הבדלים בין אלקסיתימיה לאוטיזם בתפקוד גבוה

מה ההבדל בין אלקסיתימיה לתסמונת אספרגר?

שתי התופעות קשורות לקשיים ברגש ובתקשורת, ולעיתים אף מתקיימות יחד אצל אותו אדם.

אבל למעשה מדובר בשתי תופעות נפרדות, והמהות שלהן שונה מאוד:

• תסמונת אספרגר (כיום חלק מההגדרה הרחבה של הספקטרום האוטיסטי - ASD) היא מצב נוירו־התפתחותי שמשפיע על תקשורת חברתית, עיבוד חושי ודפוסי חשיבה והתנהגות.

• לעומתה, אלקסיתימיה היא תכונה נפשית שמתבטאת בקושי לזהות רגשות, להבין אותם ולתארם במילים  - פנימה והחוצה.

במחקרים עדכניים (נכון ל־2025), נמצא כי למעלה ממחצית מהאנשים על הספקטרום מראים רמות כאלה או אחרות של אלקסיתימיה, אבל חשוב לזכור:

לא כל אוטיסט הוא אלקסיתימי, ולא כל אדם עם אלקסיתימיה מצוי על הספקטרום.

במאמר הנוכחי נעמוד על ההבדלים וקווי הדמיון בין שתי התופעות, דרך ארבעה ממדים עיקריים:

• החוויה הרגשית הפנימית.

• תקשורת והבנת רגשות.

• היבטי האבחון.

• השלכות טיפוליות.

הסקירה מבוססת על מחקר עדכני, נכתבה בשפה מקצועית ובהירה, ומיועדת לאנשי מקצוע, בני משפחה, וגם לכל מי שמחפש להבין את עצמו או את הקרובים לו לעומק.

הנה תקציר ההבדלים: 

החוויה הרגשית הסובייקטיבית

אלקסיתימיה מתבטאת בקושי להבין מה מרגישים, בעוד שאספרגר כשלעצמו אינו גורם בהכרח לקושי זה - מתמודדים רבים עם אוטיזם יודעים מה הם מרגישים, אם כי לעיתים חווים אותם בצורה שונה או בעוצמות יוצאות דופן.

תקשורת רגשית (הבעה, אמפתיה והבנת רגשות אצל אחרים)

אלקסיתימיה מובילה לתקשורת רגשית מצומצמת – קושי להביע רגשות וחוסר קליטה של רגשות הזולת (מה שנראה כ”קרירות”), בעוד שבאספרגר הקשיים בתקשורת הרגשית נובעים מבעיות בפענוח והבעה חברתית-לא-מילולית, ולא בהכרח מחוסר רגש או אכפתיות בסיסי.

היבטים אבחוניים

אבחון אלקסיתימיה מתבסס על הערכה פסיכולוגית (שאלונים ודיווח עצמי) של קושי רגשי ספציפי, בעוד שאבחון אספרגר/ASD הוא אבחון נוירוהתפתחותי רחב לפי קריטריונים מוגדרים וכלים קליניים, הכולל הערכת התנהגויות חברתיות ותחומי עניין ולא מתבטא רק בעולמו הרגשי של האדם.

גישות טיפול, התערבויות ובניית קשר טיפולי

בטיפול באלקסיתימיה מתמקדים בהגברת המודעות הרגשית והבעת הרגשות (באמצעות שיטות כמו CBT, מיינדפולנס, יצירה וכו’), בעוד שבטיפול באספרגר/ASD הדגש הוא על פיתוח כישורים חברתיים והתמודדות עם חרדה/עומס, בהינתן שסגנון העיבוד שונה – וכל זאת תוך בניית אמון דרך תקשורת גלויה, כבוד לייחודיות המטופל והתאמת הגישה לצרכיו.

החוויה הרגשית הפנימית

אנשים עם אלקסיתימיה מרגישים רגשות – אך לרוב אינם יודעים לזהות אותם, להבין את טיבם או לתרגם אותם למילים. התחושה הרגשית נחווית לעיתים כערפול גופני: דופק מהיר, לחץ בבית החזה, עייפות או מתח – אך ללא הבנה של מה עומד מאחורי התחושות הללו. החוויה היא של “משהו לא טוב” ללא שם. רגש עשוי להופיע רק כתגובה פיזית, או לחלוף מבלי שזכה להכרה מודעת. כתוצאה מכך, אדם אלקסיתימי עשוי לתאר מצבים חיים במונחים ענייניים בלבד, מבלי לציין את התחושות שהתעוררו בהם – לא מתוך התנגדות, אלא מתוך חוסר נגישות אל עולמו הפנימי.

לעומת זאת, אצל אנשים עם אספרגר (ASD) החוויה הרגשית מורכבת יותר: רגשות נוכחים, לעיתים בעוצמה רבה ואף מציפה. יש שמתארים חיבור רגשי עז לאנשים, לחיות, או לנושאים שמלהיבים אותם. אולם, עיבוד הרגש שונה מהרגיל – לעיתים הרגש מתעורר בעיכוב, במנותק מהאירוע שחולל אותו, או באופן שהסביבה מתקשה להבין. למשל, אדם עם אספרגר יכול לחוות התפרצות כעס שעות לאחר אירוע חברתי מבלבל, או להרגיש עצבות רק לאחר שהסתיים מצב של דחייה חברתית – לא כי הוא מנותק, אלא כי עיבוד הרגש איטי, עקיף או לא ליניארי.

ההבדל המהותי הוא בזמינות ובבהירות של הרגש כלפי פנים. באלקסיתימיה – הרגש מטושטש או חסר שם, כמו פסקול בלי כתוביות. באספרגר – הרגש קיים, לפעמים מאוד חי, אבל קשה להניח עליו אצבע בזמן אמת, והוא עשוי להופיע בצורה לא צפויה או לא תואמת את הסיטואציה מבחוץ.

תקשורת רגשית (הבעה, אמפתיה והבנת רגשות אצל אחרים)

הבדל מהותי בין אלקסיתימיה לאספרגר נעוץ ביכולת לתקשר רגשות – פנימה והחוצה. אנשים עם אלקסיתימיה מתקשים לבטא את רגשותיהם במילים, ולרוב גם אינם מצליחים לזהות את הרגש של הזולת בזמן אמת. לא מדובר באדישות או חוסר אכפתיות, אלא בחסם ממשי בתרגום תחושות גופניות או מצבים פנימיים לשפה רגשית. לכן אדם כזה יגיב פעמים רבות בתגובה שטוחה או לא מותאמת – למשל עצה טכנית במקום אמפתיה, או שתיקה במקום תגובה חמה. ייתכן שיזהה באופן שכלי שמשהו קרה, אך לא ירגיש את הרגש בעצמו.

באספרגר (ASD בתפקוד גבוה), התמונה שונה. רוב האנשים עם אספרגר כן מרגישים רגשות – לפעמים אפילו בעוצמה גבוהה – אך מתקשים לזהות את רגשות האחר ולהביע את רגשותיהם באופן שהסביבה מפרשת נכון. הבעות פנים עשויות להיות שטוחות, טון הדיבור מונוטוני, שפת הגוף לא שגרתית – כל אלו יוצרים תחושת ניכור תקשורתי, גם כשהרגש קיים.

כאן נכנסת לתמונה תיאוריית התודעה (Theory of Mind): היכולת להבין שלאנשים אחרים יש מצבים נפשיים, כוונות ורגשות שאינם גלויים. באספרגר, תפקוד זה נפגע לעיתים קרובות – לא מתוך ניתוק רגשי, אלא מקושי להבין את נקודת המבט של האחר. אדם עם אספרגר עשוי שלא להבין מדוע מישהו נפגע, אם לא נאמר לו ישירות, או לא לקלוט רמזים עדינים כמו סרקזם או מבוכה. לעומת זאת, באלקסיתימיה עצמה תיאוריית התודעה יכולה להיות שמורה – האדם מבין מה אחרים אמורים להרגיש, אך אינו מצליח להתחבר לזה רגשית.

היבטים אבחוניים (כיצד מאבחנים אלקסיתימיה לעומת אספרגר)

אלקסיתימיה אינה מוגדרת כהפרעה פסיכיאטרית רשמית, אלא כמאפיין נפשי – ממד שקיים בדרגות שונות באוכלוסייה. היא נמדדת באמצעות שאלונים להערכה עצמית, ובראשם סולם אלקסיתימיה טורונטו (TAS-20), שבודק עד כמה האדם מזהה רגשות, מסוגל לתארם, ונוטה להתמקד במחשבות חיצוניות לעומת פנימיות. ציון גבוה מצביע על רמה גבוהה של קושי בזיהוי והבעת רגש. באבחון קליני, מטפלים יכולים להצביע על מאפיינים אלקסיתימיים כחלק מהבנת סגנון ההתמודדות הרגשי – גם כאשר אין הפרעה פסיכיאטרית מוגדרת.

לעומת זאת, אספרגר – כיום נחשב לתת-סוג של הספקטרום האוטיסטי (ASD ברמת תפקוד גבוהה) – מאובחן על פי קריטריונים פורמליים במדריך ה־DSM-5. האבחנה כוללת שני צירים: קשיים בתקשורת חברתית הדדית, והתנהגויות חזרתיות או תחומי עניין מצומצמים. האבחון מבוסס על ראיונות עומק, תצפיות מובְנות (כמו ADOS), וכלים נוירו־התפתחותיים. נדרשת עדות לכך שהקשיים הופיעו כבר בילדות, גם אם זוהו רק בגיל מבוגר. בניגוד לאלקסיתימיה, מדובר באבחנה מוכרת עם השלכות תפקודיות ומשפטיות.

שתי התופעות עשויות להתקיים יחד – ובאמת, מחקרים מראים ששיעור גבוה מהמאובחנים על הספקטרום מראים גם מאפיינים של אלקסיתימיה. אך ההבחנה בין השתיים חשובה: אדם יכול להיות אוטיסט רגיש מאוד, המחובר לרגשותיו, או אלקסיתימי לחלוטין מבלי להיות אוטיסט. ההבחנה נעשית לא רק לפי שאלונים אלא גם לפי איכות המגע הרגשי, סגנון החשיבה, ההיסטוריה ההתפתחותית והתמונה הקלינית השלמה.

השלכות טיפוליות (גישות טיפול, התערבויות ובניית קשר טיפולי)

הטיפול באלקסיתימיה ובאספרגר דורש הבחנה מדויקת במוקד הקושי – האם מדובר בחסם רגשי פנימי, או בקושי חברתי־קוגניטיבי רחב יותר. בטיפול באלקסיתימיה הדגש הוא על פיתוח מודעות רגשית – לזהות, לתת שם, ולהכיר בקיומם של רגשות גם כשהם עמומים או מוצפים. כאן נכנסת לתמונה גישת המנטליזציה – היכולת לחשוב על רגשותיי ורגשותיך כמצבים משתנים של נפש חיה. בטיפול מבוסס מנטליזציה (MBT), המטפל עוזר למטופל לחקור מצבים רגשיים, ללמוד לזהות קווי מתאר רגשיים באירועים שונים, ולהתבונן בתגובותיו מתוך עדשה פנימית רכה. בהדרגה, נוצרת שפה רגשית יציבה שמאפשרת לאדם האלכסיתימי להבין את עצמו – ואחר כך גם את סביבתו.

לעומת זאת, הטיפול באספרגר מתמקד לרוב בפיתוח מיומנויות תקשורת – לא “להפעיל רגש”, אלא ללמוד איך רגשות מתבטאים בעולם החברתי, איך לקרוא רמזים לא מילוליים, ואיך לנהל שיחה בעלת הדדיות. כאן המטפל מסייע לתווך את העולם הרגשי־חברתי: להסביר, לדמות, לתרגל. למשל, לתרגם הבעה או טון דיבור לאפשרות רגשית – "כשמישהו מדבר בקול שקט ומסתכל הצידה, יכול להיות שהוא מתבייש".

בתוך התהליך הזה חשוב במיוחד הקשר הטיפולי עצמו. באלקסיתימיה, המטפל לא לוחץ על המטופל “להרגיש”, אלא עוזר לו לשים לב – גם למה שאין. שפת הגוף, שתיקות, תחושות גוף – כל אלה נעשים לחומר גלם. באספרגר, הקשר נבנה דרך אמון וכנות – לעיתים גם דרך תחומי העניין של המטופל, או שפה ויזואלית שמדברת אליו. בשני המקרים, המטפל צריך לוותר על ציפיות לספונטניות רגשית, ולהבין שהדרך לרגש שונה – אבל אפשרית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bird, G., & Cook, R. (2013). Mixed emotions: The contribution of alexithymia to the emotional symptoms of autism. Translational Psychiatry, 3(7), e285. https://doi.org/10.1038/tp.2013.61

Kinnaird, E., Stewart, C., & Tchanturia, K. (2019). Investigating alexithymia in autism: A systematic review and meta-analysis. European Psychiatry, 55, 80–89. https://doi.org/10.1016/j.eurpsy.2018.09.004

Poquérusse, J., Pastore, L., Dellantonio, S., & Esposito, G. (2018). Alexithymia and autism spectrum disorder: A complex relationship. Frontiers in Psychology, 9, 1196. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.01196

Trevisan, D. A., Roberts, N., Lin, C., & Birmingham, E. (2020). How do adults and teens with self-declared Autism Spectrum Disorder experience eye contact? A qualitative study. PLOS ONE, 15(10), e0241673. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0241673

Williams, Z. J., & Gotham, K. O. (2021). Improving the measurement of alexithymia in autistic adults: A psychometric investigation of the 20-Item Toronto Alexithymia Scale using item response theory. Molecular Autism, 12(1), 20. https://doi.org/10.1186/s13229-021-00427-8