פסיכוזה בהפרעה דו-קוטבית | מהי אפיזודה מאנית פסיכוטית?

פסיכוזה ביפולרית (דו-קוטבית) מתרחשת כאשר אדם חווה אפיזודה חמורה של מאניה או דיכאון, לצד סימפטומים פסיכוטיים, כמו דלוזיות והלוצינציות. 

פסיכוזה בהפרעה דו-קוטבית נחשבת לפסיכוזה ראשונית.

המונח הפרעה פסיכוטית ראשונית מתאר מצבים בהם התסמינים הפסיכוטיים הם המצג הקליני העיקרי של המחלה.

הפרעות פסיכוטיות ראשוניות כוללות הפרעות על ספקטרום הסכיזופרניה, הפרעת דיכאון מז׳ורי וכן הפרעה דו-קוטבית עם מאפיינים פסיכוטיים, בה אנו דנים כאן.

בניגוד לפסיכוזה ראשונית, פסיכוזה שניונית מתאפיינת בהבדלים מסוימים, למשל גיל לא טיפוסי של הופעת הפסיכוזה, הלוצינציות ראייה ללא תלות בהלוצינציות שמיעה, הופעת תסמינים פסיכוטיים אצל אדם ללא היסטוריה פסיכיאטרית קודמת או ללא היסטוריה משפחתית, הימצאות של ממצאים חריגים בבדיקות גופניות, או עדות לשימוש לרעה בתרופות ובחומרים אחרים. 

הסימפטומים של פסיכוזה בהפרעה דו קוטבית נוטים להתאים למצב הרוח של האדם:

מרבית הסובלים מפסיכוזה בהפרעה דו קוטבית חווים מאפיינים תנודתיים במצב הרוח, כך שההלוצינציות או הדלוזיות מצויות בהלימה עם מצבי הרוח, האמונות או הפאזה הנוכחית של ההפרעה (מאניה או דיכאון). במהלך פאזה דיכאונית, למשל, ייתכן שהפסיכוזה תתבטא בגוונים של רגשות אשם או חוסר מותאמות.

במהלך פאזה מאנית, המטופל מאמין שיש לו כוחות מיוחדים, וסוג זה של פסיכוזה יכול להוביל להתנהגות פזיזה או מסוכנת.

מנגד, אם פסיכוזה ביפולרית קורה במהלך תקופה ירודה או אפיזודת דיכאון, המטופל עשוי להאמין שמישהו מנסה להזיק לו או שהוא עצמו עשה משהו רע, ואמונה זו יכולה לעורר בו כעס, עצב או פחד קיצוניים. 

הפרעה דו-קוטבית (הפרעה ביפולרית) חולקת כמה תסמינים משותפים עם סכיזופרניה.

פסיכוזה יכולה להתרחש בשני המצבים, והיא יכולה להפריע לחיי המטופל עד כדי כך שתפגע ביכולתו לבצע פעולות יומיומיות, לשמר מערכות יחסים או להמשיך בעבודתו.

לרוב, פסיכוזה ביפולרית נמשכת תקופה קצרה, ומי שחווה כזו עשוי לשוב למצב צלול אם יקבל טיפול. 

מהם התסמינים של פסיכוזה בהפרעה דו-קוטבית?

מבחינת סימפטומים, ע״פ הקריטריונים לפסיכוזה ביפולרית המופיעים ב-DSM-5, אדם הלוקה בהפרעה עשוי לחוות: 

הלוצינציות ראיה, שמיעה וחושים אחרים

האדם רואה הזיות, שומע קולות או מריח דברים שאינם קיימים.

הלוצינציות שמיעה הן הנפוצות ביותר אצל דו-קוטביים, ויחד עם זאת הלוצינציות ראייה עדיין היו שכיחות יותר בהפרעה דו-קוטבית בהשוואה להפרעות כמו סכיזופרניה או דיכאון.

דלוזיות

האדם עשוי להיות בטוח שמשהו אמיתי כאשר בפועל הוא איננו כזה.

למשל, הוא עשוי להאמין שהוא חשוב, שיש לו קשרים בחלונות הגבוהים או שיש לו כסף רב, או שמישהו מחפש אחריו ע״מ לפגוע בו, למשל השב״כ. 

פרנויה ופחד

המטופל עשוי להאמין שעשה משהו נוראי או שמישהו רוצה לגרום לו נזק. פרנויה אינה מופיעה רק בפסיכוזה, אולם היא תמיד רודפנית וקשה להפרכה.

דפוסי חשיבה בלתי רגילים

דבר המתבטא בדיבור מהיר, בלתי פוסק או מבולבל, עם שינוי מהיר של נושאים. המטופל עשוי לשכוח על מה הוא מדבר.

הרבה מתמודדים עם הפרעה ביפולרית מתארים את הגעגוע למניה, שיש למה עוצמה רגשית אופורית לא רגילה, אולם תוצאותיה הרסניות.

חוסר תובנה

המטופל אינו יכול לזהות דבר חריג בהתנהגותו, למרות שהוא מזהה התנהגות חריגה באחרים (אמיתית או מדומינת). הסימפטומים הללו עלולים לקרות במהלך אפיזודות של מאניה או דיכאון, או במהלך אפיזודה משולבת, ויכולים לגרום למטופל להתנהג בדרכים לא רגילות, שיכולות להשפיע על יחסיו עם אחרים בהקשרים שונים.

אם האדם מאמין שהוא חשוב, הוא עשוי לפרוע חוק או לפעול באגרסיביות; הוא מאמין שהוא ביצע פשע או שמישהו רודף אחריו, הוא עשוי להפוך מתגונן ואובדני. אדם ביפולרי המראה סימני פסיכוזה צריך לפנות לרופא כדי להימנע מהשלכות לא-רצויות. מבחינת 

אבחנה

הרופא ישאל אל המטופל על הסימפטומים, ההיסטוריה הרפואית וכל אירוע מהזמן האחרון בחייו, כמו טראומה, וכן אם הוא נוטל תרופות מרשם או סמים.

כדי להיות מאובחן ב-הפרעה ביפולרית, המטופל יראה חלק או את כל התסמינים של ההפרעה, שמפורטים ב-DSM-5. 

פסיכוזה, מנגד, עשויה להיות קשה יותר לאבחון, מכיוון שהיא יכולה לחלוק סימפטומים עם דיכאון, חרדה והפרעות נפשיות אחרות.

מלבד זאת, פעמים רבות אנשים עם הפרעה ביפולרית אינם מודעים לכך שפעולותיהם חריגות, ועשויים להאשים את הסובבים אותם בבעיותיהם.

זאת ועוד, מכיוון שפאזה מאנית יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב, הוא עשוי שלא לרצות לשנות זאת ולא לחפש עזרה.

כתוצאה מכך, פעמים רבות אנשים כאלה אינם מאובחנים. אנשים שאובחנו עבר, פעמים רבות במהלך תקופת דיכאון, עשויים להפסיק לקחת את התרופות שנרשמו להם, מה שעלול להוביל לאפיזודה מאנית, במהלכה לא יחפשו טיפול. לעתים אנשים שמעולם לא אובחנו ב-הפרעה ביפולרית מראים סימנים של דיכאון, וייתכן ורופא כבר רשם להם נוגדי דיכאון.

אם לאדם כזה יש מאפיינים חבויים שהופכים אותם לכאלה החשודים כביפולריים, ישנם נוגדי דיכאון שעלולים לעורר אפיזודה מאנית.

בני משפחה וחברים המודעים להפרעה ביפולרית ולתסמיניה יכולים לעזור לאדם החווה פסיכוזה לקבל עזרה.

אדם החווה אפיזודות חמורות של דיכאון או מאניה צריך לקבל עזרה מרופא או מומחה לבריאות הנפש, ועל בני משפחה וחברים לעודד אותו לעשות זאת. אם אדם מדבר על התאבדות או עובר ניסיון אובדני, יש לחפש עבורו עזרה מידית.

טיפול באפיזודה פסיכוטית מאנית

טיפול בהפרעה ביפולרית יכלול טיפול בפסיכוזה, במידת הצורך, ולרוב ישלב בין שירותי ייעוץ למינון הולם של תרופה.

טיפול תרופתי

קיימות מספר תרופות לטיפול בהפרעה ביפולרית, ובפרט בפאזה הפסיכוטית שלה: 

לרוב, משתמשים בתרופות אנטי-פסיכוטיות מסוג חדש (אריפיפרזול [אביליפי], קלוזאפין [קלוזריל], קווטיאפין [סרוקוול], אולנזאפין [זיפרקסה], ריספרידון [ריספרדל]) או ישן (כלורפרומזין [תורזין], הלופרידול [הלדול]) לטיפול בסימפטומים פסיכוטיים.

בנטילת סוגי התרופות החדשים יש פחות תופעות לוואי.

המטופל ישתמש בתרופות בנוסף למייצבי מצב רוח ונוגדי דיכאון מתאימים. ואולם, מחקרים בנוגע לאופן בו התרופות הללו עזרות למטופלים עם פסיכוזה הם מוגבלים, ועל כן תהליך מציאת התרופה והמינון המתאימים עשויים לקחת זמן, אפילו שנים. 

מהן תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות?

תנועות שרירים לא-רצויות או לא-נשלטות, בעיקר כשנוטלים תרופות ישנות.

לרוב הדבר חולף כאשר המטופל מפסיק ליטול את התרופה, אך במקרים מסוימים הוא עשוי להיות קבוע

תסמונת נוירולפטית ממארת יכולה להתרחש במקרים נדירים. המדובר הוא במצב מסכן חיים המתבטא בחום גבוה, הזעה, נוקשות בשרירים ושינויים בלחץ הדם

זיהום חמור בשל ספירה נמוכה של כדוריות לבנות בשימוש בקלוזאפין.

מטופלים הנוטלים את התרופה עשויים לעבור בדיקות דם שגרתיות לניטור ספירת כדוריות הדם

במהלך היריון, הרופא עשוי להמליץ שלא ליטול תרופות אנטי-פסיכוטיות, שכן לא ידועה השפעתן על העובר. מאידך, הרופא עשוי להמליץ על המשך נטילתן, אם הפסקתן עשויה לסכן את האישה או את העובר (למשל ע״י פגיעה בעצמה או בילד). 

טיפול מתמשך חשוב על מנת לוודא כמה דברים חשובים:

• שהסימפטומים נותרים תחת שליטה

• שהתרופות זמינות

• שהמטופל נוטל את התרופות בקביעות

• שהוא מגיע לפגישות הייעוץ ככל הנדרש.

במקרים מסוימים, המטופל עשוי להיות מופנה לתוכנית טיפול יומית או לתכנית טיפול בשימוש בחומרים, כמו גם לאשפוז לזמן קצר. 

מבחינת צוות הטיפול, לרוב פסיכיאטר יהיה מנהל המקרה המקצועי הטוב ביותר בתקופת המשבר, אך הצוות עשוי להיות מורכב גם מעובדים סוציאליים, פסיכולוגים,  צוות טיפולי תומך, יועצים, רופא משפחה ומומחים אחרים.

אי שפיות

 ew, אתר כיפה

בביכורים מאז כ"ה אייר ה´תשס"ז

איך לעזור לאדם בפסיכוזה מאנית?

לעתים קרובות הפרעה ביפולרית משפיעה על בני משפחה, בני זוג וחברים, נוסף על המטופל עצמו, ומי שמטפל בו צריך לחפש עזרה ע״מ לנהל את המצב. 

הנה כמה טיפים:  

• למדו כמה שיותר על הפרעה ביפולרית, ע״מ לפתח הבנה של המצב, של האופן בו המטופל מרגיש ועל הדרכים להגיב לכך 

• מצאו דרכים לנהל מתח באמצעות תרגילים ופעילויות אחרות, ייעוץ קבוצתי ועוד, כדי שתוכלו ליישם זאת עבורכם ועבור המטופל 

• הצטרפו לקבוצת תמיכה לבני משפחה וחברים של אנשים עם הפרעה ביפולרית

•  עזרו למטופל להציב מטרות ולהצטרף לקבוצות תמיכה, להיות מעורב בקהילה ולהיצמד לטיפול 

• הציבו גבולות וחפשו תמיכה, ע״מ למנוע התנהגויות שיכולות לצוץ לפעמים, כמו צריכה מוגזמת של אלכוהול (שיכולה כשלעצמה לגרום לפסיכוזה).

פסיכוזה עשויה להיות מאפיין  של הפרעה ביפולרית. חוקרים סבורים שזה כך בשל שינויים מוחיים, אך אין עדיין מספיק מידע על מנת להסביר את המכניזם הנוירולוגי בבסיסה.

לא כל ביפולרי יחווה פסיכוזה, וגם אדם ביפולרי שחווה פסיכוזה - לא יחווה אותה כל הזמן.

חוויה של פסיכוזה נוטה להיות מפחידה, גם עבור המתמודד/ת וגם עבור הסובבים אותו,  בעיקר כאשר קיימת סכנה לפגיעה פיזית, חברתית או אחרת.

חשוב להדגיש כי רבים מהמתמודדים עם אפיזודה פסיכוטית יחידה מחלימים עם טיפול.

אבחון מוקדם ויצירת תוכנית טיפולית חשובים כדי להעריך את המצב, לנהל נכון את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים.

הפרעה דו קוטבית ופסיכוזה עדיין לא ניתנים לריפוי, אך שתיהן ניתנות לטיפול.

לכן, חשוב לחפש עזרה מקצועית.

התייעצו איתנו על התערבות מתאימה

בכל מצב של פסיכוזה נפנה לאבחון פסיכיאטרי. 

ובכל זאת לפעמים קשה להביא את המטופל לפסיכיאטר.

במצב כזה שיחה אחת יכולה לעשות הבדל עצום.

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מקורות:

Baethge, C., Baldessarini, R.J., Freudenthal, K., Streeruwitz, A., Bauer, M. and Bschor, T. (2005), Hallucinations in bipolar disorder: characteristics and comparison to unipolar depression and schizophrenia. Bipolar Disorders, 7: 136-145. https://doi.org/10.1111/j.1399-5618.2004.00175.x

Burton, C. Z., Ryan, K. A., Kamali, M., Marshall, D. F., Harrington, G., McInnis, M. G., & Tso, I. F. (2018). Psychosis in bipolar disorder: Does it represent a more "severe" illness?. Bipolar disorders, 20(1), 18–26. https://doi.org/10.1111/bdi.12527 

Thakur T, Gupta V. Auditory Hallucinations. [Updated 2022 May 2]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK557633/