SCD

 הפרעה (פרגמטית) בתקשורת חברתית

מהי הפרעת SCD?

הפרעה בתקשורת חברתית Social (Pragmatic) communication disorder הינה קושי בהבנת תקשורת חברתית מילולית ושאינה מילולית.

הסובלים מההפרעה יראו ליקוי בשימוש בשפה בהקשרים בין-אישיים ויתקשו לתקשר עם זולתם באופן יעיל, להסביר את עצמם ולחלוק מידע עם האחר.

כתוצאה מכך, במרבית המקרים, הם יסבלו מקשיים חברתיים, לימודיים או תעסוקתיים.

הקשיים והתסמינים המתוארים אינם מוסברים באמצעות קיומה של מנת משכל נמוכה (I.Q.), וצפויים להופיע כבר בילדות המוקדמת, אך יתכן ויבואו לידי ביטוי רק כאשר הדרישות החברתיות יעברו את סף יכולות התקשורת של הילד.

הורים יקרים,

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה

והמלצה על פסיכולוגית קלינית לילדים בתל אביב,

למפגש טיפולי באינטרנט או פנים אל פנים,

או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ,

לקראת טיפול והדרכת הורים

בהפרעה בתקשורת חברתית (SCD)

עלות: 330 ש״ח בקירוב --

072-3940004

סימפטומים של SCD

הסימפטומים האופיינים להפרעת SCD הינם קושי ברכישה ובשימוש בשפה מדוברת וכתובה.

כמו כן אופיינים גם קשיים בניהול תקין של שיחה ובהבנת ניואנסים ותת משמעויות של השפה.

כתוצאה מכך הסובלים מההפרעה יתקשו להבין הומור, מטאפורות ודיבור בלשון סגי נהור.

הם עלולים לפספס את עיקר משמעות הדברים, לייחס לדובר כוונות שגויות ולהתקשות להסביר את כוונתם ועמדתם.

לעיתים קרובות יופיע גם קושי להתאים את סגנון התקשורת להקשר בו היא נעשית. לדוגמא, הדיבור בשעת שיעור בכיתה שונה מדיבור בשעת משחק, אך אלו הסובלים מההפרעה יתקשו לסגל את אופן הדיבור ההולם את הסיטואציה.

לסיכום, הפרעה בתקשורת חברתית מאופיינת בקושי בהבנת השפה וחוקיה בהקשרים החברתיים והבין אישיים. כל אותם חוקים ומאפיינים של השפה, אשר מובנים לנו באופן אינטואיטיבי ומשמשים אותנו בכדי להתאים את השיח למקום או לאדם שמולנו, אינם נהירים לסובלים מההפרעה, והם יתקשו להפנימם. כתוצאה מכך יופיעו קשיים חברתיים, או קשיים לימודיים ותעסוקתיים שאינם מוסברים כתוצאה ממנת משכל נמוכה או ליקויים אחרים.

אבחנה

מדריך האבחנות הפסיכיאטרי המעודכן (DSM-V) מתאר את ההפרעה כליקוי בפרגמטיקה של השפה.

כלומר, ליקוי בשליטה בכללי השימוש בשפה בהקשר החברתי תקשורתי.

כללים אלו, הנראים מובנים מאליהם לרובנו, אינם מופנמים אצל הסובלים מההפרעה.

לדוגמא, שמירה על שיחה במבנה של תור במהלך משחק, מיצוי רעיון ומעבר הלאה ומתן תגובה רלוונטית -  כל אלו מהווים חלק מתקשורת חברתית תקינה שאינה בהירה דיה עבור הסובלים מההפרעה.

רוב התקשורת היום-יומית שלנו הינה מעורפלת ודו משמעית, אך באופן טבעי רובנו נבין את המשמעות המתבקשת, על פי ההקשר בו היא מתקיימת – למשל אם נשמע חבר אומר כי הוא "מת מעייפות" לאחר לילה בלי שינה, לא נתייחס אל האמירה שלו ברמת הפשט, נבין שהוא מתכוון שהוא עייף מאוד ושאינו מצוי בסכנת חיים.

אם נאמר לילד להזיז את עצמו בשעת הבוקר, הוא יבין כי הכוונה היא להזדרז ולהתארגן לבית ספר ולא לבזבז זמן מיותר. 

תקשורת בין אישית זו, התלויה בהקשר, אינה מובנת מאליה עבור מי שסובל מליקוי בתקשורת חברתית.

שינוי אבחוני ב-DSM-5

הצורך בשינוי האבחוני עלה לאור השימוש המכליל מדי בקטגוריה PDD-NOS, שהכניסה גם מקרים תת-קליניים.

למשל, במחקר שנערך בשנת 2011, נמצא כי רק שניים מתוך 66 ילדים שאובחנו כ-PDD-NOS סבלו מסימפטומים אופיינים לילדים בקשת האוטיסטית.

כמו במקרים רבים אחרים, ה-DSM חותר להגיע למהימנות גבוהה, שפוגעת מאוד בתוקף. 

מה זה אוטיזם בתפקוד גבוה? שאלה טובה ?
אוטיזם, כידוע, היא הפרעה התפתחותית שמתאפיינת בעיקר בקושי בתקשורת ובאינטראקציות חברתיות. אוטיזם בתפקוד גבוה הוא מונח שגור אצל אנשי מקצוע, אבל לא מהווה אבחנה רפואית רשמית.
הנה דו״ח המצב:https://t.co/o036waHlxO#אספרגר

— מכון טמיר (@tamir_psy) November 11, 2019

טיפול ב- SCD

טיפול פרטני

הטיפול בילדים שאובחנו עם SCD הוא לרוב טיפול פרטני שמתמקד בהקניית מיומנויות חברתיות כמו:

• כיצד לנהל שיחה?

• איך להתחיל שיחה ואיך לסיים אותה?

• איך שומרים על קשר עם חברים?

• למידת טכניקות לזיהוי רגשות, מחוות גופניות מותאמות סיטואציה ועוד.

הדרכת הורים

מעבר לטיפול בילד, ילווה התהליך הטיפולי גם בהדרכת הורים , כאשר ההורים יקבלו כלים שיאפשרו להם להמשיך את התהליך הטיפולי גם בבית.

קבוצת כישורים חברתיים

יש מי שיומלץ לשלבו גם בקבוצת מיומנויות חברתיות. בקבוצות אלו, משתתפים ילדים בגילאים קרובים אשר חווים קשיים דומים.

המנחה בקבוצת המיומנויות יתבונן בקושי של הילד בזמן אמת, וכך יתאפשר לו להתערב בסיטואציה, ולתת לילד כלים חדשים להתמודדות בסיטואציה החברתית עמו הוא מתמודד.

טיפול רגשי ל-SCD יכול להקל תסכול וסבל של הילד ושל משפחתו ולתת לילד אפשרות לחיים עצמאיים וחופשיים יותר בבגרותו.

כתיבה:

 עפרה טרוים, פסיכולוגית קלינית מומחית

עריכה מקצועית:

איתן טמיר, ראש המכון  

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

מקורות:

ברוקנר, י. , ורטמן-אלעד, ר. (2013). הפרעה בתקשורת חברתית: היבט חיובי של שינוי אבחנתי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 30/1/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3028

Baird G, Norbury CF Social (pragmatic) communication disorders and autism spectrum disorder Archives of Disease in Childhood 2016;101:745-751. 

Mandy W, Charman T, Gilmour J, Skuse D. Toward specifying pervasive developmental disorder-not otherwise specified. Autism Res. 2011;4:121–131

Norbury CF. Practitioner review: social (pragmatic) communication disorder conceptualization, evidence and clinical implications. J Child Psychol Psychiatry. 2013;55:204–2016 

Reisinger LM, Cornish KM, Fombonne E. Diagnostic differentiation of autism spectrum disorders and pragmatic language impairment. J Autism Dev Disord. 2011;41:1694–1704 

Swineford, L. B., Thurm, A., Baird, G., Wetherby, A. M., & Swedo, S. (2014). Social (pragmatic) communication disorder: a research review of this new DSM-5 diagnostic category. Journal of Neurodevelopmental Disorders, 6(1), 41. 

https://news.walla.co.il/item/2953106 

https://aspergers101.com/social-pragmatic-communication-disorder/