בינה מלאכותית (AI) כמדיום בבריאות הנפש - דו״ח מצב לשנת 2021

בינה מלאכותית בטיפול פסיכולוגי

 

בינה מלאכותית (AI)

בטיפול פסיכולוגי 

 

 

העידן של סייבר-פסיכולוגיה

פסיכולוגיית סייבר (Cyberpsychology) היא תחום מדעי מתפתח שמתרכז בניתוח של תופעות פסיכולוגיות שונות לאור השימוש הגובר בטכנולוגיה בחיינו. 

נישה זו מכסה נושאים ממערכות יחסים מקוונות וזהות דיגיטלית ליישומים והשלכות של בינה מלאכותית ומציאות מדומה על הפסיכולוגיה האנושית.

 

ניבוי עתיד בו האנושות נבלעת על ידי תבונתן של מכונות, תוך התפשטות לא מבוקרת של בינה מלאכותית, נמצאת היום בכל מקום. לפי הנבואות הללו, ביניהן של אנשים חכמים כמו פרופ׳ יובל נח הררי, נראה שאנחנו פסע לפני אובדן העצמאות ומסירתה לידי הביו-טכנולוגיה. 

ובאמת, לאחרונה נחשפו היכולות של GPT-3, כלי AI מתקדם ביותר ביוזמתו של אלון מסק, אותה מכנים מומחים רבים "תחילת הסוף".

זה נשמע מאיים ואפוקליפטי, ואולי גם נכון, אבל בינתיים החזון גאוני והביצועים שלומיאליים.

  

היישומים הקליניים עדיין בחיתולים. 

 

אם יש טכנולוגיה של בינה מלאכותית שמראה התקדמות עצומה, זה תחום עיבוד השפה הטבעית (NLP - natural language processing) שנמצאת בחזית המחקר, וחותרת להבין ולנתח טקסט לפי המשמעות לה מתכוון הדובר / הכותב. למשל, מערכות לומדות יודעות היום לנתח סנטימנט מתוך טקסט נתון -

 

האם האדם עצוב? שמח? מודאג? 

 

אבל גם מערכות NLP מתקשות בינתיים להבחין בהבדלים סמנטיים, ונדרשת המון אנרגיה ונתונים כדי ללמד את המערכת איך ללמוד...  קחו למשל את ההבדל בין משמעות המילה ״חרדים״, אנשים במצב של חרדה, לבין ״חרדים״ -יהודים דתיים יראי שמיים. 

 

פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם הנושא המורכב של שימוש נכון ואתי בטכנולוגיה ממוחשבת לטיפול בבריאות הנפש.

 

דנים ודנים, אלא שבינתיים מסתמנת מגמה בולטת ומעניינת, בייחוד בתקופת הקורונה:

אנשים מעדיפים, אם זה אפשרי כמובן, לטפל בקשייהם הנפשיים בעזרת רובוטים ולא בדרך המסורתית, עם מטפלים אנושיים, אמפתיים וקשובים.

 

הנה דוגמה:

 

סקר שנערך לאחרונה על ידי Workplace Intelligence ו- Oracle, עם יותר מ-12,000 עובדים ברחבי העולם העלה ממצאים מפתיעים:

  • רק 18% מעדיפים מטפלים אנושיים על פני רובוטים כדי לקבל עזרה נפשית. 

  • 68% מהנשאלים טענו שהם מעדיפים לשתף רובוט ולא את המנהל שלהם בענייני לחץ וחרדה בעבודה.

  • 80% ציינו שהם פתוחים להתחיל תהליך טיפולי עם רובוט כמטפל או כיועץ.

 

 

כיצד יכולות פסיכיאטריה ואינטיליגציה מלאכותית להשלים זו את זו?

בינה מלאכותית עשויה להקל בעתיד על משבר הבריאות הנפשית בארה״ב ולהשלים את הפער העצום הקיים בתחום בין הביקוש להיצע.  

בינה מלאכותית ורפואה מניבות תוצאות נהדרות כאשר הן משולבות זו בזו והיא כבר הראתה תוצאות מבטיחות באבחון מחלות, בפירוש תמונות ואפילו במיקוד תכניות טיפול.  

למרות שהפסיכיאטריה היא ענף אנושי ייחודי במובנים רבים, כזה הדורש אינטליגנציה רגשית ותפיסה שנבצרות ממחשב, בינה מלאכותית תוכל לתרום גם בתחום זה בניתוח מידע וזיהוי דפוסים וסימני אזהרה עדינים שבני אדם עלולים לפספס.

על רקע הצפת הפניות של מטופלים לשירותי בריאות הנפש הציבוריים, בישראל ובעולם, חוקרים בוחנים דרכים מגווונות ויצירתיות שבהן עשויה בינה מלאכותית לסייע באבחון ובטיפול בהפרעות נפשיות. 

 

במחקר שבוצע על ידי פרויקט הרווחה העולמי (WWBP) נותחה המדיה החברתית באמצעות אלגוריתם ייחודי של בינה מלאכותית במטרה לזהות רמזים שעשויים לחזות ולנבא דיכאון

 

מה שהתברר הוא שאנשים הסובלים מדיכאון נוטים לבטא את עצמם במדיה החברתית, בעיקר בפייסבוק, בדפוס שמייחד אותם מבעלי בעיות נפשיות אחרות, כאשר הם מרבים לכתוב על בדידות, לתאר רגשות ולהשתמש במילים בגוף ראשון, כמו I, me. 

לאחר שנבדקו כחצי מיליון סטטוסים בפייסבוק של אנשים שהסכימו לחשוף אותם ואת המידע הרפואי והפסיכולוגי שלהם, צוות המחקר הצליח לזהות סמנים לשוניים העשויים לחזות דיכאון עד שלושה חודשים לפני קבלת האבחנה הרשמית.

 חוקרים אחרים משתמשים בטכנולוגיה כדי לשפוך אור על האופן בו הבעות פנים, שפה ואינטונציה יכולים להצביע על סיכון לאובדנות. 

 

 

היתרונות של בינה מלאכותית בטיפול נפשי

בתחום זה, אם כן, יש לבינה מלאכותית ארבעה יתרונות בולטים:

1. בינה מלאכותית עשויה לתמוך בעבודתם של אנשי מקצוע, שכן האלגוריתמים יכולים לזהות מידע מהר יותר מבני אדם, ובכך להציע טיפולים אפשריים, לנטר את התקדמות הטיפול ולהתריע בפני המטפל על נושאים שונים.

2. בינה מלאכותית מאפשרת זמינות של 24 שעות ביממה. בשל המחסור באנשי מקצוע, לעתים קביעת פגישה תתכן רק חודשים מראש. הבינה המלאכותית, לעומת זאת, זמינה מסביב לשעון.

3. בעוד שמחסום כלכלי עשוי למנוע קבלת טיפול, בינה מלאכותית מציעה פתרון זול יותר.

4. האנונימיות שבדיבור עם אלגוריתם עשויה לסייע לאנשים להיפתח. יש אמנם חסרונות בהיעדר המטפל האנושי, אולם בכל מה שקשור בנתונים מדידים, למחשב יש דווקא יתרונות

ממחקר שנערך בארה״ב בנושא שילוב של בינה מלאכותית בתחום הפסיכיאטריה עלה שיש למטפל חלון זמן קצר מאוד בו הוא מתקשר עם המטופל, לעתים אפילו בתדירות של אחת לרבעון או לחצי שנה.

  

בינה מלאכותית עשויה להיות דרך אפקטיבית להוצאת המקסימום מזמן האינטראקציה. אם בינה מלאכותית תסייע למטפל לייצר אבחונים מהירים ומדויקים יותר, הוא יוכל להעלות את המטופל מהר יותר על המסלול הנכון לטיפול.

 

אפליקציות ותכניות משולבות בינה מלאכותית גם יאפשרו למטפל לנטר את המטופל מרחוק ולתת לו מענה בין הפגישות. המידע שיועבר אל המטפל עשוי להיות לא רק שימושי אלא אף מציל חיים: מחקרים הראו שבדיקת מצב המטופל בין הפגישות, בעיקר אם הוא אובדני או במצוקה נפשית, עשויה להגן עליו.

 

כבר היום ישנן אפליקציות ותכניות בתחום רפואת הנפש המשלבות בינה מלאכותית, אחת מהן היא Woebot, אפליקציה המבוססת על ״עוקב מצב רוח״ וצ׳אטבוט המשלבים בינה מלאכותית עם עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.

 

 

אתגרים של טיפולי AI בעתיד

למרות שגלומה בבינה המלאכותית הבטחה גדולה למשבר בבריאות הנפש בקורונה ובכלל, בתקופת עדיין קיימים לא מעט מכשולים שצריך להתגבר עליהם. 

 

הנה שלושה אתגרים בולטים ועכשוויים: 

 

  • אתיקה ושמירה על חיסיון המטופל  

  • פתיחות המשתמשים לבקרה ברמות שונות על פעולותיהם היומיומיות 

  • היעדר רגולציה מוסכמת בתחום האפליקציות לבריאות הנפש (חשוב לציין בהקשר זה, כי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי עומל על הקמת כלי הערכה לאפליקציות של טיפול פסיכולוגי) 

 

מכאן עולה בינתיים ההמלצה להשתמש ביישומים קליניים של בינה מלאכותית במקביל לעזרה מקצועית קלינית ולא במקומה. 

 

 

יצירתיות נפשית בלמידת מכונה 

 

במקביל, ישנן גם חברות המשתמשות בבינה מלאכותית להתמודדות עם משבר הבריאות.

ברנרד מאר, כותב ב-Forbes, מביא 6 דוגמאות לפתרונות יצירתיים מבוססי בינה מלאכותית לתמיכה בבריאות הנפש:

 

  

  • הפלטפורמה של Quartet, העשויה לזהות בעיה נפשית ולהפנות את החולה למטפל או לתכנית ממחושבת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
  • Spring Health, פלטפורמה של למידת מכונה שמיועדת לזהות צרכים פסיכותרפיים של עובדים בארגונים ולבצע השמה מדויקת לגורם הטיפולי המתאים ביותר.
  • Ginger, המספקת ייעוץ ישיר באמצעות צ׳אט, בהתבסס על אלגוריתמים המנתחים את שפת המשתמש ומספקים לו המלצות, ומבוססים על מאגר מידע הכולל 2 מיליארד דגימות התנהגותיות, 45 מיליון הודעות טקסט ו-2 מיליון הערכות קליניות.
  • Neurotrack, אפליקציה שמפותחת בסטארטאפ בקליפורניה מצליחה לאבחן מרחוק תהליכים של אובדן זיכרון ודמנציה.
  • CompanionMX, פיתחה אפליקציה המאפשרת ללוקים בדיכאון, הפרעה דו-קוטבית ומצבים אחרים ליצור יומן קולי בו הם מדברים על תחושותיהם. המערכת מנתחת את ההקלטות ומחפשת אחר שינויי התנהגות לשם בקרה פרואקטיבית של מצבם.
  • Bark היא אפליקציית מעקב לבקרה הורית, המנטרת פלטפורמות של מדיה חברתית והתכתבות על מנת לאתר סימנים של בריונות רשת, דיכאון, מחשבות אובדניות והתכתבויות בעלות אופי מיני בטלפון של ילדיהם.  

 

 

 

מקורות וקריאה נוספת:

 

איך עשויה בינה מלאכותית לעזור בטיפול פסיכולוגי? כתבתה של אורין רוזנר, באתר בית אבי חי בירושלים

 

Katie Aafjes-van Doorn, Céline Kamsteeg, Jordan Bate & Marc Aafjes (2020) A scoping review of machine learning in psychotherapy research, Psychotherapy Research. 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021