SCD | הפרעה (פרגמטית) בתקשורת חברתית | אבחון, גורמים וטיפול

 

מהי הפרעה בתקשורת חברתית (SCD)?

 

הפרעה בתקשורת חברתית Social (Pragmatic) communication disorder הינה קושי בהבנת תקשורת חברתית מילולית ושאינה מילולית. 

הסובלים מההפרעה יראו ליקוי בשימוש בשפה בהקשרים בין-אישיים ויתקשו לתקשר עם זולתם באופן יעיל, להסביר את עצמם ולחלוק מידע עם האחר.  

כתוצאה מכך, במרבית המקרים, הם יסבלו מקשיים חברתיים, לימודיים או תעסוקתיים. 

הקשיים והתסמינים המתוארים אינם מוסברים על ידי מנת משכל נמוכה (I.Q), וצפויים להופיע כבר בילדות המוקדמת, אך יתכן ויבואו לידי ביטוי רק כאשר הדרישות החברתיות יעברו את סף יכולות התקשורת של הילד.

 

 

מה התסמינים העיקריים של SCD?

 

הסימפטומים האופיינים להפרעת SCD הינם קושי ברכישה ובשימוש בשפה מדוברת וכתובה, קשיים בניהול תקין של שיחה ובהבנת ניואנסים ותת-משמעויות של השפה לצד קושי להבין הומור, מטאפורות ודיבור בלשון סגי נהור.

 

בנוסף, הם עלולים לפספס את עיקר משמעות הדברים, לייחס לדובר כוונות שגויות ולהתקשות להסביר את כוונתם ועמדתם. 

 

לעיתים קרובות יופיע גם קושי להתאים את סגנון התקשורת להקשר בו היא נעשית. לדוגמא, הדיבור בשעת שיעור בכיתה שונה מדיבור בשעת משחק, אך אלו הסובלים מההפרעה יתקשו לסגל את אופן הדיבור ההולם את הסיטואציה.

 

אם כך, הפרעה בתקשורת חברתית מאופיינת בקושי בהבנת השפה וחוקיה בהקשרים החברתיים והבין אישיים.

 

המחלוקת לגבי הסיווג האבחוני של SCD והקשר שלו להפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות נמשך.

מחקר מעניין מוסיף לידע הקיים באמצעות חיזוק הזיקה בין SCD לבין DLD - לקות שפתית התפתחותית (Weismer et al, 2021).

 

כל אותם חוקים ומאפיינים של השפה, אשר מובנים לנו באופן אינטואיטיבי ומשמשים אותנו בכדי להתאים את השיח למקום או לאדם שמולנו, אינם נהירים לסובלים מההפרעה, והם יתקשו להפנימם.

כתוצאה מכך יופיעו קשיים חברתיים, או קשיים לימודיים ותעסוקתיים שאינם מוסברים כתוצאה ממנת משכל נמוכה או ליקויים אחרים.

 

 

איך מאובחנת הפרעה בתקשורת חברתית?

 

מדריך האבחנות הפסיכיאטרי המעודכן (DSM-5) מתאר את ההפרעה כליקוי בפרגמטיקה של השפה.

 

כלומר, ליקוי בשליטה בכללי השימוש בשפה בהקשר החברתי תקשורתי.  

 

כללים אלו, הנראים מובנים מאליהם לרובנו, אינם מופנמים אצל הסובלים מההפרעה. לדוגמא, שמירה על שיחה במבנה של תור במהלך משחק, מיצוי רעיון ומעבר הלאה ומתן תגובה רלוונטית -  כל אלו מהווים חלק מתקשורת חברתית תקינה שאינה בהירה דיה עבור הסובלים מההפרעה.

 

רוב התקשורת היום-יומית שלנו מעורפלת ודו משמעית, אך באופן טבעי רובנו נבין את המשמעות המתבקשת, על פי ההקשר בו היא מתקיימת – למשל אם נשמע חבר אומר כי הוא "מת מעייפות" לאחר לילה בלי שינה, לא נתייחס אל האמירה שלו ברמת הפשט, נבין שהוא מתכוון שהוא עייף מאוד ושאינו מצוי בסכנת חיים.

 

אם נאמר לילד להזיז את עצמו בשעת הבוקר, הוא יבין כי הכוונה היא להזדרז ולהתארגן לבית ספר ולא לבזבז זמן מיותר. 

תקשורת בין אישית זו, התלויה בהקשר, אינה מובנת מאליה עבור מי שסובל מליקוי בתקשורת חברתית.

 

 

שינוי אבחוני ב-DSM-5

 

הצורך בשינוי האבחוני בהפרעות ספקטרום האוטיזם עלה לאור השימוש המכליל מדי בקטגוריה PDD-NOS, שהכניסה גם מקרים תת-קליניים.

למשל, במחקר שנערך בשנת 2011, נמצא כי רק שניים מתוך 66 ילדים שאובחנו כ-PDD-NOS סבלו מסימפטומים אופיינים לילדים בקשת האוטיסטית.

כמו במקרים רבים אחרים, ה-DSM חותר להגיע למהימנות גבוהה, שפוגעת מאוד בתוקף. 

 

 

אבחנה מבדלת 

 

הפרעות על הספקטרום האוטיסטי והפרעת תקשורת חברתית פרגמטית  הם מצבים נוירו-התפתחותיים שיכולים להשפיע על אינטראקציה חברתית ומיומנויות תקשורת.

אבל ישנם הבדלים בין השניים:

ASD היא אבחנה רחבה יותר הכוללת מגוון של סימפטומים והתנהגויות, כולל קשיים באינטראקציה חברתית, תקשורת והתנהגויות חוזרות או מגבילות.

SCD, לעומת זאת, מתייחס ספציפית לקשיים בתקשורת פרגמטית, או חברתית, כגון הבנה ושימוש ברמזים לא מילוליים, יצירת קשר עין והשתתפות בשיחה באופן הולם מבחינה חברתית.

יתכן שלמתמודדים עם SCD לא יופיעו תסמינים הקשורים בדרך כלל לאוטיזם, כגון התנהגויות חוזרות ונשנות.

 

יחד עם זאת, עולם המחקר נתקל בקושי במציאת כלי אבחוני שיבחין בצורה ברורה בין שתי האבחנות.

מחקר מ-2023, לדוגמה, ביקש לבדוק את היכולת של הכלי Children's Communication Checklist-2 (CCC-2) למדוד ליקויים בתקשורת חברתית-פרגמטית ולברר את השכיחות וההשפעה התפקודית שלהם (Saul et al, 2023).

הממצאים העלו כי מתוך המדגם מעט מאוד ילדים אובחנו עם קשיים בתקשורת חברתית בלבד, מרבית הילדים שנמצאו כסובלים מקשיים בתקשורת אובחנו גם עם הפרעה קושי על הספקטרום האוטיסטי או עם קשיים מבניים בהבנת השפה.

 

 

מהן דרכי הטיפול ב- SCD?

 

טיפול פרטני

  

 

הטיפול בילדים שאובחנו עם SCD הוא לרוב טיפול פרטני, קבוצתי או ממוקד בהדרכת הורים.

 

 

בטיפול עובדים עם הילד על הקניית מיומנויות חברתיות כמו:

 

• ניהול שיחה.

• התחלת שיחה וסיומה.

• שימור קשר עם חברים.

• למידת טכניקות לזיהוי רגשות, מחוות גופניות מותאמות מצב ועוד.

 

 

הדרכת הורים

 

מעבר לטיפול בילד, ילווה התהליך הטיפולי גם בהדרכת הורים, שיקבלו כלים יעילים להמשך התהליך הטיפולי בבית. 

 

 

קבוצת כישורים חברתיים

 

יש מי שיומלץ לשלבו גם בקבוצת מיומנויות חברתיות. בקבוצות אלו, משתתפים ילדים בגילאים קרובים אשר חווים קשיים דומים. 

המנחה בקבוצת המיומנויות יתבונן בקושי של הילד בזמן אמת, וכך יתאפשר לו להתערב בסיטואציה, ולתת לילד כלים חדשים להתמודדות בסיטואציה החברתית עמו הוא מתמודד.

 

טיפול רגשי ל-SCD יכול להקל תסכול וסבל של הילד ושל משפחתו ולתת לילד אפשרות לחיים עצמאיים וחופשיים יותר בבגרותו.

 

 

 

הורים יקרים,

 

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת ייעוץ

והמלצה על פסיכולוגית קלינית לילדים בתל אביב ובכל הארץ,

למפגש טיפולי באינטרנט או פנים אל פנים. 

 

לקראת טיפול והדרכת הורים

בהפרעה בתקשורת חברתית (SCD)

מוזמנים.ות לחשוב יחד   

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

14 באוקטובר 2025

 

 

 

 

 

  

כתיבה:

 

 עפרה טרוים, MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

מיה גינסברג, MSW,

עו״ס קלינית

  

ומומחי מכון טמיר

 

  

 

 

מקורות:

 

ברוקנר, י. , ורטמן-אלעד, ר. (2013). הפרעה בתקשורת חברתית: היבט חיובי של שינוי אבחנתי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 30/1/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3028

 

Baird G, Norbury CF Social (pragmatic) communication disorders and autism spectrum disorder Archives of Disease in Childhood 2016;101:745-751

 

Mandy W, Charman T, Gilmour J, Skuse D. Toward specifying pervasive developmental disorder-not otherwise specified. Autism Res. 2011;4:121–131

 

Norbury CF. Practitioner review: social (pragmatic) communication disorder conceptualization, evidence and clinical implications. J Child Psychol Psychiatry. 2013;55:204–2016 

 

Reisinger LM, Cornish KM, Fombonne E. Diagnostic differentiation of autism spectrum disorders and pragmatic language impairment. J Autism Dev Disord. 2011;41:1694–1704 

 

Saul, J., Griffiths, S. and Norbury, C.F. (2023), Prevalence and functional impact of social (pragmatic) communication disorders. J Child Psychol Psychiatr, 64: 376-387. https://doi.org/10.1111/jcpp.13705

 

Swineford, L. B., Thurm, A., Baird, G., Wetherby, A. M., & Swedo, S. (2014). Social (pragmatic) communication disorder: a research review of this new DSM-5 diagnostic category Journal of Neurodevelopmental Disorders, 6(1), 41

 

Ellis Weismer, S, Tomblin, JB, Durkin, MS, Bolt, D, Palta, M. A preliminary epidemiologic study of social (pragmatic) communication disorder in the context of developmental language disorder. International Journal of Language & Communication Disorders 2021; 56: 1235– 1248. https://doi.org/10.1111/1460-6984.12664

 

https://news.walla.co.il/item/2953106 

 

https://aspergers101.com/social-pragmatic-communication-disorder/