים את הרגש אבל יש לנו קול פנימי שדורש המשך מגע וקשר. 

כאשר החלק הזה מושלך לקבוצה הוא נקלט ע"י אחרים והם מגיבים אליו באמצעותת השתקפויות שהם מחזירים. ביון, שחלק על רבות מהשגותיו של פוקס, הבריק בתיאור תהליך ההזדהות ההשלכתית בקבוצה כ"מחשבות שמחפשות חושב"... אלמנטים רגשיים לא מודעים, רסיסי מחשבות, אותם כינה ביון רכיבי ביתא, מתפזרים לחלל החדר ותובעים ממשתתפים מסוימים "לעכל" אותם לכדי מחשבות ורגשות, שלעיתים מובעות במלים.

ביון מדבר על תהליך הכלה מורכב, שכולל טרנספורמציה של אלמנטים מסוג ביתא לאלמנטים מסוג אלפא (הוא אהב ספרות רומיות) עליהם ניתן לחשוב, להביא לתודעה האישית והבין-אישית.

את המכניזם שמאפשר את המעבר מביתא לאלפא, מכנה ביון 'פונקציית אלפא '. כדי לממש את פונקציית אלפא מזמינה הקבוצה משתתפים מסוימים (באופן לא מודע). תיאור זה נופל בקנה אחד עם התבוננתו של ביון על הקבוצה כיישות עצמאית, 'הקבוצה כשלם', עם צרכים, קיום ואיכות נפרדים משלה.

חשוב לציין את תפקידו של המנחה כשותף למירורינג:

המנחה חושף את המשתתפים למראות ולהשתקפויות של האחרים כאשר לא תמיד הוא יודע ומכיר את הבעיות של המשתתפים ואת גבולותיהם בקבוצה ולכן עליו להיות מאוד זהיר כדי לא לפגוע במשתתפים אחרים בקבוצה. חשוב לציין כי גם המנחים חשופים להשתקפויות של עצמם דרך עיניי המשתתפים.

 

 

מירורינג בפסיכולוגיית העצמי 

ויש גם שימוש אחר לחלוטין במושג מירורינג:

קוהוט הגדיר את ההתפתחות הנפשית הבריאה על צירים של נרקסיזם.

לטענתו, קיימים שלושה סוגים של יחסים עם זולתעצמי (Self Object), שמטרתם לספק צרכים נרקסיסטיים מובחנים.

אחד משלושת הצירים הנרקסיסטיים הוא מירורינג, שמתבטא בעיקר כהתפעלות הורית מהילד.

התבוננות בילד והאפשרות להתפעל ממנו באופן טבעי היא מאד משמעותית. אפשר להרגיש ולהרוויח מהתפעלות כזו כאשר אינה מוגזמת מדי ומותאמת למאמץ של הילד ולשלב בו הוא מצוי.

ילדים, מבחינת קוהוט, יודעים היטב לזהות אם הגדולים מתפעלים ממך או לא. לפעמים ילדים קולטים שההתפעלות של ההורים נמוכה בהשווה למירורינג המתפעל שמועבר לאחים, ולעיתים ההתפעלות סלקטיבית להיבט אחד (כמו ״ילדה חכמה״״ או ״ילד יפה תואר״).

מירורינג הוא מצרך נפשי הכרחי לאורך כל החיים - כל אחד זקוק להרגשה שמתפעלים ממנו ומעריכים אותו.

 

תהליכי העברה והעברה נגדית בטיפול פסיכולוגי <

 

 

 

 

 

 

* אגדה עירונית מספרת על פסיכולוג ארגוני שנדרש להתמודד עם תור ארוך של עובדים שהשתרך בדרך לארוחת צהריים כל יום בחדר האוכל של מפעל. העובדים רטנו והתלוננו על ההמתנה הארוכה והמתסכלת. הפסיכולוג המבריק העלה רעיון: להתקין מראות על התקרה לכל אורך התור. לא נשמעה עוד תלונה אחת נוספת... גם במעליות אנחנו מקבלים הצצה על עצמנו וחדרי הכושר עמוסים במראות בכל פינה אפשרית.

 

 

 

 

 

מקורות:

 

דורון, י. , הדר, ב. , פרידמן, ר. (2013). על אנליזה קבוצתית כגשר בין האישי והחברתי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 10/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2904

 

טמיר, א'. (2018). הפסיכולוגיה של הדיגיטל והאנליזה של האני. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 10/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/me_article.asp?id=115&article=2975

 

לביא, י. (2006). מיגדר, תרבות וזהות אישית באנליזה קבוצתית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 21/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1037 

 

שטרנברג-זמיר, ת. , מיטלמן, ק. (2014). "האני שבמראה והקבוצה שמראה": משחקים מקבילים בהתפתחות הפרט, הקבוצה והמנחה בטיפול קבוצתי קצר-מועד. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3180

 

תודר, מ. ווינברג, ח. (2004). הקבוצה בארץ המראות. מקבץ, 11 (1),עמ' 35-54.

 

Foulkes, S.H. (1948). Introduction to Group Analytic Psychotherapy. Karnac 1984

 

Foulkes, S.H. (1964). Therapeutic Group Analysis. Karnac reprint 2002

  

Zinkin, L., (1983) Malignant Mirroring. Group Analysis. Vol. 16(2) pp. 113 – 125

 

 

 

מאמרים על הנחיית קבוצות <

 

עוד העמקה בטיפול קבוצתי <

 

קבוצות תמיכה בישראל - דף פייסבוק עם מידע עדכני על קבוצות טיפול, תמיכה ועזרה עצמית <

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מכשיר פסיכולוגים קליניים מטעם מועצת הפסיכולוגים. בואו להכיר (רשימה חלקית):

עדי נבו | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב עדי נבו | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב   עדי נבו היא פסיכולוגית בהתמחות קלינית בתל אביב; בעלת תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב; את התואר הראשון בפסיכולוגיה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. את שני התארים סיימה עדי בהצטיינות.     ... More detail
שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא, במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר בשרון; בעלת תואר שני (M.A.) בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.   ניסיון מקצועי עשיתי את התמחותי הקלינית בשירותי הייעוץ ל... More detail
איתן טמיר | M.A בפסיכולוגיה, מטפל ומנחה קבוצות | ראש מכון טמיר איתן טמיר |  M.A בפסיכולוגיה, מטפל ומנחה קבוצות | ראש מכון טמיר   מה הרקע של איתן?   שמי איתן טמיר, אני בן 46, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ומנחה קבוצות בתל אביב;  בוגר לימודי תכנית לפסיכותרפיה ובוגר לימודי הנחיית קבוצות. את לימודי התואר התואר הראשון בפסיכולוגיה ובתקשורת והתואר השני... More detail
ד"ר צילה סוקוליק | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב ד ד"ר צילה סוקוליק שמי צילה סוקוליק  אני פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב (Ph.D), בעלת תואר שני ודוקטורט, שניהם בפסיכולוגיה קלינית מ-Adelphi university, The Derner Institute of Advanced Psychological Studies בניו יורק. מטפלת במסגרת פרטנית, זוגית וקבוצתית... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית | פסיכולוגית ראשית מכון טמיר ת״א טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית | פסיכולוגית ראשית מכון טמיר ת״א טלי בורלא גלילי    שמי טלי בורלא גלילי, אני פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב. בימים אלו אני נכנסת לתפקיד פסיכולוגית ראשית במכון טמיר. ב-6 השנים האחרונות אני מקיימת טיפולים פסיכולוגיים... More detail
שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית. מטפלת בקליניקה עמיתה של מכון טמיר לפסיכותרפיה בתל אביב בגישה פסיכודינמית במבוגרים ומתבגרים שמעוניינים להתמודד... More detail
נטע אלמוג | פסיכולוגית ילדים, בני נוער והדרכת הורים באבן יהודה נטע אלמוג | פסיכולוגית ילדים, בני נוער והדרכת הורים באבן יהודה נטע אלמוג שמי נטע אלמוג, אני פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת בילדים, מתבגרים וליווי הורי באבן יהודה, אונליין ופנים אל פנים בקליניקה;  עמיתה של מכון טמיר באזור השרון; עורכת איבחונים פסיכולוגיים ומלווה בייעוץ למסגרות... More detail
אבי שרוף | פסיכולוג קליני מדריך | מנהל ההתמחות הקלינית במכון טמיר אבי שרוף | פסיכולוג קליני מדריך | מנהל ההתמחות הקלינית במכון טמיר  אבי שרוף אבי שרוף נכנס לתפקיד המנהל הקליני של מכון טמיר, החל מאוקטובר 2020.  מדריך את צוות מכון טמיר בתל אביב מיום היווסדו והחל מהשנה ינהל אתההתמחות בפסיכולוגיה קלינית של מכון טמיר, אבי מדריך קבוצת הדרכה כבר 8... More detail
ליאור וייס | מתאמת טיפול תל אביב ליאור וייס | מתאמת טיפול תל אביב  ליאור וייס שמי ליאור וייס, ואני מתאמת טיפול במכון טמיר תל אביב, לקראת סיום תואר ראשון בפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל־אביב־יפו. נקודת המפגש הראשונה שלי עם עולם הנפש המקצועי הייתה במהלך התנדבות כמדריכה חברתית במרכז לבריאות... More detail
מי אנחנו? | טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים במכון טמיר מי אנחנו? | טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים במכון טמיר מכון טמיר החזון הקהילתי מה עושים במכון טמיר? מכון טמיר הוקם על רקע המחאה החברתית ב-2011 במטרה להנגיש פסיכותרפיה , פנים טל פנים או בטיפול פסיכולוגי באינטרנט ופנים אל פנים: ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי, טיפול בגישה... More detail

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020