בינה מלאכותית (AI) כמדיום בבריאות הנפש | תמונת מצב ב-2024

בינה מלאכותית בטיפול פסיכולוגי

 

בינה מלאכותית (AI)

בשירות הטיפול הפסיכולוגי 

 

 

בינה מלאכותית (AI) נמצאת כבר כיום בשימוש נרחב יותר ויותר ברפואה, באבחון, בדרכי התערבות ובמחקר. 

 

לפני כשנה פרץ לתודעה הציבורית ChatGPT.

עבור מאות מליונים בעולם, הטכנולוגיה המדהימה הזו ממחישה לראשונה את העוצמה של AI, המתאפיינת באוטונומיה שלא נראתה באף חידוש, בן-זמננו ובכלל.

 

קשה להישאר אדישים -

כמו עם מהפיכת הטלפונים הניידים, לכולם ברור שלא מומלץ להימנע, לוותר על תחרותיות ולהישאר מאחור.

אנחנו מסתגלים ומתחברים. למשל, מחקר חדש מלמד כי בני אדם שמרגישים ששימוש בטכנולוגיית AI יוצר חיבור וקשר עם אחרים נוטים להיות בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי בינה מלאכותית (Bergdahl et al, 2023).

 

בהשוואה לתחומים לא פסיכיאטריים, בבריאות הנפש מפגרים קצת מאחור, אולי בגלל ההתמקדות המסורתית שלנו במיומנויות ״רכות״, כמו העמקת הקשר עם מטופלים והתחקות מתמדת אחר ההתנהגויות והרגשות שלהם. 

ואולם, כפי שנראה כאן - ונעדכן מעת לעת - מומחי הנפש משלימים פערים,ומאמצים טכנולוגיות AI מבטיחות, ישימות ומסקרנות. 

 

 

במלחמת חרבות ברזל, חברת ההייטק טליאז הציעה לספק שירותי טיפול פסיכיאטריים באמצעות בינה מלאכותית ופלטפורמות דיגיטליות למטופלי בריאות הנפש בישראל, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.

החברה מציעה לספק טיפולים פסיכיאטריים באמצעות רשת מרכזי בריאות הנפש הדיגיטליים שלה, ולאפשר שימוש בפלטפורמת תוכנה שמנתחת נתונים וממליצה על טיפול תרופתי אופטימלי.

מהלך זה עתיד להקל על מטופלים ולחסוך להם ניסוי ותעיה בדרך לאיזון תרופתי (שכולל לעתים טיפולים כושלים חוזרים). מדובר בשדרוג משמעותי גם עבור מרכזי החוסן, שהמשאבים שלהם יוכלו להיות מנוצלים לטיפול במתמודדים עם תסמינים פוסט-טראומטיים. 

 

 

העידן של סייבר-פסיכולוגיה

 

פסיכולוגיית סייבר (Cyberpsychology) היא תחום מדעי מתפתח שמתרכז בניתוח של תופעות פסיכולוגיות שונות לאור השימוש הגובר בטכנולוגיה בחיינו. 

נישה זו מכסה נושאים ממערכות יחסים מקוונות וזהות דיגיטלית ליישומים והשלכות של בינה מלאכותית ומציאות מדומה על הפסיכולוגיה האנושית.

 

ניבוי עתיד בו האנושות נבלעת על ידי תבונתן של מכונות, תוך התפשטות לא מבוקרת של בינה מלאכותית, נמצאת היום בכל מקום.

לפי הנבואות הללו, ביניהן של אנשים חכמים כמו פרופ׳ יובל נח הררי, נראה שאנחנו פסע לפני אובדן העצמאות ומסירתה לידי הביו-טכנולוגיה. 

 

  

היישומים הקליניים של AI בברה״ן לא הגיעו עדיין לבשלות מספקת, אבל זה נראה כמו עניין של זמן.

 

 

הנה כמה כיוונים עכשוויים של יישומי AI בבריאות הנפש:

 

  • צ'אטבוט בו טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס אינטרנט מתנהל בסיוע למידת מכונה.

  • עולמות וירטואליים אינטליגנטים, עם בני לוויה מלאכותיים, בעיקר מציאות מדומה לצרכים פסיכותרפויטיים.

  • אפליקציות של מציאות רבודה (Augmented reality).

  • משחקי מחשב טיפוליים. 

  • תיעוד רפואי ומאגר מידע דיגיטלי (EMR).

 

 

יישומי NLP בשירות ברה״ן

 

אם יש טכנולוגיה של בינה מלאכותית שמראה התקדמות עצומה, זה תחום עיבוד השפה הטבעית (NLP - natural language processing) שנמצאת בחזית המחקר.

גישה זו חותרת להבין ולנתח טקסט לפי המשמעות לה מתכוון הדובר / הכותב. למשל, מערכות לומדות יודעות היום לנתח סנטימנט מתוך טקסט נתון -

 

האם האדם עצוב? שמח? מודאג? 

 

אבל גם מערכות NLP מתקשות בינתיים להבחין בהבדלים סמנטיים, ונדרשת המון אנרגיה ונתונים כדי ללמד את המערכת איך ללמוד...  קחו למשל את ההבדל בין משמעות המילה ״חרדים״, אנשים במצב של חרדה, לבין ״חרדים״ -יהודים דתיים יראי שמיים. 

 

פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם הנושא המורכב של שימוש נכון ואתי בטכנולוגיה ממוחשבת לטיפול בבריאות הנפש.

 

דנים ודנים, אלא שבינתיים מסתמנת מגמה בולטת ומעניינת, בייחוד בתקופת הקורונה:

אנשים מעדיפים, אם זה אפשרי כמובן, לטפל בקשייהם הנפשיים בעזרת רובוטים ולא בדרך המסורתית, עם מטפלים אנושיים, אמפתיים וקשובים.

 

הנה דוגמה:

 

 

סקר שנערך לאחרונה על ידי Workplace Intelligence ו- Oracle, עם יותר מ-12,000 עובדים ברחבי העולם העלה ממצאים מפתיעים:

 

  • רק 18% מעדיפים מטפלים אנושיים על פני רובוטים כדי לקבל עזרה נפשית. 

  • 68% מהנשאלים טענו שהם מעדיפים לשתף רובוט ולא את המנהל שלהם בענייני לחץ וחרדה בעבודה.

  • 80% ציינו שהם פתוחים להתחיל תהליך טיפולי עם רובוט כמטפל או כיועץ.

 

 

טיפול פסיכולוגי אנושי VS תרפיה עם בוט מבוסס AI

 

האתר שלנו עוסק ברובו בפסיכותרפיה והשאלה המתבקשת (והבלתי פתורה) היא - האם ניתן יהיה לוותר בעתיד על מטפלים אנושיים לטובת בוטים מבוססי למידת מכונה?

 

בוטים כאלה, כמו Earkick ו-Woebot, אכן מספקים תגובות אמפתיות, והמחקר מראה שהם יכולים לעזור להפחית סימפטומים של דיכאון וסטרס.

לדוגמה, משתמשי Earkick דיווחו על שיפור של 34% במצב הרוח לאחר שימוש של כחמישה חודשים.

 

עם זאת, היבט קריטי בטיפול הפסיכולוגי הוא הקשר האנושי, שמשחק תפקיד בהצלחת הטיפול.

לכן, אפילו שאנשים יכולים תאורטית לפתח יחסים עם רובוטים, ספק אם AI מסוגל לחקות באמת את החוויה של טיפול אנושי.

טיפול פסיכולוגי מסורתי, למרות היותו רחוק מלהיות מושלם, מועיל בזכות הקשר הטיפולי וגורמים אבסטרקטיים אחרים.

 

נכון להיום לא ניתן לקבוע מה הופך טיפול למדיום יעיל, מה שהופך את האתגר של גיוס אלטרנטיבה מלאכותית לכמעט בלתי אפשרית.

 

 

כיצד יכולות פסיכיאטריה ואינטיליגציה מלאכותית להשלים זו את זו?

 

בינה מלאכותית עשויה להקל בעתיד על משבר הבריאות הנפשית ולהשלים את הפער העצום הקיים בתחום בין הביקוש להיצע.  

 

בינה מלאכותית ורפואה מניבות תוצאות נהדרות כאשר הן משולבות זו בזו והיא כבר הראתה תוצאות מבטיחות באבחון מחלות, בפירוש תמונות קליניות ואפילו במיקוד תכניות טיפול.  

 

למרות שהפסיכיאטריה היא ענף אנושי ייחודי במובנים רבים, כזה הדורש אינטליגנציה רגשית ותפיסה שנבצרות ממחשב, בינה מלאכותית תוכל לתרום גם בתחום זה בניתוח מידע וזיהוי דפוסים וסימני אזהרה עדינים שבני אדם עלולים לפספס.

על רקע הצפת הפניות של מטופלים לשירותי בריאות הנפש הציבוריים, בישראל ובעולם, חוקרים בוחנים דרכים מגווונות ויצירתיות שבהן עשויה בינה מלאכותית לסייע באבחון ובטיפול בהפרעות נפשיות. 

 

במחקר שבוצע על ידי פרויקט הרווחה העולמי (WWBP) נותחה המדיה החברתית באמצעות אלגוריתם ייחודי של בינה מלאכותית במטרה לזהות רמזים שעשויים לחזות ולנבא דיכאון

 

מה שהתברר הוא שאנשים הסובלים מדיכאון נוטים לבטא את עצמם במדיה החברתית, בעיקר בפייסבוק, בדפוס שמייחד אותם מבעלי בעיות נפשיות אחרות, כאשר הם מרבים לכתוב על בדידות, לתאר רגשות ולהשתמש במילים בגוף ראשון, כמו I, me. 

לאחר שנבדקו כחצי מיליון סטטוסים בפייסבוק של אנשים שהסכימו לחשוף אותם ואת המידע הרפואי והפסיכולוגי שלהם, צוות המחקר הצליח לזהות סמנים לשוניים העשויים לחזות דיכאון עד שלושה חודשים לפני קבלת האבחנה הרשמית. 

 

מיזם מחקרי אחר עשה שימוש בטכנולוגיה של למידת מכונה כדי לשפוך אור על האופן בו הבעות פנים, שפה ואינטונציה יכולים להצביע על סיכון לפגיעה עצמית (Marti-Puig et al, 2022). עוד נמצא כי יישומי AI יעילים בטיפול בהפרעות שינה ובוויסות תזונה ופעילות גופנית (Singh et al, 2023).

 

AI עשויה לסייע גם בטיפול בהתמכרויות - 

מחקר שנערך באוניברסיטת ייל מעיד כי בינה מלאכותית מסוגלת לזהות סיכון גבוה להתמכרות לאלכוהול, כולל סיכון בהישנות לאחר גמילה (Roberts et al, 2022).

החוקרים השתמשו בנתונים קליניים ובלמידת מכונה כדי לפתח מודלים לניבוי הישנות בקרב מכורים באשפוז יום.

לפיתוח הזה יש פונטנציאל דרמטי. הוא עשוי לספק למטפלים ולמטופלים יכולת חיזוי וניבוי על מעידה לשתייה ועל בסיס המידע הזה להתאים את ההתערבויות הטיפוליות לפני הנפילה החוזרת לשימוש.

 

בתחום האישיות, חוקרים השתמשו בלמידת מכונה כדי לחזות הבדלים אינדיבידואליים בתכונות נרקיסיסטיות תוך שימוש במאפיינים מוחיים מובנים (Jornkokgoud et al, 2023).

המחקר מייצג ניסיון ראשון לרתום למידת מכונה לפענוח היסודות העצביים של נרקיסיזם.

 

 

היתרונות של בינה מלאכותית בטיפול נפשי

 

בתחום זה, אם כן, יש לבינה מלאכותית לפחות ארבעה יתרונות בולטים:

 

1. בינה מלאכותית עשויה לתמוך בעבודתם של אנשי מקצוע, שכן האלגוריתמים יכולים לזהות מידע מהר יותר מבני אדם, ובכך להציע טיפולים אפשריים, לנטר את התקדמות הטיפול ולהתריע בפני המטפל על נושאים שונים.

2. בינה מלאכותית מאפשרת זמינות של 24 שעות ביממה. בשל המחסור באנשי מקצוע, לעתים קביעת פגישה תתכן רק חודשים מראש. הבינה המלאכותית, לעומת זאת, זמינה מסביב לשעון.

3. בעוד שמחסום כלכלי עשוי למנוע קבלת טיפול, בינה מלאכותית מציעה פתרון מוזל יותר.

4. האנונימיות שבדיבור עם אלגוריתם עשויה לסייע לאנשים להיפתח. יש אמנם חסרונות בהיעדר המטפל האנושי, אולם בכל מה שקשור בנתונים מדידים, למחשב יש דווקא יתרונות

 

ממחקר שנערך בארה״ב בנושא שילוב של בינה מלאכותית בתחום הפסיכיאטריה עלה שיש למטפל חלון זמן קצר מאוד בו הוא מתקשר עם המטופל, לעתים אפילו בתדירות של אחת לרבעון או לחצי שנה (Chandler et al, 2020).

בינה מלאכותית עשויה להיות דרך אפקטיבית לניצול יעיל אופטימלי של משך האינטראקציה.

 

אם בינה מלאכותית תסייע למטפל לייצר אבחונים מהירים ומדויקים יותר, הוא יוכל להעלות את המטופל מהר יותר על המסלול הנכון לטיפול.

מחקרים הראו דיוק גבוה של אפליקציות AI כגורם מסייע בקבלת החלטות קליניות.

מודלים של למידה עמוקה הראו דיוק גבוה בניבוי הפרעות נפשיות ובהערכת חומרתן, למשל ChatGPT השיג דיוק של 76.9% באבחנה סופית

 

 

אפליקציות ותכניות משולבות בינה מלאכותית גם יאפשרו למטפל לנטר את המטופל מרחוק ולתת לו מענה בין הפגישות.

המידע שיועבר אל המטפל עשוי להיות לא רק שימושי אלא אף מציל חיים: מחקרים הראו שבדיקת מצב המטופל בין הפגישות, בעיקר אם הוא אובדני או במצוקה נפשית, עשויה להגן עליו.

 

כבר היום ישנן אפליקציות ותכניות בתחום רפואת הנפש המשלבות בינה מלאכותית,

אחת מהן היא Woebot, אפליקציה המבוססת על ״עוקב מצב רוח״ וצ׳אטבוט המשלבים בינה מלאכותית עם עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.

 

 

אתגרים של טיפולי AI בעתיד

 

למרות שגלומה בבינה המלאכותית הבטחה גדולה למשבר בבריאות הנפש בקורונה ובכלל, בתקופת עדיין קיימים לא מעט מכשולים שצריך להתגבר עליהם. 

 

הנה שלושה אתגרים בולטים ועכשוויים: 

 

  • אתיקה ושמירה על חיסיון המטופל.

  • פתיחות המשתמשים לבקרה ברמות שונות על פעולותיהם היומיומיות.

  • היעדר רגולציה מוסכמת בתחום האפליקציות לבריאות הנפש (חשוב לציין בהקשר זה, כי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי עומל על הקמת כלי הערכה לאפליקציות של טיפול פסיכולוגי).

 

מכאן עולה בינתיים ההמלצה להשתמש ביישומים קליניים של בינה מלאכותית במקביל לעזרה מקצועית קלינית ולא במקומה. 

 

 

יצירתיות נפשית בלמידת מכונה 

 

במקביל, ישנן גם חברות המשתמשות בבינה מלאכותית להתמודדות עם משבר הבריאות.

 

ברנרד מאר, כותב ב-Forbes, מביא 6 דוגמאות לפתרונות יצירתיים מבוססי בינה מלאכותית לתמיכה בבריאות הנפש:

  

  • הפלטפורמה של Quartet, העשויה לזהות בעיה נפשית ולהפנות את החולה למטפל או לתכנית ממחושבת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

  • Spring Health, פלטפורמה של למידת מכונה שמיועדת לזהות צרכים פסיכותרפיים של עובדים בארגונים ולבצע השמה מדויקת לגורם הטיפולי המתאים ביותר.

  • Ginger, המספקת ייעוץ ישיר באמצעות צ׳אט, בהתבסס על אלגוריתמים המנתחים את שפת המשתמש ומספקים לו המלצות, ומבוססים על מאגר מידע הכולל 2 מיליארד דגימות התנהגותיות, 45 מיליון הודעות טקסט ו-2 מיליון הערכות קליניות.

  • Neurotrack, אפליקציה שמפותחת בסטארטאפ בקליפורניה מצליחה לאבחן מרחוק תהליכים של אובדן זיכרון ודמנציה.

  • CompanionMX, פיתחה אפליקציה המאפשרת ללוקים בדיכאון, הפרעה דו-קוטבית ומצבים אחרים ליצור יומן קולי בו הם מדברים על תחושותיהם. המערכת מנתחת את ההקלטות ומחפשת אחר שינויי התנהגות לשם בקרה פרואקטיבית של מצבם.

  • Bark היא אפליקציית מעקב לבקרה הורית, המנטרת פלטפורמות של מדיה חברתית והתכתבות על מנת לאתר סימנים של בריונות רשת, דיכאון, מחשבות אובדניות והתכתבויות בעלות אופי מיני בטלפון של ילדיהם.  

 

לכל אלה אוסיף את מערכת ADAM, מכשור אבחוני מבוסס בינה מלאכותית שמזהה סימנים התנהגותיים של חרדה בדיוק של יותר מ-90%.

חיישני תנועה במערכת מצליחים לזהות תסמיני חרדה, כמו כסיסת ציפורניים, ׳קנאקים׳, רעידות בברך ועוד (Khan et al, 2021).

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון,

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

18 בינואר 2024

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות וקריאה נוספת:

 

 

איך עשויה בינה מלאכותית לעזור בטיפול פסיכולוגי? כתבתה של אורין רוזנר, באתר בית אבי חי בירושלים

 

Allesøe, R. L., Thompson, W. K., Bybjerg-Grauholm, J., et al. (2023). Deep learning for cross-diagnostic prediction of mental disorder diagnosis and prognosis using Danish nationwide register and genetic data. JAMA Psychiatry, 80(2), 146-155. [published correction appears in JAMA Psychiatry. 2023 Jun 1;80(6):651].

 

Bergdahl, J., Latikka, R., Celuch, M., Savolainen, I., Soares Mantere, E., Savela, N., & Oksanen, A. (2023). Self-determination and attitudes toward artificial intelligence: Cross-national and longitudinal perspectives. Telematics and Informatics, 82, 102013. https://doi.org/10.1016/j.tele.2023.102013

 

DuCharme, J. (2023, October 4). Can AI Chatbots Ever Replace Human Therapists? Time. https://time.com/6320378/ai-therapy-chatbots/

 

Glaz, A. L., Haralambous, Y., Kim-Dufor, D. H., Lenca, P., & Billot, R. et al. (2021). Machine learning and natural language processing in mental health: systematic review. Journal of Medical Internet Research, 23.

 

Hanna, B. S. H., & Hanna, A. S. H. (2022). Role of Artificial Intelligence in Mental Wellbeing: Opportunities and Challenges. Journal of Artificial Intelligence, 15, 1-8.

 

Katie Aafjes-van Doorn, Céline Kamsteeg, Jordan Bate & Marc Aafjes (2020) A scoping review of machine learning in psychotherapy research, Psychotherapy Research.

 

Khanitin Jornkokgoud, Teresa Baggio, Md Faysal, Richard Bakiaj, Peera Wongupparaj, Remo Job & Alessandro Grecucci (2023) Predicting narcissistic personality traits from brain and psychological features: A supervised machine learning approach, Social Neuroscience, DOI: 10.1080/17470919.2023.2242094

 

Marti-Puig, P., Capra, C., Vega, D., Llunas, L., & Solé-Casals, J. (2022). A Machine Learning Approach for Predicting Non-Suicidal Self-Injury in Young Adults. Sensors (Basel, Switzerland), 22(13), 4790. https://doi.org/10.3390/s22134790

 

Rao A, Pang M, Kim J, Kamineni M, Lie W, Prasad AK, Landman A, Dreyer K, Succi MD. Assessing the Utility of ChatGPT Throughout the Entire Clinical Workflow: Development and Usability Study. J Med Internet Res. 2023 Aug 22;25:e48659. doi: 10.2196/48659. PMID: 37606976; PMCID: PMC10481210.

 

Roberts, W., Zhao, Y., Verplaetse, T., Moore, K.E., Peltier, M.R., Burke, C., et al (2022) Using machine learning to predict heavy drinking during outpatient alcohol treatment. Alcoholism: Clinical and Experimental Research, 46, 657– 666. Available from: https://doi.org/10.1111/acer.14802

 

Singh, B., Olds, T., Brinsley, J. et al. (2023). Systematic review and meta-analysis of the effectiveness of chatbots on lifestyle behaviours. npj Digital Medicine, 6, 118. https://doi.org/10.1038/s41746-023-00856-1

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024