גורמים וסיבות לדיכאון - מחקרים קליניים בפסיכולוגיה | מעודכן ל-2018

דרג פריט זה
(31 הצבעות)
מחקרים על טיפול בדיכאון מחקרים על טיפול בדיכאון

גורמים וסיבות לדיכאון

מה גורם לדיכאון?

לדיכאון יש היסטוריה ארוכה והוא העסיק את מיטב המוחות הפילוסופיים והפסיכולוגיים.

כולם ניסו לפענח את הגורמים והסיבות להתרחשות דיכאון:

הפילוסוף הרומי קיקרו, הניח במאה הראשונה לפני הספירה, שהדיכאון הוא תוצר של זעם, פחד או יגון כבד.

זיגמונד פרויד סבר שהדיכאון הוא תוצאה של כעס כבוש, אשר הופנה פנימה.

קרל יונג טען שדיכאון הוא לא רק מחלה אלא גם הזדמנות -  האדם הדיכאוני נחשף לחומרים שהוא בדרך כלל מסרב לראות. אדם פוגש את הצל שלו, מפגש שמציע משוב חיוני שראוי לעבד אותו. 

 

מהו דיכאון?

דיכאון קליני (או דיכאון מז'ורי) הוא הפרעה נפשית שיכולה להשפיע על האופן בו אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים.

 

פעמים רבות, אנשים הסובלים מהפרעה זו מאבדים עניין בפעילויות שנהנו מהם בעבר, ומתקשים לתפקד ביומיום.

לעתים מתלוות לכך מחשבות אובדניות ומצב זה גובה מהם מחיר פיזי ורגשי גבוה. 

 

שכיחות הדיכאון

הפרעת דיכאון קליני הינה הפרעה נפוצה וחמורה בעלת הישנות גבוהה הגורמת לירידה בתפקוד ובאיכות החיים וקשורה לתחלואה רפואית ולתמותה.

ארגון הבריאות העולמי דירג את הפרעת הדיכאון כגורם הרביעי למוגבלות ברחבי העולם, ועד שנת 2020 היא צפויה להיות מדורגת במקום השני.

השכיחות הגבוהה והעמידות של הפרעת דיכאון מז'ורי ברחבי המדינות חיזקו את החשיבות הרבה שיש לייחס להפרעה זו ולטיפול בה.

בניתוח מידע שנאסף מרחבי העולם, נמצא דמיון בקשרים בין גורמים סוציו-דמוגרפיים לדיכאון במדינות השונות (כמו השכלה נמוכה, בעיות בחיי הנישואים, הכנסה בלתי יציבה, הריונות בגיל העשרה) וכן בין דיכאון להשלכות שונות כמו רמות תפקוד נמוכות (הכנסות נמוכות, ביצועים נמוכים בעבודה וחוסר השגיות, איכות חיי נישואים נמוכה); סיכון מוגבר להתפרצות הפרעות משניות ולהחמרתן, וסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב בעיות בריאותיות ואובדנות.

יחד עם זאת, נמצאה שונות משמעותית בשיעורי השכיחות לאורך החיים ובמהלך התפתחות המחלה בין המדינות השונות.

כמו כן, נמצא כי מספר האנשים שפונים לטיפול בדיכאון נמוך למדי ברחבי העולם, כאשר במדינות מתפתחות שיעור הפונים הינו נמוך ביותר. חשוב עד קריטי לפענח ולמפות את הסיבות בגללן נגרם דיכאון - גם כדי לטפל, אבל לא פחות מכך, למנוע.

 

DEPRESSION CAUSES

 

גורמים לדיכאון 

האטיולוגיה של דיכאון היא נושא סבוך, כאשר אחד הקשיים המרכזיים הוא הגדרת הגבול האבחוני בין דיכאון נורמלי ופתולוגי.

במאמר זה נתייחס לגורמים וסיבות של דיכאון לפי הקריטריונים בהם הוגדר במהדורה העדכנית של ה-DSM, בעיקר כדי לפשט את הדברים ולהציג תמונה מחקרית עדכנית. 

דיכאון נובע לרוב מסיבות גנטיות ומגורמים סביבתיים כאשר הטריגר להתפרצות הדיכאון נובע בדרך כלל מקונטקסט בין אישי, סביבתי ופסיכולוגי.

כאשר אדם מפתח לראשונה סימפטומים של דיכאון, כנראה שמתרחש משהו בחיים שלו שמהווה טריגר להתפרצות הדיכאון.

יחד עם זאת, חשוב מאוד לציין: ההתייחסות המדעית כיום לדיכאון קליני, היא כאל מחלה סיסטמית (מערכתית), שמקורותיה ביולוגיים, ולא ככישלון אישי או אישיותי.

 

גורמים נוירולוגיים

במדעי המוח יודעים כיום על איזורים מוחיים ספציפיים שאחראים על ויסות מצב רוח. 

מעבר להשפעה המוכחת של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) על דיכאון, בחזית המחקר על דיכאון נמצאים כיום קשרים בין נוירונים, אופן הצמיחה שלהם והתפקוד של מעגלים עצביים. 

 

ההיפוקמפוס

מחקרים, הנעזרים במכשור מתקדם לסריקה מוחית, מלמדים כי ההיפוקמפוס של דיכאוניים קטן יותר בהשוואה ללא-דיכאוניים.

במחקר FMRI שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, בחנו החוקרים 24 נשים עם היסטוריה של דיכאון: נמצא כי ההיפוקמפוס היה קטן ב -9% עד 13% אצל נשים שסבלו מדיכאון בהשוואה לנשים שלא סבלו ממנו. ככל שהדיכאון היה עמוק יותר, כך היה ההיפוקמפוס קטן יותר. החוקרים סבורים כי סטרס, גורם מכריע בדיכאון, מדכא ייצור של נוירונים חדשים בהיפוקמפוס. 

  hippocampus and depression

 

ההיפותלמוס

לאחרונה פורסם מחקר חדש, שהתקיים בבית החולים האוניברסיטאי לייפציג בגרמניה.

במחקר בוצעו סריקות מוח, באמצעות MRI, בהן נמדד גודלו של ההיפותלמוס, איבר מוחי שאחראי על פונקציות של ויסות חושי (כמו טמפרטורה, רעב ועוד) . תוצאות המחקר מלמדות כי צידו השמאלי של ההיפותלמוס, גדול יותר  ב-5% בממוצע בקרב המתמודדים עם הפרעות מצב רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית, בהשוואה למי שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח. 

מה שמעניין אף יותר הוא, שכאשר מתמקדים ספציפית בקשר בין דיכאון לבין גודל ההיפותלמוס,  זיהו החוקרים כי חומרת הדיכאון נמצאה בקשר ישיר עם גודלו של ההיפותלאמוס השמאלי.

ההשערה היא כי תגובת שרשרת של התמודדות עם לחצים כרוניים מביאה לשינויים נוירולוגיים מבניים וקבועים. אבל הסיבות לממצאי המחקר עדיין רחוקות מלהיות מובנות. 

 

האמיגדלה

האמיגדלה היא איבר הממוקם במרכז המערכת הלימבית ותפקידה קשור ישירות לרגשות  - כעס, הנאה, צער, חרדה ועוררות מינית  - ולכן היא מופעלת בעיקר במצבים טעונים רגשית.

מחקרי מוח מלמדים אותנו כי הפעילות באמיגדלה גבוהה יותר אצל אדם המתמודד עם דיכאון קליני, פעילות מוגברת שנמשכת גם לאחר סיום האפיזודה הדיכאונית.

ההגברה בפעילות האמיגדלה קבועה ומחריפה עם הזמן, כלומר ללא התערבות, התהליך הוא פרוגרסיבי. 

מחקר מוח חדש ומסקרן,  מצא כי סריקת MRI של האמגידלה מניבה תוצאות שונות כאשר הנבדק מתמודד עם הפרעה דו קוטבית בהשוואה לדיכאון. ספציפית, בקרב המתמודדים עם הפרעה דו קוטבית, צדה השמאלי של האמיגדלה פחות פעיל ופחות מקושר לאיזורי מוח אחרים, בהשוואה למתמודדים עם דיכאון.

 

החומר האפור

מחקר חדש זיהה קשר בין דחיסות נמוכה של החומר האפור במוח, המאובחנות בסריקה מוחית בגיל 14, לבין סיכון להתפתחות דיכאון תת-קליני בהמשך החיים, בעיקר בשנות הבגרות. 

 

 

פעילות מנגנוני עונג ומערכת התגמול

במחקר פרה-קליני חדש, חוקרים באוניברסיטת מרילנד זיהו שינויים בפעילות המוחית המקושרת למנגנונים של עונג ומערכת התגמול.

המחקר מספק תובנות חדשות לאופן בו המוח "מעבד" תגמול ומקדם את ההבנה שלנו בהפרעות כגון דיכאון והתמכרות.

הוא גילה כי העוצמה של הפעילות הנוירונלית בין שני אזורים מוחיים- ההיפוקמפוס וגרעין האקומבנס - הינה קריטית לעיבוד מידע הקשור לתגמול של גירוי כלשהו, כגון המיקום שלו.

הקשר בין שני האזורים הללו חזק יותר במצב של התמכרות.

החוקרים ציפו ששינויים בתקשורת בין האזורים הללו יתרחשו גם בדיכאון, רק שהפעם, החלשה שלהם היא זו שעשויה להסביר את האנהדוניה אותה חווים המדוכאים.

(על מנת לסבר את האוזן- אנהדוניה הינה חוסר יכולת ליהנות מחוויות מהנות כגון אוכל, סקס ויחסים חברתיים אותן אנו חווים במהלך חיינו).

המודל השתמש בעכברים. הוא מצא כי אצל העכברים הפעילות הנוירונלית משתנה בהתאם לתהליכים התנהגותיים- מה שמעיד על מידת הגמישות המוחית.

על מנת להגביר או לצמצם את הקשר הנוירונלי, החוקרים השתמשו בפרוטאינים מיוחדים הרגישים לאור.

4 שניות בלבד של הפרוטאינים שהוזרקו למוחותיהם של עכברים נדרשו על מנת להפעיל את הקישוריות בין ההיפוקמפוס לגרעין האקומבנס- וכך נוצר זיכרון מלאכותי במערכת התגמול.

יום למחרת, העכברים חזרו למקום בו נוצר הזיכרון. החוקרים השתמשו באותה פרוצדורה ניסויית, רק שהפעם הם עשו זאת על מנת לעמעם את הקישוריות. הם מצאו שמערכת התגמול קשורה מאד למקום בו הקישור נוצר.

החוקרים בחנו גם את הקישוריות הנוירונלית הנ"ל גם בעכברים שסובלים מדיכאון.

הם מצאו כי הקישוריות לא הוגברה בשימוש בפרוטאינים!

רק לאחר שקיבלו תרופה אנטי- דיכאונית, החוקרים הצליחו להפעיל את הקישוריות הנוירונלית, כפי שעשו בעכברים ללא הדיכאון, וליצור זכרונות מלאכותיים במערכת התגמול המוחית.

 

גורמים תורשתיים

כשבודקים את השכיחות של הדיכאון אצל הקרובים ממדרגה ראשונה של האדם שידוע שאצלו קיימת ההפרעה, משתמשים חוקרים בעיקר במתודולוגיה של מחקרי משפחות.

נמצא, כי על אף השונות הגדולה, השיעור אצל הקרובים של הלוקים בהפרעות מצב רוח הוא בערך פי שניים או שלושה גבוה יותר בהשוואה לקרובים שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח.

נמצא גם כי ככל שהחומרה וההישנות של דיכאון מז'ורי עולות, כך עולה גם שיעור הדיכאון בקרב חברי המשפחה מדרגה ראשונה. 

הנתונים הללו מחזקים מאוד את היותה של ההפרעה בעלת רקע גנטי, ואתם מוזמנים לקרוא במאמר נפרד שהקדשנו לגנטיקה של דיכאון

 

גורמים פסיכולוגיים

מחקרים בפסיכולוגיה, בפסיכיאטריה וניסויי מעבדה מבוקרים עם נבדקים אנושיים, מצביעים מעבר לכל ספק על ההשפעה הגבוהה של לחץ חריף על מדדים של מצב הרוח השלילי הדיכאון, כאשר במקביל קיימות עדויות לכך שסטרס מפחית את ההשפעות החיוביות של התאוששות מדיכאון.

 

 

שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ודיכאון 

דיכאון וחרדה קשורים לשימוש באופיאטים - משככי כאבים

לפי מחקר שנערך במרכז רפואי באוניברסיטת מישיגן, אנשים הסובלים מדיכאון ומחרדות, צורכים חלק משמעותי ממשככי הכאבים הניתנים באמצעות מרשם מרופא.

ממצא זה מציע נקודת ראות חדשה בקשר לתופעה המוכרת זה מכבר של התמכרות לאופיאטים, בארה"ב וגם בישראל. אופיאטים משפרים את הסימפטומים הדיכאוניים לטווח קצר, מה שמגביר את הנטייה להמשיך ליטול אותן. 

המחקר התבסס על נתונים מחקריים מהשנים 2011-2013 בהם נבדקים דיווחו על מצבם הרפואי הפיזי והנפשי ואופי השימוש שלהם בתרופות. מסקירת הנתונים ועיבודם נמצא כי מבוגרים עם דיכאון או חרדה היו בסיכון גבוה בהרבה מאחרים להשתמש בתרופות מרשם לשיכוך כאבים- 18.7% בקרב הסובלים מהפרעות אלה לעומת 5% באוכלוסייה הכללית. 

המחקר מצא שכמעט 19% מקרבם קיבלו לפחות שני מרשמים בשנה לתרופות הכוללות אופיואידים. נתון נוסף העולה מן המחקר הוא שיותר ממחצית מהמרשמים שניתנו בארה"ב למשככי הכאבים החזקים והממכרים ביותר, הגיעו לאנשים מקרב קבוצה זו. 

צפו בכתבת תחקיר על התמכרות לאופיאטים בישראל,

מתוך תאגיד השידור "כאן":

 

 

 

 

דלקות

דיכאון אינה הפרעה או מחלה דלקתית, אך קיים קשר בין דלקות ודיכאון  - דלקות מופיעות במידה גבוהה מאוד בקרב מתמודדים עם דיכאון. 

מחקרים מהשנים האחרונות מעידים על קשר חזק בין דיכאון קליני (MDD) לבין דלקתיות פריפראלית, המתבטאת בשכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות דלקתיות,  כולל דלקת פרקים שגרונית, מחלות עור על רקע נפשי, מחלת מעי דלקתית, פצעי אקנה, טרשת נפוצה וזאבת (לופוס).

מעכבי ציטוקינים אינם מוכרים כיום כתרופות יעילות להפחתת דיכאון, אך מחקרים עתידיים עשויים לבסס את הקשר החזק בין השתיים וללמד אותנו על הכיוון הסיבתי ודרכי טיפול אפשריות. סביר למדי שכבר בשנים הקרובות נוכל לעבור בדיקת דם שתזהה את המועדות לדיכאון ספיציפי אצל אנשים ספציפיים, מה שיביא לבסוף לטיפול מותאם אישית בדיכאון.

לפי מחקר חדש, גברים הסובלים מבעיות אורולוגיות כגון קשיים בזיקפה, דלקות בדרכי השתן ובשלפוחית השתן או בעיות פוריות, סובלים במקרים רבים גם מדיכאון ומהפרעות שינה.

 

 

חלבונים

מרבית התרופות נוגדות הדיכאון מתבססות על ההשערה כי הוא נוצר על רקע מחסור במונואמינים, סרוטונין ונוראדרנלין. תרופות אלו, SSRI למשל, עובדות באמצעות כיול מחדש של מונואמנים אלה. עם זאת, תרופות אלה אינן יעילות עבור 30% מהחולים המתמודדים עם דיכאון עמיד.

מתוך מחקר יפני שפורסם לאחרונה, עולה כי יתכן וישנו הסבר סיבתי נוסף לדיכאון הקשור לחלבון RGS8. חלבון זה מווסת קולטן הורמון בשם MCHR1. קולטן זה עוזר קשור לוויסות של שינה, רגשות ומצב רוח. לפי החוקרים, מחסור ב- RGS8 מביא לעליה בתחושות הדיכאון.

כמובן שמחקר נוסף נדרש בנוגע לקשר של חלבון זה להפרעות במצב הרוח, ומכאן לאפשרות לפיתוח תרופה חדשה ומקיפה יותר.

גלולות למניעת הריון

מחקר חדש ומדאיג מלמד על קשר בין שימוש בגלולות למניעת הריון לבין נדידת מחשבות (Mind Wandering), תופעה מנטלית שמאפיינת רבים ומתבטאת בקושי להישאר מרוכזים לאורך זמן ממושך במשימה מסוימת.

ניתן להתייחס לנדידת מחשבות כסוג של ליקוי קשב.  חשיבה נודדת מדווחת גם בקרב הסובלים מדיכאון קליני או דיסתימיה

תוצאות המחקר מלמדות כי השימוש בגלולות קשור לתדירות מוגברת של מחשבות נודדות:

הקשר בין שימוש בגלולות לבין מצב רוח דיספורי, שתואר כבר במחקרים קודמים,  מוסבר חלקית על-ידי השפעת השימוש בגלולות על התהליכים הקוגניטיביים שבבסיס החשיבה הנודדת. 

 

 

קשיים בזוגיות ונישואים

חוסר שביעות רצון וקונפליקטים בקשרים זוגיים קשורים באופן הדוק וישיר לדיכאון, ובעיות שקיימות במערכות יחסים מובילות לא אחת לדיכאון קליני. מצד אחד, זוגיות יכולה להעניק כוח וחוסן שמסייעים לנו להתמודד עם תלאות החיים, עם הבדידות הקיומית ועם אתגרים אחרים שמאיימים על בריאותנו הנפשית.  אבל כאשר בזוגיות קבועה פורצים קונפליקטים רגשיים חזקים שלא מאפשרים תמיכה הדדית, הדיכאון אורב לכל אחד מבני הזוג, גם כאשר הם מצויים תחת הגג הבטוח של מערכת היחסים. מעניין שהמהלך הזה עובד לשני הכיוונים - גם דיכאון (ובייחוד דיכאון חוזר) יכול לתרום רבות להתדרדרות התקשורת, האמון והקרבה במערכת היחסים.

לקונפליקטים בתוך הנישואין נראה שיש השפעות שונות על גברים ונשים. נראה כי דיכאון גורם לגברים להיפרד ולסיים את מערכת היחסים, בעוד שנשים נוטות יותר להתמיד בקשר ולכן מועדות יותר לפתח לדיכאון. ליציאה מהקשר, בעיקר דרך גירושים, יש מחירים נפשיים גבוהים, אך דיכאון אינו אחד מהם, לפחות לא בשלבים הראשונים לאחר הפרידה. 

 

 

 

מקורות: 
 
Acne Can Increase the Risk for Depression. By Nicholas Bakalar,  Feb. 7, 2018, NYT: https://mobile.nytimes.com/2018/02/07/well/mind/acne-can-increase-the-risk-for-depression.html
Berk, M., ET AL. (2013). So depression is an inflammatory disease, but where does the inflammation come from? BMC Medicine, 11, 200. http://doi.org/10.1186/1741-7015-11-200
Brigitta, B. (2002). Pathophysiology of depression and mechanisms of treatment. Dialogues in Clinical Neuroscience, 4(1), 7–20.

   

Choi, H., & Marks, N. F. (2008). Marital Conflict, Depressive Symptoms, and Functional Impairment. Journal of Marriage and the Family, 70(2), 377–390. http://doi.org/10.1111/j.1741-3737.2008.00488.x
  
Hamilton, J. P., Siemer, M., & Gotlib, I. H. (2008). Amygdala volume in Major Depressive Disorder: A meta-analysis of magnetic resonance imaging studies. Molecular Psychiatry, 13(11), 993–1000. http://doi.org/10.1038/mp.2008.57
HASLER, G. (2010). PATHOPHYSIOLOGY OF DEPRESSION: DO WE HAVE ANY SOLID EVIDENCE OF INTEREST TO CLINICIANS? World Psychiatry, 9(3), 155–161.
Het S, Wolf OT. Mood changes in response to psychosocial stress in healthy young women: effects of pretreatment with cortisol. Behav Neurosci. 2007;121:11-20.
Yuki Kobayash et al (2018). Depression-resistant Phenotype in Mice Overexpressing Regulator of G Protein Signaling 8 (RGS8). Neuroscience 282, 160-169, 18 May 2018. DOI 10.1016/j.neuroscience.2018.05.005
Kessler, R. C., & Bromet, E. J. (2013). The epidemiology of depression across cultures. Annual Review of Public Health, 34, 119–138. http://doi.org/10.1146/annurev-publhealth-031912-114409
National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK215119/
Yvette I. Sheline, Milan Sanghavi, Mark A. Mintun, Mokhtar H. Gado(1999). Depression Duration But Not Age Predicts Hippocampal Volume Loss in Medically Healthy Women with Recurrent Major Depression. Journal of Neuroscience 15 June 1999, 19 (12) 5034-5043; DOI: https://doi.org/10.1523/JNEUROSCI.19-12-05034.1999
Saveanu, Radu V. et al. (2011). Etiology of Depression: Genetic and Environmental Factors  Psychiatric Clinics , Volume 35 , Issue 1 , 51 - 71. DOI: https://doi.org/10.1016/j.psc.2011.12.001
Scripps Research Institute. (2018, March 1). New research points to better way to treat depression. ScienceDaily. Retrieved June 30, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/03/180301125040.htm
Teichman, Y., & Teichman, M. (1990). Interpersonal view of depression: Review and integration. Journal of Family Psychology, 3(4), 349-367. http://dx.doi.org/10.1037/h0080549
Targum, S. D., & Fava, M. (2011). Fatigue as a Residual Symptom of Depression. Innovations in Clinical Neuroscience, 8(10), 40–43. 
 
 
Hélène Vulser et al (2018). Early Variations in White Matter Microstructure and Depression Outcome in Adolescents With Subthreshold Depression. The American Journal of Psychiatry. Published Online:16 Aug 2018. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2018.17070825

https://www.news-medical.net/news/20170824/People-who-Google-e2809cdepressione2809d-are-now-asked-whether-they-are-depressed.aspx

 

 

סיכמו:  סמדר שטינברג, שיר אינדיג וצוות מכון טמיר

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il