אמון אפיסטמי | מבט מרענן על פסיכופתולוגיה וטיפול נפשי

אמון אפיסטמי

 

העשורים האחרונים מורידים אצלנו, פסיכולוגים ומטפלי בריאות הנפש, את המוטיבציה למצוא את שיטת הפסיכותרפיה האולטימיטיבית.

למעשה, סקירות המחקרים מלמדות שכמעט ואין הבדל קליני משמעותי ביעילות של גישות טיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות - מרביתן עובדות.

 

נתון מתסכל זה הוביל לכך שברי סמכא בתחום החלו להטיל ספק בכך שטכניקות או התערבויות ספציפיות לתיאוריה, כמו התייחסות לעיוותי חשיבה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), או היחסים בין עבר להווה בטיפול פסיכודינמי, הם האחראיים העיקריים לתוצאות הפסיכותרפויטיות. 

במקום זאת, הם החלו לטעון שגורמים משותפים לטיפולים יעילים, שמספקים למטופל תקווה ותיאוריה מקיפה המסבירה את קשייו, יסבירו בד״כ חלק גדול יותר מהתוצאות הטיפוליות.

הדבר נכון במיוחד כאשר המטפל מצליח לכונן מערכת יחסים טיפולית חמה ואמפתית עם המטופל. 

 

בשנים האחרונות הוצעה גישה חדשנית למחלוקת, שיש לה גם השלכות חשובות להבנת פסיכופתולוגיה באופן כללי יותר. 

נקודת ההתחלה של הרעיון נעוצה בתיאוריות אבולוציוניות בנות-זמננו הנוגעות לקוגניציה חברתית.

תורת האבולוציה מציעה שמכיוון שמוח האדם נזקק להגיב למצבים יותר ויותר מאתגרים, מורכבים ותחרותיים, נורמות של התנהגות והבנה חברתית אינו יכולות ״להיקבע״ ע״י הגנטיקה.  

במקום זאת, הנורמות הללו צריכות לעבור אופטימיזציה במהלך תקופה ארוכה של התפתחות בקרב מעגל סגור של אנשים, ״דמויות התקשרות״. 

דמויות התקשרות לא רק מספקות לילד את הבסיס לתחושות של ביטחון וחקירה, אלא גם קרקע לאימון ביכולת מנטליזציה, כלומר ביכולת להבין את עצמנו ואחרים במונחים של מצבים מנטליים מכוונים.

מנטליזציה מספקת יתרון אבולוציוני שכן היא מאפשרת לילד להסתגל טוב יותר לסביבה הפיזית שלו, ע״י פישוט שיתוף הפעולה החברתי ותפקוד טוב של Caregivers עמם יש לו קשר דם.

לכן, מנטליזציה היא אלמנט מפתח לרמת התפתחות הקוגניציה החברתית הייחודית למין שלנו.

 

הקשר בין התקשרות לבין מנטליזציה

מערכות יחסים התקשרותיות מספקות את התנאים לטיפוח מנטליזציה.

כאשר דפוס ההתקשרות בטוח, ודמויות ההתקשרות מתעניינות בנפשו של הילד ועמן הילד מרגיש בטוח, הוא יוכל לחקור גם נפשות של אחרים, כולל את אלו של המטפלים בו.

אם הוא מוצא עצמו מיוצג באופן מדויק בנפשו של המטפל, כיצור אינדיבידואלי חושב ומרגיש, מוכשרת הקרקע להתפתחות מיטיבה של יכולות מנטליזציה.

 

 

מהו אמון אפסיטמי? 

פונקציה חשובה נוספת של יחסי התקשרות היא התפתחות האמון האפיסטמי, כלומר האמון באותנטיות וברלוונטיות של ידע בינאישי המועבר מאדם לאדם. אמון אפיסטמי מתייחס ליכולת ללמידה חברתית בהקשר בין-אישי ותרבותי שמשתנה תמידית, ומאפשר לאדם לקבל תועלת מסביבתו החברתית. 

תיאוריית החינוך הטבעית עוזרת להבהיר את ליבת העניין: 

בני אדם נולדים לעולם עמוס בדמויות, סמלים ומנהגים שתפקידם אטום מבחינה אפיסטמית, כלומר משעמותם אינה מובנת 

 לכן, אנשים מתפתחים בצורה האופטימלית שבה כדי ללמוד כמה שיותר ובמהירות הרבה ביותר,  מידע תרבותי חדש וחשוב.

תקשורת אנושית מאומצת באופן ספציפי לאפשר העברת מידע אטום אפיסטמית: התקשורת של ידע כזה מתאפשרת דרך מערכת יחסים שבנויה על אמון אפיסטמי. 

אמון אפיסטמי מאפשר למקבל המידע להרגיע את הדריכות האפיסטמית הטבעית שלו, המגנה עליו מכוח כך שאיננו מעוניינים להאמין לכל דבר. 

הרגעת הדריכות האפיסטמית מאפשר לנו לקבל שמה שאומרים לנו חשוב לנו ונכון. למשל, עד לרגע שאנואר סאדאת יצא ממטוסו בהגעה לישראל, סברו לא מעט ממארחיו שמתוך המטוס תפרוץ יחידת קומנדו מצרית ותקצור את ההנהגה הישראלית.האמון האפיסטמי קרס כמה שנים קודם לכן, עם ההפתעה שהובילה מצרים במלחמת יום כיפור.  

 

דריכות היא ההיפך מאמון ומונעת למידה חדשה. 

מחקרים חדשים מציעים שמערכת היחסים בטווח הארוך בין התקשרות בילדות לסטטוס ההתקשרות בגיל ההתגברות ואל תוך הבגרות היא מורכבת למדי.

נראה סביר שיש מערכת יחסים תנודתית בין התקשרות, גנטיקה וסביבה חברתית במהלך החיים. במונחים של פסיכופתולוגיה, הגישה החדשה מציעה שההשלכה המשמעותית ביותר בהתפתחות השילוש של התקשרות, מנטליזציה ואמון אפיסטמי נעוצה בתוצאות של התמוטטות האמון האפיסטמי. 

הרעיון הוא שמרבית ההפרעות הנפשיות, אם לא כולן, מאופיינות בהפרעה זמנית או קבועה באמון האפיסטמי ובתהליך הלמידה החברתית שהוא מאפשר. 

ילד שנתיבי הלמידה שלו על העולם הופרעו, כלומר שהחוויות החברתיות שלו מול מטפליו המוקדמים גרמו להתמוטטות האמון האפיסטמי, נותר בדילמה של אי-ודאות ושל דריכות אפיסטמית תמידית. 

כולם מחפשים ידע חברתי, אבל כשמחפשים אחר אישור כזה, תוכן התקשורת עשוי להידחות, המשמעות שלו עשויה להיות מבולבלת או שהוא יכול להיות מפורש ככזה שיש בו כוונה עוינת. 

במובן זה, צורות רבות של הפרעות נפשיות יכולות להיחשב לסימן של כשל בתקשורת חברתית שנובע מחוסר אמון אפיסטמי, מדריכות יתר או מקיפאון אפיסטמי מוחלט, שהוא חוסר יכולת לבטוח באחרים כמקור למידע אודות העולם, מה שיכול לאפיין הרבה אנשים עם טראומה ובעיות אישיות. 

לאדם שחווה טראומה בילדות, למשל, יש מעט מאוד סיבות לבטוח באחרים, והוא ידחה מידע שאינו עקבי עם אמונותיו השליליות הקיימות. 

מטפלים יכולים להתייחס אל אנשים כאלה כ״קשים לגישה״, בו בזמן שהם בעצם מפגינים הסתגלות לסביבה חברתית שבה המידע שנמסר ע״י דמות ההתקשרות היה כנראה מטעה. אתגר גדול לחשיבה אודות פסיכופתולוגיה נובע מהעובדה שכשמטפלים לוקחים בחשבון את ההיסטוריה הפסיכיאטרית של מטופל במשך חייו, רק לעתים רחוקות הדבר מתחקה אחר קטיגוריות מובדלות לאבחון. 

 

חוסר הספציפיות הזה עשוי להיות קשור ל״גורם פסיכופתולוגי כללי״, שהוצע ע״י אבשלום כספי ועמיתיו.

ממצאיהם מעידים על קיומו של מבנה סטטיסטי היררכי שיכול להסביר קשרים בין הפרעות פסיכיאטריות 

הם כינו אותו P Factor, כאשר האות P מייצגת פסיכותולוגיה. 

 

 

P factor ואמון אפיסטמי

הרעיון של גורם כללי לפסיכופתולוגיה הושאל ממבחנים להערכת אינטילגציה (g factor):

זה נכון שגורמים ספציפיים תורמים לשינוי בכל מבחן, אבל גורם ה-g משקף את המתאם החיובי בין כלל תתי-המבחנים.

אותו גורם כללי מצביע על כך שכל התפקודים הקוגניטיביים מושפעים במידה זו או אחרת מסיבתיות משותפת.

כפי שקיים גורם כללי להערכת יכולת קוגניטיבית, ייתכן שקיים גם גורם כללי של פסיכופתולוגיה.

 

ניקוד גבוה יותר ב-P factor קשור ללקות פסיכולוגית חמורה יותר, למצוקה התפתחותית רבה יותר ולסיכון ביולוגי גבוה יותר.  

ציון גבוה יותר של p קשור לחווית מצוקה גבוהה יותר בחיים, היסטוריה התפתחותית מעוכבת יותר ותפקוד מוחי פחות טוב בשנות החיים הראשונות.

 

מושג ה-P factor עשוי להסביר מדוע עד כה היה קשה כ״כ לזהות גורמים, השלכות או סמנים ביולוגיים מבודדים, וכתוצאה מכך לפתח טיפולים ספציפיים להפרעות פסיכיאטריות ספציפיות. 

 

יתכן,שה-P factor הוא ״נציג״ של לקות באמון האפיסטמי:

אדם עם ניקוד גבוה ב-P factor הוא כזה שבגלל מצוקה התפתחותית - ביולוגיות או חברתית - נמצא במצב של דריכות יתר וחוסר אמון אפיסטמי.

אם זה נכון, יכולות להיות לו השלכות עצומות על התערבויות פסיכו-חברתיות.

למשל, מטופלים עם P factor נמוך עשויים להיעזר בקלות רבה יותר בהתערבויות טיפוליות פשוטות (אפילו באפליקציות), כמו CBT, שכן הם נגישים יותר במונחים של טיפול נפשי, הם פתוחים יותר ללמידה חברתית דרך התערבות טיפולית.

מנגד, מטופל עם אבחנה דומה, אבל עם ציון P גבוה יותר, יראה כנראה התנגדות עזה לטיפול עקב רמות גבוהות של היעדר אמון אפיסטמי או קיפאון אפיסטמי מוחלט.

 

ההצעה לפיה חוסר אמון אפיסטמי עשוי לחזק את ה-P factor שמונח ביסוד לקות ארוכת טווח, ממשיכה לכך שלמידה מחדש של אמון אפיסטמי עשויה לעמוד בלב כל ההתערבויות הפסיכותרפויטיות היעילות.

או במילים אחרות, שכל שיטת טיפול פסיכולוגי מתמקדת בייצור אמון אפיסטמי ומטופלים מתאמצים להרגיע דריכות אפיסטמית במצבים חברתיים.

 

 

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר,

MA, ראש המכון 

 

 

 

מקורות:

 

Areej Anwar Jaffrani Msc, Theo Sunley MSc, ClinPsyD Candidate & Nick Midgley MSc, PsychD, PhD (2020) The Building of Epistemic Trust: An Adoptive Family’s Experience of Mentalization-Based Therapy, Journal of Infant, Child, and Adolescent Psychotherapy, 19:3, 271-282, DOI: 10.1080/15289168.2020.1768356

 

Caspi, A., Houts, R. M., Belsky, D. W., Goldman-Mellor, S. J., Harrington, H., Israel, S., Meier, M. H., Ramrakha, S., Shalev, I., Poulton, R., & Moffitt, T. E. (2014). The p Factor: One General Psychopathology Factor in the Structure of Psychiatric Disorders?. Clinical psychological science : a journal of the Association for Psychological Science2(2), 119–137. https://doi.org/10.1177/2167702613497473 

 

Fonagy, P., Lorenzini, N., Campbell, C., & Luyten, P. (2014). Why are we interested in attachments? In P. Holmes & S. Farnfield (Eds.), The Routledge handbook of attachment: Theory (pp. 31-48). Hove, UK: Routledge.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021