מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי? השאלות והתשובות החשובות באמת

דרג פריט זה
(6 הצבעות)
מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי? מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

מתי כדאי לחפש טיפול נפשי?

איך יודעים מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

לפעמים, כאשר אנו נתקלים בקושי פיזי או רגשי מסוים, הנטיה הטבעית שלנו היא לנסות לחפש את הפתרונות בתוך המסגרת מורגלים בה.

רבים מאיתנו לא מודעים להתפתחות העצומה שעבר הטיפול הפסיכולוגי, הנגישות הרבה שלו ומגוון השיטות המותאמות לצרכים הייחודיים של כל אחד.

במקרים מסוימים, היכולת להפנות כלפי עצמנו את השאלות הנכונות יסייעו בידינו להבין מתי הטיפול הנפשי, על סוגיו השונים, יכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים.

גם בלי סופרלטיבים, טיפול פסיכולוגי קצר ויעיל יכול ולעתים אף להוות חבל הצלה של ממש ולשנות חיים של אדם מן הקצה אל הקצה.

ואם אתם ספקטיים, אם אתם מאלה ש"לא מאמינים בטיפול פסיכולוגי", חשוב שתדעו שמירב העולם הפסיכותרפי נמצא כיום בסביבה פסיכולוגית שמעודדת טיפולים נפשיים מבוססי ראיות, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי , טיפול פסיכולוגי קצר מועד שנבחן במחקר או טיפול דיאלקטי התנהגותי.

 

WHEN TO SEEK TREATMENT

 

אחת השאלות המרכזיות, למשל, הינה "האם אינך מרוצה מחייך כפי שאתה חי אותם כעת?"  או "האם מצבים רבים בחיי היום יום גורמים לך לחץ או הצפה רגשית, עד כדי קושי בתפקוד היום-יומי?"

אם התשובות לאחת מן השאלות הללו היא "לא", טיפול פסיכולוגי מותאם יהווה, כל הנראה, עזרה גדולה עבורך.

האתגר הגדול הוא, לעתים, העובדה שאנו מסתגלים לקשיים שלנו עד כדי כך שקשה לנו לדמיין את חיינו בלעדיהם.

מי שחובש לראשונה משקפיים מכיר את התחושה שחווים בבדיקה אצל האופטמיטריסט: פתאום, במהלך בדיקת הראייה, אתה מגלה כמה אתה רואה מטושטש בחיי היום יום.

אותו דבר גם בטיפול נפשי.

ייתכן שעל פי כל הסימנים הקליניים נחווה דיכאון או חרדה, אך נעשה כל שביכולתנו כדי להימנע מלתייג ולהגדיר את מצבנו כך. שיחה עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט טוב אודות החוויה הרגשית שלנו והכרה בה, הם חלק משמעותי בהתמודדות. לפעמים אפילו מפגש ייעוצי חד-פעמי יכול אף הוא להעניק הבנה שחסרה כרגע.

באשר לתפקוד היום-יומי, ישנן מספר שאלות פשוטות שניתן לשאול את עצמנו בכדי להבין אם הקושי הנפשי שלנו משמעותי ופוגע בנו או בסביבה הקרובה. כך למשל, "האם אני ממלא אחר המחויבויות הנדרשות ממני בבית (בזוגיות, בהורות) ובעבודה?"  או "האם קשה לי יותר כיום לבצע מטלות שהיו פשוטות יותר בעבר?"

באשר לסביבה הקרובה, אחד הסממנים המשמעותיים לקושי נפשי הוא שהשהייה במחיצת משפחה או חברים קרובים הופכת להיות מלחיצה, מתישה או לא נוחה.

לפעמים זה קורה תוך כדי מאמץ להסתיר את המאבקים הפנימיים שעוברים עלינו.

לפעמים, חשוב להקשיב לאותם קרובים שנמצאים במחיצתנו ויכולים לספק לנו משוב בינאישי יקר לגבי המצוקה החדשה שלנו.

לעתים יהיה זה קרוב משפחה או חבר לעבודה שיציב לנו את המראה ויסייע להגיע להכרה שאנו זקוקים לעזרה מקצועית.

לדיכאון, ובעיקר לחרדה, יש גם תסמינים גופניים. למשל הזעה מרובה, רעד בידיים, קשיים בעיכול או בנשימה, תחושת תשישות לעתים תכופות או מחשבות טורדניות וחוזרות הינם מתסמיניה הבולטים של החרדה. הסימנים הגופניים של הדיכאון הינם שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה והתיאבון, השינה והחשק המיני, קושי בקבלת החלטות ומחשבות על אשמה ואובדן ערך עד כדי מחשבה אובדנית.

ההכרה בכך שאתה חווה קושי נפשי ברמה שמצריכה טיפול פסיכולוגי מקצועי מחייבת יכולת להתבוננות פנימה וניפוץ של סטיגמות, מיתוסים או הבניות חברתיות לא עדכניות. זה נשמע קל, אבל לא תמיד זה כל כך פשוט. יחד עם זאת, אחרי שחוצים את המחסום הזה, הסיכוי למצוא עזרה מתאימה לקושי שלכם הופך פשוט וברור יותר בעזרת אנשי מקצוע מומחים בתחום הפסיכותרפיה.

 

10 שאלות מרכזיות לקראת טיפול פסיכולוגי

טיפול נפשי הוא אמנות עדינה של הצגת שאלות מנחות. אמנות ואומנות, ששתיהן נרכשות ומתהוות אחרי שנים של התנסות, הכשרה והדרכה. 

אם אתם קובעים פגישהראשונה עם מטפל, עובד סוציאלי קליני, מטפל בהבעה ויצירה או פסיכולוג קליני יכול לצפות לשאלות מסוימות, שניתן לשאול ולענות עליהן מראש, יחד עם ההחלטה המבורכת להתחיל תהליך פסיכותרפי. 

תכנית הטיפול תיווצר על בסיס התשובות, והמטרות תוטווינה לאורה, על מנת להנחות את המטופל לקראת פתרון הבעיות שמטרידות אותו. 

 

ד"ר דניס אוגריידי, באתר Psycentral, פורשת 10 מקבצים של שאלות נפוצות, אותן סביר שישאל אתכם הפסיכולוג או הפסיכותרפיסט שבחרתם, זאת על מנת להפעיל אצלכם את אותה "מעבדה מנטלית" שמאפשרת התגייסות לקראת שינוי חיובי בתהליך הטיפולי. 

לצד הדברים של דניס, אצרף דוגמאות והארות משלי לגבי הרציונל הפסיכותרפויטי שעומד בבסיסן:

 

 

מה מביא אותך לפנות לטיפול נפשי? 

 

״נראה כאילו אתה מכיר את עצמך היטב ושחשבת על הדברים שתרצה לדבר עליהם כאן. לאנשים שמגיעים לכאן יש הרבה אומץ, אולי אפילו מעט כעס. ברשותך, אשאל אותך כמה שאלות וארשום לי הערות כשתענה, כדי שאוכל לזכור את הדברים. תרגיש בנוח להפריע לי בכל שלב או לנווט את השיחה לכל כיוון שתרצה. מה לדעתך מביא אותך לפה היום?״ 

 

אחרי הרבה שנים במקצוע, אני מאמין שמטופלים אינם מגיעים לטיפול נפשי 'סתם ככה'. על מנת להשקיע את האומץ, הכסף והזמן שנדרשים לתהליך כזה, צריך להגיע למסה בלתי נסבלת של כאב נפשי, כזה שחוצה סף פנימי בלתי נראה, כזה שלאחריו אנחנו לא מסתפקים כבר באמירה אופטימית כמו "מחר יתחיל יום חדש", כזה שמכיר בכך שאנחנו צריכים עזרה כי לבד אנחנו לא מסתדרים עם התנאים הקיומיים שהחיים מסבים לנו בתקופה הנוכחית.

הכרה זו מייצרת תקווה, ואותה תקווה חיונית מאין כמוה להצלחה של טיפול, הזדקקות שמביאה אותנו לחפש מקום אישי שבו אפשר יהיה לבאר את המציאות הפנימית והחיצונית, להרגיע את הכאב ואת התגובות שמתלוות אליו ולשנות דפוסים שמחבלים ברווחה הנפשית שלנו. לכן שאלה זו דורשת חשיבה רצינית, שניתן לבקש להבהיר אותה גם בתוך הטיפול עצמו, אבל לא ניתן באמת לחמוק ממנה.

למשל, סטודנטים לפסיכולוגיה שפונים לטיפול הראשון שלהם, נוטים להיאחז בהגנה שכל פסיכולוג אמור לעבור בעצמו טיפול, אבל סיבה כזו אינה מספקת דיה. נדרשת חפירה עמוקה אישית כנה ועמוקה יותר במניעים, שייחשפו בכל מקרה לאורך הדרך. 

 

 

האם היית בטיפול פסיכותרפי בעבר? 

 

״כשאתה יושב פה ומדבר על האתגרים בחייך, אתה נראה נינוח ובטוח בעצמך למדי. האם כבר ראית פסיכולוג בעבר? אם כן, לכמה פגישות הלכת ובאילו נושאים? האם השגת את התוצאות שרצית והאם התוצאות נשמרו? מה מדבריו של המטפל הקודם זכור לך ביותר? מה עבד טוב ומה לא הסתדר באופן שרצית?״

 

פה המטפל מנסה ללמוד יחד אתך על ההיסטוריה הקלינית, מה שיאפשר להימנע מטעויות עבר שמיותר לחזור עליהן, ולייצר מרחב שיעמיק את הברית הטיפולית וימוסס קצת את ההגנות.

חשוב לדעת שגם כאשר רוצים מאד שינוי, כולנו פוגשים התנגדות בטיפול, שמקורה פנימי ולא מודע (המילה התנגדות תלויה בגישה הטיפולית, אבל גם מטפלים התנהגותיים, שאינם עובדים דרך היבטים לא מודעים, ערים לחשיבות המוטיבציה של המטופל ולחקר ההימנעות שלו משינוי).

מעבר לכך, חשוב לדעת מה עבד. למשל, סגנון אקטיבי את המטפל הקודם: 

מטופלים רבים מבקשים "לא להתחיל טיפול עם פסיכולוגית שרק מהמהמת ומקשיבה", אפילו שמאחורי הקלעים, היכן שנשמע שקט, יש הרבה חשיבה אנליטית.

אחרים מבקשים בדיוק את ההיפך. בטיפול הקודם הם חוו יותר סגנון של אימון (קואוצ'ינג) והפעם הם מבקשים מטפל שניתן לעבד איתו לעומק סוגיות שבטיפול הקודם לא התעכבו עליהן. 

 

 

מהי הבעיה המרכזית מנקודת מבטך?

 

 ״לכל אחד יש פרספקטיבה שונה על מהי הבעיה ועל מי או מה הוא הפתרון לה. מטרת הטיפול היא ליצור שינויים חיוביים במהירות האפשרית מבלי להרגיש חופזה. איך אתה רואה את הבעיה או איך אתה מגדיר אותה? אילו אנשים בחייך גורמים לה? איך אתה מסתדר עם אנשים בעבודה? כיצד היית מתאר את אישיותך? מהם שלושת הישגיך הגדולים ביותר בחיים? מי או מה הדבר החשוב לך ביותר בחיים? מהי הבעיה מנקודת מבטך?״

 

לכל מטופל יש בעיה מרכזית עמה הוא פונה לטיפול. אולי קיימת יותר מבעיה אחת, אבל העבודה נעשית הרבה יותר ברורה ברגע שהמטופל יודע לנסח מה קשה לו/ה. 

מידת המיקוד של הבעיה יכולה להיות ממש ספציפית, כמו פחד מכלבים שדורש טיפול בחשיפה, ועד לבעיות מאוד עמומות, כמו נטייה לפגוע לאורך הזמן במערכות יחסים חבריות וזוגיות.

את המוקד הטיפולי ניתן להגדיר מנקודות ראות מגוונות,שהן לעיתים תלויות תיאוריה, אבל עצם המאמץ להגדיר את המוקד הוא צעד חיוני וחשוב בהמשגה של צרכי המטופל, רצונותיו ומאווייו.

יש כאן שאלות חשובות נוספות, חיוביות יותר, שמתייחסות לחוויות הצלחה של המטופל, ולכל אחד מאיתנו נצברו הצלחות והישגים לאורך החיים.

בנוסף, עולות כאן שאלות לגבי מבנה האישיות והתפיסה האישית לגבי ניהול מערכות יחסים וקשרים, אינדיקטור חשוב לרווחה נפשית אצל כולנו.

חשוב לדעת שרוב המטפלים מנסים ללמוד על המטופל, מתוך התשאול הראשוני, לפחות שני תחומים מקבילים: 

  • התוכן - מה המטופל יודע על עצמו, על חייו, על דפוסיו. 

  • התהליך - כיצד המטופל מביא את התוכן במפגש. 

התהליך אינו פחות חשוב מהתוכן, יש מטפלים שסבורים כי הוא חשוב יותר. 

 

 

איך הבעיה הזו גורמת לך להרגיש בדרך כלל? 

 

״לכולנו יש בעיות או אתגרים שעלינו להתמודד עמם. האם אתה אדם אופטימי או פסימי? איך אתה מרגיש כשבעיה צצה לפתע? למרות שרגשות אינם ״נכונים״ או ״לא נכונים״, או ״טובים״ או ״רעים״, כל בעיה גורמת לנו להרגיש באופן זה או אחר. איך הבעיה הזו גורמת לך להרגיש, לרוב? האם אתה חש עצב, כעס, חוסר תקווה, תקיעות או משהו אחר?״

 

אחרי שנוסחה הבעיה העיקרית, חשוב להמחיש כיצד היא מתבטאת בחיינו.

למשל, ישנן בעיות ראשוניות, כמו קושי בוויסות רגשות ודחפים ויש בעיות שניוניות, שהן פועל יוצא של הבעיות הראשוניות, למשל, "קשה לי שוב ושוב להצליח להתנהל מול דמויות סמכות". 

 

 

מה לדעתך משפר את המצב כשאתה מתמודד עם הבעיה?

 

 ״באיזו תדירות אתה חווה את הבעיה? מה אתה חושב שגורם לה להחמיר? האם קרה שהבעיה לא הייתה קיימת או שהבחנת שהיא נעלמה? האם בעבר ניסית כלים מסוימים, קראת ספרים או התמדת בנתיבים שעבדו היטב לפתרונה? כיצד הבעיה משפיעה על ההערכה העצמית או על תחושת האשמה שלך?״

 

כשהבעיה ברורה, חשוב להבין את ההיבטים הסובייקטיביים שלה.

אחת החוויות המתעתעות ביותר עבור רובנו, היא שמול אותו קושי, הנפש שלנו 'בוחרת' מתי לסבול ומתי להבליג.

חשיבה והבהרה על העניין הזה יכולות לעזור לזהות טריגרים להתעוררותה של המצוקה ולגלות רמזים הפוכים שבכוחם לשכך אותה.

בנוסף, מכיוון שאנחנו מכירים את עצמנו הרבה יותר טוב מכל מטפל, ובעצם יותר מכל אדם אחר, חשוב שנכיר את האסטרטגיות שפיתחנו, אספנו או למדנו לאורך הדרך.

מידע כזה עוזר למטפל להבין יותר טוב מה עובד בשבילנו.

למשל, מטופל יכול לציין כי אפליקציה של תרגול מיינדפולנס, שהוריד לטלפון הנייד שלו, עוזרת לו להירדם היטב בלילה.

יוזמה כזו של המטופל מלמדת את המטפל מה עוזר לו, אילו ערוצים מעודדים ומחזקים חוסן נפשי ואילו לא. 

 

 

אילו היה לך שרביט קסמים, אילו שינויים חיוביים היית מחולל בחייך? 

 

״הצבת מטרות יוצרת מיקוד. האם על בסיס קבוע אתה מציב מטרות חיוביות לחיי העבודה, האהבה והפנאי שלך? מהי הגישה שלך כלפי שינוי? מהן מטרות השינוי החיובי שלך? כיצד היית רוצה לשפר את חייך כך שתהיה מרוצה ושמח יותר? אם נוכל למצוא דרכים שישפרו את הבעיה שלך, אולי נמצא דרכים שיפחיתו אותה משמעותית או אולי אפילו יחסלו אותה״. 

 

'שאלת דג הזהב' נשמעת נדושה, קצת כמו קלישאה של פסיכולוגים, אבל האמת המצערת היא שרובנו לא לגמרי מצליחים לנסח מה אנחנו רוצים, אפילו לא באופן כללי. 

ברור שאנחנו מעדיפים שלא יכאב לנו, אבל זה לא מספיק.

אחד היעדים המרכזיים בתחילת טיפול פסיכולוגי, הוא להבין ולהגדיר "מה אני רוצה?". 

האתגר של הגדרת מטרות טיפוליות לטווח ארוך מחייב הרבה חשיבה, אולם הניסוח שלהן יוצר מצפן מנטלי שניתן לחזור אליו ולדייק את הכיוון וההתקדמות, בעיקר במצבים בהם הים סוער והספינה אינה יציבה.

לכל שינוי טיפולי, יהא חיובי ומחייה ככל שיהיה, מתלווים גם מחירים.

אחת הדוגמאות הנהירות ביותר היא שינוי טיפולי לכיוון של אסרטיביות במערכות יחסים (כלומר להגיד בצורה ברורה ומתחשבת מה מפריע לי בזמן אמת).

כולנו יכולים להסכים ששינוי כזה מבורך, בעיקר עבור מי שמתקשה להיות נאמן לצרכיו במערכות יחסים, אלא שאותו שינוי חיובי מחייב נכונות של המטופל להיפרד מעמדה פגיעה וקורבנית בה נאחז עד כה לאורך חייו.

זה מאוד קשה.

אפילו שהמטרה הגדולה הושגה בדוגמה זו, השינוי כופה התמודדות עם אובדן והסתגלות מחודשת לעמדה פוטנטית, לעמדה של מסוגלות.

פרויד כינה את העמדה הנפשית בה אנחנו מפיקים תועלת מסוימת מעמדת חולשה הרווח המשני של הבעיה. 

 



באופן כללי, כיצד היית מתאר את מצב הרוח שלך? 

 

״מצבי רוח באים והולכים כמו מזג האוויר. חלקנו נוטים יותר למצבי רוח או ״נדבקים״ באלה של אחרים כאילו הם צינון. ואולם ישנם כאלה שיש להם עור של פיל ביחס למאורעות רגשיים. במקרה שלך, מה גורם לך לחוש חרדה? האם מצב הרוח שלך הוא כמו רכבת הרים או יציב? מה מוריד אותך למטה או גורם לך להיות עצוב? מה מצליח תמיד לרומם אותך? כיצד אתה מוציא את עצמך ממצב רוח רע? האם אתה משתמש בסמים, באלכוהול, בסקס, בכסף או ב״משככי מצב רוח״ אחרים כדי להרגיש טוב יותר? מה הקרובים לך אמרו לך על מצבי הרוח שלך?״ 

 

האינדיקציה המרכזית עבור המטפל, מתוך שאלות לגבי מצבי הרוח של המטופל, היא מידת היציבות הנפשית שלו לעומת מידת התנודתיות.

לרוב, הכוונה כאן לאבחן את המצאותה או היעדרה של הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), אלא להבין כיצד משפיעות סערות נפשיות נורמליות (שכולנו מכירים מצוין, מהחיים) על התנהגות המטופל ובעיקר על תגובותיו במצבי קיצון.

רוב המטפלים יסכימו כי מצב רוח יותר לאבילי, כלומר מצב רוח פחות יציב ויותר משתנה, מעיד על קשיים בויסות הרגשי.

קשיים כאלה שוכנים בבסיסם של הרבה הפרעות וקשיים נפשיים, בהן מעורבות אימפולסיביות, התנהגות מתמכרת, קושי לשלוט בדחפים ואימוץ אסטרטגיות בעייתיות שתכליתן להשיב באופן זמני את הויסות הרגשי באופן שאינו יעיל.

 

 

מהן הציפיות שלך מהתהליך הטיפולי שאנחנו מתחילים?

 

 ״כל מי שמגיע לכאן מצפה למשהו אחר. אני מאמין שאתה משלם לי כדי להשיג את המטרות החיוביות שלך במהירות האפשרית. יש אנשים שאוהבים לקבל שיעורי בית, אחרים אוהבים ״לפרוק״ ולתת לי להקשיב ויש כאלה שרוצים רמה גבוהה של אינטראקציה. איך אתה חושב שתלמד הכי טוב? האם אתה תופס אותי כמאמן תקשורת ויחסים? למה אתה מצפה מתהליך הטיפול? לכמה פגישות אתה חושב שתזדקק כדי להשיג את מטרותייך? כיצד אתה עשוי לחתור תחת השגת המטרות? האם אתה מאשים מישהו בבעיותיך? האם אתה משתמש בעצות טובות כדי לגדול? כיצד תדע שסיימנו?״

 

כאן יש הרבה שאלות שמתייחסות לחוזה הטיפולי ולברית הטיפולית שתתפתח לאורך הדרך.

הברית הטיפולית היא פקטור ותיק ומוכר בכל סוג של פסיכותרפיה והיא מהווה גורם הכרחי להצלחת הטיפול (לפי מחקרים, היא נחשבת לנדבך החשוב ביותר להצלחה של טיפול נפשי).

תיאום ציפיות הוא חיוני וחשוב עד לרמה מסוימת, שכן קשה עד בלתי אפשרי לנבא מראש כיצד יתפתח הקשר הטיפולי לאורך זמן, גם כאשר מדובר על טיפול קצר מועד.

עם זאת, הבהרת הציפיות (ולא תיאום שלהן) יכולה למנוע דריכה על מוקשים בעייתים לאורך הטיפול, משני הצדדים. 

למשל,

מצד המטפל: האם קיימת זמינות של המטפל בין המפגשים?

ומצד המטופל: האם אוכל להשיג את המטרות ולסיים את הטיפול תוך תריסר מפגשים?

 

 

שני המקבצים האחרונים של השאלות נראים לי ניתנים להבנה ללא פירוט נוסף:

 

מה יידרש כדי שתרגיש מרוצה, שמח ומסופק יותר? 

 

״בסולם של 1 עד 10, עד כמה אתה מרוצה מחייך? מה קורה שוב ושוב שמתסכל אותך? איזה דבר שאתה לא אוהב שאנשים חוזרים ועושים, ומה היית רוצה שישנו? כיצד אתה נוהג לטפל בדברים שמרגיזים או מתסכלים אותך? אתה מתעצבן בקלות? כיצד מתבטא הכעס שלך? אילו מטענים או טינות אתה סוחב מהעבר? אילו עוולות נעשו לך שלא סלחת עליהם? אילו שינויים מישהו יוכל לעשות שישמחו אותך באמת? איזו אכזבה ענקית חווית בחיים? האם אתה חש כעס כאשר אינך משיג את מה שאתה רוצה או כשאתה מאבד שליטה? מי שולט בך ומדוע?״

 

 

האם אתה מחשיב את עצמך לאדם עם IQ בינאישי נמוך, ממוצע או גבוה?

 

 ״האם היית מדרג את מיומנויות התקשורת שלך כשליליות, ניטרליות או חיוביות? כיצד אתה מסתדר עם שותפך לחיים? אחרי אילו כללים חיוביים ליחסים אתה עוקב? כיצד היית מתאר את יחסיך עם ילדיך או נכדיך? אתה מסתדר עם האחים שלך? מהו האופן הטוב ביותר לתיאור יחסיך עם הוריך? באילו קונפליקטים משפחתיים הסתבכת לאחרונה? איזו מערכת יחסים בחייך הייתה כישלון בעיניך? אל מי אתה פונה לייעוץ כשכואב לך הלב? האם השקעת זמן וכסף בשיפור מיומנויות התקשורת שלך לאחרונה? מהו עקב אכילס או החולשה שלך במערכות יחסים?״

 

תודה על הקריאה ובהצלחה!

מוזמנים להרים טלפון ונחשוב יחדיו:

 

072-3940004

 

איתן טמיר וצוות המכון

 

 

 

 

כתיבה:

 

 

איתן טמיר, מ.א., ראש המכון 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020