הרבה פעמים אני פוגש הורים שקשה להם לשיחות ייעוץ על התמודדות עם קשיי התנהגות אצל הילד,
הם עייפים, לפעמים מותשים, ההנאה מגידול הילד מהם והלאה, כי הם בהישרדות.
יש נטיה לייחס לילדים עם קשיי התנהגות את היכולת לבחור בצורת ההתנהגות שלהם, כאילו הם מקבלים החלטה בשלה להתנגד, להתריס ולהתווכח על כל דבר.
זה מובן, אנחנו שופטים את התנהגותם לפי ראיית עולם בוגרת, וברור גם שחלק מהייחוס הזה מדויק כי כל ילד הוא בן אדם קטן.
אבל לפעמים זה יכול להיות פספוס - אנחנו בטוחים שהוא מקשה עלינו מתוך בחירה עיקשת בעוד שאנחנו לא ערים עד הסוף למאבק הפנימי שלו בקשיי ויסות חושי - תחושות מתסכלות שקשה לו להמשיג בצורה בוגרת, קל וחומר לא להתמודד איתן ביעילות.
האמירה ״אין לא יכול, יש לא רוצה״ עדיין לא נכונה בשלב ההתפתחותי הזה.
בואו נראה למה.
איתן טמיר
תיאור מקרה מעניין עוסק בילד בן 9 בשם ג'ייסון, שהופנה לטיפול בגלל התפרצויות זעם קשות ויומיומיות.
ההתפרצויות היו כל כך חמורות עד שהוא הוצא מכיתה רגילה. למעשה, נראה היה שכל דבר גורם לו להתפרץ.
בעבר הוא אובחן במגוון אבחנות כמו הפרעה דו-קוטבית, ADHD והפרעת התנגדות (ODD). הוא ניסה כמה טיפולים, כולל תרופות ושיחות, אבל שום דבר לא עזר.
ההורים והמורים שמו לב שהיו לו "ימים טובים" ו"ימים רעים", מה שגרם להם לחשוב שבימים הפחות טובים הוא פשוט בוחר להתנהג לא יפה.
התפנית הגיעה כשהבינו שהרבה מהגורמים להתפרצויות שלו קשורים לוויסות חושי:
-
שמיעה: רעשים רגילים בכיתה, באוטובוס או בהפסקה הרגישו לו כמו צעקות.
-
מגע: כל מגע מקרי מאחרים גרם לו להגיב באלימות.
-
שינויים בשגרה: כל שינוי קטן בלוח הזמנים היה מערער אותו וגורם לו לנסות לשלוט במצב.
אחרי אבחון של מרפאה בעיסוק, התברר שג'ייסון סובל מקשיים חמורים בעיבוד חושי.
ההסבר החדש להתנהגותו היה פשוט - מערכת העצבים של ג׳ייסון הייתה מוצפת בגירויים חושיים, כאילו הוא נמצא בסכנה מתמדת.
ההתפרצויות היו תגובת fight של גופו לעומס היתר הזה. הצורך בשליטה ובשגרה קבועה לא בא ממקום של מניפולציה, אלא מתוך ניסיון להפוך את העולם לפחות מאיים.
הטיפול התמקד בהפחתת העומס החושי.
הוא קיבל אישור להשתמש באטמי אוזניים או באוזניות עם מוזיקה מרגיעה, לקחת הפסקות בחדר שקט ולהימנע ממקומות רועשים יותר כמו המסדרון בהפסקה.
התוצאות היו מדהימות.
תוך שבועות ג'ייסון נרגע, הצליח להתרכז, חזר לכיתה רגילה וסיים את השנה עם ציונים מעולים.
הוא אפילו קיבל תעודת הוקרה על השיפור העצום בהתנהגותו.
הטיפול בקשיי הוויסות החושי היה מה שהפך את הכל לאפשרי.
הבנת המקרה בהקשר של SPD ב-ODD
הפרעת התנגדות מתריסה (ODD) מאופיינת בדפוס מתמשך של התנהגות שלילית, מתריסה ועוינת כלפי דמויות סמכות. ילדים עם ODD מרבים להתווכח, מסרבים לציית לבקשות ומאשימים אחרים בטעויות שלהם. בעוד שהתנהגויות אלו יכולות להופיע באופן טבעי במהלך ההתפתחות, ב-ODD הן חמורות ושכיחות יותר ופוגעות באופן משמעותי בתפקוד. אבחון ההפרעה דורש שהתסמינים יימשכו לפחות שישה חודשים וחשוב להבחין בין התנהגות מתנגדת טיפוסית לבין דפוס קליני המצריך התערבות.
- התפרצויות זעם והתנגדות, שאובחנו כ-ODD, יכולות לנבוע מהצפה חושית ולא מרצון "להתנגד".
- רגישות יתר לגירויים יומיומיים כמו מגע מקרי או רעש סביבתי נתפסת כאיום ומעוררת תגובת "הילחם או ברח".
- הצורך בשליטה וקשיחות בשגרה אינו מניפולציה, אלא ניסיון נואש של הילד למנוע הצפה חושית בסביבה כאוטית.
- חוסר עקביות בתגובות ("יום טוב, יום רע") אינו בחירה מכוונת, אלא תלוי בעומס החושי המצטבר שהילד חווה.
- התנהגות הנראית כהתנגדות עשויה להיות למעשה קושי של מערכת העצבים לווסת את עצמה.
- זיהוי הטריגרים החושיים ומתן כלים לוויסות (כמו אוזניות או פינה שקטה) מפחיתים את ההתנהגות המתריסה.
- ג'ייסון סבל מהתפרצויות זעם יומיומיות, שאובחנו בטעות כ-ADHD והפרעה דו-קוטבית, ללא הצלחה טיפולית.
- התנהגותו נראתה מכוונת ("בוחר להיות לא בסדר"), אך נבעה מטריגרים חושיים: רעש רגיל נשמע כצעקות ומגע מקרי הורגש כהתקפה.
- האבחנה המכרעת הייתה קושי בעיבוד חושי (SPD), שהסבירה כי מערכת העצבים שלו הייתה בהצפת יתר מתמדת.
- הטיפול התמקד בהפחתת העומס החושי באמצעות כלים פשוטים: אוזניות, הפסקות יזומות בחדר שקט והימנעות ממקומות רועשים.
- השינוי היה דרמטי: תוך שבועות הוא נרגע, חזר לתפקוד מלא בכיתה, וסיים את השנה בהצטיינות.
חשוב להבין את האבחנה המבדלת בין ODD לבין מצבים אחרים. לדוגמה, קיימת חפיפה בתסמינים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), כאשר בשני המקרים ייתכנו אימפולסיביות וקושי לציית לכללים. בנוסף, יש לשלול גורמים אחרים להתנהגות המאתגרת, כמו קשיים רגשיים, טראומה או, כפי שמודגם במקרה של ג'ייסון, קשיים בעיבוד חושי. התערבות טיפולית יעילה מתחילה באבחון מדויק של שורש הבעיה. הטיפול ב-ODD כולל לרוב הדרכת הורים, טיפול משפחתי וטיפול פרטני בילד, במטרה לשפר את התקשורת, ללמד מיומנויות לפתרון בעיות ולוויסות רגשי.
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון,
עם מומחי מכון טמיר

מקורות:
Cheng, M., & Boggett-Carsjens, J. (2005). Consider sensory processing disorders in the explosive child: case report and review. The Canadian child and adolescent psychiatry review = La revue canadienne de psychiatrie de l'enfant et de l'adolescent, 14(2), 44–48.
Gigliotti, F., Martelli, M. E., Giovannone, F., & Sogos, C. (2025). Feeling the World Differently: Sensory and Emotional Profiles in Preschool Neurodevelopmental Disorders. Children (Basel, Switzerland), 12(7), 958. https://doi.org/10.3390/children12070958