חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

גורמים וסיבות לדיכאון - מחקרים קליניים בפסיכולוגיה | מעודכן ל-2018

דרג פריט זה
(20 הצבעות)
מחקרים על טיפול בדיכאון מחקרים על טיפול בדיכאון

גורמים וסיבות לדיכאון

דיכאון קליני (או דיכאון מז'ורי) הוא הפרעה נפשית שיכולה להשפיע על האופן בו אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים. פעמים רבות, אנשים הסובלים מהפרעה זו מאבדים עניין בפעילויות שנהנו מהם בעבר, ומתקשים לתפקד ביומיום. לעתים מתלוות לכך מחשבות אובדניות ומצב זה גובה מהם מחיר פיזי ורגשי גבוה.

 

 

 

DEPRESSION CAUSES

 

 

האטיולוגיה של מגיפת הדיכאון 

הפרעת דיכאון מג'ורי הינה הפרעה נפוצה וחמורה בעלת הישנות גבוהה הגורמת לירידה בתפקוד ובאיכות החיים וקשורה לתחלואה רפואית ולתמותה.

ארגון הבריאות העולמי דירג את הפרעת הדיכאון כגורם הרביעי למוגבלות ברחבי העולם, ועד שנת 2020 היא צפויה להיות מדורגת במקום השני. השכיחות הגבוהה והעמידות של הפרעת דיכאון מג'ורי ברחבי המדינות חיזקו את החשיבות הרבה שיש לייחס להפרעה זו ולטיפול בה. בניתוח מידע שנאסף מרחבי העולם, נמצא דמיון בקשרים בין גורמים סוציו-דמוגרפיים לדיכאון במדינות השונות (כמו השכלה נמוכה, בעיות בחיי הנישואים, הכנסה בלתי יציבה, הריונות בגיל העשרה) וכן בין דיכאון להשלכות שונות כמו רמות תפקוד נמוכות (הכנסות נמוכות, ביצועים נמוכים בעבודה וחוסר השגיות, איכות חיי נישואים נמוכה); סיכון מוגבר להתפרצות הפרעות משניות ולהחמרתן, וסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב בעיות בריאותיות ואובדנות. יחד עם זאת, נמצאה שונות משמעותית בשיעורי השכיחות לאורך החיים ובמהלך התפתחות המחלה בין המדינות השונות. כמו כן, נמצא כי מספר האנשים עם דיכאון הפונים לטיפול הינו נמוך ברחבי העולם, כאשר במדינות מתפתחות שיעור הפונים הינו נמוך ביותר. חשוב עד קריטי לפענח ולמפות את הסיבות בגללן נגרם דיכאון - גם כדי לטפל, אבל לא פחות מכך, למנוע. 

האטיולוגיה של דיכאון היא נושא סבוך, כאשר אחד הקשיים המרכזיים הוא הגדרת הגבול בין מצבים של דיכאון נורמלי ופתולוגי. במאמר זה נתייחס לגורמים וסיבות של דיכאון לפי הקריטריונים בהם הוגדר במהדורה העדכנית של ה-DSM, בעיקר כדי לפשט את הדברים ולהציג תמונה מחקרית עדכנית. 

דיכאון נובע לרוב מסיבות גנטיות ומגורמים סביבתיים כאשר הטריגר להתפרצות הדיכאון נובע בדרך כלל מקונטקסט בין אישי, סביבתי ופסיכולוגי. כאשר אדם מפתח לראשונה סימפטומים של דיכאון, כנראה שמתרחש משהו בחיים שלו שמהווה טריגר להתפרצות הדיכאון.

 

גורמים נוירולוגיים

במדעי המוח יודעים כיום על איזורים מוחיים ספציפיים שאחראים על ויסות מצב רוח.  מעבר להשפעה המוכחת של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) על דיכאון, בחזית המחקר על דיכאון נמצאים כיום קשרים בין נוירונים, אופן הצמיחה שלהם והתפקוד של מעגלים עצביים. 

 

ההיפוקמפוס

מחקרים, הנעזרים במכשור מתקדם לסריקה מוחית, מלמדים כי ההיפוקמפוס של דיכאוניים קטן יותר בהשוואה ללא-דיכאוניים.

במחקר FMRI שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, בחנו החוקרים 24 נשים עם היסטוריה של דיכאון: נמצא כי ההיפוקמפוס היה קטן ב -9% עד 13% אצל נשים שסבלו מדיכאון בהשוואה לנשים שלא סבלו ממנו. ככל שהדיכאון היה עמוק יותר, כך היה ההיפוקמפוס קטן יותר. החוקרים סבורים כי סטרס, גורם מכריע בדיכאון, מדכא ייצור של נוירונים חדשים בהיפוקמפוס.

  hippocampus and depression

 

 

האמיגדלה

האמיגדלה היא איבר הממוקם במרכז המערכת הלימבית ותפקידה קשור ישירות לרגשות  - כעס, הנאה, צער, חרדה ועוררות מינית  - ולכן היא מופעלת בעיקר במצבים טעונים רגשית. מחקרי מוח מלמדים אותנו כי הפעילות באמיגדלה גבוהה יותר אצל אדם המתמודד עם דיכאון קליני, פעילות מוגברת שנמשכת גם לאחר סיום האפיזודה הדיכאונית.  

תורשה

כשבודקים את השכיחות של הדיכאון אצל הקרובים ממדרגה ראשונה של האדם שידוע שאצלו קיימת ההפרעה, משתמשים חוקרים בעיקר במתודולוגיה של מחקרי משפחות. נמצא, כי על אף השונות הגדולה, השיעור אצל הקרובים של הלוקים בהפרעות מצב רוח הוא בערך פי שניים או שלושה גבוה יותר בהשוואה לקרובים שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח. נמצא גם כי ככל שהחומרה וההישנות של דיכאון מז'ורי עולות, כך עולה גם שיעור הדיכאון בקרב חברי המשפחה מדרגה ראשונה.  הנתונים הללו מחזקים מאוד את היותה של ההפרעה בעלת רקע גנטי, ואתם מוזמנים לקרוא במאמר נפרד שהקדשנו לגנטיקה של דיכאון

 

שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ודיכאון 

דיכאון וחרדה קשורים לשימוש באופיאטים - משככי כאבים

לפי מחקר שנערך במרכז רפואי באוניברסיטת מישיגן, אנשים הסובלים מדיכאון ומחרדות, צורכים חלק משמעותי ממשככי הכאבים הניתנים באמצעות מרשם מרופא. ממצא זה מביא נקודת ראות חדשה בקשר לתופעה המוכרת זה מכבר של הרחבת השימוש באופיאטים בארה"ב. אופיאטים משפרים את הסימפטומים הדיכאוניים לטווח קצר, מה שמגביר את הנטייה להמשיך ליטול אותן. 

המחקר התבסס על נתונים מחקריים מהשנים 2011-2013 בהם נבדקים דיווחו על מצבם הרפואי הפיזי והנפשי ואופי השימוש שלהם בתרופות. מסקירת הנתונים ועיבודם נמצא כי מבוגרים עם דיכאון או חרדה היו בסיכון גבוה בהרבה מאחרים להשתמש בתרופות מרשם לשיכוך כאבים- 18.7% בקרב הסובלים מהפרעות אלה לעומת 5% באוכלוסייה הכללית. 

המחקר מצא שכמעט 19% מקרבם קיבלו לפחות שני מרשמים בשנה לתרופות הכוללות אופיואידים. נתון נוסף העולה מן המחקר הוא שיותר ממחצית מהמרשמים שניתנו בארה"ב למשככי הכאבים החזקים והממכרים ביותר, הגיעו לאנשים מקרב קבוצה זו. 

צפו בכתבת תחקיר על התמכרות לאופיאטים בישראל,

מתוך תאגיד השידור "כאן":

 

 

 

 

דלקות

דיכאון אינה הפרעה או מחלה דלקתית, אך דלקות מופיעות במידה גבוהה מאוד בקרב מתמודדים עם דיכאון. 

מחקרים מהשנים האחרונות מעידים על קשר חזק בין דיכאון קליני (MDD) לבין דלקתיות פריפראלית, המתבטאת בשכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות דלקתיות,  כולל דלקת פרקים שגרונית, מחלות עור על רקע נפשי, מחלת מעי דלקתית, טרשת נפוצה וזאבת (לופוס).

מעכבי ציטוקינים אינם מוכרים כיום כתרופות יעילות להפחתת דיכאון, אך מחקרים עתידיים עשויים לבסס את הקשר החזק בין השתיים וללמד אותנו על הכיוון הסיבתי ודרכי טיפול אפשריות. סביר למדי שכבר בשנים הקרובות נוכל לעבור בדיקת דם שתזהה את המועדות לדיכאון ספיציפי אצל אנשים ספציפיים, מה שיביא לבסוף לטיפול מותאם אישית בדיכאון.

 

חלבונים

מרבית התרופות נוגדות הדיכאון מתבססות על ההשערה כי הוא נוצר על רקע מחסור במונואמינים, סרוטונין ונוראדרנלין. תרופות אלו, SSRI למשל, עובדות באמצעות כיול מחדש של מונואמנים אלה. עם זאת, תרופות אלה אינן יעילות עבור 30% מהחולים המתמודדים עם דיכאון עמיד.

מתוך מחקר יפני שפורסם לאחרונה, עולה כי יתכן וישנו הסבר סיבתי נוסף לדיכאון הקשור לחלבון RGS8. חלבון זה מווסת קולטן הורמון בשם MCHR1. קולטן זה עוזר קשור לוויסות של שינה, רגשות ומצב רוח. לפי החוקרים, מחסור ב- RGS8 מביא לעליה בתחושות הדיכאון.

כמובן שמחקר נוסף נדרש בנוגע לקשר של חלבון זה להפרעות במצב הרוח, ומכאן לאפשרות לפיתוח תרופה חדשה ומקיפה יותר.

קשיים בזוגיות ונישואים

חוסר שביעות רצון בקשרים זוגיים קשורה באופן הדוק הדוק לדיכאון, ובעיות שקיימות במערכות יחסים מובילותלא אחת לדיכאון קליני. מצד אחד, זוגיות יכולה להעניק כוח וחוסן שמסייעים לנו להתמודד עם תלאות החיים, עם הבדידות הקיומית ועם אתגרים אחרים שמאיימים על בריאותנו הנפשית.  אבל כאשר בזוגיות קבועה פורצים קונפליקטים רגשיים חזקים שלא מאפשרים תמיכה הדדית, הדיכאון אורב לכל אחד מבני הזוג, גם כאשר הם מצויים תחת הגג הבטוח של מערכת היחסים. מעניין שהמהלך הזה עובד לשני הכיוונים - גם דיכאון (ובייחוד דיכאון חוזר) יכול לתרום רבות להתדרדרות התקשורת, האמון והקרבה במערכת היחסים.

לקונפליקטים בתוך הנישואין נראה שיש השפעות שונות על גברים ונשים. נראה כי דיכאון גורם לגברים להיפרד ולסיים את מערכת היחסים, בעוד שנשים נוטות יותר להתמיד בקשר ולכן מועדות יותר לפתח לדיכאון. ליציאה מהקשר, בעיקר דרך גירושים, יש מחירים נפשיים גבוהים, אך דיכאון אינו אחד מהם, לפחות לא בשלבים הראשונים לאחר הפרידה. 

 

 

 

 

 

 

מקורות: 
Hamilton, J. P., Siemer, M., & Gotlib, I. H. (2008). Amygdala volume in Major Depressive Disorder: A meta-analysis of magnetic resonance imaging studies. Molecular Psychiatry, 13(11), 993–1000. http://doi.org/10.1038/mp.2008.57
 
 
Yuki Kobayash et al (2018). Depression-resistant Phenotype in Mice Overexpressing Regulator of G Protein Signaling 8 (RGS8). Neuroscience 282, 160-169, 18 May 2018. DOI 10.1016/j.neuroscience.2018.05.005
 
 
Yvette I. Sheline, Milan Sanghavi, Mark A. Mintun, Mokhtar H. Gado(1999). Depression Duration But Not Age Predicts Hippocampal Volume Loss in Medically Healthy Women with Recurrent Major Depression. Journal of Neuroscience 15 June 1999, 19 (12) 5034-5043; DOI: https://doi.org/10.1523/JNEUROSCI.19-12-05034.1999
 
 
 
https://www.drugaddictionnow.com/2017/06/29/major-opioid-use-linked-mental-health-disorders/

https://www.news-medical.net/news/20170627/Study-finds-link-between-hot-flashes-and-depressive-symptoms.aspx 

https://www.sciencedaily.com/releases/2018/03/180301125040.htm

https://mobile.nytimes.com/2018/02/07/well/mind/acne-can-increase-the-risk-for-depression.html

https://www.news-medical.net/news/20170824/People-who-Google-e2809cdepressione2809d-are-now-asked-whether-they-are-depressed.aspx

https://www.sciencedaily.com/releases/2017/09/170925095449.htm

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4100461/

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3225130/

 

סיכמו:  סמדר שטינברג ושיר אינדיג

Google

גורמים לדיכאון במחקרים קליניים
Rated 5/5 based on 19 reviews

דיכאון

יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

%MCEPASTEBIN%

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il