אבחנה מבדלת של הפרעת חרדה כללית | הסברים ודוגמאות

אבחנה מבדלת של הפרעת חרדה מוכללת

 

איך נראית הפרעת חרדה מוכללת?

המאפיין ההכרחי של הפרעת חרדה כללית הוא חרדה ודאגה, לצד חרדת ציפייה רבת-עוצמה לגבי מגוון אירועים, התנהגויות או פעילויות.

 

  • העוצמה, המשך או התדירות של החרדה והדאגה אינם מצויים בהלימה עם הסבירות המציאותית או ההשלכות הממשיות של האירוע הצפוי. 

  • המתמודד/ת מתקשה לשלוט בדאגתו ולמנוע ממחשבות מטרידות וחזרתיות לפגוע בתפקוד, למשל ביכולת הקשב למטלות שהוא מבצע.

  • החרדה והדאגה מלוות בלפחות שלושה מהמאפיינים הנוספים הבאים: חוסר מנוחה, תחושה של סערה או  חוויה של "על הקצה"; התעייפות מהירה ; קושי בריכוז או התרוקנות של הראש ("בלק אאוט"); עצבנות;  מתח שרירי; הפרעות שינה. בקרב ילדים נדרש רק סימפטום נוסף אחד.   

  • הדאגנות גוזלת זמן ואנרגיה ופוגעת ביכולת לעשות דברים במהירות וביעילות.   

  • המתמודדים עם הפרעת GAD סובלים מפגיעה תפקודית מובהקת ונרחבת.

  

תוכן הדאגות ב-GAD משתנה לאורך החיים

למרות שהמופע של GAD דומה למדי לאורך השנים, קיימים מאפיינים ייחודיים לתקופות שונות.

מה שמבחין ילדים/מתבגרים ממבוגרים הוא תוכן הדאגות.

  • ילדים עם GAD נוטים לדאוג בעוצמה בנוגע ליכולותיהם ולאיכות ביצועיהם. בזמן מהלך ההפרעה, מוקד  הדאגה יכול לנוע מדאגה אחת לאחרת.  אצל ילדים ומתבגרים לרוב תפקוד / ביצוע בבית הספר/ספורט, ארועים קטסטרופליים (כמו רעידות אדמה, שריפת חורש או מצב ביטחוני). ילדים עם ההפרעה נוטים להיות יותר קונפורמיים, פרפקציוניסטים, לא בטוחים בעצמם, מחפשים אישורים והרגעות מהסביבה.  

  • מבוגרים עם GAD דואגים לעיתים קרובות בנוגע לנסיבות חיים יומיומיות ושגרתיות, כגון אחריות אפשרית בעבודה, בריאות וכלכלה, בריאות של בני המשפחה, חוסר מזל של ילדיהם או עניינים לא מהותיים, כמו ביצוע מטלות בית או איחור לפגישות. 

 

ל-GAD יש את המהימנות האבחונית הנמוכה ביותר מבין הפרעות החרדה

לרוב, אנשים הסובלים מ-GAD אינם פונים לטיפול פסיכיאטרי, אלא לרופאי המשפחה לצורך התמודדות עם תלונות סומטיות שכיחות, כמו בעיות שינה, עייפות, כאבי צוואר, וכתפיים ועוד. 

הפרעת חרדה כללית יכולה אף לגרום או להחמיר מצבים בריאותיים גופניים אחרים, כמו בעיות המערכת העיכול או המעיים, (תסמונת המעי הרגיז או אולקוס), כאבי ראש ומיגרנות, כאב גופני ומחלות כרוניות. 

 

 

הפרעת חרדה עקב מצב רפואי אחר 

מאבחנים הפרעת חרדה הקשורה למצב רפואי אחר כאשר החרדה והדאגה מיוחסים להשפעה פיזיולוגית של מחלה או סינדרום פיזיולוגי. למשל, פעילות יתר של בלוטת התריס,

ואכן קיימות בעיות ומחלות רפואיות שנראות כמו חרדה כללית, למשל מחלת קושינג (עודף קורטיזול שמגביר סטרס), סוכרת, מחלת פרתירואיד (היפרפראתירואידיזם), פאוכרומוציטומה, מחלת יותרת המוח ותת-פעילות של בלוטת התריס. 

ההבחנה בין GAD להפרעת חרדה בגלל מצב רפואי אחר מתבססת על סקירת ההיסטוריה הקלינית, ממצאי מעבדה ובדיקה גופנית. 

 

 

הפרעת חרדה עקב שימוש בחומרים או בתרופות 

הפרעת חרדה עקב שימוש בחומרים או בתרופות מובחנת מהפרעת חרדה מוכללת בכך שמקור חרדה מיוחס לשימוש בחומר או בתרופה (כגון שימוש לרעה בסמים או חשיפה לרעלן).

למשל, חרדה חמורה המופיעה רק עקב צריכה כבדה של קפה תאובחן כהפרעת חרדה המעוררת על ידי קפאין.

 

 

הפרעת חרדה חברתית

אנשים עם חרדה חברתית מתמודדים פעמים רבות עם חרדת ציפייה שממוקדת בסיטואציות חברתיות עתידיות, בהן יידרשו לבצע משהו או יוערכו על ידי אחרים, בעוד אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת דואגים, ללא קשר להיותם מוערכים או לא.  

 

 

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית 

מספר מאפיינים מבחינים בין הדאגה התמידית של הפרעת חרדה מוכללת מהמחשבות והאובססיביות של OCD .

בהפרעת חרדה מוכללת מוקד הדאגה הוא בבעיות עתידיות.

האבנורמליות מתבטאת בהגזמה שבדאגות, בעוד שב-OCD האובססיות מתבטאות ברעיונות שמופיעים בדמות מחשבות, דחפים או דימויים חודרניים ולא רצויים.  

 

 

הפרעת לחץ פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעות הסתגלות 

חרדה קיימת באופן קבוע ב-PTSD.

לא מאבחנים GAD אם החרדה והדרגה מוסברות טוב יותר על ידי תסמינים של PTSD.

 

חרדה יכולה להיות גם בהפרעת הסתגלות, אך עושים שימוש בקטגוריה הרזידואלית הזו רק כשהאדם לא עונה על קריטריונים של אף הפרעה אחרת, כולל GAD.

בנוסף, בהפרעות הסתגלות החרדה מופיעה בתגובה לסטרסור מובחן ובטווח של 3 חודשים לאחר תחילת הסטרסור, אך גם לא לא ממשיכה יותר מ-6 חודשים לאחר הפסקת הסטרסור או השלכותיו.  

 

 

דיכאון, הפרעה בי-פולארית והפרעות פסיכוטיות

חרדה או דאגה מוכללת היא מאפיין נפוץ המלווה דיכאון, הפרעה ביפולארית והפרעות פסיכוטיות.

אין לאבחן אותה באופן נפרד אם הדאגה העוצמתית הופיעה רק במהלך המצבים הללו.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021